קשה להיפרד מהתפילין ל-8 ימים. יש מצוות אחרות בחגחסדי הים
אבל עדיין.

מעניין שה'ויקרא רבה' (לב, א) מקשר ביניהם:
"מה לך לוקה בפרגל (על ידי מלכות רומי) על שעשיתי סוכה, על שנטלתי לולב, על שהנחתי תפלין, על שהטלתי תכלת, על שעשיתי רצון אבי שבשמים".
אתה מוזמן להניח בחול המועדארץ השוקולד
כפסק חלק גדול מפוסקי אשכנז וביניהם הרמ"א והמשנה ברורה
(אורח חיים סימן לא סעיף ב)
אבא שלי מניח. אבל אני נוהג לפי מנהג ארץ ישראלחסדי הים
במקום שיש מחלוקת גדולה בין האחרונים.

בנוסף, יש סיכוי שיש מקור קדמון שאוסר במפורש שזה הזוהר והגם שאנחנו לא יודעים בדיוק מה מהזוהר קדום ומה לא (אם כי כמעט כל דבריו המה קדושים, גם אם לא כולם קדומים) והירושלמי בפאה אומר לא לפסוק מהאגדה, אבל יש בזה סמך מסויים.

לגבי מקורות קדומים שמראים הדעת הרמ"א, הגר"א ועוד דוחים את הראיות.
שומע את דבריךארץ השוקולד
הרמ"א כותב במפורש, הגר"א אמנם חולק עליו אבל זו דעת הרמ"א וכך היה המנהג בזמנו באזור שלו.

לגבי מנהג ארץ ישראל, מכיוון שרבו המנהגים בארץ ישראל קשה לתת תוקף למנהג מסוים כמנהג ארץ ישראל ובפרט שרבים מניחים בצנעה ולאו דווקא תדע אם הם מניחים.
מה עוד שיש לך מנהג אבות להניח יחד עם דעה מכובדת באחרונים.

ולגבי הזוהר, השבת לבד על הדברים.
זה די ברור שבארץ ישראל כמעט כולם לא מניחיםחסדי הים
הספרדים לא מניחים כדעת השולחן ערוך, והרבה מן הפרושים שעלו נמשכו אחרי דעת הגר"א והחסידים שעלו נוהגים על פי הזוהר.
ככה שדי התקבע ביישוב הישן לא להניח וככה נוצרו הרבה ממנהיגי ארץ ישראל שנוהגים היום.

גם אצל אבא שלי רבו היה די יחיד במשפחה שהניח. סבו ואביו ואחיו ונדמה לי דודו לא הניחו, והם היו גדולי עולם בנגלה ולמדנות, שהסיבה שלא הניחו לא היה בגלל הזוהר.
הוא לא מוזמן, אין אף פוסק שפוסק כך למעשה!ק"ש
הרמ"א והמשנ"ב לא פוסקים כך מסברתם, אלא מביאים במחלוקת הגאונים והראשונים בעניין, את המנהג הנהוג אצלהם.

היות שבארץ ישראל כל הקהילות נוהגות שלא להניח, פשוט שכל מי שקובע את מקומו כאן - אסור לו להניח. בפשטות, כיוון שבארץ ישראל כל הקהילות נוהגות כשיטות שאסור להניח - המניח הוא בכלל 'המבזה את המועדות'.

(אורח מקהילה שנהוג בה, צריך להניח בצנעה בביתו).
זה לא בגדר מבזה את המועדות כי הראשונים שאומריםחסדי הים
שזה הולך על חול המועד, הם סוברים שזה איסור מלאכה.
לפי הרמב"ם, בפשטות לשונו זה רק מי שמבזה יום טוב (שביתת יום טוב ו, טז)
גם אם נבין אולי איך שהרע"ב הבין שלפי הרמב"ם זה כולל חו"מ, אז זה רק מי שלא מקפיד להרבות באכילה לפי שיטת הרמב"ם.

