ילדון מתוק מתוק בן שנתיים שלא מפסיק להרביץ לאח שלופה לקצת
אח שלו בן 11 חודשים וגם לא פראייר אבל בכל זאת הוא קטן.
הוא רואה אותו עומד, דוחף אותו שיפול. זורק עליו משחקים. מרביץ לו כל פעם שמתקרב אליו כשמשחק במשהו, לפעמים עם היד ולפעמים עם המשחק. מושך לו בשיער. מתיישב עליו.
וזה עוד לפני הלידה 🤦‍♀️

מה עושים? איך מגיבים?
מרגיש לי שזה השלב שכדאי לעצור וללכת להנחיית הורים אבל עד שאעשה את זה אז מתייעצת כאן.
בהתחלה הייתי אומרת לו כל פעם שמרביץ שהוא הולך לחדר וזה באמת היה מזיז לו. עכשיו זה כבר לא מפריע לו.
היום הןא הרביץ לאח שלו ואז הוא מסתכל עליי ובחצי חיוך שובב שואל אותי 'ללכת לחדר?'. רציתי לאכול אותו 😆😍
כשאנחנו אצל ההורים שלי אז אני אומרת לו כשהוא מרביץ שיעמוד באיזה פינה שיש בסלון, אז הוא מרביץ ואומר 'ללכת לפינה' והולך לעמוד שם...

ואם זה ככה עכשיו מה יהיה אחרי הלידה??

אשמח לכל תובנה שלכן בנושא
וכן, אני יודעת שיש מושג גיל שנתיים האיום. יש דרך לחמוק מזה?
כשזה היה קורה אצלנוהמקורית
היינו אומרים לו: לא מכה, תעשה טובה.
לוקחים את היד ועושין טובה ואומרים להם להתחבק. אומרים להם שהם אחים ושהם צריכים חאהוב אחד את השנייה ולשמור אחד על השנייה.
הם עדיין רבים כמובן, אבל זה עזר בשעתו
זו בחינת גבולות. ברגע שאת הופכת את זה ללא מעניין זה יחלוף
עושה את זה, הוא יכול לצאת מהחדר רק אם מבקש סליחהפה לקצת
ונותן נשיקה. זה נהיה בשבילו סוג של משחק נראה לי.

מתלבטת אם זה חכם להתעלם מזה לחלוטין
אוי, לא נעים בכללאביול
בדרך כלל זה רצון שלו לצומי. תנסו לתת לו זמני איכות עם אחד מכם, אפילו של קבע שעה. שאתם משחקים איתו ונותנים לט צומי... לרוב זה מרגיע אותם
יש לו. כשאח שלו ישן אני רק איתו.פה לקצת
והרבה פעמים כשהוא ער אני עם אחד ובעלי עם השני.
ברור לי שזה רצון לצומי אבל לא יודעת איך לספק אותו
מה שעזר אצלינוהיופי שבשקט
ראיתי שזה קורה בשני מצבים - רצון לצומי ורצון בתקשורת עם האח.
כשזיהיתי רצון בצומי התייחסתי בעיקר לילד הנפגע:
"אוי, x, קיבלת מכה?"
הילדה בת השנתיים : "אמא, אני הרבצתי לו!"
"רגע חמודה, אני לא יכולה להקשיב כי x עצוב, הוא קיבל מכה."
ובזמן אחר נתתי לה צומי לבד.
בנוסף, הצבתי גבול שמכות בראש לא מקובלות בשום פנים ואופן.

כשזיהיתי רצון בקרבה הראתי איך כן אפשר. אפשר ללטף, אפשר לחבק, אפשר בבטן ובגפיים. אפשר לנשק. אפשר להושיט לו משחק וכו'

