בס"ד

חלק השני של ברכת אבות:

אברהם אבינו מתקרב וטפח לי על הגב ומגלה לי מחסדו של הבורא:

"גומל חסדים טובים, וקונה הכל" 

ואני מבין איך ה' נותן את כל הטוב שבעולם, איך הכל שלו ובהנהגתו ו"מה אשיב לך והכל שלך"

"זוכר חסדי אבות"

ואתה ה' זוכר את החסדים של האבות הקדושים, ואת האהבה של אברהם שקידש שמך בעולם. ועבור זה אני יכול לעמוד לפניך בתפילה ואתה:

"וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה."

מביא לנו גאולה, ומקרב אותנו לשמך באהבה, מתוך אותה התחברות לחסד ולטוב האינסופי שלך שאברהם אבינו 

{בעשרת ימי תשובה: זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים.
תן לנו חיים, תזכור אותנו לחיים, לאהבה לחסד הטוב של החיים, ואנחנו למענך רוצים, כדי שנוכל לאוהב אותך ולגדל שמך אנו מבקשים.}

מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן,

אתה תומך בי ועוזר לי ואני אומר לך תודה שאתה מאפשר לי להיות פה קרוב אליך ושומר עלי
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מָגֵן אַבְרָהָם:
כמו ששמרת על אברהם אבינו והיית לו מגן, גם שהוא היה ראשון ויחידי ונגד כל העולם וכך גם אם אני הכי לבד או מרחוק אברהם מגלה שאם אאמין וארצה בקשר ובאהבה שלך תיתן לי מקום גם כאשר אין לי זכות אבות..

בס"ד

אני אעשה את חלק זה בצורה קצת אחרת, פה אדבר יותר בכללי על כל הברכות האמצעיות ותפילת שמונה עשרה אולי ארחיב בנפרד יותר על מרכז התפילה של תפילות שבת וחג כי לי יוצא פשוט בדרך כלל למצוא פנאי להגיע להרחבת המחשבה ותפילה כזו בעיקר בימים אלה, אבל מה שנקרא אני רוצה לפתוח פתח.

אני אתחיל במה שאני בעצם ראיתי בכללי בתפילה נקרא לזה, יש 4 סגנונות של תפילה שמופיעים שעברנו עליהם

א' התפילה העצמית - {ראו חלק א' ה' שפתי תפתח, המקום האישי שלי מול הבורא..}

ב' תפילת החסד ואברהם אבינו {ראו חלק ב' - מגן אברהם}

ג' תפילת הגבורה במידת יצחק {ראו חלק ג' ברכת מחיה המתים- גבורות גשמים הדין שמגלה את העומק}

ד' יעקב, ישראל מידת האמת והקדושה {ראו חלק ד' ברכת אתה קדוש וקדושים כל יום יהללוך סלה, הקשר שלנו כעם ישראל ישר אל ה' היכולת לקדש לראות את חותם האמת של ה' הקדושה שהיא נבדלת וקדושה כל כך}.

עכשיו לדעתי הרצף הזה ממשיך וחוזר שוב

א' אתה חונן לאדם דעת חננו מאיתך חכמה בינה ודעת, אחרי שראינו את התגלות הגדולה של ה' בכל המידות התפללנו עם האבות אנחנו מבקשים לקבל גם מעט מזה לקבל לנו

חכמה - אור ראשוני, אברהם אבינו היה יחידי הוא מעבר אחד וכל העולם מהעבר השני אב המון גווים הוא הפתח של האבות האור הראשון שמראה שלא משנה מי אתה ואפילו הגרים שאין להם זכות אבות בכוח האמונה יכולים לזכות לקשר עם הבורא.

בינה - להבין דבר מתוך דבר ,בניין הגבורה הדין הם מה שבונים הסערה מצמיחה, גבורות הגשם.

ודעת - החיבור והקשר אל הדבר הקשר ישר -אל ישראל קשר ישיר חיבור עמוק לקדושה שמפעמת גם בנו.

ב' אברהם אבינו ברכת השיבנו אבינו לתורתך, התשובה מאהבה הרצון לקשר של אהבה תשובה של אהבה.

ג' יצחק מידת הדין, ברכת סלח לנו ומחל לנו, פה נוהגים גם להכות על החטא עם היד שזה מסמן בעיני את העניין של הכוח של הדין שהוא מכה לפעמים והוא מרפא הוא פותח את הסליחה והמחילה לקבל את עצמי מחדש.{כפרת עוונת וכו'}

ד' יעקב,  ישראל אמת וגאולה.  ברכת הגאולה "ראה נא בעינינו וריבה ריבנו" הקשר הישיר שמבקש מה' לראות את הצרות שלנו לחוות את הקשיים שלנו שמבין שאיתך אנוכי בצרה, ומתוכו מבקשים גואלה ואור יותר גדול שיתגלה בעולם והסיום  "גואל ישראל" בעיני מזכיר לי ורומז חזרה לישראל.