אז תפלין זה לא איסור מלאכה ולא אי ריבוי אכילה.
האישי ישראל פוסק להניח הלכה למעשהארץ השוקולד
ואומר שעדיף להתפלל שחרית ביחיד עם תפילין ולהגיע לבית הכנסת לקדושה.
הוא לא פוסק או שלא הכרת ובכל זאת הגבת בנחרצות?

וטוב לדעת חידוש עצום שהרמ"א לא כתב להלכה למעשה.
אשמח למקור לכך שהרמ"א שהורה להניח ולברך על הנחת תפילין וציין שכך המנהג לא התכוון לפסוק הלכה למעשה.

ויש רבים שמניחים בצנעא כיום בארץ, יותר ממה שנראה לך.
וכן הורו רבנים רבים שאני מכיר.

(לא אכנס לאמירה שכל הקהילות נהגו שלא להניח כי אני לא מכיר את כל הקהילות כדי לדעת, אבל ציין פה בעבר ניק שיש מניין תימני בירושלים שמניחים בו תפילין.)
לא נכון, הוא לא פוסק ככה לבני ארץ ישראל! תבדק שובהסטורי
הוא בפירוש פוסק שבני ארץ ישראל לא מניחים!

כל מה שהוא כותב, זה לגבי בני חו"ל שנמצאים בארץ. לגביהם הוא מכריע, שקריאת ק"ש עם תפילין וקריאה עם ברכותיה (כשיטת הגר"א) עדיפה על תפילה במניין.
איפה כתוב שהפסיקה לא לבני ארץ ישראל?ארץ השוקולד
מחכה שתראה לי על מה שכתוב, צירפתי צילומים.
הבנת הנקראהסטורי
הוא לא 'מורה לבני ארץ ישראל להניח' כלשונך, בשום מקום. הוא מציין שיש הסוברים שצריך להניח, מסייג שבארץ ישראל לא נוהגים ומסיים את המשפט. במשפט הבא הוא מתייחס לנוהגים להניח, כלומר לאותם שלא נמצאים בארץ ישראל.

אני מודה, בהערה הוא אכן *מתיר* (אך לא מורה!), למי שעלה בעצמו וכל ימיו נהג להניח - להמשיך במנהגו בצנעה.

זה חידוש גדול, כי בפשטות ההלכה (שמופיע באופן כללי בדברי הפוסקים כולם) שבדבר שתלוי בחילוקי מנהגים - ההולך באופן קבוע, צריך לקבל את מנהגי המקום אליו הגיע.

אמנם אפילו לחידוש שלו בהערה (שבפשטות כל פוסקי ארץ ישראל האשכנזים, במשך כמאתיים שנה ברצף, לא סברו כך ושינו ממה שנהגו בחו"ל בזה) - כל ההיתר להניח בצנעה, הוא למי שבא ממקום שנהגו וכל ימיו נהג כך.
יש נוהגים להניח גם בארץ (לעומת ההנחה שלך שעליהארץ השוקולד
אתה מסתמך)
ממילא הוא מציין שנהגו שלא להניח בארץ אבל אלה שנהגו שיניחו בצנעה על חשבון תפילת שחרית במניין. (זה לא רק היתר, אלא ציון שזה חשוב וגובר על תפילה במניין.)
מכיר רבים כאלה (וחלקם תלמידי חכמים) שמניחים.

זה לא חידוש כה גדול כי מדובר לכאורה ב"שני בתי דינין בעיר אחת" ברגע שיש מסורת להניח.
(וממילא לא שייכת הטענה של מנהג המקום)

כמו כן, מדובר במחלוקת בין מסורת הפוסקים המסתמכת על הנגלה שאין לה שום מקור לא להניח (וממילא מדובר במצוות עשה) לפסיקה על פי הנסתר שמתנגדים להניח.

בהערה מוסגרת אציין שלא ברור שקיים מנהג המקום בימינו. (כך למשל טוען הרב יעקב אריאל בגדול על תפיסת מנהג המקום)

איפה הוא התנה בכך שכך נהג כל ימיו?
וכי אדם שרוצה לקיים מצווה ופספס אותה פעם אחת ממילא פטור ממנה?

