אז שוב שבת סמוכה לחג. מה הלוז?המקורית
מארחות? מתארחות?
עשיתן קניות?
יש תפריט?
יש כח לבשל?
ועוד ועוד..
מתארחת (פריקונת בפנים על החמות המקסימה שלי)בימבה אדומה
אבל ממש התחננתי לחמותי שתיתן לי יותר לעזור...
אז נחשו מה אני מביאה...

גם עוגה וגם מטבוחה!!!! ואווו איך אני אקל מעליה!!! חחח

אני באמת מעריכה אותה בטירוף היא עומלת עבורנו ממש! וכנראה היא עדין רואה את הכל כבקטנה ושהיא תסתדר... אבל אני רוצה לעזור יותר... למרות שלא פשוט לי בעצמי.... אבל זה נראה לי מינימום לעזור איכשהו..
תרגישי בנחמחי
אני תמיד מגיעה לחמותי בידיים ריקות... לפעמים אני מביאה עוגה או איזה שהוא קינוח, והיא תמיד מופתעת מאוד ולמה טרחת וממש תודה, כאילו זה מובן מאליו שהיא צריכה לבשל הכל לבד בלי עזרה...
כך גם חמותיבימבה אדומה
פשוט היינו לא מזמן בשבת משפחתית כולם כולם (זה חמישה ילדים, 3 נשואים, ו5 נכדים "סך הכל") אבל באמת שהיו שם כמויות של אוכל... של קייטרינג! והיה לי מבאס ממש שלא עזרנו בכלל (מצבי בהריון לא מאפשר תמיד שאעמוד במטבח...)

ועכשיו אמרתי לעצמי שאנחנו חייבים לעזור יותר... וכמה שהפצרתי בה, בקושי "נתנה" לי מה להכין... אבל אולי היא רוצה להקל עליי גם? חח😅😅
אני אומרת לעצמימחי
אם אני הייתי המארחת, הייתי מצפה מהאורחים שיבשלו לי חלק מהשבת/חג? ברור שלא, האירוח עלי. אז כנראה שככה גם הן רואות את זה, אפילו שמשפחה זה שונה. הן רוצות לפנק ולתת לנו לנוח
יש בזה בהחלט משהו...בימבה אדומה
תודה על ההסתכלות. פשוט הייתי רוצה יותר לעזור בכללי.. וזו אחת הדרכים שיותר קל לי (נגיד לרחוץ כלים ממש קשה לי בגלל הסימפיזיוליזיס...)
זה אולי נכון לגבי אירוח חד"פ וכשזה הדדיאפונה
אבל חמות הרבה מארחת כמעט כל שבת, וכמעט תמיד היא המארחת. אז בעיני במצב כזה מתבקש להקל מעליה.
אצלנו לפחות זה המצב (לצערי... הרבה יותר נח לי לארח אותה מאשר לנסוע אליה) וחמותי כמו החמות של בימבה לא משחררת עזרה משמעותית.
גם אצלנו ככה חחחאביול
איזה מהמממת אתאביול
גם חמותי ככה... אני חפעמים לפעמים בלי להגיד...
חחח מזכיר לי את חמותידיליה

שסכמתי איתה פעם ברור שאני מביאה סלט וקינוח.

והשקעתי רציני.

את הקינוח הגישה בסעודה שלישית (שאז היא בדרך כלל לא מגישה קינוח בכלל)

והסלט היה בתוספת לרגיל שלה. (יש לה מספר קבוע של סלטים)

בקיצור, גם עבדתי וגם לא הועלתי...

במקרים כאלה... בתחבולותמקרמה
אויש תקשיבי... הוצאתי אתמול מהפריזר מלא חזה עוף, תכננו לעשות על האש ובסוף התחזלש
אני אביא שניצלים אחרת זה יזרק

יש לי מלא ירקות בבית... אין מצב שיחזיקו עד אחרי החג אז כל הסלטים המבושלים עלי


או פשוט להודיע
אני מביאה תפוא... הם כבר מקולפים
אז אל תעיני אחרת יהיה כפול
אני בחיים לא הבאתי אוכל כשהתארחנו אצל חמותי...מתואמת
לא ניסיתי אפילו להציע, כי א. היא בטוח לא הייתה מסכימה, וב. אין סיכוי שאצליח להתחרות בבישולים שלה...
היום אנחנו מתארחים אצלם למפגש משפחתי, ותנחשי מה אנחנו אמורים להביא איתנו?
פיצה קנויה...
(יש לידינו פיצה טעימה והם תמיד מבקשים שנקנה מהם כמה מגשים למפגשים המשפחתיים. הפדיחה היא שהפעם המפגש בשעה מוקדמת יותר, והפיצה שלידינו עדיין לא פתוחה... אז אנחנו צריכים לחפש פיצרייה אחרת...)
מהממת את!המקורית
גם חמתי ככה.
אבל למדתי ליהנות מזה.
ולאט לאט היא גם מבקשת, אם כי לא הרבה
בעז"ה בשבת נארח את אמא שליעלמא22
בחג בבית.

כמובן שאמרה לי לא להכין יותר מידי אוכל, אבל מה שישאר מהשבת יהיה גם לחג, אז..
כנראה מתארחיםמחי
אנחנו גרים בקומה רביעית ואני פשוט לא מסוגלת לעלות ולרדת במדרגות יותר עם השמנמן על הידיים (ותסבירו לי למה ילדון בן שנתיים מסרב בתוקף לרדת לבד במדרגות 😩). עשינו את זה יומיים, ונעשה את זה עוד יומיים, אז לפחות בשבת זה ייחסך ממני.
כח לבשל - אין
תפריט - אין
קניות - אין, בית ריק
אבל נתאפס על עצמנו איך שהוא ואנסה לא להגיע בידיים ריקות
ווואו קשה.דיליה

אבא שלו לא מרים אותו חלק פעמים?

קומה רביעית זה קשוחחחח

ביומחול יש מעלית?

כן הוא מרים אותו בחזור, בעליה במדרגותמחי
אבל כשאנחנו יורדים הוא בבית הכנסת עדיין
יש מעלית ב"ה
מארחים בשבת את אחותי הנשואה חג בביתאנונימיות
עשיתי חלק.
מחר צריך להשלים קניות ולבשל ולסדר וחצי יום אנחנו לא בבית.
תפריט יש ויז'ן... נראה מה ייסגר סופית
כח לבשל אין
אבל יהיה
שמחת תורה בבית בעז"המאוהבת בילדי

שבת עוד לא יודעת אם מתארחים או לא...

בכל אופן רוצה להכין עוגה בצורת סוכה (כבר מתחילת סוכות, אבל המקפיא היה עמוס עוגות ורק עכשיו נגמר...) לבית או לאיפה שנתארח...

 

ולגמרי לא אכפת לי לבשל, רק נמאס לי לחשוב מה...

בשבת מארחיםבאר מרים
משפחה טבעונית.
אז מאתגר לי התפריט...

שמחת תורה:
בערב בונה על תפריט שאריות חגים (משבת עם השלמות מהמקפיא)
בבוקר עושים סעודה משותפת קהילתית ומזמינים קייטרינג. אז יש סעודה אחת בכל החודש הזה שאני לא מבשלת אותה!
נשמע מעניין על מה חשבת?מתחדשת11
תסתכלי בפורום בישול ומתכוניםבאר מרים
וואאאאאכי לעולם חסדו
מארחים ומארחים 😁
שבת סמוכה לחג ובכלל ישאני זה א
תחושה של כל היום מבשלים.. ורודפים אחרי הזמן..
אז לשבת בעזרת ה אבשל ביום שישי כי מחר רוצים לטייל ואחכ מארחים וגם כנראה יש לנו משהו חשוב שצריכים לצאת אליו בערב..
וחג בערב נעשה על האש עם חמי וחמותי ועוד אחים שבאים ( בחג ראשון אני הכנתי את הסלטים אז אולי גם עכשיו אכין..)
בבוקר נעשה כמו בחג הראשון אכלנו לבד הכנתי בבוקר בקטנה סלט,ביצים קשות וחיממתי פשטידות בקאפקייקס..
ובצהרים נעשה על האש עם חברים אני צריכה להכין קבבים
כבר מגעיל אותי להסתכל על אוכלמקקה
אנחנו בבית
נכין מינימלי
וננשום עמוק
בביתנו, אולי נארח לסעודה אחתמתחדשת11
לא תיכננתי תפריט😬
על מה חשבת?
האמת? לא באלי עוד בשררר. בכללהמקורית
באלי פסטה מוקרמת עם לחם שום
סלט חסה גדול
זיתים
לחם קראנצ'י עם חמאה

בעלי פחות זורם כמובן 🥴
וואו, את ממש מוזמנת אלינו לערב חג🤭פאף
יהיה בע''ה רביולי בשמנת, אולי גם תפו''א מוקרמים ואיזה פשטידה חלבית😋
😍המקוריתאחרונה
אין כח בכלל🫣🫣טארקו
שבת אנחנו מתארחים
חג בבית
לחג כנראה נעשה סעודה אחת חלבי ואחת בשרי על הפלטה..
מה בתכנון לגבי החלבי? החכימיניהמקורית
מתארחתואילו פינו
ופעם ראשונה לא הצעתי להכין כלום..
בטח אכין איזה עוגה אבל בדרכ כשנוסעת לחמותי אז מכינה גם משהו בשרי . לא נעים לי. מקווה שתבין..
אבל הימים כל כך אינטסייבים עם הבנות והן ישנות גרוע בימים האחרונים שאני פשוט בלי כוח...וכל כך שמחה שלא צריכה לבשל לשבת.

לחג- כל פעם שבישלתי משהו עשיתי בכמות גדולה והקפאתי.
אז יש לי בשרי במקפיא להוציא ואכין ליד איזה ירק מבושל. ארוחה אחת מתארחים אצל ההורים שלי שגרים קרוב.
נמאס לי לבשל.ועוד יותר נמאס לי שאני מכינה אוכל ואז הוא לא טעים לי בגלל ההריון.. (בעלי והבנות אוהבים ואוכלים. אני נשארת רעבה אחרי שטרחתי ובישלתי)
מתארחים בשבתסמיילי12
כי אין לי כוח להעלות ולהוריד אוכל לסןכה
חג בבית בע"ה

ולשאלתך, אין לי כוח וסבלנות לבשל אבל זה ככה מהךידה לצערי. עוד לא מוצאת את האיזון
באלי גםםםהמקורית
מתארחים.. כל החג התארחנו ונתארח🙈השם בשימוש כבר
כי למי יש כח לבשל ועוד יותר למי יש כח לעלות ולרדת 4 קומות לסוכה (שלא בנינו מהסיבה הזאת)
לא הבאתי איתי אוכל מבושל/עוגה אבל עזרתי בהכנות פה ובארגונים ואעזור בע"ה..
נו בטח שאין כח.. טוב זלא ניסיתם אפילוהמקורית
שבת מתארחיםהשקט הזה
חג מארחים..

מתלבטת אם להתחיל הכנות לחג היום או רק בראשון..
צריכה להכין רק ארוחה אחת לחג.. הארוחה השניה במסגרת ישיבתית😅
שבת בביתציפיפיצי

רק שאין לי מושג איך להתחיל כי אני עם חום ולא מרגישה טוב בכלל

חג עוד אין לי מושג.

בעלי רוצה בבית ולי אין כוח

רפואה שלימה!באר מרים
לדחוף עוף לתנור ודג לתנור זאת התחלה פשוטה...