דבר נוסף - מכיוון שאסרנו עליה לדחוף כדי למנוע מהתינוק לקחת לה משחק, דאגתי בכל פעם שהוא הפריע לה להתערב ולא לחכות שהיא תצטרך לדחוף בעצמה. אחרי תקופה זה נרגע ויכלתי לשחרר קצת ולתת להם ללמוד לתקשר עם פחות תיווך
זה מה שחשבתי לעשות, אבל אז נראה לי נרויח תוצאהפה לקצת
הפוכה. הילד השני יקבל יותר צומי ממנו וזה בעצם מה שהוא מחפש, לקבל צומי.
לא יודעת אם הוא יבין שלא משתלם לו להרביץ כי אז מתייחסים יותר לאח שלו.
נותנים צומי לגדולהיופי שבשקט
רק לא על ההתנהגות הבעייתית. כשזה התאפשר שיחקתי איתה או הקראתי לה סיפור מיד כשהכל נרגע.
אני גם לא חושבת שהיא הבינה שזה לא משתלם כי נותנים יחס לאח, אבל ככה היא לא קיבלה צומי על הרבצה ומצד שני כן הבינה שזה לא מקובל בבית ולא ממלא את הצורך ביחס מההורים.
קראתי פעם אצל מנחת הורים שכשיש כזה מצב מתמשךשם משתמשת.
זה בדר''כ קושי רגשי שאליו בעיקר צריך לתת מענה -
להשקיע המון המון ביחס איישי כמה שניתן כמובן
לפנק לחבק לנשק לשחק יחד לתת לו תפקידים שירגי ש חשוב ללכת איתו למכולת לבד או אפילו לזרוק את הזבל
ומול המכות להגיב בנחישות אבל עניינית- בלי מעורבות רגשית . לומר בנחרצות שאסור..להזיז אותו הצידה או אותה
אבל לא לעשות הרבה עניין רגשי בלי מלא כעס
ולהיות עקביים עם התשומי ועם הגבול הברור והענייני

לי זה עבד פעם
אבל באמת גם צריכה לנסות את זה שוב כי גם פה יש עניינים דומים אמנם לא כלפי אח תינוק אבל מכות ומילים לא נעימות ..זה גיל משהו משהו השנתיים הזה🙄
כשכתבתי את ההודעה התלבטתי אם להוסיףפה לקצת
שנראה לי שזה החמיר מאז שהתחיל מעון...
הוא במעון והקטן נשאר איתי.
חחח צחקתיאורוש3
ללכת לפינה
חמוד
הייתי מחזיקה לו את היד אומרת טובה, ומלטפת איתו את האח. או הסחת דעת. או מחזיקה אותו בצד וסופרת עד עשר. שומרת על פנים רציניות ואז אומרת- בבית שלנו לא מרביצים. לך תשחק ב....
הוא באמת מתוקפה לקצת
הבן שלי גם ככהכן אני
הוא בן שלוש.
כל הזמן מרביץ לקטנה. דוחף, מושך לה בשיער, זורק עליה דברים.
אני משתדלת לא לתת לו יחס יותר מדי, אלא יותר להתייחס לקטנה, אבל אני לא רואה שזה עוזר.
אולי בגלל שאת מתייחסת יותר לקטנה...אביול
הוא מחפש את הצומי שלך.. תנסי לתת לו יותר צומי בזמנים רגועים
אני מתכוונת בתגובה למעשהכן אני
כשהוא מציק לה, לא להתייחס אליו ולתת לו תשומת לב על ההתנהגות השלילית, אלא להתייחס לקטנה שבוכה.
הזמנים אחרים אני נותנת גם לו יחס. אני צריכה לשים לב אם יש זמנים שחברה לו תשומת לב.
אה, זה נכוןאביול
נשמע לי הגיוני שזה לא יעזורפה לקצת
כי בסוף הוא לא מקבל את מה שרוצה וזה בטח רק מתסכל יותר.
הוא רוצה צומי ובמקום לקבל אח שלו שוב מקבל יותר ממנו.
אצלנומאוהבת בילדי

בת השנה וחצי מקרקפת את האחים שלה... מה שהכי עוזר זה לדברר אותה.

זה עוזר למנוע את הפעמים הבאות?פה לקצת
את אומרת לו כשדוחף אותו לדוגמא 'רצית לשחק לבד?'
לאמאוהבת בילדי

אבל זה עוזר כדי שאחים שךה לא ירביצו לה בחזרה ודווקא יבינו אותה...

