שרשור היכרות - תשפ"ג!!אני הנני כאינני

אומרים ששפע גדול יורד בראש השנה על כל אחד ואחת, שפע של פרנסה, של לימוד תורה, של התקדמות - ומן הסתם גם שפע של יצירתיות ו"מוזה". יהי רצון שנזכה להתחדש!

 

חדשים וישנים!! הגיעה העת לשרשור הכירות חדש. כולם פה כשרונות ב"ה, כל אחד בדרכו ונשמח להכיר אתכם קצת יותר!

 

מוזמנים לכתוב כאן

 

שם - (אם חפצ/ה בכך)

 

גיל -

 

על מה בעיקר אני כותב/ת? -

 

איזה סגנון אני הכי אוהב/ת לכתוב? -

 

אם הייתי דף, איזה דף הייתי (דף בספר מתח, חשבונית, קלף של ספר תורה וכו')? -

 

עצה שהיית נותנ/ת לכתיבה טובה יותר -

 

ווו... תייגו ניק שלא ענה פה...

 

 

💫שירה גודלב
שם - שירה גודלב

על מה בעיקר אני כותב/ת? -
רגשות, תחושות, נפש ורוח.

איזה סגנון אני הכי אוהב/ת לכתוב? -
סגנון חופשי, בלי ניקוד.

אם הייתי דף, איזה דף הייתי (דף בספר מתח, חשבונית, קלף של ספר תורה וכו')? -
דף רגיל, של המדפסת.

עצה שהיית נותנ/ת לכתיבה טובה יותר -
לתת למילים לצאת כמו שהם.

ווו... תייגו ניק שלא ענה פה...
@רחל יהודייה בדם
ובכן..אני הנני כאינני

שם - יכול להיות שכבר הזכרתי פעם. מ"מ עכשיו לא בא לי..

 

גיל - 22

 

על מה בעיקר אני כותב - דברים אידאלים, מרוממים. יש לי תחביב לכתוב על "בינו לבינה" ברובד הנקי של הדבר, כלומר על מפגשים של איש ואישה ולהכניס בהם משמעות של סיפור מקראי או מסר מחז"ל.

 

איזה סגנון אני הכי אוהב לכתוב - אמממ אני לא יודע איך להגדיר את הסגנון שלי. הרבה חרוזים, לפעמים קטיעות. אני אוהב שיש לשיר קצב קריאה טוב, שהוא זורם על הלשון. אני אוהב את האתגר שבלכתוב פיוטים בסגנון שירת ספרד, אבל הרבה זמן לא עשיתי את זה.

 

אם הייתי דף... - סביר להניח שהייתי סוג של מודעה, כתובה בכתב יד  הייתי מעדיף להיות פתק בחירות שכתובים עליו כמה חידושים מהפרשה...

 

עצה לכתיבה טובה יותר - לשמור על קצב קריאה טוב, לי זה מאוד חשוב כשאני קורא שיר. ולהכניס מטאפורות איכותיות, זה מה שהופך שיר לבלתי נשכח, השנינות.

 

ניק שלא ענה פה... @רץ-הולך

...ekselion

 אמן

רעיון מבורך

 

שם: דניאל

גיל:24

על מה בעיקר אני כותב- אממ אני לא יודע אם יש לזה שם 

אבל כשאני כותב אני מרגיש שזה סוג מסוים של פריקה שמגיעה מהלב

 

הייתי דף מקומט ומלוכלך מבוץ שנשכח בחוץ

 

עצה שהיית נותן לכתיבה טובה יותר- לא לכתוב מאילוץ 

לכתוב כי זה באמת בא מבפנים. ולא לטייח כלום או לטשטש את זה במילים 

יפות ומתחרזות יותר.. אלא באמת להביע הכל כמו שזה.

 

ניקית שהכתיבה שלה מרתקת אותי

שעדיין לא ענתה...@בין הבור למים

יישר כוח!רץ-הולך
שם - אני מעדיף שלא לכתוב

גיל - 21

על מה בעיקר אני כותב/ת? -
בעיקר רעיונות והברקות שצצים לי, חלק מתוך הלימוד וחלק מהחיים עצמם.

איזה סגנון אני הכי אוהב/ת לכתוב? -
בעיקר שירה, אבל אני אוהב לנסות לאתגר את עצמי לפעמים עם סגנונות מיוחדים.

אם הייתי דף, איזה דף הייתי (דף בספר מתח, חשבונית, קלף של ספר תורה וכו')? -
איזה פתק בחירות שמישהו התחיל לכתוב עליו משהו ומחק אותו כבר כמה פעמים ועכשיו הוא חצי גמור ומחכה להשלמה וסיום.

עצה שהיית נותנ/ת לכתיבה טובה יותר - לחשוב פעמיים על כל מילה, להכניס משמעות לכל חלק בשיר. וחוץ מזה אני ממש אוהב חרוזים לדעתי שיר עם חרוזים מוצלחים הוא יותר יפה.

ניק שעוד לא ענה - @נקדימון שכותב ממש יפה.
רעיון מהמםאנונימית~
שם - מעדיפה שלא..