ולבקש מבעלך לעזור עם השאר..
המקורית
איך את מרגישה עכשיו? יש שיפור?
שבת מתארחיםפאף
חג מארחים לארוחה אחת
זו הסיבה שאני ממש אוהבת את שמחת תורה בשנים האחרונות, זה סוף סוף להיות בבית אחרי עונת החגים, מין נחיתה עדינה לשגרה
אנחנואפונה
בשבת מתארחים אצל חמותי.
בחג היינו אמורים לארח את חמי אבל פתאום הוא החליט שהוא פוחד להגיע אלינו😕

בכל אופן -
הבית ריק
אני עוד לא יודעת אם ניסע לחמותי כבר הלילה או מחר. מתמקדת כרגע בלארוז.
הבישולים לשמחת תורה לא כל כך מטרידה אותי כי זה רק לליל החג, וחלות נשארו לי במקפיא. לבוקר אני מבשלת על הפלטה ועכשיו פתאום נזכרתי שבשנה שעברה היה קידוש מטורף עם חמין שאחריו ממילא לא אכלו כלום אז אם גם השנה יהיה פשוט נביא איתנו לחמניות וזהו.
שבת אצל חמותיבוקר אור
בחג נהיה בישיבה של בעלי אז מתארחים כנראה בערב אצל חברים ובבוקר אצל חברים אחרים
לערב נביא אורז ומנה אחרונה ( צריך להיות בלי גלוטן אבל אין לי קמחים ודברים מיוחדים, יש למישהי רעיונות?)
לבוקר לא יודעת עדיין .
מנה אחרונה את יכולה סופלהאביול
או כל דבר עם ריצ
יש לי מתכון לסופלה טעים ממשעלמא22
עם קמח תפוחי אדמה או קורנפלור
אני פשוט מחליפה את הקמח בקורנפלוראני זה א
בלי גלוטן:באר מרים
פצפוצי אורז עם חמאת בוטנים בציפוי שוקולד

מוס שוקולד קוקוס

סורבה, גלידת מוס..

תפוחים אפויים ביין ואגוזים

מוס קציפת לימון עם מרנג
תודה🙂בוקר אור
אין לנו בבית דברים כאלה בכלל.. לא קורנפלור, לא ריץ', לא אגוזים או קוקוס או פצפוצי אורז
יש שיבולת שועל
שיבול שועל לא תמיד נחשבת ללא גלוטן..באר מרים
את צריכה לברר עם מי שאסור לו.
בעיקרון היא כן גלוטן אבל יש כאלה שמותר להם...
לא מדויק...כבת שבעים
שיבולת שועל רגילה היא עם גלוטן.
יש שיבולת שועל ללא גלוטן, אבל גם אותה לא לכולם מותר. יש כאלה שמגיבים אליה כמו לגלוטן.
זה מה שאמרתי שצריך לברר מול מי שאסור לובאר מרים
רק דייקתי ששיבולת שועל רגילה בכל מקרה אסור להםכבת שבעים
אז סלט פירותאפונה
או סורבה, כמו שהציעה באר מרים - טוחנים פרי במעבד מזון ומקפיאים (אפשר בתבנית עם צורות כמו של קרחונים או מאפינס, או בקופסא/תבנית רגילה ולחתוך לקוביות. אבל צריך להוציא מהמקפיא קצת לפני).
שדרוג - אפשר לטחון 2 או 3 פירות שונים ולהקפיא בשכבות.
אפשר גם לערבב חלק מהרסק עם קצפת ולהקפיא בשכבות.
ואיןמלך אפשרות ללכת לקנות?אביול
סופלה עם קורנפלור זה ללא גלוטן למיטב ידיעתיהמקורית
אנחנו מתארחים את האירוח החצי שנתי שלנו מתואמת
אחראיים להביא את האוכל הצמחוני - בתקווה שנספיק להכין (וגם לארגן את הבית לאורחים שיהיו פה...)
בשמחת תורה כרגיל בבית (עד שיש חג שכיף גם כספרדים לחגוג בישיבה... ).
מארחת, יש כבר תפריט.נפש חיה.
התחלתי סלטים בקטנה
צריך לגמור לנקות (לשטוף כלים, לסיים סלטים, לטטא הכל, לשטוף, לסדר בבית ולסדר את המיטה לאורחת)
הערב או מחר בע"ה מנה עיקרית.


אמן שאצליח הכל היום.
אלופה!אביול
הלוואי שאני אזכה לתואר הזהנפש חיה.
אם אכן אצליח הכל לבד ( מה שצפוי שיקרה ... לצערי הרב)
כל הכבוד! איזו חריצות. אשרייךהמקורית
מארחת משפחה בשבת ובחוה''מ את חמי וחמותיאחתפלוס
צריכה כוחות🥱🥱
הפעם אנחנו בבית גם בחג וגם בשבתכן אני
אחרי שכל החגים לא היינו בבית.

אוכלים בבית בלי לארח ובלי להתארח.
התחלתי לבשל, אולי נמשיך הערב. וגם מחר ובערב החג.
חלק מהדברים אני מכינה שיהיה לשני הימים.
בליל שמחת תורה ארוחה בקטנה, כי יש קידוש בבית כנסת.

תאמת שלא בישלתי כל החג.
בחג הראשון התארחנו, ובחול המועד אכלנו שאריות מאירוע שהיה לנו שבוע שעבר.
אז לא נמאס מהבישולים.
חייבת לפרוקאנונימית בהו"ל

אין אותי יותר פשוט אין. בעלי עובד כל יום כל היום אני עם הילדים שבתוכם תינוקת בת שלושה שבועות. אין לנו עזרה הילדים חרדתיים עוד מעם כלביא, והמלחמה הזאת רק נציפה הכל עטד יותר. אין אפשרות כמעט לצאת בטח לא בשעות שאני לבד איתם יש פה הרבה אזעקות יחסית והם לא ממושמעים. וכשבעלי מסיים לעבוד הוא עייף כבר. לפני שתגידו אז אין פה בייביסטריות הם הפכו לזומבים של מסך, עצבניים ורבים כל היום. המצב הזה רק מציף למה כמה דחוף חלקם צאריכים טיפול וזה חייב לחכות כמה חודשים מכל מיני סיבות.

אם כל זה לא מספיק חמותי כל יום שולחת לי הודעות אם הכל בסדר ואיך אני מרגישה. זה נחמד מצידה אבל אין לי פניות לענות פעמיים שלוש ביום למישהי שהקשר שלנו מנומס וקר פשוט בגלל חוסר כימיה מוחלט.

אני שבורה בנפש אני לא יכולה יותר לשמוע את הילדים שלי. אמרתי לבעלי שאני הולכת. אני לא יכולה להישאר כבר. הדבר היחיד שאני רטצה זה להיכנס לחדר מלא כלים ולשבור את כולם

הגדול שלי בקושי נכנס לזומים האמתיעל מהדרום

לק"י


אבל בחשבון ואנגלית הוא מתקדם גם ככה.

