בס"ד
- 8 שבועות לבחירות -
בסוף השבוע הבא, רביעי וחמישי, יגיע עוד פרק לסיומו בדרך לבחירות – הגשת הרשימות. כל הדיבורים על איחודים, פירוקים, שיתופי פעולה ובריתות טכניות, יתכנסו ליומיים האלה שאחריהם סוף סוף נדע איך יראו פני המפלגות לכנסת. גם היום, שבוע ויום-יומיים לסגירת הרשימות, עדיין ישנם לא מעט סימני שאלה כיצד יכריעו ביהדות התורה, האם לפיד יצליח לאחד את העבודה ומרצ, ומה קורה ברשימה המשותפת. לכן, לפניכם ניסיון לעשות מעט סדר. רק לפני כן הערה קטנה, החיבור לדוגמה בין יש עתיד לבין חוסן לישראל, ובעצם הקמתה של כחול לבן, נעשה ללא חשש שאחת מהן תעבור את אחוז החסימה וכן נעשה ממש בלילה שלפני הגשת הרשימות. זאת אומרת, עוד יכולים להיות הפתעות, והחיבורים יכולים להיות גם עד הדקה האחרונה, כפי שראינו כבר במהלך רצף הבחירות האחרונות.
יהדות התורה:
במשבר בין שתי הסיעות החרדיות-אשכנזיות עסקנו כאן כבר בשבוע הראשון. אלא שככל והזמן עובר, מתברר שהפעם הסכסוך הרבה, הרבה יותר רציני מתמיד. כעת הסוגייה הבוערת ביותר היא החינוך העצמאי בבעלז, החסידות השנייה בגודלה בישראל. הרב אדלשטיין הליטאי מזועזע מהאפשרות שלימודי הליבה יחדרו לחינוך החרדי, גם אם מדובר בחסידות שבינו לבינם אין שום קשר. החינוך בחברה החרדית הוא לפני הכל, והחשש שאחרי בעלז יהיו מי שעוד יגיעו להסכמים דומים עם המדינה, מפחידה אותם. בימים האחרונים נעשו ניסיונות למשא ומתן בין שני הצדדים, אך הם הסתיימו בפיצוץ גדול. פרשנים בציבור החרדי מסבירים כי הסיכויים לריצה נפרדת גדולים מאי פעם, ואם שתי המפלגות היו עוברות את אחוז החסימה לבדן, זה כבר היה קורה. עם זאת, לאור הסקרים שמראים שדגל התורה מקבלת חמישה מנדטים בעוד אגודת ישראל לא עוברת את אחוז החסימה, סביר להניח שהם ימצאו את הדרך להגיע לפתרונות, בעיקר בהתקפלות מצד אגודת ישראל.
העבודה-מרצ:
ככל שעוברים הימים כך גובר הלחץ על מיכאלי להיפגש עם זהבה גלאון ולסגור על ריצה משותפת. בשבוע שעבר פורסמה מודעה בעיתון 'הארץ' שקוראת לשתיים להיפגש, תגובתה של מיכאלי היה איום בתביעה. גם הודעה על הסכם עודפים בין השתיים שווק על ידי מפלגת העבודה כסגירת הגולל על האיחוד, ואילו במרצ מיהרו להסביר שההסכם יהיה תקף רק אם לא יהיה איחוד. אם זה לא מספיק, גם הצעה של לפיד לשריין אצלו שני נציגים מהעבודה, נתקלה בסירוב נחרץ כולל תגובה שהוא מוזמן בעצמו לשריין את מרצ אם הוא חרד לגורלה. לאור כל זה, קשה להעריך שמיכאלי תתקפל, ושתי המפלגות ירוצו בנפרד. השאלה הגדולה היא האם שוב השמאל יצליח להציל את שתי המפלגות, ויתברר שמיכאלי צדקה בהערכות שלה ובהתעקשות לריצה נפרדת, או שמא לפיד הוא זה שיצליח לגדול יותר מידי וביחד עם זאת להפיל את אחת משותפותיו ולהרחיק אותו עוד יותר מאפשרות להקים ממשלה.
