קשה להיפרד מהתפילין ל-8 ימים. יש מצוות אחרות בחגחסדי הים
אבל עדיין.

מעניין שה'ויקרא רבה' (לב, א) מקשר ביניהם:
"מה לך לוקה בפרגל (על ידי מלכות רומי) על שעשיתי סוכה, על שנטלתי לולב, על שהנחתי תפלין, על שהטלתי תכלת, על שעשיתי רצון אבי שבשמים".
אתה מוזמן להניח בחול המועדארץ השוקולד
כפסק חלק גדול מפוסקי אשכנז וביניהם הרמ"א והמשנה ברורה
(אורח חיים סימן לא סעיף ב)
אבא שלי מניח. אבל אני נוהג לפי מנהג ארץ ישראלחסדי הים
במקום שיש מחלוקת גדולה בין האחרונים.

בנוסף, יש סיכוי שיש מקור קדמון שאוסר במפורש שזה הזוהר והגם שאנחנו לא יודעים בדיוק מה מהזוהר קדום ומה לא (אם כי כמעט כל דבריו המה קדושים, גם אם לא כולם קדומים) והירושלמי בפאה אומר לא לפסוק מהאגדה, אבל יש בזה סמך מסויים.

לגבי מקורות קדומים שמראים הדעת הרמ"א, הגר"א ועוד דוחים את הראיות.
שומע את דבריךארץ השוקולד
הרמ"א כותב במפורש, הגר"א אמנם חולק עליו אבל זו דעת הרמ"א וכך היה המנהג בזמנו באזור שלו.

לגבי מנהג ארץ ישראל, מכיוון שרבו המנהגים בארץ ישראל קשה לתת תוקף למנהג מסוים כמנהג ארץ ישראל ובפרט שרבים מניחים בצנעה ולאו דווקא תדע אם הם מניחים.
מה עוד שיש לך מנהג אבות להניח יחד עם דעה מכובדת באחרונים.

ולגבי הזוהר, השבת לבד על הדברים.
זה די ברור שבארץ ישראל כמעט כולם לא מניחיםחסדי הים
הספרדים לא מניחים כדעת השולחן ערוך, והרבה מן הפרושים שעלו נמשכו אחרי דעת הגר"א והחסידים שעלו נוהגים על פי הזוהר.
ככה שדי התקבע ביישוב הישן לא להניח וככה נוצרו הרבה ממנהיגי ארץ ישראל שנוהגים היום.

גם אצל אבא שלי רבו היה די יחיד במשפחה שהניח. סבו ואביו ואחיו ונדמה לי דודו לא הניחו, והם היו גדולי עולם בנגלה ולמדנות, שהסיבה שלא הניחו לא היה בגלל הזוהר.
הוא לא מוזמן, אין אף פוסק שפוסק כך למעשה!ק"ש
הרמ"א והמשנ"ב לא פוסקים כך מסברתם, אלא מביאים במחלוקת הגאונים והראשונים בעניין, את המנהג הנהוג אצלהם.

היות שבארץ ישראל כל הקהילות נוהגות שלא להניח, פשוט שכל מי שקובע את מקומו כאן - אסור לו להניח. בפשטות, כיוון שבארץ ישראל כל הקהילות נוהגות כשיטות שאסור להניח - המניח הוא בכלל 'המבזה את המועדות'.

(אורח מקהילה שנהוג בה, צריך להניח בצנעה בביתו).
זה לא בגדר מבזה את המועדות כי הראשונים שאומריםחסדי הים
שזה הולך על חול המועד, הם סוברים שזה איסור מלאכה.
לפי הרמב"ם, בפשטות לשונו זה רק מי שמבזה יום טוב (שביתת יום טוב ו, טז)
גם אם נבין אולי איך שהרע"ב הבין שלפי הרמב"ם זה כולל חו"מ, אז זה רק מי שלא מקפיד להרבות באכילה לפי שיטת הרמב"ם.

אז תפלין זה לא איסור מלאכה ולא אי ריבוי אכילה.
האישי ישראל פוסק להניח הלכה למעשהארץ השוקולד
ואומר שעדיף להתפלל שחרית ביחיד עם תפילין ולהגיע לבית הכנסת לקדושה.
הוא לא פוסק או שלא הכרת ובכל זאת הגבת בנחרצות?

