בקידוש חפצים ששימש בהם הצדיק

שיר השירים רבה פרשה א' 

"בית מדרשו של רבי אליעזר היה עשוי כמין ריס ואבן אחת הייתה שם והיתה מיוחדת לו לישיבה.

פעם אחת נכנס רבי יהושע התחיל נושק אותה האבן ואמר האבן הזאת דומה להר סיני וזה שישב עליה דומה לארון הברית"

הרי מסילת ישרים בשער הקדושה כותב שעילוי גדול הוא לבריות שהצדיק משתמש בהם

שזה נחשב כאילו עלו למזבח

לא משנה באיזה דור..

אם הוא הגיע לקדושה וכל מעשיו היו להתקרב לקב"ה אז החפצים שלו קדושים

כל צדיק שהגיע לקדושה חפציו קדושים.

הרי המדרש מספר שהוא נישק את האבן כשהצדיק כבר לא ישב עליה.

וכמובן שאני לא מתכוון לקדושה הלכתית

אלא ששורה על זה קדושה שיכולה להשפיע טוב ורוח טהרה וכו' (כמו שכותב לדוגמא המסל"ש שבעל חיים שהיה נאכל ע"י הכהנים הייתה נמשכת ברכה לכל המין שלו) 

בכל אופן, רציתי להעיר שלקדש את החפצים שצדיק השתמש בהם זה לא שיגעון ח"ו 

מסתבר שיש צורך לחזור על הכלל הכמעט יחידי בפורום - לא מדברים על רבנים מטוב ועד רע.

מי אתם אנשים קטנים שמזלזלים באמונת/צדיקים?

לא חייבים להאמין ולחשוב אותו דבר, אבל לא לזלזל ולא לבוז מעל גבי הפורום.

זה סתם להיתפס לתפל. במקרה יש תמונה של גוי

אין קשר... העניין הוא החפץ עצמו

דבר שני,

אם כתוב "לשמירה ברכה והצלחה" אז זה לא הוקרה אלא מה שכתוב שם.

עכשיו השאלה היא האם צדיק יכול לקדש חפץ עד כדי שיהיה שמירה לאדם אחר שנושא אותו

אם על פניו זה נשמע לי הגיוני, כן

לתמונה במרכז אין שום משמעות.  היא פשוט במקרה נמצאת שם

טעם ממשי, אין סיבה לענות את זה שוב ושוב..

העניין מבוסס על מה שכתבה הגמרא (במסכת פסחים קיב. )  בעניין אדם שמשחקת לו השעה...

וכתוב שם שכל מי שהיה נוטל פרוטה מאיוב היה מתברך - כיוון ששיחקה לו השעה והיה עשיר בממון זה השפיע גם על הפרוטות שהגיעו לאחרים.  

(וטענה נוספת, כיוון שהרבי נתן אותם לאנשים כדי שיהיו שלוחים או שיתנו לצדקה זה מוסיף גם ברכה רוחנית)

בכל אופן על פי הטענה הזאת

עכשיו השאלה היא, מה היה מצבו הכלכלי של הרבי באותו זמן

כבר קדם אותם רבי יהושוע

אז בדקתי את העניין קצת.. 

אותה כוונה ואותו אפקט - לזכור את הצדיק.

זה שלא בהכרח צריך לא אומר שזה לא טוב לאדם מסויים..

קצת על חלוקת דולרים, ואולי יובן יותר העניין..

הרבי מחלק את הדולרים בתוספת ברכה..

הדולרים הם הכלי הגשמי שבו הברכה נתפסת.

החלוקה היא של דולרים לצדקה, ובזמן החלוקה, הרבי ב ד''כ נתן את הדולרים בתוספת המילים 'ברכה והצלחה', ולפעמים  אנשים ניצלו את ההזדמנות, כדי לבקש ברכות\עצות וכד' בענייניהם השונים, והרבי נהג לפעמים לתת דולרים נוספים עבור עניינים מסויימים.