ובטח שהרב פיינשטיין לא ציין שצריך שכך הוא נהג וכך אבותיו נהגו.
והמהרש"ל נקט במילים די ברורות על בני ארץ ישראלארץ השוקולד
שנהגו לא להניח בזמנו:
"ויהיה להם מה שלהם אבל דע שכל המשנה ידו על התחתונה וידינו על העליונה:" (סימן צח)
כלומר, מאוד ברור שהמהרש"ל לא תמך בקיום המנהג בארץ ישראל.
באופן כללי: איישר.בן מערבא


הסתכלתי במהדורת דרשו והביאו שם מחלוקתארץ השוקולדאחרונה
אם מי שעלה לארץ ונהג להניח בעבר רשאי להניח (אגרות משה בין השאר) או מחוייב להניח (הרב שך למשל). (הערה 14)

והאם מותר לוותר על מנהג אבות ולהפסיק להניח. (אסור: שואל ומשיב, מותר: בית יצחק)
האגרות משה סובר שמי שרוצה להניח תפילין בארץ ישראלארץ השוקולד
מספק (לכאורה הספק בגלל המחלוקת) - רשאי.


(אגרות משה אורח חיים חלק ד, סימן קה)







בהערה מוסגרת אעיר שזה מעניין שלהבנתך ברור שהפוסקים שאמרו להניח תפילין (בברכה או שלא) רק הביאו את המנהג אבל לא התכוונו לפסוק כך.
לעומת זאת, האגרות משה סבר שחלק מהפוסקים שאמרו לא להניח לא סברו שאסור להניח.
ומעניין הזווית ההפוכה (ולי נח להיות בצד של האגרות משה בין השאר, עפר אני לעומתו כמובן)
וביחס לבן חוץ לארץ שמגיע לארץארץ השוקולד
פסק הרב יצחק וייס זצ"ל בשו"ת מנחת יצחק להניח בצנעא ולוותר על תפילה במניין.

(חלק ט, סימו נד אות א)


יתכן שהאישי ישראל הסתמך על דבריו ולכן העדיף הנחת תפילין על תפילה במניין.

זהו, מיציתי את החיפושים להערב.
אבל פוסקים קדומים שסברו וציינו שהמנהג להניח:
רמ"א, ט"ז, באר היטב, משנה ברורה (כל אלה על סימן לא סעיף ב בטור אורח חיים)
מהרש"ל (בתשובותיו בסימן צ"ח)

צילמתי והבאתי מקודם פוסקי ימינו כי אני מניח שתנסה לטעון שהדברים שונים מהרמ"א עקב החידוש שלך שציון מנהג על ידיהם עם התייחסות לנושא לא באה לפסוק. (אשמח למקור לטענה התמוהה הזו)
לגבי רבנים ששמעתי מפיהם או מכלי שני עליהם אמנע לכתוב פה מטעמי אאוטינג (ועל הכלי שני אני לא זוכר מי הפוסק המפורסם שעליו דובר.)
ומחילה על התקיפותארץ השוקולד
אמירות של "אין אף פוסק" כשאני מכיר כאלה (וברור לי שאני לא מכיר את כולם) מקפיצים אותי.
והבאתי את האישי ישראל שמחייב להניח ואת האגרות משה שאומר שרשאי להניח. (המתייחסים להנחה על ידי בן ארץ ישראל בארץ ישראל למרות המנהג המקובל שלא להניח)
שני פוסקים שלא ראוי לזלזל בהם ולהחשיב אותם כאף אחד
(וכמובן כל מיני פוסקים קדומים יותר שחלקם היו במקומות בה נהגו להניח.)
איזה פוסק אתה מכיר?הסטורי
כפי שהראתי לך, לא האגרות משה ולא האישי ישראל, אומרים את מה שאתה טוען.

(מחילה, אם יש איזה רב קטן, שחולק על כל גדולי ארץ ישראל מאתיים חמישים שנה, זה לא נחשב).
איפה האגרות משה אומר שאסור להניח?ארץ השוקולד
ואיפה הרמ"א, הט"ז והמשנה ברורה אומרים לא להניח?

