ואני חיה עם גבר שמעולם לא הצליח להגיע ליחסי מין תקינים. לפעמים כדורים עזרו לו.)

4 וכמעט וחצי שנים.! אנשים לא מאמינים לי שחייתי כך... לא במקווה, לא בשנה הראשונה- כלום.

זה  היה בשבילי סבל נפשי איום...

במיוחד שלא שיתפתי אף אחד (חוץ ממטפלים) אז חייתי עם זה די לבד...

אבל סבלת איתו, סבלת ממנו, למה להמשיך אם בחרת בגירושים?

כדאי להתייעץ עם אשת מקצוע שתלווה אותך ותיתן לך עצה אובייקטיבית אחרי שתשמע הכל

אבל האם הוא ניסה טיפול אצל סקסולוג? פשוט אם יש לכם קשר טוב ורצון בקירבה, אולי כן כדאי לנסות עוד...

זו בעיה רגשית ונראה שהוא לא מספיק מבין את החשיבות של לטפל בה.

4 שנים זה מספיק זמן לעשות תהליך, אבל הוא מתחמק מזה... ולא רוצה לגעת בנקודה

בנוסף אני הגעתי לקצה יכולת הסבל,

אין לי שום אנרגיה להשקיע בזוגיות הזו שלא נותנת לי כלום

וברור שכבר מזמן אני לא נמשכת אליו,

רק אוהבת אותו כמו אח או חבר טוב.

קשה לי להפסיק את השותפות הזו- אבל ברור לי שזה טוב לי

שדיברתי איתו זה לא עזר

 והוא ראה שאני סובלת ובוכה ונכנסת לדיכאון,

ויורדת מבחינה רוחנית ועוד...

ועדיין הוא מתעקש שזה בגלל תנאים לא הולך לו וכל מיני קשקושים כאלה,

יכול ליהיות שהוא לא מסוגל לגעת בקושי פנימי שיש לו עם הנושא.

הוא מתעקש לא להפנים שהוא אמור לטפל בעצמו.

תנאים- לדוג' עומס בעבודה/ או שהוא ראה אותי יותר מידי כי הוא חזר מוקדם, אז אין לו חשק / שאני ערנית בערב והוא ביום- בקיצור שטויות.

לפעמים האמנתי לשטויות האלה וחשבתי שכשיהיה לו את כל הדברים החיצוניים האלה- הכל יהיה בסדר- אבל פתאום תפסתי שזה התחמקות.

גם כשהיו תנאים טובים לא היינו ביחד, אני חיה כמו רווקה-

רק שיש לי בעל מול הפרצוף וזה פוגע בי כל פעם מחדש.

שלא גמר כמה וכמה חודשים והוא מרוצה? וטוב לו במצב הזה?

גם אם גבר עייף או אין לו חשק או שלאישתו אין חשק- עדיין הוא ימצא זמן מתאים,

וזה לא שהוא לא נמשך אלי או משהו. 

ברור שאני הולכת לטיפול והכל... אבל אני גם מנסה להוציא את השטיפת מוח הזאת מהראש.

זה כמו אוכל שצריך ושמתחזק את הזוגיות,

אז אין תירוצים 4 שנים מלאות... מהחתונה.

כי אמורים לרצות את זה.

בטבע של בן אדם הוא רוצה וצריך.

אני משכנעת את עצמי בזה-

כי מרגיש לי שלא מספיק הבנתי שגבר בטבע שלו רוצה לשכב עם אישה.

לפחות מתישהו.. לפחות אחרי מקווה... 

לפעמים אחרי הפעמים האלה נמשכו כמה הצלחות במשך כשבוע.

בד"כ זה היה בעזרת ויאגרה.

אל תגידי שזה לא מעליב.

אני נותנת לך נתונים מדויקים.

ואני כל השנים האלה -טיפחתי את עצמי .כל יום. איפור/ תכשיטים/ בגדים יפים, וקניתי דברים למיטה וניסיתי הכל! ואף פעם לא דחיתי מקווה ביום! למרות שידעתי בברור שאני לא אקבל כלום בתמורה.

