אשמח להתייעץ/ לפרוק, טהרה אחרי לידה, רגישאנונימית בהו"ל

אני שלושה שבועות אחרי לידה ראשונה
ב"ה היתה לידה מעולה וההחלמה ממש טובה בלי עין הרע
לפני שנה התחתנו ויש לנו קשר מאוד טוב ב"ה
אבל בגלל שב"ה נכנסתי להריון מאוד מהר מהחתונה כמעט לא נתנסינו בתקופות איסור, וגם מה שכן חווינו- היה מאוד קשה ולפעמים נפלנו קצת במגע לצערי הרב.. (לא משהו חמור מדי, אבל כן חיבוק ונשיקה כשהיה מאוודד קשה) כמובן שאחרי זה היה המון מצפון וחזרה בתשובה.
אני רוצה לציין שאנחנו סופר דוסים ושבעלי אברך וממש מביך אותי שזה בכלל קרה לנו..
בקיצור לפני שבוע בערך לבעלי היה ממש קשה המרחק ובלילה הוא התקרב למיטה שלי ונישק אותי. היה לי ממש קשה וזרמתי איתו אבל תוך זמן מאוד קצר אמרתי שיש לי מצפון ושזה לא נכון לעשות את זה והפסקנו.
לילה אחרי זה הוא ממש נכנס לי למיטה וגם זרמתי אבל הלב לא היה שקט והיה לי קשה לומר לו שנפסיק כי כבר אמרתי אתמול ואולי הוא יפגע.. בסוף אמרתי
אחרי שתי לילות שוב
וממש לא אהבתי את זה. אני לא רוצה שהוא יגרום לי ליפול, למה אתה מגיע למיטה שלי בכלל? אבל זה כל כך עדין וצריך להזהר לא לפגוע
אז יצאנו איזה ערב אחד לסיבוב ואמרתי לו שאני לא רוצה ליפול והוא הזדהה וסיכמנו שמעכשיו אנחנו חזקים
ממש שמחתי והיתה לי הקלה שאני לא אצטרך יותר להתמודד עם זה
יום למחרת ניסיתי לעשות הפסק טהרה שלא הייתי בטוחה אם יצא טוב והוא שכח לקחת לרב. רק כששאלתי מה הרב אמר הוא נזכר ששכח ואפילו לא התנצל. זה ממש כאב לי, הרגיש לי שכבר אין לו צורך בבדיקות אם אפשר ככה חופשי.
והלילה הזה הלכנו לישון ופתאום מתוך שינה אני קולטת שהוא שוב קרוב אליי, כנראה גם הוא היה מתוך שינה ונתחיל לנשק אותי בלי סוף. לא שיתפתי פעולה, לא הבנתי מה קורה ורציתי לישון
אני לא יודעת אם הוא מודע למה שעשה או לא.. אבל זה מתסכל אותי בטירוף
לא מנסה יותר לעשות הפסק אם זה ככה לא אכפת לו
אז את מעדיפה באיסור?המקורית
יש לבעלך יצר הרע, ואת אלופה שאת מתצליחה לעצור את זה. עכשיו היצר הרע בא גם אלייך לפתות אותך לא לעשות בדיקות, כדי שהאיסור יימשך וחלילה אולי שוב תיפלו. אחותי, הוא מאש ואנחנו בשר ודם.
אנחנו ערב ראש השנה אחותי היקרה. אל תתמהמהי,תעשי הפסק, תיסעי במונית בעצמך לרב אם צריך, הכל - כדי להיטהר כמה שיותר מוקדם.
את לא מענישה אותו, את מענישה את עצמך.
ניסיון קשה מאין כמותו.
הלכתית את גם לא יכולה להיטהר אםים...
מקיימת יחסים.
תתחילי לדחות אותו.
צריכה לדעתי לשאול רב לגבי ספירה הימים מהפעם האחרונה ורק אז לעשות הפסק ו 7 נקיים.
שבי איתו לשיחה רצינית בנושא ואין לך מה לפחד לפגוע בו.
ושיטפל בתינוק- זה יוריד לו את החשק!ים...
שני דבריםשירה לב
א. קשה לי להאמין שלא אכפת לו. אולי הוא לא התנצל כי לא נעים לו כל המצב או כועס על עצמו או כל סיבה אחרת. המצב שתיארת הוא ממש לא כמו להיות מותרים...
ב. כדאי לדבר בעדינות ובזמן רגוע, תשאלי איך הוא מרגיש עם מה שקרה? ואיך הוא מצפה שתגיבי אם זה קורה שוב?
אם אתם באותו ראש ומבחינתו זה נפילה, והוא מצפה שתגיבי בצורה שתעזור לו ולכם לעמוד בזה- זה יותר קל. וזה גם ירגיע אותך. ואם לא, תנסו להגיע למשהו ששניכם מסכימים עליו, או ללכת ביחד להתייעץ עם מישהו/מישהי ששניכם מסכימים עליו.
העיקר שיהיה ברור לכל אורך הדרך לשניכם שהכל נובע מאהבה ומרצון להתקרב... התקופה הזאת מורכבת גם ככה וחבל שהיא תיצור ריחוק ומשקעים
תודה לכן!אנונימית בהו"ל
רק מבהירה שהכי רחוק שהגענו זה נשיקה ולא מעבר!
ובקשר לבדיקות.. הרב אמר לעשות הכל כרגיל (מוך דחוק, כל בדיקות 7 נקיים וכו') ואני שלושה שבועות אחרי לידה ועוד עם תפרים וממש אין לי עצבים לזה אז זה גם מוסיף

