מבולבלת קצתהמקורית
לא יודעת למה
אבל לפעמים קצת מציק לי שלא בא לי עוד ילדים
כאילו משו לא בסדר אצלי.
מרגישה שאני נהנית עכשיו מזה שאני לא עמוסה יותר מדי בקושי
שאין לי הריון קשה עם שמירה ועם ילדים נוספים לדאוג להם
שאני לא צריכה לקום בלילות
שלא צריך להחליף חיתולים
ולדאוג ליצור קטן נוסף, שאף על פי שאני מאוד אוהבת תינוקות - לא חסר לי כרגע.
שעכשיו שהילדים בגנים יש לי קצת שקט לעצמי חצי יום
אולי זמן לחפש לי עבודה שתמלא אותי ולהשקיע בה ולהשתקע בה
או בקיצור - טוב לי ככה.

ובכל זאת
מפחדת להתחרט על ההרגשה שלי
יודעת שמפריע לבעלי וזה קצת מערער אותי אבל לא רק.. זה בתחתית השיקולים מבחינתי
יותר חוששת באמת להתבגר ושהילדים יגדלו ולתפוס את הראש בכזה - למה לא ניצלת את ההזדמנות כשעוד הייתה לך? ככל שהם מתבגרים נהיה לי יותר קל הקטע של הטיפול הפיזי והרצון לחזור לזה הולך ונגוז עד נעלם

למי יש תובנות ?


התובנה שליכבתחילה
לא צריך כל הזמן לחשוב רק על העתיד.
'מה יקרה *אם* בעתיד אתחרט'
אנחנו כל החיים חושבים ומתכוננים לעתיד, אבל יש זמנים שזה פשוט נכון לעצור ולהגיד- טוב לי כרגע.
לא צריך להעמיס עד שרידה. לא צריך כל החיים לשרוד. אפשר גם לחיות בטוב ולהתאושש מהתקופות הקשות יותר.

עבודה בטוח תמלא לך את היום.
ויכול להיות שעוד כמה שנים קדימה תשמחי שעשית הפסקה, והילדים כבר יגדלו ויוכלו לעזור ולא תצטרכי לטפל בהם כמו כיום.
תודה ! אין לי עוד הרבה שנים אחות 🙃המקורית
אני כבר בת 31 וממש לא מתכוונת להיכנס להריון בגילאי ה40. גם לא קרוב לזה
מבכימה עם מה שכתבת בהתחלה. מאוד
בינתיים לוקחת את הזמן
בין 31 ל40 יש הרבה מאודוהרי החדשה
שנים שבהם את יכולה לחיות איך שאת מרגישה שטוב לך ואם יבער בך הרצון תוכלי להביא ואם לא תוכלי לשקול מחדש לקראת גיל 36 אפילו..

הרבה יכול לקרות בחמש שנים
אני חושבת שממש טוב שאת מקשיבה לעצמך
ותמיד אפשר אחר כך לשאול את עצמנו שוב שאלות שכבר שאלנו

זה שטוב לך ככה- זה נפלא.



מסכימהבוקר אור
זה מה שרציתי להגידאביול
את צעירה עדיןים...
מההודעה הראשןנה נשמע שאם תחכי שנתיים שלוש כבר תאבדי את שנות הפוריות.
יש לך עוד לא מעט זמן של פוריות שתוכלי לקחת את הזמן ולעשות מה שטוב לך.
זה כל כך הרבה זמן..אני זה א
אני אישית חושבת שאם אין לך חלום לגודל מסויים של משפחה וכרגע טוב לך ואת שלמה עם ההחלטה לעשות הפסקה אז לכי על זה.. אבל אם את יודעת בוודאות שבעתיד כן תרצי עוד ילדים אולי כן כדאי לחשוב איך זה יכול להתממש בקרוב בלי שתרגישי שזה גומר אותך. כי כן אומנם ישלך זמן אבל לפעמים עם הגיל כן יש,קשיים ..
מאחלת לך החלטות טובות..
יש לך חלום עתידי לגבי גודל המשפחה שלך?מתואמת
אם כן, את מרגישה שאת קרובה אליו?
וכמה את מוכנה לעשות למען החלום הזה?
לכמה זמן את זקוקה עד שתוכלי להמשיך למלא את החלום?
לפעמים ראייה עתידית, דמיון של המציאות העתידית, עוזרת להתמודד עם הבעיות העכשוויות. השאלה אם החלום שלך חזק מספיק והדמיון שלך יציב מספיק בשביל ההתמודדויות שייצור לך ילד נוסף כעת...
האמת - אני חיה את החלום כרגע מבחינתיהמקורית
משפט מדהים ❤️לא מחוברת
אני חושבת שאם זה המצב לא הייתי נכנסת להריון.
ואת לא יודעת אולי עוד שנה שנתיים ממש יבוא לך לחזור לזה תתגעגעי להתחלה הזאת.
ואם לא? אולי זה מה שטוב לך ונכון.
אני כן חושבת שזה נכון להתאפס רגע לבנות מהמשפחה הקטנה שנוצרה לך.
אבל זה רק דעתי
תודה. אני באמת נוטה לכךהמקורית
נראה לי ענית לעצמךמקרמה
אני חושבת שהרבה פעמים אנחנו מושפעים מהרבה רעשי רקע שגורמים לנו לפקפק במה שאנחנו מרגישים

נשמע שאת במקום טוב
ו31 זה לגמרי גיל צעיר שאפשר לקחת בו הפסקה ולחשה מסלול מחדש ועדיין לשמר את האופציה להתחרט בעתיד
אני בהפסקה כבר מגיל 27😂המקורית
אבל את צודקת, יש לי עוד זמן. כביכול.. כאילו זו תכנית לפי בקשתנו 😅
תראי... אני יודעת שזו לא תוכנית כבקשתינומקרמה
יש לי סוג של נוסא בנושא
(N+1) + זמן =

N - מיצג את מה הילדים כרגע
+1 - את הנושא שעל הפרק וזה ילד נוסף כן/לא
זמן זה במידה והתשובה היא כן אז עכשיו צריך להחליט מתי.

אני נמצאת במצב שונה
התחלתי ללדת רק בגיל שלך
ואני כרגע בת 36 ממש בתחילת הריון שלישי שברור לי שאם היה לי יותר זמן הייתי לוקחת אותו.
ז.א. ידעתי שאני רוצה עוד ילד והתפשרתי על התזמון מלחץ הזמן
וזה קשוח להיות במצב כזה
כי זה כאילו לא שלם לי ב100

נראה לי שאם לשתי חלקי המשוואה התשובה היא לא
ובגיל שלך
את יכולה לגמרי לקחת את הזמן להמשיך בבירור עצמי ולהמשיך להיות מבולבלת בלי לקבל החלטות



עזרת לי לדייק את השאלה שלי, סוג של..המקורית
השאלה היא האם הרצון לx ילדים לצורך העניין, באה על חשבון דברים אחרים, אז האם זה נכון להפסיק למנוע
אצלך נגיד זה בא על חשבון המוכנות.
שואלת את עצמי כמה נשים עושות את זה בגלל החלום למס מסוים, כמה ויתורים הן עושות לשם כך, והאם בסופו של דבר הן שמחות בהחלטה, שלמות איתה, או מתקשות מאוד על גבול המתחרטות
אז ממה את כן חוששת?מתואמת
מזה שאולי אני חיה בבועההמקורית
שאולי אני לא יודעת מה אני מפסידה
שאולי אני טועה
שאולי אתחרט על המניעה הארוכה