נביא- הוא לא לומד השנה, כי זה ביום של המחוננים.

ועם תורה ושפה הוא כנראה יסתדר.


האמת שאני מתלבטת אם כן לבקש ממנו להכנס לפחות לחלק.


(ואיזה אאוטינג? את בטח לא היחידה שיש לה ילדים בכורים בגיל הזה😉).

על מה מגיע לך צל"ש היום?מכחול
שאני במציאות ההזויה הזאת שניה אחרי לידה ובחייםחצי שני
אשמח לכל טיפ לניקוי תנורצלולה

מתביישת לחשוף כמה זמן לא עשינו ניקוי רציני לתנור🤭 אז המצב שלו די גרוע.

איך אתן מנקות את התנור? איזה חומרים צריך לקנות?

אשמח לשמוע מנסיונכן🤗

מה הכוונה על הקיטורית?מדברה כעדן.
יחד עם החומר הורוד? 
חייבת רגע איזון בחשיבה שלילאאא מובן לי

אבל לא מצליחה

לא מצליחה!!!

מנסה להיכנס לראש של אותן אמהות שבאמת מעודדות פתיחה של המסגרות

ועוד מדברות שצורה כל-כך לא נעימה לקרוא!

עכשיו באמת,

אני חיונית,

בעלי במילואים,

הילדים (6) אצל הסבתא הזאת והסבתא הזאת

והגדולה אצל אחותי

אתם כבר מבינות את הלופ!

לא מסוגלות לחשוב על פתיחת מסגרות.

ויש כאלה שאני מכירה זה שיח חזק אצלנו

שמדברות "שיפתחו כבר את המסגרות אין לי כוח אליהם"

"מי ישמע אין פה אזעקות בכלל"

היה באמת כמה בודדים

אבל עדיין! עדיין!

ואוווו

קשה לי השיח הזה

וסליחה אם אני נשמעת ביקורתית

אבל שמתי לב שבדור שלנו ממש אין כח לגדל את הילדים

או שאני טועה? הפעם השאלה ברצינות… ולא ממקום של ביקורת

אולי למישהי יהיה משהו לרשום לי שיפקס אותי.

למה כולנו מותשות מהילדים שלנו?

הרי היו מלחמות, וגם הסבתות שלנו גידלו כמות יפה של ילדים

וסבתא שלי מספרת לי שלא התלוננו על כלום אף פעם


מה שונה הפעם? למה זה קורה לנו? איפה זה התפספס?

יש מלחמה. מלחמה. למה כל מה שמעניין אותנו זה מסגרות????

ברורררר גם אני!שוקולד פרה.
מה עושים עם ילדה שלא הולכת לישון?כורסא ירוקה

בת 2.8 וכל הרדמה איתה זה שעות.

היא עייפה, אבל שונאת לישון. היא בורחת, מתחבאת, קופצת, רוקדת, שרה, משתוללת. עד שלא תופסים אותה פיזית ומחזיקים אותה במיטה (בעדינות) היא לא מפסיקה לזוז, אבל אז היא מתחילה לבכות ולצרוח. אם עוזבים אותה היא מנסה להעיר את אחים שלה, לגנוב להם את השמיכות. וכשהיא מבינה שאין ברירה וצריך לישון חוזרת לבכות. שכן נהיה איתה, שלא נהיה איתה, שהיא רוצה שמיכה אחרת, שהיא רוצה את השמיכה הקודמת, שהיא רוצה דוקא את אבא, שהיא רוצה דוקא את אמא, או סתם לבכות באופן כללי, אבל בכי של צרחות.

זה החריף עכשיו במלחמה אבל זה תמיד היה ככה.

ההרדמה איתה לוקחת שעות על גבי שעות, אנחנו מסיימים כל ערב מותשים לגמרי.


מבחינת שנצ בכללי במעון היא שונצת כל יום אבל גם מתעייפת יותר, אז נראה לי שזה מתקזז.

עכשיו היא בבית, פחות שונצת ופחות מתעייפת. אבל הרבה הרבה יותר מעייפת. 

אני הייתי מחזיקה עד 5 וחצי בכל דרך...פה לקצת

מעדיפה להחזיק ערים כשעייפים מאשר להכריח לישון כשהם לא בקטע

מבואסתמולהבולה

מרגישה תינוקת שבכלל מתבאסת מזה

יש לנו יום נישואים היום לכבוד זה קמתי עם אנרגיות חיוביות,מה שלא היה אתמול למשל

בעלי מה זה לא מתייחס, עייף,מותש

אני מבינה שהחגיגה תהיה בקטנה-המצב מובן

כל שנה אני היוזמת ,גם בימי הולדת-אם לא אני, לא יהיה כלוםםםםם

השנה הבהרתי מראש שהוא יוזם

הזמנתי עוגה חלבית לערב ואני רואה שמצידו ממשיך בשגרה כרגיל

ורק מנגן על כך שאחרי פסח ושתיגמר המלחמה...שהוא רצה אבל פרצה מלחמה....

לפני המלחמה היו תירוצים אחרים...

זה מבאס אותי ברמות

זה אופי. אני מודעת לכך שהוא לא רומנטיקן עכשיו ולא יכולה לשנות אבל הוא יודע כמה ציפיתי למשהו פיצי אפילו ביוזמתו! זה מגיע אחרי מלא שיחות

מצפה לקצת יחס,אפילו שוקולד עם מכתב יכול לשמח אותי ממש

הצעתי שנזמין ארוחה חלבית שווה (זה היה התכנון שלי מלכתחילה אבל לא הסתדר)אז הוא אומר למה? זה יקר..אני אקנה בערב פיצה או טוסט וזהו


אני כבר מוכנה עם כרטיסי שיח שאני הכנתי,מכתב ארוך ועוגה שווה שהזמנתי ממעצבת עוגות

והכי חשוב-מצב רוח טוב בכוחחחחחח, וקשה לי ממש

זה מוריד לי את כל החשק למשהו

בא לי רק לישון ...

וואי...איזה מבעס שזה ככהיעל מהדרום

לק"י
 

תגידי לו, שלך זה חשוב. שיכבד את הרצון שלך.