מצטרפתמחי
מה שעזר אצלנו היה שילוב של הרבה דברים.
1. לתת לו המון המון יחס. גם אם היה נראה לי שהוא כבר מקבל הרבה צומי ויש לו זמן לבד איתי, איך שהוא הוספתי עוד וזה עזר.
2. להרחיק את הקטן ממנו מיד כשהוא מתקרב להפריע, כדי שהוא לא יצטרך לעשות את זה בדרכים לא נעימות.
3. בזמן המכה להתייחס רק לתינוק במשך דקה-שתיים, כדי שהגדול יבין שזו לא דרך למשוך תשומת לב ולא גורר תקשורת מצידנו, ואחר כך להתייחס לגדול ולדברר אותו: כעסת עליו שהוא שבר לך את המגדל? רצית שהוא לא יפריע לך? אתה לא אוהב כשאיקס לוקח לך דברים? וכו'.. אז לכן הרבצת/דחפת/נשכת? זה באמת מעצבן ששוברים לך... אבל אנחנו לא מרביצים. אפשר לקרוא לאמא ואמא תיקח את איקח למקום אחר שהוא לא יפריע. (נשמע נאום ארוך לילד בן שנתיים, אבל הם מבינים)
4. בזמנים אחרים, לא בזמן שהוא מכה, לדבר המון על כמה שאנחנו אוהבים את התינוק וכמה שהוא אוהב את הגדול, ואיך מתנהגים עם תינוק? עושים לו טובה, נותנים חיבוק, נשיקה. מביאים לו משחקים, שרים לו שירים, זורקים את הטיטול שלו לפח, נותנים לו חתיכה מהפרי/עוגיה. כמובן לא את כל הדוגמאות בפעם אחת קוראים סיפורים על אחים/תינוק (זה הזמן להתחיל לקרוא סיפורים על תינוק חדש...) ומכניסים דוגמאות מהחיים שלו - אוי איקס הגיע ורצה לשחק איתו והוא לא רצה.. מה הוא עשה? הגדול בכה ואמא היתה עסוקה עם איקס... הוא היה מאוד עצוב שאמא לא הגיעה מיד. וכו' וכו'...
5. לשבח אותו מאוד, בהגזמה, על כל פעם שהוא עושה משהו טוב לאחיו. וואו איזה אח טוב אתה, כמה אתה דואג לאיקס ואוהב אותו! תראה איך הוא שמח. אני אספר לאבא/סבא/סבתא כמה שאתה דואג לו. אתה כל כך גדול, תראה כמה אתה עוזר לו... (בהתחלה לפעמים זה גורם להם לתגובה הפוכה, לרוץ להרביץ ברגע שמשבחים אותם. אם זה קורה אני לוקחת את היד שלו ואומרת: איזה יופי שהפסקת מיד. איקס לא אוהב מכות, נכון? מה הוא כן אוהב? וממשיכה בנימה חיובית. אני רואה שעם הזמן התגובה הזו מפסיקה. זה מין חוסר בטחון כזה שאנחנו באמת משבחים את הקשר ביניהם לקטן)
בהצלחה!! זה שלב לא קל ומחרפן, אבל כמה שזה פחות יפעיל אותנו רגשית ונתייחס לזה בצורה עניינית, ונדאג למלא את הצרכים הרגשיים שלו, זה יעבור יותר מהר.
אני לא בעד עונשים, בטח לא בגיל הזה. כמו שאת רואה זה לא עוזר, הוא צוחק והופך את העונש למשחק וזה לא משיג את המטרה. חשוב לנו שהוא יבין שזה אסור, אבל אפשר להשיג את המטרה הזו עם הרבה דרכים מסביב. אנחנו רגילים לחשוב שצריך להציב להם גבולות ולהגיב באופן מיידי, וזה לא תמיד נכון. לפחות ממה שאני רואה אצל הילדים שלי, הרבה פעמים תגובה מידית לא עוזרת בכלל, ומה שעוזר זה בעיקר התעלמות מהשלילי, הגדלת החיובי, ושיחה על כך בזמן אחר כשהסערה נרגעת.
תודה על כל העצות! לקחתי לי ומקווה שזה יעזורפה לקצת
יש לך המלצות לספר שמתאים על אח קטן?
בעיקרון, הוא עדיין תקוע בלקרוא לקטן תינוקי כי ככה קראנו לו חודשיים עד הברית. אז מקווה שיבין שמדובר על תינוק אחר 😅
😅מחי
האמת שהספרים שיש לי הם באנגלית, לקחתי ממישהי כאן לפני הלידה הקודמת. אבל בטוחה שיש מבחר...
חח תודה, באמת פחות רלוונטיפה לקצת
יש כל מיני...אביול
לי יש את האחות הקטנה של תותי. זה ספר ישן, לא יודעת אם יש אותו עוד...
יש גם את לולו והתינוק הצווחן. אני מאוד אוהבת את הסדרה של לולו אבל לא מגירה את זה ספציפית
איפה קונים ספרים כאלה?פה לקצת
צומת ספרים או בחנויות משחקים?
את הסדרה של לולו יש במקס סטוקאביול
מאמינה שגם בחנויות ספרים. את הספר שיש לנו קיבלנו אז אני לא יודעת
האמת שזה נשמע שספר שפחות ארצה לספרפה לקצת
נשמע שמציג את התינוק כמשהו מטריד ולא כייף אבל אלך למקס סטוק לקרוא אותו בעצמי. תודה!
גם אני חשבתי ככהאביולאחרונה
אבל מהתרשמות כללית זה נראה לי בסדר. את יכולה לגגל על זה
שומרת ליממשיכה לחלום
תודה לך
אהבתי את הסיכום, ממצה וקולע
תזכרי שהוא ממש קטן עדייןילד בכור
הוא תינוק בעצמו.. בגילאים האלה הם מונעים מדחפים והרגשות סוערים אצלם, במצבים של אגרסיות הוא פועל מהמקומות האלה. להרחיק אותו או לתת לו עונש או לא להתייחס אליו רק מגביר את הסערה שלו ומוסיף לחץ וסטרס. הייתי מסתכלת מתי זה קורה יותר- עייף? רעב? זמנים מסוימים ביום? ומנסה למנוע את זה מראש. וכזה קורה לחבק להגיד שאת רואה שהוא כועס אבל זה כואב ולתת חלופלה להוצאת האגרסיות- להרביץ לספה או לדובי ולהפוך את זה לקבוע. ולאפשר לו לבכות יותר במהלך היום כדי שהתסכול יצא בדרך של בכי
זה ממש ממש בקצרה. בדיןק ראיתי את זה פוסט מהמם בפייסבוק אם מתאים לך בקבוצה שנקראת שינה בגישה היקשרותית או משו בסגנון
אסתכל בפייסבוק, אם זה יתן לי בלי שיש לי פייסבוקפה לקצת
בגיל הזהמתחדשת11
אם הם רבים- להפריד. כל אחד בפינה משל עצמו. בלי לתת פידבקים לכאן או לכאן
אם הוא רוצה בכל זאת לשחק עם אחיו תאמרי לו כל הכבוד שאתה רוצה לשחק, אבל בתנאי שאנחנו משחקים יפה אחד עם השני.
לשלוח סוג של תזכורת.
אם הוא באמת צולח את זה, לומר לו מילה טובה. איזה יופי אתם משחקים, כל הכבוד שאתה משתף יפה, כל הכבוד שאתם מתנהגים טוב