גיל - 17
על מה בעיקר אני כותבת - אין הגדרה כ'כ.. בעיקר תחושות שיוצאות מהלב

איזה סגנון אני הכי אוהבת לכתוב - רצוי שיהיה עם חרוזים.. ושיהיה לו קצב

אם הייתי דף, איזה דף הייתי (דף בספר מתח, חשבונית, קלף של ספר תורה וכו') - שלט מעוצב בכתב יד וציורים

עצה שהיית נותנת לכתיבה טובה יותר - לענ''ד מה שיוצא מהלב ישר לדף, יוצא הכי כנה ועם מלא רגשות.. אחר כך כמובן אפשר לשפץ מילה פה מילה שם

ווו... תייגו ניק שלא ענה פה... @תילי חורבות שאני נהנית מאוד לקרוא את הכתיבה שלו
תודה לךתילי חורבות

על מה בעיקר אני כותב/ת? - החיים. זה עיבוד רגשות למילים, כשיש מוזה...

 

איזה סגנון אני הכי אוהב/ת לכתוב? - כמה שיותר כן, כמה שיותר בועט, כמה שיותר חותך בבשר החי (מטאפורית)

 

אם הייתי דף, איזה דף הייתי (דף בספר מתח, חשבונית, קלף של ספר תורה וכו')? - מתכון שווה לקינוח.

 

עצה שהיית נותנ/ת לכתיבה טובה יותר -לעקוב אחרי כותבים באמת טובים. לקרוא המון
ולהעשיר את אוצר המילים כמה שיותר. לנסות לזקק את הכתיבה, לצמצם כמה שיותר במילים, לא לכתוב תחושות מפורשות אלא מטאפורות עקיפות שיתארו את התחושה.

בסופו של יום כתיבה חייבת ניצוץ של כישרון ואת זה- או שיש לך או שאין לך.
אם אין את ניצוץ הבעירה הראשוני- גם גדול הפזמונאים לא באמת יוכל לסייע.

בהצלחה!

..אפילו
גיל - 22

על מה בעיקר אני כותב/ת? - על עצמי. רגשות מחשבות

איזה סגנון אני הכי אוהב/ת לכתוב? - שירה מודרנית. לפעמים אוהבת להתפייט, אבל זה נדיר.

אם הייתי דף, איזה דף הייתי (דף בספר מתח, חשבונית, קלף של ספר תורה וכו')? - דף שורות

עצה שהיית נותנ/ת לכתיבה טובה יותר - לא להיות מאולצים. לא לנסות לסדר חרוזים בכח. לתת לכתיבה לזרום איתכם ועם העט.

ווו... תייגו ניק שלא ענה פה... @פרצוף כרית

שלוםנקדימון

שם - נקדימון

 

גיל - 25

 

על מה בעיקר אני כותב/ת?

משתדל שבכתיבה שלי יהיה רעיון קוהרנטי, גם כאשר זו פריקה.

ולפעמים מילים פשוט מתהוות כתוצאה מאיזה רעיון ששוטט אצלי, ואז אני מפתח אותו.

 

איזה סגנון אני הכי אוהב/ת לכתוב?

אוהב מאוד הקפדה על משקל, חריזה ומקצב.

שונא קלישאות וצירופי מילים לעוסים, מוגזמים או סותמי חורים (למרות שלפעמים אני גם נכשל בזה).

בורח מטקסטים שמעורפלים בכוונה.

 

אם הייתי דף, איזה דף הייתי (דף בספר מתח, חשבונית, קלף של ספר תורה וכו')?

מכתב מגולגל בתוך בקבוק שצף בים.

 

עצה שהיית נותנ/ת לכתיבה טובה יותר -
א. נראה לי מתאים להניח כאן - פרוזה וכתיבה חופשית
ב. להכיר את הטקסטים הקאנוניים של שירי ארץ ישראל הישנה והטובה.

ג. הספר 'איך לכתוב פזמון'.

 

ווו... תייגו ניק שלא ענה פה... @פרצוף כרית ?

איזה יופירץ-הולך

אני עכשיו קורא מה כתבת ב"על מה אתה כותב" וב"מה הסגנון שלך" ואני מבין למה אני כל כך אוהב את הטקסטים שלך.

תודהנקדימון
תודה על המחמאה
תודה על התיוג..פרצוף כרית
עונהפרצוף כרית
בעיקר כותבת על דברים שקרו לי, תובנות חזקות על החיים, מחשבחת ועקרונות שאני רוצה להעביר לעולם
לפעמים מצורך לפרוק

סגנון-עממי, אמיתי, חד ומוסבר ברור היטב-בלי ספקות-הרעיון מובן כמעט לכל אחד שקורא אותו
איזה דף היתי? חשבונית (למה? לא יודעת..)
עצה לכתיבה טובה- תתחברו לנשמה שלכם, תאפשרו לעצמכם להרגיש רגשות-גם שליליים ותהיו אמיתיים עם עצמכם, רק כך אפשר להגיע לתובנות מעמיקות בחיים (בעיניי... אבל כל אחד והדרך שלו.. יש אנשים ששיטתם בחיים היא דווקא שטחיות והדחקה מכוונת )
ניק- @רחל יהודייה בדם
אנסהארץ השוקולד
גיל - 29

אני לא כותב, נהנה לקרוא ולהחכים.