אבל אני תמיד תוהה לעצמימולהבולה

אני גדלתי כך-שחוגגים כל דבר

הוקלט

אז כנראה שזה לא בר שינוי 😓

מה זה "הוקלט"?יעל מהדרום
לק"י

אני מאמינה שרוב הדברים ברי שינוי.

הוא לאלפניו ברננה!

מחובר

+ תיקון אוטומטי


חיבוק @מולהבולה🩷🩷🩷

אהה🤦‍♀️ יפה שהבנתיעל מהדרום
וואו ממש עבודת בילושאפרסקה
יפה לך 😅
בתור מישהי שאצלה לא חגגו כל דברבאתי מפעם

זתומרת ציינו אבל לא עכשיו סעודות,

ואצל בעלי כל אירוע היתה הפקה של מלא אוכל וזה...

הוא מאוד ציפה ממני הרבה שנים, כמה שאני מנסה אני לא כזאת, לא גדלתי לזה, זה מעייף אותי, מרגישה שלא בא לי להשקיע כ"כ זה כמו עוד משימה, עוד עול בנוסף לכל העולם של החיים 😅

אין לי בעיה שנעשה משהו כיף אבל לא שתהיה עלי המשימה להכין עוגה/ לקנות מתנה/ להזמין ארוחה...

בקיצור , מאוד מבינה את הבאסה שלך רק באתי להציג את הצד השני. 

אפשר לומר משהופה משתמש/ת

בתור מי שגם בעלה לא חשב לחגוג ימי הולדת..ומאוד דומה למה תשיארת גי הוא לא מגיר ולא גדל ככה

ואני הכי ההפך


והסברתי וכו

ולא כזה עזר

ובסוף ערז

אבל לא באופן מטורף תמיד


תלוי


מה כן

לדעתי כשאת משקיעה ככה קצת בעודף ומכינה משחק ועוגה ממעצבת בעיני בתחושה שלו לא נאשר לו כבר מקום

הוא ירגיש עלוב להביא שוקולד ופתק

נמשע אשת מחפשת לשמח אותו באופן שמשמח אותך

וזה גם לא נותן לו תחושה שרואים אותו

אולי תשאלי אותו בהזדמנות אחר

לא עכישו

מה י שח אותו.. איך הוא רוצה לחגוג ארועים

ותסבירי מה את

ותמצאו מתכון משלב..

וואיתקומה

זה באמת נשמע ממש מבאס❤️


אני כן אגיד, שאני חושבת שזה לא עובד להגיד למישהו איך לאהוב. זאת אומרת, מאוד קשה להגיד לבן הזוג - תעשה ככה וככה, תיזום בצורה כזו או אחרת, תקנה לי מתנה או תארגן פעילות.

פשוט יש אנשים שזה לא האופי שלהם

ואם הקשר שלכם טוב, ואת מרגישה אהובה ורק ספציפית בהקשר הזה זה לא הולך לפי החלום, הייתי משחררת קצת את החלום של איך את רוצה שזה יראה, ומנסה לבנות יחד משהו שמתאים לאופי של שניכם.


מכתב וכרטיסי שיח זה מושקע מאוד! אבל יש אנשים שזה לא מדבר אליהם, אפילו להיפך. והם יכולים להיות בני הזוג הכי אוהבים בעולם, אבל זה לא הסגנון שלהם, וכל ניסיון לגייס אותם לזה פשוט מוביל לתסכול משני הצדדים.


אז חיבוק על הבאסה! אני מבינה אותך ממש

אבל בהנחה שהמקרה כאן נקודתי והוא לא רחב יותר בהקשר למערכת הזוגית שלכם, הייתי מנסה לראות אם אפשר לעשות התאמות לשניכם ולא רק לפי מה שאת מדמיינת❤️

כן כן לגמרי שחררתימולהבולה

ברוך ה' כבר כמה שנים ששחררתי

אבל מדי פעם זה צף ועולה

במיוחד בזמנים מאתגרים כמו עכשיו למשל

שאני הכי זקוקה לתשומת לב

אגב הוא לא יודע על מה שהזמנתי... זו הפתעה

בסוף כן קנה לי איזה שוקולד שאני מאוד אוהבת (באמת חסר לי סוכר בגוף חחח)

מתנה כבר קניתי -לעצמי- לפני שבועיים 🙂

את זה למדתי לעשות מראש

בזמנים לחוציםאמאשוני

מאוד קשה לצאת מהמוכר ולרכוש הרגלים חדשים.

מבינה שדווקא עכשיו את הכי צריכה את זה, אבל דווקא עכשיו הכי קשה לצפות לזה.

חבל שיום נישואין יהפוך להיות מבחן לזוגיות.

מה שיהיה, יהיה.

העיקר שתהיו ביחד, בכל התפאורה פחות משנה מה עובד ומה פחות, העיקר זה אתם והאנרגיות.


בהצלחה ומזל טוב!!

אני חושבתהמקוריתאחרונה

שליום נישואין במסגרת מלחמה, כשאתם לא מורגלים ממילא בחגיגות זה טו מאצ' ואז הפער עוד יותר מורגש

גם בעלי לא רגיל לחגיגות וגמני לא

אז ביום נישואין בדרכ לא חוגגים ככ, בטח שלא בזמן למרות שמבחינתו אין בעיה שאודיע לו שיוצאים לאנשהו..


אבל בשנתיים האחרונות בימי הולדת אני קונה לו עוגה שווה ובלונים בשביל ההשקעה וכותבת ברכה יפה ואני רואה שזה עושה לו הרגשה טובה


אז לדעתי - אם אתם לא מורגלים תתחילי בקטן

ותהיי קשובה לכח שלו, והאמת לא הייתי שואלת אותו אם להזמין. הייתי מזמינה וזהו.. ואני בעד לחגוג גם במועדים מאוחרים יותר אם בסוף החוויה תהיה יותר טובה מאשר חגיגה במועד, ומתנה - תשלחי לו חודש לפני מה את רוצה כבר. זה ייתן לו זמן להתארגן על זה


חיבוק♥️


תשלום למטפלת פרטית או מעון עבור ימים אלומה שלומך אחות

כל מי שיש לה ילד אצל מטפלת פרטית... מה אתן עושות בימים אלו...

משלמות? חלקי ?מלא?

