התחלתי לנקות את המטבח ןמצאתי מקק, מייד שמתי עליו כוס חד פעמית שמצאתי ליד כדי שלא ימשיך בסיבובים בכל רחבי הבית.
מפה לשם, יצאתי לסלון
כל הגוף שלי גירודים, בקושי הצלחתי ללכת
כל רגע קפצתי הרגשתי את המקק באזור אחר של הגוף עד שהחלטתי להתפשט ולא לדמיין כל חוט של הפיגמה שזה אולי ג'וק שמטייל עליי.
חזרתי לחדר לישון, כמובן בודקת טוב טוב שאין כלום על המיטה
מדיימנת את הידיים של התינוק, מסתכלת עליו וממש רואה מקקים מול העיניים (נשמע מזעזע) - חיבקתי אותו הכי חזק שיכולה בלי לפגוע בו כדי להרגיע את עצמי שזה בנאדם, ולא מקק או משהו מלחיץ
אחרי איזה שעה אני יוצאת למטבח להכין בקבוק, זכרתי שהמקק שם במטבח
שמתי מעל הכוס חד פעמית בקבוק בירה כדי שלא יזיז את הכוס ויצא
בקיצור, המקק היה על הכוס למעלה ותחתית הבקבוק הסתירה אותו
לא יכולה לתאר לכם את הפחד שהציף אותי באותו רגע...
עד שראיתי אותו יורד משם וממשיך לטייל על הדפנות של הכוס.
מפה לשם, בעלי לא יכל לחזור מהעבודה,
דפקתי אצל השכנה ליד והיא הוציאה אותו בטאטוא לבניין...
כנראה המקק נכנס מהמרפסת כי היא פתוחה לאחרונה יותר בגלל הבניה של הסוכה
אני תוהה לעצמי, האם ככה זה אצל כולם? איך אני מתגברת על הפחד הזה??
החרדה הזו. הגירודים. הדופק שעולה למליון פעימות בדקה. אחר כך הבכי והחרדה בכל פעם שיוצאת מהחדר. אני ממש רואה מקקים מדוימנים סביבי.
נראה לי לא הגיוני לחיות ככה. מהבוקר אני לא יורדת מהמיטה מחכה שבעלי יעשה חיפוש בבית ויוודא שאין עוד מקקים
צריכה עוד לסדר לשטוף לבשל לקשט את הסוכה
ב''ה, עומס מבורך
זה היה מקק מסוג צבתן.. ועם הרגליים שלו בכלל חשבתי שזה עקרב.. אז גם חרדות על החיים עלו לי


תגובה נפלאה