בס"ד
בית העלמין הצבאי בנתניה שוכן בלב ליבה של העיר, לצד בית עלמין אזרחי בו קבורים ראשוניה ובוניה. עם השנים, שגדלה העיר, הוקם בית עלמין גדול ומרכזי כך שבבית העלמין הישן כמעט ואין הלוויות, למעט הלוויות צבאיות. בחודש האחרון היו במקום שתיים כאלה, הראשונה של נתן אברהם פיטוסי והשנייה של רס"ן בר פלח. סיפורם של השניים, שבקברם ביקרתי ביום שישי האחרון, מספר בעיניי את סיפורה של השנה החולפת.
הסיפור של פיטוסי ופלח כל כך שונה אבל כל כך דומה. נתן הוא החייל שהלך להתפלל תפילת ערבית לצד העמדה וכשחזר חברו לעמדה חשב שמדובר במחבל וירה בו, והרג אותו. לעומת זאת, בר השתתף לפני כשבועיים במארב בצפון השומרון בו חדרו מחבלים, אך מכיוון והתמהמהו בחיסול שלהם, הוא נהרג מאש של אחד המחבלים. שני המקרים אירעו באותו אזור, חטיבת מנשה, כאשר שניהם שמרו על הגזרה הכי נפיצה בשנה החולפת – קו התפר. באופן מצמרר יצא שהם קבורים זה לצד זה באותה החלקה, חלקה 6, בבית העלמין הצבאי בנתניה.
זאת הייתה שנה לא פשוטה מבחינה ביטחונית. פיגועים שגבו את חייהם של אזרחים רבים יצאו מגזרת איו"ש לתל אביב, בני ברק, חדרה, אלעד באר שבע ומקומות נוספים. פיגועי ירי קשים לצד פיגועי דקירה ודריסה. גם מבצע 'שובר גלים' שהתחיל בסביבות חג הפסח, ישלים בחודש הקרוב חצי שנה לפעילותו שמסמלת בעיקר עדכון בוקר של דובר צה"ל עם המעצרים שנעשו בלילה החולף, לצד האירועים השונים. אם כל זה לא מספיק, בחודש האחרון שוב עליית מדרגה, בעיקר סביב הערים שכם וג'נין בצפון השומרון הכוללים ירי על ישובים ובצירים, ניסיונות חדירה, אבנים ועוד אירועים שרבים מהם אפילו לא מגיעים לידיעת הציבור.
למעלה מעשרה חודשים עברו מאז נרצח יהודה דימנטמן הי"ד, החלל הראשון שגבתה מאיתנו השנה החולפת שנרצח בעת שירד מישיבת חומש לביתו בשבי שומרון. אחריו יגיעו לצערנו עוד 17 אזרחים לצד מאבטח נוסף מחברת האבטחה של העיר אריאל שנרצח בעת ששמר בכניסה לעיר. זאת לצד לוחמים גיבורים כמו נעם רז ובר פלח שנפלו כחלק משירותם הצבאי, כאשר מנגד לוחמים נוספים נפלו מירי דו"צ שנבע מהמציאות הביטחונית המתוחה גם כן באזור גדר התפר מצד אחד, ומנגד הלוחמים של אגוז שהתמודדו עם גל גנבות מבצעיות שהובילו למותם של שני לוחמים שירו זה על זה.
מאז עברו חודשים, שכללו בין היתר גם מבצע צבאי בעזה, ובתקופה האחרונה אנו עדים לעלייה נוספת באירועים הביטחוניים. גם אנשים שגרים כבר שנים בהתיישבות וחוו לא מעט תקופות ביטחונית לא קלות, מעידים שהפעם החשש הוא הרבה יותר גדול. זה לא רק בדרכים, בשבועות האחרונים אנחנו עדים למקרי ירי לעבר יישובים שונים ברחבי יהודה ושומרון, שבאחד המקרים, בישוב כרמל שבדרום הר חברון, אף הוביל לפציעתו של אחד מתלמידי הישיבה מכדורים שנורו לעברו. בשבוע שעבר התבשרנו שהמחבל נתפס. כמוהו יש עוד רבים.