וטכנית אין לי כל כך איך לעצור אותו כשהוא מעיר אותי ככה
לגבישירה לב
המוך- הייתי בודקת שוב עם רב, אצלי זה על גבול הבלתי אפשרי גם הרבה אחרי לידה.
ולגבי ההערה הטכנית- תמיד יש... אפשר לקום מהמיטה רק חוזרת על מה שכתבתי קודם- צריך שמהיה לו ברור שאת עושה את זה בגלל הרצון לשמור על ההלכה ולא בגלל שאת לא רוצה לחזור אליו... אחרי שיחה משותפת גלויה וכנה
פשוט להגיד לו תעצור?מחי
להתכסות עד מעבר לראש ולהגיד "אני לא רוצה"
לעצור אותו לפני...
סתם נקודה נוספת-מקום בעולם
מעבר לזה שהדברים נעשים באיסור,
אותי היה מכעיס שאין פה כיבוד של המקום שלי.
גם אם קשה לי ולא נעים לי ולא בא לי- צריך לכבד אותי. את הרצון שלי והגוף שלי.
אנונימית אחרתאנונימית בהו"ל
היינו במצב דומה לפני החתונה.
יצאנו המווון זמן ובאיזשהו שלב לא הצלחנו לשמור נגיעה. זה אף פעם לא היה לכתחילה, זו תמיד הייתה נפילה. תמיד ניסינו ולא הצלחנו.
גם אני לא מדברת על גבולות מגע אחרים משלך, ועדיים מכירה מאוד מאוד את תחושת הבושה, האכזבה, התסכול. וגם את הכמיהה והאש המטורפת הזו...

אצל אחרי שהתחתנו הנפילות נגמרו ב"ה, אז זו סיטואציה קצת אחרת. מודה לה' ששולח לנו את הכוחות להתמודד.

אבל חושבת שהכי הכי חשוב, זה לא לוותר על אף גבול וכלל. אנחנו מקפידיפ מאוד מאוד על כל הדינים ההרחקות. לא מעבירים מיד ליד, לא יושבים על אותה ספה, לא שותים מהיין וכו'. אני לא עומדת קרוב ליד בעלי כשאנחנו אסורים. זה לא שאני נרתעת ממנו, אבל לא מכניסה את עצמי בכלל לסיטואציה שבה זה יהיה אפשרי.
ואני חושבת שאם יש פתח לפתרון, אז זה זה. כללים חדים וברורים שלא עוברים עליהם בשום פנים ואופן. אם בטעות היד שלי מתנגשת בבעלי בזמן שאנחנו אסורים, אני אומרת סליחה. כאילו התנגשתי באדם זר ברחוב. זה נעשה אצלי באופן טבעי, אבל אני רואה שזה גם עוזר לנו להבין מה מותר ומה אסור עכשיו.

