אז שוב שבת סמוכה לחג. מה הלוז?המקורית
מארחות? מתארחות?
עשיתן קניות?
יש תפריט?
יש כח לבשל?
ועוד ועוד..
מתארחת (פריקונת בפנים על החמות המקסימה שלי)בימבה אדומה
אבל ממש התחננתי לחמותי שתיתן לי יותר לעזור...
אז נחשו מה אני מביאה...

גם עוגה וגם מטבוחה!!!! ואווו איך אני אקל מעליה!!! חחח

אני באמת מעריכה אותה בטירוף היא עומלת עבורנו ממש! וכנראה היא עדין רואה את הכל כבקטנה ושהיא תסתדר... אבל אני רוצה לעזור יותר... למרות שלא פשוט לי בעצמי.... אבל זה נראה לי מינימום לעזור איכשהו..
תרגישי בנחמחי
אני תמיד מגיעה לחמותי בידיים ריקות... לפעמים אני מביאה עוגה או איזה שהוא קינוח, והיא תמיד מופתעת מאוד ולמה טרחת וממש תודה, כאילו זה מובן מאליו שהיא צריכה לבשל הכל לבד בלי עזרה...
כך גם חמותיבימבה אדומה
פשוט היינו לא מזמן בשבת משפחתית כולם כולם (זה חמישה ילדים, 3 נשואים, ו5 נכדים "סך הכל") אבל באמת שהיו שם כמויות של אוכל... של קייטרינג! והיה לי מבאס ממש שלא עזרנו בכלל (מצבי בהריון לא מאפשר תמיד שאעמוד במטבח...)

ועכשיו אמרתי לעצמי שאנחנו חייבים לעזור יותר... וכמה שהפצרתי בה, בקושי "נתנה" לי מה להכין... אבל אולי היא רוצה להקל עליי גם? חח😅😅
אני אומרת לעצמימחי
אם אני הייתי המארחת, הייתי מצפה מהאורחים שיבשלו לי חלק מהשבת/חג? ברור שלא, האירוח עלי. אז כנראה שככה גם הן רואות את זה, אפילו שמשפחה זה שונה. הן רוצות לפנק ולתת לנו לנוח
יש בזה בהחלט משהו...בימבה אדומה
תודה על ההסתכלות. פשוט הייתי רוצה יותר לעזור בכללי.. וזו אחת הדרכים שיותר קל לי (נגיד לרחוץ כלים ממש קשה לי בגלל הסימפיזיוליזיס...)
זה אולי נכון לגבי אירוח חד"פ וכשזה הדדיאפונה
אבל חמות הרבה מארחת כמעט כל שבת, וכמעט תמיד היא המארחת. אז בעיני במצב כזה מתבקש להקל מעליה.
אצלנו לפחות זה המצב (לצערי... הרבה יותר נח לי לארח אותה מאשר לנסוע אליה) וחמותי כמו החמות של בימבה לא משחררת עזרה משמעותית.
גם אצלנו ככה חחחאביול
איזה מהמממת אתאביול
גם חמותי ככה... אני חפעמים לפעמים בלי להגיד...
חחח מזכיר לי את חמותידיליה

שסכמתי איתה פעם ברור שאני מביאה סלט וקינוח.

והשקעתי רציני.

את הקינוח הגישה בסעודה שלישית (שאז היא בדרך כלל לא מגישה קינוח בכלל)

והסלט היה בתוספת לרגיל שלה. (יש לה מספר קבוע של סלטים)

בקיצור, גם עבדתי וגם לא הועלתי...

במקרים כאלה... בתחבולותמקרמה
אויש תקשיבי... הוצאתי אתמול מהפריזר מלא חזה עוף, תכננו לעשות על האש ובסוף התחזלש
אני אביא שניצלים אחרת זה יזרק

יש לי מלא ירקות בבית... אין מצב שיחזיקו עד אחרי החג אז כל הסלטים המבושלים עלי


או פשוט להודיע
אני מביאה תפוא... הם כבר מקולפים
אז אל תעיני אחרת יהיה כפול
אני בחיים לא הבאתי אוכל כשהתארחנו אצל חמותי...מתואמת
לא ניסיתי אפילו להציע, כי א. היא בטוח לא הייתה מסכימה, וב. אין סיכוי שאצליח להתחרות בבישולים שלה...
היום אנחנו מתארחים אצלם למפגש משפחתי, ותנחשי מה אנחנו אמורים להביא איתנו?
פיצה קנויה...
(יש לידינו פיצה טעימה והם תמיד מבקשים שנקנה מהם כמה מגשים למפגשים המשפחתיים. הפדיחה היא שהפעם המפגש בשעה מוקדמת יותר, והפיצה שלידינו עדיין לא פתוחה... אז אנחנו צריכים לחפש פיצרייה אחרת...)
מהממת את!המקורית
גם חמתי ככה.
אבל למדתי ליהנות מזה.
ולאט לאט היא גם מבקשת, אם כי לא הרבה
בעז"ה בשבת נארח את אמא שליעלמא22
בחג בבית.

כמובן שאמרה לי לא להכין יותר מידי אוכל, אבל מה שישאר מהשבת יהיה גם לחג, אז..
כנראה מתארחיםמחי
אנחנו גרים בקומה רביעית ואני פשוט לא מסוגלת לעלות ולרדת במדרגות יותר עם השמנמן על הידיים (ותסבירו לי למה ילדון בן שנתיים מסרב בתוקף לרדת לבד במדרגות 😩). עשינו את זה יומיים, ונעשה את זה עוד יומיים, אז לפחות בשבת זה ייחסך ממני.
כח לבשל - אין
תפריט - אין
קניות - אין, בית ריק
אבל נתאפס על עצמנו איך שהוא ואנסה לא להגיע בידיים ריקות
ווואו קשה.דיליה

אבא שלו לא מרים אותו חלק פעמים?

