תקרית משחקי הכס הגדולה כמובן.

לפני כמה זמן חברות שלי מהסניף ליוו אותי לאוטובוס אחרי פעולה, התחנה הייתה ממש קרוב לישיבת הסדר.. עברנו ממש ליד הישיבה ואז חברה שלי (חסרת טקט באופן הזוי) התחילה לשיר בצרחות אימים, משהו נורא ממש. זה היה פשוט מביךך

היה טיול של הנוער לירושלים ושאלנו כמה תיירים מאיפה הם, ואז איזה תייר אמר שהוא מגרמניה. ואז איזה אחת אמרה: ״אה! נאצים!״ 

זה היה מביך.....

הלכתי עם חברות ברחוב (זה היה מוצש חזרנו מפעולה) עכשיו הלכנו על רחוב יחסית ארוך ליד כביש ראשי וחנו בצד מכוניות..

 הקיצר הלכנו חמש בנות והיה איזה שתיים שהחליטו לשיר אבל לשיר בקול קצת..

הקיצור הם שרו ואז אני הסתכלתי כזה אחורה וראיתי כמה בנים דוסיים כאלה שהם פלוס מינוס בגליאים שלנו אז אמרתי לחברות האלה שהם יכולות להמשיך לשיר אבל שיסתכלו מי נמצאה מאחורה היה מקלה והשלוש בנות מסתובבות ככה שאי אפשר לפסס שזה היה כדי לראות את הבנים האלה..

ואז הם הסתכלו אחת הפסיקה לשיר אחת אמרה מה אכפת לי והמשיכה לשיר ואחת הצתרפה בשביל הבכוונה (זה בנות פחות ''דוסיות'') הקיצר מי ששרה שרה אבל אני ועוד חברה שלי הכחשנו קשר אז הלכנו יותר מקדימה ואז הסתכלנו שוב אחורה ולא ראינו אותם (בדיוק היה איזה פניה) אז אני והחברה שהייתה לידי התחלנו לצחוק על חברות שלי ואמרנו להם כזה דברים בסגנון של ''מה אתם שרות'' ''שירת נשים'' ''הם ברחו בגללכם'' ''הבנים האלה התפדחו וברחו'' ככה איזה חמש דקות וזה ודיברנו קצת בקול הקיצר אני שותה לי מים וחברה שלי הייתה באמצע להגיד משהו כמו מה שאמרתי מקודם ואז פתאום הם יצאו מאחור המכוניות יעני הקפו אותנו והלכו על הכביש ושמעו הכללל עכשיו הם היו שתי צעדים מימנו ממש קרוב ומרוב בושות וצחוקים אני ירקתי תמים (כמעט עליהם) ופשוט התפוצצנו מצחוק ויש לי חברות שסמכו עליהם הם יודעות לצחוק בקולי קלות...

היה בושות ממש ממש ממש ממש 

(יצא קצת ארוך..)

התארחתי אצל משפחה אמריקאית, באמריקה, משפחה עם בית אמריקאי.. מעודן, וכו' וד''ל..

אכלתי סעודת שבת אצלם, ואז היה משהו מאד מאד מצחיק בסעודה, כולם נשפכו מצחוק.. אבל אני הייתי עם מרק או משהו כזה בפה.. ואתם יודעים מסתמא מה קורה כשצוחקים מאד עם אוכל בפה..

היה מאד מאד לא נעים. רציתי לקבור את עצמי במשמעות הפשוטה..

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...