לדעתי רצף זה ממשיך כנראה גם בברכות הבאות, אבל כרגע אעצור כאן ובהמשך אשתדל לכתוב על הברכות האחרות..

חזונות דניאל - ארבע מלכויות בכלל והחזונות האחרונים על יוון בפרט.

ספרי חגי (לשים לב לתאריכים!) וזכריה. במקביל ספר עזרא, בעיקר פרקים ה-ו.

אחר כך כמובן סוגיית הגמ' בשבת, כל אחד כדרכו בבקיאות/בעיון/אליבא דהלכתא/אגדה שבדברים, עם המפרשים. (עין אי"ה על האגדתות שם)

שאילתות - "דרשה לחנוכה" הראשונה והשניה, נמצאות בתוך פרשת וישלח. אפשר לקרוא בריהטא הדברים מובנים ומאירים. ל'מטיבי שבת' ללמוד בנחת עם 'העמק שאלה' של הנצי"ב. אגב, מומלץ מאוד גם כלימוד לקראת יום העצמאות ויום ירושלים.

נר מצווה למהר"ל. (מי שלומד דניאל - דגש על ההתחלה. מי שלומד את סוגיית הגמ' הנ"ל יכול לדלג להמשך).

כל המוסיף (והולך...) - מוסיפים לו

למה לקרוא תרגום מעובד ולא מדוייק של 'מלחמות היהודים' של פלאביוס, כשהיום אפשר לקרוא תרגומים מדוייקים של המקור?

(אני יודע שרבותינו הראשונים מצטטים ממנו, לא היה להם את המקור וכנראה הם בכלל לא ידעו שהם קוראים ספר מעובד בעיבוד חופשי)

ובכלל, על המרד הגדול אין לנו ברירה אלא לקרוא את הגרסא של הבוגד הנאלך פלאביוס, ולקוות שאנחנו מצליחים לברור את העובדות מהאינטרסים. אבל לגבי מלחמות החשמונאים, יש את ספרי המקבים, שנכתבו ע"י בני התקופה, אז למה בכלל להזדקק לכלי שלישי ורביעי?

זה הספר שיש לנו זמין בבית

ולא אני קבעתי מה לומדים, זה משפחתי 

יש לי דף מקורות שאני נהנה לחזור עליו כל שנה שעוסק ביחס ביו נס פך השמן לנס המלחמה.

מעבר לכך מציץ בנר מצוה או בשפת אמת אבל לרוב מתקשה להבין אז לא מרגיש שיוצא עם משהו .. 

זה לעבור על אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. כשבזמנו גנבו לי את הכרך, מצאתי להפתעתי כעבור זמן הדפסה חדשה שלו - אך ורק את הכרך הזה בעטיפתו הכתומה המונומנטלית, ובמעין סוג של דפי כרומו בניגוד לנייר העתיק במקור - ומיהרתי לקנות. וכך נוצרה אצלי שוב סריה מלאה, עם עותק יוצא דופן של הכרך. אבל אכן, למרבה המזל לא נגעו כלל בתוכן. המפות, ההקשרים העולמיים, התיאור מאיר העיניים שנשען לא רק על "קדמוניות היהודים" אלא על מקורות רבים שכבר בעת הוצאת הכרך היו זמינים למחקר, עושים את העיון לקריאת חובה יסודית.
למי שמכיר, שנים לא מעטות אחרי תום המפעל האדיר הזה, הוצא למרבה התדהמה כרך באנגלית על התקופה שההיסטוריוגרפיה הנוצרית מגדירה "Late antiquity", וכדי ביזיון וקצף. וזה לא שאטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד - עם כל זה שספוג באהבת הארץ, העם והמורשת הרוחנית, בזכר המקדש העמוק והחורבן והיצירה הרוחנית הנשגבת של חכמינו בארץ הקודש - ויתר על הסבר ברור ומסודר לראשית הנצרות והתפשטותה באימפריום עד ימי פילוג רומא ושלטון ביזנטיון וכנסייתה ה"אורתודוקסית". 

ואם יש לכם סגולות ותפילות אשמח ממש שתשתפו.

כמובן הכי בסיסי זה לכוון לפי הברכות:

לקיים מצוות הדלקת נר חנוכה, כפי שתיקנו חכמים.