קומה רביעית זה קשוחחחח

ביומחול יש מעלית?

כן הוא מרים אותו בחזור, בעליה במדרגותמחי
אבל כשאנחנו יורדים הוא בבית הכנסת עדיין
יש מעלית ב"ה
מארחים בשבת את אחותי הנשואה חג בביתאנונימיות
עשיתי חלק.
מחר צריך להשלים קניות ולבשל ולסדר וחצי יום אנחנו לא בבית.
תפריט יש ויז'ן... נראה מה ייסגר סופית
כח לבשל אין
אבל יהיה
שמחת תורה בבית בעז"המאוהבת בילדי

שבת עוד לא יודעת אם מתארחים או לא...

בכל אופן רוצה להכין עוגה בצורת סוכה (כבר מתחילת סוכות, אבל המקפיא היה עמוס עוגות ורק עכשיו נגמר...) לבית או לאיפה שנתארח...

 

ולגמרי לא אכפת לי לבשל, רק נמאס לי לחשוב מה...

בשבת מארחיםבאר מרים
משפחה טבעונית.
אז מאתגר לי התפריט...

שמחת תורה:
בערב בונה על תפריט שאריות חגים (משבת עם השלמות מהמקפיא)
בבוקר עושים סעודה משותפת קהילתית ומזמינים קייטרינג. אז יש סעודה אחת בכל החודש הזה שאני לא מבשלת אותה!
נשמע מעניין על מה חשבת?מתחדשת11
תסתכלי בפורום בישול ומתכוניםבאר מרים
וואאאאאכי לעולם חסדו
מארחים ומארחים 😁
שבת סמוכה לחג ובכלל ישאני זה א
תחושה של כל היום מבשלים.. ורודפים אחרי הזמן..
אז לשבת בעזרת ה אבשל ביום שישי כי מחר רוצים לטייל ואחכ מארחים וגם כנראה יש לנו משהו חשוב שצריכים לצאת אליו בערב..
וחג בערב נעשה על האש עם חמי וחמותי ועוד אחים שבאים ( בחג ראשון אני הכנתי את הסלטים אז אולי גם עכשיו אכין..)
בבוקר נעשה כמו בחג הראשון אכלנו לבד הכנתי בבוקר בקטנה סלט,ביצים קשות וחיממתי פשטידות בקאפקייקס..
ובצהרים נעשה על האש עם חברים אני צריכה להכין קבבים
כבר מגעיל אותי להסתכל על אוכלמקקה
אנחנו בבית
נכין מינימלי
וננשום עמוק
בביתנו, אולי נארח לסעודה אחתמתחדשת11
לא תיכננתי תפריט😬
על מה חשבת?
האמת? לא באלי עוד בשררר. בכללהמקורית
באלי פסטה מוקרמת עם לחם שום
סלט חסה גדול
זיתים
לחם קראנצ'י עם חמאה

בעלי פחות זורם כמובן 🥴
וואו, את ממש מוזמנת אלינו לערב חג🤭פאף
יהיה בע''ה רביולי בשמנת, אולי גם תפו''א מוקרמים ואיזה פשטידה חלבית😋
😍המקוריתאחרונה
אין כח בכלל🫣🫣טארקו
שבת אנחנו מתארחים
חג בבית
לחג כנראה נעשה סעודה אחת חלבי ואחת בשרי על הפלטה..
מה בתכנון לגבי החלבי? החכימיניהמקורית
מתארחתואילו פינו
ופעם ראשונה לא הצעתי להכין כלום..
בטח אכין איזה עוגה אבל בדרכ כשנוסעת לחמותי אז מכינה גם משהו בשרי . לא נעים לי. מקווה שתבין..
אבל הימים כל כך אינטסייבים עם הבנות והן ישנות גרוע בימים האחרונים שאני פשוט בלי כוח...וכל כך שמחה שלא צריכה לבשל לשבת.

לחג- כל פעם שבישלתי משהו עשיתי בכמות גדולה והקפאתי.
אז יש לי בשרי במקפיא להוציא ואכין ליד איזה ירק מבושל. ארוחה אחת מתארחים אצל ההורים שלי שגרים קרוב.
נמאס לי לבשל.ועוד יותר נמאס לי שאני מכינה אוכל ואז הוא לא טעים לי בגלל ההריון.. (בעלי והבנות אוהבים ואוכלים. אני נשארת רעבה אחרי שטרחתי ובישלתי)
מתארחים בשבתסמיילי12
כי אין לי כוח להעלות ולהוריד אוכל לסןכה
חג בבית בע"ה

ולשאלתך, אין לי כוח וסבלנות לבשל אבל זה ככה מהךידה לצערי. עוד לא מוצאת את האיזון
באלי גםםםהמקורית
מתארחים.. כל החג התארחנו ונתארח🙈השם בשימוש כבר
כי למי יש כח לבשל ועוד יותר למי יש כח לעלות ולרדת 4 קומות לסוכה (שלא בנינו מהסיבה הזאת)
לא הבאתי איתי אוכל מבושל/עוגה אבל עזרתי בהכנות פה ובארגונים ואעזור בע"ה..
נו בטח שאין כח.. טוב זלא ניסיתם אפילוהמקורית
שבת מתארחיםהשקט הזה
חג מארחים..

מתלבטת אם להתחיל הכנות לחג היום או רק בראשון..
צריכה להכין רק ארוחה אחת לחג.. הארוחה השניה במסגרת ישיבתית😅
שבת בביתציפיפיצי

רק שאין לי מושג איך להתחיל כי אני עם חום ולא מרגישה טוב בכלל

חג עוד אין לי מושג.