עליה נוספת השנה ראינו בכמויות הלינצ'ים שנעשים כלפי יהודים. מטיילים, רועי צאן ומתפללים שנקלעים להמון ערבי זועם שמכה בהם ללא רחם. חלק נכבד מהאירועים האלו אפילו לא מגיעים לידי הציבור, רק מעטים מהם זוכים לסיקור תקשורתי נרחב. סיפור הלינץ' סמוך לעיר אריאל, לדוגמה, זכה לפתוח מהדורות רק בשל העובדה שהמבוגר שהיה במקום הרג את אחד הפורעים כחלק מהגנה עצמית על חייו ועל חיי עשרים הילדים שהיו איתו. כמובן שהוא נעצר ונחקר בתנאים קשים עד שהתברר שאין סיבה למעצר שלו, אבל אילולא היה מציל אותם, התוצאה חלילה הייתה קשה עוד הרבה יותר.
כעת נחזור לנקודה שבה פתחנו איתה. שעות בודדות לאחר הפרסום על נפילתו של פלח הי"ד, נגזר דינו של הלוחם שירה בטעות בנתן פיטוסי ל-26 חודשי מאסר. במציאות ביטחונית שמותחה כמו קפיץ, היה ראוי להתחשב קצת יותר בעונש שנגזר על החבר היורה. איני מכיר אותו, ולא יודע את שמו או מאיפה הוא בא, אבל ברור לי שאת העונש הוא מרגיש יום יום בנפשו. במלחמה לצערנו קוראים גם טעויות, וכן, מה שקורה בחודשים האחרונים זאת לחימה מתישה שבה לוחמים מאיישים עמדות במשך שעות ארוכות ומסכלים טרור באופן יום יומי. לכן, בתקופה הנפיצה הזאת, במקום כה נפיץ, צריך היה בית הדין הצבאי שלא לגזור את דינו לתקופה ממשוכת, אם בכלל.
לקראת השנה החדשה נותר בעיקר לאחל שהשנה הבאה תהיה שקטה יותר ובטוחה יותר. שנה שבה לא נראה עוד אזרחים שנרצחים ולוחמים שנופלים, לא במבצעים ולא בשל טעויות אנוש. שנה שבה שוב יהיה ניתן להסתובב ברחבי המדינה בבטחה מבלי שמחבלים צמאי דם ינסו לעצור את השגרה ולפגוע בנו. ובעיקר, תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
שנה טובה.
בית העלמין הצבאי בנתניה שוכן בלב ליבה של העיר, לצד בית עלמין אזרחי בו קבורים ראשוניה ובוניה. עם השנים, שגדלה העיר, הוקם בית עלמין גדול ומרכזי כך שבבית העלמין הישן כמעט ואין הלוויות, למעט הלוויות צבאיות. בחודש האחרון היו במקום שתיים כאלה, הראשונה של נתן אברהם פיטוסי והשנייה של רס"ן בר פלח. סיפורם של השניים, שבקברם ביקרתי ביום שישי האחרון, מספר בעיניי את סיפורה של השנה החולפת.
הסיפור של פיטוסי ופלח כל כך שונה אבל כל כך דומה. נתן הוא החייל שהלך להתפלל תפילת ערבית לצד העמדה וכשחזר חברו לעמדה חשב שמדובר במחבל וירה בו, והרג אותו. לעומת זאת, בר השתתף לפני כשבועיים במארב בצפון השומרון בו חדרו מחבלים, אך מכיוון והתמהמהו בחיסול שלהם, הוא נהרג מאש של אחד המחבלים. שני המקרים אירעו באותו אזור, חטיבת מנשה, כאשר שניהם שמרו על הגזרה הכי נפיצה בשנה החולפת – קו התפר. באופן מצמרר יצא שהם קבורים זה לצד זה באותה החלקה, חלקה 6, בבית העלמין הצבאי בנתניה.
זאת הייתה שנה לא פשוטה מבחינה ביטחונית. פיגועים שגבו את חייהם של אזרחים רבים יצאו מגזרת איו"ש לתל אביב, בני ברק, חדרה, אלעד באר שבע ומקומות נוספים. פיגועי ירי קשים לצד פיגועי דקירה ודריסה. גם מבצע 'שובר גלים' שהתחיל בסביבות חג הפסח, ישלים בחודש הקרוב חצי שנה לפעילותו שמסמלת בעיקר עדכון בוקר של דובר צה"ל עם המעצרים שנעשו בלילה החולף, לצד האירועים השונים. אם כל זה לא מספיק, בחודש האחרון שוב עליית מדרגה, בעיקר סביב הערים שכם וג'נין בצפון השומרון הכוללים ירי על ישובים ובצירים, ניסיונות חדירה, אבנים ועוד אירועים שרבים מהם אפילו לא מגיעים לידיעת הציבור.