וטוב לדעת חידוש עצום שהרמ"א לא כתב להלכה למעשה.
אשמח למקור לכך שהרמ"א שהורה להניח ולברך על הנחת תפילין וציין שכך המנהג לא התכוון לפסוק הלכה למעשה.

ויש רבים שמניחים בצנעא כיום בארץ, יותר ממה שנראה לך.
וכן הורו רבנים רבים שאני מכיר.

(לא אכנס לאמירה שכל הקהילות נהגו שלא להניח כי אני לא מכיר את כל הקהילות כדי לדעת, אבל ציין פה בעבר ניק שיש מניין תימני בירושלים שמניחים בו תפילין.)
לא נכון, הוא לא פוסק ככה לבני ארץ ישראל! תבדק שובהסטורי
הוא בפירוש פוסק שבני ארץ ישראל לא מניחים!

כל מה שהוא כותב, זה לגבי בני חו"ל שנמצאים בארץ. לגביהם הוא מכריע, שקריאת ק"ש עם תפילין וקריאה עם ברכותיה (כשיטת הגר"א) עדיפה על תפילה במניין.
איפה כתוב שהפסיקה לא לבני ארץ ישראל?ארץ השוקולד
מחכה שתראה לי על מה שכתוב, צירפתי צילומים.
הבנת הנקראהסטורי
הוא לא 'מורה לבני ארץ ישראל להניח' כלשונך, בשום מקום. הוא מציין שיש הסוברים שצריך להניח, מסייג שבארץ ישראל לא נוהגים ומסיים את המשפט. במשפט הבא הוא מתייחס לנוהגים להניח, כלומר לאותם שלא נמצאים בארץ ישראל.

אני מודה, בהערה הוא אכן *מתיר* (אך לא מורה!), למי שעלה בעצמו וכל ימיו נהג להניח - להמשיך במנהגו בצנעה.

זה חידוש גדול, כי בפשטות ההלכה (שמופיע באופן כללי בדברי הפוסקים כולם) שבדבר שתלוי בחילוקי מנהגים - ההולך באופן קבוע, צריך לקבל את מנהגי המקום אליו הגיע.

אמנם אפילו לחידוש שלו בהערה (שבפשטות כל פוסקי ארץ ישראל האשכנזים, במשך כמאתיים שנה ברצף, לא סברו כך ושינו ממה שנהגו בחו"ל בזה) - כל ההיתר להניח בצנעה, הוא למי שבא ממקום שנהגו וכל ימיו נהג כך.
יש נוהגים להניח גם בארץ (לעומת ההנחה שלך שעליהארץ השוקולד
אתה מסתמך)
ממילא הוא מציין שנהגו שלא להניח בארץ אבל אלה שנהגו שיניחו בצנעה על חשבון תפילת שחרית במניין. (זה לא רק היתר, אלא ציון שזה חשוב וגובר על תפילה במניין.)
מכיר רבים כאלה (וחלקם תלמידי חכמים) שמניחים.

זה לא חידוש כה גדול כי מדובר לכאורה ב"שני בתי דינין בעיר אחת" ברגע שיש מסורת להניח.
(וממילא לא שייכת הטענה של מנהג המקום)

כמו כן, מדובר במחלוקת בין מסורת הפוסקים המסתמכת על הנגלה שאין לה שום מקור לא להניח (וממילא מדובר במצוות עשה) לפסיקה על פי הנסתר שמתנגדים להניח.

בהערה מוסגרת אציין שלא ברור שקיים מנהג המקום בימינו. (כך למשל טוען הרב יעקב אריאל בגדול על תפיסת מנהג המקום)

איפה הוא התנה בכך שכך נהג כל ימיו?
וכי אדם שרוצה לקיים מצווה ופספס אותה פעם אחת ממילא פטור ממנה?

ובטח שהרב פיינשטיין לא ציין שצריך שכך הוא נהג וכך אבותיו נהגו.
והמהרש"ל נקט במילים די ברורות על בני ארץ ישראלארץ השוקולד
שנהגו לא להניח בזמנו:
"ויהיה להם מה שלהם אבל דע שכל המשנה ידו על התחתונה וידינו על העליונה:" (סימן צח)
כלומר, מאוד ברור שהמהרש"ל לא תמך בקיום המנהג בארץ ישראל.
באופן כללי: איישר.בן מערבא


הסתכלתי במהדורת דרשו והביאו שם מחלוקתארץ השוקולדאחרונה
אם מי שעלה לארץ ונהג להניח בעבר רשאי להניח (אגרות משה בין השאר) או מחוייב להניח (הרב שך למשל). (הערה 14)

והאם מותר לוותר על מנהג אבות ולהפסיק להניח. (אסור: שואל ומשיב, מותר: בית יצחק)
האגרות משה סובר שמי שרוצה להניח תפילין בארץ ישראלארץ השוקולד
מספק (לכאורה הספק בגלל המחלוקת) - רשאי.