בעלי רוצה בבית ולי אין כוח

רפואה שלימה!באר מרים
לדחוף עוף לתנור ודג לתנור זאת התחלה פשוטה...

ולבקש מבעלך לעזור עם השאר..
המקורית
איך את מרגישה עכשיו? יש שיפור?
שבת מתארחיםפאף
חג מארחים לארוחה אחת
זו הסיבה שאני ממש אוהבת את שמחת תורה בשנים האחרונות, זה סוף סוף להיות בבית אחרי עונת החגים, מין נחיתה עדינה לשגרה
אנחנואפונה
בשבת מתארחים אצל חמותי.
בחג היינו אמורים לארח את חמי אבל פתאום הוא החליט שהוא פוחד להגיע אלינו😕

בכל אופן -
הבית ריק
אני עוד לא יודעת אם ניסע לחמותי כבר הלילה או מחר. מתמקדת כרגע בלארוז.
הבישולים לשמחת תורה לא כל כך מטרידה אותי כי זה רק לליל החג, וחלות נשארו לי במקפיא. לבוקר אני מבשלת על הפלטה ועכשיו פתאום נזכרתי שבשנה שעברה היה קידוש מטורף עם חמין שאחריו ממילא לא אכלו כלום אז אם גם השנה יהיה פשוט נביא איתנו לחמניות וזהו.
שבת אצל חמותיבוקר אור
בחג נהיה בישיבה של בעלי אז מתארחים כנראה בערב אצל חברים ובבוקר אצל חברים אחרים
לערב נביא אורז ומנה אחרונה ( צריך להיות בלי גלוטן אבל אין לי קמחים ודברים מיוחדים, יש למישהי רעיונות?)
לבוקר לא יודעת עדיין .
מנה אחרונה את יכולה סופלהאביול
או כל דבר עם ריצ
יש לי מתכון לסופלה טעים ממשעלמא22
עם קמח תפוחי אדמה או קורנפלור
אני פשוט מחליפה את הקמח בקורנפלוראני זה א
בלי גלוטן:באר מרים
פצפוצי אורז עם חמאת בוטנים בציפוי שוקולד

מוס שוקולד קוקוס

סורבה, גלידת מוס..

תפוחים אפויים ביין ואגוזים

מוס קציפת לימון עם מרנג
תודה🙂בוקר אור
אין לנו בבית דברים כאלה בכלל.. לא קורנפלור, לא ריץ', לא אגוזים או קוקוס או פצפוצי אורז
יש שיבולת שועל
שיבול שועל לא תמיד נחשבת ללא גלוטן..באר מרים
את צריכה לברר עם מי שאסור לו.
בעיקרון היא כן גלוטן אבל יש כאלה שמותר להם...
לא מדויק...כבת שבעים
שיבולת שועל רגילה היא עם גלוטן.
יש שיבולת שועל ללא גלוטן, אבל גם אותה לא לכולם מותר. יש כאלה שמגיבים אליה כמו לגלוטן.
זה מה שאמרתי שצריך לברר מול מי שאסור לובאר מרים
רק דייקתי ששיבולת שועל רגילה בכל מקרה אסור להםכבת שבעים
אז סלט פירותאפונה
או סורבה, כמו שהציעה באר מרים - טוחנים פרי במעבד מזון ומקפיאים (אפשר בתבנית עם צורות כמו של קרחונים או מאפינס, או בקופסא/תבנית רגילה ולחתוך לקוביות. אבל צריך להוציא מהמקפיא קצת לפני).
שדרוג - אפשר לטחון 2 או 3 פירות שונים ולהקפיא בשכבות.
אפשר גם לערבב חלק מהרסק עם קצפת ולהקפיא בשכבות.
ואיןמלך אפשרות ללכת לקנות?אביול
סופלה עם קורנפלור זה ללא גלוטן למיטב ידיעתיהמקורית
אנחנו מתארחים את האירוח החצי שנתי שלנו מתואמת
אחראיים להביא את האוכל הצמחוני - בתקווה שנספיק להכין (וגם לארגן את הבית לאורחים שיהיו פה...)
בשמחת תורה כרגיל בבית (עד שיש חג שכיף גם כספרדים לחגוג בישיבה... ).
מארחת, יש כבר תפריט.נפש חיה.
התחלתי סלטים בקטנה
צריך לגמור לנקות (לשטוף כלים, לסיים סלטים, לטטא הכל, לשטוף, לסדר בבית ולסדר את המיטה לאורחת)
הערב או מחר בע"ה מנה עיקרית.


אמן שאצליח הכל היום.
אלופה!אביול
הלוואי שאני אזכה לתואר הזהנפש חיה.
אם אכן אצליח הכל לבד ( מה שצפוי שיקרה ... לצערי הרב)
כל הכבוד! איזו חריצות. אשרייךהמקורית
מארחת משפחה בשבת ובחוה''מ את חמי וחמותיאחתפלוס
צריכה כוחות🥱🥱
הפעם אנחנו בבית גם בחג וגם בשבתכן אני
אחרי שכל החגים לא היינו בבית.

אוכלים בבית בלי לארח ובלי להתארח.
התחלתי לבשל, אולי נמשיך הערב. וגם מחר ובערב החג.
חלק מהדברים אני מכינה שיהיה לשני הימים.
בליל שמחת תורה ארוחה בקטנה, כי יש קידוש בבית כנסת.

תאמת שלא בישלתי כל החג.
בחג הראשון התארחנו, ובחול המועד אכלנו שאריות מאירוע שהיה לנו שבוע שעבר.
אז לא נמאס מהבישולים.
מסתבכת כל פעם מחדש עם ההגדרה של מנוחה אחרי הלידההריון ולידה

לא ברור לי מה סבבה ומה נקרא מאמץ מידי.