לגבי הדף - שאלה טובה ומעוררת מחשבה, האידיאל היה רומן היסטורי משעשע ומלמד
שם כבר רשום יעקב רובין

גיל -בכרטיסישי [ככה זה, אחרי שבע עשרה שנים שרובם נעלמתי. איני זוכר מתי עדכנתי שם.
                         אבל זה התאריך האמיתי. ה' ניסן תשמ'ח ולפי ענייני הפלך עדיין הנני ילד כמותכם

                         וכמותכן]

איני יודע אם יש נושא עיקרי שאני כותב סביבו, השיר האחרון הלא מפוענח נע גם על ציר גאוגרפי,
הפתיע אותי שרק שתיים לכאורה זיהו [האחת גרה מצד אחד של הנק' והאחת מהצד השני שלה.]

אני כותב קודם כל משהו שמתיימר להיות שירה, לעיתים מצליח להתבהר ולעיתים לוקח זמן
אז יש לכל החידות האלו דוקס חמוד

 

אם הייתי דף כנראה שהייתי מטפחת של דמעות, רק שאני יהודי פשוט ולא חלק ממעשיה חסידית.
מי יודע, אולי השנה דמעה של אמת תוציא משהו אמיתי ממני .

עיצה? - עם כל המחמאות שקיבלתי בטעות מאנשים שהכירו אותי בעבר,

תקראו לא מעט אבל אל תתנו לזה להיות הקול שלכם. תחיו את הרגע עם הלב ובעיקר לא עם העיניים. שפה גבוהה זו ברכה כאשר היא אחידה ומודעת לעצמה, לא תמיד היא נצרכת בהכרח.
תטיילו קצת עם הרגליים, לטבע ולא מעט לים יש נטייה לפתוח את העיניים והלב גם יחד,

ועם יש קפה שחור [עדיין תופס?] ואנשים טובים, אז בכלל פאנן {אה סליחה זה מיושן ולא תקני}.
 

לא בדיוק חדשה ולא בדיוק פה, אבל מילאאתחלתא

שם -

יישאר שמור עימדי

 

גיל -

20

 

על מה בעיקר אני כותבת? -

מה שיש לי בראש. בדרך כלל תהליכים נפשיים? אפשר לומר.

 

איזה סגנון אני הכי אוהבת לכתוב? -

שאלה טובה לשאול את עצמיחיוך

זורם לקריאה (ולכתיבה), קצר, ברוב הפעמים מתחרז אבל לא בהכרח.

 

אם הייתי דף, איזה דף הייתי (דף בספר מתח, חשבונית, קלף של ספר תורה וכו')? -

העמוד הזה בתחילת הספר עם פרטים טכניים...

 

עצה שהיית נותנת לכתיבה טובה יותר -

לא לפחד פשוט לכתוב את מה שיש, ואחר כך כבר לעבוד עם זה.

כיף(:חלילוש
שם - שלום



גיל - 21



על מה בעיקר אני כותב/ת? -
שירה על החיים, על היופי, על הכאב, משתדל גם על האמונה בטוב מתוך המשבר.


איזה סגנון אני הכי אוהב/ת לכתוב? -
שיר בלתי חוקי בעליל. כמה שפחות צפוי, בעיקר בעיני עצמי.


אם הייתי דף, איזה דף הייתי (דף בספר מתח, חשבונית, קלף של ספר תורה וכו')? -
לדעתי דף צהבהב עם שיר קצר ופשוט.


עצה שהיית נותנ/ת לכתיבה טובה יותר -
לא להשוות, אם צריך אז גם לא לפרסם.
לקרוא הרבה שירים.
לא לפחד לשורר גם בסגנונות שבחיים לא ניסיתי.
בעיני, כשכותבים בחרוזים, להיות יותר יצירתי מאשר חרוזים שמסתיימים בדיוק באותם אותיות ותנועות. למשל-שלך (נ) ו-פח הם חרוז יותר יפה מאשר -שלך ו-הלך. יש שיחלקו...


ווו... תייגו ניק שלא ענה פה...
@ניצוץ
...טיטו
שם - ינון

גיל - 18.9

על מה בעיקר אני כותב/ת? - מה שהחיים מזמנים לי באותו רגע

איזה סגנון אני הכי אוהב/ת לכתוב? - שירים או סיפורים

אם הייתי דף, איזה דף הייתי (דף בספר מתח, חשבונית, קלף של ספר תורה וכו')? - דף ביומן סודי

עצה שהיית נותנ/ת לכתיבה טובה יותר -לכתוב מהלב ולא לנסות לתקן מידי, ואם רוצים אז בסוף אפשר לקרוא ושנות טיפה

ווו... תייגו ניק שלא ענה פה...
@רחל יהודייה בדם
יאללהניצוץ.

על מה בעיקר אני כותבת? -

מה שהלב מרגיש. מה שהעיניים רואות. מה שהאוזניים שומעות. משתדלת לנצור רגעים של חיים במילים.. לכתוב את מה ששותקים..