התייעצתי על זה עם רב שנתן לי מענה מפורט, השקפתית והלכתית. ועם זאת, מנקר בי הספק.
זה באמת קשה לדעת... לא יודעת מה לייעץ...מתואמת
(כלומר - לא יודעת מה לייעץ בלי הנגיעה האישית שלי בעניין )
מותר לך לייעץ גם מהמגיעה האישית שלךהמקורית
השאלה אם זה יתאים לך...מתואמת
כי אני תמיד חלמתי על משפחה ענקית - כמה שיותר ילדים ועד גיל כמה שיותר מאוחר. ואני בתקופה האחרונה דווקא בתהליך ההפוך - ההבנה שזה כנראה כבר לא יקרה (בגלל הניתוחים).
אז עכשיו אני עובדת על התאמת החלום שלי למציאות הנוכחית, ועל מציאת נקודות זכות גם בה...
במצבך כנראה כן הייתי מנסה להביא עוד ילדים לעולם... ובדיוק בגלל זה אני לא באמת יכולה לייעץ לך
8 זה ענק מתואמת...אורוש3
ואני מבינה מאיזו חברה את מגיעה וחיה בעצמי בחברה לא בדיוק אבל גם עם ילודה מאוד גבוהה. ועדיין 8 זה מכובד ומדהים.
ברור שזה מכובד! ואני מודה לה' על כךמתואמת
וגם על כך שהחיוב שלי בניתוחים הגיע רק עכשיו...
אבל בדמיונות הילדותיים שלי היו מספרים הרבה יותר גדולים...
לא נורא, כמו שאמרתי - אני לומדת לראות את הטוב גם בזה (ולומדת להדחיק את הצביטות שאני חשה כשאני רואה משפחות לפי חלומי המקורי... אבל מודה על כך שגידול מספר הילדים שלי נקטע בזכות סיבה כזו, ולא בגלל סיבה כמו של מכרה שלי, שחלמה על הרבה יותר ילדים ממני, אבל כעת גרושה...)
אצליאורוש3
היו הרבה חלומות לא תואמי מציאות. כי מי יודע בכלל מה זה הורות. וגם כשהבנתי שאני רק על ניתוחים הייתי צריכה לעדכן ולהשלים את ועם המציאות שלי.
והשלמתי. עדכנתי את החלום לחמישה ככה.
ונתקעתי בהפסקה ארוכה עכשיו אחרי השלישי. באמת שבלי שום קשר לקיסרי.
ואני כבר לא יודעת כלום.
מתחברת לשרשור @המקורית
גם לך..מתואמת
תודה יקרהאורוש3
שמעי כדאי לך להתייעץ, בעיקר כדאי להירגע.לא מחוברת
יש מישהי כאן שאני מכירה יש לה 9 ילדים כולם קיסרי.
ואני מכירה עוד אחת עם 7 שעוד לא סיימה ללדת.
כל פעם לפני הכניסה להריון היא הלכה לבדוק מה שלום הרחם שלה.
ובניתוחים היא בדקה מה מצב ההידבקויות.
אבל היא שמרה על עצמה ועשתה כושר ויש עיסוי מיוחד שמונע הדבקויות.
ואם את אמיצה אז אפשר ללדת גם אחרי 2 קיסרי רגיל. במצב שלך לגמרי הייתי עושה את זה.
קיצר מה שאני מנסה לומר זה לא להספיד את הרעיון ככ מהר.
וה גדול. דודה שלי הייתה רוצה הרבה יותר וזכתה ״רק״ ב9
ואין אצלם שום בעיה והתחילו מוקדם, פשוט הגוף התעייף.
תודה רבה!מתואמת
אני יודעת שמבחינה בריאותית אפשר ללדת כמה וכמה וכמה ניתוחים קיסריים (אני אגב אחרי קיסרי שלישי. תכננתי ללדת רגיל אחרי שני קיסריים, אבל הקב"ה רצה אחרת והגוף לא שיתף פעולה...)
השאלה אם מבחינה רגשית אהיה מסוגלת לעמוד בעוד הרבה ניתוחים, עם כל ההשלכות של ניתוח...
רגשית או פיזית? שניהם?המקורית
למה רגשית זה משפיע אם תוכלי להסביר?
כי הפן הפיזי לגמרי ברור
כי החוויה של ניתוח מאוד קשה לי...מתואמת
מאוד מאוד, אפילו...
חולמת על האפשרות של קיסרי ידידותי ומקווה שהוא יפיג לי קצת מהקושי של הניתוח, אבל עדיין יודעת שזה לא יהיה לגמרי כמו החוויה בלידה רגילה...
(זו לא רק החוויה של הניתוח עצמו, אלא כל מה שמסביב - שאי אפשר להיות צמודה לתינוק כל הזמן, שבמשך יממה שלמה אני מוגבלת לגמרי למיטה, האשפוז הארוך יותר כשאני גם ככה סובלת בשינה מחוץ לבית... וזה בלי לדבר על הכאבים הקשים יותר...)
אז כן ממליצה לך לברר על ויבק 2לא מחוברת
מבינה ממש.
אבל שמעי שבאים מוכנים זה אחרת. ותמיד אפשר למצוא פתרונות.
להביא מישהי בתשלום ולגמרי לחתוך מוקדם.
אותי שיחררו אחרי יומיים ותאכלס אם הייתי מתעקשת יותר כנראה היו משחררים לפני.
קיצר את עוד לא שם.
אבל כשתהיי ממש כדאי לך לדבר עם אנשים שעברו את זה ולנסות שזה יהיה הכי טוב שאפשר
אני חושבת שלא הבנת...מתואמת
כבר עברתי *שלושה* ניתוחים קיסריים. לפני הניתוח האחרון ביררתי הרבה על ויב"ק 2 ואף מצאתי רופאה שתלווה אותי בלידה הזו. אבל אז הייתה לי ירידת מים שלא התפתחה לצירים, ולא הייתה ברירה אלא ללכת לניתוח...
וזהו. אחרי שלושה קיסריים כבר אף רופא נורמלי לא יסכים ליילד רגיל...
ולגבי שחרור מוקדם למרות הקיסרי - אני אכן מתכוונת לברר על זה. מקווה שיש סיכוי...

@המקורית היקרה - סליחה על הניצלו"ש
הכל בסדר המקורית
נהנית מתתי הדיונים ומכל המסתעף פה. תרגישי חופשי
❤️
אה ואי פספסתי את זה.לא מחוברת
אבל שתדעי לך יש קבוצה בפייסבוק של ויבק 3
אבל האמת שאני לא מבינה בזה ולא בטוחה שאני הייתי עושה את זה.
אל "תפתי" אותי...מתואמת
שמעתי סיפור אחד על ויבק 3 (במכון לידה פרטי, כמובן) וכבר התחילו לרוץ לי דמיונות בראש.
אבל יש גבול לכמה אוכל לסכן את עצמי ואת התינוק העתידי שלי... וכיוון שגם הרופאה בגישה הכי טבעית שמצאתי לא הביעה שום תמיכה בויב"ק 3 - אני מוותרת על זה מראש...
לא לא. נשמע כבר טרללתאורוש3
יש גבול בכמה סיכונים לאם ולתינוק רק כדי להימנע מניתוח.
ובסוף בטח סיכוי גדול לניתוח בכל מקרה רק בלי לפחות להנות מהיתרונות של מתוכנן.
למה אי אפשר להיות צמודה לתינוק כל הזמן?יעל מהדרום
לק"י

במקומות עם ביות מלא, גם אחרי ניתוח- התינוק עם האמא כל הזמן (מרגע שהוא מגיע מהתינוקיה אחרי הלידה. אולי משאירים אותו קצת יותר זמן מהרגיל. לא יודעת).

ככה לפחות ראיתי עכשיו כשילדתי בסורוקה.

לפעמים אין אפשרות פיזית. אולי זה?המקורית
לא יודעת באמת מה עושים בסורוקהיעל מהדרום
לק"י

במקרה כזה.
אולי שמים במחלקה היחידה עם שהיית לילה?!

בשערי צדק אחרי קיסרי אפשר להיות בביות מלאמתואמת
רק אחרי יממה אחת, כי ביממה הראשונה עדיין מרותקים למיטה.
וכמה סבלתי ביממה הזו, אף שהייתה רק אחת מתוך חמש... במיוחד שהאחיות במחלקה הרגילה בדרך כלל לא מכילות את הרעיון של ביות מלא...
אז אולי לברר על בית חולים אחר?פאף
בתל השומר עודדו אותי שהתינוק יישאר איתי אחרי קיסרי, אבל כן הייתי כל הזמן עם בעלי שעזר.... (ילד ראשון) והאחיות גם כן עזרו לנו המון במלא דברים קטנים (אפילו איך להלביש בצורה יותר יעילה את הילד)
זו באמת אפשרותמתואמת
אם כי כנראה לא ארחיק מירושלים... באשפוז ארוך כזה אני מעדיפה להיות קרובה למשפחה שלי כדי שיוכלו לבקר בקלות... (והספיק לי מה שהיה אחרי הלידה האחרונה, כשהם היו חולים בקורונה, ונאלצתי להעביר את כל תקופת האשפוז לגמרי לבד )
בעין כרם לא ככה בכללאורוש3
מקימים אחרי כמה שעות. זה גם יותר טוב מבחינת הווצרות כרישי דם חלילה. אין בעיה להיות בביות אבל חייבים ליווי כמובן. אצל הקיסריים החירומיים שלי אף אחד לא שאל ולא הייתי בביות (אבל בכל מקרה בעין כרם ביום זה איתך. רק בלילה לא ואפשר שיעירו להנקות בחדר הנקה בתינוקיה. שזה באמת סיוט) אבל באלקטיבי אמרתי מראש ביות מלא, בלי מטרנה וכו'. וכך היה.
ואי מוזרלא מחוברת
בתל השומר ממש דחפו אותי ללכת כמה שיותר. אמרו לי לצאת עם העגלה וללכת איתה הרבה.
ולא נתנו חי להיות לבד איתה יש שקמתי פעם ראשונה בערך 4 שעות אחרי הניתוח
גם אותי עודדו ללכתמתואמת
אבל לא רק אחרי כמה שעות טובות מהניתוח, ועם התינוקת - לא הרשו לי להישאר, לפחות בלילה. (כשעוד לא הייתי בביות)
[למה יממה שלמה?ריבוזום
איפה שילדתי מקימים מהמיטה אחרי שש שעות. כמובן זה כואב אבל לא ממש מרותקים למיטה. אולי זה שונה בין מקרים / מקומות?]
אולי הקימו אותי פעם אחת לשירותיםמתואמת
במהלך היממה הזו, אבל זה לא שהסתובבתי חופשי. ובעיקר - לא יכולתי להיות עם התינוקת בכוך שנתנו לי במחלקה הרגילה...
איזה מוזרריבוזום
בשיבא הקימו אחרי שש שעות שזה אומר בודקים שהכל בסדר, מוציאים קטטר וכו' - וזהו - את חופשיה ומאושרת להסתובב (ולגנוח ) כאוות נפשך...
הייתי בביות מלא. בעצם לא ממש שאלו אותי ולא אמרתי לאף אחד שזו ההחלטה שלי. פשוט זה מה שהיה... אני לא חושבת שיש עבור זה מחלקה מיוחדת או משהו. נראה לי שזה מה שמעודדים אליו באופן כללי. פעמיים עשינו כך. חלק מהזמן הייתי לבד וחלק מהזמן היו אתי (הייתי יותר לבד בפעם האחרונה לדעתי מאשר עם מלווה).
שווה לך מאוד לשקול מקום אחר ולא ירושלים, - גם האשפוז כנראה לא יהיה ארוך כל-כך. הייתי שלושה לילות ואז בבוקר שאחרי השתחררתי (ואולי אפשר היה יותר מוקדם? אבל היה חג).
תודה!מתואמת
טוב, יש עוד זמן עד שאידרש לעניין
במהלך ההיריון הבא בע"ה אחפש בתי חולים מתאימים ועוד שאר דברים שחשובים לי...
אין ממש איך לבדוק מה מצב הרחם עד שפותחיםאורוש3
למיטב ידיעתי
וגם תמיד יש סיפורים. השאלה גםאורוש3
איזה סיכון הן לקחו על עצמן. בחירה אישית.
נכון.לא מחוברת
אבל הם גם כותבים בדוח.
ורופא אחר יכול להבין בדיוק מה זה אומר ואם כדאי לקחת סיכון.
תודה לך על מה שכתבת פה!צועקת לךאחרונה


כמה הרהורים ❤️קמה ש.
בס״ד

(התחלתי לכתוב לך עם כיוון אחד ובסוף זה התפתח לי לכמה דברים...)

