ילדון מתוק מתוק בן שנתיים שלא מפסיק להרביץ לאח שלופה לקצת
אח שלו בן 11 חודשים וגם לא פראייר אבל בכל זאת הוא קטן.
הוא רואה אותו עומד, דוחף אותו שיפול. זורק עליו משחקים. מרביץ לו כל פעם שמתקרב אליו כשמשחק במשהו, לפעמים עם היד ולפעמים עם המשחק. מושך לו בשיער. מתיישב עליו.
וזה עוד לפני הלידה 🤦‍♀️

מה עושים? איך מגיבים?
מרגיש לי שזה השלב שכדאי לעצור וללכת להנחיית הורים אבל עד שאעשה את זה אז מתייעצת כאן.
בהתחלה הייתי אומרת לו כל פעם שמרביץ שהוא הולך לחדר וזה באמת היה מזיז לו. עכשיו זה כבר לא מפריע לו.
היום הןא הרביץ לאח שלו ואז הוא מסתכל עליי ובחצי חיוך שובב שואל אותי 'ללכת לחדר?'. רציתי לאכול אותו 😆😍
כשאנחנו אצל ההורים שלי אז אני אומרת לו כשהוא מרביץ שיעמוד באיזה פינה שיש בסלון, אז הוא מרביץ ואומר 'ללכת לפינה' והולך לעמוד שם...

ואם זה ככה עכשיו מה יהיה אחרי הלידה??

אשמח לכל תובנה שלכן בנושא
וכן, אני יודעת שיש מושג גיל שנתיים האיום. יש דרך לחמוק מזה?
כשזה היה קורה אצלנוהמקורית
היינו אומרים לו: לא מכה, תעשה טובה.
לוקחים את היד ועושין טובה ואומרים להם להתחבק. אומרים להם שהם אחים ושהם צריכים חאהוב אחד את השנייה ולשמור אחד על השנייה.
הם עדיין רבים כמובן, אבל זה עזר בשעתו
זו בחינת גבולות. ברגע שאת הופכת את זה ללא מעניין זה יחלוף
עושה את זה, הוא יכול לצאת מהחדר רק אם מבקש סליחהפה לקצת
ונותן נשיקה. זה נהיה בשבילו סוג של משחק נראה לי.

מתלבטת אם זה חכם להתעלם מזה לחלוטין
אוי, לא נעים בכללאביול
בדרך כלל זה רצון שלו לצומי. תנסו לתת לו זמני איכות עם אחד מכם, אפילו של קבע שעה. שאתם משחקים איתו ונותנים לט צומי... לרוב זה מרגיע אותם
יש לו. כשאח שלו ישן אני רק איתו.פה לקצת
והרבה פעמים כשהוא ער אני עם אחד ובעלי עם השני.
ברור לי שזה רצון לצומי אבל לא יודעת איך לספק אותו
מה שעזר אצלינוהיופי שבשקט
ראיתי שזה קורה בשני מצבים - רצון לצומי ורצון בתקשורת עם האח.
כשזיהיתי רצון בצומי התייחסתי בעיקר לילד הנפגע:
"אוי, x, קיבלת מכה?"
הילדה בת השנתיים : "אמא, אני הרבצתי לו!"
"רגע חמודה, אני לא יכולה להקשיב כי x עצוב, הוא קיבל מכה."
ובזמן אחר נתתי לה צומי לבד.
בנוסף, הצבתי גבול שמכות בראש לא מקובלות בשום פנים ואופן.

כשזיהיתי רצון בקרבה הראתי איך כן אפשר. אפשר ללטף, אפשר לחבק, אפשר בבטן ובגפיים. אפשר לנשק. אפשר להושיט לו משחק וכו'