מה קורה במעונות... על מי יוצא ההפסדר...

משלמים?

אנחנו משלמים מלארקאני

היה חוזה בתחילת שנה

שעל כל מקרה שבהנחיית פיקוד העורף/ משרד הבריאות/ כל גוף אחר אין מוסדות

התשלום הוא כרגיל

🤷‍♀️

תשלום מלא...מתואמת
לא בטוחה, אבל אני חושבת שיש סעיף על זה בחוזה שחתמנו בתחילת שנה.
תשלום מלאבת מלך =)
משלמים כרגילכורסא ירוקה
תשלום מלאהתלבטות טובה

על החודש הראשון.

אם זה ממשיך לחודש שני אז חצי

לפי חוזהשירה_11
אצלינו במעון תמ"תהשם שלי
הודיעו שכרגע גובים תשלום מלא, עד שיקבלו הנחיות אם לתת החזר.

אם אני זוכרת נכון, בעם כלביא כן נתנו החזר על הימים. אבל אני לא בטוחה.

אצלינו המטפלת ביוזמתה ביקשה שנקפיא תשלומיםמקרמה

עד שיתברר כמה הנזק...

(היא עסק מדווח)


השנקל שלי

בעיקרון במלחמות הקודמות ובקורונה

עסקים שדווחו על ירידה בהכנסה קיבלו פיצויים


אז אם המטפלת עובדת בצורה חוקית- אין סיבה שההורים ישלמו מלא אם אפשר להוציא את זה מהמדינה


ואם היא לא עובדת חוקית- אז זה בעיה שלה... זה חלק מהסיכון שהיא לוקחת


וד.א.

משפחתונים פרטיים עם פחות מ7 ילדים שיש במבנה מרחב מוגן יכולים לעבוד כי זה נחשב עסק ולא מוסד חינוכי

ולכן אם המטפלת לא פותחת- אין שום סיבה לשלם לה

ואם היא פותחת והורה לא רוצה לשלוח-  אז שישלם


שנה שעברה בעם כלביא בדקנו את זה וזה לא כל כך פשוטלפניו ברננה!
לא זוכרת אבל היו בעיות עם ההחזרים מהמדינה. במיוחד שאף אחד עוד לא הבטיח אותם.

בנוסף, אם יש מטפלת עם פחות מ7 ילדים שיש לה גם את הילדים שלה בבית זה לא בדיוק מאפשר לעבוד. גם אם חוקית מותר לה..

מלא. ככה בחוזהמנגואית
באירן הקודם בסוף החזירה חצי
שנה שעברה שילמנו למשפחתונים באופן חלקירוח הרים

המטפלות אצלנו היו ממש הוגנות.

והשנה גם מאמינה שיהיה ככה , אבל הפעם זה יותר פשוט כי אנחנו במעון של התמ"ת אז ההחלטה היא שלהם (וכמו שהיה בקורונה, מאמינה שנשלם באופן חלקי)

עדיין לא יודעיםפרח שמח

שאלתי אותה והיא אמרה שנחכה לראות מה קורה.

בתחילת שנה היא אמרה לנו שאפשר לשלם עד ה20 לחודש. אבל תמיד משלמים עד ה10.

והיא גם אמרה בתחילת שנה שבמקרה של מלחמה אז היא תנסה לקחת 50 אחוז או להחזיר ימים. מאמינה שהיא תיקח ממנו פחות כסף

אצלנו מאז הקורונה הכניסה לחוזה שעד שבועייםשופטים
זה על חשבוננו ואחרי זה על חשבונה
אבל זה משפחתון בבית ככה שכמעט ואין לה הוצאותשופטים
אם הילדים לא מגיעים 
גם אצלנורקאני

אין לה שום הוצאות

והמחיר שלה גם ממש גבוה

והיא לא חושבת להתחשב בהורים שלא מקבלים משכורת על זמן שלא עובדים בו 😓

אחרי הקורונה והסגרים חובה לדעתי התייחסות בחוזהשופטים
מבינה אותה שהיא בונה על ההכנסה הזאת, מצד שני היא כנראה לא ממש מדווחת ולכן לא זכאית לפיצויים, זה לא אומר שזה צריך להיות על חשבונכם.

יש לה עוסק פטוררקאני

זה נקרא שהיא מדווחת?

דמי לידה למשל היא כן מקבלת

סתם מעצבן אותי

שהיא מראה לי משהו חדש שהיא קנתה לעצמה ב600 שקל

כשאני מתקמצנת על עצמי כדי לשלם לה על זמן שהילדה איתי בבית

 

זה עניין של חוזההמקורית

היא לא אשמה אם סיכמתן על תשלום

אולי חוסר טקט, אבל אם סוכם אז סוכם


צריך לקחת בחשבון שהמדינה כמו שלנו - חוזה כזה ככל הנראה יתממש ולחשוב טוב על מה חותמים

אם היא עוסק פטור זה אומר שהיא מדווחת וככל הנראה תקבל החזר כלשהו

נכוןרקאני

בגלל זה שילמתי

כי חתמתי על החוזה

סתם מבאס נורא

כשחתמתי כבר התבאסתי על זה

אבל אין ברירה אין פה יותר מידי אופציות

והמטפלות יודעות את זה

אני חייבת לשלוח אותה

אז גם המחיר מוגזם וגם אין התחשבות בסיטואציות כאלה 

 

משום מה קשה לי להאמין שאם היא תקבל החזר היא תחזיר משהו להורים🤦‍♀️

אולי אני סתם עצבנית עליה

בסוף היא חברה קרובה שלי

אם היא חברה קרובה זה מוסיףהמקורית

לבאסה כי יש ציפייה מעבר

בגלל זה אני לא ככ בעד ערבוב עסקים וחברים במקרים מסוימים, הרבה לא יודעים לעשות את ההפרדה ויש אי נעימויות


בכל מקרה חיבוק♥️ זו תקופה שתעבור

ההסתכלות לטווח רחוק, הלימודים ישתלמו ותוכלי בעז"ה להתפנק יותר

💕💕רקאני
היא לא תקבל החזר כי היא לא תוכל להוכיחמקרמה

הורדה בהכנסות- כי שילמתם

ובשבילה- למה להתאמץ על ביוקרטיה של להגיש בקשות אם היא פשוט יכולה לקבל את הכסף ממכם


אם אתם ביחסים טובים ויש לה לב רחום

הייתי מנסה ללכת על שיטת - בואי נגנוב סוסים ביחד...


