המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
ילדון מתוק מתוק בן שנתיים שלא מפסיק להרביץ לאח שלופה לקצת
אח שלו בן 11 חודשים וגם לא פראייר אבל בכל זאת הוא קטן.
הוא רואה אותו עומד, דוחף אותו שיפול. זורק עליו משחקים. מרביץ לו כל פעם שמתקרב אליו כשמשחק במשהו, לפעמים עם היד ולפעמים עם המשחק. מושך לו בשיער. מתיישב עליו.
וזה עוד לפני הלידה 🤦‍♀️

מה עושים? איך מגיבים?
מרגיש לי שזה השלב שכדאי לעצור וללכת להנחיית הורים אבל עד שאעשה את זה אז מתייעצת כאן.
בהתחלה הייתי אומרת לו כל פעם שמרביץ שהוא הולך לחדר וזה באמת היה מזיז לו. עכשיו זה כבר לא מפריע לו.
היום הןא הרביץ לאח שלו ואז הוא מסתכל עליי ובחצי חיוך שובב שואל אותי 'ללכת לחדר?'. רציתי לאכול אותו 😆😍
כשאנחנו אצל ההורים שלי אז אני אומרת לו כשהוא מרביץ שיעמוד באיזה פינה שיש בסלון, אז הוא מרביץ ואומר 'ללכת לפינה' והולך לעמוד שם...

ואם זה ככה עכשיו מה יהיה אחרי הלידה??

אשמח לכל תובנה שלכן בנושא
וכן, אני יודעת שיש מושג גיל שנתיים האיום. יש דרך לחמוק מזה?
כשזה היה קורה אצלנוהמקורית
היינו אומרים לו: לא מכה, תעשה טובה.
לוקחים את היד ועושין טובה ואומרים להם להתחבק. אומרים להם שהם אחים ושהם צריכים חאהוב אחד את השנייה ולשמור אחד על השנייה.
הם עדיין רבים כמובן, אבל זה עזר בשעתו
זו בחינת גבולות. ברגע שאת הופכת את זה ללא מעניין זה יחלוף
עושה את זה, הוא יכול לצאת מהחדר רק אם מבקש סליחהפה לקצת
ונותן נשיקה. זה נהיה בשבילו סוג של משחק נראה לי.

מתלבטת אם זה חכם להתעלם מזה לחלוטין
אוי, לא נעים בכללאביול
בדרך כלל זה רצון שלו לצומי. תנסו לתת לו זמני איכות עם אחד מכם, אפילו של קבע שעה. שאתם משחקים איתו ונותנים לט צומי... לרוב זה מרגיע אותם
יש לו. כשאח שלו ישן אני רק איתו.פה לקצת
והרבה פעמים כשהוא ער אני עם אחד ובעלי עם השני.
ברור לי שזה רצון לצומי אבל לא יודעת איך לספק אותו
מה שעזר אצלינוהיופי שבשקט
ראיתי שזה קורה בשני מצבים - רצון לצומי ורצון בתקשורת עם האח.
כשזיהיתי רצון בצומי התייחסתי בעיקר לילד הנפגע:
"אוי, x, קיבלת מכה?"
הילדה בת השנתיים : "אמא, אני הרבצתי לו!"
"רגע חמודה, אני לא יכולה להקשיב כי x עצוב, הוא קיבל מכה."
ובזמן אחר נתתי לה צומי לבד.
בנוסף, הצבתי גבול שמכות בראש לא מקובלות בשום פנים ואופן.