 

איזה סגנון אני הכי אוהבת לכתוב? -

-קטעים של כתיבה חופשית

 

אם הייתי דף, איזה דף הייתי? -

-דף מחברת פשוטה. צפופה ממלא אותיות בכתב יד

 

עצה שהיית נותנת לכתיבה טובה יותר -

-להכיר סגנונות כתיבה שונים ממך, ללמוד ממה שאחרים כותבים. לכתוב בפשטות.

 

-תייגו ניק שלא ענה פה...

@געגוע~

@החיים תותים????

שלוםהחיים תותים????אחרונה
שם- ידידיה

גיל- 18

על מה בעיקר אני כותב? חוויות, רגשות, תובנות, מחשבות, תפילה, הודיה, וסליחה...
כתיבה בעיני זו דרך מדהימה לחיות את החיים בצורה יותר משמעותית, אמיתית, יותר עמוקה... לחוות את החיים בצורה חזקה...

אם הייתי דף- הייתי דף איי 4 חלק(בלי שורות...) עם הרבה קשקושים...

עצה לכתיבה טובה יותר- מי אני לתת עצה?...
בכל זאת, לב. לב. לב. פתחו את הלב...
עונהמנ-דוס

שמי הנעים הוא לורד ישי בן רועי בן מתניה בן ברוך בן יהודה יוזביץ׳

 

גילי הוא י״ד שנים

 

על אנשים שלא עוברים את מסע הגיבור הקלאסי (יענו משנים את כל חייהם ותפיסת עולמם) אלא בונים את עצמם בדרך.

 

פנטזיה נטולת קסם ככל האפשר

 

דף חדש שנוצר בשיטה ישנה

 

ללטש את הגרסאות לפחות פעמיים אחרת זה יוצא מטופש

 

...ekselion

הו לורד ישי

מסור את ברכותיי החמימות להוד רוממותו ד"ר יוזביץ'

מעריץ את פועלו.

..אנונימית~
אהלן
ברוכה הבאה! נשמח לקרוא דברים שלך
ברוכה הבאהמנ-דוס


אנסה?מים זכים

שם - (אם חפצ/ה בכך) - כרגע לא.. 

 

גיל - - בין 15 ל25, זה האזור.. מעדיף לא לכתוב מדוייק.

 

על מה בעיקר אני כותב/ת? - - כותב, מה ש אני מרגיש, מה שמתפרץ, בלי תכנון בכלל, בד''כ זה יוצא על הנשמה, על מה שהיא מרגישה, על הרצון  להשתחרר מהגוף, ומעוד כמה דברים על הדרך,

כשזה מתפרץ, א ז גם על האהבה הגדולה לעולם של הקב''ה..

 ויוצא הרבה, על הדמעה שאני מייחל לה כ''כ.

 

איזה סגנון אני הכי אוהב/ת לכתוב? - - שונא את השם 'ספרות'.. שונא את ההגדרות ואת הכללים שלה.. שונא שמנסים ללמד את זה.. 

אז לא מכיר סג נונות.. לא ממש רוצה להכיר, ולא להיות מושפע מזה, כותב מה שיוצא לי .

 

אם הייתי דף, איזה דף הייתי (דף בספר מתח, חשבונית, קלף של ספר תורה וכו')? -  אולי אני לא מספיק פילוסוף.. אבל לא ממש ה בנתי את השאלה, אשמח אם משהו יוכל להסביר לי. הייתי רוצה להיות אולי דף מאחד הספרים של דוד זריצקי.

 

עצה שהיית נותנ/ת לכתיבה טובה יותר - - לא חושב שעצות עוזרות.. חושב שמי שכותב מעצמו בצורה טובה, יכתוב,  מי שלא,  לא, ואם עצות יעזרו, אולי זה יהיה יותר גרוע, כי זה לא יהיה אמיתי, אלא מהעצות..

אני אישית כותב, מה שמתפרץ לי, כתבתי על זה בזמנו, אני לא מתכנן מה שאני כותב, אני לא חושב על התוכן כש אני כותב, יש לי התפרצות רגשות, אני רק מעלה אותם על הכתב, מרגיז אותי לנסות לדחוס את הרגשו ת לתוך תבניות\חרוזים\כללים, ולכן אולי השירים שלי לא תקניים, ואולי לא נוחים לקרי אה.. הם פשוט מיועדים בשבילי, ובש ביל האמת, והאמת לא כ''כ מרשה לעוות אותם לחרוזים וכו'..

אחרי שא ני כותב, לפעמים אני מנסה לסדר אותם קצת, רק אם זה לא פ וגע בהם.

 

*מדגיש, כל מה שכתבתי, התייחסתי לשירים וכד', לגבי סיפורים, מסתמא, עצות יעזרו, ואפשר להשתפר, ואולי כדאי להשת מש בכללים מסויימים וכו'.. [כיוון שהכתיבה שלי היא מרגש, ולא תכנון, כתבתי רק סיפור אחד בחיי, {שבא בצורה רגשית}, והשאר זה שירים  וכד'..