שזה אומר

אנחנו לא נשלם *כרגע*

את תנסי להוציא פיצויים מהמדינה

ואת הנפרש- אנחנו נשלים


היא לא תפסיד

ואתם תרוויחו משו

היא צריכהרקאני

את הכסף עכשיו

כי ערב חג

והיא לא אוהבת בירוקרטיות כמה שאני מכירה אותה🤦‍♀️

 

אנחנו ביחסים ממש טובים

אבל דווקא בגלל זה אין לי כוח לריב איתה

 

לא נורא ה' שולח מה שצריך

זו הבעיה שאין מספיק מטפלות ומסגרות לגיל הרךממתקית

אז מי שעוסקת בזה, מנצלת את זה לטובתה, וזה קצת לא פייר.
גם באיזורנו זה ככה.
ומבאס עכשיו..

אבל אין מה לעשות כל כך.
 

מבאס ממש🩷תקומה

מבינה אותך

נראה לי הבאסה היא מלכתחילה על להיכנס לחוזה כזה, כי לא הייתה לכם באמת ברירה.

ועכשיו התשלום הוא מחייב, כי חתמתם.

אבל תחושה מתסכלת של חוסר אונים וחוסר הוגנות, אפילו אם התחייבתם לזה.

בדיוקרקאני
גם היא לא מקבלת משכורתשירה_11
למה שתתחשב? 
זהו שהיא כןרקאני

כי היא לוקחת תשלום מלא

אני חושבת שעל זמן שאת לא עובדת בו הגיוני לקחת פחות

לא אמרתי לא לקחת בכלל

אבל יש כאלה שלוקחות 50% וכד'

תשלום מלא כשאת לא עובדת בכלל- לא מכירה הרבה עובדות שמקבלות

עונה כמטפלת- לוקחת 50 אחוזnik
מאוד חכם!!!ממתקית
היה נראה לי הוגן לשני הצדדים🙏nik
מוערך ממש!רקאני
גם עישנו ככה בעבר עם מטפלות הוגנותפה משתמש/ת

בעיני הז הכי פייר כי ככה שתינו סופגות חצי

כי בסוף זה סיטואציה שלא תלויה בנו וכולנו באותו המצב

ובעיני צריך איזושהי התייחסות והתחשבות הדדית וחצי חצי הז הכי הוגן

אצלנו חצי חצי. חצי ההורים סופגים וחצי המטפלתעכבר בלוטוס

היא גם צריכה לחיות

וגם היא לא תכננה מלחמה

זה דיון שנוגע בי מאד חזק רגשיתאנונימית בהו"ל

אז אשתדל לענות בעדינות ולכן גם מאנונימי לא לפגוע באף מטפלת שלי שמזהה את עצמה

 

כשאנחנו סופגים אנחנו סופגים חצי תשלום על ילד אחד, שתיים (למי יש 3 ילדים מתחת לגיל 3?)

כשמטפלת סופגת היא סופגת כפול מספר הילדים.

 

אני חיה במקום קהילתי וכולנו שואלים את רב הקהילה. מסבב לסבב ההורים מתבקשים לשלם יותר

(ההנחיה שאם המטפלת תקבל החזרים היא תחלוק אותם אם ההורים בכל מקרה, ונחשו מה- הרבה מטפלות מעדיפות לא להגיש כי זה מדי הרבה מאמץ בשביל מעט מדי תמורה.

ככה הסבירה לי המטפלת של הבת שלי שזה מראש לא הרבה אז אם זה מגיע חצי להורים כבר לא שווה לה!!))

בהתחלה זה היה חמישים אחוז, אח"כ 60.

זה מכעיס עוד יותר כשמודובר למשל בחודש ניסן שגם ככה משלמים בו על כלום, כי יש שבועיים וחצי חופש.

אז כמובן, משלמים כי משלמים על כל השנה. אבל כשבימי העבודה שלא עובדים היא מחזירה  לי 40 אחוז על 4 ימים (כי שאר הימים לא היתה אמורה לעבוד... אז כביכול לא 'הפסדנו')

 

אבל, תבדקו כאן כמה שרשורים יש של חוסר שביעות רצון וקושי אדיר למצוא מטפלות

זו עבודה קשה פיזית ונפשית ולא מוערכת מספיק

ולכן, זה חלק מהמחיר שאני משלמת

ואחרי שהבנתי את זה ממש נפתח לי הלב ומשלמת בכיף

אני פשוט יודעת שאם לא שנה הבאה לא תהיה לי מטפלת (גם ככה אין לי, חח, אבל נניח)

ובתמת לפי ההנחיות שלהם משלמים מלא

אז זה לא מופרך שגם מטפלות ירצו תשלום מלא...

 

נראה לי שהגבת לי בטעות, שרשרת לא נכוןעכבר בלוטוס

אני מסכימה איתך לגמרי

אצלנו זה פשוט בחוזה, ושוב אין מטפלות

באמת משנה לשנה התנאים של המטפלות יותר ויותר לטובתם כי יש קצת ניצול של המציאות שהן קשות להשגה

לדוגמא לפני כמה שנים נראה לי תחילת המלחמה החזירו את הגנים ללא יום שישי ועד אחת כי היה להם מחסור בסייעות. המטפלת העתיקה את הקונספט ישירות ולא החזירה על זה תשלום! בגלל שהיא מוגדרת 'לפי משרד החינוך' לשיטתה.

האמת שעד היום אני כועסת על זה אבל בפשיטות אם אתעצבן, לא תהיה לי מטפלת

המעון באמת הוגן יותר ולא מחפף

עבדתי בזה בעבר, זאת עבודה קשה אבל לא מצדיקה את החיפוף...

רק לגביתקומה

התמת, אני לא יודעת איך זה עכשיו, אבל זכור לי שבקורונה כן קיבלנו החזר על הימים של הסגר.

אולי מאז דברים השתנו, אבל בעבר זה לא היה ככה.