1. אומרים שהרבה פעמים הפוריות מתחילה לרדת החל מגיל 35. ולכן שווה אולי להתייחס לזה כאילו שיש לך עוד עד הגיל הזה (35) באם תרצי בסוף להביא עוד ילד/ים לעולם. שמצד אחד זה לא עכשיו-מיד, ומצד שני זה לא בעוד מיליון שנה.

לפעמים כשמפנימים שמשהו קרוב לסופו, הרצון להינות ממנו עולה מאד. לא רק בהקשר של הפוריות, זה נכון בעוד מלא הקשרים...

2. אולי אפשר להניח לשאלה הזאת לחצי שנה / שנה, ולבדוק אחר-כך אם משהו זז בתוכך?

סך הכל את התמודדת/מתמודדת עם הרבה מאד בשנים האחרונות. לדעתי סביר ו*בריא* לרצות להמשיך לשמוח בהווה! בעיניי זאת תפיסה מבורכת. ועוד יותר כשאת יודעת שחלק לא מבוטל מהמשאבים שלך גם ככה הולכים על על מיני דברים שלא כל אשה מתמודדת איתם. (כמו לגדל את הילדים לבד, כמו שכתבת, אבל לא רק).

ועכשיו היו לך שנתיים (?) ממש אינטנסיביות עם הילדים 24/7 איתך בבית! מובן לי ממש שכרגע את רוצה להיזכר מה הרצונות והחלומות שלך, מעבר ללהיות אמא. יכול מאד להיות שאחרי תקופה משמעותית של כמה חודשים-שנה-שנה וחצי עם הגשמה עצמית טובה, תרגישי שהמקום הזה התמלא לך ושאת מתחילה לחוש שאת במקום אחר.


3. תוך כדי כתיבה, עולה לי משהו... ו@המקורית יקרה, כמובן שתדייקי-תתקני אותי אם אני לא בכיוון!

מה שעולה לי זה שאולי-אולי לצד זה שאת חיה את החלום, את גם מאד עייפה מהחיים. זה נשמע סותר, אבל לאשה עם עוצמות כמוך, עם אמונה בשינויים, עם אופק ועם כוחות-על כמעט כאלה, זה אפשרי. בזכות כל העבודה העצמית המדהימה שלך, את באמת שמחה! את באמת מאושרת! טוב לך! באמת-באמת! למרות, מתוך, ובזכות הכל. אבל כמה משאבים וכמה כוחות זה דורש ממך! ואולי בתוך תוכך, אינטואיטיבית, בסוג של תת-מודע אפילו, את יודעת שאם תוסיפי עכשיו עוד משהו ענק כמו הריון מהסוג שתיארת וטיפול בתינוק עם כל הכרוך בכך, את כבר לא תצליחי להיות במצב טוב כזה, כשמנגד עדיין ישנן התמודדויות.

אם יש אמת בדברים שאני כותבת, אז תמשיכי לחכות לעניות דעתי. חצי שנה, שנה, שנתיים יכולים לחולל הבדלים מדהימים בתוכנו, ובמארג הזוגי והמשפחתי. כותבת מהניסיון שלנו ממש.


4. ואולי את כבר עושה את זה, אבל למקרה שלא - תתפללו לבהירות! כשאני מרגישה שהבחירות שלי מגובות בתפילות שלי לבהירות, זה משקיט בי המון 🙏🏻


מאחלת לך את כל הבהירות בעולם, חברה אלופה שלנו ❤️
קלעת בול קמוש❤️המקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך ט"ז בתשרי תשפ"ג 01:02
בכל הסעיפים.. אפילו של הגיל.
מרגישה שממש הצלחת להבין אותי ושאני תופסת את הטוב והחופש שיש לי עכשיו כמשו נדיר שלא היה לי הרבה זמן, שעבדתי ובניתי הרבה זמן, ואני רוצה קצת לשבת ולנוח וליהנות ממנו במקום להיכנס לעומס של הריון.

תודה שעזרת לי במילים המיוחדות שלך, בהבנה העמוקה שלך, להכניס את התחושות שלי, שיש בהן הרבה מורכבות, למסגרת של מלל. ואמן ! ריגשת ❤️❤️❤️
ואו הכי טבעי להרגיש ככה:אם_שמחה_הללויה
"ושאני תופסת את הטוב והחופש שיש לי עכשיו כמשו נדיר שלא היה לי הרבה זמן, שעבדתי ובניתי הרבה זמן, ואני רוצה קצת לשבת ולנוח וליהנות ממנו במקום להיכנס לעומס של הריון."
וגם מרגישה הזדהות מסוימת...
לפעמים מדברת עם ה' ואומרת שעד עכשיו מסרתי נפש על הריונות-לידות-גידול ולא היה פשוט כל מה שמסביב. אבא, אפשר הריון הבא קצת יותר בנחת?
ועכשיו מחכה שיתן סימן חחח
תודה על הנרמול אחותי המקורית
מאחלת גם לך בהירות ❤️
וואו ב״ה ❤️קמה ש.
בס״ד

באמת תודה לה׳ שעזר לי לקלוע, כמו שאת אומרת...

אני מאד חושבת שאנחנו פועלות לא סתם, גם כשאנחנו לא תמיד מבינות למה אנחנו עושות (או לא עושות) כך או כך.

התגובה הזאת ריגשה אותי עכשיו. ממש שמעתי פתאום את כל מה שרק ניחשתי מקודם: את כל המאמץ האדיר הזה, ואת כל ההקלה העצומה שיש כרגע. ורציתי לחייך אלייך ולחבק אותך ולהגיד לך כמה את מדהימה!

ועוד משהו שאני חושבת עליו עכשיו. אם משהו בך מתחבר לדברים שכתבו לך לאורך השרשור, ואת ׳מרגישה בשכל׳ שאולי כן יהיה טוב *מתישהו* שתנסו שוב להביא עוד ילד לעולם ; אם יש לך קול כזה [ואולי יש לך בעצם, אם פתחת כזה שרשור], אז את יכולה לענות לעצמך -

שאת כרגע אוגרת כוחות כדי למקסם את הסיכויים שיבוא יום ושוב תרצי. שעל-ידי זה שאת כרגע קשובה לעצמך, את מקדמת *גם* את הקול הזה שאומר שאולי כן כדאי לחשוב על עוד הריון בעתיד כלשהו (ולא רק את הקול שאומר לך שטוב ככה ואולי שזה יישאר ככה לתמיד וזהו). זה אולי נשמע פרדוקסלי, אבל נראה לי באמת שלהקשיב לכוחות האמיתיים שלך כרגע, זה לקדם גם את הטוב שלך בהווה, וגם את האפשרות שתרצי בעוד הריון בעתיד.

שה׳ ינחה אותך באור גדול בכל צומת וצומת!!! 💗💗💗
בא לי לחבק אותך בחזרה ❤️ בחיי המקורית
עבר עריכה על ידי המקורית בתאריך ט"ז בתשרי תשפ"ג 01:45
כי עשיתי את השיח הזה עם עצמי לגבי אגירת הכוחות לעוד כמה זמן
ולפעמים אני פשוט מתערערת וחושבת 'להישבר' לפני, ואני ממש שמחה שכתבתי כי הצלחתי דרך המילים שלך ממש להתחבר לתחושות האמיתיות, הפנימיות, העמוקות שלי. שרוצות להשאיר את האופציה פתוחה מצד אחד, ומצד שני רוצות להגיע לשם עם כח וחשק ורצון. ולהבין שזה לא מוחלט עכשיו, ושיש לי את הזמן להמשיך לחשוב וזה בסדר ועדיף שיגיע ממקום שלם ואמיתי

אז שוב תודה.להשם ששלח אותך ולך, שאת עושה את זה ככ טוב!!
וגם לכל ממ שהגיבה פה
@מתואמת
@קופצת
@oo
@ים...
@אביול
@דפני11
@איזמרגד1
@בשבילך..
@אני זה א
@כבתחילה
@והרי החדשה
@מיקי מאוס
@בוקר אור
@לא מחוברת
@אם_שמחה_הללויה


@מתחדשת11
ועכשיו שתייגתי אתכן, מתפעלת מההתגייסות. ממש. איזה אחיות אתן!
משמח אותי ממש לדעת שיש לי אתכן פה ושתמיד אתן מתגייסות לעזרה. אוהבת אתכן ❤️
ואני? 😉מתחדשת11
♥️♥️
היי, לא תייגתי? כנראה התפספס❤️המקורית
תוקן אחותי! תודה גם לך
🧡🧡🧡קמה ש.
בס״ד

תודה על כל המילים האלה!
ממש ריגשת אותי. באמת.
(מסובך לתאר, אבל ב א מ ת 🙂).

