בס"ד

אתחיל בזווית אחרת שהיא מיקום התפילה רוב השנה,

בגילאים האלה רוב השנה באמת התפילה היא במקום הלימודים ונכון לדבר עם המחנכים ולנסות לעבוד ביחד עם הגישה של המקום והמחנך.

והסיבה שאני אומר כי בהחלט יש מקמות שבהם יתייחסו אל זה בצורה של לו"ז בלי להתייחס לכמה התלמיד מתפלל ויש כאלה שישמו יותר דגש ולדעתי כדאי להתעניין בזה באיספת הורים ולחשוב על זה טיפה להראות גם אולי מתוך התעניינות בנושא באסיפת ההורים שכנראה זה מה שחשוב לא פחות מ "מתמטיקה ואנגלית " שתמיד בודקים איך הילד מסתדר, אם אתם הולכים לאסיפת הורים זה אומנם לא פגישה שבה המחנך או התלמיד יכלו לפתח את כל סודות התפילה אבל בהחלט זה התבוננות שאומרת מצד אחד אני משחררת אותך לישיבה להתפלל  אבל אני כן רוצה לשמוע מה קורה ואיך אתה מסתדר כי אתה חשוב לי ואני רוצה שתצליח להתפלל..

ביחס לעניין של משמעם מובן לגמרי, ואכן זה שאלה שחייבים להתמודד איתה הרבה מבוגרים לא מתמודדים איתה לצערי במובן הפשוט של לקרוא את המילים ולנסות להבין אותם, או שחושבים שכוונת זה לצדיקים גדולים או שחושבים שהתפילה ארוכה מידי ובגלל זה לא עושים את זה אבל חד משמעית לדעתי לא נוגעים מספיק בעניין פשוט לעבור על תפילת שמונה עשרה בלבד להבין מה זה המילים האלה מה אנחנו מבקשים בברכות וכן תשאלי גם את עצמך כשאת אומרת מגן אברהם מה זה אומר? האל הגדול הגיבור הנורא אל עליון, מה עניין התארים האלה?

{מוסיף קישור לשרשור שפתחתי ביחס לנסיון להתחיל טיפה תהליך של דמיון מודרך, לדעתי זה פוט דבר בסיסי כל כך שלצערי רוב האנשים לא נוגעים בו בעצמם,}

מסע של תפילה​​​​​​​ - דמיון מודרך, חלק א' {תחילת תפילת שמונה - עבודת ה'

אסיים בלומר שזה בהחלט תהליך ותמיד לוקח לנערים זמן למצוא את החשק לתפילה ולהתחיל ללכת, כמו שאמרתי לדעתי חסר לנו גם הבנה של הרבה קטעים מהתפילה והרבה פעמים פשוט קוראים כדי לסיים ולגמור מהר ולהגיע לדבר הבא,

אבל בעז"ה תראי שזה חשוב לך עבורו כי את מרגישה שהתפילה נותנת מקום תדברי על חווית התפילה והכוחות שלה ולא לפחד להיכנס למקומות גבוהים קצת כי כוונה נשמע גבוהה תמיד בהתחלה קודם שיתפלל אחר כך שיכיוון אבל אם הוא לא מבין כלום למה להתפלל אם הוא לא מרגיש את הכוונה של הר אני עומד לפני מלך מלכי המלכים לפני אבא אוהב שלי שמקבל אותי ואת האור הכי קטן שבי שבזכותו ובזכות האבות אני עומד כאן ויכול לבקש לראות טוב לקבל ברכה, אם אני לא מרגיש מעט מזה למה שאנסה ללכת ולעמוד ולעשות...

מקווה שעוזר מעט והמון בהצלחה..

אולי צריך לעזור להם להבין את התפילה

קשה מאד לעשות פעולה 45 דק' כל יום בלי להבין אותה. וזה שזה 'מצווה', זה בשכל אבל לא ברגש.

ואם בן אדם לא מאמין (או טיפהל'ה מאמין) שהתפילה עוזרת, אז למלמל מילים כל יום 45 דק' זה ממש קשה, ובטח שיהיה לו ממש ממש להתגבר על יצר השינה בשביל זה.

ואם בן אדם לא מאמין שלה' באמת אכפת ממנו, יהיה לו קשה מאד בלהשקיע בלהחמיא לו בפסוקי דזמרא ועוד שבחים.

אולי תעמיקי באיך פועלת התפילה ותסבירי להם? לקרוא באיזה ספר. וצריכה להיות כאן עבודה יסודית על החשיבות של הקשר עם ה', וכמה הוא שמח שמחמיאים לו. קשר זוגי בלי מחמאות זה קשר  חסר מאד.

וקודם כל דוגמא אישית זה הכי חשוב!! אם את תהיי כזו, מחוברת פנימית לה' ולתפילה, זה ישפיע עליהם בטוח.

הדור של היום דורש עומק ודורש חיבור, 'מלומדה' לא כ"כ עובד אצלו כמו אצל המבוגרים.

בהצלחה יקרה!

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.

שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.

לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  

מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.

אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פחות אטרקציה ללכת לשם

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)

את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?

אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש

רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון

נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל

וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).