דבר נוסף - מכיוון שאסרנו עליה לדחוף כדי למנוע מהתינוק לקחת לה משחק, דאגתי בכל פעם שהוא הפריע לה להתערב ולא לחכות שהיא תצטרך לדחוף בעצמה. אחרי תקופה זה נרגע ויכלתי לשחרר קצת ולתת להם ללמוד לתקשר עם פחות תיווך
זה מה שחשבתי לעשות, אבל אז נראה לי נרויח תוצאהפה לקצת
הפוכה. הילד השני יקבל יותר צומי ממנו וזה בעצם מה שהוא מחפש, לקבל צומי.
לא יודעת אם הוא יבין שלא משתלם לו להרביץ כי אז מתייחסים יותר לאח שלו.
נותנים צומי לגדולהיופי שבשקט
רק לא על ההתנהגות הבעייתית. כשזה התאפשר שיחקתי איתה או הקראתי לה סיפור מיד כשהכל נרגע.
אני גם לא חושבת שהיא הבינה שזה לא משתלם כי נותנים יחס לאח, אבל ככה היא לא קיבלה צומי על הרבצה ומצד שני כן הבינה שזה לא מקובל בבית ולא ממלא את הצורך ביחס מההורים.
קראתי פעם אצל מנחת הורים שכשיש כזה מצב מתמשךשם משתמשת.
זה בדר''כ קושי רגשי שאליו בעיקר צריך לתת מענה -
להשקיע המון המון ביחס איישי כמה שניתן כמובן
לפנק לחבק לנשק לשחק יחד לתת לו תפקידים שירגי ש חשוב ללכת איתו למכולת לבד או אפילו לזרוק את הזבל
ומול המכות להגיב בנחישות אבל עניינית- בלי מעורבות רגשית . לומר בנחרצות שאסור..להזיז אותו הצידה או אותה
אבל לא לעשות הרבה עניין רגשי בלי מלא כעס
ולהיות עקביים עם התשומי ועם הגבול הברור והענייני

לי זה עבד פעם
אבל באמת גם צריכה לנסות את זה שוב כי גם פה יש עניינים דומים אמנם לא כלפי אח תינוק אבל מכות ומילים לא נעימות ..זה גיל משהו משהו השנתיים הזה🙄
כשכתבתי את ההודעה התלבטתי אם להוסיףפה לקצת
שנראה לי שזה החמיר מאז שהתחיל מעון...
הוא במעון והקטן נשאר איתי.
חחח צחקתיאורוש3
ללכת לפינה
חמוד
הייתי מחזיקה לו את היד אומרת טובה, ומלטפת איתו את האח. או הסחת דעת. או מחזיקה אותו בצד וסופרת עד עשר. שומרת על פנים רציניות ואז אומרת- בבית שלנו לא מרביצים. לך תשחק ב....
הוא באמת מתוקפה לקצת
הבן שלי גם ככהכן אני
הוא בן שלוש.
כל הזמן מרביץ לקטנה. דוחף, מושך לה בשיער, זורק עליה דברים.
אני משתדלת לא לתת לו יחס יותר מדי, אלא יותר להתייחס לקטנה, אבל אני לא רואה שזה עוזר.
אולי בגלל שאת מתייחסת יותר לקטנה...אביול
הוא מחפש את הצומי שלך.. תנסי לתת לו יותר צומי בזמנים רגועים
אני מתכוונת בתגובה למעשהכן אני
כשהוא מציק לה, לא להתייחס אליו ולתת לו תשומת לב על ההתנהגות השלילית, אלא להתייחס לקטנה שבוכה.
הזמנים אחרים אני נותנת גם לו יחס. אני צריכה לשים לב אם יש זמנים שחברה לו תשומת לב.
אה, זה נכוןאביול
נשמע לי הגיוני שזה לא יעזורפה לקצת
כי בסוף הוא לא מקבל את מה שרוצה וזה בטח רק מתסכל יותר.
הוא רוצה צומי ובמקום לקבל אח שלו שוב מקבל יותר ממנו.
אצלנומאוהבת בילדי

בת השנה וחצי מקרקפת את האחים שלה... מה שהכי עוזר זה לדברר אותה.

זה עוזר למנוע את הפעמים הבאות?פה לקצת
את אומרת לו כשדוחף אותו לדוגמא 'רצית לשחק לבד?'
לאמאוהבת בילדי

אבל זה עוזר כדי שאחים שךה לא ירביצו לה בחזרה ודווקא יבינו אותה...