כשזיהיתי רצון בקרבה הראתי איך כן אפשר. אפשר ללטף, אפשר לחבק, אפשר בבטן ובגפיים. אפשר לנשק. אפשר להושיט לו משחק וכו'

דבר נוסף - מכיוון שאסרנו עליה לדחוף כדי למנוע מהתינוק לקחת לה משחק, דאגתי בכל פעם שהוא הפריע לה להתערב ולא לחכות שהיא תצטרך לדחוף בעצמה. אחרי תקופה זה נרגע ויכלתי לשחרר קצת ולתת להם ללמוד לתקשר עם פחות תיווך
זה מה שחשבתי לעשות, אבל אז נראה לי נרויח תוצאהפה לקצת
הפוכה. הילד השני יקבל יותר צומי ממנו וזה בעצם מה שהוא מחפש, לקבל צומי.
לא יודעת אם הוא יבין שלא משתלם לו להרביץ כי אז מתייחסים יותר לאח שלו.
נותנים צומי לגדולהיופי שבשקט
רק לא על ההתנהגות הבעייתית. כשזה התאפשר שיחקתי איתה או הקראתי לה סיפור מיד כשהכל נרגע.
אני גם לא חושבת שהיא הבינה שזה לא משתלם כי נותנים יחס לאח, אבל ככה היא לא קיבלה צומי על הרבצה ומצד שני כן הבינה שזה לא מקובל בבית ולא ממלא את הצורך ביחס מההורים.
קראתי פעם אצל מנחת הורים שכשיש כזה מצב מתמשךשם משתמשת.
זה בדר''כ קושי רגשי שאליו בעיקר צריך לתת מענה -
להשקיע המון המון ביחס איישי כמה שניתן כמובן
לפנק לחבק לנשק לשחק יחד לתת לו תפקידים שירגי ש חשוב ללכת איתו למכולת לבד או אפילו לזרוק את הזבל
ומול המכות להגיב בנחישות אבל עניינית- בלי מעורבות רגשית . לומר בנחרצות שאסור..להזיז אותו הצידה או אותה
אבל לא לעשות הרבה עניין רגשי בלי מלא כעס
ולהיות עקביים עם התשומי ועם הגבול הברור והענייני

לי זה עבד פעם
אבל באמת גם צריכה לנסות את זה שוב כי גם פה יש עניינים דומים אמנם לא כלפי אח תינוק אבל מכות ומילים לא נעימות ..זה גיל משהו משהו השנתיים הזה🙄
כשכתבתי את ההודעה התלבטתי אם להוסיףפה לקצת
שנראה לי שזה החמיר מאז שהתחיל מעון...
הוא במעון והקטן נשאר איתי.
חחח צחקתיאורוש3
ללכת לפינה
חמוד
הייתי מחזיקה לו את היד אומרת טובה, ומלטפת איתו את האח. או הסחת דעת. או מחזיקה אותו בצד וסופרת עד עשר. שומרת על פנים רציניות ואז אומרת- בבית שלנו לא מרביצים. לך תשחק ב....
הוא באמת מתוקפה לקצת
הבן שלי גם ככהכן אני
הוא בן שלוש.
כל הזמן מרביץ לקטנה. דוחף, מושך לה בשיער, זורק עליה דברים.
אני משתדלת לא לתת לו יחס יותר מדי, אלא יותר להתייחס לקטנה, אבל אני לא רואה שזה עוזר.
אולי בגלל שאת מתייחסת יותר לקטנה...אביול
הוא מחפש את הצומי שלך.. תנסי לתת לו יותר צומי בזמנים רגועים
אני מתכוונת בתגובה למעשהכן אני
כשהוא מציק לה, לא להתייחס אליו ולתת לו תשומת לב על ההתנהגות השלילית, אלא להתייחס לקטנה שבוכה.
הזמנים אחרים אני נותנת גם לו יחס. אני צריכה לשים לב אם יש זמנים שחברה לו תשומת לב.
אה, זה נכוןאביול
נשמע לי הגיוני שזה לא יעזורפה לקצת
כי בסוף הוא לא מקבל את מה שרוצה וזה בטח רק מתסכל יותר.
הוא רוצה צומי ובמקום לקבל אח שלו שוב מקבל יותר ממנו.
אצלנומאוהבת בילדי

בת השנה וחצי מקרקפת את האחים שלה... מה שהכי עוזר זה לדברר אותה.