(אגרות משה אורח חיים חלק ד, סימן קה)







בהערה מוסגרת אעיר שזה מעניין שלהבנתך ברור שהפוסקים שאמרו להניח תפילין (בברכה או שלא) רק הביאו את המנהג אבל לא התכוונו לפסוק כך.
לעומת זאת, האגרות משה סבר שחלק מהפוסקים שאמרו לא להניח לא סברו שאסור להניח.
ומעניין הזווית ההפוכה (ולי נח להיות בצד של האגרות משה בין השאר, עפר אני לעומתו כמובן)
וביחס לבן חוץ לארץ שמגיע לארץארץ השוקולד
פסק הרב יצחק וייס זצ"ל בשו"ת מנחת יצחק להניח בצנעא ולוותר על תפילה במניין.

(חלק ט, סימו נד אות א)


יתכן שהאישי ישראל הסתמך על דבריו ולכן העדיף הנחת תפילין על תפילה במניין.

זהו, מיציתי את החיפושים להערב.
אבל פוסקים קדומים שסברו וציינו שהמנהג להניח:
רמ"א, ט"ז, באר היטב, משנה ברורה (כל אלה על סימן לא סעיף ב בטור אורח חיים)
מהרש"ל (בתשובותיו בסימן צ"ח)

צילמתי והבאתי מקודם פוסקי ימינו כי אני מניח שתנסה לטעון שהדברים שונים מהרמ"א עקב החידוש שלך שציון מנהג על ידיהם עם התייחסות לנושא לא באה לפסוק. (אשמח למקור לטענה התמוהה הזו)
לגבי רבנים ששמעתי מפיהם או מכלי שני עליהם אמנע לכתוב פה מטעמי אאוטינג (ועל הכלי שני אני לא זוכר מי הפוסק המפורסם שעליו דובר.)
ומחילה על התקיפותארץ השוקולד
אמירות של "אין אף פוסק" כשאני מכיר כאלה (וברור לי שאני לא מכיר את כולם) מקפיצים אותי.
והבאתי את האישי ישראל שמחייב להניח ואת האגרות משה שאומר שרשאי להניח. (המתייחסים להנחה על ידי בן ארץ ישראל בארץ ישראל למרות המנהג המקובל שלא להניח)
שני פוסקים שלא ראוי לזלזל בהם ולהחשיב אותם כאף אחד
(וכמובן כל מיני פוסקים קדומים יותר שחלקם היו במקומות בה נהגו להניח.)
איזה פוסק אתה מכיר?הסטורי
כפי שהראתי לך, לא האגרות משה ולא האישי ישראל, אומרים את מה שאתה טוען.

(מחילה, אם יש איזה רב קטן, שחולק על כל גדולי ארץ ישראל מאתיים חמישים שנה, זה לא נחשב).
איפה האגרות משה אומר שאסור להניח?ארץ השוקולד
ואיפה הרמ"א, הט"ז והמשנה ברורה אומרים לא להניח?

כנראה שהם רבנים קטנים...

האמת היא שדווקא הלא להניח זה חידוש של הרשב"א ושל הזוהר.
לא מתכוון להכנס לפינג-פונגק"ש
כבר היו על זה כאן דיונים ארוכים בחולי המועד קודמים. על השני פוסקים ענו לך - באישי ישראל לא מדבר על תושבי קבע בארץ והאגרות משה כתב בהנחה שכיום יש רבים בארץ שנוהגים כך (ובמציאות אין).

מה שאותי הקפיץ, זה שלא שלחת לעיין, או לשאול פוסק. אלא כתבת בלי להתבלבל: "אתה מוזמן להניח", כשהבית יוסף שכל הקהילות בארץ נוהגות כמותו בדבר זה כתב: "מי יערב ליבו, לגשת לעבור בקום עשה על דברי רשב"י המפליג כל כך באיסור הנחתן". (סוף סימן ל"א)

אז נכון, הרמ"א שם מציין שבגלילותיו נוהגים כרא"ש להניח. אז מי שנמצא במקום שנוהגים, יכול לנהוג כך. אבל מי שנמצא במקום שכולם, כולל הנוהגים ברוב הדברים כרמ"א, נוהגים שלא להניח - לכתוב ככה "אתה מוזמן"?! מי ערב ליבך?!
האגרות משה כתב על מי שבארץ ישראל ורוצה להניחארץ השוקולד
עבר עריכה על ידי ארץ השוקולד בתאריך י"ז בתשרי תשפ"ג 14:54
רשאי.