אני שבועיים אחרי לידה ב"ה.

ה'בעיה' שזה לא לפי ההרגשה שלי. כלומר אני יכולה להרגיש יחסית בסדר ושיש לי כוח לעשות משהו, אבל זה לא אומר שטוב לעשות את זה.

אז מה אתן עושות שבועיים אחרי?

נגיד דברים כמו-

לשטוף קצת כלים,

להכין ארוחת ערב/ צהריים

לחתוך סלט

לקלח את הילדים (שזה כולל להרים את הקטנים מהמקלחת לשידה כדי להלביש אותם)

יש דברים שאין ברירה אבל לפעמים יש ברירה כמו להשאיר את זה לבעלי, אבל גם לו כבר די נגמרת הסבלנות אחרי שבועיים ואני לא רוצה למתוח את החבל מידי וגם לא סתם להתפנק יותר מידי כשאני יכולה להתאמץ קצת.. גם ככה הוא מפזר את כולם בבקרים ומארגן אותם לבד.

בעיניי- מה שאפשר לעשות בישיבה,מוריה

זה סבבה.

עדיף לנח. שאח"כ לא יתנקם.

(רצפת אגן וכו)

זהו, שהדוגמאות שנתתי הן לא בישיבההריון ולידה

כלומר אולי היה אפשר לעשות בישיבה אבל זה כבר יותר מסובך (יש רק שולחן בסלון, אין במטבח. וזה מסורבל לי ולוקח הרבה יותר זמן מלעמוד במטבח לחתוך סלט למשל).

אז אני לא יודעת מה נכלל במנוחה ועד מתי כדאי לא לעשות דברים כאלו...

בעייני לשטוף כליםytrewq

ולבשל בקטנה זה בסדר. כמה דקות להפעיל את הגוף בצורה מינימלית זה אפילו חשוב לדעתי.

לקלח זה יותר מדי. להרים על השידה ממש ממש לא!

האמת שבועיים אחרי לידהאיזמרגד1

(בעיני עד חודש אחרי לידה, אפילו חודש וחצי) אין כזה דבר להתפנק מדי. כל מאמץ הוא מאמץ מיותר. יש דברים שהם לא מאמץ בכלל מבחינתך וזה בסדר גמור, ויש מקרים שאין ברירה וחייבים לעשות, אבל בעיני זה שלבעלך נגמרת הסבלנות זה לא מקרה של אין ברירה

זה מקרה של שיתאמץ עוד קצת במקום שאשתו היולדת תתאמץ עוד קצת... זה לא לנצח, רק עוד שבועיים שלוש.

°^°^^ ממש ככה.יערת דבש

לשטוף כלים ולקחת ילדים

שבועיים אחרי לידה

זה ממש לא סבבה

לדעתייראת גאולה

להכין אוכל ולחתוך סלט, אם זה מרגיש לך בכוחות ובסדר לך - מעולה. תרוויחו כולכם אוכל מזין וטוב.

כלים - לא. זה משהו שיכול לחכות ואפשר גם להביא מנקה / נערה בתשלום, לא חייבים דווקא אותך בשביל זה.

לקלח ילדים - אני חושבת שכן, אבל אולי למצוא פתרון להרמה שלהם, למשל לתת להם לטפס לבד, או להלביש בישיבה על המיטה.

תודה לכן! עשיתן לי קצת סדר למרות שחלק מהתגובותהריון ולידה

סותרות אחת את השניה

להכין אוכל אפשר לעשות הרוב בישיבהמתואמת

כל השאר לא. אז לא... ודאי לא לקלח ילדים, שזה ממש מאמץ...

ולא, זה לא פינוק, זו הבריאות שלך...

אז להרפות כמה שאפשר - שהילדים יתקלחו פעם ביומיים, לאכול כמה שיותר בחד פעמי, להזמין עזרה בתשלום אם גם מה שנשאר גדול על בעלך...

בבצלחה ומזל טוב!

זה הרבה תלוי בהרגשה שלך! פיזית ונפשיתיעל...

אני גם שבועיים אחרי לידה ב"ה

ומרגישה מעולה ממש ממש!

מנסיון העבר, כשאני מרגישה מעולה, אז זה באמת ככה ואין את ה"נפילה שאחרי" ב"ה

אז אני מרשה לעצמי לצאת, לבשל, לאפות, לטפל בילדים..

עם יד על הדופק כמובן והרבה הקשבה לכוחות.

הדברים שאני לא עושה זה שטיפה, כי שמעתי שהתנועה הזו לא טובה אחרי לידה ולהרים דברים כבדים..

לא ולאDoughnut

שבועיים אחרי לידה לא עושה כלום ממה שרשמת.

המקסימום זה להכניס מכונה בישיבה מדי פעם (עם זה בעלי לא מסתדר בכלל). עדיף כלים מלוכלכים בכיור (או חד פעמי) ושניצל תירס מאשה שלא נחה היטב.

ומחילה מה זה נגמרת לו הסבלנות? סחבת 9 חודשים לא נגמרה הסבלנות?... את יולדת! לא מתפנקת. הגוף עובר טלטלה רצינית מאד ומנוחה זה לא צחוק. תקראי קצת על משכב לידה, מצרפת לך קטע:

לפני הכל – משכב לידה: ששת השבועות הראשונים:

משכב לידה הוא תקופה מיוחדת במינה, שבה הגוף מתאושש מההריון והלידה, מבסס את ייצור החלב, ותומך בך במשימה של הסתגלות לתינוק החדש. כדי להבין טוב יותר את הצרכים שלנו בתקופה הזאת, שווה לעצור לרגע ולהבין עם מה הגוף שלנו מתמודד אחרי הלידה.