האנשים שקיבלו את הדולר, נוהגים בד''כ לשמור את הדולר שקיבלו מהרבי, כדבר קדוש, שהתקבל מידיו הקדושות של הרבי, וטמונה בו ברכה רבה, ואכן יש סיפורים רבים לאין ספור על ניסים שהתרחשו עם הדולר של הרבי [את חלק מהסיפורים האלה ותוצאותיהם, אני ראיתי באופן אישי.]

ובכן, נוהגים בד''כ לשמור את הדולר הספיציפי שקיבלו מהרבי, ולתת דולר אחר תמורתו, לצדקה.

אלה שזכו לקבל דולר מהרבי, פעמים רבות רושמים את התאריך ויום קבלת הדולר, ושומרים על הדולר מכל משמר, 

כמובן שהערך של הדולר הוא רוחני, ולא גשמי, אבל לשם הערכה, דולר של הרבי, במכירה פומבית,  יכול להמכר באלפי דולרים.

כמה ציטוטים מחבד פדיה, מהערך של חל וקת דולרים, שאולי יעזרו בהבנה של העניין.

''עוד קודם שהחל הרבי לחלק בקביעות דולרים באופן מסודר ועיקבי, שיגר הרבי מעת לעת שטרות של דולר לאנשים פרטיים, בתור סגולה לברכה והצלחה. באחת הפעמים הרבי אף הסביר שהדבר מיוסד על דברי חז"ל "כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך", שאפילו סכום קטן - משפיע ברכה על הכסף כולו''

''הרבי הסביר את הנוהג בדברים שחותנו הרבי הריי"צ נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית לשליחות מצווה לתת את הדולר או חילופו לצדקה, בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. הרבי המליץ לנהוג כך גם במקומות נוספים, ולנצל כל פגישה בין יהודים להוספה בצדקה''

[כשאשה שאלה פעם אחת את הרבי, איך הוא לא מתעייף מהחלוקה, {הרבי הוא יהודי כבן 90, והחלוקות נמשכות לעיתים תכופות 4-6 שעות וכד', והרבי בזמן החלוקה עומד על רגליו, ולא יושב לרגע,} , ענה הרבי, ''כשסופרים יהלומים, לא מתעייפים''.. כל יהודי הוא יהלום בשביל הרבי. אני כתבתי, לא מחבדפדיה, סיפור מפורסם]

''בר"ח אייר תשל"ח חילק הרבי להתלמידים השלוחים למגדל העמק שני שטרות של דולר לצדקה, כשבשיחה שאמר קודם לכן נימק הרבי שזה "כדי לעשות אחיזה בעניינים גשמיים". כשהוכנסה השיחה לרבי להגהה הוסיף בכתב ידו הקדוש על קטע זה מראה מקום לדברי הרמב"ן^[11], המבאר שהנביאים היו עושים פעולה גשמית בעת שמתנבאים כדי לתת לנבואה אחיזה גשמית שתבטיח שהיא תתקיים.''

מקווה שעזרתי והואלתי .

@מבקש אמונה

@ארץ השוקולד

@פה לקצת

@בינייש פתוח

אני רואה שאתה מאד מתאמץ למצוא את הבעיות ומה לא בסדר, מתחת לאדמה..

אז, 

זה לא כמו מטבע כסף שיש לזה ערך עצמי אלא הוא כמו שטר והערך שהמדינה או השוק נותנת לו, זה הערך,

אין הבדל כיום בין מטבע לשטר.. גם המטבעות כיום, הערך שלהם, אינו מצד עצמם, אלא מה שהמדינה קובעת להם, התערובת מתכת שממנה המטבע עשוי, מצד עצמה, לא ממש שווה משהו, מה שאמרת, נכון אולי ללפני כמות די גדולה של שנים, כשהמטבעות היו ממתכות שוות [זהב, כסף נחושת וכד'] והיו שווים מצד עצמם, לעומת השטרות, שאכן ערכם היה רק בגלל שהמדינה הקציבה להם ערך מסויים [זה לא נוגע לדיון הכללי, רק הערה]

כמו שספרת שהערך שהדולר שהרב נתן עלה לאלפי דולרים, הסכום הזה שייך לעניים ולא מספיק לתת לעניים רק דולר.