 

ווו... תייגו ניק שלא ענה פה...

 

ננסה שוב, למרות שראיתי שכבר מלא תייגו את הניק, וכנראה שהוא לא מעוניין לענות אם עוד לא הצטרף..

 

@רחל יהודייה בדם

...רחל יהודייה בדם
אכן..


תודה למי שתייג
היlittle prince
שם - בדוי



גיל -30



על מה בעיקר אני כותב/ת? - בעיקר תהליכים שאני עובר, מנסה לדייק את מה שקורה איתי בהרבה כנות, די הרבה שנים דאגתי לכלל ישראל וכו ולא ממש מצאתי את עצמי אז היום אני משתדל בעיקר להיות אגואיסט. לא אידיאלי אבל זה המקום שלי.



איזה סגנון אני הכי אוהב/ת לכתוב? -
פעם אהבתי בעיקר כתיבה חופשית, היום קצת יותר דברים שדומים לשירים, מנסה יותר לתמצת. אבל אוהב שיש תמיד שבירות ולא רק חרוזים. אוהב מאוד שחלק מהדברים נשארים מסתוריים ומאפשרים לקורא לחשוב למה כתבתי ככה ולאן זה לוקח אותו.


אם הייתי דף, איזה דף הייתי (דף בספר מתח, חשבונית, קלף של ספר תורה וכו')? -
שאלה טובה, הייתי רוצה להיות ספר שלא קורה בו הרבה דברים ממשיים, כמו- בין צבעי הקשת/ אן שרלי והנוכחות בהווה היא העיקר, לצערי אני די הפוך.


עצה שהיית נותנ/ת לכתיבה טובה יותר -
לנסות להבין מה באמת מעסיק אותך ולא מה "אמור" להעסיק אותך. כמו שכתבתי במשך הרבה שנים הייתי מאוד מסור אל הכלל, מגשים את חזון הצינות הדתית הלוחמנית, ספרא וסייפא ועוד הרבה דברים חשובים והכתיבה שלי גם היא הייתה שם אבל זנחתי הרבה מקומות חשוכים בלב שלי שהייתי צריך לגעת בהם והתעלמתי. אני מתבגר קצת באיחור ונוגע בהם היום.
תודה שהגבת.אני הנני כאינני

בכנות.

השירים שלי...אברהם יאיר שטרן

טוב אז שלום, אני אשמח שמי שקורא את זה (אם יש לו כוח וזה לא טרחה כמובן) אם יאהב יפרגן לי (לא שיש לי בעייה בביטחון עצמי ב"ה אבל לא נראה לי שיזיק... 😝 ) ואם לא יגיד למה. יציע הצעות לשיפור וכו' בנוסף רציתי לשאול, אני חושב שכדאי לשפר כמובן את השיר ולעשות לו כמה סקיצות, אבל יש לזה שני חסרונות.

א': אחרי כמה עריכות לפעמים הוא יותר יפה אבל פחות מבטא את עצמי ו/או המסר וכדו'

ב': אני כשאני כותב שיר אני נמצא באיזה מצב נפשי ולפעמים קשה לחזור למצב נפשי מגיל 16 (לפני 3 - 4 שנים...) אשמח גם בזה לעזרה (במיוחד אשמח לשמוע את דעתך @ימח שם עראפת ועוד כמה שמות שקצרה היריעה מהכיל...)

זה שיר שאני עדיין עובד עליו אז אני הכי פתוח לשינויים בו... השיר נועד לבטא את הדיכאון מהריחוק מה' (שמתבטא חזק מאוד בזה שאין מקדש) ואת זה שאנשים מנסים להמשיך בחיים על אף שאנו רחוקים מה'... וכיסופים לסוף המיוחל, לגאולת ציון. ולנקמה!

 

"זה עתה חרב הבית

כולם בוכים, נאנקים

בבלה מובל עם הזית

אבות, נשים, ילדים

 

על ערבים בתוכה אנו תולים כינורותינו

שואלים התינוקות חלב אימם

דברי שיר ושמחה רוצים עוללינו

חפצים הם לראות את ביתם

 

וגם אם תיקח הדרך שנים לא נחכה לה

 נמשיך בדרכנו לעבר הגדולה

ננפץ בעצמנו עוללים אל הסלע

נשלם לבת בבל את גמולה"

 

{בשלב הזה הרגיש לי שמשהו חסר אז הוספתי בסימן שאלה את זה:}

 

"ואז יבוא יום בוער וילהט הרשעים

ישובו לחיק האם הבנים 

ונצעד שוב בחצרות האלוהים

תתנחם ציון בבניה האובדים"

 

תודה אחים!

 

כן, אבל יותר מסובך להסתובב עם טלית כל היום...אברהם יאיר שטרן

אבל אני באמת מתנצל וד"ל

...רחל יהודייה בדם

אם הייתה ממלכה של נעלמים מעניין איך היה נראה ריקוד שם.

האם הם רואים אחד את השני או שגם אז ,ריקודם בודד הוא.