זה עוזר למנוע את הפעמים הבאות?פה לקצת
את אומרת לו כשדוחף אותו לדוגמא 'רצית לשחק לבד?'
לאמאוהבת בילדי

אבל זה עוזר כדי שאחים שךה לא ירביצו לה בחזרה ודווקא יבינו אותה...

מצטרפתמחי
מה שעזר אצלנו היה שילוב של הרבה דברים.
1. לתת לו המון המון יחס. גם אם היה נראה לי שהוא כבר מקבל הרבה צומי ויש לו זמן לבד איתי, איך שהוא הוספתי עוד וזה עזר.
2. להרחיק את הקטן ממנו מיד כשהוא מתקרב להפריע, כדי שהוא לא יצטרך לעשות את זה בדרכים לא נעימות.
3. בזמן המכה להתייחס רק לתינוק במשך דקה-שתיים, כדי שהגדול יבין שזו לא דרך למשוך תשומת לב ולא גורר תקשורת מצידנו, ואחר כך להתייחס לגדול ולדברר אותו: כעסת עליו שהוא שבר לך את המגדל? רצית שהוא לא יפריע לך? אתה לא אוהב כשאיקס לוקח לך דברים? וכו'.. אז לכן הרבצת/דחפת/נשכת? זה באמת מעצבן ששוברים לך... אבל אנחנו לא מרביצים. אפשר לקרוא לאמא ואמא תיקח את איקח למקום אחר שהוא לא יפריע. (נשמע נאום ארוך לילד בן שנתיים, אבל הם מבינים)
4. בזמנים אחרים, לא בזמן שהוא מכה, לדבר המון על כמה שאנחנו אוהבים את התינוק וכמה שהוא אוהב את הגדול, ואיך מתנהגים עם תינוק? עושים לו טובה, נותנים חיבוק, נשיקה. מביאים לו משחקים, שרים לו שירים, זורקים את הטיטול שלו לפח, נותנים לו חתיכה מהפרי/עוגיה. כמובן לא את כל הדוגמאות בפעם אחת קוראים סיפורים על אחים/תינוק (זה הזמן להתחיל לקרוא סיפורים על תינוק חדש...) ומכניסים דוגמאות מהחיים שלו - אוי איקס הגיע ורצה לשחק איתו והוא לא רצה.. מה הוא עשה? הגדול בכה ואמא היתה עסוקה עם איקס... הוא היה מאוד עצוב שאמא לא הגיעה מיד. וכו' וכו'...
5. לשבח אותו מאוד, בהגזמה, על כל פעם שהוא עושה משהו טוב לאחיו. וואו איזה אח טוב אתה, כמה אתה דואג לאיקס ואוהב אותו! תראה איך הוא שמח. אני אספר לאבא/סבא/סבתא כמה שאתה דואג לו. אתה כל כך גדול, תראה כמה אתה עוזר לו... (בהתחלה לפעמים זה גורם להם לתגובה הפוכה, לרוץ להרביץ ברגע שמשבחים אותם. אם זה קורה אני לוקחת את היד שלו ואומרת: איזה יופי שהפסקת מיד. איקס לא אוהב מכות, נכון? מה הוא כן אוהב? וממשיכה בנימה חיובית. אני רואה שעם הזמן התגובה הזו מפסיקה. זה מין חוסר בטחון כזה שאנחנו באמת משבחים את הקשר ביניהם לקטן)
בהצלחה!! זה שלב לא קל ומחרפן, אבל כמה שזה פחות יפעיל אותנו רגשית ונתייחס לזה בצורה עניינית, ונדאג למלא את הצרכים הרגשיים שלו, זה יעבור יותר מהר.
אני לא בעד עונשים, בטח לא בגיל הזה. כמו שאת רואה זה לא עוזר, הוא צוחק והופך את העונש למשחק וזה לא משיג את המטרה. חשוב לנו שהוא יבין שזה אסור, אבל אפשר להשיג את המטרה הזו עם הרבה דרכים מסביב. אנחנו רגילים לחשוב שצריך להציב להם גבולות ולהגיב באופן מיידי, וזה לא תמיד נכון. לפחות ממה שאני רואה אצל הילדים שלי, הרבה פעמים תגובה מידית לא עוזרת בכלל, ומה שעוזר זה בעיקר התעלמות מהשלילי, הגדלת החיובי, ושיחה על כך בזמן אחר כשהסערה נרגעת.