 אשמח שתשכילנו מאיפה ההמצאה הזו? הרבי חילק דולר לצדקה, ז''א, שאם אני לשם העניין, רוצה את הדולר הספיציפי הזה, לקחתי דולר, מצדקה, ועלי לתת דולר אחר בשוויו, תמורתו, וזה מה שאכן עושים.. 

הערך שיש בדולר מהרבי, אינו פיזי וניתן למישוש, אלא ערך רוחני, ואשמח למקור, מאיפה שאם עושים פעולה כזו של המרת הסכום שניתן לצדקה*  יש לתת את השווי ה'רוחני' ש אנשים מייחסים לשטר, ז''א שהיו מוכנים לדוג' לתת תמורתו סכום גדול של כסף.. 

*ומי שקיבל את הדולר לרשותו, עושה את זה.. לא משהו שגזל ממנו, שכן אז אכן הדין יכול להשתנות.

בפשטות יש בזה גם בעיה של נדר, כי גם אם המקבל לא הוציא מפיו, הרב כן הוציא מפיו ולכאורה הקבלה הוא הסכמה לתת את הערך של הדולר שקיבל לעניים.

כנ''ל, לא הבנתי  מאיפה הצלחת להגיע לבעייתיות בעניין? כי אכן זה מה שעושים, וכתבתי זאת במפורש בתגובתי.

ואגב, אכן מגיעה התנצלותי, אני רואה שהשמטתי את זה בטעות מהתגובה, ואכן רציתי לכתוב שם פרט  נוסף, ובטעות שכחתי לכתבו, הרבי עצמו התייחס  לעניין הזה, והתבטא שאפשר לתת את הדולר או את חילופו, לצדקה.

אוקיי. דיברת פה על דולר שרבי יהודה הנשיא נתן?

בהנחה שלא, ודיברת על הנושא של השרשור עד כה, דולרים שהרבי נתן, וע''פ מנהג אמריקה במטבעות שוודאי ידוע לך, אז להערה שלך אין קשר לנושא הנידון, ואולי ניתן לקרוא לזה 'דמגוגיה'?

ב. שוב, אתה מתייחס לדברים שלא חלקתי עליהם, ומתעלם מהדברים שכן שאלתי.

וודאי שהערך הרוחני מתפרש לכסף מעשי.

אבל מאיפה למען ה' הגעת למסקנא שאם לדוג' אני נתתי לך שקל כשליחות לשים אותו בצדקה, ואתה שמת שקל אחר בצדקה, ואת השקל שלי מכרת ב1000 דולר, כי אנשים מאד מעריכים אותי  והתלהבו מהמטבע, מאיפה למען  ה' הגעת למסקנא, שהחובה עליך לתת את ה1000 דולר האלה לעניים?

כרגע לא הבאת מקור הלכתי .. ומה שאני יודע שבמקרה כזה לדוגמא,

הבאתי לך שקל ע''מ לתיתו לצדקה

נתת שקל  חילופו לצדקה

זהו, סיימת את החובה ההלכתית שלך.. 'החלת' את השליחות על מטבע אחר מזה שאני נתתי לך במטרה לתיתו לצדקה, על המטבע שאני נתתי, כרגע אין שום חיוב מסויים לעשו ת איתו משהו, הוא 'חול' גמור, ואתה יכול לעשות איתו מה שאתה רוצה, למכור, או לזרוק אותו לים.

ובסברא הלכתית, אתה צריך לעקם לדעתי הרבה סברות, כדי לאמר שאם מכרת את המטבע הזה, ואנשים שילמו תמורתו כסף, אתה חייב לתיתו לצדקה, ואם לא אתה  ''גוזל את העניים''?! מאיפה הגעת למסקנא המופרכת הזו?

זה דין מאד פשוט, לא יודע למה אתה כ''כ מסתבך מתעקש ומתפתל איתו?

ובפרט, כפי שכבר כתבתי, שהנותן מאשר ואומר במפורש שאתה יכול לתת מטבע זה, או חילופו לצדקה, אז איפה מסתתרת הבעיה שלך?