במקביל לתת לו תפקידים שיעזרו להם להתחבר:
את יכולה נניח לחתוך פרי, לתת לגדול ולומר לו תחלק לך ולאחיך. וכשהוא מחלק לומר בקול לקטן (אעפ שהוא לא מבין.. זה יותר חיזוק עבור הגדול) : ראית כמה אחיך אוהב אותך? הוא דואג לך.

לא נראלי שבגיל הזה יש עניין לתת עונשים כמו ללכת לחדר
אבל אם הוא ממש ממש מגזים הייתי אומרת לו שישב בכסא או בספה עד שאמא תאמר לו לקום, כדי שירגע.




רק לי הפורום תקוע לגמרי על לפני יומייםאמא לאוצר❤

ומסרב להתעדכן לא משנה כמה פותחת וסוגרת מרעננת וכו?


פתאום חושבת על זה שאם זה לא רק אני אז אף אחת בכלל לא תוכל לענות על השרשור הזה כי אף אחת לא תראה אותו 😅😅

מעניין אם הוא בכלל ישלח 🤷

חחחח בדיוק מה שחשבתיוואלה באלה

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

קרה לי הבוקר אבל הסתדר תוךדקות בודדות..לפניו ברננה!
משהו השתנה בריפרושoo

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

כלומרoo
אם אני מרפרשת את הדפדפן הוא מביא את התוכן כמו שהיה לפני יומיים 
גם אצלידיאן ד.