תודה על כל העצות! לקחתי לי ומקווה שזה יעזורפה לקצת
יש לך המלצות לספר שמתאים על אח קטן?
בעיקרון, הוא עדיין תקוע בלקרוא לקטן תינוקי כי ככה קראנו לו חודשיים עד הברית. אז מקווה שיבין שמדובר על תינוק אחר 😅
😅מחי
האמת שהספרים שיש לי הם באנגלית, לקחתי ממישהי כאן לפני הלידה הקודמת. אבל בטוחה שיש מבחר...
חח תודה, באמת פחות רלוונטיפה לקצת
יש כל מיני...אביול
לי יש את האחות הקטנה של תותי. זה ספר ישן, לא יודעת אם יש אותו עוד...
יש גם את לולו והתינוק הצווחן. אני מאוד אוהבת את הסדרה של לולו אבל לא מגירה את זה ספציפית
איפה קונים ספרים כאלה?פה לקצת
צומת ספרים או בחנויות משחקים?
את הסדרה של לולו יש במקס סטוקאביול
מאמינה שגם בחנויות ספרים. את הספר שיש לנו קיבלנו אז אני לא יודעת
האמת שזה נשמע שספר שפחות ארצה לספרפה לקצת
נשמע שמציג את התינוק כמשהו מטריד ולא כייף אבל אלך למקס סטוק לקרוא אותו בעצמי. תודה!
גם אני חשבתי ככהאביולאחרונה
אבל מהתרשמות כללית זה נראה לי בסדר. את יכולה לגגל על זה
שומרת ליממשיכה לחלום
תודה לך
אהבתי את הסיכום, ממצה וקולע
תזכרי שהוא ממש קטן עדייןילד בכור
הוא תינוק בעצמו.. בגילאים האלה הם מונעים מדחפים והרגשות סוערים אצלם, במצבים של אגרסיות הוא פועל מהמקומות האלה. להרחיק אותו או לתת לו עונש או לא להתייחס אליו רק מגביר את הסערה שלו ומוסיף לחץ וסטרס. הייתי מסתכלת מתי זה קורה יותר- עייף? רעב? זמנים מסוימים ביום? ומנסה למנוע את זה מראש. וכזה קורה לחבק להגיד שאת רואה שהוא כועס אבל זה כואב ולתת חלופלה להוצאת האגרסיות- להרביץ לספה או לדובי ולהפוך את זה לקבוע. ולאפשר לו לבכות יותר במהלך היום כדי שהתסכול יצא בדרך של בכי
זה ממש ממש בקצרה. בדיןק ראיתי את זה פוסט מהמם בפייסבוק אם מתאים לך בקבוצה שנקראת שינה בגישה היקשרותית או משו בסגנון
אסתכל בפייסבוק, אם זה יתן לי בלי שיש לי פייסבוקפה לקצת
בגיל הזהמתחדשת11
אם הם רבים- להפריד. כל אחד בפינה משל עצמו. בלי לתת פידבקים לכאן או לכאן
אם הוא רוצה בכל זאת לשחק עם אחיו תאמרי לו כל הכבוד שאתה רוצה לשחק, אבל בתנאי שאנחנו משחקים יפה אחד עם השני.
לשלוח סוג של תזכורת.
אם הוא באמת צולח את זה, לומר לו מילה טובה. איזה יופי אתם משחקים, כל הכבוד שאתה משתף יפה, כל הכבוד שאתם מתנהגים טוב

במקביל לתת לו תפקידים שיעזרו להם להתחבר:
את יכולה נניח לחתוך פרי, לתת לגדול ולומר לו תחלק לך ולאחיך. וכשהוא מחלק לומר בקול לקטן (אעפ שהוא לא מבין.. זה יותר חיזוק עבור הגדול) : ראית כמה אחיך אוהב אותך? הוא דואג לך.