מצטרפתמחי
מה שעזר אצלנו היה שילוב של הרבה דברים.
1. לתת לו המון המון יחס. גם אם היה נראה לי שהוא כבר מקבל הרבה צומי ויש לו זמן לבד איתי, איך שהוא הוספתי עוד וזה עזר.
2. להרחיק את הקטן ממנו מיד כשהוא מתקרב להפריע, כדי שהוא לא יצטרך לעשות את זה בדרכים לא נעימות.
3. בזמן המכה להתייחס רק לתינוק במשך דקה-שתיים, כדי שהגדול יבין שזו לא דרך למשוך תשומת לב ולא גורר תקשורת מצידנו, ואחר כך להתייחס לגדול ולדברר אותו: כעסת עליו שהוא שבר לך את המגדל? רצית שהוא לא יפריע לך? אתה לא אוהב כשאיקס לוקח לך דברים? וכו'.. אז לכן הרבצת/דחפת/נשכת? זה באמת מעצבן ששוברים לך... אבל אנחנו לא מרביצים. אפשר לקרוא לאמא ואמא תיקח את איקח למקום אחר שהוא לא יפריע. (נשמע נאום ארוך לילד בן שנתיים, אבל הם מבינים)
4. בזמנים אחרים, לא בזמן שהוא מכה, לדבר המון על כמה שאנחנו אוהבים את התינוק וכמה שהוא אוהב את הגדול, ואיך מתנהגים עם תינוק? עושים לו טובה, נותנים חיבוק, נשיקה. מביאים לו משחקים, שרים לו שירים, זורקים את הטיטול שלו לפח, נותנים לו חתיכה מהפרי/עוגיה. כמובן לא את כל הדוגמאות בפעם אחת קוראים סיפורים על אחים/תינוק (זה הזמן להתחיל לקרוא סיפורים על תינוק חדש...) ומכניסים דוגמאות מהחיים שלו - אוי איקס הגיע ורצה לשחק איתו והוא לא רצה.. מה הוא עשה? הגדול בכה ואמא היתה עסוקה עם איקס... הוא היה מאוד עצוב שאמא לא הגיעה מיד. וכו' וכו'...
5. לשבח אותו מאוד, בהגזמה, על כל פעם שהוא עושה משהו טוב לאחיו. וואו איזה אח טוב אתה, כמה אתה דואג לאיקס ואוהב אותו! תראה איך הוא שמח. אני אספר לאבא/סבא/סבתא כמה שאתה דואג לו. אתה כל כך גדול, תראה כמה אתה עוזר לו... (בהתחלה לפעמים זה גורם להם לתגובה הפוכה, לרוץ להרביץ ברגע שמשבחים אותם. אם זה קורה אני לוקחת את היד שלו ואומרת: איזה יופי שהפסקת מיד. איקס לא אוהב מכות, נכון? מה הוא כן אוהב? וממשיכה בנימה חיובית. אני רואה שעם הזמן התגובה הזו מפסיקה. זה מין חוסר בטחון כזה שאנחנו באמת משבחים את הקשר ביניהם לקטן)
בהצלחה!! זה שלב לא קל ומחרפן, אבל כמה שזה פחות יפעיל אותנו רגשית ונתייחס לזה בצורה עניינית, ונדאג למלא את הצרכים הרגשיים שלו, זה יעבור יותר מהר.
אני לא בעד עונשים, בטח לא בגיל הזה. כמו שאת רואה זה לא עוזר, הוא צוחק והופך את העונש למשחק וזה לא משיג את המטרה. חשוב לנו שהוא יבין שזה אסור, אבל אפשר להשיג את המטרה הזו עם הרבה דרכים מסביב. אנחנו רגילים לחשוב שצריך להציב להם גבולות ולהגיב באופן מיידי, וזה לא תמיד נכון. לפחות ממה שאני רואה אצל הילדים שלי, הרבה פעמים תגובה מידית לא עוזרת בכלל, ומה שעוזר זה בעיקר התעלמות מהשלילי, הגדלת החיובי, ושיחה על כך בזמן אחר כשהסערה נרגעת.
תודה על כל העצות! לקחתי לי ומקווה שזה יעזורפה לקצת
יש לך המלצות לספר שמתאים על אח קטן?
בעיקרון, הוא עדיין תקוע בלקרוא לקטן תינוקי כי ככה קראנו לו חודשיים עד הברית. אז מקווה שיבין שמדובר על תינוק אחר 😅
😅מחי
האמת שהספרים שיש לי הם באנגלית, לקחתי ממישהי כאן לפני הלידה הקודמת. אבל בטוחה שיש מבחר...
חח תודה, באמת פחות רלוונטיפה לקצת
יש כל מיני...אביול
לי יש את האחות הקטנה של תותי. זה ספר ישן, לא יודעת אם יש אותו עוד...
יש גם את לולו והתינוק הצווחן. אני מאוד אוהבת את הסדרה של לולו אבל לא מגירה את זה ספציפית
איפה קונים ספרים כאלה?פה לקצת
צומת ספרים או בחנויות משחקים?
את הסדרה של לולו יש במקס סטוקאביול
מאמינה שגם בחנויות ספרים. את הספר שיש לנו קיבלנו אז אני לא יודעת
האמת שזה נשמע שספר שפחות ארצה לספרפה לקצת
נשמע שמציג את התינוק כמשהו מטריד ולא כייף אבל אלך למקס סטוק לקרוא אותו בעצמי. תודה!
גם אני חשבתי ככהאביולאחרונה
אבל מהתרשמות כללית זה נראה לי בסדר. את יכולה לגגל על זה
שומרת ליממשיכה לחלום
תודה לך
אהבתי את הסיכום, ממצה וקולע
תזכרי שהוא ממש קטן עדייןילד בכור
הוא תינוק בעצמו.. בגילאים האלה הם מונעים מדחפים והרגשות סוערים אצלם, במצבים של אגרסיות הוא פועל מהמקומות האלה. להרחיק אותו או לתת לו עונש או לא להתייחס אליו רק מגביר את הסערה שלו ומוסיף לחץ וסטרס. הייתי מסתכלת מתי זה קורה יותר- עייף? רעב? זמנים מסוימים ביום? ומנסה למנוע את זה מראש. וכזה קורה לחבק להגיד שאת רואה שהוא כועס אבל זה כואב ולתת חלופלה להוצאת האגרסיות- להרביץ לספה או לדובי ולהפוך את זה לקבוע. ולאפשר לו לבכות יותר במהלך היום כדי שהתסכול יצא בדרך של בכי
זה ממש ממש בקצרה. בדיןק ראיתי את זה פוסט מהמם בפייסבוק אם מתאים לך בקבוצה שנקראת שינה בגישה היקשרותית או משו בסגנון
אסתכל בפייסבוק, אם זה יתן לי בלי שיש לי פייסבוקפה לקצת
בגיל הזהמתחדשת11
אם הם רבים- להפריד. כל אחד בפינה משל עצמו. בלי לתת פידבקים לכאן או לכאן
אם הוא רוצה בכל זאת לשחק עם אחיו תאמרי לו כל הכבוד שאתה רוצה לשחק, אבל בתנאי שאנחנו משחקים יפה אחד עם השני.
לשלוח סוג של תזכורת.
אם הוא באמת צולח את זה, לומר לו מילה טובה. איזה יופי אתם משחקים, כל הכבוד שאתה משתף יפה, כל הכבוד שאתם מתנהגים טוב