מבינה אותך ממש ממש. את לא יודעת כמה
מתפללת עליכם שתצליחו
ושולחת חיבוק גדול על הניסיון הקשה הזה
תודה אנונימיתאנונימית בהו"ל
חושבת שאצלנו זה קצת שונה כי עכשיו הנפילה היא לא הדדית
כך שמעבר לעניין הנפילה יש כאן גם עניין של פגיעה בי כמו שמקום בעולם אמרה..

ביום יום אנחנו סופר מקפידים, לא מעבירים כלום מיד ליד ושאר ההרחקות
העניין הוא בלילה שהוא מתקרב פתאום, לפעמים אפילו מתוך שינה
רק עניין טכנאי.לא מחוברת
אולי תרחיקו את המיטות יותר? אפילו שימי את העריסה בניכם
בדיוקמחי
וזה יעזור לו לזכור מתוך שינה, אם זה באמת באופן לא מודע
יקרה! קודם כל חיבוק זה לא פשוט מהמקסיקנית

שאת מתארת ועוד אחרי לידה

אז יש לי נקודת מבט קצת אחרת: אומרים שהרבה פעמים, בפרט בילד ראשון, הבעל מקנא! הוא עד עכשיו היה מרכז העולם בשבילך ועכשיו את אחרי לידה והרבה פעמים אנחנו כ''כ מרוכזות בתינוק החדש שאין לנו אפי' זמן אליו, חושבים שהוא כבר בוגר,שיסתדר לבד, ועוד יותר: שיעזור לי!!

אז זה נכון! אבל הבעל צריך כשהוא מגיע לראות אותך שמחה לקראתו, כשיש לך זמן תכיני מה שהוא אוהב, ומה שאת לא יכולה כי זה מובן מאליו תפצי במילים: אני מאד הייתי רוצה ל.... אבל בדיוק הייתי באמצע הנקה/מקלחת.........

צריך לדאוג שהתינוק יהיה גורם לקשר והתקרבות ולא הפוך, בעלך מחפש את הדאגה שלך אליו שהיא צורך בסיסי של כל בעל (תוסיפי לזה את יצר הרע והגעגוע.....) זה לא שלא אכפת לו ממך או מההלכה, זה קשה לו

אני לא מאשימה אותך, רובנו טועות בזה, ואולי את כן עושה את זה דווקא....

ועוד משהו: ההרחקות מאד מאד חשובות ובלי קשר כל דבר שמרגיש לך מקרב מאד אל תעשי אותו

לא להסתובב חשופה לידו בכלל, לא לשבת קרוב מאד, אפי' במילים לא הרבה מילות אהבה וקירבה

שיהיה לך בהצלחה ורוצי לעשות הפסק ובדיקות

זה מה שהוא צריך וזה מה שיעזור לו לצאת מזה

בעלי פעם איבד בדיקה במקום לשאול את הרב וגם לא ממש התנצל, כששאלתי אותו על זה כבר אחרי המקווה הוא אמר שכ''כ התבאס וכ''כ התבייש שלא אמר כלום

תודה רבה בנות!אנונימית בהו"ל
באמת, מעריכה ממש כל תגובה ותגובה
לגבי המיטות- הן הכי מופרדות שיכולות להיות.

בזכותכן פניתי למכון פועה להתייעץ בקשר לטהרה וב"ה הצלחתי הפסק!
רציתי לשאול ליתר בטחון כי כבר הספקתי לשכוח..
יש לי רק כתמים חומים מדי פעם, שטפתי את המקום וחיכיתי בערך 10 דקות בערך ואז עשיתי בדיקה שיצאה נקיה לגמרי!
השאלה היא האם יכול להיות שהיא יצאה נקיה רק בגלל ששטפתי וזה בעצם לא נקי? פתאום התחילו לי חששות