אולי אפשר לשאול,  אם הבעיה שלך באמת בנושא ההלכתי, או שכפי שנראה מתחילת הש רשור וקודמיו, ההלכה באמת לא ממש נוגעת, הרצון הוא למצוא מה לא בסדר, בחב''ד, ברבי שלה, או בחסידיו, המקום שממנו תצא ההתקפה, כבר לא באמת נוגע, העיקר שהוא קיים, אם זה לא מסתדר, ננסה מכיוון אחר, אם זה כשל, נמצא כבר סיבה אחרת..

זה קצת בולט מדי.. תנסה לפחות לתת הסוואה קלה למניעים..

''כמעט בכל שליחות רגילה של צדקה, לא מתעלה הערך של הכסף, פה במקרה הזה כן מתעלה הערך, לכן סברא פשוטה שחייבים לתת את הערך.''
 

א. אני מנסה למצוא בי א ת הכח לענות שוב, על אותה  טענה מופרכת שא תה מעלה..

אדגיש  שוב,  כשהרבי נותן דולר לצדקה, הוא נותן דולר לצדקה, ז''א, את השטר הזה. או את שוויו.

זה המשמעות הפשוטה של הדברים, כל משמעות אחרת היא יותר פתלתלה.

הסברא ה'פשוטה' שלך, לדעתי מאד עקומה, ואני לא רואה צורך להסביר שוב, למה,

כיוון שכבר הסברתי כו''כ פעמים.

בשביל סברא כזו, אתה צריך להביא מקור, אין למה לשלוח אותה שוב ושוב ללא מקור, ולנסות להציגה בתור הסברא הפשוטה, כשהיא אינה כזאת, ואם אחריף יותר, אני לא רואה פה לא 'סברא' ולא 'פשוטה'.

''אני רק מחפש את האמת בתורה שבעל פה בתפילה ל-ה' שיהיו לי סברות ישרות ונכונות.
מה שנכון בעיניי אני מקרב ומה שעיוות אני מרחק.''

ב. זה אחלה שבעולם לחפש אמת.. אבל 2 פרטים חשוב להדגיש במה שכתבת.

1. סברות זה דבר נפלא, אבל גם לסברא שהיא הגיונית ופשוטה, צריך מקור, כשהיא באה לעומת משהו אחר, ק''ו כשה'סברא' באה להיפך מהפשט הרגיל* ואחרים אינם מבינים למה היא 'סברא' ולמה היא 'פשוטה', וק''ו כפול, כשע''פ סברא זו,** כתבת בבטחון מלא מקודם, ש'יצא מכשול', שיש פה עניין של 'גזל עניים', ושם לא כתבת את זה כמשהו שבא מסברא אישית שלך, אלא כאילו זה משהו שידוע ומפורסם לכל, ומוסכם על כולם, ואתה רק מעלה אותו לאוויר העולם..

אני מקווה שאני לא צריך להסביר לך מה ההבדל בין דבר כזה, לבין דבר שבא מהסברא האישית הזו שלך.

* שגם אתה לפי מה שכתבת מסכים, שזה הפשט הרגיל בכל שליחות אחרת של צדקה.

**שוב, סברא, = עניין אישי שלך.. ואם זה בא מה'סברא' שלך, אז מאיפה האומץ לכתוב על בסיס ההשערה וה'סברא' שלך , את התגובה הבוטה והחד משמעית הזו? 

[בלי לדון במקורות האגדתיים, יצא מזה מכשול חמור מאוד - צעירים מעל עשרים]

''מה שנכון בעיניי אני מקרב ומה שעיוות אני מרחק.''

נקודה 2. 

זה פשוט לא עובד ככה ביהדות.. 

אם היית בא לדון על עניינים אבסולוטיים ביושר ופילוסופיה יוונית, אחלה. 

אבל אתה דן פה במשהו הלכתי.. וההלכה, [אולי לצערך], היא לא משהו שנקבע ע''פ מה שנר אה לך, ולא ע''פ מה ש'נכון בעיניך' ולא ע''פ מה שמתחשק לך..

ההלכה נקבעת ע''פ  הלכה, וכשזו המציאות, על כל 'דעה' ו'סברא' שלך, אתה צריך להביא מקור, וכשאין אחד כזה, אז  דעתך ו'סברתך', מתערערים וכאילו אינם קיימים כלל וכלל, ואין מה לנפנף בהם שוב ושוב, כל עוד אותו מקור שיוכיח את הקשר שביניהם למדוב ר, לא הובא.