נעם:
הצלע השלישית במפלגת הציונות הדתית (כיום) עדיין נותרה ללא מענה. בסוף השבוע האחרון הופץ סקר של מכון 'מסקר' שבדק היתכנות ריצה נפרדת של נעם יחד עם 'דמויות מסורתיות'. על הפרק רוני ססובר, שהייתה מועמדת ימינה ופרשה, ובועז גולן מערוץ 'עכשיו 14' ואתר 0404. בינתיים, השותפים לשעבר, הציונות הדתית ועוצמה יהודית, מוכנים לתת את המקום ה-11 ברשימה לאבי מעוז, מקום שלפחות על פי הסקרים הוא ריאלי לחלוטין, אבל כאמור זה בינתיים רק בסקרים. מה שצריך לזכור הוא שבבחירות הקדומות אף אחד לא האמין שנעם יכנסו לכנסת. שישה מנדטים היה אז חלום מתוק שאיש כמעט לא דמיין, גם לא בנעם, ובכל זאת הם עשו את הבלתי ייאמן והצליחו להכניס נציג לכנסת. רוצה לומר, יש יותר סיכוי להכניס את מקום 11 ביחד מאשר עוד רשימה נפרדת.
הרוח הציונית-הבית היהודי:
אומנם שתי המפלגות לא עוברות כרגע את אחוז החסימה, עד כדי כך ש'מפד"ל - הבית היהודי' עומדת על 0.0% בסקרים, אבל יכול להיות שהאיחוד בניהם יהיה בדיוק הצעד שיכול להזניק את שניהם. בסוף שתי המפלגות מנסות לגעת באותו הקהל ובאותם האמצעים, אבל דווקא העובדה ששתיהן לא עוברות אחוז החסימה, מביא להרחקתם של מצביעים שמפחדים לשרוף את קולם. איחוד של השניים ויצירת אלטרנטיבה, היא זאת שיכולה להיות הבשורה שתתחיל להניע אותם קדימה. אבל בשביל שזה יקרה ברודני צריך להתעורר, ומהר. שקד כבר הציע לו מקום ברשימה ואיחוד, אבל צירופו של אבנר פורת לפני כשבועיים מראה שהיא לא מתכוונת לחכות לו יותר מידי. כמו היו"ר הקודמת של הבית היהודי, חגית משה, גם הוא בטוח שכולם רק מחכים להם, והמצביעים לא משתקפים בסקרים. אבל כמו שחגית משה למדה על בשרה, בסוף אפשר להיות גם מגורש מהעיר וגם לאכול את הדגים המסריחים.
הרשימה המשותפת:
כמו שנכתב פה בשבוע שעבר, למי שכנראה תהיה הכי השפעה על גורל הבחירות סביב השאלה האם הם ירוצו ביחד, זאת הרשימה המשותפת. בשבוע שעבר נכתב כאן על בכוונה של בל"ד לרוץ בנפרד ועל ההשלכות הדרמטיות שיכולות להיות לזה, אבל היום בוועד הכנסת הדיון יהיה דווקא על פרישה של תע"ל. במפלגה מסבירים שזה רק לצרכי פרוצדורה בוועדת הבחירות, אבל אין ספק שהצעד לא תורם לאווירה העכורה ששוררת שם כבר עכשיו. מהצד משקיפה כמובן מפלגת רע"מ ומקווה שהיא זאת שתרוויח מכל המריבות הפנימיות של חברותיה.
ישראל חופשית ודמוקרטית:
למי שלא מזהה את השם, מדובר במפלגתו של אלי אבידר שנבחר בבחירות האחרונות דרך רשימת ישראל ביתנו, אבל בשל אי הסכמות עם ליברמן, בעיקר סביב חלוקת התיקים, הוא פרש לסיעה עצמאית וכעת הוא מנסה את מזלו ברשימה משלו. מבחינת אבידר הוא רץ עד הסוף, אבל במקביל הוא מנסה למצוא משהו לרוץ איתו. הניסיון הראשון למצוא חיבור היה עם רע"מ במטרה ליצור שותפות ערבית-יהודית, אך נכון לעכשיו מנסור עבאס מסרב. בחוסר ברירה ניסה אבידר לברר גם עם הדר מוכתר מ'צעירים בוערים', שמנסה למצב אותה כמקבילה למפלגת הגמלאים, ולהציע גם להם לרוץ במשותף, אבל גם שם הוא קיבל סירוב. אבידר כאמור מצהיר שהוא ירוץ עד הסוף, אך נקודת המבחן הראשונה כבר ממש מעבר לפינה.