ועוד שאלה-
הרב אמר לי לעשות הפסק ולבדוק רק שביעי, השאלה היא האם אני צריכה גם לעשות את הבדיקה של מחר בבוקר? זכור לי משהו מהדרכת כלות שהפסק תופס רק עם הבדיקה של הבוקר למחרת
אמורים לשטוף לפני הפסקמקקה
זה רק שאריות
אם יצא חדש זה יעלה בבדיקות של הימים הבאים. כך שאין לך מה לחשוש מזה
בעיקרון אמורמם לבדוק במינימום ראשון ושביעי. אבל אם הרב של מכון פועה נתן לך הדרכה אחרת תלכי לפיו.
אחרי לידה זה דינים אחרים, במיוחד אם יש סיפור מסביב. לי התירו באחץ הלידות לטבול רק עם הפסק ובדיקה של היום הראשון של שבעה נקיים. אם את לא בטוחה אל תהססי להתקשר שוב
בהצלחה
בכל מקרה חייבים לעשות בדיקה ביום הראשוןאחתפלוס
שימי לב שלא תפספסי.
וחיבוק על כל הסיטואציה.
תנסי לדבר איתו בזמן רגוע על זה כמה שלא טוב לך עם העניין הזה הלכתית. הלוואי ויעזור.
והכי לשוב-תתפללי! זה בטוח יעזור
יש מקריםסליל
שבהם הבדיקה של ההפסק נחשבת גם לבדיקה של היום הראשון.
לא מבינה בזה, אבל היה פעם מצב שזה מה שהרב אמר לנו (בסוף לא היינו צריכים אז לא בררנו יותר).
בכל אופן, אם יש התלבטות מה הרב אמר - לחזור לרב ולא לעשות סתם בדיקה ביום הראשון
אז אני חוזרת בי. לא ידעתי.אחתפלוס
הכי טוב לשאול את הרב.
ממש נדיר שמוותרים על בדיקה של היום הראשוןמיקי מאוס
וגם זה בד"כ כשמסתמכים על מוך
יותר סביר שהבנת לא נכון והכוונה היתה הפסק ראשון ושביעי. אז כדאי ממש לברר שוב אבל כמובן שאם זה בדיוק מה שהוא התכוון אז זה ההלכה מבחינתך כרגע

כל הכבוד שהתקשרת ושאת מתאמצת להטהר! ברור שהוא רוצה להתקרב ורוצה שזה יהיה בהיתר.
וקשה לו מאוד
אל תשפטי אותו ואל תשליכי על עצמך את ההתנהגות שלו, כמובן שחשוב שתעמדי על הגבולות שלך וכל הכבוד לך זה ברור שזה קשה כשהוא ככה

וברמה הטכנית- אולי אפילו כדאי שתישנו בחדרים נפרדים?
תדברו על זה ותשתפי אותו בתחושה שלך ותשמעי ממנו על שלו, ותחשבו יחד איך נכון להתנהל שיהיה לשניכם יותר פשוט
אני בטוחה שלא טוב לו במקום הזה של נפילה... זה לא נגדך..אם תעמדו שניכם יחד מול הקושי הזה זה יהיה לו קל יותר וגם יקרב ביניכים במקום להרחיק
לרוב כתמים חומים אצלי היה טהורעטרת בעלה
צריך לתת את הבדיקה לרב מומחה שיטהר
חשוב לי להוסיף עוד משהותהילה 4
בנוסף למה שמקום בעולם כתבה.
ובנוסף למה שכתבת שאת באמת בתקופת החלמה מהלידה ויש לך עוד תפרים וכד'.
צריך באמת לתת זמן לגוף.
והרבה פעמים הוא מאותת את זה בעוד דימומים שבאים אפילו פתאום ככה אחרי כמה ימים טובים ונקיים. זה קורה המון והרבה פעמים רואים שנפסק הדימום השוטף שאנחנו מכירות מהמחזור ומתחילים תהליך היטהרות אבל פתאום יש עוד דימום. מן נזילה גדולה וחד פעמית כזו.
אז את מתחילה ובאחד הימים פתאום שלולית בתחתון ושוב ושוב, זה גם עלול להתיש נפשית.
עכשיו, אם הכל היה ברוגע אז בסדר אבל אם את בלחץ כי *לו* קשה זה יהיה עוד יותר נוראי בעיני.

עם כל הכבוד זו העבודה שלו מול עצמו. ואת צריכה לשמור על עצמך הן במישור הגופני והן במישור הרוחני.

בקיצור שימי לב שאת לא מתאבדת על להיטהר לפני הזמן. (שלושה שבועות זה בהחלט קצת זמן). אומנם יש כאלה שמצליחות אבל תיזהרי מלהכניס את עצמך ואת הגוף לסטרס
אני הייתי מתייעצץ עם רופאת נשים שומרת מצוות או עם רבנית שמבינה בזה .
יקרה!שלומית.