אבל כנראה שזה לא מספיק.
(מה עוד שהוא ציין שכך אביו נוהג, מוזר שצריך להתנגד למנהג אבות)

שוב, ידוע שזו דעת הבית יוסף אבל הוא אשכנזי והרמ"א והמשנה ברורה הורו להניח.

בסך הכל אמרתי שהוא מוזמן כפי שציין האגרות משה, אז ערב ליבי לומר למישהו שהוא יכול לסמוך על האגרות משה (ועל מסורת אבות, ועל פוסקים רבים ובכללם הרמ"א, המהרש"ל, המגן אברהם, הט"ז והמשנה ברורה.)
....ק"ש
האשי ישראל מדבר על תושבי קבע בארץארץ השוקולד
מוזמן להראות לי איפה סייג רק למבקרים, מצורף צילום בזה:





ואיפה הרב פיינשטיין מסייג שמדובר רק על מבקרים?
אם כבר הוא מדבר שיש מלא עולים וממילא המנהג יכול להשתנות.
ואם רצית להימנע מהפינג פונג, יכלת לומר שהמחברארץ השוקולד
אומר לא להניח ואז זה היה נכון. (כי לומר שאין אף פוסק זה שקר או חוסר ידיעה.)
והיה ניתן להסתפק במחלוקת שלחן ערוך וגר"א מול רמ"א ומדנה ברורה ודעביד כמר עבד. (=מי שנוהג בשני הדרכים יש לו על מי לסמוך)
...ק"ש
עבר עריכה על ידי ק"ש בתאריך י"ז בתשרי תשפ"ג 20:32
עניתי על כל טענותיך ןחזרתי בי - לא נכנס לפינג פונג.
ה'בית יצחק' הוא מקור חשוב בפני עצמו.חסדי הים
הסתכלתי בפנים
מעולהארץ השוקולד
אין לי את הבית יצחק אז לא יכלתי לעיין בפנים ואני משתדל לא להביא מקורות שלא עיינתי בהם.
טעיתי לגבי הבאר היטבארץ השוקולד
מחילה, זכרתי לא נכון.
הוא מניח שעכשיו שבאו הרבה מיורופ ויש שמניחים אינוהסטורי
מקום קבוע.

אם אתה מכיר 'הרבה' כאלו - בכבוד. להכרתי, אין קהילות כאלו והייתי בהרבה מקומות. בכל מצב, גם הוא מדבר רק על מי שגדל במקום שנהגו.
אני מכיר הרבה כאלה (שמניחים, אבל בצנעה)ארץ השוקולד
ומכיר הרבה עולים גם שהניחו בטרם העלייה לארץ (ועליהם לכאורה דיבר הרב פיינשטיין)
ובאו זה במובן של עולים, לא מבקריםארץ השוקולד
לא מכיר הרבה שבאו לבקר מאירופה בישראל, כן מכיר שהיו עליות גדולות מאירופה.
רק להעיר לאלו שלא מניחים: החוט המשולש שמצילחסדי הים
מן החטא (מנחות מה ע"ב), טלית יש, סוכה תחת מזוזה, ארבעת המינים תחת התפילין (ארבעה בתים כנגד ארבעת המינים).
יפהק"ש
האם בבקשהנחלת

יש למישהו ידע אם חברת HOT - שייך לעבור אליה מרימון?

הרבה יותר זולה.

 

יישר כוח.

זה מוצר אחר לגמרי. סינון כמו של רימון עולה כסףפשוט אני..
אם את חושבת שהמחיר שווה לך, אז אל תעברי.


לא הבנתי נכוןנחלת

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

 

תודה.

בהוט אין סינון כמו ברימוןפשוט אני..
לכן כתבתי שזה מוצר אחר
תודה רבהנחלת

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

יש 2 דבריםרקאני

ספק אינטרנט

והגנה

 

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

 

רימון הם גם ספק אינטרנט עצמאישלומית.אחרונה
שאלות ששאלתי בפורום טכנולוגיהנחלת

ואולי גם מישהו כאן יודע?