ממש ככה!!ממתקיתאחרונה

לומר תודה שהן תכלס מגדלות לנו את הילדים ולשלם בשמחה

אני תוהה אם אני כמו גברים שלא מתפקדים מצינוןבעלת תשובה

העניין שזה סינוסיטיס אז יש לי כאב בסינוסים ובשיניים כל היום,

אני בקושי רב מצליחה לישון מעט מאוד כי האף סתום ולנשום ככה מעייף ומכאיב בגרון בינתיים טיפול לא עוזר (קונבנציונלי וטבעי ) וזה פשוט מלחיץ אותי עוד יותר

אני חסרת סבלנות לילדים מתקשה לתפקד ונעזרת בבעלי,

אז אני מרגישה אשמה שבניגוד לנשות החיל שמתפקדות גם עם חום גבוה וכו אני יותר כמו הבדיחות על גברים שמושבתים בגלל צינון..

אתן הייתן מתפקדות כרגיל ככה?

אני חושבתאיזמרגד1
שהאידיאלי זה להוריד הילוך משמעותית כשאת לא מרגישה טוב, ולנוח הרבה ולהיעזר במה שאפשר. ואני בהחלט משתדלת לנוח ולתפקד פחות במה שאפשר ולא קריטי כשאני לא מרגישה טוב, גם אם זה בקטנה יחסית.
בדיעבד אני חושבת שזאת הבעיהבעלת תשובה
שלא הורדתי הילוך..  אבל אני לא מרגישה לגיטימציה להוריד הילוך כש"רק לא מרגישה טוב" 
אז תתחיליאיזמרגד1
את חשובה מספיק בשביל לנוח כשהגוף שלך מאותת שזה מה שהוא צריך🩷
אצטרך להתחזק בזה באמת תודה!בעלת תשובה
אני לאפילה
אם אני לא מרגישה טוב אז אני לא מרגישה טוב. עושה רק מה דברים שממש חייבים
ואיך את מסתדרת עם הכל??בעלת תשובה
סינוסיטיס זה קשוח!!אחת כמוני

זה לא "סתם" צינון..

תרגישי טוב

סינוסים יכולים להשביתמאוהבת בילדי

אדוויל עוזר ויכול להיות שאת צריכה אנטיביוטיקה.

אני אחרי לידה מתפקדת יותר טוב מאשר עם סינוסיטיס....

 

תרגישי טוב!

חח וואו תודה על הנרמולבעלת תשובה
כן אני עם אנטיביוטיקה וסטרואידים לצערי כבר מנוסה בזה
אגב, אולי שווה לך לנסות דיקור סיניאחת כמוני
היתה לי תקופה ממש קשוחה עם סינוסיטיס שלא עבר ולא יכולתי לקחת תרופות מייבשות

עשיתי דיקור+אדים חמים עם מלח ושמנים וכו. בסוף עבר

וואו ב"ה .. אני ניסיתי בעבר ללא הצלחהבעלת תשובה
תודה על העצה!
את בהריון או מניקה?קופצת רגע

אם לא, הייתי משלב בין דקסמול סינוס ואיבופרופן,

לסירוגין לפי המינונים המותרים.

ודקסמול סינוס לילה בלילה בשביל להצליח לישון

בהריון ב"ה ולצערי אקמול לא עוזר לכאבבעלת תשובה
אז תפילות שהתרופות יעזרו 
כאב בסינוסים זה דלקתפרח חדש
ודלקת מחלישה את הגוף
זה ממש לא משנה מה אחרות, זה משנהרוח הרים

מה את ואיך את מתפקדת.

עדיף לא להסתכל לצדדים ולהשוות, זה באמת מחליש!

ותרגישי טוב!! זה נשמע ממש מתיש!

בגדול אני מסכימה אבל לפעמים אני תוההבעלת תשובה
אם אני סתם מפונקת שעוד לא קלטה שיש לי אחריות על משפחה, אז חשבתי שאם רוב הנשים ממשיכות לתפקד זה צריך לכוון אותי קצת להתגבר ולצאת מהרחמים העצמיים
סינוסיטיס זה סיוטרקאני

היה לי בתחילת החורף

ושבוע שכבתי בלי להזיז את הראש כי כל תזוזה כאבה לי

ואחר כך עוד שבוע בקושי תפקדתי כי האנטיביוטיקה החלישה אותי נורא

זה אכן סיוט! ב"ה שעבר לךבעלת תשובה
סליחה על השאלה -סינוסיטיס יכל לכאוב בחניכיים?פה משתמש/ת

כאב לי השבוע בערב בעיקר..ומעט ביום

בחניכיים בצד אחד העליון. לא בשיניים .

בעצם הלסת

וכאבי ראש-רק בצד הזה

ואף סתום רק בצד ההוא. סוף צינון המון ליחה ונזלת דלקתית


בהתחלה נבהלתי שאולי שן שהיה לי בה טיפול שורש לפני כמה זמן עושה בעיות

אבל לא כאב לי בשן

רק בחניכיים ובלסת וכו

ולפי כל הסימנים וזה שזה בעיקר בערב ובלילה הצ'אט אמר לי שזה מהסינוס של האף שנסתם ודלקתי


יכל להיות?או שהוא המציא?


זה כבר די עבר ולא כואב ב''ה


כאב ליומיים בערך בעיקר בערב

הגיוני לגמריאוזן הפיל
הכאב מקרין
כן124816
סינוסיטיס כואב גם בשיניים, בחניכיים ולפעמים גם באוזניים.
ממש הגיוניניגון של הלב

הדלקת מקרינה כאב, וזה בדיוק המקומות שבדר"כ כואבים. במיוחד שזה בצד אחד זה אומר שכנראה פשוט הדלקת רק בצד הזה

סינוסיטיס זה נוראי !!עם ישראל חי🇮🇱אחרונה

ואם לא נחים מספיק זה לא עובר ומחמיר

לי יש את זה כרוני פעמיים בשנה לפחות ממש בהשבתה אין אותי.

לנוח לנוח לנוח ושוב לנוח

זאת התרופה

תנסי אינהלציה מי מלח

תה עם ג'ינג'ר דבש לימון וכדור לסינוסיטיס כמו פארמול כזה יש לזה מיוחד 

אולי יעניין אותך