שה׳ יאיר את דרכך ואת ביתך תמיד!
וואי קמה איזו מדויקת אתמנסה שוב*
@המקורית המקוריתוש אני קוראת אותך פה הרבה (מעריצה סמויה שלך..) לא עם הכל מסכימה אבל מאד מעריכה.
נגע בי מה שקמה המדהימה כתבה על העייפות מהחיים.. בואי את אחרי תקופה ארוכה ואינטנסיבית. והגיוני ממש להצטרך את הזמן לנשום ולהזכר מי את ומה את.
וכמו שאמרו מעליי את צעירה! ב'ה שיש לך אץ הפריוויליגיה להמשיך עם ההפסקה מרצון.

חיבוק בע'ה שיהיה לך טוב אהובה!!!
תודה אהובה. אמן! ❤️המקורית
והצחקת אותי עם המעריצה הסמויה
תודה יקרה!!❤️❤️קמה ש.
בס״ד

ותודה לה׳...

וגם אם ראיתי מתישהו כמות מסוימת שחשבתי שתהיההמקורית
לי - עם הקושי הנלווה בגידול הילדים עבורי זה הפך ללא רלוונטי.

באמת דברים משתנים בחלומות בגלל נתוני החיים...מתואמת
השאלה אם את עצובה על השינוי הזה בחלום או שלמה איתו?
לא עצובה בכלל.המקורית
אבל שוב, חושבת על עוד עשור קדימה וחוששת להתחרט על זה שאני לוקחת את הזמן
הלוואי שהייתה לנו מכונת זמןמתואמת
כדי לראות מה יהיה איתנו בעתיד. אבל כיוון שאין - אין לנו אלא להתפלל לה' לעצה טובה ואולי גם להתייעץ עם אנשים קרובים... (כמו שאת עושה כאן. אבל אולי עדיף גם מעבר)
נכון. אבל במקרה שליהמקורית
התשובה הידועה:
חמתי - תכנסי להריון כבר אתמול. אני רוצה 5 נכדים לפחות. יש לי רק x ילדים וזה מעט. מבטיחה לך. חבל שאין לי עוד.

אמא שלי - אל תעשי את זה לעצמך. אם הייתי חכמה לא הייתי מביאה ילדים בכלל

בעלי - כמה שיותר, הוא גם ככה לא מגדל אותם


כמו שאת רואה, רק אתכן יש לי חחחחח
ואין איזו אישה חכמה ובלי נטייה אישית בסביבתךמתואמת
שאת יכולה להתייעץ איתה?
(ואולי הנקודה הראשונה שכדאי לטפל בה היא השותפות של בעלך בגידול הילדים... אם יש סיכוי כזה...)
יש לי אתכן כאמור המקורית
ובעלי שותף אבל לא ברמה יומיומית קבועה. אני יכולה להביא עזרה בתשלום אם ארצה, זה לא בהכרח העניין
רק אומרתאפונה
שהיריון ולידה כשיש בבית ילדים גדולים זה עולם אחר.
יש למה לצפות (לא תחליף לבעל אבל בהחלט הקלה)
נכון, מסכימה ממש...מתואמת
תודה על הכיוון הזה אפונוש ❤️המקורית
באמת נכון.
אגב אני חלמתי שיהיו ליאני זה א
הרבה יוצר ילדים ממה שיש בםועל אבל ה רצה אחרת ומכל מיני סיבות יש לי את מה שיש לי כרגע..וזה מה שמדוייק לי.
הבת שלי לפעמים זורקת לאוויר כל מיני הצהרות על מסםר ילדים מסויים ובלב אני צוחקת על התמימות הזו וגם שמחה ממנה ובקול אני אומרת לה שאני מתפללת שיהיה לה בדיוק כמה שתרצה ושתהיה לה סיעתא דשמיא בזה.
והיום הבן שלי אמר לי אמא אני רוצה שפעם הבאה יהיה לנו תאומים בנים אז אמרתי לו שרק יתפלל ל-ה שיתן לי כוח ואז הוא אמר אבל בעצם אין לנו מקום בבית ונצטרך לעבור דירה אז אני לא רוצה אז אמרתי לו ש-ה יכול הכל גם להביא לנו בית גדול יותר..
אניoo
אף פעם לא הרגשתי את התחושה של רצון לילדים. לא לפני הילד הראשון ולא בשום שלב בחיים.

פעם הרגשתי מוזרה, היום אני יודעת שיש הרבה נשים שלא רוצות יותר מנניח 2 ילדים, ויש נשים שלא רוצות בכלל.

ממרומי גילי (39) נראלי שההחלטה הכי טובה וחשובה שלקחתי בחיים, היתה המניעה להרבה שנים.

ההתפתחות האישית שלי, המרקם הזוגי והמשפחתי, הקשר עם הילדים שלי, כל זה הושפע לטובה באופן ישיר מהפסקת הילודה.
אז למה בכל זאת יש לך ילדים?המקורית
כיoo
שלושה ילדתי בתקופה שהבחירות שלי היו מושפעות מהסביבה ולא מהרצונות שלי.
את הרביעי ילדתי כחוויה מתקנת.
ועדיין לא מרצון?המקורית
כן רצוןoo
אבל לחוויה מתקנת, לא נטו רצון לילד.
וואללה..המקורית
מעניין מה שאת כותבת.
תודה ששיתפת.
חחח אני סופרת את הימים עד שאגיע לזה גםים...
טוב אצלך זו ברכה כפולההמקורית
אז בעז"ה תהיה לך תחושת הקלה כפולה
נראלי
בע"הים...
הקשיים משתנים, לא באמת נהיה יותר קל....
לפחות עדין לא והם כבר קרוב לשלוש וחצי.
ולי הזמן הוא כן אישו כי אני כבר 38
את צודקת הקושי באמת משתנההמקורית
אבל הקושי של הטיפול הטכני אצלי לפחות יותר משמעותי.
כשהם כבר ברי שיח ועצמאיים זה כבר אחרת מבחינתי.

ומה את חושבת לעשות אם אפשר לשאול..? מחכה בינתיים, למרות הגיל?
מצד אחד אני רוצה עוד ילדה אחתים...
שבע"ה תהיה עם אופי טוב ונוחה לגידול. אני רואה את הילדות בגן של הילדים ובאמת בנות כל כך שונות מבנים, התנהגות למופת ממש.
אם הייתי יכולה להיות בטוחה שזה מה שאקבל כנראה שהייתי מתחילה לנסות. בינתיים מחכה, אין לי יכולת פיזית ונפשית לגדל עוד ילדים כרגע. וגם הפחד שיהיו תאומים שוב...
רק כדי לנרמלהמקורית
הבן שלי ממש ילד נח. ממש. לעומת אחותו - הבדל שמיים וארץ..
גם אצלי ככה חחחאביול
הבן יותר נוח מהבת.. זה עניין של חינוך ושל אופי
בעיניי באמת אופיהמקורית
אם לא האופי המיוחד שלה הייתי מחנכת אןתם אותו דבר אבל היא עושה לנו סדנת חינוך
אצלי לגמרי הפוך..בשבילך..
זה ממש עניין של אופי של ילדים..
הילד הראשון הרבה יותר נח וקל לגידול מאשר השניה שכל ערב אני חושבת איך אפשר לעזור לה שיהיה לכולנו יותר נעים..
וואלהים...
עבר עריכה על ידי ים... בתאריך ט"ז בתשרי תשפ"ג 09:57

אני רואה את הבנות כל כך תקשורתיות ורגועות

ושלי מדברים כל כך יפה ביניהם ויש להם רגעים טובים אבל הרבה יותר מדי אנרגתיים ויש להם את הזמנים שלהם או שהם לפעמים רבים או שעושים דברים די מסוכנים. כמה שאומרים להם לא, הם לא מקשיבים. ואז מקבלים מכה ובאים אלי בוכים ושנייה אחרי חוזרים לעשות את אותם השטויות.
ויש עוד דברים יותר מסוכנים שעושים כמו פתאום לרוץ ברחוב או לברוח לי שגם כבר קרה כמה פעמים עם אחד מהם. הוא מאוד קשה והתאום השני נגרר אחריו ומחקה אותו בדברים. אני מנסה כמה שיותר להפריד ביניהם כי ביחד הם מאוד קשים לפעמים.
גם בגן, הוא נורא קשה ואני כל הזמן מקבלת תלונות עליו וזה עכשיו ילך לאיבחון.

לא יודעת, גם בעבודה כולם מתלוננים על בנים אנרגתיים נורא שלא יושבים שנייה (יש אצלי כמה אימהות לבנים שכל כך היו רוצות בנות) ואני רואה את הבנות כל כך רגועות ונוחות.
 

לדעתי זה קשור לזה שהם תאומים...מתואמת
גם התאומים שלי היו (ועדיין) ככה, ותעיד @אמהלה שהתאומות שלה לא פחות שובבות, אף שהן בנות...
אצלי, מלבד התאומים, יש בנים רגועים ובנים מאתגרים ובנות רגועות ובנות מאתגרות (וזה משתנה גם עם הגיל, לפעמים...)
כן, אני יודעת שהרבה מזה זה בגלל שהם תאומיםים...