לא נראלי שבגיל הזה יש עניין לתת עונשים כמו ללכת לחדר
אבל אם הוא ממש ממש מגזים הייתי אומרת לו שישב בכסא או בספה עד שאמא תאמר לו לקום, כדי שירגע.




חייבת לפרוקאנונימית בהו"ל

אין אותי יותר פשוט אין. בעלי עובד כל יום כל היום אני עם הילדים שבתוכם תינוקת בת שלושה שבועות. אין לנו עזרה הילדים חרדתיים עוד מעם כלביא, והמלחמה הזאת רק נציפה הכל עטד יותר. אין אפשרות כמעט לצאת בטח לא בשעות שאני לבד איתם יש פה הרבה אזעקות יחסית והם לא ממושמעים. וכשבעלי מסיים לעבוד הוא עייף כבר. לפני שתגידו אז אין פה בייביסטריות הם הפכו לזומבים של מסך, עצבניים ורבים כל היום. המצב הזה רק מציף למה כמה דחוף חלקם צאריכים טיפול וזה חייב לחכות כמה חודשים מכל מיני סיבות.

אם כל זה לא מספיק חמותי כל יום שולחת לי הודעות אם הכל בסדר ואיך אני מרגישה. זה נחמד מצידה אבל אין לי פניות לענות פעמיים שלוש ביום למישהי שהקשר שלנו מנומס וקר פשוט בגלל חוסר כימיה מוחלט.

אני שבורה בנפש אני לא יכולה יותר לשמוע את הילדים שלי. אמרתי לבעלי שאני הולכת. אני לא יכולה להישאר כבר. הדבר היחיד שאני רטצה זה להיכנס לחדר מלא כלים ולשבור את כולם

על מה מגיע לך צל"ש היום?מכחול
מחשש לזיהוי - בארגון ציבורי מלמעלהשושנושי
אשמח לכל טיפ לניקוי תנורצלולה

מתביישת לחשוף כמה זמן לא עשינו ניקוי רציני לתנור🤭 אז המצב שלו די גרוע.

איך אתן מנקות את התנור? איזה חומרים צריך לקנות?

אשמח לשמוע מנסיונכן🤗

לא. בליהמקורית
החומר הוורוד זה אם בקיטורית לא תועיל
חייבת רגע איזון בחשיבה שלילאאא מובן לי

אבל לא מצליחה

לא מצליחה!!!

מנסה להיכנס לראש של אותן אמהות שבאמת מעודדות פתיחה של המסגרות

ועוד מדברות שצורה כל-כך לא נעימה לקרוא!

עכשיו באמת,

אני חיונית,

בעלי במילואים,

הילדים (6) אצל הסבתא הזאת והסבתא הזאת

והגדולה אצל אחותי

אתם כבר מבינות את הלופ!

לא מסוגלות לחשוב על פתיחת מסגרות.

ויש כאלה שאני מכירה זה שיח חזק אצלנו

שמדברות "שיפתחו כבר את המסגרות אין לי כוח אליהם"

"מי ישמע אין פה אזעקות בכלל"

היה באמת כמה בודדים

אבל עדיין! עדיין!

ואוווו

קשה לי השיח הזה

וסליחה אם אני נשמעת ביקורתית

אבל שמתי לב שבדור שלנו ממש אין כח לגדל את הילדים

או שאני טועה? הפעם השאלה ברצינות… ולא ממקום של ביקורת

אולי למישהי יהיה משהו לרשום לי שיפקס אותי.