כנראה שהם רבנים קטנים...

האמת היא שדווקא הלא להניח זה חידוש של הרשב"א ושל הזוהר.
לא מתכוון להכנס לפינג-פונגק"ש
כבר היו על זה כאן דיונים ארוכים בחולי המועד קודמים. על השני פוסקים ענו לך - באישי ישראל לא מדבר על תושבי קבע בארץ והאגרות משה כתב בהנחה שכיום יש רבים בארץ שנוהגים כך (ובמציאות אין).

מה שאותי הקפיץ, זה שלא שלחת לעיין, או לשאול פוסק. אלא כתבת בלי להתבלבל: "אתה מוזמן להניח", כשהבית יוסף שכל הקהילות בארץ נוהגות כמותו בדבר זה כתב: "מי יערב ליבו, לגשת לעבור בקום עשה על דברי רשב"י המפליג כל כך באיסור הנחתן". (סוף סימן ל"א)

אז נכון, הרמ"א שם מציין שבגלילותיו נוהגים כרא"ש להניח. אז מי שנמצא במקום שנוהגים, יכול לנהוג כך. אבל מי שנמצא במקום שכולם, כולל הנוהגים ברוב הדברים כרמ"א, נוהגים שלא להניח - לכתוב ככה "אתה מוזמן"?! מי ערב ליבך?!
האגרות משה כתב על מי שבארץ ישראל ורוצה להניחארץ השוקולד
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"ז בתשרי תשפ"ג 14:54
רשאי.

אבל כנראה שזה לא מספיק.
(מה עוד שהוא ציין שכך אביו נוהג, מוזר שצריך להתנגד למנהג אבות)

שוב, ידוע שזו דעת הבית יוסף אבל הוא אשכנזי והרמ"א והמשנה ברורה הורו להניח.

בסך הכל אמרתי שהוא מוזמן כפי שציין האגרות משה, אז ערב ליבי לומר למישהו שהוא יכול לסמוך על האגרות משה (ועל מסורת אבות, ועל פוסקים רבים ובכללם הרמ"א, המהרש"ל, המגן אברהם, הט"ז והמשנה ברורה.)
....ק"ש
האשי ישראל מדבר על תושבי קבע בארץארץ השוקולד
מוזמן להראות לי איפה סייג רק למבקרים, מצורף צילום בזה:





ואיפה הרב פיינשטיין מסייג שמדובר רק על מבקרים?
אם כבר הוא מדבר שיש מלא עולים וממילא המנהג יכול להשתנות.
ואם רצית להימנע מהפינג פונג, יכלת לומר שהמחברארץ השוקולד
אומר לא להניח ואז זה היה נכון. (כי לומר שאין אף פוסק זה שקר או חוסר ידיעה.)
והיה ניתן להסתפק במחלוקת שלחן ערוך וגר"א מול רמ"א ומדנה ברורה ודעביד כמר עבד. (=מי שנוהג בשני הדרכים יש לו על מי לסמוך)
...ק"ש
עבר עריכה על ידי ק"ש בתאריך י"ז בתשרי תשפ"ג 20:32
עניתי על כל טענותיך ןחזרתי בי - לא נכנס לפינג פונג.
ה'בית יצחק' הוא מקור חשוב בפני עצמו.חסדי הים
הסתכלתי בפנים
מעולהארץ השוקולד
אין לי את הבית יצחק אז לא יכלתי לעיין בפנים ואני משתדל לא להביא מקורות שלא עיינתי בהם.
טעיתי לגבי הבאר היטבארץ השוקולד
מחילה, זכרתי לא נכון.
הוא מניח שעכשיו שבאו הרבה מיורופ ויש שמניחים אינוהסטורי
מקום קבוע.