בפעם הראשונה שקיימנו יחסים מלאים נכנסתי להריון. לצערי... כשנה אחרי החתונה.

ועדיין אני מרגישה עליו שהוא לא מפנים את הנקודה.

וממשיך להפיל את האשמה על דברים אחרים.

וגם אם הוא יטפל ברצינות וייקח אחריות-

הבעיה שלי כבר אין שום כוח לעבור איתו את התהליך.

ונראה שהולך ליהיות תהליך ארוך- לכי תדעי מה מסתתר מתחת לכל החסם המיני הזה.

אני מעדיפה לבנות עם מישהו מחדש, מאשר איתו את הקשר הכ"כ פוגעני והלעוס הזה.

ומאחר שאני אישה טובה, מסורה ,חמה, נאמנה, צעירה ויפה-

אני מאמינה שיש לי סיכוי להיות מאושרת בזוגיות חדשה.

הרומנטי והמיני בנוי עיקר הקשר הזוגי.

וזה גם בתורה וגם בחז"ל.

ברור שאחרי תקופה כזאת אין לי כלפיו שום משיכה- ויש אפילו דחיה...

זה גם לא הוגן לנצל אישה צנועה שלא מדברת עם גברים ולא מקבלת שום חיזורים-

היחיד שיכול לספק לה את זה זה בעלה.

רגישות וידידות אפשר לקבל גם מחברות ומשפחה.

בכל סיטואציה בחיים צריך אמונה.

אני יודעת שקשה למצוא זיווג שני,

אבל אצלי זה ממש לא כמו שהייתי רווקה ורציתי כל מיני נתונים בבן הזוג-

עכשיו אני יודעת שאני אתפשר על הרבה דברים,

רק כשיש בסיס לבנות זוגיות- ז"א שמדובר בגבר נורמאלי.

ולא כמו עד עכשיו שחייתי בלי זוגיות וברור שהרבה דברים התדרדרו ביני לבין בעלי,

וגם ביני לבין עצמי- סבלתי,

הגעתי למצב שרציתי למות!

וזה קו אדום.

שהוא לא הוציא זרע בתור בחור,

זה סותר את האפשרות הזאת.

למרות שיש כמה דברים שמעלים חשד כזה...

עכשיו לא נראה לי... זה לא הגיוני כ"כ הרבה זמן

זה לא ליהנות מאוכל בכלל.

אפילו חיות צריכות את זה- זה בטבע של כולנו...

אם יש חוסר רצון -זה אומר שיש בעיה רצינית.

וזה לא קשור לנישואין-

בתור בחור הוא ג"כ לא הוציא זרע מעולם... והבנתי שכמעט לא מצוי כזה דבר.

שגברים כאלה יכולים לרצות בזה ולהיות עם חשק?

כי אם לא, אין לי עיניין להתעקב על זוגיות כזו.

אצל כמה וכמה מטפלים, מהחודשים הראשונים שלנו, אבל הוא כ"כ סבל כל פעם,

ואמר שזה מכביד עליו ,

הוא היה מפסיק את התהליך כל פעם מחדש. ואני מדברת על כ- 5- 6 מטפלים!

היו תקופות שלמות ששיחררתי ולא ביקשתי שילך לטיפול- למשל בהריון ואחרי לידה- והאמנתי שזה ייפתר מאליו- אבל זה פשוט לא קרה.

הבן אדם כנראה חסר תאווה בנושא והוא לא מבין מה אני עברתי ועוברת...

והכי מצחיק שאני ועוד איך הלכתי לפסיכולוגיות בערך שנה - וזה לא עזר לי, כי סבלתי בנישואין.

הוא רוצה לתת עוד הזדמנות, אני מאוד התחברתי לגישה של יונתן קליין, שמשלב גם רגשות וגם הבנה במיניות

הקוד הזוגי – הבית ללימוד זוגיות קוטבית בריאה

נשמע שבעלך הוא אדם טוב שאת אוהבת ומעריכה למעט הקושי המאוד גדול שאת חווה איתו בתחום האינטימי. 