למה כולנו מותשות מהילדים שלנו?

הרי היו מלחמות, וגם הסבתות שלנו גידלו כמות יפה של ילדים

וסבתא שלי מספרת לי שלא התלוננו על כלום אף פעם


מה שונה הפעם? למה זה קורה לנו? איפה זה התפספס?

יש מלחמה. מלחמה. למה כל מה שמעניין אותנו זה מסגרות????

ברורררר גם אני!שוקולד פרה.
בדיקת ביוץלכובע שלי

בדיקה שניה ,עשיתי גם אתמול שיצא פחות או יותר אותו קו

מה אתן אומרות.

אני כבר תקופה ארוכה בודקת , אחרי גלולות,ללא מחזורים. היתה כבר עליה אבל כנראה שהיתה קרובה לביוץ ממש אך לא, מאז עברו 4 שבועות עדין בלי מחזור ושוב נראה שיש עליה

נראה חיובי?


תודה לכן על העזרה

מקפיצהלכובע שלי
זה קצת יותר חלש מפס הבקרההשם שלי

אבל די חזק.

אז יכול להיות שזה חיובי, אבל לא בטוח.

תודה לך, כאילו יש פס דק ממש חזק כמולכובע שלי

הבקרה ואז חלש יותר.

מזה?

יצא לך לבדוק גם הריון?עדיין טרייה
ברור, אין הריון לצערי,בדיקה ביתית שליליתלכובע שלי
זה די נראה חיובי אבל תבדקי גם מחרעדיין טרייה
את בודקת בצהריים?
בדקתי גם אתמול בצהרים גםלכובע שלי
היום בצהרים וגם בערב - פחות או יותר אותו פס.
אצלי כמה פעמים-הביות היו כמעט חיוביות סמוך למחזורפה משתמש/ת
לפעמים כן גיליתי הריון-בבדיקות הריון יצא בהתחלה שלילי ותוך כמה ימים חיובי

ולפעמים היה מחזור

תודה לך,אבל אני בודקתלכובע שליאחרונה

יום יום ביוץ ויצא שלילי חוץ מלפני 6 שבועות וחוץ מהשבוע.

מחזור אמור להגיע אחרי בערך שבןעים ואז היה שלילי אצלי בבדיקת ביוץ

הייתן שוכרות דירה עם ממ"ק לתקופהאנונימית בהו"ל

קצרה,

רחוקה מהבית שלכם והדירה פשוט ****ריקה****?

אין שם מקרר וגם לא מזרון.

אין לנו משפחה שם.


היתרון היחיד הוא שיש שם ממ"ק ונוכל ללכת לשם במקרה של אזעקה.

מצד אחד אין לי כבר כוח, פשוט לא יכולה יותר עם המצב הזה אבל תוהה אם לעבור לשם יעזור לי.

לא נוכל לבשל או לשמור במקרר, אין משחקים וכו וכמה כבר אפשר להביא ברכב שגם ככה יהיה עמוס במזרונים ואוכל.


משתגעת מרוב התלבטות.........

נמאס לי מהמצב הזה

מה האפשרות כרגע? יש מקלט?אחת כמוני
מה זה ממ"ק? זה כמו ממ"ד?מתואמת
אפשר להתייחס לזה כמו קמפינג... להביא כירת גז ניידת, אולי צידנית ובכל פעם לקנות קרחומים, שקי שינה ומזרני שטח או אפילו שמיכות פוך...
ממק זה מרחב מוגן קומתיהמקורית
אם ככה, אז זה באמת תלוי מה המצב עכשיומתואמת
אם אין בכלל-בכלל אפשרות להתמגן בבית הנוכחי, אז כן כדאי לשקול את המעבר הזה, לפחות לזמן קצר. אבל אם יש אפשרות כלשהי, אז זו יותר מדי טרחה בשביל משהו לא מספק עד הסוף...
בדיוק בגלל זה כתבתי שהייתי מחפשת משוהמקורית

אחר

יש המון דירות שאנשים מסבלטים בכל מיני אזורים בארץ. עם ממדים, מרוהטות וכו'

חבל ללכת על האופציה הראשונה

עוד שעה חיפוש באינטרנט היא תוכל למצוא אופציה יותר נוחה. לא חבל..?