אם אתה מכיר 'הרבה' כאלו - בכבוד. להכרתי, אין קהילות כאלו והייתי בהרבה מקומות. בכל מצב, גם הוא מדבר רק על מי שגדל במקום שנהגו.
אני מכיר הרבה כאלה (שמניחים, אבל בצנעה)ארץ השוקולד
ומכיר הרבה עולים גם שהניחו בטרם העלייה לארץ (ועליהם לכאורה דיבר הרב פיינשטיין)
ובאו זה במובן של עולים, לא מבקריםארץ השוקולד
לא מכיר הרבה שבאו לבקר מאירופה בישראל, כן מכיר שהיו עליות גדולות מאירופה.
רק להעיר לאלו שלא מניחים: החוט המשולש שמצילחסדי הים
מן החטא (מנחות מה ע"ב), טלית יש, סוכה תחת מזוזה, ארבעת המינים תחת התפילין (ארבעה בתים כנגד ארבעת המינים).
יפהק"ש
למה אנשים מגמגמים?בנות רבות עלי

הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?

אמרתי לו אוקי מה…

אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.

קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה

חחח …בנות רבות עלי

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

אגב, למה לא פונה אלי מישהי חסודה לשם שינוי?בנות רבות עלי

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

בודקים אותך. תעבור כמה שלבים במשחק ואז תגיע החסודהמבקש אמונה

🤡

חחח נראלי זה באמת ככהבנות רבות עלי

אשריך. באמת! שנה טובה!נחלת

תודה גם לך🙏🏻בנות רבות עליאחרונה

מי אשכנזי וער בגלל סליחות?זיויק

אני ספרדי וישן בסליחותבנות רבות עלי

אם אתה לא אשכנזי ולא מתפלל סליחות בכוונות עצומותפ.א.

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

יש רק בעיה אחת, אני כבר שנים לא אוכל קטניות בפסח😂בנות רבות עלי

אם כך, אתה יכול להמשיך לישון 🛌 בשקטפ.א.אחרונה

ישן טוב יותר בבית כנסת מבמיטה?ארץ השוקולד

ברור זה כמה צעדים מהמקרר אתה קם בלילה מנשנשבנות רבות עלי

לכבוד ראש השנהאוי טאטע!

ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה

לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי

קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל

מוזמנים להצטרף

קמפיין 'טובה הארץ מאוד מאוד'

תודה רבה!נחלתאחרונה

ת

שנה טובה, ברוכה, שמחה, שלווה, לכולכם כולכם כולכם!!נחלת

אמן ואמן וגם לךארץ השוקולד

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אמן. גם לךנפשי תערוגאחרונה

יש משהו מאוד מוזרפשוט אני..

כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,

למרות שהוא לא קרוב משפחה,

ולא חבר קרוב,

ולא בוס,

אלא ''רק'' מנחה ומנטור.

מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,

ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.

נוחי בשלום,

פרופסור עדה יונת.

וכן אני יודע שהיא הייתה שמאלנית קיצוניתפשוט אני..

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

למה מוזר?משה

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

מתוך 14 הזוכים הישראלים בפרס נובלאריק מהדרום

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

איזו תקרת זכוכית?shaulreznik

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

נכון עקרוניתאריק מהדרום

בפועל היתה רק אחת

היה את רוזלינד פרנקלין שהיו נותנים לה אםקעלעברימבאראחרונה

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

יש כאן אוהדי קבוצת כדורגל/כדורסל לשאלה בפרטי?צע

חיילי גבעתיאריק מהדרום

אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים

לא מכבים אש עם דלק!Nachman Wilhelmאחרונה

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

פיייייי סחטיין על הדשבורד. מה רבו וגו'די שרוט
לא רואים כלום מהצילום מסך שהעלתאריק מהדרום

קטן מידי.

מה הבעיה להגדיל?אני פה דברו!
היי, מזמן לא היית פה!מבולבלת מאדדדד

כי אי אפשר מהפלאפוןאריק מהדרום

בוודאי שאפשרנפשי תערוג

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

אפשר מהטלפוןמשה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

א-אהאריק מהדרוםאחרונה

עכשיו הכל מובן.

זה בדרך אבל אתם לא יודעים את זהקפיץ

אולי יעניין אותך