תקווה נמוגה
על התפרקותה של מפלגת ימינה לרסיסי רסיסים כתבו לא מעט, אבל גם אם נסתכל על חברתה לקואליציה 'תקווה חדשה' נגלה מצב לא פחות עגום. בשבוע שעבר הודיע ח"כ מאיר יצחק הלוי, הנורווגי הראשון שהתפטר במסגרת החוק הנורווגי להכניס נורווגי נוסף, שהוא לא מתכוון להתמודד בבחירות הקרובות. הלוי מצטרף לח"כ בני בגין שהודיע אף הוא על פרישתו מהחיים הפולטים, למיכל שיר שעזבה ליש עתיד, וליועז הנדל וצביקה האוזר שעברו לביתם החמישי בארבעת השנים האחרונות, 'הרוח הציונית'.
הסיבה לפרישה היא קודם כל מקום ריאלי. הערב תוצג באופן רשמי רשימת 'המחנה הממלכתי' כאשר הרבה מחברי הכנסת הנוכחים ימצאו את עצמם במקום לא ריאלי (אם מתעלמים כמובן מהתקדים של ח"כ הלוי ששבר כל שיא). האיחוד של שלוש מפלגות לכדי רשימה אחת שלא מצליחה להתרומם, מביא לכך שאילו היה נשאר ברשימה הוא ככל הנראה היה מוצב במקום ה-15 בלבד. במצב כזה, מעדיף הלוי לעזוב את הכנסת מאשר לקוות פעם נוספת שהתמזל מזלו להיכנס לכנסת בעזרת חוק כזה או אחר.
אבל מה שצריך להסתכל עליו זה ההתפוררות של שתי המפלגות הללו, ימינה ותקווה חדשה, שהיו אמורות לייצג את הימין בממשלה היוצאת. על מנת לשמור על עצמם בתוך המערכת הפוליטית התחברו סער ואלקין, אנשי ליכוד וותיקים לשעבר, עם בני גנץ ובהמשך עם גדי איינזקוט שדוגלים בערכים שונים לחלוטין. גם מתן כהנא שחבר אליהם מימינה דרך אייזנקוט כנראה מנסה להצדיק את הכיסא שקיבל מהם ואתמול הוא התחיל לדבר הצורך בחיזוק הרשות הפלסטינית כמענה לטרור, עמדות שונות לחלוטין ממה שהתבטא בעבר. כנראה שזה הסיפור על רגל אחת של "הימין" בממשלה האחרונה – מי שהיה מוכן להמליך את המשאל בטענה שהוא שומר על הערכים של הימין, בפעם השנייה יוותר גם עליהם למען הישרדותו הפוליטית.
נקודה לסיום
הודעת התמיכה של פולארד באיילת שקד הצליחה להפתיע את כולם במערכת הפוליטית ומחוצה לה. אלא שבעוד ברוח הציונית מספרים שהסרת התמיכה הגיעה בשל 'מכונת רעל' שהופעל כלפיו, בפועל הסיפור מעט שונה. פולארד רצה לתמוך בשקד, אבל הוא ביקש ממנה כתנאי לכך להתנצל ולהתנער מהחברות בממשלה הקודמת. עמיחי אתאלי פרסם ב'ידיעות אחרונות' כי פולארד הופתע כשראה שבמפלגת הרוח הציונית השמיטו בתרגום שתי מילים קריטיות בהן הוא מתנער מהממשלה הקודמת ואומר ששקד 'הראתה נאמנות שאינה במקום בממשלה האחרונה שלנו'. המילים "שאינה במקום" כבר לא הופיעו בתרגום, וזאת הסיבה שפולארד חזר בו מהר מאוד.
במקביל, בראיון שערך יובל קרני עם שקד, שפורסם אף הוא בסוף השבוע האחרון בידיעות האחרונות, היא בהחלט לא מתחרטת על הקמתה של הממשלה האחרונה. "עשינו דברים משמעותיים עבור אזרחי ישראל" ציינה שקד והוסיפה "אני בפוליטיקה בשביל המדינה שלי, גם אם אני משלמת מחיר פוליטי". סביר להניח שאילו פולארד היה קורא את הדברים האלו, הסרטון מלכתחילה לא היה מתפרסם. בין כך ובין כך על דבר אחד כולם מסכימים - פולארד לטובתו צריך להישאר מחוץ לשיח הפוליטי.