סוף פסוק..

''הרי גם אתה יודע שאפשר לטעון הפוך, שבגלל שבן-אדם כפוף לרבי מסויים או נשיאים מסויימים, הוא כפוף לקבל דעתם וחייב להצדיקם. זה גם אינטרס.''

אכן, כשאני חסיד של הרבי, ובא אחד ומתקיף, אע''פ שלרבי אין צורך בהגנות שלי עליו.. אני בא ומשתדל לענות.

אין שום בעיה, שיהיה אינטרס בתגובות.

לדעתי גם אין מציאות כזו, שתגובות הם נעדרות אינטרסים, כשאדם כותב שרשור פריקה, זה כי קשה לו, כשאדם כועס, זה כי עצבנו אותו, וכשאדם  מגונן, זה כי הפריע לו.. אחרת אף  אחד לא היה כותב פה כלום, 

ובכן, מה ההבדל, ואם אין פגם באינטרס שגורם לכתיבה, למה ציינתי שיש לך אינטרס ברור  בכל התגובות האחרונות ושבשרשורים הקודמים בנושא?

כי יש הבדל בינינו,

 בכל התגובות שהיו ביני לבינך, אני לפחות חושב שהיה בתגובותיי יסוד ברור,

נתקלתי בדבר לא נכון,  מצאתי את הבעייתיות שבו, ועניתי עליו.

עניתי על דברים שאמרת, הסברתי בצורה ברורה למה התקפה זו אינה נכונה\למה טענה זו צריכה הוכחה, וכו' וכו'.

לעניינו של  דבר, כתבתי דברים הגיוניים וברורים, שלא באו מ'חיפוש דברים מתחת לקרקע', אלא כתגובות פשוטות לנושא הנידון..

 לעומת זאת, תגובותיך, ניכר מהם שוב ושוב, שהם יוצאות ממקום מסויים לא נכון.

זה לא שבאמת הפריע לך פה העניין ההלכתי, ויצאת לכתוב את תגובותיך, מתוך מניע הלכתי טהור..

וכן לא שבעניין הסוכה, הפריע לך 'עקירת מנהג יהודי' וכן הלאה.

בכל התגובות האלה, ניכרת בעיה אחת,  הפריע לך ''חב''ד''.

וכשזו נקודת המוצא, יצאת לדרכך, ואז לא פלא, שהדיון הזה נוצר..

וכשזו נקודת המוצא, כפי שכבר כתבתי לעיל,  מצידך, לא אמור להיות מחשבה יתירה על מה שאתה כותב, ולא חקירה האם הדבר נכון, העיקר הכתיבה נגד, אם זה  יצא טוב, אחלה לך, ואם לא, לא נורא, ננטוש את השרשור, ונקפוץ פעם הבאה..

ואם תשאל: מאיפה אני לוקח את כל מה שכתבתי עכשיו?

האם חדרתי למוח שלך? איך אני יודע מה מחשבותיך?

 אולי תצדק בשאלות אלו, אני לא אסטרולוג, לא מכשף, ולא קורא מחשבות.

אני פשוט מסתכל על  העובדות בשטח.. 

ואני בטוח שאם אתה, או כל מי שקורא את המילים האלה כרגע, יע בור שוב על חמשת\ששת התגובות האחרונות, הוא ישים לב לזה גם כן..

והדיון העכשוי, על ש אלה הלכתית פשוטה כל כך, שאני צריך שוב ושוב לבזבז זמן כדי לבקש מקור לסברא שאתה מנסה לאמר בה, רק יוכיח את צדקת נקודה 2 שכתבתי..

השטר של הכסף,  אינו שטר מהסוג שהאשה מתקדשת איתו לדוגמא..

אולי זו המילה שמבלבלת אותך.

זה שטר ממוני, הערך היחיד שלו, הוא כפי שכתבת,  הערך של השוק. ערך כספי שהמדינה קבעה.