האם רואים שזו ממלכה. או ששעריה הם עלים שנפלו בשלכת . או שהם אינם בודדים מספיק בשביל להיות השערים, שמא אי מי ירים עלה ויגלה את הממלכה.

אבל האם הוא ידע שזו ממלכה בכלל גם אם יגיע לשם בטעות.

מה הוא ייראה שם.

מי שם.

הנעלמים במתמטיקה. אלו שבחרו להיעלם.

ואלה שהאלימו אותם.

כולם בממלכה אחת.

כנראה שהריקוד שם נעלם אף הוא.

כי אם לא, אלה שהעלימו אותם יתאחדו עם נסתרי המתמטיקה

אלה שבחרו להיעלם יפתרו את המשוואות

והממלכה תיעלם. או תיפתר.

מענין מה הפירוש של השיר.קבלה
..מוריה.

מסתורי ועלום.

וגם נוגה קצת.

ובעיקר נוגע.

♤♤♤♤זיויקאחרונה
אני לא בטוח לגבי הסגנון שלי, אשמח להארות סופר צעיר
..מוריה.

אתמול טעמתי משהו מיוחד.

מישהו עבר לידי, הציע לי לטעום משלו. בהתחלה סירבתי בנימוס, לא יפה לאכול משל אחרים. אחר כך הבנתי שבזמן שאחזיק את שלו בכדי לטעום, הידיים שלו יתפנו לבשל עבורו עוד.

אז הסכמתי. וטעמתי.

ואו. מעולם לא טעמתי כזה דבר. זה היה בעיקר מתוק. מתיקות מדהימה, שמעלה דמעות בעיניים, מתיקות שממלאת אותך באושר על היותך כאן, טועם מן המתוק הזה. היתה שם בנוסף למתוק גם פיקנטיות עדינה, וקצת חמצמצות לאזן, והכל עטוף במתוק עד כדי שיגעון. הכל יחד יצר הרמוניה מופלאה עד מאד. היה זה ביס עשיר בגוונים יחודיים כל כך.

בלעתי את מסכת הטעם המדהימה הזו, רציתי לטעום עוד מעט, רק ביס או שניים נוספים, וכבר נאלצתי להחזיר אותו לבעליו.

עכשיו נשאר לי רק להיזכר, אני מעלה בדמיוני את הטעם, נזכרת בתחושה המדויקת שעלתה בי, בנעימות שאפפה אותי עת טעמתי מן המתוק ההוא, בולעת את רוקי פעם ופעמיים. מה לא הייתי נותנת בשביל שיהיה לי מזה תמיד. אבל אין לי את החומרים המדוייקים, וכאשר ניסיתי לקנות ולהכין בכל זאת, נשרף התבשיל, ונאלצתי לזרוק הכל הלאה ממני.

אז בינתיים אני טועמת. קצת משלו, ומעט משלה, שני ביסים שטעמתי אתמול ועוד אחד שאולי אטעם מחרתיים.

 

ורק מחכה ליום בו ה' יפקיד בידי ילד משלי.

..מוריה.

כבר יצא לי לחשוף פה מעט מהמקום שלי מול נסיון של ציפייה לילדים. זה מקום שלא נחשף יותר מידי בחוץ, והפורום האנונימי הזה הוא הזדמנות טובה עבורי..

אז מניחה פה עוד חתיכה ממני..

תודה.

וואומשה

יש משהו מאוד כואב בלראות את התבשיל שלך מקדיח גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.

 

 

(בתור מי שהאתגר הזה לא זר לו בכלל, אם כי פחות העסיק אותי רגשית).

תודהxmasterx

העברת בעוצמה רגישה ועדינה את חוויה שהיא אינטנסיבית שעכשיו אפשר טיפה יותר לנסות להבין

וואוווו🥹🥹🥹תמימלה..?

איזו כתיבה יפההה

ואיזו עוצמההה

השורה האחרונה פשוט כל כך מלאה באמונה הופכת את כל הקטע לכל כך אופטימי ושמח🤩

שולחת חיזוק, בע"ה עוד תזכי🙏🙏🙏

דייייייייי, זה מטורףףףףשבור לרסיסיםאחרונה

שהשם ישלח לכולנו את הכח

וואוזיויק
בום איזה כתיבה
שרק או חיה?Shandy

 

יש שני סיפורי אגדות

שממוחי לא יוצאים –

אחד אהוב, ואחד משונה.

 

כל אחד ומה שרצה –

בל או פיונה.

מי פה יהיה זה שישתנה?

 

האם אהפוך למפלצת ירוקה,

או שאתה תהפוך להיות בן אצולה?

 

לשניהם היה לב זהב

מתחת למעטה החספוס.

שניהן היו נסיכות,

 

אבל הסוףףףף,

אוי, הסוף.

אצל פיונה הוא כואב,

אצל בל הוא מהדהד.

 

וסופי, מה עליו?

 

אני???

אני נסיכה.

השאלה –

מה אתה.....