לדעתי כדאי לעשות שיחה רצינית בנושא על חשיבות ההלכה בחיים שלנו+ החשיבות של המקום שלך, העמדה הנפשית שלך שכרגע לא רוצה את המגע שלו בגלל שההלכה חשובה לך, ולא מסכימה בכלל לגעת.  וכמובן להבהיר שזה מתוך אהבת התורה ולא מתוך אי- אהבה אליו.

וכמו שכתבה מקסיקנית, לשים אליו לב בכללי, לדבר, לשתף לחוות את ה"ביחד" גם בלי מגע.

ומוסיפה עוד משהו, וסליחה שאני על תקן המבאסת- זה ממש מעולה שהצלחת לעשות הפסק אבל בשלב הזה תדעי שעדיין יש בהחלט סיכוי שהדימום עוד יחזור ותצטרכי לעשות שוב. לא בטוח, אבל יש סיכוי. אז במיוחד חשוב לחזק את הצדדים האחרים.

וזה באמת מוציא את החשק לכל המאמץ של הטהרה, כדאי לנתב את זה למקום שאני עושה את רצון ה', ההלכה חשובה לי, ולא רק בגללו.

בהצלחה רבה!!

קודם כל מזל טוב גדול על התינוק המתוקנגמרו לי השמות

וב"ה שתרוו ממנו רוב נחת.

 

אני חושבת שחשוב מאוד עבורך להבין רגע לעומק מה קורה כאן בעצם.

 

את אוהבת את בעלך. ב"ה ב"ה.

בעלך אוהב אותך. ב"ה ב"ה.

שניכם מתוך אהבה ורצון להיות יחד, שזה דבר מדהים ולא מובן מאליו בפני עצמו, מתקשים מאוד בתקופה הארוכה של האיסור. וזה מובן מאוד.

 

קודם כל השורש הזה שרוצים להיות יחד כי כ"כ אוהבים וכ"כ מתגעגעים וכ"כ רוצים לבטא את האהבה גם בשאר הצדדים ובכל אופן אפשרי - זה מדהים!

 

ועכשיו לגבי בעלך היקר -

את כותבת שבזמני עירות הוא ממש מבין ויודע *ורוצה* לשמור כמובן את כל הלכות טהרת המשפחה!

ורק בלילה, מתוך שינה ממש, הוא מגיע אלייך למיטה.

זה חשוב להבין את זה כי מאוד מאוד יכול להיות שהוא אפילו לא מודע לזה בלילה! שזה ממש ממש מתוך שינה, בלי מודעות והשכל שיפקח.

מצב שהוא מתוך שינה.

יש אנשים שמתוך שינה אפילו הולכים, אז זה לגמרי לגמרי יכול לקרות.

והוא אוהב אותך ורק תראי איך ככה גם מתוך חוסר הכרה הוא כ"כ אוהב ורוצה אותך... זו האמת הכי פנימית ואמיתית שלו וכמה משמח להרגיש ולדעת את זה! ב"ה! זכיתם ממש ממש!

 

ולך יקרה אין את הדבר הזה שגורם לך בלילות לאיבוד הכרה מתוך שינה ולהגיע למצב של מגע או הליכה וכדומה.

מה שאומר שכרגע ניתנה *לך* האפשרות לעזור לשניכם!

זה לא "בעיה שלו" או "בעיה שלך"

אלא זו ההתמודדות *שלכם* כרגע!

אתם אחד!

אז קחי את החוזקה שלך בזה,

את היכולת שלך גם מתוך שינה להיות במודעות שלמה,

ותעצרי עבור שניכם את זה, אל תתני לזה לקרות.

גם למענך אבל גם למען בעלך עצמו! הוא הרי לא רוצה בזה באמת! לא עכשיו, לא בעולם הזה ובטח לא בעולם הבא! ובכל זמן של עירות ומודעות הוא מביע את זה בשלמות!

אז תהיי את החזקה בשביל שניכם בלילות. כי את יכולה. 

זה לא שהוא לא רוצה, הוא לא יכול. יש לו נקרא לזה חולשה שגורמת לו מתוך שינה לא להיות בהכרה שלמה. קורה.