לפרסם את הניסים שנעשו לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

וזה כולל: את נס הניצחון על היוונים ואת נס פך השמן.

מעבר לזה:

להרחיב במשמעות הנס: ניצחון שהביא לשלטון ישראל. נצחון של האמונה על פני הכפירה, הטהרה על פני הטומאה.

לכוון נר איש וביתו - האור של הבית, המשפחתיות.

לכוון מוסיף הולך - שאנחנו מעלין בקודש ועל תוספת הניסים.

לכוון שהנר הוא הנשמה, נר ה' נשמת אדם, מה רוצים להאיר בנשמה ולהאיר כלפי חוץ לנשמות נוספות.

לכוון שהנר הוא התורה והמצוות, כי נר מצווה ותורה אור - התורה והמצוות שאני מבקש להאיר בנשמתי.

יש סגולות שקשורות לתיקון המידות?

אנחנו מדליקים בנחת

(עושים הכנות לפני, זה מיוחד!)

ואז שרים את המזמור למנצח

ואת ארוממך

ואחר כך יושבים מול הנרות ומתפללים

משתדלים להתבונן ולא רק להסתכל , כמה שיותר.

ארוחת ערב משתדלת משהו יותר חגיגי 

ולשלב בזה לימוד, שיהיה סעודת מצווה.
 

בעיקרון לא שאלתי אף פעם אבל אני מאמינה שבגלל שהחנוכייה היא חפץ של  מצווה (כמו ארון קודש , נרות שבת וכו) אז גם כשהיא מכוסה אפשר להתפלל עוד בזכות המצווה שקיימנו כאן.

הנרות הדולקים ולהתבונן בהם

אבל גם כשהיא מכובה, זה עדיין חפץ של מצווה.

ושנא את הרבנות

ככה כתוב בפרקי אבות

ואל תתוודע לרשות (המס)

האהוב עלי

חג ארוך אבל לא מחייב

בלי מלא סעודות

חורפי

הדלקת נרות כיפית

מפגשים משפחתיים

היסטוריה של ניצחון

עם גבורה נשית

מעבר למהות של החג,

בשבילי זה גם הפסקת התרעננות באמצע השגרה.

ולכן גם אם אין חופש מהלימודים/עבודה, אני אקח בעצמי חופש

א: כן

ב: כן

ג: יש

ד: מאוד, מורה דרך חיים.

ה: כל שאלה שקשורה איכשהו לרוחניות מלכתחילה

ו: כל שאלה שלא קשורה באופן ישיר לרוחניות הוא משהו שהתקדש בגלל משהו מסוים אבל ביסודו הוא לא רוחני הוא עם קשר רוחני.

וכמה רבנים שמשפיעים מאוד על העבודת ה' שלי והבחירות שלי בחיים.

למרות זאת לצערי הרבה שנים לא יצא לי להתייעץ אחד על אחד עם רב לגבי שאלות שהן לא הלכתיות.

באמת מרגיש שזה חסר, וזה יעד בשבילי בעז"ה

את הבנים והתלמידים שלהם, שהם גם סוג של רבנים שלי.

[יש לי רב אחד שהיה מאוד משמעותי בחיים שלי שעדיין חי, אבל כשהתבגרתי ובהשפעת אחד הרבנים שנפטרו ודוד שלי שהיה חברותא של הרב הנפטר, התרחקתי בצורה מסויימת מדרך הלימוד של אותו רב.

עיקר המחלוקת האם צריך ללכת בלימוד תורה ולמדנות מהכלל אל הפרט, או מהפרט אל הכלל. כמובן שאני הכרעתי כדרך הראשונה, שלימד אותי הרב הזקן שנפטר ודוד שלי. יש לי גם מחלוקות אמנויות עם אותו רב, וגם בהשפעת הרב שנפטר ודוד שלי ניצלתי מאותם השקפות, אבל זה עניין יותר מזערי.]

יש לי רב ושמו עשיו, ויש לי רב ושמו עשב.

אולי בעצם בכלל אין לי. על כל פנים יש לי שיער.

משמעותי מאד, הוא מחובר לקרקפת.

האם הגיע הזמן להסתפר.

את כל שאר הדברים.

משמעותית לי מאוד ואוהבת את הגישה שלה לחיים,

אבל לא בקשר מאוד אישי איתה, היא נמצאת שם בשביל להתייעץ מידי פעם..

שואלת אותה שאלות רק כשאני מרגישה שאני לא מצליחה לענות לעצמי בכנות לבד.

רק אם היא אמיתית כי יש כל מיני מתחזות.

מסקרן לדעת מיהי.