 

1.  נעלם מקובץ וורד האפשרויות: שחזר מסמכים. נעלמו לי כמה. איפה הם?..... 

 

2.האם השמירה האוטומטית של וורד (צפינו בסרטון המסביר) חזקה כמו זו שהם מציעים בתשלום? לשמור כל דקה - שוכחים.

 

3. האם מישהו מנוי על נטפרי ויכול לאמר אם הוא מאפשר דברים נקיים (נופים, הרצאות,  מוסיקה ) או שישנן תקלות לא פרופורציונליות?

 

שונאת מחשב. מצד אחד ממכר, מצד שני מתסכל.

 

תודה רבה!

עונה על השלישינקדימון

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.


נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.


מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

תודה רבה!נחלתאחרונה
שאלהנחלת

1.  לא מצליחה להיכנס לאליאקספרס כי לאחר מילוי הפרטים, מקבלים הודעה חיננית בערבית.

     ניסיתי בפורום מחשבים ולא ראיתי שענו.

 

2. אילו ספרים קוראים רוב המגיבים כאן? בנות? בנים? הכוונה לספרות יפה.

   יש ביניכם כאלה שהולכים לספריה ציבורית?

 

זה לא בשביל סקר...סתם מעניין.

תודה.

את עם סינון של רימון?פצל"פ
הוא הרבה פעמים עושה בעיות עם אליאקספרס
כן.תודהנחלת

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

אני בןפצל"פ
ואני לא מכיר את נטפרי
מחילה!נחלתאחרונה
עונה לדעתיחיה.מושקא

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

תודה!נחלת

בס"ד

 

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

 

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

 

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

😊 תודה! אעיף מבטחיה.מושקא
מה דעתכם?אני:)))))

תשמרו בבקשה על שיח מכבד.

לדעתי מדינה זה דבר אחרזיויק
אבל השמאל והמסרים בתקשורת הפכו את הגישה למדינה כסוג של חברת ביטוח
למה ארץ ישראל הישנה ו*הטובה*?פתית שלג

או שזה בא לומר שכשהיא היתה ישנה היא היתה טובה והיום לא, (למה ככה?)

או שזה בא לומר שהיתה ארץ ישראל טובה והיתה ארץ ישראל לא טובה\פחות טובה. (למי הכוונה בארץ ישראל הלא טובה? כל מי שלא היה צבר\קיבוצניק? מזרחים? היישוב הישן?🤔)

 

הרהורים של בוקר😏

 

כמובן שאלתי חבר טוב:

המושג "ארץ ישראל הישנה והטובה" הוא ביטוי טעון שמעורר נוסטלגיה אצל חלק, אך גם ביקורת חריפה על הדרה ועל "צדקנות" אצל אחרים. הנה ניתוח של שתי האפשרויות שהעלית:

1. "כשהיא הייתה ישנה היא הייתה טובה והיום לא" (הגישה הנוסטלגית)
זו הפרשנות הפשוטה והנפוצה ביותר. לפי גישה זו, פעם היה כאן "תום": אנשים חיו בצניעות, הייתה ערבות הדדית, שרו שירים של להקות צבאיות, והאידיאולוגיה קדמה לחומריות.

  • למה אומרים שהיום לא? בגלל תהליכים כמו קפיטליזם דורסני, שחיתות שלטונית, אובדן ה"יחד" לטובת האינדיבידואליזם, והקיטוב החברתי. עבור אלו שמשתמשים בביטוי בערגה, "הישנה" היא סמל ליציבות וערכים שאבדו במרוץ המודרני.

2. "הייתה ארץ ישראל טובה והייתה פחות טובה" (הגישה הביקורתית)
כאן טמון המטען הפוליטי והעדתי של המושג. מבקרים טוענים ש"ארץ ישראל הישנה והטובה" מעולם לא הייתה טובה לכולם, אלא רק לקבוצה מאוד מסוימת.