התרשמתי ממה שכתבת עכשיו (וגם מהשירשור הקודם) שהיחס בינכם לבעיה הזאת שזאת הבעיה שלו ושיעשה את הטיפול הדרוש בעוד שאת רק מחכה להתפתחויות מצידו. אמנם התנהגת בצורה מכילה ומשחררת, אך לא היית שותפה בפועל לאף טיפול.

אם אכן הבעיה היא חרדות סביב המעשה עצמו, ולא עניינים של משיכה או א-מיניות אז כדאי לחשוב על כיוון אחר  -  כיוון של שותפות בטיפול.

זה לא אומר לשחרר, וזה לא אומר לוותר, אלא ההיפך לדרוש את המגיע לך אבל מעמדה של שותפות, ואת צריכה לשקף לבעלך את העובדה שאת לא יכולה להמשיך ככה, ולכן חובה שהוא יהיה שותף מלא איתך ושיתמיד, אחרת תפרדו.

את צריכה להבין שבעלך בקטע הזה כרגע הוא כמו תינוק שבקושי יודע לזחול ואת דורשת ממנו לרוץ מרתון. הוא פשוט חסר אונים כל כך שכנראה לא משנה איזה כדור תדחפי לו זה לא ישנה את המצב. 

אתם צריכים להתחיל לתרגל ביחד אינטימיות בטוחה שלב אחרי שלב, במשך חודשים.
תארגנו לעצמכם חצי שעה קבועה בכל ערב שבו אתם מקדישים לזה זמן. תתחילו במגע בטוח ועם בגדים מלאים, ולאט לאט תתקדמו מעבר בכל פעם שבעלך ירגיש כבר בטוח להתקדם לשלב הבא. ככה לאט לאט, להגביר את המגע, ולהוריד בגדים נוספים עד שתראו שאתם מגיעים בביטחון לשלב של יחסים מלאים. 

יחד עם זאת, תעודדי אותו להביע את עצמו, מה הוא אוהב ואיך הוא מרגיש לגבי כל דבר, ואת מבחינתך תשתפי אותו גם בזה. 

יכול להיות שזה יהיה פיתרון שיצליח לכם. (מקווה בעזרת ה'

בהצלחה!

לדעתי

בסופו של דבר, בתור פרודה גיליתי שהוא נרקיסיסט סמוי.

הלכתי לטיפול ארוך 3 שעות

והזיה איך השלתי את עצמי...

הבן אדם לא ראה אותי ממטר, 

הוא היה דביק אלי בצורה חולנית,

כרכר סביבי ודאג לי כאילו אני ילדה קטנה,

ואז השתמש בזה נגדי כל פעם שכעסתי עליו.

האשים אותי בבעיות שלו

לא נתן לי עצמאות כלכלית, חברתית ועוד ועוד...

מהשידוך גיליתי שהוא לא ראה אותי,

הוא הפעיל עלי מניפולציות רגשיות עם דמעות בעיניים

שאסגור איתו תוך שבוע וחצי כשאני עוד התלבטתי

ואז הוא ארגן וורט כשאני עדיין חשבתי לעשות עוד פגישות..

ובכלל לא הייתי סגורה על זה שאני רוצה אותו!

אחרי החתונה לקח אותי למושב רחוק מהמשפחה והחברה שלי. בשבילו. בגלל הכולל שלו ואפילו שסבלתי שם הוא שיכנע אותי שזה הכי טוב 'לנו'.

בקיצור- לא שמתי לב איך חייתי.

וזה שהוא התעלם מהסבל שלי מובן לי עכשיו.

לגבי מה שכתבה המאור הקטן-

- ברור שניסיתי טיפול זוגי- אבל המטפלת שלי אמרה שזה לא נכון. כי המטפל מתמקד בבעיה הזוגית שנוצרה במהלך השנים ולא בבעיה שיש לו עם מיניות.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.