ממש שמחתי על הבקשה הזאת כי היא השלכה של משהו חשוב ממש וקצת הרבה מורכב.
אמנם בית העלמין מלא באנשים שחשבו שאין להם תחליף אבל סיטואציה קצת הרבה מורכבת וגם אם אפשר למצוא פיתרון אחר הוא יהיה להם הרבה פחות טוב באופן משמעותי ואולי יגרום להם לחזור בהם מתוכניותיהם מה שאני מאד לא רוצה שיקרה.
אז בהתחלה ישר אמרתי כן והתחלנו לראות שכל הקצוות נסגרים וזה מסתדר... ויש הרבה קצוות במקרה הזה..
אבל ככל שאני חושבת על זה אני מבינה שהדבר הזה ידרוש ממני כמעט שבוע של חוסר שגרה מצידי ברמה הבסיסית ביותר. זה ממש חשוב לי מצד אחד שהם יעשו את זה, וגם זה לא משהו שאני אמורה לסבול ממנו לכאורה ולהפך אבל נראה לי זה יהיה לי קשוח מדי.
לא נעים לי לחזל"ש, ואני מאד מאד מאד לא רוצה שהכל יחוזל"ש אבל נראה לי זה יהיה לי הרבה יותר מדי ואני אקרוס לתוך עצמי.
ועכשיו יש לי מצפון שלא אמרתי ברגע הראשון אני צריכה לחשוב על זה.
ואני צריכה להחליט עד מחר כי עם החגים וזה הכל גם ככה מתבלבל ואשכח לדבר איתה.
לא יכולה לכתוב יותר פרטים כי זה פרטיות של אנשים אז יצא מוזר אבל לא נורא.


... תודה...