אני? אני אגיע על 🐎 לבן ואגיש לך 🌹 ורד אדוםפ.א.
תודהShandy

אבל בעיה קטנה

אני עולה רק על כרכרה

זה מסורבל לדהור עם שמלה😌

וכיאה לנסיכה אתה לא ההצעה היחידה😂

העונג יהיה לי להתחרות על ליבך מול נסיכים אחריםפ.א.
כי ככה זה בחיים האמיתיים- למשהו מיוחד במינו, יש הרבה ביקוש. והטוב ביותר 🏆 זוכה 
# שתיהן היו נסיכות...Shandy
העיקרxmasterxאחרונה

שאת יודעת מי את זה הצעד הראשון

אני אוהב את הבטחון שלך כדי שזה יעבוד את צריכה מישהו שיודע מי הוא, רואה מעבר למה שמונח מולו (כמו שתיהן) וגם יודע מה לעשות עם מה שימצא שם.

בן אצולה או מפלצת בסוף הוא זה שיכתוב את החוקים לאגדה שלך

שיזכור מי הוא ומי את גם כשכל השאר שוכחים

משמעות עוגן קבלה מה שהן חיפשו

הפסקהxmasterx

קורא וולך ותרצה אתר כמה היא שונה מאבא שלה

כמה הן שונות

כל אחת מיליטנטית בדרך שלה

מכניסות לי רוח לחיים

הקירות מתעוררים מתמתחים

הרהיטים קמים לתחיה

כל המציאות מוארת באור אחר

או חושך

תלוי בשיר

מדי פעם עולה איזה לחן משקל מקצב

מפריע או לא מפריע לא החלטתי

הוא פשוט נמצא כמו הצעה

והפיסוק שלא נמצא רק מוסיף ענין

כל שיר אפשר לקרוא במליון דרכים שונות

לחזור ולהיכנס מכל כיוון

להפוך להרים מקדימה מאחורה

מהתחלה או מהסוף

שתיהן איתי כאן בחדר על השולחן מולי

ההפסקה הולכת להיגמר

הן ייעלמו מכאן כמו שהופיעו

לא מהדלת ולא מבחוץ מבפנים

אחזיר אותן למגירה

עכשיו הן כבר חלק ממני

חוזר לעבודה

לעבוד

לא חוזר אותו אחד אבל חוזר

מוקדש לתמימלה. וסליחה מראש.ימח שם עראפת

עמדתי בשדה הקטל כשהוא הופיע.

"מי אתה?" שאלתי.

שערו היה לבן, ארוך, סרוק. על כתפיו עטה אדרת אדומה עם שולי פרווה לבנים. הוא רכב על חד קרן מכונף, יפהפה. החד קרן היה לבן ורוד, וקרנו בהקה בזהוב.

האיש הביט בי ושתק. הבטתי בו בחזרה. שדה הקטל עוד טרי. חרבי מלאה דם קרוש, ופה ושם פזורות גופות אויבי.

"אמור עכשיו מי אתה, או שאנעץ בך את חרבי," איימתי ונופפתי כלפיו בחרבי מגואלת הדם.

החד קרן נרתע ורעמתו הוורודה התנופפה מעט.

האיש ליטף אותו. "למה"? הוא שאל.

פילבלתי בעיניי. מה זאת אומרת למה? חשבתי בכעס.

הזקן לא חיכה לתשובה. "קח", הוא אמר, והושיט לי את ידו. נטלתי אותה בהיסוס, מוכן לקצוץ אותה לחתיכות בחרבי.

"מה אתה רואה?" שאל האיש.

"אני רואה את שדה הקטל," עניתי בכעס.

"אמור לי, מה בדיוק אתה רואה?" דרש הזקן, והידק את אחיזתו בידי. הכנסתי את החרב לנדנה, בזעף. "אני רואה את גופות אויבי. אני רואה את חברי שלחם לצידי, אני רואה את גופתו שסועה לשניים. אני רואה דם, ואני רואה את העורבים חגים על הגופות."

"אינך מביט נכון," אמר הזקן והניד בראשו לשלילה. משכתי את ידי מידו וירקתי הצידה. "אני מביט מצויין," עניתי בכעס.

"מה אתה שומע?" התעלם הזקן מכעסי.

"אני שומע את יללות הנשים, גניחות הפצועים, בכי הילדים."

אינך מאזין נכון, לאט הזקן בעצב. "ומה אתה מריח?" שאל.

"ארור תהיה. אני מריח את מעיהם השפוכים של אויבי וחברי, את החיטה השרופה, את גללי הסוסים."

"אינך מריח נכון," הניד הזקן ראשו.

שלפתי חרבי בכעס. "אמור לי אתה!" שאגתי, "מה אתה רואה?! מה אתה שומע?! מה אתה מריח?!"

"אני רואה שדה חיטה, ענה הזקן בשלווה. וחד קרן יפהפה, ועץ ברוש עבות.

אני שומע ציוץ ציפורים, צהלות ילדים, שאגות ניצחון לוחמים.

אני מריח אדמה רטובה מגשם, תבשיל במדורה במחנה, וצוף מתוק נישא בידי דבורים."


"מקסים," אמרתי. ונעצתי את חרבי בליבו.