למעלה מעשרה חודשים עברו מאז נרצח יהודה דימנטמן הי"ד, החלל הראשון שגבתה מאיתנו השנה החולפת שנרצח בעת שירד מישיבת חומש לביתו בשבי שומרון. אחריו יגיעו לצערנו עוד 17 אזרחים לצד מאבטח נוסף מחברת האבטחה של העיר אריאל שנרצח בעת ששמר בכניסה לעיר. זאת לצד לוחמים גיבורים כמו נעם רז ובר פלח שנפלו כחלק משירותם הצבאי, כאשר מנגד לוחמים נוספים נפלו מירי דו"צ שנבע מהמציאות הביטחונית המתוחה גם כן באזור גדר התפר מצד אחד, ומנגד הלוחמים של אגוז שהתמודדו עם גל גנבות מבצעיות שהובילו למותם של שני לוחמים שירו זה על זה.
מאז עברו חודשים, שכללו בין היתר גם מבצע צבאי בעזה, ובתקופה האחרונה אנו עדים לעלייה נוספת באירועים הביטחוניים. גם אנשים שגרים כבר שנים בהתיישבות וחוו לא מעט תקופות ביטחונית לא קלות, מעידים שהפעם החשש הוא הרבה יותר גדול. זה לא רק בדרכים, בשבועות האחרונים אנחנו עדים למקרי ירי לעבר יישובים שונים ברחבי יהודה ושומרון, שבאחד המקרים, בישוב כרמל שבדרום הר חברון, אף הוביל לפציעתו של אחד מתלמידי הישיבה מכדורים שנורו לעברו. בשבוע שעבר התבשרנו שהמחבל נתפס. כמוהו יש עוד רבים.
עליה נוספת השנה ראינו בכמויות הלינצ'ים שנעשים כלפי יהודים. מטיילים, רועי צאן ומתפללים שנקלעים להמון ערבי זועם שמכה בהם ללא רחם. חלק נכבד מהאירועים האלו אפילו לא מגיעים לידי הציבור, רק מעטים מהם זוכים לסיקור תקשורתי נרחב. סיפור הלינץ' סמוך לעיר אריאל, לדוגמה, זכה לפתוח מהדורות רק בשל העובדה שהמבוגר שהיה במקום הרג את אחד הפורעים כחלק מהגנה עצמית על חייו ועל חיי עשרים הילדים שהיו איתו. כמובן שהוא נעצר ונחקר בתנאים קשים עד שהתברר שאין סיבה למעצר שלו, אבל אילולא היה מציל אותם, התוצאה חלילה הייתה קשה עוד הרבה יותר.
כעת נחזור לנקודה שבה פתחנו איתה. שעות בודדות לאחר הפרסום על נפילתו של פלח הי"ד, נגזר דינו של הלוחם שירה בטעות בנתן פיטוסי ל-26 חודשי מאסר. במציאות ביטחונית שמותחה כמו קפיץ, היה ראוי להתחשב קצת יותר בעונש שנגזר על החבר היורה. איני מכיר אותו, ולא יודע את שמו או מאיפה הוא בא, אבל ברור לי שאת העונש הוא מרגיש יום יום בנפשו. במלחמה לצערנו קוראים גם טעויות, וכן, מה שקורה בחודשים האחרונים זאת לחימה מתישה שבה לוחמים מאיישים עמדות במשך שעות ארוכות ומסכלים טרור באופן יום יומי. לכן, בתקופה הנפיצה הזאת, במקום כה נפיץ, צריך היה בית הדין הצבאי שלא לגזור את דינו לתקופה ממשוכת, אם בכלל.
לקראת השנה החדשה נותר בעיקר לאחל שהשנה הבאה תהיה שקטה יותר ובטוחה יותר. שנה שבה לא נראה עוד אזרחים שנרצחים ולוחמים שנופלים, לא במבצעים ולא בשל טעויות אנוש. שנה שבה שוב יהיה ניתן להסתובב ברחבי המדינה בבטחה מבלי שמחבלים צמאי דם ינסו לעצור את השגרה ולפגוע בנו. ובעיקר, תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
שנה טובה.