בזמן ההריון שרירי הבטן מתארכים מאוד כדי להתאים את עצמם לבטן הגדלה, ושרירי רצפת האגן נושאים בעול אינטנסיבי של משקל התינוק והרחם. אחרי הלידה, שרירי הבטן נעשים רפויים מאוד אחרי שהרחם התרוקן, ואינם מסוגלים להתכווץ ביעילות. שרירי רצפת האגן נחלשו זמנית מהלידה, בייחוד אם יש איזשהם תפרים (ניתוח קיסרי אינו מגן על רצפת האגן יותר מלידה רגילה – נהפוך הוא), השרירים האלה אינם מסוגלים לתמוך בגוף כהלכה, במיוחד בתנוחות זקופות.

כדי לפצות על כך, בששת השבועות שאחרי הלידה הגוף מפריש קוקטייל הורמונים מיוחד במינו שמעודד החלמה וצמיחה של הרקמות. זהו הזמן היחיד בחיים שבו יש התחדשות של רקמה עצבית באיזור האגן. כך שששת השבועות שלאחר הלידה הם חלון הזדמנויות להחלמה והתחדשות פיזית. אלא שההחלמה מתרחשת אך ורק אם האם הטרייה זוכה למספיק מנוחה. אם היא מתאמצת מדי, עומדת יותר מדי ונושאת משקל כבד, היא נמצאת בסיכון גבוה לפגיעה מתמשכת ברצפת האגן.

אז מה עושים? אנשי מקצוע בתחום שיקום רצפת האגן ממליצים על מנוחה מוחלטת בתקופה הזאת. הנה כמה דרכים להשיג אותה: א. לא לשאת שום דבר פרט לתינוק. ב. להימנע מעמידה ממושכת. נסי לשבת בכל הזדמנות שבה בדרל כלל עומדים: במקלחת, תוך כדי צחצוח שיניים, סירוק שיער, התלבשות, במטבח, במפגש אגבי עם חברה ברחוב. ג. להימנע מישיבה ממושכת. ישיבה זקופה גם היא מעמיסה על רצפת האגן. נסי לשכב כל פעם שמקובל לשבת: כשבאים אלייך אורחים, כשהתינוק ישן. היכולת להניק בשכיבה היא בעלת ערך רב, כי היא מאפשרת לך לטפל בתינוק ולנוח בעת ובעונה אחת. שווה ללמוד אותה ברגע שאת נוכחת שהתפיסה של התינוק בסדר. ד. לתמוך ברצפת האגן. קרחומים קטנים על האזורים הנפוחים בימים הראשונים לאחר הלידה מפחיתים נפיחות ואי-נוחות. כדאי לקפל מגבת למלבן ארוך ולהניח אותה על הכסא כך שהיא תהיה מתחת למפשעה והרגליים משני צדדיה. הלחץ העדין והמרופד שהמגבת מפעילה תומך בשרירי רצפת האגן ומקל על התחושה הכללית, במיוחד אם יש תפרים. מומלץ לקבל הדרכה מפיזיותרפיסטית רצפת אגן איך להגן על האזור בזמן מאמץ. ה. לא לסמוך על תחושות הגוף! הרבה פעמים אומרים לנו "תקשיבו לגוף", וזו הנחיה טובה בדרך כלל. רוב השרירים שלנו מאותתים לנו כשהם מתעייפים וזקוקים למנוחה. אבל שרירי רצפת האגן לא מחוברים היטב לרשת של עצבים תחושתיים, והם לא שולחים לנו מסר ברור על עייפות. אם שלושה שבועות אחרי הלידה עמדת, הלכת, רחצת כמה כלים ופתאום את מרגישה עייפות וכובד באיזור המפשעה – סימן שהיית צריכה להפסיק הרבה הרבה קודם. לכן, אנשי מקצוע ממליצים על הגבלה מודעת של עמידה והליכה. לא יותר מ- 10 דקות של עמידה רצופה לכל שבוע מזמן הלידה (כלומר: 10 דקות גג בשבוע הראשון, 20 דקות בשבוע השני וכן הלאה). כלל האצבע של הפיזיותרפיסטית שלי למשכב הלידה: לבקש, ללוות, לקנות או לגנוב כל עזרה שרק אפשר.

כשבעלי היה במילואיםאמאשוניאחרונה

עשיתי הכל הכל לבד, ולהרבה יותר משבועיים. יותר קרוב לחצי שנה. ועבדתי משרה מלאה במקביל.

את יכולה לספר סיפור, לשבת עם ילד להקשיב, לחתוך סלט נגיד. לטפל בתינוק הקטן.

שבעלך ינשום עמוק יתאזר בסבלנות ויעריך את החלוקה שבשגרה.

אם לך זה יהיה ברור, הוא יסתדר.

אם לך לא נעים, מאיפה הוא יביא את הסבלנות?

אם בעלך לא מסוגל לקלח את הקטנים- שלא יתקלחו.

עצם זה את מגדירה כברירת מחדל "שאין ברירה אלא לעשות" חוץ ממה שהוא יכול לעשות, זה מה שמעוות.

הוא אמור למצוא פתרון להכל, חוץ ממה שאת כן יכולה. ככה זה אמור לעבוד.

עריסה נצמדת קו אפס מבד ולא עץ, יש כזה?הרמה

בלי פער בגובה.

היתה לי מעץ והיה יותר קשה לנייד אותה בחדר

והיתה גם מבד אבל זה לא קו אפס ואז בלילה יוצא קשה להרים.

יש משהו שהוא גם וגם?

לא יודעת אם יעזור- יש לי של תאומים.מוריה

אחרי שהורדתי חלק שמושחל (מין פוליגל כזה), לא היה מפרידים, והיא נהייתה באותו גובה.