במקביל לתת לו תפקידים שיעזרו להם להתחבר:
את יכולה נניח לחתוך פרי, לתת לגדול ולומר לו תחלק לך ולאחיך. וכשהוא מחלק לומר בקול לקטן (אעפ שהוא לא מבין.. זה יותר חיזוק עבור הגדול) : ראית כמה אחיך אוהב אותך? הוא דואג לך.

לא נראלי שבגיל הזה יש עניין לתת עונשים כמו ללכת לחדר
אבל אם הוא ממש ממש מגזים הייתי אומרת לו שישב בכסא או בספה עד שאמא תאמר לו לקום, כדי שירגע.




הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

מזדההoo

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי


אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)


בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה


ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

❤️אין לי הסבר
את צודקת עם מה שהוספת 
ואי כל מילה שלךלפניו ברננה!

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

❤️אין לי הסבר

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

❤️כל השיח על משקל הוא לא לגיטימיאנונימיות

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

וואו כל כך מבינה אותך❤️סטודנטית אלופה

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

צודקת ממשבתאל1
סליחה מראש אם ההודעה שלי תהיה קצת מעצבנת, אבלכבת שבעים

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.


אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?


כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.


בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

יש הבדל בין לדבר על עצמי לבין לדבר על אחריםאין לי הסבר

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.


אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.


כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.


מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.


מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

אין לי הסבר- הסבירה מאוד יפה את המקוםסטודנטית אלופה

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

נראה לי שזה תלוי גם הטוןמתיכון ועד מעון

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

את צודקתאין לי הסבר
אבל יש נושאים שעצם העיסוק בהם זו חדירה לפרטיות. כנשים צעירות לי על משקל בד''כ זה בטון חברי וידידותי, אבל עדיין זו חדירה למרחב האישי שלי.
וואי ממש!! ונשים פשוט לא מצליחות להבין את זה!!אמא לאוצר❤

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

מסכימה מאודאין לי הסבראחרונה

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

הגיע הזמן לשרשור חדש ובו גם יוזמה יפה לחנוכה!זמן רנה


מתחברים בחנוכה תשפ"ו


מוזמנות להצטרף וגם לספר לנו פה איך היה.. וכמובן גם לקחת זמנים נוספים 🙂

הסבר קצר על השרשור בפנים:זמן רנה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂


אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.


איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.


מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!


הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.


מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

משתפת שביום שישי נסעתי עם הפלאפון של בעלילפניו ברננה!

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

לוקחת עכשיו לשעה בע"ה.לפניו ברננה!
וואו! איזה כיף זה!שמש בשמיים

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

 

איך היה לך הבוקר?

האמת שיש לו גלישה בפלאפוןלפניו ברננה!

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..


(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)


הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

מהמם! איזה יוזמה יפה!שמש בשמיים

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

 

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

בהצלחה! האמת אני גם עשיתי ככה תקופה אבל משעהלפניו ברננה!

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

 

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

תודה לך! מצטרפתבארץ אהבתי
מעכשיו לשעתיים בלנ"ד
אוף, עשיתי כמה דברים שהייתי צריכה בפלאפוןבארץ אהבתי

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

בהצלחה!שמש בשמיים
איך היה? ❤️לפניו ברננה!
תודה ששאלת! עניתי בטעות לעצמי במקום לך..😊בארץ אהבתי
ב"ה היה טוב (אחרי הפסקה קצרה ב4 המשכתי עוד ב"ה)בארץ אהבתי
ועשינו גם שעתיים משפחתיות אחרי הדלקת נרות ששיתפתי גם את הילדים בזה (הצטרפנו לאתגר..), וזה גם פתח קצת שיח טוב על גבולות בשימוש במסכים.
נפלא 🙂לפניו ברננה!

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

מצטרפתחשבתי שאני חזקה

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

בהצלחה!!לפניו ברננה!
תספרי איך היה❤️❤️
היה חצי חצי..חשבתי שאני חזקהאחרונה

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

הצטרפתי! לקחתי לשעתיים אחרי הדלקת נרותבוקר אור
והיה מעולה
כיף לשמוע!!לפניו ברננה!
הצטרפתישומשומונית

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

איזה כיף!!לפניו ברננה!

ואי כזה משמח לשמוע!

שיעור מהמם לחנוכה שקיבלתי המלצה עליולפניו ברננה!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:



הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

כמה זמן הגודש שאחרי הלידה?תודה לה''

לא מצליחה לישון מרוב כאבים... 😞

עבר 36 שעות מאז שהתחיל 

 

 

כל פעם שיש הקלה בעקבות ריקון , כמובן רק עד הקלה, לא מרוקנת יותר מזה.. מיד מתמלא שוב ממש ונהיה כואבבבבב

אצליDoughnut
בשלב הזה הייתי שואבת ושומרת לי מנות במקפיא לשעת הצורך. לא גרם לי לבעיות וסתימות אח"כ, התאזן למרות השאיבות ונהניתי אח"כ מהמנות השאובות. רק כששאבתי ממש היתה לי הקלה.
תודה! אני לא אוהבת להתעסק עם שאיבות...תודה לה''
וגם, זה כרגע יוצא רק בהרבה מאמץ ועיסויים ולא זורם בכלל...
הבנתיDoughnut

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

תודה!!!תודה לה''
אולימקלדתי פתח

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תודה!!תודה לה''
כן נראלי אשאב בלי סטריליזציה 
וואי סיוטט הגודש שאחרי לידהתלמים

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

תודה! אני אנסהתודה לה''
אבל שמים רק אחרי ששואבים לא?
גם אני בד"כ שואבת בשלב הזהאפונה
פעם אחת, ואז זה מסתדר.
שאבתי כבר פעם אחת וסחטתי הרבה פעמיםתודה לה''

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

סיוטצלולה

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

וואי טוב לדעת תודה רבה רבה!!תודה לה''אחרונה
תיק לידהלומדת כעת

1. יש מה לקחת משאבת הנקה בתיק לידה?

2. נשים עם ילדים שהיו אחרי הלידה אצל ההורים

אתן מכינות מראש גם תיקים לילדים?

אני לא מבינה איך אני אמורה להתכונן לתיק ללידה וגם בנוסף לשהות בבית שלא שלי. בוחרת בזה בלב שלם אבל זה מאתגר.