ועוד ראשונים שגם אין לנו ניסיון עם ילדים.
זה ממש מערער את היכולת לשלוט ואת הסמכות ההורית. אני רואה איך הם מקבלים סמכות אחד מהשני ומתעלמים ממנו. לפעמים ממש אומרים לי ללכת שיוכלו לעשות מה שהם רוצים.
אחד אחד זה הרבה יותר קל, כי לפחות אפשר לחנך את הגדול והוא כבר מחנך את הקטן יותר במידה מסויימת, והם לומדים נורמות חברתיות. 

כשמפרידים ביניהם אפילו היותר מאתגר הרבה יותר נוח וקל. אבל כמה כבר אפשר להפריד ביניהם...
 

זה באמת מאתגר יותרמתואמת
מצד שני - זו גם מתיקות כפולה
מקווה שאת מצליחה גם ליהנות מהם!
ברגעים הקצרים בין לבין חחחים...

עדין מחכה שיגדלו ויהיה להם קצת יותר שכל, לפחות לא לעשות דברים מסוכנים

בע"ה זה יגיע עוד מעט...מתואמת
בגיל ארבע של התאומים שלי הרגשתי שסוף סוף אפשר לנשום ונטו ליהנות מהם
מסכימה עם כל מילה.... ב"ה ותודה לה' אלף פעמיםאמהלה


אצלי הבת מסיתה את הגדולהמקורית
הם צפופים. והיא שתוטניקית אמיתית ושובבה ואוהבת לעשות דברים שאסור

פעם אחת תפסתי אותה אומרת לו באמצע שהוא יושב לשחק יפה: זרובבל, בוא נעשה שטויות 🤭 במבט שובב

אני חושבת שהדרכת הורים תוכל לעזור לך.
ועוד משו: שמתי לב שכשיש רגעים 'מתים' ואני לא מכווינה אותם לעשייה, לפעילות, למשחק עצמאי אפילו, הם הולכים לי לאיבוד כי הם משתעממים ונכנסת בהם רוח שטות.
זה מאוד אינטנסיבי אבל ממש אפשר שישתפר
וואו עוקבתסמיילי12
משתפת שזה גם מעסיק אותי מאד.
כשהתחתנתי רציתי 6-7. רציתי משפחה גדולה.
היום אני חושבת שאם נביא 5 זה כבר ירגיש לי וואו. מכובד.
וכרגע אני עם 3. בנים. אחד מהם מאתגר אותנו בצורה לא רגילה, נסיך שלי.
אז לפעמים תוהה אם סיימתי.
ומנגד חוששת להתחרט.
ומצד שלישי בא לי מאד מאד בת! ויש בי פחד ששוב יהיה בן😅. ואז אוכלת את עצמי איזו כפוית טובה אני. יש לי בנים מדהימים. ועדיין🤷‍♀️

אני בת 29 אבל גם לא מתכננת ללדת בגיל 40.
כמובן כלום לא תלוי בי והכל. אבל אני חושבת שגיל 35-36 זה המקסימום מבחינתי.
גם לך יש עוד זמן אחותיהמקורית
והקטן שלך עוד קטן אם אני זוכרת, לא?
קחי את הזמן, יש לך לפחות יותר ממני
5.5 חודשיםסמיילי12
וכל פעם מרגישה ככה מחדש.😅
כל פעם חחח יש לי 3 סהכ.
אחרי השני יצאתי בהצהרה שסיימתי והנה השלישי פה
האמת שלא יודעת אל
ם זה נחשב זמן.
6 שנים. בשביל עוד 2 ילדים🤔 עם הפערים שיש לי בין אחד ךשני. בעה כמובן כן? אני יכולה לתכנן עד מחר.
אני חושבת שלדעתי, הבעיה אצליסמיילי12
מעבר לזה שאני חושבת שיבואו לי עוד 2 ילדים בקלות (מי מבטיח ךי בכלל)

היא שאני מתמקדת בקושי של ההתחלה. מאד נוח לי כשהם גדולים.
לפני שהשלישי נולד (ולפני חודש תשיעי) נהניתי מההורות. יצאתי איתם בישלתי להם והכל.
אבל תינוק חדש מאתגר אותי מאד. ואני שוקעת בקושי הזה.
וגם כל פעם מחדש הזוגיות עוברת טלטלה. זה לא קל לי.
מאמינה כשכשיעבור ארצה עוד. ובי"ה אלוקים ישלח לי.
יצא מבולגן אני פשוט סחוטה.
תינוקי מנוזל משונן ועם פטריה בפה🥺
אמאהלה! בול ההתלבטות שלי!קופצת
חוץ מהענין של הבעל - בעלי לא דחוף לו בכלל עוד.

כמה משקל לתת ל"אולי נתחרט בעתיד" ( בעצם נראה לי שבטוח מתחרטים). לבין הכאן ועכשיו.

לא עוזרת לך, כי כל יום אני מחליטה אחרת..😅
למה נראה לך שבטוח מתחרטים?oo
כי זה מה שאני רואה סביבי.קופצת
לא פגשתי אישה אחת בגיל מבוגר - מגיל 50 / 60 שלא אומרת לי את זה.

וגם אני חושבת שהקושי של גידול הילדים הוא ככ נקודתי ותחום בזמן של כמה שנים - והכיף והנחת הוא עד סוף החיים. שכנראה ממרום הגיל רוצים רק עוד מהטוב של המשפחה והכי קל זה להתחרט על העבר..
אניoo
דברתי עם הרבה נשים בנות 50 פלוס שלא מתחרטות.

אני חושבת שהקושי של גידול ילדים והשלכותיו משפיעים לכל החיים, לאמא לילדים ולזוגיות.

לאנשים נוח לשכוח את הקשיים להתעלם מהשלכות ולשנן מנטרות שלא מתחרטים על ילד שהביאו אלא רק על שלא הביאו.
מסכימההמקורית
כן. לזה התכןונתי.קופצת
שתמיד במבט לאחור יותר קל להתחרט על מה שעשינו..
במיוחד אצלי שאין לי שום סיבה פרקטית למניעה.
ההריונות, הלידות, גידול הילדים וכל המצע מסביב קלים לי ב"ה..
מעניין כי אני רואה הפוךדיליה

כמעט כל אישה שאני פוגשת שעברה את גיל הפוריות וצפונה,

מתחרטת שהיא לא הביאה רק עוד ילד אחד.

זה ברמה שחוצה מגזרים ולא קשורה גם לכות הילדים בבית

(שמעתי את זה מנשים עם 10 ויותר, מאקדמאיות ע2 מסתם נשים עם 6-7 וכד')

ותוך כדי שאני כותבת אני רואה ש@נועה נועה כתבה בדיוק את זה

פעם שמעתי/קראתי, לא זוכרת איפהנועה נועה
שרוב הנשים מתחרטות שהן לא ילדו עוד ילד אחד נוסף על כמה שהן ילדו. אותי זה דווקא מחזק לצד השני - גם אם יהיו לי שלושה וגם אם שישה וגם אם שמונה אני ארגיש ככה - אז עדיף לעצור איפה שבנקודת הזמן הרלוונטית אני חושבת שנכון...
איזו חשיבה מעניינת!YNZS
מסכימה. תודה שכתבת !המקורית
תודה! אצלי כרגע לא רלוונטינועה נועה
כי בינתיים ה' שלח פחות משרצינו... אז לפחות יכולה לחלוק עם אחרות
אני חושבתדפני11
שלא צריך בכח. וצריך להיות רצון.

מצד שני אני גם חושבת
שתראי באירופה, בקושי יולדים שם ילדים והאוכלוסייה מזדקנת. אין להם כמעט דור המשך.
יש משהו בחברה המערבית שהרגילה אותנו להיות בנחת, עם יכולת שליטה מלאה על החיים ויכולת תזוזה ואי תלות באף אחד וזה גורם להרבה אנשים לא לרצות להביא ילדים...
כי ילדים (בטח ובטח תינוקות) זה קשה לגדל.....
באמת
הכי מבינה את מה שאת מתארת בעולם!!
לא לקום בלילות, לא טיטולים, לא לדאוג על אלף ואחת דברים, יש שקט.....
תינוק וילד זה לא פשוט. זה דורש ממנו לצאת מעצמנו הרבה הרבה הרבה הרבה יותר ממה שיש לנו כח, וזה עוד בלי לדבר על מה שהורגלנו בתרבות הכללית....
ואז אנשים שואלים את עצמם, למה לי להביא....
ואז, בשלב קצה, זה מגיע למצב של אירופה... מעטים מתחתנים, מעטים עוד יותר יולדים...

אז אני חושבת שצריך משהו באמצע
מצד אחת לא בכח. ממש לא.
מצד שני לשהות בזה. לחשוב על זה מידי פעם.
להעלות את האופצייה ולשהות בה.
לא תוהו בראה לשבת יצרה....
לפתוח את הסוגייה שוב בעוד שנה.
לתת מקום גם למחשבות על העולם, האנושות, העם.. ולא לתת חשיבות רק לתחושות האישיות שלי..