איזה ילד מושחל? הריצרץ נעצר באמצעהרמה

בצד של הריצרץ,מוריה

היה מין פוליגל מושחל.

הוצאתי אותו ואז נפתח יותר טוב.

בטח, נראה לי שיש הרבה, גם אני קניתי כזו.מתואמת

שאחפש לך את הקישור שלה?

קניתי מנגר שעושה לפי המידות של המיטה שלךבת.

מעץ עם גלגלים, עלה לי מחיר רגיל כמו בחנויות

כן אשמח ממש🙏🙏הרמה

לא יודעת אם קו אפס אבל ראיתי במשנת יוסף השבועחילזון 123

עזרה פליז- כאב/דיקרות בעוראור בקצה המנהרה

בהריון תאומים שבוע 32.

התחיל לי כמין כאב בלתי נסבל רק בצד אחד מתחת החזה בצד ימין. כמין כאב בעור. ברגע שחולצה נוגעת לי בעור או כל מגע אחר בעור באזור הספציפי הזה מרגיש כמו סכינים בעור.

משהי נתקלה בדבר כזה. אני לא יכולה לעשות כלום כל שניה קופצת מכאב שהחולצה נוגעת שם. גם בלי חןלצה יש תחושת אי נוחות אבל כאב של סכין זה רם משהו נוגע בי.

הצילו

תודה רבה

אולי יובש?מוריה

הייתי מנסה לשים קרם או חמאת שיאה.

תודה לךאור בקצה המנהרה

לא רואים שום דבר חיצוני, שמתי באמת קרם לחות אך עדיין רגיש מאד מאד

יכול להיות שזה גםמוריה

התרחבות של הרחם.

זכור לי שבערך בשבוע הזה גם התחילו לי כל מיני כאבים חדשים (גם בהריון תאומים).

אם זה ממשיך, הייתי מתייעצת עם הרופא.

זכור לי שמישהי פה פעם תיארה כזה דבראורוש3

חושבת שזה לא היה משהו מלחיץ

תנסי אולי קרם טוב? תתארי לאחות במעקב הבא

תודה לכן. אני לא חוששת שזה משהו מסוכןאור בקצה המנהרה

זה מרגיש באמת כמו משהו עצבי בעקבות מתיחת העור. השאלה אם יש איך לתפור את זה...

ללדת בזמנו. 🫣מוריה

וגם אז יהיה כאבים אחרים 😊

אבל מעודדת אותך שכשנכנסים לשגרה זה ממכר.

😍😍

🤔 אני כרגע עסוקה בלשרוד. לאאור בקצה המנהרה

מגיעה על לחשוב על אחרי🫩

תודה לך

מבינה לגמרי. 🫶מוריה

וואי גם לי זה קורה תמיד וזה סיוט!!רק טוב=)

כששמים לי בלידה את המוניטור על המקום הזה אני צורחת יותר מבצירים..

פעם רופא אמר שאולי זה בקע והעצבים חשופים יותר

נשמע שאין פתרון לדבר בזה . רק לסבול בשקטאור בקצה המנהרה

תודה לך. זה ממש כאב לא נעים

אולי דיקור או משהו אחר מהרפואה האלטרנטיבית?ואני שר

אם באמת את חושבת שזה משהו שקשור למנחיש_לה_את_זהאחרונה

ממש ממש ממליצה על טיפול אקוויליבריו. זה יקר (סביב ה600 ש"ח לפחות) אבל מכירה המון שזה ממש הציל אותן, ואצלי גם אם לא פתר את הבעיה עצמה עדיין ממש הקל עלי.

שאלה לנשים..אביול

שבוע טוב,

מוזר לי לכתוב פה... הייתי פעילה לפני כמה זמן ומאז אני קוראת שקטה...

בקיצר- אני כבר כמה שנים עם התקן לא הורמונלי (נובה טי).

אני רגילה כבר שהוא מכביד קצת תא הדימום בוסת, אבל עכשיו אני כבר שבוע וחצי והדימום לא מפסיק!

כמובן לא ברמה של למלא את הפד, אבל כן ברמה של דימום...

מה יכול לגרום לזה? זה מתסכל שכ"כ הרבה זמן לוקח להיטהר...

אני בעיקר שואלת כדי להביןאביול

אם זה נורמלי, ואם יש סיבה לזה...

בעלי אומר ללכת לרופאה, אבל לא נראה לי שזו סיבה מספקת ללכת לרופאה...

בהחלט מומלץ לפנות לרופא/ת נשיםתהילה 4

יכולות להיות גם השלכות של גיל ועוד.

ממליצה ללכת לרופאאליה:)

לי היה דימום כזה של שבועיים וחצי כמעט( זה היה בתקופת הקורונה ובדיוק חליתי אז יש מצב שקשור) רופאת הנשים רשמה לי פירומלט נטר והדימום נגמר ב"ה. כשהתייעצתי עם רב כוא ביקש ממני לעולם לא להגיע למצב כזה אלא תמיד לפנות כדי לראות איך אפשר להקל ולטבול..

מקוווה שיעבור לך מהר.. ותפני ליועצת הלכה /רב וכו'..

אם זה יותר מ4 שנים אז זה יכול להיות איתות שצריךשימושית

להחליף התקן.

חוץ מזה- הייתי הולכת לרופאה כי יכול להיות שיש פצע/ציסטה/משהו אחר בלי קשור להתקן

והעיצות הרגילות להפסקת דימום.

יכול להיות שההתקן זזאמאשוני

נשמע לי דווקא הגיוני לבדוק את זה.