תהיי את החזקה עבור שניכם ותעצרי את זה.

בין אם זה אומר שתקומי מהמיטה, או תהדפי אותו בחזרה לצד שלו בעזרה השמיכה, או תגידי בקול "אי אפשר עכשיו" עד שיתעורר, או כל דבר אחר - אבל מה שבטוח תעצרי את זה.

כי את יכולה. כי יש לך את אפשרות. עבור שניכם.

ואל תחשבי יקרה שהוא עושה את זה מכוונה רעה חלילה או לא מכבד אותך ואת רצונך וגופך חלילה.

זה הכי הכי לא נשמע ככה.

את מכירה את בעלך הכי הכי טוב. האם זו האמת שהוא לא מכבד אותך? תעני רק לעצמך בהכי כנות שיש.

כי לי, כקוראת מהצד, ממש נראה שהוא הכי אוהב ומכבד אותך בעולם, אלא שמתוך שינה הוא לא במודעות, זה הכל.

זה לגמרי יכול לקרות ונתקלתי בכמה וכמה זוגות יקרים שגם אצלם זה היה.

אז פשוט הצד ה"חזק" כרגע, זה שכן במודעות, מפסיק את זה.

ואז בבוקר אפשר לצחוק על זה

 

וכמובן שתנסי מתי שמתאפשר לעשות הפסק בנחת וברוגע עם ליווי של רב, בהחלט יכול להיות שגם תזכי להיטהר במהרה ב"ה וכל זה יהיה מאחוריכם לתקופה ארוכה ורגועה ומשמחת ב"ה

 

ב"הצלחה רבה יקרה!

תשמרו על האהבה הזו שלכם,

על הרצון הבריא והמשמח לביחד הזה שלכם,

ועל כל הטוב שיש ביניכם! ❤

 

וואו!אנונימית בהו"ל
@נגמרו לי השמות
אין לי מילים, איזו תגובה מדהימה!!
קודם כל שתדעי שממש חיזקת אותי וחיממת לי את הלב! יש המון אמת במילים שלך ולקחתי מזה הרבה.

ישבנו קודם ודיברנו, הוא באמת לא זכר בכלל את מה שקרה בלילה. שפכתי הכל ובטעות פגעתי בו.. נפגע מזה שאני חושבת שההלכה לא מספיק חשובה לו וזה ממש לא ככה.
אני חושבת שאת שיקפת בדיוק את המצב בתגובה שלך.
הוא הסביר לי על ההתמודדות שלו עם הכוח חיים האדיר הזה ושזה מגיע מכל כל הרבה אהבה ושכל לילה שהוא מצליח להתגבר אחרי המון מאמצים הוא כל כך גאה בעצמו ובלילה באמת יש לו פחות שליטה
וואו יקרה ממש ממש משמח לשמוע, ב"ה!נגמרו לי השמותאחרונה

התרגשתי מאוד לקרוא את תגובתך, המון ב"הצלחה יקרים, אתם נשמעים כאלה מקסימים ואוהבים, המון המון נחת ואהבה ❤

אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

דווקא אצלנונעמי28

בצד של המשפחה של אמא שלי, היא כך כך גדולה (14 אחים) כבר בכלל אין קשר ומעקב בין הבני דודים ואפילו האחיינים

מרוב שהיא גדולה כי כל אחד עסוק במשפחה שלו.


ומצד האבא שיש רק שני אחים ומעט בני דודים, יותר ריאלי להיפגש והקפדנו יותר לשמור על קשר.

איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
🤣🤣🤣יהלומה..
מרגישה כבדהאפרסקה

אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.

והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.

אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.

אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?

צריך להציב גבולות ברוריםזוית חדשה

לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.

אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."

"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."

אני מנסה לאכול בריא. באמת.מאוהבת בילדי

אבל קשההה לי בלי שוקולד.

ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.

עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...

מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?

אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.

 

החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?

תודה ניקזמני

לגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי

המלצה למשהו מעניין לצפות בו?ytrewq
לבטטה בחודש תשיעי שרובצת כל היום עם הטלפון 🤦🏾‍♀️

סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...


אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח! 

תכף יש דה ווייס אם את בקטעכנה שנטעה

רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.

ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.

לא מעניין אותי שירה...ytrewq
מקפיצהytrewq
ווארט ראית? יש שתי עונות.מתואמת
כןytrewq
פאוור קאפל, מעניין (לא יודעת כמה מתאים מבחינת לבושסטודנטית אלופה
ותוכן)
מה זה?ytrewq
קונספט דומה, אבל הזוגות הם באמת זוגותמרגול

ונשארים באותו מיקום

אבל יש משימות כל פעם וכזה…

יש סוטאז שמתאים ליותר מעלות.. (לנו יש של פוד אפיל)בת מלך =)
טעית בשרשור 🙃ytrewq
אני נורא אוהבת תכניות בישולאבי גילאחרונה

יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11

שום פלפל ושמן זית העונה החדשה

כל פעם מראיין אדם אחר..

נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.


אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות 

תכונת ריצוי שבי כלפי חמותי, שהפכה לאנטיהדרים

אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.

סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).

כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .

היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???

גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .

אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .

דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו

דוגמא נוספת בחג מסוים הודענו כשבועיים לפני החגהדרים
שבסוף לא נגיע, והגענו שבת לאחר מכן לא דיברה איתי כל השבת החמיצה פנים אמרה הילדים שלכם יחזירו לכם כשיגדלו, ואחכ אחרי שבוע שלא התקשרתי אליה תקפה אותי שחבל מאוד וככה מתחיל נתק משפחתי, וגם כשאמרתי לה שתפסתי מרחק כי היא כעסה אז היא אמרה אוקיי אבל שהגזמתי (כלומר היא עושה מעשים שגורמים לאנטי ואז נהיית הקורבן)
וואי, אחותי... זה נשמע ממש ממש מאתגריעל...

באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,

שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.

 

השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.

כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.

את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור

נשמע קשוחכולנה
אם את בקטע להבין את הצד שלה אז מניחה שהיא נכנסה ללחץ לאבד את הקשר עם הנכדים, אם היא מבוגרת יש גם עניין של הקצנה שבאה עם הגיל. כמובן שלא צריך להסכים לכל גחמה שלה, אבל אם היה פעם קשר טוב בינכן אולי את יכולה לראות איך את נותנת לה את היחס ותשומת הלב שהם עדיין חשובים למרות המרחק, לפני שהיא דורשת אותם.

אוינעמי28אחרונה

באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.


אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.

משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.

נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.


הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.

התקנת התקןניקזמני

מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?

 

תלוי בפסיק. כלומר לרוב יש דימומים קלים אבל אם אתרק לרגע 1
אחרי טבילה. לפי הפסיקה אצלנו זה לא אוסר
לא בהכרח. אבל אין לדעת מתי יתחיל לך דימום הסתגלות.עניינית
ההמלצה להתקין בימי הוסת כי כך יותר קל להתקין.
לא מחייב, אבל ממה שהבנתי בדר"כ כןסטודנטית אלופה

לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.

לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.

תבררי מה הפסיקה אצלכם

לא מחייב דימום. אבל יש פסיקות שעצם ההתקנהפרח חדשאחרונה

של ההתקן אוסרת

אז תבררי מה הפסיקה שלכם. 

שקיפות עורפית בן או בתעדן1000
שכחתי לשאול את הרופאה מה היא חושבת אם זה בן או בת מה אתן חושבות לפי התמונה

אף פעם לא הבנתי איך מתמונה כזו אפשר לדעת ממתקית

חחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.

אני לא חושבת שבזווית הזאתכמהה ליותר

של העובר אפשר לזהות את המין...

גם אני לא חושבת שאפשר ככהרק טוב!
אולי הצאט ידע?!
אומרים לפי הזווית כלפי מעלה יותר לכיוון בןעדן1000
וכלפי מטה יותר לכיוון בת
ככה מישהי אמרה לי גם והאמת צדקההלוואייי
אז לכאורה זה נראה בת אבל אני סתם אומרת אין לי שום ידע בתחום..
זה לא נראה כלפי מעלה?עדן1000
לא מבינה בזה..אולי..הלוואיייאחרונה
בדרך כלל אי אפשר לדעת בוודאות בשקיפותהלידה שלי

אולי יעניין אותך