ושימי לב מה כתבתי, *גם* מחשבות כלליות. כמובן שהן לא במקום המקום האישי. אבל הן בהחלט גם צריכות להיות חלק ממכלול ההחלטות. בעיני

בהצלחה!
אולי ייתן עוד נקודת מבטאיזמרגד1
לא לחשוב על תינוק עוד שנה מעכשיו, אלא על עוד ילד בן 3 עוד כמה שנים מעכשיו.
כאילו להפריד בין הרצון או החוסר רצון לעוד ילד לבין הקושי של הריון-לידה-תינוק
תודה. באמת מעניין הכיוון הזההמקורית
אצלי זה חלק מהקושי בדיוק.אורוש3
עבר עריכה על ידי אורוש3 בתאריך ט"ז בתשרי תשפ"ג 20:22
מרגישה שחסרים משאבים רגשיים לגדל ילד. גם אם נתעלם מהקושי ההתחלתי שאצלי הוא מאוד גדול בשנה הראשונה.
כותבת לך בכנות ⚘⚘מתחדשת11
אני מרגישה שצריך לשים לב שאנחנו לא נכנסות לאיזשהו מדרון חלקלק
לפעמים התחושה של החופש ממכרת
ובאמת בדיעבד מתחרטים
זה כמו האימרה ש"אמא צריכה להיות שמחה" הפכה לכזו שמקדשת כל דבר...
אז כן, צריך שיהיה לנו טוב ושמח אבל גם לא צריך לקחת את זה רחוק מידי..

הלכתית לא נראלי שיש עניין להמתין רק כי טוב לנו בתחושת החופש,
ההלכה מסתכלת על הבאת הילדים כאופציה ראשונית אלא אם יש קושי

בעיניי, לפרוח ולגדול אפשר תמיד
ללדת ילדים - לא.. לצערנו
מכירה אישה שאחרי שילדה עשירייה הגשימה חלום והפכה לאחות! לא פחות ולא יותר
ועוד מקרים..

כל מה שכתבתי הוא רעיון כללי בלבד
לא מכירה את המקרה אצלכם לעומק
ולטעמי זו שאלה לרב עם הבנה בנפש האדם

החלטות טובות טובות אהובה ♥️
מסכימה, באמת מדובר בדקויותהמקורית
אצלי בכל אופן זה לא נובע מהרצון לעשות קריירה ולפרוח מהכיוון הזה
ואת הלימודים האקדמאיים שלי מבחינתי לפחות כרגע סיימתי
אבל בכל זאת מסכימה עם דברייך שהזמן מוגבל ולכן אני בתהיות האלה עם עצמי
כתבת יפה ובעדינות... מסכימה איתךמיקי מאוס
כמו כל נושא בחיים קשה לשים את האצבע על האיזון הנכון אבל השיקול שבעיני צריך לקבל פה מקום זה גם השליחות שלך.
חלילה לא באה לומר שהיא בהכרח להביא כמה שיותר ילדים - זה נקודה שרק אתם כזוג יכולים לומר - אבל אין ספק שלילודה יש ערך גבוה ביהדות ובכלל וזה בעצם מה שצריך להיכנס במאגר השיקולים

אז לגבי התחושה- לדעתי היא לגמרי נורמלית. את בסדר גמור אם לא בוער לך!
וזה הזמן לחשוב קצת יותר בגדול על התפקיד והשליחות שלך בשנים הקרובות כמובן גם כזוג ואולי זה יעזור לך לקבל החלטה שאת מרגישה שלמה ושמחה איתה מאוד מתאים גם לאווירת תחילת השנה
מקסים. נתת גם לי חומר למחשבהמתחדשת11
תודה על המילים האלה. שליחות היא לגמרי שיקולהמקורית
בא לי לכתוב על עצמי גםמקקה
גם אני מפתיעה את עצמי שאני רק חושבת על עוד הריון וממש לא מצליחה לרצות
אני רוצה עוד ילדים. תיאורטית. אבל אין לי כוחות! לא להתמודד עם עוד הריון
לא עם שנות הינקות שבאמת לא קלות לי עם הקטן
חייבת שהוא יגיע כבר לשלב שפחות חולים, פחות בוכים ויותר ישנים
גם אני רציתי משפחה גדולה ואחרי הריונות לא פשוטים, בעיקר האחרון, עם בעיה בריאותית שהתפרצה במהלכו ועדיין מלווה אותי, אני מבינה שזה כנראה לא יהיה כמו שחשבתי
אני מקווה שיום אחד יהיו לי הכוחות ללדת עוד ילד או שניים. כרגע מדחיקה לגמרי...
תודה ששיתפת. באמת קשה הגיל הקטןהמקורית
מתחבר לי למה שכתבה @סמיילי12, שזה רכבת הרים של כמה שנים.
ובהחלט המרוץ של עבודה ודאגה לילדים ומחלות חורף ומעבר ומשפחה וזוגיות על כל המשתמע מכך הוא קשה וסוחט. כמו שכתבה @יעלללל אני למשל יודעת על עצמי שעוד ילדים זה אומר לא לעבוד בעבודה סטנדרטית. זה לא מתאים לי לחיות במרדף הזה
חושבתיעלללל
שזו שאלה שכל אשה שואלת את עצמה לאורך שנות הפוריות שלה😅
שאלת השאלות, גם אני עם 5 ילדים כרגע(ילדתי בכניסת חג את ביתי החמישית ב"ה!)
וכבר עולה בי השאלה מה יהיה בעתיד וכו...
מצד אחד אני ריצה משפחה גדולה מאידך אני מרגישה מפורקת, ככ רוצה להגיע לשקט ולהפסיק עם הקימות בלילה, הריצות, החולי, עבודה אוכל ואין לי שניה לעצמי לנשום אויר

מסכימה מאוד עם זה שכאשר את מרגישה מוצפת מקושי הפתרון הוא לדחות את ההחלטה/הדיון עליה עד שתרגישי שאפשר מוכנה לדון בשאלה זאת שוב
שה' יסייע בידינו להגיע להחלטות הכי נכונות עבורנו

ממש נהניתי לקרוא את התשובות המאלפות שרשמו פה
היי מזל טוב!!! איזה משמח❤️❤️❤️פולשת לרגע**
מזל טוב!!!מכחול
מזל טוב לך!!דיליה

מגיעה לך שרשור נפרד!

(וגם אני עם 5 כרגע, שיא הזמן למחשבות על גודל של משפחה בעיני)

זה ממש ככה... זוכרת את עצמי גם במחשבות האלהמתואמת
אחרי הלידה של החמישית...
מזל טוב יקרה!!!!המקורית
ובאמת שאת מפורקת חיים שלי, עכשיו ילדת. זה זמן שבו כל מחשבה על לידה נוספת היא בגדר פיגול

ומצטרפת אלייך. בהחלט שרשור מעניין. שמחה ששיתפתי פה
מזל טוב! איזה מרגשאורוש3
תודה המקורית על השרשור המעניין והמחכים💕אמא לאוצר❤
עלו בו המון נקודות חשובות ויפות
אז תודה גם לכל העונות!
שהשם ייתן לכולנו שפע וכוחות לקבל אותו ❤
דיון מעניין עוקבתדבורית
קצת מפחדתסליל
לכתוב כאן את הרהורי😅
במיוחד כי אני לא רוצה לפגוע באף אחת.
אבל זה באמת לא בא מביקורת, וזו גם דעה לא מגובשת אצלי. אבל פשוט מניחה כאן את הרהורי.

פעם חשבתי שבאידיאל, כמה שיותר ילדים זה יותר מבורך. כמובן בכפוף לכוחות של האישה ושל בני הזוג.

אבל בזמן האחרון אני תוהה לגבי זה. האם זה באמת מה שנכון.
אני מבינה את החשיבות שבהבאת ילדים, אני מבינה את החשיבות של יותר משני ילדים במשפחה. אבל אני תוהה האם באמת נכון לשאוף למשפחה ענקית. אני לא יודעת ובכוונה לא רוצה לתת מספר. אני מסתכלת על משפחות כאבני הבניין של עם ישראל. אבל האם עם ישראל באמת צריך משפחות עם המון ילדים? גם ככה המדינה כאן היא אחת מהצפופות, הגידול באוכלוסייה הוא גבוה והמשאבים שיש כאן כבר עכשיו כמעט לא מספיקים (עייני ערך מחירי הדיור, מצוקה במעונות, מערכת החינוך וכו').

ואחרי שכתבתי את זה, אני חושבת שההחלטה להביא עוד ילד, יכולה להגיע מכל מיני שיקולים.
ברור שהכי היינו רוצות שההחלטה תתקבל מתוך רצון וכמיהה לילד נוסף. אבל אולי זה גם בסדר אם ההחלטה הזו מגיעה מתוך מחשבה שכלית האם זה מה שנכון / מתאים לנו בשלב הזה ומה יתאים לנו בעוד כמה שנים.

צריך למצוא איזשהו איזון בין הרגש לשכל בהחלטה הזו. יש פעמים (בעיניי) שהרגש והרצון לעוד ילד משתלט על הנתונים הטכניים.
וכמובן שאני לא אומרת ללכת לקיצוניות השנייה כי ילד בעיניי צריך גם להגיע מתוך אהבה של שני בני הזוג ורצון שהוא יבוא לעולם. אבל לא בטוח שזו חייבת להיות כמיהה מטורפת והשתוקקות עצומה. יכול להיות שזה גם בסדר להגיד אני בת x, יש לי עוד y שנים ללדת ובאידיאל אנחנו רוצים לראות את עצמנו עם יותר ילדים מאשר מה שיש לנו עכשיו. אז בוא נחשוב מתי הזמן הכי נכון לנו עבור זה.
וזה בסדר גם לא לרצות המון ילדים, כאמור לעיל, אולי אפילו צריך שחלקנו לא נרצה המון ילדים...