כן? גם בתקופה זו קל למצוא סבלט עם ממ"ד?מתואמת
אשמח שתמצאי לי אנונימית בהו"ל

לא מוצאת כבר מעל שבוע.

המקומות היחידים שמצאתי זה כל מיני דירות יוקרה ב-15,000 שח לשבוע

תרשמי אזור, בשמחה אנסה לעזור לךהמקורית
מרכז או שרון, תודה!אנונימית בהו"ל
תסתכלי פההמקורית
סאבלטים - אזור רמת גן גבעתיים תל אביב ראשון ובת ים והמרכז | Facebook

כבר ראיתי כמה אופציות אבל אין לי פייסבוק לבקש בשבילך מספר

לאהמקורית

תחפשי משו אחר

יש קבוצות פייסבוק של סאבלטים הן פתוחות גם למי שאין לו פייסבוק

חפשי לפי איזור ובטוחה שתמצאי משו טוב יותר

אני לא הייתי עושה את זה.ממתקית

עדיך לרדת למקלט בכל פעם

כנראה שאין להם מקלט זמין...ככה אני מבינהיעל מהדרום
הילדים לא יורדים למקלט ואני לא יכולה להרים את כולםאנונימית בהו"ל
גם לממק תצטרכי לסחוב אותם..טארקואחרונה

לא נשמע לי פתרון יעיל

הייתי עושה את זה רק בדירה עם ממד שאפשר להשכיב את הילדים שם ולא להצטרך להזיז אותם בכלל.

לא...שם פשוט
בע"ה תמצאו משהו טוב יותר❤️
לא חושבת. זה להחליף צרה בצרהאמאשוני

זה בלי סוף בלתמים.

עדיף דירה בבניין עם מקלט (בקומה סבירה)

במקום יחסית שקט בארץ.

לרדת למקלט פעם ביממה זה יותר סביר מלהיכנס לדירה ריקה ולהתחיל להתארגן על ציוד.


שיקול בעד, אם זה כולל גם את פסח, אם אתם נערכים ואורזים ציוד כמו שצריך

ודואגים למקרר זמני וארונות/ מדפים זמניים.

וזה חוסך לכם לנקות את הבית אז אולי יש בזה תועלת.

הילדים לא מוכנים לרדת למקלטאנונימית בהו"ל
אני לאשלומית.

אלא אם אתם גרים באזור מאוד מופגז ואין לכם שום פתרון אחר.

נשמע לי טירוף

כן, יש פה הרבה אזעקותאנונימית בהו"ל
הפיתרון האחר הוא לישון באופן קבוע במקלט ציבורי וזה כבר לא אפשרי
מה עושים עם ילדה שלא הולכת לישון?כורסא ירוקה

בת 2.8 וכל הרדמה איתה זה שעות.

היא עייפה, אבל שונאת לישון. היא בורחת, מתחבאת, קופצת, רוקדת, שרה, משתוללת. עד שלא תופסים אותה פיזית ומחזיקים אותה במיטה (בעדינות) היא לא מפסיקה לזוז, אבל אז היא מתחילה לבכות ולצרוח. אם עוזבים אותה היא מנסה להעיר את אחים שלה, לגנוב להם את השמיכות. וכשהיא מבינה שאין ברירה וצריך לישון חוזרת לבכות. שכן נהיה איתה, שלא נהיה איתה, שהיא רוצה שמיכה אחרת, שהיא רוצה את השמיכה הקודמת, שהיא רוצה דוקא את אבא, שהיא רוצה דוקא את אמא, או סתם לבכות באופן כללי, אבל בכי של צרחות.

