עבר עריכה על ידי ק"ש בתאריך כ"ו באלול תשפ"ב 13:03
עבר עריכה על ידי ק"ש בתאריך כ"ו באלול תשפ"ב 12:29
עבר עריכה על ידי ק"ש בתאריך כ"ו באלול תשפ"ב 12:28
עבר עריכה על ידי ק"ש בתאריך כ"ו באלול תשפ"ב 12:06
@סוסה אדומה, אני מתנצל מראש. רק מבהיר שזה לא אישי, במשך כמה שנים אני עוקב כאן, לפעמים מגיב יותר, לפעמים פחות, בזמן האחרון הרבה פחות, אבל בהחלט קורא. אני מאוד מעריך את הכתיבה שלך, את החשיבה העמוקה, את הכנות והישרות בהרבה עניינים, בין אם מסכים וגם כשלפעמים לא.
הפעם נראה לי שפספסת בגדול. קודם כל, כפי שכתבה
@רק לרגע 123, אף אחד לא הלך ל'אלפי מטפלים', עצם השימוש בביטוי מוקצן כל כך, מבטא התנשאות כלפי אנשים שמתמודדים, עם התמודדות שאולי את ב"ה לא מכירה ובעז"ה שלא תכירי.
לגופם של דברים - תפיסת הנישואין והזוגיות שאת כנראה בונה עליה - היא התפיסה המערבית הכושלת. אני במרכז וכל השאר צריך לשרת אותי ואת הנאותי. ממילא כולם מפנטזים על זוגיות של "והם חיו בעושר ואושר עד עצם היום הזה" ואם זה לא ככה, אז כמו הטלפון שקצת איטי - זורקים ומחפשים חדש, עד שיצא הדגם הבא.
לפי התורה, "זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם" "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". אדם זה איש ואשה נשואים זה לזה. זוג שעמד תחת החופה - הם עכשיו אדם אחד. זה לא אומר שאין מקום לנפרדות בכל מיני תחומי עניין ועיסוק - אבל זו כן היחידה הבסיסית ביותר, קבוצת השייכות המרכזית וממילא ראוי לעשות כל מאמץ אפשרי להחזיק את הבית.
מו"ר הרב יהושע רוזן הכ"מ, היה אומר לחתנים, ש'בנין עדי עד', שאנו מזכירים בברכות החופה - זה בניין שבונים אותו כל הזמן, מי שלא עובד על הזוגיות, על בניית הבית - בטוח יכשל. אז יש זוג שמספיק להם לתחזק לבד ויש זוג שצריך ליווי, בדיוק כמו בבריאות הגוף - לאחד מספיק לאכול בריא ולשמור על כושר והשני צריך דיאליזה שלוש פעמים בשבוע, את תמליצי לשני להתאבד?!
נכון, גם גירושין זו מצווה בתורה. אבל זו מצווה שמיועדת לאין שום ברירה אחרת, מצב ששבירתם זו היא תקנתם. הרב חיים נבון דימה לכסא מפלט - האופציה קיימת בשביל המצב חירום שאין שום ברירה ואם לא ישתמשו בה, הטייס יתרסק עם המטוס. אבל טייס שישתמש בזה, כשיש אפשרות כולשהי אחרת - יכנס לכלא.
אני מעדיף בגלל הדימוי לאדם, לדבר על כריתת איברים. מי שיש לו דלקת ברגל - ילך לרופא, הוא ילך גם פעם עשירית. אם זה גידול, הוא ילך גם ל'אלפי רופאים', שינסו להציל, לפני שיקבל את ההחלטה לכרות את הרגל.
כמו שאני מניח בשכל ישר, שלא תשאלי בן אדם, למה הוא לא רץ לכרות את הרגל ומנסה קודם כל אופציה טיפולית אפשרית - אין מה לשאול אדם למה הוא מנסה כל אופציה, לפני שהוא מחריב בית בישראל.
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה