המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
סקר בדיקות בשבעה נקייםמישהי עם שאלה
אתם באמת עושות את כל ה14?
אני חושבת שבגלל שהמדריכת כלות אמרה שחייב בפועל רק ראשון, שלישי ושביעי זה נתפס אצלי כלא חשוב ואני הרבה פעמים שוכחת, אתם עושות הכל? זה באמת חשוב?
מצד אחד זה לא בכוונה, אני שוכחת, אבל מצד שני זה כנראה פשוט לא נתפס אצלי כחשוב כי להתפלל אני לא שוכחת, אז מה באמת אתם עושות? ( אני עושה יותר מ3 אבל לא הכל..)
כן (נעזרת בתזכורות בפלאפון)יעל מהדרום
כנ''לממשיכה לחלום
חוץ מאחרי לידה
אני עושה רק ראשון ושביעימקקה
הבדיקות כואבות לי
אבל גם אילו לא היו, מאמינה שהייתי עושה את המינימום הנדרש
כן עושה 14...רקלתשוהנ
תזכורות בפלאפון
בעיקרון כןכן אני
אבל מזמן לא יצא לי באמת לעשות, ופעם אחרונה שעשיתי זה היה אחרי לידה אז קיבלתי היתר לעשות פחות.
עונהבתי 123
בהחלט חשוב לעשות את כל הבדיקות.
אני חושבת שמדריכות כלות לפעמים לא מסבירות את זה בצורה מספיק טובה.
הרי כל אישה יראת שמים רוצה שהמצוות יהיו לכתחילה כמו שתקפידי לכתחילה על כשרות ותפרידי את הכלים וכמו שהדלקת נרות תשתדלי להדליק בזמן. גם לעשות את כל הבדיקות זה לכתחילה .
את יכולה לעשות תזכורת עם הטלפון או שבעלך יזכיר לך.
נכון שהפסק ראשון ושביעי הכי הכי חשוב פשוט כי בלעדיהם אישה לא יכולה לטבול אבל זה לא מפחית מהבדיקות האחרות.
הבדיקה בשלישי (או כל יום אחר באמצע) זה כדי שאם חלילה תהיה בעיה בשביעי לא תצטרכי לספור שוב.
כמובן שמי שרב מנחה אותה לעשות פחות בדיקות אז בסדר גמור.
בתקופה שלא היה לי הקלות בנושא בהחלט השתדלתי להקפיד
שואפת מאוד מאודבימבה אדומה
את כל ה15 (כולל ההפסק)
כמובן כשאין בעיות
בעיקרון כן, בטחמנסה שוב*
עכשו כבר יותר משנה אני עם היתר לראשון שלישי ושביעי אז בודקת רק בימים האלו. בגלל דימומים וכתמים. אבל בזמן רגיל בטח!
מאז שלמדתי אצל @אלירז אלירז פיין המהממת על המשמעות של הבדיקות.. והעצירת הקשבה לעצמי בוקר בוקר ערב ערב זה משמעותי לי מאד.
גם הספר של הרב ראובן ששון ( שכחתי איך קוראים לו.. @בארץ אהבתי למדתי בעקבות ההמלצה שלך! בטח את זוכרת איך קוראים לספר)
העמיק לי את המשמעות והמחשבה שמאחורי כל בדיקה
ויודעת שאצלי שככשיש ידע והבנה זה ממילא משפיע על העשיה בפועל 💕
הספר באמת מומלץ, איזה כיף שקיבלת את ההמלצה שליבארץ אהבתי
מה שיש לי בבית נקרא 'האישה ומצוותיה א' - טהרת המשפחה', אבל לאחרונה הוא יצא בהדפסה חדשה תחת שם חדש - 'מעיין גנים' (בגוגל עדיין מוצאים אותו תחת השם הקודם..).
תודה על העדכון על הגרסא החדשהבימבה אדומה
לא נראה לי שיש הבדל בתוכןבארץ אהבתי
ממה שהבנתי רק ההדפסה חדשה, עם שם חדש ובכריכה קשה.
מאיפה אפשר להזמין?אהבתחינם
פהבארץ אהבתי
https://malahn.aminutapps.com/mazot/index.html?w=594735
(זה האתר של ספרי הרב ראובן ששון, הספר השלישי זה הספר שכתבתי עליו. ויש שם עוד הרבה ספרים יפים בנושאים שונים).

ויש אותו גם באתרים אחרים של קניית ספרים (אם את רוצה לקנות עוד ספרים אחרים משם, לפעמים יותר משתלם מבחינת מחיר המשלוח), למשל פה -
https://www.sefer.org.il/items/3727846-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9A-%D7%94%D7%90%D7%A9%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90-%D7%98%D7%94%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F-%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%9F
תודה רבה! הזמנתי.אהבתחינם
תבורכי
שבת שלום🌸
איזה כיף! מקווה שיוסיף לך...בארץ אהבתי
גם אני גיליתי את הרב דרכךדבורית
בתקופת הקורונה
ושומעת שיעורים שלו ביוטיוב שפשוט מחיים אותי
איזה כיף לשמוע!בארץ אהבתי
השיעורים שלו באמת מחיים, הגדרה יפיפיה וקולעת...
ממש שמחה לשמוע שהגעת אליו בזכותי, איזו זכות🙂
שתפי בבקשהבימבה אדומה
קישור או שניים🙏🏻🙏🏻
הנה הערוץ שלו ביוטיובבארץ אהבתי
https://youtube.com/channel/UC3Kr93MBtpTJ0T-SIT7YM1g
מלא מלא בשיעורים מדהימים...
תודה רבה!!!בימבה אדומה
אני כמוך..דיליה

בדרך כלל מגיהע ל10 לא יותר

כמעט כל בוקר זוכרת לפני השקיעה יוצא לי לפספס הרבה במיוחד בחורף.

כן. חוץ מפעמיים שהיה קושי להיטהר ורב הנחה אותיואילו פינו
לבדוק ראשון שלישי ושביעי. באחד המחזורים אחרי החתונה ואחרי הפלה..
עושה ראשון ושביעי.אחת פשוטה
לפעמים גם אחד באמצע.
פעם עשיתי הכל וזה העיק ממש.
שאלתי רב אמר שאפשר ראשון שביעי.. זהו..
שואפת שכן. מקפידה במיוחד על 1 3 7אנונימיות
ולפחות 1 בכל אחד מהימים האחרים
כןמחי
אותי המדריכת כלות לימדה ש15 הבדיקות הן כנגד 15 שיר המעלות שדוד המלך חיבר, שכנגדן יש 15 מדרגות בבית המקדש, אז אני כל פעם מדמיינת שאני עולה בעוד מדרגה. אותי זה מרגש, אבל מבינה אם יש כאלה שלא מתחברות
היא גם אמרה שעם כל בדיקה (האמת שעם כל מצווה) נברא עוד מלאך שמלווה את האשה לטבילה, אז אני רוצה להיות מוקפת בכמה שיותר מלאכים ביום המיוחד הזה.
זו השאיפה. בפועל, את הבדיקות של הבוקר זוכרת כל יום, וממש קשה לי עם הבדיקות בערב כי זה תמיד יוצא בזמן עמוס שהילדים חוזרים הביתה, ארוחת ערב, מקלחות... רעיון טוב לעשות תזכורות בפלאפון.
איזה יפהדבורית
מקסים תודה על הרעיון הזהמתחדשת11
משתדלתקמה ש.
בס״ד

לפעמים מפספסת בערב, נגיד כמו עכשיו כשהשקיעה בזמן שכולם סביבי ואני עסוקה עד מעל לראש. בסבב האחרון נראה לי שהתפספסו לי רוב הערבים, אבל ממש לא בכוונה.

כשאני מוציאה הפסק קצת בדוחק (הרבה שטיפות וניסיונות וכו׳) אז בכוונה מדלגת על הבדיקה של המחרת בבוקר ועושה רק של הערב, ואחרי היום הראשון עושה שוב פעמיים ביום.
משתדלת מאדהשקט הזה
ולמרות שיודעת שיש מקום להקל וכו, כשאני שוכחת בדיקה (במיוחד את השניה של היום הראשון או השביעי) אז זה מרגיש לי "פחות" כזה. כאילו זה מספיק בשביל להיות טהורה לבעלי אבל לא מספיק בשביל להכנס באותו חודש להריון.. שהילד יצא מההכי טהור שיש..שזה קטע קצת מטומטם (לפחות בתקופות של מניעה יותר נוח לי רגשית לשכוח בדיקה🙊)

בכל אופן, משתדלת מאד לזכור את כל הבדיקות כולל מוך..
ותמיד בודקת על הבוקר ככה שגם אם אשכח את הערב יש לפחות בדיקה אחת באותו יום.

(רק כדי לאזן את דבריי הקודמים, כשיש מקום וצורך להקל בכמות הבדיקות אני עושה את זה בלי להסס, כמו אחרי הלידה או כשהייתה לי בדיקה רפואית שגורמת לדימום, ביום הראשון של 7 נקיים, ובדקתי רק לפני הבדיקה וביום השביעי כדי להצליח לטבול בזמן)
דווקא מזדהה מאוד עם הקטע הזהמחי
לא מטומטם בכלל 🙈
בפעמים שיש סיכוי להריון אני תמיד נזהרת יותר בכל התהליך של הטהרה, הכנות למקווה וכו'. זה ידוע שיש לזה השפעה
תודה על הנרמול😅השקט הזה
נכון, גם אני ככה...דבורית
משתדלת מאודבאר מרים
את הבדיקות של הבוקר כמעט אף פעם לא מפספסת.
בערב לפעמים מתפספס לי ונזכרת רק אחרי שקיעה או שלא נמצאת במקום שאפשר לעשות..
מנסה כמה שאפשר להצליח את כולן
יש לי בעל צדיק שמזכיר לי...מתואמת
אבל בעצם בימים האלה אני נכנסת כל כך לתודעה של בדיקות, שזה באמת הופך לחלק מהשגרה... בעיקר הבדיקה של הבוקר (מיד אחרי השירותים), אבל גם זו שלפני השקיעה...

(ובכל מקרה - המדריכה שלך סוג של הטעתה אותך כי הבדיקות המחויבות מבחינה הלכתית הן בראשון ובשביעי, בשלישי/רביעי זו רק תוספת, למקרה ששוכחים, כדי שלא יהיה צורך להתחיל את שבעת הנקיים מההתחלה...
וכמובן, מבחינה הלכתית נטו צריך לעשות את כל ארבע-עשרה הבדיקות. ההיתר של ראשון ושביעי הוא רק במקרי חירום, כולל מקרים של שכחה, של כאבים ושל קושי נפשי...)
כותבת בכאבאמא חדשהה
רק אצלי כאבים וקושי נפשי זה ברגיל ולא בחירום?
כל כך קשה לי עם העניין הזה
באמת מחפשת פתרונות הלוואי והיה
מזדההשאלותהריון
אם הכל נקי זה כן סבבה בשבילי אבל לשאול רב כמה פעמים בשבוע במיוחד שבדרך כלל זה להציק לאותו רב - קשה לי ..
לא רק אצלך...מתואמת
מודה שבשנים האחרונות גם לי הרגיל הוא קושי נפשי (בעיקר), ולפעמים אפילו אני מתעצבנת על צדיקותו של בעלי...
לא יודעת אילו פתרונות יכולים להיות לזה. עוד לא ניסיתי בעצמי (מה גם שב"ה יחסית לא הרבה פעמים נדרשתי לזה...)
אולי הקורסים של בינת הלבנה, מה ש@באר מרים ממליצה תמיד, יכולים לעזור...
לא רק אצלךסמטאות
אצלי הכאב הגופני לא ככ גדול ובלתי נסבל, יותר חוסר נוחות קלה עד בינונית
אבל יש קושי נפשי נוראי, ואחרי שיחה עם הרב בודקת ראשון ושביעי ואם מרגישה מסוגלת אז באמצע מה שאני יכולה
ממש לא רק אצלךמקקה
עוד רבות וטובות...
גם אצלי.לא מחוברת
ובאמת עושה רק ראשון ושביעי.
ברוך ה כבר מלא זמן אני לא בסיפור הזה ואחרי הלידה לא הרגשתי בסדר לעשות גם את האמצעי.
מקווה שעם השנים יהיה לי יותר קל.
ממש לא רק אצלך...מיקי מאוס
אפילו יותר מזה- זה נורמלי!
זה פעולה אינטימית, הכי טבעי שהגוף שלנו לא ישמח בחדירה כזו ממניעים שהם לגמרי חיצוניים. ממליצה לך למצוא מה שבינת הופמן מסבירה על זה לי זה מאוד עזר להבין ולקבל את המצב

אז יש שיותר מסתדרות עם זה ויש שפחות, יש כאלה שלמרבה השמחה מצליחות להזדהות ולשמוח בבדיקות ואז זה מרגיש להן יותר בנח ויש כאלה שכנראה פשוט פחות רגיש אצלן
ולפעמים דווקא התהליך הבריא של מודעות ויחס למיניות ולגוף מעורר את ההתנגדות לזה...
אז קודם כל את נורמלית וזה בסדר

ההמלצה שלקחתי ממנה היא להתיחס לזה ברגישות המתאימה לנרתיק- לא "להכניס" את העד פנימה, אלא לפעול עם שרירי הנרתיק שיזמינו את האצבע שלך להכנס, לאט ובעדינות ומתוך הקשבה לעצמך

וגם כשיש יובש- מלבד הדיון ההלכתי בכמות הבדיקות שצריך לקחת בחשבון- כדאי לסכך את הנרתיק במרחק מסוים מהבדיקה (לא צמוד כי זה בעיתי הלכתית)
תודהאמא חדשהה
אחפש
רק ראשון ושביעירק לרגע9
אני למדתי שדילוג על בדיקה זה רק באישור רב.התהילה והתפארת
במזידבימבה אדומה
מי ששכחה או היתה באונס כמו בנסיעה וכד, אין שום צורך לשאול רב על זה. זה בסדר. אלא אם מדובר על פספוס של יום ראשון /שביעי לגמרי...
על הנייר כןנועה נועה
בפועל את השניה בכל יום לרוב שוכחת כי אני עם הילדים והבלגן של אחהצ-ערב בבית. אבל אם אני זוכרת עושה, ומקפידה כל בוקר כשקל לזכור כדי שלפחות את זה בודאות יהיה.
רק ראשון ושביעיהשם בשימוש כבר
בהוראת מורה הוראה
לא עושה תזכורת, זוכרת לבד, אבל לא חכמה לזכור 2 פעמים, חכמה לזכור 14..
דווקא בגלל שזה לא בשגרה היום יומיתבימבה אדומה
יש המון ששוכחות את הבדיקה השביעית (כך אמרה לי בלנית מנוסה)
תודה לכולן! רעיון טוב לעשות תזכורות בפלאפוןמישהי עם שאלה
נקווה שיעזור לי
לא עושה הכל...אביול
עושה ראשון שלישי ושביעי. אבל צריכה להשתדל באמת יותר...
שאלה לכל המשתדלות ושמות התזכורתרק טוב!
זה אומר שתתאמצו על הבדיקות האלה כמו על הפסק? נניח תיהיו בנסיעה/ מחוץ לבית במקום שלא נוח לבדוק/ עם ילדים בוכים בשעת ערב בעיתית כשהבעל לא נמצא וכו' אז גם תשתדלו להקפיד?
כשהבעל לא נמצא בבית בערבהמקורית
את לא נכנסת לשירותים?
ברור שכן.רק טוב!
נסיתי לחשוב על סיטואציות בעיתיות. מה שעלה לי באותו רגע.
אבל כן יש מצב במיוחד בשעון חורף שאת בשיא הבלאגן ופתאום קולטת ששקיעה עוד שניה והתינוק התורן צורח או את באמצע לקלח את אחד הילדים או באמצע הנקה או כל מיני דברים כאלה, ובעייתי לעזוב על הדקה.

נגיד קרה לי עם הפסק שהייתי עם הילדים בגן שעשועים אחרי הצהרון ופתאום קלטתי שעוד רגע שקיעה (חורף אז שקיעה מוקדם ממש) והרצתי אותם הביתה נכנסתי ברגע האחרון לשרותים. ותוהה אם גם בשבעה נקיים כשעשיתי בדיקה בבוקר וכו, כל אלה שכתבו שמקפידות גם ישתגעו ככה בשביל לא לפספס בדיקה.
אז אני לא. מודה.המקורית
הזהובימבה אדומה
שממש לא טוב לעשות בדיקה בתנאי לחץ. ולכן המתכון לזה זה לא רק תזכורות זה גם לתכנן.

הזמן עם הילדים בגינה יכל להיראות אחרת אם הייתי מתכננת כבר ב2 (ברמת המודעות) איך ייראה אחה"צ כך שאני בבית.

ועוד משהו, אם למשל זה זמן של איסוף מחוגים וכו', ופחות זמני בידי לעשות מה שבא לי, נכון לעשות את הבדיקה של לפני שקיעה בשעתים וחצי זמניות של לפני שקיעה... וזה בסדר. ילדים לא מפסידים חוגים בשביל הלכתחילה של זמן הבדיקה של סוף יום של הנקיים...

ואז, אין לחץ, יש רוגע, ואין פספוס של בדיקה
אצלי זה תלוי בתקופות מתואמת
בתקופות שקשה לי יותר עם הבדיקות אז במצבים כאלה כנראה לא אשתגע לעשות בדיקה...
משתדלת...מחי
אם אני יודעת מראש שאהיה במקום בעייתי אנסה לשבור את הראש איך אצליח בכל זאת לעשות את הבדיקה.
באותו רגע, זה באמת נסיון להריץ את הילדים הביתה או משהו כזה... אבל בנסיעה למשל בהחלט אעצור בדרך כדי לעשות את הבדיקה.
פעם ארגנתי פעילות לבנות במקום רחוק מהבית ופתאום קלטתי ששכחתי לעשות את הבדיקה של אחר הצהריים והשקיעה מתקרבת... לא רציתי לוותר על הבדיקה אז החלטתי להתקשר לחברה שהבת שלה היתה אמורה להגיע לפעילות וביקשתי שתשלח איתה עד 🙈 היה מביך, אבל היא היתה ממש חמודה וזרמה.
זה בנתיים הסיפור הכי הרואי שלי עם מסירות נפש לבדיקות
פעם אחרת כמעט יצא לי לבקש מחמותי, בסוף הסתדרתי, לא זוכרת איך 🙃
וואוווווווו אמאל'ה איזה גדולה אתנפש חיה.
מזכיר לי שעזרתי למישהי מהלימודיםשאלותהריון
שנתקעה ללא עד לעשות הפסק. הרגשתי שקניתי את עולמי באותו רגע. מצווה קלה ומשמחת
וואי איזה מסירות נפש! מדהימה!מנסה שוב*
שאלה אותי אם יש לי עד והיה לי.שאלותהריון
אפילו לא התאמצתי
כןמתחדשת11
לכתחילה צריך להקפיד על כולן
לספור חלקית זה בדוחק או באישור רב
יכולה להגיד מהפעם האחרונההשקט הזה
שהיינו בפארק רחוק וידעתי שלא נצליח להגיע הביתה לפני שקיעה אז עשיתי בשירותים הציבוריים עם גופיה לבנה של הבת שלי שהייתה בתיק.
זה מספיק להתחרפן?

אבל בדכ אני מודה שאם זו בדיקה שניה של אחד מהימים אני לא ממש אלחץ. כן משתדלת להיות בבית סביב השעה הזו.. אם נניח יוצאת לגן שעשועים אגביל את עצמי לחזור עד שעה x או שאבדוק לפני שיוצאים. אבל שוב, ברור שקורה שלא מצליח לכן נראה לי שרובנו כתבנו "משתדלות"
לא ברמה של הפסקקמה ש.
בס״ד

לא אחזור הביתה במיוחד אם אני בחוץ ותכננתי להישאר בחוץ עוד.
אם הילדים בוכים, כן אכנס בכל זאת דקה לשרותים כנראה.
אבל אני לא אפסיק הנקה באמצע נניח.
פעם שאלתי את הרב שלנו על זהמנסה שוב*
ואמר לי שאפשר לעשות מאחרי הזמן של מנחה גדולה (בצהריים)
אז אני עושה מתי שנזכרת אחהצ.
כשאני ממילא בשירותים
מרגישה נורא לעומתכןזמני לשליש1
ראשון ושביעי🙈
ממש לא להרגיש נוראמקקה
א. זה מותר
ב. לכל דבר יש סיבה
ג. תאשי לי לנחש שיש פה הטיית הפורום... מי שעושה פחות אז יש לה פחות חשק לכתוב
מודה שהיה לי קשה לקרוא את השירשור הזה כי כתבו פה דברים כמו ילדים שנולדו לא מספיק בטהרה וכזה....
אבל תרימי לעצמך. את עושה ראשון ושביעי וכל הכבוד לך.
היי חס וחלילה זו לא הייתה הכוונההשקט הזה
בטח לא לגרום לאחרות להרגיש רע עם זה.

אני כתבתי על שריטה שלי שאם לא עושה את כל הבדיקות מרגישה שזה לא מספיק בשביל שיצא מזה ילד, אבל ברור שזו תחושה טיפשית שלי שאין לה שום בסיס הלכתי.

ילד טהור וכשר יוצא מאשה שהלכה לפי ההלכה. וההלכה מכירה במצבים שלא עשו את כל הבדיקות
ואם זה מספיק טהור בשביל בעלך, זה מספיק טהור גם לילד.

באותה הודעה גם ציינתי שברור שכשיש צורך להקל אני מקבלת את ההקלות בידיים פתוחות
הכל טובמקקה
מותר לך לכתוב מה שאת רוצה ומה שאת מרגישה
וזו מחשבה מקובלת...
אני לא מרגישה ספק בבחירות שלי, כנראה רגישה מהרבה שיפוטיות בעניין בעבר

כל ילדי המתוקים נולדו בעזרת הקלות הלכתיות והם מהממים 😍
לגבי אבימבה אדומה
מרגישה צורך להוסיף שזה מותר אך ורק בהנחיה של רב בלבד. אחרת זה ממש בעייתי הלכתית שאשה על דעת עצמה בכוונה מדלגת על בדיקות.
ממש לא נכוןמקקה
כתוב בספרים מתי אפשר
ובאמת, תסלחי לי שאני אומרת, פחות נחמד החינוך התמידי בפורטם לשאול רב. לא אישי אלייך
כתוב בספריםבימבה אדומה
אך ורק על מקרים שנשכח/אונס. ועל זה כתבתי שאין צורך לשאול רב (ואף מיותר, בדיוק מהסיבה שזה כתוב בספרים)

אשמח שתאירי את עיניי באיזה ספר כתוב על איזה מקרה שאשה יכולה על דעת עצמה להוריד בדיקות. ללא הוראת רב.

וכן, אם יש לאשה רגישות או נטיה לפצעים, אחרי יעוץ עם רב בוודאי שיכולה להוריד, אבל לא על דעת עצמה.

הורדת בדיקות על דעת עצמי ללא כל סיבה, ממקום של אי רצון אישי לטרוח ולהשקיע, או חלילה זלזול בהלכה, בעייתי הלכתית ומעיד על אי נאמנות מסויימת של האישה.
׳אי נאמנות׳ אוישoo
לדעתךמקקה
אני שמחה לדעת שלדעתך אני לא נאמנה
זה לא מתפקיד אף אחת כאן לקחת אחריות על בחירות של אחרות ולחנך ללא הרף

ולגופו של עניין, באיש ואישנ כתוב שבדיעבד אפשר ראשון ושביעי
מה זה בדיעבד? עניין של הגדרה

והרב מלמד אומר אפילו יותר. אה שכחתי... הרב מלמד לא מספיק רב לדעת רבות כאן. שמתפרידן לשפוט.

ואתייחס להמשך דברייך אם יש לאישה רגישות ופצעים רק לאחר ייעוץ עם רב
שוב לא נכון, כי גם זה כתוב. אני מצטטת מאיש ואישה "כשעש בעיות כלשהן כגון כאב בשעת הבדיקה, חשש לפצע בנקתיק, לאחר חיי האישות הראשונים *או כל קושי אחר* היא יכולה להסתפק בשתי בדיקות -ביום הגאשון וביום השביעי" עמוד 106
עכשיו תסבירי לי מה יש לשאול רב אם זה כתוב במפורש

מזל שלדעת הרב אלישיב קנוהל אני כן נאמנה. וכנראה שגם לדעת השם יתברך
היי יקרהבתי 123
דבר ראשון בקשר לשאלת רב זה לא עניין של חינוך בפורום וזה גם קצת מתקשר לסקר של דתל וחרדיות.
בתור אחת שמכירה את שתי המגזרים די טוב
זה בהחלט עניין של השקפה. אני חושבת שהיה צריך להגיד בהנחיה של רב ולא בשאלה של רב. כי לא בכל דבר צריך הנחיה אישית.
אם כתוב בספר של רב שאת סומכת עליו אז את שומעת לחכמים וזה לא פחות מאשר לשאול באופן פרטני.
וחוץ מזה כל אחת והמצב שלה ברוחניות כל אחת מקפידה על מצוות מסויימות ובמצוות אחרות יותר קשה לה וזה בסדר גמור.
לגבי הבדעבד זה בהחלט עניין מוגדר. רק שגם מי שבדעבד החסירה בדיקות אך בדקה הפסק ראשון ושביעי הטבילה שלה כשרה לכתחילה! וזה מה שחשוב
מסכימה איתךמקקה
שצריך הנחיה של רב. זו מהות ההלכה
וכתבת יפה.
אבל כמו שאם בקיצור שולחן ערוך כתוב משהו את לא תשאלי רב, כך אם בספר על טהרה כתוב משהו אין צורך לשאול באופן אישי!!!

פשוט זה חוזר על עצמו הרבה כאן. שאומרים משהו כאמת מוחלטת וזה לא כך, יש עוד דעות וצדדים.
וגם אם מישהי בוחרת לנהוג אחרת, זו זכותה ולא מתפקיד אף אחת לחלק ציונים
אני רואה שדבריי לא הובנו כראויבימבה אדומה
וחשוב לי לנסות להסביר שוב

נתחיל בזה שאבקש סליחה ומחילה אם את נפגעת מדבריי. לא כתבתי אותם עליך או על מישהי מסויימת. אלא ככלל.

ככלל, אישה צריכה לבצע את כל 15 הבדיקות (כולל ההפסק).
כל הורדה באופן יזום, צריכה להיות בהוראת רב. מה שהבאת בשם הרב קנוהל, היא במקרה של רגישות וכו', לא מזלזול בהלכה או אי רצון לבדוק סתם כך.

ולגבי זה שכתוב בספרים שאפשר להוריד במקרה של רגישות, איך אפשר לדעת לכמה להוריד בלי הוראת רב? הרי אפשא להוריד לבדיקה ביום, לבדיקה ראשון שלישי ושביעי או רק ראשון ושביעי. כדוג'... אז איך מהספר מבינים כמה מורידים? זה ממש משתנה מאשה לאשה וממקרה למקרה.
הספר בא לתת את הכיוון החשוב מאוד שאשה תדע שיש מקום להורדת בדיקות. ובאמת אנסה להשיג את הספר בקרוב ללמוד את ההנחיות של הרב קנוהל, אולי הן שונות מאוד ממה שאני למדתי. (למרות שבקורס שעשיתי לא הציגו את זה כך, אבל אני בהחלט רוצה ללמוד את זה לעומק בע"ה)

חלילה לא אמרתי עליך או על מישהי כאן שהיא לא נאמנה. הסברתי שזה בעייתי הלכתית להוריד באופן יזום ללא כל סיבה.
אני בטוחה שזה לא באופן אישימקקה
אבל כן נפגעתי מדברייך ככלל.
בסוף זכותך לחשוב מה שתרצי וזכותי לחשוב מה שארצה
אבל זה בעייה לכתוב את זה כאמת מוחלטת וסופית
ולגבי הסיפא הוא כותב במפורש במקרה של רגישות או כל קושי אלר אפשר להוריד לראשון ושביעי
שוב בעיני אין שום טעם להתייעץ. כל אחת מבינה שאם היא מסוגלת יותר אז עדיף, ואם לא אז כמו שהוא אומר ראשון ושביעי.
בהילט ממליצה על הספר שלו. הוא ברור ובהיר ומצויין בעיני
שיהיו לכולנו רק בשורות טובות

עורכת: חשוב לי להגיד עוד משהו. אני מאמינה שלכל מי ששומרת טהרה המצווה חשובה והיא לא מורידה ללא כל סיבה. אבל יש מגוון עצום של סיבות, גם כאלה שלא יעלו בדעתי ובדעתך. גם קושי טכני או נפשי או השם יודע מה. וזה בסדר גמור. בסוף כל אחת עושה מה שיכולה.
תודה על התגובהבימבה אדומה
ואם האמירה שלי היתה על מי שמורידה באופן יזום ללא כל סיבה, למה הרגשת שזה נוגע בך? כלומר, מנסה להבין איך זה פגע בך, לא כדי להצטדק, אלא כדי להבין מה הניסוח /האמירה הכללית פוגעת בכל זאת🙏🏻

ולגבי מה שכתבת בסוף, אני גם מאמינה כך😍
ולכן לא הרגשתי שזה *באמת* נוגע למישהי, רק מדגיש את החשיבות של הבדיקות. ברור שמי שמורידה לפי מצב מסויים, כמו הדוג' שנתת, זה לא מזלזול חלילה בהלכה...

ואני חושבת שההנחיה של הרב קנוהל להוריד לראשון ושביעי (במצבים מסויימים) היא עומדת בפני עצמה וברור שזה נותן גב הלכתי למי שזקוקה לכך.



(במאמר מוסגר, חשוב לי לחזק נשים שלמרות זאת בכל זאת פונות לרב לקבל ממנו את רוח התורה של העניין והדרכה פרטנית. כי לפעמים בעזרת הרב מצליחים לעשות עוד בדיקות בצורה טובה (כמובן כל מקרה ומקרה לגופו!) וזה גם מה שלמדתי בקורס, כמה המקרים כ"כ שונים אחד מהשני אפילו שעל הנייר יכולים להישמע זהים)
כי לדעתימקקה
אין דבר כזה להוריד ללא סיבה. כל סיבה היא סיבה.
כנראה הרגשתי שאת או רת שיש סיבות שהן לא מספיק טובות.
מתנצלת אם טעיתי

ושוב אגיב על הסיפא, לי חשוב לחזק נשים כמוני שלא מסוגלות לשאול רב וללא ספרים והקלות לא היו מסוגלות לקיים את ההלכה. חשוב לי לומר להן שהן בסדר טיש רבות כמותן, והשם אוהב את כולן

והעיקר שתהיה לכולנו שבת שמחה 😍
עכשיו אני מבינה יותר טובבימבה אדומה
תודה על השיתוף האישי.

שבת שלום ומבורכת.
לגבי איך אפשר לדעת - איך הרב יודע???מיקי מאוס
תראי אם לך טוב ומתאים להיות צמודה לרב בכל שאלה בטהרה זה נפלא אבל זה ממש לא חיב להיות ככה.
בדיוק כמו שלא חיבים להיות צמודים לרב על כל כפית חלבית שמצאת בכיור הבשרי או שעון שבת שכוון לא נכון

הלכות טהרה זה בדיוק כמו כל נושא הלכתי אחר. ברגע שלומדים מספיק אפשר וראוי לקבל גם החלטות לבד
וכשמגיעים לפינה שבה כבר לא יודעים לבד אז פונים הלאה לרב
ואצל כל אחת כמובן הגבול הוא במקום אחר שמתאים לה השקפתית או מבחינת הידע שצברה

הנושא העיקרי שבו חיבים רב הוא לענייני מראות. זה באמת קצת שונה... כן יש כמובן טווח של צבעים שאישה יכולה לבד ללמוד שהם טהורים אבל יש מרווח מסוים של ספק שתמיד יהיה ושם ובשבילו חייב רב, וגם באמת בנושא הזה כשהרב פוסק טהור או טמא יש לזה משמעות על המראה עצמו כי זה ענייני טומאה וטהרה ולכן מסובך למשל לשאול רב אחר אחר כך וזה לא רק יעוץ כמו בנושאים אחרים
היא כבר ענתה ליבימבה אדומה
שדווקא היה כתוב בספר גם הדרכה לכמה בדיקות להפחית. פשוט לא הבנתי את זה בהתחלה.

ההדרכה שאני מכירה מדרכי טהרה זה שכשעולות שאלות, לפנות לתלמיד חכם. וכך ייעצו לנו בקורס. אבל את צודקת בהחלט שיש דברים שאשה כבר צוברת ידע והיכרות עם הגוף שלה עם הזמן (כל אחת והקצב שלה) ואין צורך לחזור לרב על אותה שאלה בדיוק...
וואי זה ממש מרגיז מה שכתבתבוקר אור
אפילו אין לי כוח להסביר למה זה כל כך מרגיז אותי..
@מקקהאת בסדר גמור
תודה 😍מקקה
מצטערת מאודבימבה אדומה
ניסיתי לכתוב בעדינות... מקווה שלא נפגעת ממני באופו אישי.
ממש לא נפגעתיבוקר אור
אני ב"ה בסדר גמור עם הדרך שלי אבל היה לי חשוב לאזן את הדברים החשובים שלך
להגיד אי נאמנות זה מוגזםהמקורית
לא מוגדר בהלכה אי נאמנות על בדיקות שהן מעיקר הדין אלא על אישה שאומרת שלא טבלה וטבלה או הפוך.
יש לכתחילה ויש בדיעבד
מי שמחליטה לנהוג בדיעבד זה שלה, ולהאשים באי נאמנות זה נחרץ ולא נכון.

אני אולי ערבבתי את המושגבימבה אדומה
אבל הקדמתי לביטוי אי נאמנות שזה בעייתי הלכתית.

וכך למדתי בקורס. אולי אחשוב על ניסוח אחר לנסות להבהיר את זה? נראה אם אגיע לזה בע"ה
מחילה על השאלהמקקה
סתם סקרנית לדעת, איזה קורס?
הדרכת כלותבימבה אדומה
אם מתאים לךמקקה
לומר מטעם מי הקורס? אם לא אז סליחה ששאלתי
כתבתי על זה פה לא מעט פעמיםבימבה אדומה
ממש לא סוד.

של מכון פוע"ה.

אבל אולי כדאי שאבדוק שוב את העניין. כלומר, ברור לי שזה נכון, רק השאלה מה הניסוח המדוייק שנאמר לנו... אולי בזה טעיתי וזה נראה שטעיתי שכתבתי כך בלי לזכור בוודאות
סתם שאלה של סקרנות, בלי שום קשר לכל הדיוןכמהה ליותר

מאיזה ספרי הלכה מלמדים את ההלכות האלו בקורס הדרכת כלות של מכון פועה? ועל איזה רבנים בעיקר מתבססים?

לדעתי הם בעיקר בכיוון של דרכי טהרהבאר מרים
בתוספת המון נסיון שלהם מהשטח...
ממה שאני יודעת זה לא בעייתיהמקורית
זה קיום ההלכה בדיעבד. ותו לא.
אחרת איך מתירים את זה בכל זאת?
זה לא מעכב אפילו
אני מדברתבימבה אדומה
על מצב הבא: שמישהי מחליטה שהיא עושה רק xyz בדיקות. ממקום של זלזול בהלכה! שזה לא מתאים לה. יותר מדי בשבילה. לא יודעת בדיוק מה האמירות שאומרת לעצמה... עקרונית. בצורה הזו.

ברור שיש מקום של בדיעבד, שא"א לבדוק הכל. אם זה מאונס, או שכחה או צורך רפואי (רגישות גבוהה, כאבים, נטיה לפצעים ועוד כהנה וכהנה)
זה המצווה שלה, לעשות פה רק את הבדיעבד.

מי שמורידה לעצמה מתוך זלזול, זה לא נקרא בדיעבד... לא יודעת איך קוראים לזה. מעניין באמת. אבל זה לא בדיעבד....

יש גדרים בהלכה למושג בדיעבד.

מסכימה עם @מקקה שבאמת ככל הנראה אין אישה שמזלזלת אלא תמיד יש סיבה כלשהי מאחורה. אבל ההלכה מגדירה את זה שאם יש זלזול בהלכה זה בעייתי. זה בעיקר בא לייקר את החשיבות של הבדיקות ושלא יחשבו שהן לא חשובות מאוד בתהליך הטהרה.
אני מצטערת אבל אני חולקתהמקורית
היא נוהגת בדיעבד וזהו.
מה המניעים שלה ומה עומד מאחורי כל אחד מהם זה עניין שלה. והלכה שמקוימת בדיעבד היא עדיין הלכה שקויימה. וזהו. ומי שזה יותר מדי בשבילה סו גם סיבה. ולכן יש לכתחילה ובדיעבד. כדי שכולם יוכלו לקיים את ההלכה.
מי שמזלזלת בהלכה לא תקיים אותה וזהו. הרי אף אחד לא יודע אם ומה אישה בודקת, רק היא ובוראה.

אני אתן לך דוג' מכשרות, סבבה?בימבה אדומה
לאשכנזים יש בעיה להשתמש בסיר בשרי בן יומו (או שלא בן יומו) להכנת מאכל פרווה ולאכול אותו ממש עם חלב.
אבל אם אין לי סיר ונתקעתי, ואני חייבת להכין את המאכל הזה לצורך ארוחה חלבית, יש מתירים בדיעבד.

אבל אם יבוא מישהו (אשכנזי, בדביל הדוגמא) ויגיד (ואני בכוונה מתנסחת קיצוני) "לא מעניין אותי, אני רוצה להכין דווקא בסיר הזה מאכל פרווה כדי לאכול אח"כ עם חלב" זה לא הבדיעבד שחכמים פסקו עליו. מבינה?

ואולי תגידי שיש לאותו איש סיבה אמיתית שלא גלויה לנו וזה אומר שהוא קיים את זה כן בדיעבד...? לא יודעת. אבל חכמים למשל מגדירים מתי משתמשים בבדיעבד, למשל בחיסרון כיס מאוד גדול, או עוגמת נפש מאוד גדולה (נניח יש אורחים שאוכלים רק את המאכל הפרווה הזה)

וכו' וכו'... כלומר, חכמים הגדירו, יחד עם הבדיעבד גם מתי משתמשים בזה. זה לא נגמר בזה שזה בדיעבד, לא הלכתחילה, וזהו.

כך לפחות הבנתי...
זה לא אותו דבר בעינייהמקורית
כנראה שזה לא אחד לאחדבימבה אדומה
זה בא להבהיר את מה שאמרתי...
אני מבינה שאת רוצה להעבירהמקורית
כמה שיותר את המסר בצורה בהירה, אבל אני באמת חושבת, ואני אומרת את זה במאמר מוסגר, שאולי כדאי לבחור את דרך הצגת הדברים בצורה אחרת ולבחון דוגמאות שתואמות וניסוחים שמותאמים ולא דוקרים..
הדרכת כלות היא ככ קריטית, ואומרת לך על עצמי שקיבלתי הדרכה מאוד דלה ומאוד צרה בהסתכלות לא רק על הטהרה אלא בכלל על עניין הנישואין, שמדריכות כלות לא יודעות כמה כח והשפעה יש להן על המודרכת.
גם אם מדריכים לפי פסיקה מסוימת כדאי לסייג שזה לפי מה שאת יודעת לפי הפסיקה הנל שלמדת, כדי שכלה ואישה בהמשך שתצטרך היתרים או לא הולכת לפי הפסיקה שלמדת שיהיה לה קשה מכל מיני סיבות לבדוק 14 בדיקות לא תרגיש שהיא חלילה לא נאמנה להעיד על טהרה ותיכנס לתסביכים מכל היתר שהיא מקבלת שמא היא לא עושה את רצון השם והיא חלילה מורדת ומזלזלת בהלכה
להסביר למה כן כדאי ולא כמה אסור שלא, בטח בצורה ככ נחרצת. זה באמת עלול לעשות נזק.
תודה על השיתוף האישיבימבה אדומה
לגמרי מסכימה איתך! לא באתי לומר אמירה כאן בתור מדריכת כלות.... אבל לגמרי מקבלת שהניסוחים חשובים מאוד! בע"ה שתהייה סעייתא דשמייא!

ובאסה ממש על ההדרכה שקיבלת😔
החלוקות האלוסליל
אבל לא נועדו לנו.
זאת אומרת, בעיניי אלו כבר חשבונות שמיים ושכל אדם צריך לעמוד איתם מול עצמו ומול בורא עולם.
זה לא משהו שאמור להיות עניינו של אף אחד אחר
מסכימה מאודבימבה אדומה
בוודאי שלאחר שמישהי תשתף שהיא עושה כך וכך בדיקות אין תפקידו של אף אדם להתחיל להתקשקש (גם לא בינו לבין עצמו) אם זה בסדר או לא. על שום מצווה.

במיוחד במצווה הזו.

היתה אמירה מסויימת שאמרתי- שנועדה להדגיש כמה הן חשובות. כלומר, שלא בקלות של בהינף יד מפחיתים בדיקות. ודי מיציתי את הנושא🙏🏻 (לא מרגישה שיש לי מה לחדש)
את צודקת לגבי גדרי בדיעבד. אבל בדיקות זה לא ככהמיקי מאוס
המעמד של 2 בדיקות ביום בשבעת הנקיים הוא מדין מנהג. לא שאני באה לומר שצריך לזלזל כי מנהגים הם מאוד חשובים
אבל זה מעמד הלכתי אחר לגמרי
כתוב בספריבימבה אדומה
הלכה שזה מנהג? 🤔
מתקנת..סליחהמיקי מאוס
מוך דחוק הוא מדין מנהג,תודה בזכותך בדקתי

אבל 2 בדיקות ביום הוא לא הלכה שנפסקה לרוב הדעות בראשונים כדין ולכן ההלכה נפסקה כך רק מתוך חשש לדעה מסוימת שהיא בדעת מיעוט. לכן ההיתר להקל הוא לא היתר דחוק של שעת הדחק ובטח שלא "בדיעבד" אלא משהו הרבה יותר קל

מסכימה איתך שזה לא סיבה לזלזל בזה סתם חלילה, כמו בשום הלכה.
אבל כמו שכתבו כאן- אישה יודעת על עצמה למה היא לא בודקת וכל אישה מוחזקת שרוצה לעשות רצון השם אחרת בכלל לא היתה בודקת. לא מכירה אף אחת שקמה בבוקר ואומרת שבדווקא היום היא לא תבדוק
זה או בגלל שכחה
או בגלל שיש לה קושי עם הבדיקות (פיזי או נפשי)
או בגלל חשש מכתמים (שלהרבה דעות במקרה כזה ראוי ולכתחילה לוותר על בדיקות)

אז טוב לחזק ולעודד להקפיד, זה נפלא

אבל אני לא רואה עניין ליצר מצפון חזק ולא נכון דווקא סביב ההלכה הזו ("אי נאמנות" 😞 ) יש הלכות חשובות הרבה יותר וכל אחת יודעת על עצמה איפה נכון וראוי להשקיע את מירב כוחות הנפש שלה
זאת הלכה פסוקה בשולחן ערוך!באר מרים
שהרמא לא חולק עליה!

אז גם צריך להיזהר מלזלזל או להפחית בחשיבותה..

ושוב - ברור שמי ששכחה בדיעבד או שנמצאת במציאות של מקום צורך ומקלה יותר יש לה על מה לסמוך..

אבל הלכה שמופיעה בפשטות בשולחן ערוך היא זאת שמחייבת.
גם אם היו דעות אחרות בראשונים...
כמובן, כתבתי שכך היא נפסקה בסופו של דברמיקי מאוס
אבל בוודאי שיש משמעות להשתלשלות הפסיקה
ויש לא מעט דברים שנפסקו בשולחן ערוך ובפועל היום הפסיקה היא אחרת... רק הערת אגב שזה לא מילה אחרונה לא ספציפית לנושא הזה אני לא חולקת שכך נפסק וכך ראוי

ובוודאי שראוי להקפיד וראוי לחזק
אבל מי שלא מקפידה מסיבותיה שלה זה רחוק מלהיות לא כשר או להעיד על בעיתיות או מילים קשות שנכתבו כאן
אלא יש לה על מי לסמוך

בהרבה ספרי הלכה כותבים על זה, וכמו בכל דבר יש דעות מה נחשב סיבה להקל אבל יש גם דעות שגם מי שסתם בפשטות קשה לה עם זה יכולה להקל בזה
ומי שבחרה לנהוג כך,מהתיעצות הלכתית או מלמידה של הנושא - זה לא "בדיעבד"
זה כשר לכתחילה

וחשוב לי לכתוב את זה כי באמת הנזק מההקצנה במקומות לא מדויקים יכול להיות לפעמים גדול (ע"ע הודעה שנכתבה פה שהתחילה לספור מחדש אם הפסידה בדיקה)
ותאמיני לי, ישראל מוחזקים כשומרי הלכה, ואת זה לא אני אמרתי, כל אחת רוצה להדר ולעשות לכתחילה את כל הבדיקות. ואני בעד תמיכה ועידוד וחיזוק רוחני של טעמי המצווה לעשות את כל הבדיקות כולל עצות פרקטיות נהדרות שהובאו כאן

אבל לפעמים יש לזה מחיר וכל אחת יודעת מה המחיר ועל חשבון מה זה מגיע. ולכן הרגיש לי חשוב לתת פרופורציה מול אמירות קשות שנכתבו כאן. בטוחה שבתום לב אבל ההשפעה שלהן יכולה להיות מאוד כואבת

וסליחה אם הובנתי אחרת כתבתי קצת במהירות כנראה
מסכימה גםתעם דברייך מאודהמקורית
מסכימה. חידוד חשובהמקורית
יש פער עצום בין מה שכתבת פה לבין ההודעה הראשונה שלנועה נועה
חייבת להגיד שלא פגשתי - בחיים או וירטואלית - אשה שכבר שומרת טהרה ועושה מעט בדיקות בגלל שהיא מזלזלת בבדיקות. מקסימום אולי לא למדה מספיק על חשיבות הבדיקות, שמעה מחברות שרק ראשון ושביעי זה בסדר הלכתית... אבל מלכתחילה סתם כי לא בא לה על זה בקטע מזלזל? לא.
לנשים רבות רבות הבדיקות הן נקודת קושי - נפשי, פיזי, או גם וגם. בגלל הסיטואציה הזאת ישנן פסיקות גורפות, כמו זו שהביאו פה של הרב קנוהל, שלמי שיש קושי עם בדיקות יכולה להפחית. מההודעה הראשונה שלך השתמע שכל מי שלא הלכה וקיבלה אישור פרטני ומדויק מרב בגלל המצב שלה - היא לא נאמנת ומזלזלת בהלכה. וזו הסיבה שנשים כל כך התקוממו נגדה, ובצדק.

מרשה לעצמי עוד יותר לכתוב את זה בתור מישהי שחוץ ממקרה חריג בודד בחייה עושה את כל הבדיקות...
אני חושבתבימבה אדומה
שהבהרתי במספיק הודעות שהאמירה הזו נועדה להדגיש את החשיבות ולא להיכנס לקישקע של מישהי למה היא עושה/לא עושה מצוות בחייה ברמה כזו או אחרת...

אלא להדגיש שככה סתם, לא מורידים, צריך סיבה.

לא חושבת שחידשתי לך כאן בתגובה משהו...
נו באמת, זלזול בהלכה?חילזון 123
כל מי שמחליטה להוריד בדיקות זה כי עמוס לה, קשה לה, מתיש לה, שכחה, לא הספיקה.
איזה זלזול זה בדיוק?
זה בדיוק בדיעבד, שזה חשוב אבל לא מעכב מי שלא עשתה...

ומן הסתם גם כשפונים לרב איך בדיוק מקבלים היתר? הרב שואל את האשה על הרגשות שלה, איזה חוסר נאמנות זה בדיוק?
אבל דיעבד זה לא בחירה מה לעשות..באר מרים
זה כמו שיש מצבים מסויימים שמתירים בדיעבד כלי בשרי שהשתמשו בו לחלבי (בתנאים מסויימים)

אבל אף אחד לא יגיד שלכתחיתה הוא לא מפריד כלים ומערבב ביניהם..

יש מצבי צורך מיוחד (אולי חייל בשטח או מצבים כאלה) שיתנו היתר חד פעמי לכתחילה להשתמש הכלי חלבי למשהו בשרי בתנאים מסויימים..

אבל לא כל אחת תחליט לעצמה שיש לה צורך רק כי הכלי החלבי יפה יותר ומתאים להגשה לאורחים למשל...

(לא יודעת האם הדוגמא הזאת מתאימה בדיוק.. קחי את הרעיון..)
ואת באמת רואה את עניין הבדיקות ככזה??המקורית
שלא לעשות בדיקות פעמיים ביום זה שעת הדחק בלבד? כך ההלכה מתייחסת לזה באמת?
יש הבדל בין לכתחילה, בדיעבד ושעת הדחק. אולי לזה התכוונה @בימבה אדומה
ולמה את רואה את הבדיקות פחותות בערךבתי 123
משמירת כלים נפרדים?
מצוות טהרה זו לא מצווה שניתן להבין בשכל עושים כי זו ההלכה.
וגם פה יש לכתחילה בדעבד ובשעת הדחק.
ומי שבוחרת מראש לעשות פחות בדיקות ללא הוראה של רב או הנחיה כתובה זה עניין שלה עם עצמה ומול ה' אבל אי אפשר להגיד שככה זה בסדר וזהו
למה את חושבת שכך אני רואה את הדברים?המקורית
זה לא מה שאני כתבתי. ולא מה שאני באמת חושבת. אז למה סתם להכניס לי מילים בפה שכביכול מוזילות את ההלכה?
הדיון הוא נטו על האם הפחתת בדיקות בפן ההלכתי זה נחשב שעת הדחק או בדיעבד, ומה נחשב קושי או צורך בהפחתת הבדיקות.
מעוניינת במקור הלכתי. זה הכל
טוב אז כדי לסבר את האוזןהמקורית
התייעצתי עם רב מקו ההלכה
הוא הסביר שיש מחלוקת הפוסקים ביו הראשונים לאחרונים בעניין הבדיקות. ושבאמת מעיקר הדין זה ראשון ושביעי אחרי ההפסק. והיו חלק מהראשונים כמו הרמבם שאף סברו שבדיקה אחת בלבד מספיקה. בסוף נפסק 2 בדיקות מעיקר הדין.
ועם זאת, השולחן ערוך כתב שצריך לעשות פעמיים ביום בדיקות במשך כל השבעה נקיים כדי לברר את הטהרה עד תום.
לא קיבלתי תשובה שסיפקה אותי כששאלתי למה אם בסופו של דבר מקלים לנשים לפי פסיקה לעשות רק ראשון ושביעי וזה עיקר הדין כדי לראות כתמים ולהיטהר כמה שיותר מהר, נשים צריכות בכל זאת לעשות 14 בדיקות . הוא אמר שאם כך נפסק כנראה שיש בזה עניין גם אם לא ידוע על בעיה מסוימת.. אבל ממה שאני יודעת כשהייתי עם התקן, הבדיקה ביום השלישי היא עוגן מסוים שלא לפסול את כל השבעה נקיים ויש בזה משו אם היא יוצאת נקייה אבל לא זוכרת בדיוק
ובסופו של דבר, לא מעיד על בעיה בנאמנות האישה כלל וכלל ובכלל לא קשור לזה
תודה ששאלתמקקה
אז מסתבר שבכל הדיון נחליף את המילה בדיעבד במילים מעיקר הדין. ואז הכל מתיישב.
בדיוק. הבנת אותי.המקורית
סליחה אם לא הבנתי אותך נכוןבתי 123
זה מה שהבנתי ממה שכתבת ואיך שכתבת עם שתי סימני שאלה לבאר מרים.
ההלכה אומרת משהו אחד
אם ההלכה היתה אומרת שכול אישה תעשה כמה בדיקות שהיא רוצה אז זו היתה ההלכה.
מי שקובע מה נחשב קושי או צורך זה לא האישה אלא רב או שכתוב בספר ע"י רב שאת סומכת עליו.
וכן מי שמחליטה על דעת עצמה זה בסדר בדעבד. אבל מבחינת הטבילה כל עוד בדקה את המינימום אין שום בעיה עם הטבילה וזה לא הופך את הטהרה שלה לבדעבד
כתבתי ממקום שבאמת מברר.המקורית
ונכון זה מה שאמר לי שהרב, שזה לא משנה מבחינת הטהרה ואישה טהורה אותו דבר

והוא באמת אמר שזה נקבע לפי צורך אבל לא אמר כלום על זה ששאלתי אותו ומה אם אין צורך והאישה פשוט שוכחת? הוא אמר שזה קורה. ולא משפיע.
כמו שהוא אמר שלא משפיע אם עושים מעיקר הדין או לא.
סופו של דבר מניחה שעוד אשאל על זה. זה מעניין אותי.
ותודה ❤️
אם אישה שוכחת זה לא בכוונהבתי 123
זה בדיוק נכנס להגדרה של בדעבד ואין אם זה שום בעיה.
אם עיקר הדיןהמקורית
הוא הפסק ראשון ושביעי
זה לא בהכרח בדיעבד.

ואגב לא רק שכחה, פשוט לא עושה גם.
אולי לא ציינתי. אין פה שוגג או מזיד. זה עיקר הדין. כך להבנתי
אני חושבת שיש פה בשרשורבתי 123
טעות לגבי מה זה עיקר הדין מה ההלכה.
עיקר הדין במקרה הזה זו לא ההלכה שנפסקה לפועל. ולכתחילה אנחנו הולכים לפי ההלכה שנפסקה לפועל.
אך מכיוון שמעיקר הדין מספיק הפסק ראשון ושביעי בדעבד זה בסדר והטבילה עצמה היא לכתחילה.


דייקת יפההמקורית
את השוני בשרשור.
אבל אני עדיין לא יודעת אם זה נחשב בדיעבד חח
נראה לי שזה קשה להכריע דיון הלכתי בפורוםדבורית
ההלכה נדרשת בבית המדרש
זה אפילו מרגיש לי לא מכבד את ההלכה
איך אפשר להכריע בסוגיה מבלי להיכנס לעומקה?
למה לא מכבד? זה לא אנחנו מכריעות.המקורית
כל אחת אמרה מה שהיא חושבת, שודאי לא בהכרח נכון ושאלתי רב.
אמשיך לברר ואכתוב פה
לא רואה בזה שום בעיה, כל שכן לא זלזול.
זה נושא מעניין מאוד, אותי לפחות, אז למה לא לחלוק את התהיות פנ עם עוד נשים?
להגיד שנשים לא יכולות לדבר על החכה קשה לי
אני מבינה על מה דבורית מדברתבארץ אהבתי
לא חושבת שאסור לדבר על הלכה. ברור שמותר וגם כדאי וראוי.
אבל דיונים על הגדרות הלכתיות בלי ללמוד את הדברים מהמקור, זה יותר בעייתי.
לא אומרת שאין לזה מקום. אבל צריך לדעת איפה הגבול, ולפעמים יש בדברים האלו נטייה קצת לעבור את הגבול, ולחשוב שמה שאנחנו חושבות או מבינות יכול לקבוע את הגדרות ההלכתיות, זה בעיני קצת לעבור את הגבול.
(זה אולי דומה למצב שמישהי תשאל כאן שאלה רפואית, ויתפתח דיון מה ההגדרות הרפואיות, כשבסופו של דבר אף אחת מהמשתתפות בדיון לא למדה רפואה, ולא באמת יכולה להגיע בזה דעה. ברור שכן דנים פה לפעמים על עניינים רפואיים, וכל אחת כותבת ממה שידוע לה, ממה שהרופא שלה אמר לה, וכו'. אבל תמיד בנושאים כאלו הרבה יותר זהירים בקביעת הדברים, וכל אחת יודעת איפה הגבול של הידע שלה, ומסייגת את הדברים איפה שהיא לא באמת מבינה. ובנושאים הלכתיים לפעמים יש הרגשה שמה שאנחנו חושבות גם בלי ללמוד את הדברים ממקורם יכול לקבוע הגדרות הלכתיות).
מה זה ללמוד את הדברים מהמקור?המקורית
לשאול רב זה לא מקור?
מנסה להבין באמת מה עובר את הגבול.
מודה שלא הצלחתי להבין את הרגישות שלכן לעניין
מה שאני מתכוונתבארץ אהבתי
זה ללמוד את הדברים ממש מהמקור - את השתלשלות ההלכה מהגמרא, דרך הבית יוסף והשולחן ערוך עם כל הנושאי כלים, ועד לפוסקים אחרונים. מה שרב אמיתי לומד לפני שהוא מתחיל לפסוק.

לשאול רב זה לקבל ממי שלמד מהמקור. וזה מצויין וטוב. ובהחלט אפשר להגיד דברים בשמו של הרב ששאלת.
אבל זה כמו לשאול רופא ולהגיד מה שמעתי מהרופא. ולהבין שמעבר לזה אני לא באמת יודעת ומבינה.

אני לא נכנסת פה למה שכל אחת כתבה באופן פרטי, והאם זה בסדר בעיני או לא.
גם אני השתתפתי קצת בדיון, ויכול להיות שגם מה שאני כתבתי קצת חרג ממה שאני חושבת שנכון (למרות שאני חושבת שכן דייקתי בדברים, וכתבתי רק דברים שאני יודעת ולמדתי).

אבל אני מרגישה שלפעמים עצם הדיון הוא כבר כניסה לתחום שהוא מעבר לרמת ההבנה והידע שלנו. אבל נסחפים לשם בלי להבין שזה לא ממש המקום שלנו.
וזה נראה לי מה ש@דבורית ניסתה להגיד, ואני מסכימה איתה.

כל הדיונים על מה נחשב עיקר הדין, מה זה בדיעבד, מה זו שעת הדחק, מתי המצבים האלו מתקיימים בהקשר של הבדיקות, וכו' - זה קצת לדבר באוויר כשמדברים על זה בלי ללמוד את הדברים מהמקור באמת. וכשכותבים רק מתוך ההבנה שלנו, יכולים גם להגיע לטעויות.
וגם בעיני יש בזה באמת זלזול מסויים בהלכה. כי ההלכה היא כל כך עמוקה ורחבה, וצריך השקעה של שנים כדי ללמוד את הדברים כמו שצריך, לא פחות מאשר רפואה. אז זה לא באמת המקום שלנו לדון בדברים האלו בלי לצלול לתוך עומק הדברים ממקורם.
הבנתיהמקורית
מציינת
לא התיימרתי ללמוד או ללמד הלכה, אבל לשאול רב על מקור ההלכה ומה המשמעות שלה זה בעיניי לגמרי בסדר. ככה אני לומדת ומתחברת למצוות. וגם על הדרך בוחרת למה לתת את הדגש בכל מצווה. (אני יודעת שהמשםט הזה יעורר פה הרבה אמוציות ביחס למקום שלנו ולהלכה אבל יש הרבה מצוות שאני עושה כי נעשה ונשמע ויש כאלה שלא, שאני רוצה לדעת מה עומד מאחוריהן מסיבותיי שלי. וזה לא בהכרח פסול בעיניי, אני לא צדיקה ולא קרובה להיות, ואני מניחה שהרבה מאיתנו עושות כן )
לא שפסקתי פה למישהי.
והאמת לא רואה צורך להסביר את עצמי למה אני מדברת על משו מסויים, מעלה נושא מסויים או רואה לנכון לדון בו. בלי לפגוע כן? ממש לא מהמקום הזה.❤️
אני פשוט מרגישה מדבריכן שמדובר פה באיזה טאבו שאי אפשר לדבר עליו בכלל. ואני לא מסכימה עם זה.
לא תצא מפה הכרעה, אבל דיון בעיניי זה בסדר גמור. אלא אם כן וזה עובר על כללי הפורום. אשמח אם המנהלות יאירו את עיניי
יכול להיות שאנחנו פשוט חלוקות בעניין, וזה בסדר.
אני מסכימה עם מה שכתבתבארץ אהבתי
לשאול רב זה בהחלט ראוי ונכון, ובהחלט יש מקום ואפילו כדאי לשאול גם על מקור ההלכה והמשמעות שלה. ואפשר גם לשתף בפורום מתוך מה שנאמר לך. וגם אני עושה את זה לפעמים.

אני לא חושבת שכל הדיון פה היה בעייתי.
אני חושבת שבחלקו הוא גלש למקומות שאני לא בטוחה שנכון להגיע אליהם.

כמו שבדיון בנושאים רפואיים נשים כן כותבות ומשתפות מהניסיון שלהן, אבל יודעות לסייג את עצמן, ומכירות מה מקומן, כך אני חושבת שנכון שיהיה גם פה. אפשר לדון, אבל לדעת מה רמת ההבנה שלי, ולא לנסות לקבוע איך להגדיר מצבים שונים, ואיך להגדיר את יחס ההלכה אליהם, בלי שלמדנו את הדברים לעומק.

ושוב - לא כתבתי אישית אלייך, ואני בכוונה לא מציינת באופן ספציפי באילו הודעות אני חושבת שזה היה יותר בעייתי.
אפילו כתבתי שאני לא בטוחה לגבי ההודעה שלי, אם היה נכון לכתוב אותה.
אני רק מעלה פה את הנקודה, ושכל אחת תשים לב יותר לזהות איפה הגבול הזה אצלה. מה היא לא יכולה לכתוב כי זה מעבר להבנה שלה, מה היא יכולה לכתוב בשם מישהו ששמעה ממנו, מה היא יכולה לכתוב עם הסתייגות, ומה היא יכולה לכתוב באופן וודאי על דעת עצמה.
אני לא חושבת שיש פה תשובות ברורות. ויכול להיות שהגבול שלי שונה משל אחרות. אבל אני חושבת שכן כדאי שתהיה לפחות מודעות לשאלה הזו.
זה הכי מהמם בעולםדבורית
לשאול רב כדי להעמיק את הבנת המצווה
הרצון להעמיק הוא נכון טהור וטוב
ולשאול רב זה דרך מעולה להעמיק
לא על זה הערתי
הערתי על דיון הלכתי פה בפורום שהוא לא מכבד את ההלכה, בדיוק מכל הסיבות ש @בארץ אהבתי כתבה. זה ככ קצה קצהו של קצה קצהו של הקרחון שזה עלול יותר להטעות מאשר לעזור לך להעמיק.

מדברת על דיון בגדרי ההלכה עצמם. לא על טעמי המצווה וההשקפה. צריך לכך ידע רחב מאוד מאוד ובסיס של מקורות.
כמו שבאופן אקדמי יש דרך לכתוב עבודות, ויש כללים מאוד מאוד מדויקים איך להביא מקורות מהימנים ולהסתמך עליהם בכתיבה. קל וחומר בהלכה. זה לא דיון מכבד בעיניי שמישהי מעתיקה משהו שקראה בגוגל, ומשם למסקנות, לא כך בנויה ההלכה
כתבת יפה, ואני רוצה קצת להרחיבבארץ אהבתי
שהעניין הוא לא רק להכיר את המקורות. העניין הוא גם להבין את ההיררכיה של המקורות.
אי אפשר לצטט מקורות בלי להבין מה רמת המשקל שלהם ביחס למקורות אחרים.
אין מה להשוות בין ציטוט של השולחן ערוך, לבין ציטוט מספר של רב בן דורנו, לבין ציטוט של ראשונים (או לא בהכרח ציטוט, אלא גם הבאת דברים בשמם).

אני גם לא מבינה בזה עד הסוף. ופעם לא היה לי שום מושג בזה. אבל כשבעלי הסביר לי פעם באיזשהו הקשר שניסיתי להבין משהו והיה לי חסר כל הרקע הזה, הבנתי עד כמה אני לא באמת יודעת.
(לדעתי זה חבל שלא נותנים ידע בסיסי בנושא גם בלמידה שלנו. זה בטח לא היה מספיק כדי שנוכל לפסוק בעצמנו, אבל אולי זה היה עוזר להכיר את המושגים קצת יותר. ואולי גם להבין יותר שיש הרבה שאנחנו לא מבינות...).
תודה על התוספת הזודבורית
אגב, גם בתוך אותו מקור עצמו (למשל המשנה), לכל מושג יש הקשר רוחבי. כלומר לצטט מושג מאזכור ספציפי לא נותן תמונה מלאה לגביו.

כשלמדתי הדרכת כלות כן הביאו לנו טעימה מכל שלב בהיררכיה ההלכתית (משנה, גמרא, שו"ע, ראשונים אחרונים ופוסקים בני דורינו). זה היה בגדר טעימה קלה ובהחלט נתן תחושה שהיריעה כל כך כל כך רחבה
מוסיפה לדברייך - הפירוש המילולי של 'דיעבד'בארץ אהבתי
זה -'שעשה' - שכבר עשה את המעשה.
ז"א - אדם כבר עשה משהו, שלא אמורים לעשות לכתחילה, לאחר שכבר עשה אפשר להתיר לו. אבל אם היה שואל לפני שעשה - התשובה היתה שאסור.

בנוסף, יש מצבים של דוחק מכל מיני סיבות, שמתירים מראש לעשות משהו שבדרך כלל מותר רק בדיעבד (ז"א שמסתמכים על זה שזה לא אסור לגמרי וניתן להתיר את זה בדיעבד, ובגלל המצב הדחוק מתירים לעשות את זה לא רק בטעות שתותר בדיעבד, אלא כהיתר מראש לעשות כך לכתחילה במצב ספציפי).

אז גם לגבי הבדיקות - אי אפשר 'לבחור' לעשות משהו בדיעבד. זה לא תואם את הגדרת המושג. עצם המושג 'בדיעבד' זה שאדם כבר עשה, ולאחר מעשה מתירים לו.

רק שפה באמת המצב קצת שונה.
כי לא צריך מצב מאוד דחוק כדי להתיר להפחית בדיקות. ברגע שיש איזושהי בעיה עם הבדיקות (פיזית או נפשית) - רב יכול בקלות לפסוק לאישה שלכתחילה תעשה פחות בדיקות, וזה לגמרי לא פוגע בתהליך הטהרה שלה. ויש גם רבנים שכותבים בספרים על מצבים בהם אישה יכולה להחליט לעצמה להפחית בכמות הבדיקות לכתחילה, בגלל צורך כלשהו.

העניין הוא שעדיין צריך להבחין בין ההוראה הגורפת לכולם לכתחילה (לעשות 14 בדיקות), לבין מצב שבו אישה שכחה אחת או יותר מהבדיקות (שוגג, ומותר בדיעבד - כי היא כבר שכחה. כמובן לא כולל ראשון ושביעי שעליהן הרבה יותר מסובך לוותר גם בדיעבד), לבין מצב בו מתירים לאישה לכתחילה להוריד חלק מהבדיקות, בגלל צורך כלשהו (והדיון פה הוא האם אישה יכולה להתיר את זה לעצמה או שחובה לשאול רב. אבל בכל מקרה נראה לי שברור שלא שום צורך או סיבה זה לא משהו שאפשר להחליט לעשות מראש. אבל באמת די ברור שמי שבוחרת גם להוריד בדיקות יש לה סיבה לזה, וזה לא סתם נובע מזלזול בהלכה).
ממש מסכימה איתךמתחדשת11
אם אדם בוחר שלא לעשות זה לא נחשב בדיעבד.

בדיעבד זה כשעשה כבר מעשה שהוא לא לכתחילה

יש בחירה
ויש בדיעבד
בעיקרון זה כתוב בדרכי טהרהשלומית.

פרק יד סעיף ד.

דרך אגב כתוב שם גם על האופציה לעשות ב7 נקיים את הבדיקה אחרי השקיעה (בניגוד להפסק) שבקושי התייחסו לזה כאן...

תודה אבדוק בהמשך 🙏🏻בימבה אדומה
ואני באמת נוהגת לעשות אחרי השקיעה אם שכחתי. לפי דרכי טהרה. אבל הבנתי ממכון פוע"ה שלא צריך 😅
לא נכוןרק טוב=)
בתי הגדולה המתוקה והמדהימהשאלותהריון
נולדה אחרי דהתירו לי הפסק שנעשה כמה דקות אחרי שקיעה ובוודאות לא היו 14 בדיקות כי לא הקפדתי על זה אז.
פעם לא עשיתי בכלל, פעם אחת תוך כדי לימודדיאט ספרייט
בעלי שאל אם עושה ושיתפתי שלא. הוא ממש התחנן שאעשה ובאותו חודש נקלטתי להריון אחרי הרבה שנים (בטיפול).
וואו, איזה סיפור!...מתואמת
איזה סיפור מתוקדבורית
משתדלת אבלnorya
כמו שאמרת, הרבה פעמים שוכחת... פעם הייתי שמה תזכורות, היום פחות. ולא "מתאבדת" על הבדיקות אם אני בסיטואציה לא נוחה.
צריכה להתחזק בזה.
כדאי מאוד לעשות בין ראשון לשביעי עוד אחד באמצעאמא חדשהה
לא זוכרת את הדיון ההלכתי אבל זה למקרה ששוכחים או שיש כתם בשביעי ואז אפשר לטבול בשמיני
אני עושה בדיקה ביום. לא 2 אבל כל יום בדיקהתהילה 4
באידאל כןשלומית.

אבל מאז הלידה וההפלות, שגרמו להרבה כתמים (אז עשיתי רק 3 בדיקות) אני ממש מפחדת מזה שהבדיקה לא תהיה נקיה ולפני כל בדיקה ממש עם דפיקות לב... +יובש שיש לי ומקשה.

אז כן מפחיתה אבל משתדלת פעם ביום.

באמת עוררתן אותי למחשבה, אולי אני צריכה להשתדל יותר. תודה!

ויישר כח עצום לכל הנשים שכ"כ מקפידות, זה ממש מעורר השראה!

הלוואייוםטוב
לצערי מאז הלידה האחרונה, הפצעים חוגגים אצלי, היו חודשים שהפסק ובדיקה ראשונה עשיתי אצל בודקת.
למעשה יש חודשים שהרב אומר 3 בדיקות ויש חודשים ששתיים
מסכימה איתךמתחדשת11
@בימבה אדומה
לכתחילה צריך את כולן. במידה וכמובן שואלים רב או שבדיעבד שוכחים למשל בדיקה ביום מסוים (לא ראשון ושביעי), זה לא מעכב

בטוחה ש @באר מרים היקרה תוכל לנסח יותר טוב ממני
מנסה.. לא מבטיחה שאצליחה..באר מרים
לכתחילה= במצב הכי רצוי הלכתית, כשהכל טוב ואין שום קושי מיוחד - אז ברור שעושים את כל ה14.

בדיעבד= (הפירוש המילולי "לכשעשה"=לאחר מעשה) - אם אחרי השקיעה נזכרתי שלא בדקתי - אז ברור שמספיקות 2 בדיקות אחת ביום הראשון ואחת בשביעי ואין צורך בשום שאלה.

מופיע בהלכה גם ש"במקום צורך" מותר להקל כמו הדיעבד.
עכשיו השאלה היא מה מוגדר כמקום צורך ומי רשאי להחליט שזה מקום צורך וכאן הדיון...
יש דעות שמקום צורך הוא רק במצבים דחוקים במיוחד (פצעים ואישה שלא מצליחה להיטהר) וכל היתר כזה מצריך שאלה אישית לרב.
יש דעות שמרחיבות את ההגדרות של מקום צורך (שיכולות לכלול אפילו אישה שנמצאת בגינה עם הילדים ולא מתאים לה לעלות באמצע) ומרחיבות את היכולת להחליט מהו מקום צורך לאישה עצמה.
ויש מקום בהלכה לכל אחת מהשיטות וגם מקום לחולקים עליה..

ומה עושים בפועל?
זה המקום של "עשה לך רב" וראוי שכל אישה תבדוק עם הרב שנוהגים לפיו את שתי השאלות האלה:
1. כמה צורך מוגדר כדי להתיר להפחית בדיקות - האם רק קושי מוגדר וספציפי או גם עניינים של סדר יום...
2. האם יש צורך בכל פעם לשאול על זה מחדש את הרב או שאשה יכולה להחליט בעצמה שעכשיו זה מקום צורך
ולפי זה תנהג.

באופן אישי לי קשה מאוד עם ההיתר הגורף להפחית בדיקות ( עברתי תקופות של המון בעיות עם כתמים ובכל פעם שרב הורה לי לכתחילה להפחית בדיקות היה לי ממש קשה עם זה כי הרגשתי שזה לוקח לי משהו מהמהלך של שבעה נקיים..)
ומצד שני, אני יותר בקלות זורמת עם לוותר על בדיקות עקב אילוצי החיים - כשלא נמצאת בבית או אפילו יוצא לי יותר מדי להרשות לעצמי לשכוח בדיקות ערב..
אולי זה כי אני מקפידה ללבוש לבנים ועל כל בדיקות הבוקר אז יש תחושה של שבעה נקיים. ואכן כנראה שזה נושא שאני צריכה להתחזק בו כי כמו שאמרו כאן אפשר לשים שעון לתזכורת, אפשר לבדוק כבר מזמן מנחה קטנה ואפשר לתכנן נכון יותר את סדר היום שלי...
אז תודה על החיזוק בנושא לפותחת השרשור!
ראשון שלישי ושביעי בהוראת רבדרשתי קרבתךך
בגלל התקן ..
לא זוכרת מתי היה הפסק שלא הייתי צריכה לשלוח לרב והרבה פעמים גם את הבדיקה הראשונה צריכה ..
זה די סיוט הופך את הבדיקות למשהו מאוד מתוח בשבילי, כמו שאמרתי לבעלי לפני כמה זמן .. אני מרגישה שהבדיקות רק מרחיקות אותי מהטהרה
אני יודעת שזו הסתכלות שלי אבל זה נורא מייאש שזה ככה משהו בלתי מושג בדיקות נורמליות בלי כל הלחץ הזה מכתמים ושאלות רב, לפעמים גם אי אפשר לשאול מיד רב אם זה שבת או משהו כזה ואז יוצא שגם אין לי מושג מתי אני טובלת ואני עושה עוד בדיקה כדי שאם ההפסק לא טוב אז יהיה לי עוד הפסק .. וקיצר מורכב
עושה הפסק, ראשון, שלישי, חמישי, שביעימקום בעולם
ופעם אחת כל פעם.
בהתייעצות עם הרב שלנו..
עושה כל יום לפחות אחת בבוקרננה123
והרבה פעמים שוכחת את הזאת השנייה.
מתפלאת פה אבל שבנות לא מקפידות על היום השני. מדריכת הכלות שלי ממש הדגישה שזה חשוב-למקרה שביום האחרון יקרה משהו ויתפספס, ואז הלכה כל הספירה...
לכן כתבו פה על היום השלישי בתור עוגן.ענבלית
זה אותו רעיון
אסור שיחלפו 6 ימים ללא אף בדיקה לכןבתי 123
גם למי שיש הקלות מומלץ עוד יום באמצע למקרה שתהיה בעיה עם היום השביעי זה לא ממש משנה איזה יום זה
בשביל לאזןlizi
אני לא עושה את כל הבדיקות…
עושה רק הפסק, ראשון ושביעי וגם לא עושה פעמיים ביום אלא בדיקה אחת.
בדיוק כמוני.קופצת
מצוות שקשה לי איתן אני ממצה את זכויותי בכל הקלה אפשרית😅
כנלlizi
ואפילו לדבר על זה קשה לי
יש לי חברה שסיפרה ליפרח חדש
שאצלה כל בדיקה גורם לה לבחילה נוראית ולפעמים אף להקאה.
אני נזכרתי גם שבתורה כלה
זה הדבר שהכי הפחיד והרתיע אותי. יותר מכל עניין הלילה הראשון ואישות. לא הצלחתי להבין איך אני אהיה מסוגלת להכניס אצבע לתוך הגוף שלי.
לפני החתונה גם נראלי שעשיתי בדיקה ממש מינימלית, בקושי הצלחתי להכניס משהו, מקווה שזה היה בסדר.
זה בטוח היה בסדרבימבה אדומה
עשית מה שיכולת... זה אכן לא פשוט (ובצדק!) לכלה בדיוק מהסיבה שתיארת... היכרות עם מקום חדש שלא התעסקנו בו כמעט (החלפת טמפונים במקס'...)
טמפונים לפני החתונהפרח חדש
אמא שלי לא הסכימה לי בחיים!!! היא אמרה שזה רק לנשואות, היא פחדה שזה ישפיע על הקרום..
בדיעבד יכול להיות שזה היה עוזר לי להכיר את המקום הזה יותר
זה לא אמור להשפיעבימבה אדומה
הקרום בעל מרקם ממש מיוחד, וגם המרקם הזה, משתנה מאשה לאשה... יש מי שהוא ממש אלסטי ויש מי שהוא יותר "קשיח" אצלה.

בכל מקרה, הוא בעל חור כלשהו בטוח, אחרת הוסת לא היתה יכולה לצאת... והחור הזה מספיק בשביל הטמפון...

מה שלא בריא בטמפון זה החומרים שיש בו שהופכים את הנוזל של הוסת ל"ג'ליים" כאלה, כדי שזה ייספג בו... והחומרים האלה גם טיפה מופרשים לסביבה שהטמפון נמצא בה (נרתיק)


זה בסדר לא להכיר מדי את המקום, מה שפחות טוב זה שלפעמים נוצרת אצלנו התחושה (אפילו בלי מודעות) שזה מקום מלוכלך/מגעיל/מעורר דחיה בגלל שיש לנו לרוב רגשות שליליים על הוסת... ואז מגיעים להדרכת כלות עם אי חשק גדול מדי להכיר את המקום הזה... ועוד המחשבה שמה הולך להיכנס לשם... ואז יש קושי נפשי אמיתי בהחלט להמוווון כלות ועוד אפילו לפני שהן מתארסות... כל בחורה כבר בגיל מסוים מבינה את תפקיד המקום ונוצרות לה החששות האלו... 😐
רק אני אגידlizi
לא תמיד זה עניין של גודל / צורה אלא נפשי
לכאורה לי היו פחדים ועדיין יש לי מכל הנושא של בדיקות ותמיד פחדתי שזה יכול חלילה להשליך על דברים אחרים (למשל דיאפרגמה)
אבל זה לא.
הנפש שלנו מורכבת…
הלוואי ולא היה לי את כל היחסים המורכבים האלו עם הבדיקות אבל זה מה יש…
מציעה לך לצפות בתוכן של בינת הופמן בנושאמיקי מאוס
אני מכירה שיש לה בפייסבוק קבוצה,אולי יש עוד פורמטים לתוכן חינמי שלה (אולי תצרי איתה קשר פשוט היא בטח תשמח לשתף אותך)
כתבתי על זה גם כאן בשרשור במקום אחר...

אישית זה היה לי מאוד חשוב לשמוע, נתן לי נקודת מבט חשובה על הבדיקות
ובכללי התכנים שלה הרבה פעמים טובים
כלה בודקת עד איפה שהיא מצליחהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

ככה שאת בטוח היית בסדר.
האמת-אהבתחינם
שבתחילת הנישואין ממש לקחתי את החלק הזה קשה
שאם הייתי מפספסת בדיקה אז היתי על דעת עצמי מתחילה לספור מחדש.
היה לי מצפון ממש קשה על זה.
לא זוכרת איך הגעתי לשיחה על זה עם מישהי בעבודה
שחמתה בלנית או מדריכת כלות
שאמרה לי שזה ממש בעיתי וכדאי לי לדבר עם רב.
והמליצה לי על רב צדיק ממש
שישב איתי בטלפון והסביר לי המון. עד היום משתמשת בדף שכתבתי אז.
אז אצלי זה דווקא היה ההפך
וכמובן שהקפדתי על כל הבדיקות(לא היו ילדים אז קל יותר..)
מאז הלידות קיבלתי היתר בגלל כתמים
רק ראשון ושביעי
והיו פעמים שרק הפסק ושביעי.
אני צריכה להשתדל בזה יותרדבורית
רוב השנים היינו מותרים תמיד (הריון הנקה הריון הנקה)
והפעמים הבודדות שהייתי נפגשת עם מצוות הטהרה היו אחרי לידה. הייתי מנסה להקפיד על כל הבדיקות ותמיד היו מלא קשיים ומלא שאלות וזה סיבך אותנו וגרם להמון קונפליקטיים זוגיים קשים ביותר...
עד שהבנתי שאני צריכה להוריד הילוך
ולחפש דעה הלכתית מקלה יותר
ולקח לי זמן (וכוחות נפש) להתרגל פשוט לבדוק מינימום
עכשיו אני לראשונה בתקופה שאין לי שום סיבה להפחית בבדיקות .. לא אחרי לידה ולא כתמים
ואני צריכה להתרגל מחדש למצב האידיאלי
ופתאום זה קשה לי שוב
אז החלטתי לעשות את זה בהדרגה
וכל חודש אני מוסיפה עוד קצת
כרגע משתדלת פעם ביום
וואו ממש מעניין לקרואנטועה
אני גם תהיתי לעצמי על זה... מאז החתונה יצא לי לטבול 4 פעמים, ומאז אני בהריון ב"ה. לפני החתונה, הנחו אותי בלי מוך ורק פעם ביום, כי אני כלה, ואח"כ הייתי כמה חודשים על גלולות שעשו לי כתמים ויובש אז גם בלי מוך, ובאידאל פעמיים ביום, אבל תמיד איכשהו היה כתם באמצע והייתי גבולית על הביוץ אז רב הוריד לי בדיקות תוך כדי השבעה נקיים. תהיתי לעצמי אם זה נורמטיבי, או שהרוב עושות 14+הפסק+מוך... מעניין מה יהיה אחרי הלידה (אם כי אני בונה על תקופה כלשהי של גלולות ברצף ולפגוש את המקווה כמה שפחות בע"ה אמן)
לא.רק טוב=)
ראשון שלישי ושביעי.
ככה הרבה בורשטיין מנחה.
רק שלא יבינו אותך לא נכוןבארץ אהבתי
אני מניחה שאת מדברת על הנחיה פרטנית.
הוא לא מנחה באופן גורף לעשות רק את הבדיקות האלו, אלא במקרה הצורך.
והוא אכן מאוד מדגיש לא לעשות רק ראשון ושביעי אלא להוסיף עוד בדיקה באמצע, זה יכול לפתור הרבה בעיות...
צודקת, סליחה שהטעתי!רק טוב=)
בעלי תיקן אותי עכשיו, בשו"ע כתוב שמלכתחילה לעשות את כל הבדיקות אא"כ יש צורך מיוחד ואז אפשר לעשות ראשון ושביעי, ובדיעבד כמובן שזה מספיק. (וכדאי מאוד גם שלישי כי אם הבדיקה ביום השביעי נפסלת אז יעברו יותר מ5 ימים בלי בדיקה ואז היום הראשון לא נחשב..)
הבדיקה של היום השלישי זה כדי שאםפרח חדש
אישה שכחה לבדוק בשביעי, אז תוכל לטבול יום למחרת..
כי אם זה כמו שאת אומרת, שהבדיקה נפסלה אז צריך לספור מחדש.
מדייקת אותך גם פהבארץ אהבתי
אם הבדיקה ביום השביעי טמאה, אז לא משנה מה היה קודם. בכל מקרה צריך להתחיל מחדש.
אבל אם עושים עוד בדיקה באמצע, זה כן עוזר במקרה שאישה שכחה לבדוק ביום השביעי, ואז היא יכולה לבדוק ביום השמיני ולטבול. או גם במקרה שאישה רואה פתאום כתמים ביום השביעי וחוששת שבדיקה תטמא אותה, ואז לפעמים הפתרון יהיה לחכות עוד יום, ולבדוק ביום השמיני ולטבול בו (בתקווה שהכתמים עוברים ויוצא טהור).
ובשני המצבים האלו, אם לא היתה בדיקה לאחר היום הראשון, אי אפשר למשוך ליום השמיני, ואם לא בודקת ביום השביעי - צריכה להתחיל מחדש.

(כמובן בכל מצב חובה לשאול רב. יש מצבים של היתרים מפליגים יותר. ובכל מקרה תמיד חשוב להתייעץ כי הפרטים במצבים כאלו הם משמעותיים לפסיקה).
נכון🙈רק טוב=)
דווקא הסתכלתי בספר לפני שכתבתי פה אבל מהמהירות כתבתי בטעות "נפסלת"..
תודה שתיקנתן אותי! @פרח חדש

באיזה שבוע סיפרתם על ההריון?אנונימית בהו"ל

מלתבטת כזה מה לעשות..

תלוי למיאיזמרגד1

להורים סיפרנו בהריון הראשון מיד בבדיקה החיובית, בשני אחרי אולטרסאונד עם דופק

אחיות שלי ראו עלי ממש בהתחלה, הרבה לפני שסיפרתי. מצידי הייתי מספרת כנראה בחודש שלישי- רביעי כזה

לחברות בחודש רביעי- חמישי

עונהמולהבולה

להורים סוף שלישי

לאחים חודש חמישי

תחילת רביעישיפור
חח וואיואני שר

מרוב שהייתי בחרדות שזה יגמר לא העזתי לספר

להורים סיפרנו אחרי סקירה ראשונה

ואח"כ לאט לאט לאחים

לחברות קרובות

בעבודה


לא חושבת שיש בזה נכון ולא נכון (חוץ מבעבודה שיש חוק),

אתם צריכים להרגיש בנוח

זהו הייתי כבר בסקירהאנונימית בהו"לאחרונה

ואני תוהה מתי לספר


נגיד בעבודה מתחשק לי למשוך עד שבוע 20+

אבל מסביב אני מתלבטת 

שבוע 16 השבוע פרסמתי לכולםהרמה
גם רואים עלי למרות כל המאמץ שלי להסתיר..
ריפלוקס סמוי והנקהאן#שרלי

שלום לכולן, אשמח לכמה שאלות

1. תינוקת בת חודש וחצי כנראה עם ריפלוקס סמוי, נותנים תרופה עדיין ללא השפעה מספקת. רציתי לשאול איך מניקים תינוק ככה? היא אוכלת בחוסר נוחות גדול, מתחברת ומתנתקת גם עם הבקבוק, לוקחת שלוק וצורחת.. יוצא שפשוט אני כמעט לא מניקה כי לא פיצחתי את השיטה.. קשה לי לדחוף לה את השד כל פעם לשלוק ושהמאבק הזה קורה בגוף שלי.  ומאוד הייתי רוצה לעבור משאיבות להנקה. (היא יודעת לינוק בסדר, אני נותנת לה עדיין לפעמים לכמה דקות כשהיא רגועה). אשמח מאד לטיפים או אפילו הזדהות, להרגיש נורמלית. נראה לי כאילו כולן סביבי מניקות בסבבה ורק אני מסתבכת..

2. איחור בנטילת סרזט - של שלוש וחצי שעות. לקחתי מיד כשנזכרתי.  את הגלולה הבאה צריך לקחת בשעה הרגילה או בשעה החדשה שנזכרתי?

3. כמה משמעותי שאיבות (או הנקות) בדיוק בזמן כדי למנוע דימומים עם הגלולות?

תודה רבה לכן!!

עונההשם שלי

לגבי 1, אין לי ניסיון. אולי כדאי לנסות להניק בתנוחות שונות, ולמצוא איך הכי נח לה.


2. תמשיכי בשעה הרגילה.


3. לא שמעתי שיש קשר לזמנים הנקה ושאיבה.

אני יודעת שזמן לקחתי הגלולות יכול להשפיע.


לי אישית לא היו כתמים, גם כשלא הקפדתי על השעה. וגם עם הנקות ושאיבות לא דווקא בשעות בלי קשר לזמנים.

אני רק אזדהה בקשר לקושי בהנקה...מתואמת

לי למזלי היו כמה וכמה הנקות מוצלחות לפני כן, אז ידעתי שה"בעיה" לא בי...

אני לא יודעת אם באמת היה לה רפלוקס סמוי או לא (הרופא לא שלל ולא אישר, וגם לא נתן תרופה) - רק יודעת לומר לפי הרופא שצריך להיניק כשהתינוק כמה שיותר בישיבה (לא יודעת איך עושים את זה תכל'ס🙄 אבל אולי תנסי), ואחרי ההאכלה להניח אותו באלכסון (בטרמפולינה זה הכי טוב. הוצאנו מהמחסן את הטרמפולינה שקיבלנו בילד השני ולא באה לידי שימוש, והבת שלי חצי גרה שם...)

עוד דבר שכדאי לבדוק הוא לשון קשורה. לבת שלי הייתה מסתבר לשון קשורה, שאף אחד (מהרופאים בבית החולים ועד לרופא הילדים) לא זיהה רק יועצת הנקה שהגעתי אליה בגיל עשרה חודשים זיהתה את זה...

ואם גם בבקבוק היא מסתבכת - מציעה לנסות את הבקבוק של לנסינו. זה הבקבוק היחיד שהבת שלי הסכימה לקחת.


בהצלחה יקרה! זה באמת קשה ומתסכל❤️

תודה רבה על הנירמולאן#שרלי

לשים בטרמפולינה לישון פשוט?

בסהכ מה שהיא עושה רוב היום זה לאכול ולישון הרי.

ולגבי הבקבוק

חשבתי שזה הגיוני שגם עם הבקבוק לא נעים לה לאכול, כי זה כואב /צורב במידה דומה להנקה, לא? היא אוכלת מהבקבוק ותוך כדי מתחילה להתפתל אז לא חשבתי שזו בעיה עם הבקבוק דווקא כי אנחנו משתמשים בכמה סוגים.. אבל אולי אני טועה?

כרגע תשכיבי אותה לישון (וקודם כדי שתעשה גרפס)מתואמת

בהמשך היא תתחיל גם קצת לשחק שם.

ולא יודעת לומר בקשר לבקבוק, בעצם... יכול להיות שאצלנו היא לא הסתדרה עם בקבוקים אחרים בגלל הלשון הקשורה, וזה לא קשור לרפלוקס שאולי היה לה ואולי לא.

בכל אופן, את יכולה לנסות להאכיל אותה בבקבוק כשהיא שוכבת בטרמפולינה, אני חושבת שזה גם יכול לעזור.

תודה רבהאן#שרלי
ההמלצה היא להניק בתנוחות זקופותאנונימית בהו"ל
נגיד התנוחה הפיזיולוגית

כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה ברמה גבוהה, יכולה לעזור למצוא פתרונות 

האמת שהייתי בייעוץ עם מישהי ממש נחשבת וטובהאן#שרליאחרונה

אבל לעניין הזה בינתיים לא מצאתי פתרון

כי גם אם אני מניקה בתנוחה זקופה, אם היא לא נינוחה היא פשוט זורקת את הראש אחורה ומקשיתה את הגב וצורחת מרעב וכאב

מחפשת הרגעות...ליני(:

אני שבוע 6+3... מרגישה שממש נעלמו התסמינים פתאום... עוד לא ראיתי דופק... יש לי תור בשבוע הבא... נעלמו כמעט הבחילות. וירדה לי ממש הרגישות שהייתה בחזה.

ישמצב שבכזא הכל תקין?

אוף

כמובן שיש מצב שהכל טובכורסא ירוקה

הריון לא מחייב תסמינים וההיעלמות שלהם לא מחייבת כלום.

בע"ה מאחלת לך הריון ארוך ומשעמם ולצאת בידיים מלאות 🧡

תודה! יש לי רקע בעבר של הפלות... אוף. נתפלל לטוב..ליני(:
מתלבטת אם ללכת להיבדק... 6+3 זה לא גבולי לראות דופק?
ברור זה בא והולך אבל למען השקט הנפשי תבדקיכנרת כנרת
תודה!! תוהה אם זה לא מוקדם מידי להיבדק...ליני(:
יודעת להגיד?
זה קצת גבוליהשם שלי

תלוי גם אם את יודעת מתי הביוץ, וזה תואם לתאריך ווסת אחרונה.

או שיכול להיות שההריון בעצם יותר צעיר.


עדיף לחכות קצת, או להיבדק מתוך ידיעה שיכול להיות שזה מוקדם מדי.

תודה!ליני(:
זה עדיין מאד מוקדםרוני 1234
אצלי בדכ הבחילות רק מתחילות בשבוע 7-8 אחרי שכבר רואים דופק.
תודה!ליני(:אחרונה
תמיד מתחיל אצלי מוקדם... אבל מבינה שזה לא בהכרח אינדיקציה... אז נחכה בסבלנות.
אשמח לרעיונות איזה מאכלים לתת לתינוקתבכינוי אחר

בת 8 חודשים,

היא אוהבת ביצה,

נתתי לה גם לטעום דג סלמון

וגם בטטה ותפו"א ממרק קוסקוס.