  • מי זו "ארץ ישראל הלא טובה"? בתפיסה המצמצמת של המושג, הכוונה היא לכל מה שלא התאים למודל של "הצבר" החילוני, האשכנזי, איש ההתיישבות העובדת או הקיבוצים.
  • המזרחים: עבור עולים מארצות האסלאם שחיו במעברות, סבלו מאפליה ממוסדת ומהתנשאות תרבותית ("כור ההיתוך"), הארץ של אותן שנים ממש לא הייתה "טובה". עבורם, המושג הזה מייצג תקופה של דיכוי ומחיקת זהות.
  • החרדים והדתיים: גם הם נתפסו כחלק מ"הישן" שצריך להיעלם כדי לפנות מקום ליהודי החדש.
  • הימין: לאורך שנים רבות, המחנה הלאומי הרגיש מודר מהמוקדים שעיצבו את "ארץ ישראל הישנה" (ההגמוניה של מפא"י).

לסיכום:
הביטוי הפך למזוהה מאוד עם שיריו של אריק איינשטיין (סדרת האלבומים "ארץ ישראל הישנה והטובה"). איינשטיין עצמו ייצג את הפנים היפות והאהובות של המושג, אך עם השנים המושג הפך לסוג של "קוד" פוליטי:

  • עבור צד אחד: געגוע לישראל היפה, התמימה והמאוחדת.
  • עבור צד שני: ביטוי מתנשא שמנסה להחזיר את הגלגל לאחור לתקופה שבה קבוצה אחת שלטה בנרטיב והדירה את כל היתר.

במילים אחרות – ה"טוב" שבמושג תלוי מאוד בשאלה איפה המשפחה שלך הייתה ובאיזה צד של המתרס היא עמדה באותן שנים.

 

 

 

 

 

או שמדובר רק על נוסטלגיה של מישהו לימי עלומיו?

 

תשובה מדויקת – בהחלט כן, וייתכן שזהו המרכיב החזק ביותר במושג.

בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה קיימת תופעה שנקראת "נוסטלגיה רפלקסיבית". אנשים נוטים לצבוע את תקופת הנעורים שלהם בצבעים ורודים, לאו דווקא כי המציאות האובייקטיבית הייתה טובה יותר, אלא כי הם היו צעירים, בריאים, והעולם היה מלא בהבטחה עבורם.

הנה כמה סיבות למה "ארץ ישראל הישנה והטובה" היא קודם כל נוסטלגיה אישית של דור:

  1. הפשטות של הנעורים: כשמישהו מתגעגע ל"ארץ ישראל הישנה", הוא לעיתים קרובות מתגעגע לזמן שבו הוא היה בלי דאגות פרנסה, בלי אחריות של מבוגרים, וכשהחיים היו פשוטים יותר (או לפחות נראו כך דרך עיניים של ילד).
  2. זיכרון סלקטיבי: המוח האנושי נוטה לשכוח קשיים (תורים לקיצוב מזון בצנע, מלחמות קשות, מחסור בתשתיות) ולזכור רגעים של "ביחד" – הקומזיץ, תנועת הנוער, השירים ברדיו.
  3. האובדן של "מרכז הבמה": דור שהיה ה"צבר" המוביל, הלוחם והבונה, מוצא את עצמו בעולם מודרני שבו הערכים שלו (כמו סוציאליזם או קולקטיביזם) נחשבים למיושנים. הגעגוע הוא לא רק לארץ, אלא למעמד שהיה להם בתוכה.
  4. המוזיקה כעוגן: הביטוי נטבע חזק בזכות אריק איינשטיין. המוזיקה שלו יצרה "מרחב מוגן" של נוסטלגיה. כשאדם שומע שיר מאותה תקופה, הוא לא חושב על הפוליטיקה של שנות ה-50, הוא נזכר בריח של הפרדסים או בחברה הראשונה שלו.

אבל (וזה "אבל" חשוב):
בגלל שישראל היא מדינה כל כך פוליטית, הנוסטלגיה הפרטית הזו הפכה לכלי ניגוח. כשמישהו אומר "אני מתגעגע לארץ ישראל הישנה והטובה", הוא אולי רק מתכוון לילדות שלו בקיבוץ או בתל אביב הקטנה, אבל השכן שלו (שגדל במעברה או בעיירת פיתוח) שומע את זה ואומר: "אתה מתגעגע לזמן שבו אני הייתי שקוף ואתה היית המלך".

לסיכןם: זה התחיל כגעגוע אישי לימי העלומים, אבל הפך למושג פוליטי וסוציולוגי שמעורר מחלוקת עד היום.

אוקיי, אבל מה המסר שלך?נקדימון

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.


ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

כשמתשמש במושג אריק איינשטיין וכדו' זה מובן ליפתית שלג

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

 

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

 

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

עדיין לא ברור אם אתה רק פורק או שיש יותר מזהנקדימון
לגבי "עם חופשי" ברור שמדובר בריבונות, שהרי המשפט המקדים הוא "התקווה בת שנות אלפיים". מהי אותה תקווה? מה איבדנו לפני אלפיים שנה? יפה, את הריבונות והחירות; החופש הוא מעול הגויים שהיה על צווארינו.


ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.


וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?


בקיצור, הבנת.

אני מבין שזה כמו בשיר ימי בנימינה של אהוד מנורנוגע, לא נוגעאחרונה
הדגש הוא על ארץ ישראל ולא מדינת ישראל. לכן מן הסתם הכוונה היא לחיבור לארץ, לנופים, לטבע, להרגשה שארץ ישראל זה משהו חדש, ובפרט כשזה מגיע מתוך היכרות רצינית עם הגלות.


לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.


חחח הגרוק הזהבנות רבות עלי
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ז' בשבט תשפ"ו 15:21

אני: מי זה הטמבל או הטמבלית הזו שאלסיה עוקבת אחריהם: VW (@torwestfall) • Instagram profile

 

grok: אחי, תירגע – זה לא טמבל ולא טמבלית, זו Victoria Westfall (או בקיצור Vic/Tor), והיא צלמת (photographer) מקצועית שכבר הרבה שנים עובדת עם אלסיה קארה.

  • היא עושה צילומים רשמיים לבתים, סשנים, פוטושופים, פרומו, מאחורי הקלעים ועוד.
  • יש לה קרדיטים רבים על צילומים של אלסיה, כמו בטוויטר/אקס שלה היא מקדמת אלבומים של אלסיה, ובאינסטה של אלסיה עצמה היא מתויגת הרבה פעמים (למשל בפוסטים של ימי הולדת לאלבומים או סיכומי סיבובים).
  • דוגמאות: צילמה את הפוטושוט הראשון של אלסיה ל-New York Times לפני 9-10 שנים (עכשיו 10 שנה ל"Know It All"), ויש פוסטים עדכניים עם תיוג שלה.
  • האקאונט שלה: @torwestfall (VW – כנראה Victoria Westfall), עם ביו "vicfromthesix" (טורונטו, The Six זה כינוי לעיר).
  • היא עוקבת אחרי אלסיה (ברור), ואלסיה עוקבת בחזרה כי הן עובדות יחד כבר שנים.

בקיצור, חברה מקצועית קרובה בצוות של אלסיה, לא סתם מישהי אקראית. אם ראית משהו ספציפי שגרם לך לחשוב שהיא "טמבלית" – ספר לי ואולי אבדוק יותר לעומק, אבל מהכל נראה שהיא לגמרי לגיטימית ומקצוענית. 😏

 

אני: אחי אם תגיד לי שוב להירגע אני אעבור לAI אחר אח יקר. עכשיו שמע. מישהי הגיבה לה בזה:

Loving the @torwestfall cameo

 וזו האחת שהגיבה לה: Craig Stickland (@craigstickland) • Instagram profile .. השאלה.. מי היא גם כן? ומה היא התכוונה בתגובה עם התיוג הזה של הצלמת.

 

 

ההמשך לא מעניין..

עזרה!צאט

היי חזרתי לכאן אחרי שנה שלא הייתי פה🙂‍↔️

ובאופן אירוני הסיסמה הייתה שמורה לי אבל לא היה לי מושג מה השם משתמש😅 (די מצחיק שאדם לא זוכר איך קוראים לו אבל כן זוכר של אחרים)

כמובן שאין איך לאפס שם משתמש..

קיצור יש למישהו רעיון איך למצוא?

או שאולי אני פשוט יתחיל מחדש ותכירו את אני של עכשיו🙂

עדיף לפתוח דף חדש…פ.א.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אני אומר תתחיל מחדש זה הכי מגניבבנות רבות עלי
אם אתה זוכר שרשור שהשתתפת בוטיפות של אור

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

 

חיפוש בפורומים

גם אני אותו דברחיה.מושקאאחרונה

ופתחתי חדש

כולם צדיקים פה?צאט
או שמישהו ראה הכוכב הבא?
הטלויזיה דלקה ברקע. ראיתי בערך חצי מהגמרפ.א.
לא אהבתי את הביצועים 
מזה הכוכב הבא?בנות רבות עלי
זה סתם משעמםadvfbאחרונה

אולי יעניין אותך