כשאני כועסת על הבתשלוש שלי, היא צועקת ''אמא אמא'' ומחזיקה אותי חזק,
בהתחלה הייתי משתגעת מזה.
את לא קולטת שאני עצבנית עלייך עכשו
מה הקשר אמא?! לכי לאבא
זה גם הרעיד אצלי משהו בלב ה'אמא' המבוהל, הנואש הזה
ואז קראתי אצל שי אור (הורות כמעשה ניסים) שהוא אומר, שבשביל ילד כשאבא או אמא כועסים-
זה כמו זוג אוהבים שהולכים לישון מכורבלים ביחד בשיא האהבה והכיף והזרימה.. ואז באמצע הלילה האיש קם ומתחיל לצרוח, קומי, קומי כבר, מעיף את השמיכה, צועק עלייך...
הוא אומר שהתחושה הזאת של כאילו אמאל'ה מה קורה פה, איך התהפכת עליי פתאום, מי זה האיש המפחיד הזה ומה הוא עשה לאיש שלי שאני כל כך אוהבת והוא אוהב אותי,
זה מה שהילדים מרגישים מאיתנו כשאנחנו צועקים עליהם
כאילו זה רגע בכיף ובסבבה ורגע אחר כך צעקה וכעס זה שהם בשוק כזה...
וזה נתן לי הסבר לילדה שלי שכאילו מחפשת אותי, 'אמא אמא'.. מה קרה לך, בואי אליי אמא שלי האמיתית, יש פה אמא אחרת שמפחידה אותי..
אז מהמקום הזה אני אומרת, דוקא יש פה משהו עמוק אולי של נחמה מהמקום הכואב
זתומרת אני יכולה להבין למה המחשבות עלולות להגיע למקום שנבהל.. אולי זה מקום לא בריא . אבל אפשר גם לומר שהוא מבקש נחמה ודוקא זה מרגש לראות את זה ככה.
לא יודעת אם עזרתי, בכולופן... בהצלחה 🌾
חג שמח!