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

 

חחח היה לי את אותו מחשבההתלבטות טובה
היה לי מוזר ששקט ואין שרשורים חדשים בהנקות של הלילה 
אצלי לא.. אולי זה משתנה מחשב/טלפון?טארקו
גם אצלי ככהתודה לה''
גם ליזוית חדשה
פתחתי שרשור במשוב
גם אני ככהכורסא ירוקה
חח חשבתי שזה רק אצלי😂איזמרגד1אחרונה
תיק לידהלומדת כעת

1. יש מה לקחת משאבת הנקה בתיק לידה?

2. נשים עם ילדים שהיו אחרי הלידה אצל ההורים

אתן מכינות מראש גם תיקים לילדים?

אני לא מבינה איך אני אמורה להתכונן לתיק ללידה וגם בנוסף לשהות בבית שלא שלי. בוחרת בזה בלב שלם אבל זה מאתגר.


מנסה לחשוב מה הכי הגיוני

נראה לי הכי הגיוני להביא מראש את כל הציוד של הבייבי להורים לארון מסודר שם ורק הדברים של הילד הגדול (חח בן שנה וחצי וכבר גדול) יישארו כרגיל בבית פה. אחרי הלידה בעלי פשוט יקח איזה 5/6 בגדים של הילד ושלו ויביא להורים...

נשמע הגיוני? אשמח לשמוע מנסיון של נשים שעשו את זה

כמה זמן מתכננים להיות אצל ההורים?ים...

מה המרחק מהבית? 

 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

 

מתכננים שבועיים, מקווה שאפשרי...לומדת כעת

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 1השקט הזה
ביומיים שבהם נמצאיפ בבי"ח עוד אין חלב, זה רק קולוסטרום אז אין מה לקחת משאבה. אם מאיזשהי סיבה תצטרכי לשהות יותר בבי"ח, תוכלי לדאוג שיביאו לך מהבית/ להשתמש במשאבות של בית החולים.


לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה


כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

תודה...לומדת כעת
מקווה שבועיים
שאלה גם של מרחקחנוקה

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...


אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.


הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.


עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

הבנתי, אוקי תודה רבהלומדת כעת

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

לגבי 1שלומית2

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

לומדת כעתאחרונה
אולי יהיה לכן פיתרון בשבילי כי אני מיואשתסיפור_של_הלב

ב"ה 3 חודשים אחרי לידה

הנקה מלאה

טבלתי 5 שבועות אחרי הלידה, דווקא הלך בקלות הייתי יכולה אפילו לפני לטבול.

אבל כשבוע אחרי התחילו כתמים ודימומים קטנים. חשבתי שזה מחזור אבל זה לא התפתח לשם, לצערי נאסרנו (בטעות).

אחרי כמה ימים עשיתי הפסק וביום של הטבילה (😪) אני קמה בבוקר ושוב כתמים ודימום, שמנענו ממני לטבול ורק אחרי כמה ימים הצלחתי לעשות שוב הפסק ולטבול.

היום, אחרי שבוע וקצת מהטבילה, אני שוב רואה כתמים, דימום קטן. למה?? אני לא מונעת. מה קורה? למה כל הזמן יש לי דימומים וכתמים?

אני לא יודעת אולי הפעם כן יתפתח למחזור אבל אני לא יכולה כבר לדמיין את עצמי שוב פעם אסורה. אולי יש לכן עצה בשבילי איך לעזור לגוף שלי לא להתחרפן הורמונלית ולהפסיק את הדימום הזה?

בלידה אמרו שהוציאו את כל השליה...