מקווה שלא כתבתי שטויות...
לדעתי זה לא שטויות. הרבה חושבים כמוךהמקורית
אבל זה בהחלט נובע מהפחדה. וזה לא נכון בעיניי להסתכל על זה מהכיוון הזה.
סתם כדי שתביני - משםחות ברוכות ילדים מזהמות אוויר הרבה פחות ממשפחות סטנדרטיות בישראל. נבדק מחקרית.
מחדל המעונות ומצוקת הדיור ויוקר המחיה לא נובעים כתוצאה ישירה מילודה גבוהה, אלא מאוזלת יד של הממשלה והזנחה פושעת של התחומים הללו.

אני מאוד מסכימה עם מה שכתבת לגבי המחשבה על משםחה ברוכה כן או לא בהתאם ליכולת, אבל לא בגלל הסיבות הנוספות שכתבת
המדינה כאן אחת הצפופותדפני11
כי כולם גרים במרכז....
בואי
יש ככ הרבה חבלי ארץ ריקים שמחכים שמישהו יגור בהם......

אז הטיעון הזה של צפיפות אוכלוסייה לא נראה לי טיעון שכדאי להסתמך עליו.
מה גם שיש הרבה שטוענים שבכלל העולם הוא צפוף וצריך להגביל ילודה.
וזה כבר הוכח לא נכון.


אני חושבת שיש עניין מאוד גדול שיהיו משפחות מרובות ילדים.
אבל עניין יותר משמעותי ורציני והוא לא סתם ילדים שנולדים- אלא שיש להם הורים שמשקיעים מחנכים ושמחים ומטפחים כל ילד כאילו הוא יחיד במינו.....
אי אפשר זה בלי זה.

לגבי מה שכתבת על משאבים שלא מספיקים- זה לא כי הם לא קיימים אלא כי מחלקים אותם לא נכון (מי אמר מליארדים לערבים- שהולכים לפח כי ידוע שהם לא משתמשים בכסף בשום שכל, מתווה גז אהמ? וכו וכו)
מדינת ישראל היא מדינה מהמפותחות בעולם. היא לא מהמתפתחות.
וחוצמיזה, שזה עובד הפוך על הפוך.
ככל שיהיו יותר ילדים שמתפתחים ולומדים מקצועות טובים, עם מידות טובות- הם ייטיבו למדינה הרבה הרבה יותר מכל עשרות אלפי שקלים שתשמרי בצד בזה שלא נביא אותם- כי הם יגדלו יעבדו, ויתרמו למדינה...... מה גם שחלקם יגיעו גם למקומות מפתח וישנו את חלוקת המשאבים כך שיהיו נכונים יותר- והנה קיבלת גם עם יותר גדול, יותר איכותי ויותר רציני (כי מישהו כאמור גידל אותם) וגם נהיו יותר משאבים. ויותר חלקי ארץ מיושבים פורחים ומפותחים.

זה מה שמקים לנו את העם. בסוף, זה מה שנספר כעם..... המשפחות האלו. הילדים האלו. הם דור ההמשך.....יש ערך גדול גם לכמות. לא רק לאיכות.
זה באמת שאלה טובהמיקי מאוס
בראיה כלכלית נטו לא בטוח שזה אופטימלי להביא הרבה ילדים (כן יותר מהקטסטרופה באירופה אבל לא בהכרח הרבה כמו כאן)
אבל במבט גדול יותר- יש את בעית הדמוגרפיה והגבולות ולכן בהחלט יש לנו אינטרס למשפחות יהודיות מרובות ילדים
אבל- אין ספק שזה לא יכול לבוא לבד
זה חיב להיות עם מעטפת מתאימה חברתית וגם משפחתית...
אם הדגש הגדול הוא על להביא ילדים לעולם בלי מספיק דגש על היכולת לגדל ולפרנס אותם זה נהיה נטל על החברה ואז באמת אי אפשר להחזיק הרבה משפחות כאלה בלי לשלם מחירים כבדים מדי

וחלילה אני לא אומרת שכל משפחה מרובת ילדים היא נטל!
אבל כן שב"ה היום הדיבור הוא לא רק על חשיבות הילודה
אלא מאוד על האחריות הגדולה בהבאת ילדים שיש לנו את היכולת לגדל אותם בטוב (לא רק כלכלית.. )

לגבי צפיפות ויוקר מחיה- זה בעיקר בגלל התנהלות ממשלתית שגויה מהרבה בחינות
לגבי כמיהה והשתוקקות לילד- מסכימה איתךיעל מהדרום
לק"י

אני לא אחת שמרגישה השתוקקות עצומה לעוד ילדים.
זה גם עניין של אופי.
מציעה לך הצעהלא מחוברת
אני חושבת שכדאי לך למצוא מישהי/כמה נשים שאת מתחברת לסגנון חיים שלהם. שלפחות עשור מעלייך.
ותתיעצי איתן. או שאפילו רק תקשיבי למה שהן אומרות לעצמן ותראי אם זה מתאים לך.
זה נחמד לשאול כאן אבל יש כאן ככ הרבה דעות שנות ולא בטוח בכלל שאת רוצה לחיות את החיים כמו שהרבה כאן חיות.
נכון. אבל אני לא מחפשת מודל לחיקויהמקורית
וגם מה שהן אומרות לעצמן לדעתי קרוב מאוד לדברים הנאמרים פה פחות או יותר. יש פה גם נשים שהן יותר מבוגרות ממני ועם הרבה יותר ניסיון ממני ועם דעה מוצקה ומגובשת לגבי העניין וזה עוזר חי להבין כל מיני דברים שבשיתוף אחד על אחד פחות מתאפשר בגלל המחסום של השיפוטיות. אז מעדיפה לשתף אנונימית ולא אישית.
לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

מחזקת טותך ורוצה להמליץ לךמקרמה

שלהבא תתחילו עם השאלות ותיאור המקרה לרב "בעיר האחרת"

פסיקה בנושא טהרת המשפחה לא מבוססת רק על דיני מראות

יש עוד הרבה 'ראיות' מסביב כמו עדות האישה, הרגשה, מיקום הכתם, צבע הבד וכו..


ורק אם הגעתם למצב שנדרש רב שיפסוק על סמך מראה תחליטו אם אתם חוזרים לרב הראשון...


(רמז... אני נשואה קרוב ל10 שנים ויכולה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שיצא לי לצאר לרב מה ראיתי... אפעם לא נדרשתי להביאמלו את העד...)


אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

זה מרגשמתואמת

הלוואי עליי לא להזדקק לאף אחד בעת זקנתי... (תכל'ס זה לא נעים להיעזר בילדים כאשר מוגבלים...)

האמת שבסופו של דבר במקרה כזה זה לא משנה כמה ילדים יש...

מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואיייאחרונה
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
איזה קשה זה לבחור גן חנ"מ לילד 😔shiran30005

גיל 3 וחצי עולה לגן שפתי ממעון. מהעירייה נתנו לנו אופציה במקום x שהוא מרוחק יחסית מהבית וגם אין לשם תחב"צ , לא בטוח שיש צהרון בתוך הגן יכולים לקחת אותו לצהרון בגן ליד (לפעמים גם בהסעה לצהרון) חוצמזה הגן מושלם, צוות מדהים והכל.

או

גן קרוב אלי יחסית גן רב גילאי (גילאי 3+ חובה) האמהות שם מרוצות ממש מהצוות אבל המקום נראה מסריח ברמות קשות, שבור  עכברים בחוץ, מבולגן ברמה פסיכית, זה המצב (הייתי שם הבוקר והזדעזעתי) אבל, יש שצהרון בתוך הגן וההורים ממש מרוצים מהצוות. יש ימים שאין גן בכלל כמו אסרו חג ולג בעומר.


לי נושא הצהרון קריטי

לא מסוגלת לשים אותו בהסעה לגן מרוחק יותר וגם ענעין הצהרון בסימן שאלה גדול. מצד שני הגן ליד הבית מסריח ומוזנח קשות אבל מרוצים מהצוות והפרא רפואי , אבל שם יש ימים שאין מסגרת כמו אסרו חג וחג בעומר , מה שכן יש בגן השני


בקיצור הלכתי לאיבוד...מה הייתן עושות?

נ.ב. אני לא ניידת אז זה שיקול רציני כי הכל נופל על הבעל ויש ימים שהוא לא יכול. יש לי עוד בת במעון והיא גם בקצה השני של העיר יחסית קרוב לעבודה שלי אז היא בסדר

עונהנויה12345

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

דוקא עכשיו יש לימודים בל"ג בעומר ובאיסרו חגיעל מהדרום

לק"י


זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.


(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

אוף הקרוב נשמע מגעיל. איזה הזויאורוש3
נראה לי שאם יש צהרון בגן ליד ויש לך איך לקחת אז את הרחוק. 
זהו שאני לא ניידת ולא יכולהshiran30005

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

אז נשמע שאין שאלה בתכלס...אורוש3
בטח שיש שאלהshiran30005

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

ומה יקרה ביום שתפספסי את ההסעה?יעל...
אוף שאלה קשה...אורוש3
עונהshiran30005

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..


בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.


הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים


ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה


ומפה אני לא יודעת להחליט.


בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

אולי שאלה טפשיתפילה
אבל מה אם להזמין מדביר וכמה בחורים לסדר את החצר בגן הקרוב , אפילו על חשבון הורים?
זה לא העניין, גם בתוך הגן מבולגן ממשshiran30005

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

נוטה לחשוב שלגן השני, ממש יקל על החייםשיפור
מבאס שמוזנח שם. אולי אפשר לנסות לדבר עם העירייה על העניין, אבל אם ההורים מרוצים זה לא שיקול מכריע מבחינתי
אולי הקרוב מגעיל כי עכשיו מנקים לשנה הבאה?יעל...

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

כל הזמן זה המצב שם לצעריshiran30005

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

קצת מטריד אותי מבחינת מחלות גם. הוא רגיש...אורוש3
איך גן שפה לא שייך לרשות? הילדים שלי בגן חרדי והםרקלתשוהנ

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

 

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

זה גן עירייה אבל שייך לעמותהshiran30005

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם


בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום


מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

כדי לקבל רישיון כל שנה הם צריכים לעמוד בתקניםרקלתשוהנ

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

 

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

 

 

מה זה מוזנח?נעומית

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'


לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

למרוחקאמאשוני

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

מצטרפת לגבי המוניות- אני נוסעת במוניות כמה פעמיםיעל מהדרום

לק"י

 

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

 

בהצלחה בהחלטה!

וזה בריא שיעבור מהגן לצהרון אחרshiran30005

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן


וואי איזה תסכול 

לא יודעת. גם לי היה קשה עם זה כנראהיעל מהדרום
לק"י

אין צהרון בגן צמוד?


אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

לא, זה צהרון בגן של מרחק הליכהshiran30005
ובגלל שמדובר בילדי חנ"מ כל אחד והצרכים שלו הם מועברים בהסעה 
אויש ממש מבינה את הקטע של ההזנחהעל הנס

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה


בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

ההורים שמרוצים מהצוותרקאני

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

מתואמת

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)


אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!


מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

צהרון זה בתנאי שיש מספיק רישוםshiran30005

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

אוף, זה באמת קשה להחליט ככהמתואמת

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

תודה לכולכן!shiran30005אחרונה
לא רלוןנטי לעבור דירה

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

פתאום ביטוח לאומי החליט שאני חייבת לו 14 אלף ש"ח.אמא טובה---דיה!

התקשרתי אליהם, והם אמרו שאם אני רוצה להבין את החישוב אני חייבת לבוא אליהם לסניף.

 

זה הון בשבילי.

 

זו ההכנסה שלי של בערך שלושה חודשים בתור עצמאית.

 

אין לי כוח לזה

וואו איזה הזיהההדיאן ד.

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

 

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

 

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

בלי שום ריבית!אמא טובה---דיה!

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

 

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

 

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

 

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

 

אוף אוף אוף.

יכול להיות שלא דיווחתם כמו שצריך?דיאן ד.

את עצמאית או שכירה?

 

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

 

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

 

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

 

אני גם עצמאית וגם שכירה.אמא טובה---דיה!
אבל עם הכנסות נמוכות יחסית.
אז יכול להיות שהדיווח שלך חסרכורסא ירוקה.
תפני לרוח ותנסי להבין מה בדיוק חסר
איזה סרט😯איזמרגד1
אולי תנסי לשלוח ציטוט של המכתב לבינה מלאכותית, או למישהו שיותר מבין בזה שינסו להבין מה כתוב שם? שגם אם תגיעי לסניף לפחות תגיעי יותר מבינה על מה מדובר ותדעי אם יש סיכוי לשנות את זה....
יש לך רו"ח?טארקו
לי רו"ח עזרה להבין מכתבים מוזרים מבט"ל
הוא אמר שהוא לא מצליח להבין.אמא טובה---דיה!
הם שלחו לי מלא מכתבים, שכל אחד מהם סותר את השני.
אז שיחפש עם מי להתייעץ אולי?טארקו

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

אם יש לך רו"ח הוא אמור לעזור לך בזהלומדת כעת

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

מה זה אומר לא מצליח להבין?טריה

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

כמה דברים.לומדת כעת

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

מההההההה הזוי!!!!אוהבת את השבת
אמאל'ה. תנסי לבקש לפרוס... אוףאורוש3
קרה לנו גם פעםקטנה67

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

יש לך רואה חשבון?המקורית
אם התשלום הוא בגין חוב מקדמות על תקופה ארוכה זה הגיוני וקורה ללא מעט עצמאיים שמשלמים תשלום קבוע בלי קשר להכנסה. בסוף כל תקןפה היטוח לאומי עושה חישוב כמה הכנסת ומחשב כמה צריך לשלם להם ודורש הפרשים. אבל צריך לוודא שזה תקין. אפשר גם לפרוס תשלום
בינתיים נראה שזו הסיבה. מבאס.אמא טובה---דיה!
אולי זה הפרשי שומהאמ פי 5

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

 

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

 

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

 

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

 

 

בהצלחה!

 

אבל אמורים כל שנה לתת לך חוב. 14000 זה על שנהאחת??ביו
זה באמת מוזר ממש, כי אני מרוויחה ממש קצת יחסית...אמא טובה---דיה!

צריכה לבדוק את זה...

תקשיבי זה הזוי ממש!מדברה כעדן.
בתור נשואה לא משלמים ביטוח לאומי! ואמור להיות פירוט באיזור האישי שלך... 
מי שעובדת כן משלמת.. מתוך השכרכורסא ירוקה.
בטח שמשלמים רק אם את לא עובדת את לא משלמתעדיין טרייה
כן פספסתימדברה כעדן.
זה כנראה כי היא עצמאית איזה מתסכל... (ההנחתה משומקום...) 
תשמעי רק רואה חשבון טובצלולה

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

אני יכולה לנסות לעזוראשת בעליאחרונה
תפני אלי בפרטי אם את רוצה
איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
לא היה לנ כלוםPandi99
דרימי H12 proעוד מעט פסח

מוכרים השבוע במשנת ב-500 ש''ח.

מה יכולות לספר עליו?

זה הזמן לקנות?

מוסיפה שאלה ברשותך. האם מתאים לשימוש לאישה מבוגרתביו

או שזה כבד מידי.

 

 

כבד יחסית, לשירותך..אמא לאוצר❤
למה לא רובוטי?אמאשוני
אפשר כל יום לתת לו לעשות סיבוב על הבית טככה לא מצטבר אבק ויצא ממש נקי.
לאמא שלי יש את דגם 14, ולא כבד להשושנושי
אולי להוציא ולהכניס למתקן יכול להיות כבדאוזן הפיל

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

צודקת, לא חשבתי על זה.שושנושיאחרונה

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

בזכותך רצתי לבדוק את הנושאאוזן הפיל

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

המחיר מעולה, זה בטוחעוד מעט פסח
אבל גם 500 ש''ח זה סכום יפה שלא בא לי להוציא על משהו מעפן.
צודקת, לכן רצתי לברר, עוד לא הזמנתיאוזן הפיל

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא צריך להתלהב כי כנראה המלאי נמוך. ויגמר מהרביו
בינתיים הזמנתיעוד מעט פסח
ומקסימום אבטל אם אחליט שלא כדאי (אני עושה ככה הרבה, מזמינה בחמישי בערב כולל כל מה ש'אולי', ולפני שההזננות נסגרות עוברת שוב על הרשימה ומורידה מוצרים)
תודה שכתבת! מחכה גם לשמוע אם מישי מכירה..אוהבת את השבת
אני חושבת שזה מכשיר ששווה לקנות אותו רק בזולפרח חדש

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..


תבדקי אם יש לו ניקוי עצמיאמאשוני

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

חיזוק מיתוסים לגבי מין העובר- זרמו איתי חחחחמעיין34

אז מהניסיון שלי


הריונות עם בנות-

* חשק למתוק ולשטויות,

* הקאות בהריון,

* שיער צומח לאט אם בכלל


הריונות עם בנים-

* בחילות בקטנה, נסבל

* חשק לאוכל אמתי

* שיער צומח מהר, שיער שחור ועבה, וצומח שיער במקומות שלא היה קודם כמו בשביל החלב או הבטן (זה נגיד המיתוס הכי חזק שאני הכי מאמינה בו כי הוא מאוד קיצוני אצלי חחח)


לגבי צורת בטן לא ראיתי הבדל

חצקונים היו לי בשניהם בקטנה


וזהו;)


דווקא בהריון של הבן שלי היה לי האטה בצמיחת השיערזוית חדשה
אההמרקאני

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

אף אחד מהדברים שלך לא עבד לי😂😂😂😂חמדמדה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

הפתעתןןןמעיין34
אצלי לא עבדיעל...
איזה מהם?מעיין34
הריונות רק עם בניםמחי

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

ומה לגבי צמיחת שיער? הכי מעניין אותימעיין34
היו לי בנים ובנות ובכל ההריונות היה בערך אותו דבראוזן הפיל
לא ממש השתנה משהו, חוץ מהקו שיער שהופיע בחזה, ואז קבוע כל לידה חימצנתי את האיזור
אני בהריון רביעילב המעיין

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אהה אז במקרה שלך את מחזקת מיתוס אחדמעיין34
יש לי בן ובת, ההריונות היו דיי דומיםטארקו
ולא היה בהם אף אחד מהדברים שכתבת🤷‍♀️😅
די נווו.. אולי את עם לייזר? ח אצלי השיערות זה קיצומעיין34
ממ לא🤷‍♀️טארקו
בעצמך כתבת שזה מיתוסים....יעל מהדרום
לק"י

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

שום דבר מזה לא היה אצליהשם שליאחרונה

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.


בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.


הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.

אולי יעניין אותך