מנסה לחשוב מה הכי הגיוני

נראה לי הכי הגיוני להביא מראש את כל הציוד של הבייבי להורים לארון מסודר שם ורק הדברים של הילד הגדול (חח בן שנה וחצי וכבר גדול) יישארו כרגיל בבית פה. אחרי הלידה בעלי פשוט יקח איזה 5/6 בגדים של הילד ושלו ויביא להורים...

נשמע הגיוני? אשמח לשמוע מנסיון של נשים שעשו את זה

כמה זמן מתכננים להיות אצל ההורים?ים...

מה המרחק מהבית? 

 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

 

מתכננים שבועיים, מקווה שאפשרי...לומדת כעת

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 1השקט הזה
ביומיים שבהם נמצאיפ בבי"ח עוד אין חלב, זה רק קולוסטרום אז אין מה לקחת משאבה. אם מאיזשהי סיבה תצטרכי לשהות יותר בבי"ח, תוכלי לדאוג שיביאו לך מהבית/ להשתמש במשאבות של בית החולים.


לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה


כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

תודה...לומדת כעת
מקווה שבועיים
אז אחד משנייםהשקט הזהאחרונה

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

שאלה גם של מרחקחנוקה

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...


אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.


הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.


עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

הבנתי, אוקי תודה רבהלומדת כעת

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

לגבי 1שלומית2

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

הייתי מכינה מראש גם לגדוליעל מהדרום
לק"י


אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

עונה ךבשורות משמחות

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

תסמיני הריוןאנונימית בהו"ל

עזבו רגע הגיוני או מדעי

יכול להיות שהתחילו לי בחילות שבוע אחרי הביוץ?

נראה לי מופרך לחלוטין

אבל משהו שהתחיל כוירוס בטן (כך חשבתי), פשוט לא נגמר ועכשיו במקום כאבי בטן יש בחילות.

כל מחשבה על אוכל מעוררת בי בחילה

הבטן שלי כואבת מרעב, אבל לא בא לי לאכול כלום.

זה קרה למישהי?

וזה רקאנונימית בהו"ל

בערב

במהלך היום אני בסדר

מכירה מקרוב🥴סטודנטית אלופה

ככה גיליתי על ההריון..

לא יודעת לתת הסבר הגיוני, אבל תכלס זה מה שהיה.

שיהיה הריון תקין וקל בעזרת ה', בידיים מלאות❤️

תודה❤️אנונימית בהו"ל

וואי הלוואי

יש עוד קצת זמן עד שאוכל לבדוק

אבל נחכה בסבלנות

קרה גם לימדפדפת
בגלל בחילות עשיתי בדיקות לפני האיחור שיצאו חיוביות
אצלי היו חוסר תיאבון וחוסר חשק לאוכלמצפה88
אצלי יש תופעות יותר משבוע לפני האיחוראמא לאוצר❤אחרונה
רק לי הפורום תקוע לגמרי על לפני יומייםאמא לאוצר❤

ומסרב להתעדכן לא משנה כמה פותחת וסוגרת מרעננת וכו?


פתאום חושבת על זה שאם זה לא רק אני אז אף אחת בכלל לא תוכל לענות על השרשור הזה כי אף אחת לא תראה אותו 😅😅

מעניין אם הוא בכלל ישלח 🤷

חחחח בדיוק מה שחשבתיוואלה באלה

זה קרה אתמול בערב מתישהו

לא להאמין כמה אני מכורה😂

קרה לי הבוקר אבל הסתדר תוךדקות בודדות..לפניו ברננה!
משהו השתנה בריפרושoo

אצלי מתעדכן רק בכניסה ויציאה מהפורום ולא מריפרוש הדפדפן

@משה

כלומרoo
אם אני מרפרשת את הדפדפן הוא מביא את התוכן כמו שהיה לפני יומיים 
גם אצלידיאן ד.