כדאי לבדוק אם אין שאריות שילייההשם שלי

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

כן נבדקתי הרופא לא אמר כלום..סיפור_של_הלב
איזה לידה זה?חנוקה

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

לידה שלישית, פעם ראשונה ככה..סיפור_של_הלב
וכשהייתי אצל הרופא 6 שבועות אחרי לידה אמר שדןוקא הרירית עבה יחסית לנשים מניקות
ממש כדאי ללכת לרופאת נשיםיראת גאולה

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

אני אלך אם זה יתחזקסיפור_של_הלב
בינתים כשזה כתמים ואני עדין מותרת אני לא רוצה ללכת לרופאה כי זה בטח יגרום לי להיות אסורה הבדיקה..
לא מחייב שיאסור.לפניו ברננה!
תבקשי הדרכה הלכתית כדי לדעת איך להיבדק באופן שלא יאסור.
אגב בלילות הבייבי פותח לי מרווחים בהנקה יחסית גדולסיפור_של_הלב
הוא יכול לישון 5-6 שעות רצוף, ייתכן וזה גורם לדימומים ההנקה הלא רציפה?
זה קורה לפעמים בהנקה, אבל קודם כל צריך לבדוק שאיןאמהלה

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

הגיוני שהרופא לא ראה כלום בבדיקה של אחרי לידהסיפור_של_הלב
ובכל זאת יש?
כן. לפעמים רואים רק לאחר זמן.אמהלה
כן יכול להיותהשקט הזה
אצלי פספסו שארית גדולה. תלכי להבדק שוב, וגם אפ לא רואים שווה לבקש הפנייה להיסטרוסקופיה
יכול להיות מפצע בצוואר הרחםתוהה לעצמי
ממליצה להתייעץ עם בודקת טהרה מומחית
מצטרפת לנמלצה ללכת לבודקת טהרהממתקית

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

הייתי אצל בודקת כשהיו עףכתמים ביום הטבילהסיפור_של_הלב
לצערי זה מהרחם
כמה דבריםצמאה

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.


דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו


דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

אולטרסאונד בטני זה מספיק? או שצריך וגינאלי?סיפור_של_הלב
אצלי גם היה כשלא הכל יצאפלפלונת

והיתה פעם שלא היו כתמים אך כן נשארה שארית והרופאה פספסה, כדאי לוודא.

זה מרגיז שנאסרים בטעות גם לי קרה, זה באמת קשה לא לדעת בדיוק מה קורה. אל תעשי לך מצפון..

אולי זה מובן מאליוהשקט הזהאחרונה
אבל יש רב שמלווה אתכם? לפעמים אנחנו מחמירות על עצמנו סתם.. (למשל גפ אם יש כתמים, לפעמים אפשר להצליח בכ"ז לטבול בהכוונה הלכתית)
מתנה לגננות לחנוכה - לצוות רעיונות?אובדת חצות

יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים

סה"כ 7 נשים

מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית

כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?

סליחה על התגובהרק טוב!

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

מסכימה. לא בריא לייצר עוד מוסכמות וציפיותאנונימיות
תודה על התגובה שלך!חנוקה

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

וואו איזה קטע שזו התפיסהאמונה :)

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

נכון זה חלק מהעניןחנוקה

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

אפשר להביא חפיסת שוקולד/ נר ריחני עם פתק תודהשיפור
אפשר גם להביא מחר או מחרתיים צלחת עוגיות או חפיסה של פינוקים (נגיד סגנון רבע לשבע או אחרי חצות) לכל הצוות.


גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.


אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

הודעת ווטסאפ מכל הלב ממש משמעותיתמתיכון ועד מעון

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

עונה בתור מורה- תביאי חפיסת שוקולד עם פתק מושקעאמהלה

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

גם חושבת ורוצה אבל לא תמיד מגיעה לזהצמאה

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

מגש ספינגיםמצפה להריון.
טעים ומחמם את הלב
אם זה לא משהו ארוז- חשוב שהכשרות תהיה ברורהיעל מהדרום
לק"י


וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

ספינג זה לא בעיהמצפה להריון.
אם הקמח מנופה, זה לא שוקולד או בשר
לא נכון. גם כלים זו בעיהיעל מהדרום
לק"י


וגם הכשרות של שאר המצרכים.

מאוד תלוי באיזו חברה נמצאיםטארקו

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

נכון. לזה התכוונתייעל מהדרום
לק"י


אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

מצטרפת לגמרי להשקעה בברכההשקט הזה
בסוף זה מה שעושה את זה בעיני.


ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

אם הביאו משהו מכל ההורים ממש אין צורך לשלוח עודואילו פינואחרונה

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הוצאת התקן מירנהכמהה ליותר

אני אמורה להוציא היום התקן מירנה, אחרי 3 שנים.
יכולות לשתף מינסיון, אם אחרי הוצאה של ההתקן היה לכם דימום שאוסר?
אני פתאום מתלבטת, כי אם בדרך כלל כן יש דימום שאוסר,  אז אולי אדחה את ההוצאה לאחרי חנוכה.

בהצלחה!השקט הזה
מקפיצה לך..


תודה! ❤️❤️כמהה ליותר
אצל כל אחת זה שונהיוקי

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

רק אחרי שבועיים?כמהה ליותר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

כןיוקי

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

בשעה טובה יקרה! שילך בקלות!!תודה לה''
אני עוד לא הוצאתי התקן הורמונאלי אבל עצם ההוצאהאמהלה

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

זה מאוד תלוי לפי איזה פסיקה את הולכתסתם אחתאחרונה
יש דימום, לפי חלק מהשיטות הוא אוסר ולפי חלק לא.
הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

הסבר קצר על השרשור בפנים:זמן רנה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂


אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.


איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.


מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!


הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.


מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

משתפת שביום שישי נסעתי עם הפלאפון של בעלילפניו ברננה!

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

לוקחת עכשיו לשעה בע"ה.לפניו ברננה!
וואו! איזה כיף זה!שמש בשמיים

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

 

איך היה לך הבוקר?

מהמם! איזה יוזמה יפה!שמש בשמיים

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

 

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

תודה לך! מצטרפתבארץ אהבתי
מעכשיו לשעתיים בלנ"ד
אוף, עשיתי כמה דברים שהייתי צריכה בפלאפוןבארץ אהבתי

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

בהצלחה!שמש בשמייםאחרונה
כמה זמן הגודש שאחרי הלידה?תודה לה''

לא מצליחה לישון מרוב כאבים... 😞

עבר 36 שעות מאז שהתחיל 

 

 

כל פעם שיש הקלה בעקבות ריקון , כמובן רק עד הקלה, לא מרוקנת יותר מזה.. מיד מתמלא שוב ממש ונהיה כואבבבבב

אצליDoughnut
בשלב הזה הייתי שואבת ושומרת לי מנות במקפיא לשעת הצורך. לא גרם לי לבעיות וסתימות אח"כ, התאזן למרות השאיבות ונהניתי אח"כ מהמנות השאובות. רק כששאבתי ממש היתה לי הקלה.
תודה! אני לא אוהבת להתעסק עם שאיבות...תודה לה''
וגם, זה כרגע יוצא רק בהרבה מאמץ ועיסויים ולא זורם בכלל...
הבנתיDoughnut

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תודה!!!תודה לה''אחרונה
חנוכה עם הילדים..הילושש

אז החנוכה שלנו הוא די רגיל.. 

היום עושים אצל חמותי הדלקה עם כולם, וביום האחרון הזמנתי את המשפחה שלי אליי-מקווה שיצא לפועל.. 

 

באמצע- בעלי עובד בערבים עד מאוחר. 

ואני עם הילדים לבד. 

אז מחפשת דרכים מעניינות להעביר להם את חנוכה.. שיהיה שמח. 

 

* אנחנו עובדים, הגדול בקייטנה עד 16.00 והקטנה במעון גם כן.. אז ימים רגילים לגמרי.. 

באלי לצאת איתם להצגה או משהו.. לא מצאתי משהו מתאים במחיר סביר.. 

 

נראה לי שעם קטנים יותר קל לחגוגיעל מהדרום

לק"י


הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

בן 4 ובת כמעט שנתייםהילושש
אז משחק בסביבוניםיעל מהדרום

לק"י


אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.


ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

אנחנו מגיל דיי קטן התחלנו סביבון הפתעותטארקו

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)


ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)


זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון


זה עדיין החג הכי כייפי שיש!


אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

אנחנו שמים אחרי ההדלקה שירי חנוכההשקט הזה

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

אנחנוכורסא ירוקה

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

ילדים קטניםבאתי מפעםאחרונה

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג... 

אולי יעניין אותך