בדיוק חשבתי עלייך השבוע! את חסרה♥️המקוריתאחרונה

כדאי להתייעץ עם סמכות הלכתית

הלפפפ בנות ישראל מה עושים עם השפם????עד חצות

הלכתי לקוסמטיקאית השבוע, הורידה לי את השפם בשעווה, תוך יומיים שלוש הכלללללל חזר!!! טונות שערות.. בשפם וגם בגבות.. פשוט סיוט!!

מה אתן עושות?????

חוט. לבד בביתהמקורית

כל כמה זמן צומח? זה לא משאיר פצעים? פגמנטציה?עד חצות

עונההמקורית

צמיחה בפנים היא הורמונלית. אני עושה פעם בשבוע

לא

ולא

אפילציהDoughnut

עשיתי לפני מלא שנים ולא חזר.

^^ כואה אבל שווה.דיליה

הורדתי באפילציה ךפני שנים.

בתחילה פעם בחודש ואז פחות ופחות.. עכשיו לא הייתי 3 שנים והגיע. זמן לעוד חיזוק קטן...

ממליצה ממש על סילק!!! מוריד בכמה דקותהרמה

לייזר!!!!ניק חדש2אחרונה

לי צומחות אחת ל 2-3 שערות.

מישהי יודעת מתי נפתח היום הקניון הגדול בפ''ת?אורוש3

בai של גוגל כתוב שש וחצי. אבל באתר של הקניון כתוב שמונה וחצי. מניחה שזה משתנה בין שעון קיץ לחורף. אבל לא הכי בעניין לנסוע סתם....

באתר האינטרנט רשום 18:30*אני*
נכון אבל נכנסתי לתוך האתר של עופר ושם 20:30אורוש3

מניחה שסתום לא העבירו לחורף. נקווה...

נכון. ברור שלא עדכנו את אתר האינטרנט*אני*

תודהאורוש3אחרונה

עוגות שמביאים לקידוש או לאחריםואני שר

אשמח לשמוע אתכן

אני מוצאת את עצמי מסתבכת בסיטואציות של קידוש קהילתי או להכין עוגה ליולדת/מגויסת,

בגלל שלא נעים לי להכין סתם עוגה בחושה פשוטה, אני מרגישה שזה צריך להיות מספיק שווה ואז אני נתקעת....

לקידושים יצא לי להביא בעיקר עוגת שוקולד עם קרם וסוכריות ואז זה מרגיש לי גם פשוט וגם אטרקטיבי (למרות שמקווה שהורים לא מקללים אותי בלב על הלכלוך;),

ולמשפחות זה רק כשיש לי זמן וכוח להכין עוגיות יותר מושקעות.

בכללי מלחיץ אותי להביא אוכל לאחרים כי מי יודע איך יצא, למרות שאפיה זה בגדול דבר שאני טובה בו...

אשמח לשמוע מה מקובל להביא אצלכן,

מה תרגישו בנוח להביא או תשמחו לקבל

כדי לקבל איזו תחושה מה נורמלי ואולי רעיונות לעוד אפשרויות שיקלו עלי את החיים.

תודה

ליולדת או מגוייסתמתיכון ועד מעון

מכינה עוגה שאני מכינה לנו, בד"כ עוגת שמרים טריה זה מפנק ממש.

לקידושים- בראוניז לוטוס נראה טעים ושווה ועבודה קלה

אני אדם רע אם מעצבן לי שהיא יולדת לפניי?!אנונימית בהו"ל

גיסתי (לא בדיוק, האישה של גיסי)

ואני

משוערות לאותו שבוע אני ליום ראשון והיא לחמישי

כבר בתשיעי אבל יש עוד קצת עד המשוער

אנחנו חברות טובות דווקא

אבל הבוקר כתבה לי שיש לה צירים מהלילה ימחכה שיצטופפו לראות אם זה לידה

וואלה עצבן אותי חח

כזה אופ נו מה נו

גם כי אני גם רוצה כבר ללדת

וגם כי, סיבה מטופשת אבל מה אני אעשה, אני מפחדת שאז לא חתייחסו אליי כשאלד… אופ

אני גם הייתי צפויה ללדת יחד עם גיסתידיאן ד.

והיא ילדה 3 שבועות לפני 🤭🤭

זה שלב כזה שאת מתה ללדת...

ויוצאות לך העיניים מכל מי שכבר סוף סוף אחרי זה.

ממש לא רעה, זה מובןכורסא ירוקה.

אבל אם קשה את יכולה להגיד לה שזה מלחיץ אותך

ממש מובן. בסוף תשיגי אותה...חחחממתקית

העיקר בעיתו ובזמנו.

ולהיפך, את תלדי אחריה אז היחס יעבור אלייך לא?

ממני שלא רצתה ללדת ותמיד רציתי שישארו עוד בבטן, בשביל ההרגשה והכיף, בעיקר באחרון.

וכולם נולדו רגיל וטבעי עם צירים בשבוע 37...

וואי הכי מובןאונמר

גם לי זה היה.

משמים בסוף כל התיזמונים האלה...

השם ישלח לך מה שהכי טוב לך ❤️

ממש ממש מובן!קטנה67

בשלב הזה את רק רוצה כבר להיות עם תינוק מתוק ביד וכל מי שעוקפת אותך זה מעצבן😅

בקיצור, תכילי את עצמך, מותר לך

ותחשבי איזה כיף יהיה לבני הדודים עוד כמה שנים להיות כל כך קרובים בגיל

קרה לי גםהבוקר יעלה

גיסתי היית צריכה ללדת שבועיים אחרי וילדה כמה ימים לפני.

וכן התעצבנתי חח

כשאת מוצפת הורמונים הכל הגיוני

קרה לי גם אבל הפוךשימושית

הייתי אמורה ללדת חודש אחרי התל"מ האחרון של גיסתי (כאילו שבוע 42) בסוף ילדתי יום אחריה

ושתינו עשינו ברית.