זה החריף עכשיו במלחמה אבל זה תמיד היה ככה.

ההרדמה איתה לוקחת שעות על גבי שעות, אנחנו מסיימים כל ערב מותשים לגמרי.


מבחינת שנצ בכללי במעון היא שונצת כל יום אבל גם מתעייפת יותר, אז נראה לי שזה מתקזז.

עכשיו היא בבית, פחות שונצת ופחות מתעייפת. אבל הרבה הרבה יותר מעייפת. 

אצלי אם ישנים ב17:30, לרוב מתעוררים אחרי כמה שעותיעל מהדרום

לק"י


והבן שלי בן 3.5 לפעמים נרדם בצהרון, ועדיין יכול ללכת לישון בשמונה. זה משתנה.

אם היא עייפה בצהריים, אפשר לנסות להשכיב לשנ"צ בשעה מוקדמת.

בנות שנמעמנות מחלבי הנקה. ממה עוד אתן נמנעות?אוהבת את השבת

כי זה עוזר

אבל פתאום היום יש לו ממש כאבי בטן.. נראלי כי אכלתי אתמול מרק עדשים..

באסה לי אבל להימנע מקטניות כח אני ממש אוהבת וכי זה בריא..

אז תוהה אם זה יכול להיות באמת זה..?


סליחה יצא לי מבולגן..

אני מקפידה על קטניות ולא על חלבי, ניובורןחצי שני
לא נותן לערוךחצי שני

חלבי אני לא מקפידה כי קשה לי מידי אבל קטניות ממש גורמות לדעתי לגזים לתינוקות אז ממש משתדלת להימנע במקסימום. במיוחד כשאת רואה שזה מיד אחרי

אני בדיוק עכשיו מנסה גם.אנונימית בהו"ל
נמנעת מחלבי כמעט הרמטי, וראיתי באופן ישיר שקטניות עושות מיד כאבי בטן (עדשים, פלאפל,  דברים שלא חשבתי..(
אני חושבת שקטניות כן משפיעמישהי מאיפשהו

וגם ירקות מצליבים (כרוב, ברוקולי, כרובית).

מהדברים האלה נמנעתי

לא נמנעת אבלאפונה

שווה לנסות קטניות מונבטות

זה ממש פשוט וכיף להנביט.

מה את. מנביטה? ואיך?אוהבת את השבת
אני מנביטה רק עדשיםאפונה

כי זה מה שאנחנו אוהבים לאכול טרי (בסלט)

ומערכות העיכול פה לא רגישות במיוחד אז אני לא טורחת להנביט לבישול.


איך מנביטים -

משרים את הקטניות במים (משך ההשריה תלוי בגודל, מ3-4 שעות לעדשים עד 12 שעות לחומוס/שעועית)

מעבירים למסננת, שוטפים ומנערים טוב טוב, כי אם נשארות עודפי מים בתוך המסננת זה מתעפש.

מכסים ומחכים בסבלנות.

בימים חמים משקים פעם ביממה (בתוך המסננת ומנערים כנל).

עדשים ינבטו תוך גג יומיים, תלוי במזג האויר, ושעועית-חומוס יכול לקחת גם שבוע וצריך להזהר יותר שלא יתעפש. אם זה מסריח קצת - ישר לפח.

כנסה.. תודה על ההסבר!אוהבת את השבת
תמיד מתעפש לי כי לא עשיתי במסננת.. אנסה במסננת באמת

מעניין אם לא יעשה כאבי בטן..


ונראלך אפשר לבשל למרק מונבטות?


אני ממש אוהבת מרקי עדשים ירוקות/כתומות/אפונה וכו..

בטחאפונהאחרונה
כל תינוק זה שונהשיפור
אצל אחד הילדים שלי קטניות עשו כאבי בטן. אז נמנעתי בערך חצי שנה.

אולי יעניין אותך