רציתי לכתוב מה קרה שהפורום כל כך שקט

עד שהבנתי שיש מלא שרשורים שהוא מסרב להראות לי אותם

 

חחח היה לי את אותו מחשבההתלבטות טובה
היה לי מוזר ששקט ואין שרשורים חדשים בהנקות של הלילה 
אצלי לא.. אולי זה משתנה מחשב/טלפון?טארקו
גם אצלי ככהתודה לה''
גם ליזוית חדשה
פתחתי שרשור במשוב
גם אני ככהכורסא ירוקה
חח חשבתי שזה רק אצלי😂איזמרגד1
נראה שזה טופלoo
חח שמחה לראות שזה לא רק אניאמא לאוצר❤

ושהצלחתן לענות

ושהצלחתי לראות🤣

כנ"לשמ"פאחרונה
הוצאת התקן מירנהכמהה ליותר

אני אמורה להוציא היום התקן מירנה, אחרי 3 שנים.
יכולות לשתף מינסיון, אם אחרי הוצאה של ההתקן היה לכם דימום שאוסר?
אני פתאום מתלבטת, כי אם בדרך כלל כן יש דימום שאוסר,  אז אולי אדחה את ההוצאה לאחרי חנוכה.

בהצלחה!השקט הזה
מקפיצה לך..


תודה! ❤️❤️כמהה ליותר
אצל כל אחת זה שונהיוקי

לי היה אחרי שבועיים בערך דימום כמו מחזור שאסר

רק אחרי שבועיים?כמהה ליותר

כלאמר ההוצאה עצמה והימים הבאים אחריה, לא היה כלום?

כןיוקי

אבל הרופאה אמרה לי שזה יכול גם להיות באותו היום

בשעה טובה יקרה! שילך בקלות!!תודה לה''
אני עוד לא הוצאתי התקן הורמונאלי אבל עצם ההוצאהאמהלה

אוסרת אצלנו כך שהשאלה מתייתרת אצלי....

הגיוני שאחרי שבועיים יהיה דימום כי הרירית נבנית ואז מתחילה להתפרק

זה מאוד תלוי לפי איזה פסיקה את הולכתסתם אחת
יש דימום, לפי חלק מהשיטות הוא אוסר ולפי חלק לא.
הכי טוב לשאול את הרב שלכם כי יש לזה פסיקות שונותפרח חדשאחרונה
מתנה לגננות לחנוכה - לצוות רעיונות?אובדת חצות

יש צוות של הבוקר וצוות צהרון בצהריים

סה"כ 7 נשים

מה אפשר לקנות כדי להראות הערכה אישית

כי הילדים ב"ה נהנים ומרוצים אבל שלא יקרע את הכיס?

סליחה על התגובהרק טוב!

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

מסכימה. לא בריא לייצר עוד מוסכמות וציפיותאנונימיות
תודה על התגובה שלך!חנוקה

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

וואו איזה קטע שזו התפיסהאמונה :)

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

נכון זה חלק מהעניןחנוקה

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

גם אני מורה מקצועיתרק טוב!אחרונה
וממש לא מצפה ואף מעדיפה שלא לקבל מתנות מהורים במהלך השנה. גם בסוף שנה מיותר מבחינתי.


לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

אפשר להביא חפיסת שוקולד/ נר ריחני עם פתק תודהשיפור
אפשר גם להביא מחר או מחרתיים צלחת עוגיות או חפיסה של פינוקים (נגיד סגנון רבע לשבע או אחרי חצות) לכל הצוות.


גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.


אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

הודעת ווטסאפ מכל הלב ממש משמעותיתמתיכון ועד מעון

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

עונה בתור מורה- תביאי חפיסת שוקולד עם פתק מושקעאמהלה

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

גם חושבת ורוצה אבל לא תמיד מגיעה לזהצמאה

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

מגש ספינגיםמצפה להריון.
טעים ומחמם את הלב
אם זה לא משהו ארוז- חשוב שהכשרות תהיה ברורהיעל מהדרום
לק"י


וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

ספינג זה לא בעיהמצפה להריון.
אם הקמח מנופה, זה לא שוקולד או בשר
לא נכון. גם כלים זו בעיהיעל מהדרום
לק"י


וגם הכשרות של שאר המצרכים.

מאוד תלוי באיזו חברה נמצאיםטארקו

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

נכון. לזה התכוונתייעל מהדרום
לק"י


אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

מצטרפת לגמרי להשקעה בברכההשקט הזה
בסוף זה מה שעושה את זה בעיני.


ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

אם הביאו משהו מכל ההורים ממש אין צורך לשלוח עודואילו פינו

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

מארז מתוקים של חנוכהאמ פי 5

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

 

 

לא מקובל להביא בחנוכהבתאל1
בשנים האחרונות קונים אצלינו מהועד בכל חג כמעטיעל מהדרום
לק"י


השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

אולי יעניין אותך