האמת היה קצת מעצבן כי מהצד של בעלי רק חמי וחמותי הגיעו כי כולם הרגישו שיצאו ידי חובה בברית יום לפני

איזה מבעס זה.....יעל מהדרום

לי ולאחותי היה שבוע הפרששומשומונית

אבל בפועל הם נולדו 3 שבועות הפרש. כך שהייתה ברית ויום אחכ פידיון. כולם הגיעו גם לזה וגם לזה (אבל אולי גם בגלל שפדיון זו מצווה שלא תמיד עושים, וזה גם היה אחהצ, בניגוד לברית שהיא בבוקר)

כיף לכם זה יכול להיות גם עניין של משפחות ומיקוםשימושית

וכו'

יש גם בריתות לא בבוקר....יעל מהדרום

לא יפה, לפחות היו מתחלקים....שיפור

גיסתי אמורה ללדת 4 ימים לפנייהר את יש

נחיה כנראה מה יקרה בסוף

מהצד זה משעשע... כי ברור שזה לא נובע משנאהיעל מהדרום

לק"י

(אני דוקא לא מאלה שרק מחכות ללדת כבר. אבל מבינה את החלק הרגשי המשוגע בהריון....).

גם אני ככהשומשומונית

אףפעם לא הגעתי לתאריך ותמיד יולדת מוקדם.

הפעם גיסתי הייתה צריכה ללדת שבועיים וחצי לפני וכולם אמרו שבטח אלד לפניה. אז נכון שכבר הייתי בביח יום לפני שילדה אבל בסוף שחררו אותי. ילדתי 5 ימים אחריה וממש הייתי רוצה הפרש גדול יותר.

נראה לי באף לידה לא רציתי ללדת אבל מסתבר שהילדים שלי כבר רוצים לצאת...

טוב לשמוע על עוד כאלה😅 (אני תמיד יולדת אחרי...)יעל מהדרום

כולם אומרים לישומשומונית

שאני רוצה לסחוב כי אףפעם לא הגעתי לתאריך ואני לא יודעת איך זה...

כבר לא בטוחה שאוכל לנסות ולבדוק איך זה ..

אבל כנראה שאת ממש מיוחדת, כי גם כשעברת את התאריך, את עדיין אוהבת😉

את גם כמוני שבשבוע 37 מרגישה בפוסט דייט? 😂😂😂שימושית

וואו אני יולדת ב41 פלוס ותמיד מקנאה באלה של 43דיליה

אני כל כך אוהת להיות בהריון....

תמיד מרחמת על מי שכבר ילדה חחח.

הכי מושלם כשהם בפנים שמורים ומוגנים.

ואני כל כך יפה וסקסית...

גם אני לא מחכה ללדתבאתי מפעם

לא כי כ"כ כיף לי להיות בהריון פשוט כי אני *מפחדת* להגיע לרגע הזה, אז כמה שאני סובלת וכאובה בהריון, אני לא מחכה להגיע לרגע הלידה, אבל מי שואל אותי? כשזה מגיע זה מגיע.

תמיד אני אומרת לעצמי שאיזה מזל שיש 9 חודשים מאז שנכנסת להריון עד הלידה, אם זה היה קצר לא הייתי מעיזה להכנס להריון.

אבל להיות אחרי זה כ"כ כיף לדעת שעברתי את זה!

בגלל זהרקאני

אני לא מחכה ללדת

אני מחכה להיות אחרי

חחחח

כל תחושה היא נורמלית בשלב שלך ;)קנקן שבור

לגבי השורה האחרונה שלך, קרה לי גם, ילדתי כמה ימים אחרי גיסתי וזה גרם רק להתרגשות שיא מצד המשפחה של בעלי. זה לא הוריד להם מההתרגשות בכלל

מצטרפתהשם שלי

ילדתי פעמיים כמה ימים אחרי גיסתי, ולא הרגשתי שזה. השפיע על היחס של המשפחה.

ממש לא אדם רעטארקו

זה מאוד הגיוני לרצות כבר ללדת ולקנא במי שכבר יולדת...

לא הבנתי למה הסקת מזה שאת אדם רע

את לא רוצה שלא יהיה לה

את פשוט רוצה כבר גם..

אבל נשמע שזה פחות עושה לך טוב התקשורת האינטנסיבית איתה כרגע, אז תכתבי לה משהו נעים שיאפשר לך מרחק

(אגב היא לחלוטין כן גיסתך חח)

תודה לכולן❤️ נירמלתן לי חחאנונימית בהו"ל

והיא מסכנה עבר לה…

כל היום היתה עם ציר כל שעה ובערב הפסיק…

גם לי היו ימים כאלה מ37 ובסוף ילדתי בשבוע 40שיפור

גיסתי ואני גם היינו משוערות הפרש של שבוע.ניק חדש2

היא קבעה קיסרי לשבוע 39 כשאני הייתי אמורה להיות 38+4.

ולפני הלידה הזו ילדתי בסוף 39 עם זירוזים!!!!

הפלא ופלא הבן שלי החליט לצאת ב38+1😅😅😅😅

כולנו עד היום מופתעים שהוא גדול מהבת שלה חחחח

אני הייתי אמורה ללדת שבוע לפני גיסתישמ"פ

היא ילדה יומיים לפני

נראה לי דמעה שהייתי מאושפזת בתור לזירוז וזה הלחץ אותה ללדת,😂 סתם

הכל טוב ויפה רק שאני כבר חושבת מה עושים לשבת בר מצווה עוד עשור.נשמע לי פרוייקט מורכב

תכלס נראה לי מפרידים שבתות במקרה הצורך.אינרציהאחרונה

בזמנו לאח שלי דחו בחודש כי היו עוד חבר או שניים באותה שבת.

אבל עוד חזון למועד