כשהרבי נותן דולר לצדקה, צריך לתת דולר לצדקה\שוויו הממוני של הדולר, אדגיש שוב, הממוני בלבד זה יכול להתבצע בדולר אחר, זה יכול להתבצע בכל אופן אחר, ששווה את שוויו של הדולר.

זה הפשט הפשוט.

 להגיד שכשהרבי נותן את הדולר, צריך לתת את 'שוויו הערכי'  של השטר,* זה הרבה מעבר לפשט, ובשביל להגיד את זה, צריך הוכחה, מקור, וכו'. שאותם, כפי שראינו, לא הבאת.

*אדגיש שוב,  השטר שמדובר בגמרא, והשטר שאנו מדברים עליו, הם שני סוגי שטרות שונים בתכלית , ו אני לא מאמין שאני צריך לכתוב  את זה בשרשור לאנשים בוגרים פה, זה משהו שלומדים באזור כיתה ד' בבי''ס יסודי.

שלנו = כסף, ממון, או כל מילה אחרת שתשמש אותך. שהערך היחיד שלו הוא ממוני. כפי שהמדינה  מעריכה אותו, ולא כפי שאחרים מעריכים אותו כל אחד כפי דעתו.

של הגמרא = שטר התחייבות, שטר של גט, שטר של מכירה, וכיוצא בהם. ששם, הערך הכספי של השטר מצד עצמו הוא כלום, והכל נמצא בערך ה'רוחני' שלו, היותו עדות על מכירה,  גירושין, וכיו''ב.

ואני לא מאמין שבאמת הייתי צריך להסביר את זה.

לצערי לא זכינו לראות את הטוב שאתה אוהב בחב''ד, ולגבי הרע, נראה שאתה מאד לא אובייקטיבי.. 

וה'רע' שאתה לא אוהב, עד כה, אחרי שנמרחנו כה הרבה זמן על הנושא, לא זכה להוכחה אחת ברורה, שקשורה לנושא המדובר, וקשורה למקור שממנה בא נסיון ההוכחה.

אמנם אתה פחות בנושא, ויכול להסכים עם כמה ב ש רשור פה, ונוכל להתווכח על זה בהזדמנות.. אבל כשהגענו פה לגמרות.. לשטרות.. ולאי הבנה מעוררת הרחמים של הגמרא שמצוטטת בתגובה זו

גם אעיר לפענ"ד אחת מהסיבות המרכזיות למנהג שלא - צעירים מעל עשרים

 ראיתי כבר צורך לתייג אותך

@נשמה כללית

 פ תאום ר איתי א ת הודאו הזה..

לפי הודאו, יש אצלו 62 דולר מיותרים בש בילו מהרבי..

אפשר ללכת לבקש 

מיוחד: כשיהודי ביקש מהרבי 138 דולרים...

@פה לקצת

אני גר בחו''ל.. השעה פה די מאוחרת בלילה, ואני עייף מאד, לכן א בקש את רשותך, ללכת לשון, לה אזר בכוחות מחודשים, [שמאד נצרכים למראה תגובותיך]

ולענות לך על התגובה הזו מחר.. 

בחייאת, אין לי עצבים,  ואני מתנצל על הסגנון, עד עכשיו כתבתי מאד יפה לדעתי..

 אתה באמת מביא את הגמרא הזו כהוכחה למה שאמרת לפני הציטוט?

 למען ה'? זה פשט כ''כ עקום של הגמרא. ..

לא הבנת את הגמרא כראוי, ואתה מנסה להביא אותה כהוכחה וכניגוח למשהו..

אנסה לענות מחר, למרות שזה באמת מרגיז שצריך לבזבז על זה את הזמן..

תנסה לפתוח את הגמרא בינתיים, במקור, עם רש''י , עם פשט ג מרא, ותגיד לי מחר, אם למען ה' יש קשר בין מה שניסית להגיד, לבין הגמרא הזו.

 לילה טוב..

אין שום בעיה בגמרא שם, שת ורצה על ידי זה שהבאת את הגמרא פה..

ואין צורך  להפגין בקיאות, ו להביא מלא מקורות, שבכולם יש את אותה בעיה, שלא הבנת אותם כראוי..

ואמקד אותך, מה פירוש המילים ''שמטבע שלה יוצאה בכל העולם''​​​​​​​?

