אני לא בטוחה שזה המקום הנכון לשתף ולשאול
ולא בטוחה שאצליח להסביר את המקרה שאני רוצה להתייעץ לגביו, אבל אנסה.
נפגשנו לאחרונה עם עוד שניים וחצי זוגות חברים לעל האש.
שניים וחצי כי הזוג השלישי לא הגיעו בהרכב מלא, הוא במילואים, אז היא הגיעה לבד.
יצאנו בלי הילדים, לאחרהצ-ערב שקט כזה.
היה נפלא ממש, פטפטנו, אכלנו והיה רגוע ונחמד ממש.
היו גם רגעי צחוק ושירה (בעיקר הגברים) ובסהכ ערב ממש נעים.
כולם אנשים נחמדים ומכבדים והשיח זרם והרגשנו בנוח.
אבל יש מישהו שהרגיש שם קצת יותר מידי בנוח לדבר עם האישה שהגיעה לבד.
זה הרגיש לי קצת מעבר למקובל.
קצת יותר צחוקים, קצת יותר התעסקות "בעברו המפואר" (כמו שגברים אוהבים בדרך כלל לספר כדי למצוא חן...) ומשהו הרגיש לי שם קצת מעבר למה שמקובל ונכון.
חשבתי לעצמי שאולי הוא רצה לתת לה תחושה נעימה כי בכל אופן היא הגיעה לבד ועוברת תקופה קשה. ולמרות כל מה שאמרתי לעצמי וניסיתי לדון לזכות, משהו שם לא החליק טוב בגרון.
איך הייתם מתייחסים לזה?