וואוגב'
כתוב מקסים, ואיזה סוף....🥺
תודהימח שם עראפת
לא אהבת את הסוף? אני אוהב להרוס סיפורים מסתבר
האמת? דווקא סוף חזק.גב'

פשוט בלתי צפוי.

כואב, עצוב.

ברררר🫣🫣🫣תמימלה..?

ההתנצלות מתקבלת למרות שאני עוד תוהה למה להקדיש לי אתזה😅🫣🫣

סתם, רציני רגע, אני לא מנתחת אותך או משו(או שכן אבל זה משפט טוב...😅) אבל נשמע שכתבת על ההסתכלות שלך על העולם, על ראייה "שגויה" (במרכאות כי אין דבר כזה באמת...), הסתכלות כל הזמן על השלילי, הסוף עוד יותר מדגיש אתזה, הוא מבין שיש גם טוב אבל כל כך מותש ממה שעבר עד שגרם לטוב הזה להגיע שלא מרגיש שהוא מסוגל להמשיך לחיות, אולי בגלל שמרגיש לו שלא מעריכים את מה שהוא עשה בשביל שיהיה שקט וטוב, אולי כי הוא עוד בטראומה....

אבל אנחנו לא בשוטל, זה פורום כתיבה והכתיבה מטורפת, ממש, הניגוד בין החד קרן הלבן הורוד והלבוש שלו האדום והלבן, (אולי כאילו הוא הבין שאפשר לשלב בין הדם של המוות לטוב... אולי לא...) התיאורים היו לי קצת קשים לקריאה אבל זה כבר באג שלי😜

בקיצור, כתיבה מהממת, תמשיך כך👏👏

מורכב, לא בדיוקימח שם עראפת
זה גם הבאג שלי ומן הסתם של עוד הרבה. אי אפשר לחיותנחלת

ככה. מנסיון. רק תארו לעצמכם, רגע לפני המיתה, יש אפשרות לסכם את החיים.

כך רוצים לסכם את החיים? היה נורא ואיום ואיכס ומריר ופויה (מחילה)?

צריך לעבוד, ולפעמים לבד קשה, על ראייה ותפישה כזו של החיים.

תראי איך הוא נאמן למשימה שלו להכרית את הרועפתית שלג

ואת כל מה שעומד מנגד למטרתו הטובה (אולי)

זה לא אומר שהאדם בעין רעה על מה שעובר עליו, אלא בעיקר שהוא לא מוכן להיות שבוי בקונספציה ופשוט לפזר נצנצים על כל הרע שבעולם.

זה יכול להיות ראוי לשבח, וככה לוחם צריך להיות בשדה הקרב.

אם הייתי נותן לו להנהיג מדינה? לא. אבל מה צריכה ממלכה יותר מאנשי לוחמה כאלה בחזית?

אגב @ימח שם עראפת הזכרת לי מעט את בני צרויה. אנשים עזים שלא נותנים לשום דבר לסנוור אותם ולעמוד בדרכם, שהמלך רוצה קרוב אליו, למרות שהם ממהרים להוציא להורג את מי שמסכן לדעתם את המלך אפילו נגד דעת המלך ממש.

 

אם נצנזר רגע את הדם והקטל והחרב והגופות- כתיבה יפה ממש ימקצוען!

יופי הבנתימח שם עראפת
חן חן ידידי
מזעזע. קצת אופטימיות בן אדם. יש מי שמנהל את העולםנחלת

והוא לא יתן לאדם להרוס אותו. לא.

כתיבה יפהפייהLavender

סוף קרינג'י   

תודהימח שם עראפת
אין בעד מה
אני מממממש אהבתיאברהם יאיר שטרן
וכן למר! ומהברך יתברךאברהם יאיר שטרן

איסתרק שם שם ע"א בשורות הרחבות וד"ל

ימח שם עראפת
איסתרק ספר מטופש, עם נירטיב חרדי אידיוטי
נכון, אבל עדיין מענייןאברהם יאיר שטרןאחרונה
אז לכתובxmasterx

אז את רוצה לכתוב

אוקי

אם את צריכה שמישהו יקרא את זה קודם

או להקריא למישהו

לבעל לחבר לחברה

עזבי

אל תהיי מאלה שכותבים וצריכים את הקהל שלהם

בלי קהל הם כלום

תעמדי מאחורי זה

תביאי את עצמך

אל תהיי צפויה אל תכתבי

אל תשעממי

תפתחי את הקרביים שלך תארזי את הבעירה הפנימית שלך

ששורפת הכל בפנים שמכלה אותך

ותפרשי אותה

הספריות מלאות כבר בשיממון

בואי נמנע מהן עוד אחת

כמו טיל או נשק שיוצא מהנשמה שלך

אחרת אל תוציאי את זה

אין דרך אחרת זו הדרך היחידה ותמיד היתה

עד שהבהונות יכאבו

היד תדמם על הנייר

בלי אהבה עצמית

חמלה

קבלה והכלה

תכתבי כי את לא יכולה אחרת

כי אין אפשרות נוספת

כי כואב ובלתי נסבל

צודק 🙂Shandy
והלוואי ונצליח
נכוןxmasterxאחרונה
מאוד חשוב

אולי יעניין אותך