לא טענתי שהם לא הבינו כולם..

המהרש''א צודק, וכנראה שהם כולם צודקים.. רק מהפרשנות שלך, הבנתי שאתה לא הבנת את  הגמרא, וממילא כנראה גם אותם..

והנסיון  שלך להביא  את הגמרא הזו ואותם כהוכחה למה שאמרת, הוא מגוחך.. כי לא הבנת מה הם אמרו, וההבנה שלך שלפיה ניסית להביא את טענתך, מגוחכת.

ולגבי ההסבר שלך בסוף, לא יודע אם שמת לב, אבל לא ציטטתי רק את המילים ''בכל העולם'', אלא ציטטתי עוד כמה מילים, משפט שלם. שאותו לא הבנת נכון, וההבנה שלך בו מאד עקומה, ומשום מה התעלמת משאר המילים שציטטתי, בחרת לפרש רק 2 מילים מתוכו..

נשאיר לקוראים את ההחלטה אם זה נעשה במכוון..

במשפט הזה נ מצאת נקודת התו רפה, וחוסר ההבנה שלך ב דבריהם של הגמרא, הרב קמינצקי, הרב קנייבסקי, והמהרש''א.. ומנקודת אי ההבנה הזו, גלשנו לדיון המוזר הזה..

אומר את האמת @חסדי הים.

וזו תשובה לתגובות הא חרונות שלך.

כל הטרחה בכתיבת התגובות אתמול, לא נועדה עבורך, כי לא חשבתי שתשתכנע\תבין מה התכוונתי, והשתכנעתי בזה מתגובה לתגובה שלך.

לעמוד ולהסביר דברים כה פשוטים, כתגובה לך בלבד, זה מיותר, וטרחה גדולה מדי.

התגובות שטרחתי לכתוב אתמול, נועדו בשביל משהו אחר.

בשביל ה'קוראים הסמויים' שקיימים בכל שרשור, אלה שקוראים את כל התגובות, אבל לא מגיבים.

ואף שלא היה הרבה תוכן בדברים שכתבת, כשמשהו כותב גם דברים בלי תוכן, אך הם נש ארים ללא מענה, ישנם כאלה שעלולים להשתכנע, ובשבילם כתבתי את התגובות שלי.

עכשיו כבר אני חושב שאף אחד מהם לא ישתכנע מהדברים שכתבת, עניתי בצורה ברורה ביותר.

והשרשור הזה כבר חוזר ונע על אותו ציר שוב ושוב, ואני לא רואה תועלת בחזרה על תגובותיי.

אז אני חושב שאסיים כאן, אין תועלת בהמשכת התגובות, לך הם מסתמא לא יעזרו, ולאחרים אני חושב שעזרתי כבר.

יחי, וכל טוב..

רק ראיתי צורך לענות על זה.

''יש לי גם כח/גרעון להיות חריף ועוקצני והתאפקתי לא להפגין בשרשור ולענות לענין.''

באמת כל הכבוד, רציתי לכתוב את זה בכללי, יפה מאד שלא נגררת לעוקצניות וכו', ואני כותב את זה בשיא הרצינות, ובלי ציניות.

זה קשה שלא להגרר, והצלחת, כל הכבוד!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

להצליח לשמוח במקום שיש לי, ובו זמנית לרצות להתקדם ולהשתפר.

שהדחיפה קדימה לא תבוא מתוך מרמור, אלא מתוך רצון להגדיל את האור.

לא יודעת אם זו 'הצלחה', אבל זו השאיפה שלי. אני די שם, ברוב התחומים, לצערי עוד לא בכולם. עובדים על זה...

שאפשר לומר שהגעתי ל'מסלול', אני עובד כבר כמה שנים בחברה יציבה, ובתפקיד טוב.

אבל עכשיו כבר יש הרהורים,

אולי לעבוד פחות כי זה בא על חשבון המשפחה.

לפעמים יש רצון שכזה שיפטרו אותי..

קיצור, החיים מורכבים.

וכל 'פסגה' שמגיעים אליה היא רק נקודת מחשבה למקום הבא שיהיה

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

אני ערה

לא ברור איך ולמה