אני רוצה שתהיה לה ארוחה אחת קבועה ביום.

מה אפשר להוסיף לביצה שיתאים לארוחת בוקר?

כרגע אסור לה מוצרי חלב.

תודה 🙏

קוואקר.מוריה
סתכלי באתר 'המתכוניה'רק טוב!

אתר מתכונים לתינוקות. אפשר לחפש לפי גיל, מרקם, רגישויות וכו.

מפעילה אותו תזונאית תינוקות וילדים. 

תודה, האמת שהסתכלתיבכינוי אחר
ולא מצאתי לגיל שלה, אם יש לך אפשרות לצלם מסך אשמח. תודה 
את רוצה דווקא לארוחת בוקר?מישהי מאיפשהו

אני התחלתי עם מרק טחון (ירקות ועוף והודו)

ואחכ גם מנה של פירות טחונים

אבוקדו/ תפואהמקורית
אבוקדו, טחינה, חביתה עם קצת מיץ של עגבניהראשונית

בננה מעוכה

אם היא אוכלת סלמון אז אולי טונה מתאים


להחליף ממש ארוחהמדברה כעדן.

זה לפי התגובה שלה... שאת רואה שהיא לא צריכה השלמת הנקה/תמ"ל אחרי הארוחה....


טונה

אבוקדו

חביתה/ביצים קשות מעוכות עם מלח ושמן זית

פשטידות

דייסת קוואקר (עם מים, כך אני תמיד עושה)

מרקים

קציצות טונה וקינואה

פירות מעוכים/ טחונים עם טחינה/ חמאת בוטניםיעל מהדרום

לק"י


חתיכות קטנות של לחם עם אבוקדו/ טחינה/ חומוס. עם זה אפשר גם חביתה.

לחם מטוגן

החלק הפנימי של המלפפון מגורד. או לתת לה רצועות מלפפון עם הקליפה, שתכרסם את הפנים שלו. רק לשים לב שהיא לא חותכת חתיכות גדולות.


ירקות מעוכים. אפשר להוסיף עם עוף או קציצות רכות.


אני מועכת הכל במזלג.

תודה לכולן על כל הרעיונות!בכינוי אחר
זה ממש משתנה מילד לילדרק טוב=)אחרונה

יש לי ילדים שבגיל הזה אכלו רק גרבר, והתינוק הנוכחי למשל כבר אוכל הכל כמעט..

בבוקר- חתיכות לחם קטנטנות טבולות בטחינה וחביתה

צהריים- אורז וקציצות מרוסק גס, קוסקוס ומרק (בגדןל מה שאנחנו אוכלים אא"כ זה לא מתאים עדיין אז משתדלת שיהיה לו מרק טחון)

ערב- משתנה. מרק/ לחם מטוגן/ פנקייק מקמח מלא/ שאריות מא. צהריים/ ביצה קשה מרוסקת עם טחינה/ פשטידה כלשהיא/ אבוקדו

הרגשה אחרי הפלהכמהה ליותר

מאוד התלבטתי אם לשאול ואיך לשאול, אבל ממש בוער בי.

אני רואה פה בפורום, וגם מסביבי, שהפלה היא אירוע מאוד קשה לאישה, שזה דבר שממש מרסק נפשית, שנשים בוכות אחר כך הרבה, במשך תקופה לא מפסיקות לחשוב על האובדן, ושזה ממש קשה להם.

כמו ששיתפתי, ביום ראשון האחרון גילינו שאין דופק, וביום חמישי החרון עברתי גרידה. שבוע 13+3.

כמובן שהיה לי ממש הלם וקשה כהודיעו שאין דופק, אבל לא פרציתי בבכי או משהו כזה , וגם בהמשך חוותי את זה בצורה די קלילה.
וזה לא שלא חיכיתי להריון, חיכיתי מאוד, התרגשתי מאוד, כשראיתי דופק פעם ראשונה, ממש בכיתי. דיברתי אל העובר, תיכננתי כבר שמות אם זה יהיה בן ואם זה יהיה בת, קניתי עגלה חדשה, הייתי ממש בהתרגשות סביב זה.
אבל מרגע שנודע לי שאין דופק, לא נשברתי ולא התרסקתי בשום צורה. בכיתי טיפה, אבל בעיקר הרגשתי אדישות, הרגשתי סוג של תחושה של "הייתי בטוחה שזה יקרה לי, לא באמת מגיע לי עוד תינוק".
אני מרגישה מצויין מבחינה נפשית, אני מרגישה שמחה, אני מאושרת שזכיתי שיש לי כבר שני ילדים. אני ממש מרגישה ומשדרת אושר.

אני לא מבינה אם משהו דפוק בי שאני לא מקבלת את זה כל כך קשה.
אני מרגישה שהמשפחה והחברות שלי, מקבלות את הידיעה הזאת על זה שאני כבר לא בהריון, בצורה הרבה יותר קשה ממני.
כשהודענו לחמי וחמותי, חמי ממש בכה, בדמעות. כאב לי הלב הלב בשבילו, לא הבנתי איך הוא מקבלת את זה יותר קשה ממני.

בעלי לא אומר לי כלום, אבל מתחת לפני השטח, אני מרגישה כאילו הוא מצפה ממני להגיב אחרת ממה שאני מגיבה.
הוא לא מבין למה אני כל כך שמחה, למה כל מי ששואל אותי איך אני מרגישה, אני אומרת לו שהכל בסדר, שאני מרגישה מעולה.

היום החלטתי לחזור לעבוד, אני בסך הכל עובדת מהבית בעבודה מחשבית, לקחתי חופש כבר מיום שני האחרון, והרגשתי שזה די והותר, במיוחד שאני מרגישה מצוין, פיזית ונפשית, 
ובעלי די הזדעזע מההחלטה, הוא לא מבין למה אני לא מנצלת את זה שאמרו לי בבית חולים לקחת 3 ימי חופשת מחלה, בהוא ממש משדר לי כאילו אני אוצה לרצות את כולם ואת העבודה על חשבון עצמי, אבל אני ממש לא מרגישה שזה על חשבוני, כי אני באמת מרגישה מצויין.

תודה למי שקראה עד עכשיו, כתבתי ממש הרבה, ומבולגן, ונראה לי שחזרתי על עצמי עשרות פעמים, ואני גם לא ממש יודעת מה אני רוצה ממכם 🤷‍♀️
אולי סתם לשמוע מה אתם חושבות. השיחה עם בעלי הבוקר ממש עירערה אותי, ואני תוהה אם משהו בי באמת לא נורמלי שאני רוצה לחזור לעבוד יומיים אחרי גרידה.

אניoo

לא עברתי הפלה

אבל

הכי נורמלי בעולם להקשיב למה שאת מרגישה ולרצות לחזור לשגרה


אף אחד לא אמור להגיד לך איך את מרגישה

זה הגוף שלך

את עברת את זה

אחרים עברו את זה יותר ממרחק

שלא יתערבו לך

ואם הם כן מתערבים

תבקשי מהם שלא

את נורמלית לגמרידיאן ד.

אין שום ספר הדרכות איך להרגיש אחרי הפלה ולכן כל אחת יכולה להרגיש ולחוש איך שמתאים לה.

 

אני גם לא חושבת שכולן חוות הפלה בצורה כל כך קשה כמו שנראה לך.

פשוט מי שחווה את זה בצורה מאוד קשה אז נוטה יותר לשתף את זה כאן או בחיים האמיתיים.

 

אני ראיתי את אחיות שלי שמאוד קרובות אלי שעברו הפלות בשבועות מוקדמים יחסית

אצל אף אחת זה לא היה טראומטי במיוחד, כן עצוב וכואב אבל נורא מהר חזרו לשגרה.

(רק אחת מהן שעברה הפלה אחרי שחיכתה הרבה שנים להריון אז זה באמת היה ממש ממש כואב ועצוב)

את מדהימהרוני 1234

כנראה יש לך חוסן אישי מאד גבוה וזה מעולה.

תקשיבי ללב שלך ותהי הכי כנה עם עצמך (נראה שדוקא במקרה הזה לרצות אחרים יהיה להיות שבורה "בכח").

לפעמים גם האסימון נופל באיחור והעצב מגיע אחרי כמה שבועות/חודשים וזה גם בסדר, תמשיכי להיות קשובה לעצמך.

אגב, פה בפורום הכי טבעי שהנשים שלקחו את זה יותר קשה יכתבו פה בניגוד לנשים האחרות. מי שלא לקחה את זה קשה פחות תרגיש צורך לשתף ולחפש תמיכה.

אני עברתי הפלהעדינה אבל בשטח
אחרי ציפייה מאוד גדולה טארוכה, ואכן נשברתי מזה ממש. אני מניחה שאם הייתי עוברת הפלה בתקופת פוריות רגילה וללא המתנה, כנראה הייתי עוברת את זה יותר בקלות. כל אחת והסיפור שלה, כל אחת ומבנה הנפש שלה, כל אחת והמצב הרגישי שהיא נמצאת בו לאותה נקודת זמן, אף אחד לא יכול להגיד לאף אחת איך להרגיש בשום מצב. רגש זה רגש. אולי את אופטימית מטבעך, אותי מלאת אמונה, ואולי חזקה, אותי את אחת שנאחזת בדברים הטובים, הכל יכול להיות. ואם את מרגישה טוב, למה להישאר בבית. כל מה שאת מרגישה לגיטימי לגמרי, תרגישי טוב בגוף ובנפש, בשורות טובות תמיד ♥️
נשמע לי ממש תקיןמתיכון ועד מעוןאחרונה

הייתה לי הפלה בעבר, בשלב קצת יותר מוקדם ממה שתיארת. הצטערתי, התבאסתי, ועברתי הלאה. ממש לא חוויתי את זה באופן דרמטי.

ולגבי לקחת חופשת מחלה, תעשי מה שטוב לך! אני יכולה לספר לך שעברתי בעבר הפלה בשלב מאוחר בהריון וקיבלתי חל"ד מלא וניצלתי רק 9 שבועות במקום 15 ומלא אנשים העירו לי שזה טעות, אבל עבורי זה היה הרבה יותר מתאים.

אין נכון או לא נכון, על אחת ומה שמתאים לה, זה לא אומר עליך שום דבר רע!!!

יוצאות עם הילדים לנופש?מולהבולה

בעלי ממש לא אוהב את זה....אומר שזה קשוח.אנחנו עם קטנים

ולפני שנתיים יצאנו והילדים היו בחוויה מה זה טובה !!!!!

אשמח לשמוע מכם לאן אתן יוצאות אם כן

לא בתי מלון כי זה סופר יקר

בעבר יצאנו לקמפינגרוני 1234

השנה לקחנו דירת איירביאנד בי

היו גם שנים שנשארנו בבית אבל כל יום יצאנו לאנשהו (מעין, מוזיאון וכו).

זה באמת עבודה קשה עם קטנים אבל אנחנו מאד נהנים בכל זאת.

אנחנו פחות, יותר טיולים של יוםשיפור
זה הרבה עבודה, הרבה כסף, הילדים לא תמיד ישנים טוב מחוץ לבית, יותר נוח לי לחזור בסוף יום מעייף איתם למקום המוכר והידוע.
וואי זה סגנון אישיואני שר

כילדה יצאנו כל שנה ל3 ימים,

שינה בבית ספר שדה בעיקר

והתוכנית היתה מסלולים...

ההורים שלי תמיד אמרו שדווקא כשהיינו קטנים היה יותר קל כי הלכנו יפה וכשגדלנו התחלנו להתלונן  😅


אני היום כאמא פחות אעשה את זה כי מסלולים זה פחות בשבילי ואז אם הילדים לא מתרגלים זה באמת לא הכי מתאים...


עדיין אפשר לחשוב על מקומות לא יקרים מדי (למרות שאולי עכשו זה שלב די מאוחר) - בית ספר שדה, אנא, מקומות אירוח אולי לא במקומות קלאסיים של הצפון שמבוקשים מאוד ולבנות תוכנית באיזור - ים, מעין, מסלול קטן... תלוי מה האופי שלכם.


מניסיון משפחתי בשנים האחרונות (כשיוצאים עם ההורים שלי ואנחנו כבר נשואים עם ילדים אז זה נהיה שבט) - באמת המקומות הפשוטים באיזורים לא מבוקשים מאוד הופכים את המחיר לריאלי יותר - הבית הארחה בהר ברכה, בסוסיא וכאלה... זה לא צפון כמו שמדמיינים קיץ אבל מאפשר.


וגם לצאת לימים בודדים זה פתרון.


אני חושבת שכדאי לעשות תכנון של הקיץ ככה שלכם ולילדים יהיה מול העיניים למה לצפות.

אצלנו היו שנים שכן והיו שנים שלאמתואמתאחרונה

בעיקרון כל עוד הרכב הכיל את כולנו - יצאנו כמעט כל שנה לצימר. היו פעמים שהיה מוצלח, והיו פעמים שפחות...

אחר כך עשינו הפסקה ארוכה בנופשים העצמיים שלנו (כן הצטרפנו למשפחה שלי לנופש משפחתי מורחב, שלפעמים בכלל היה אצל ההורים שלי בבית), ולפני שנה הרגשנו שהמשפחה האישית שלנו חייבת את זה, ויצאנו שוב לנופש משלנו בצימר. (בחרנו מקום נגיש בתחבורה ציבורית, כדי שנוכל לנסוע וגם להתנייד במהלך הנופש)

היה לנו טוב מאוד, אבל גם מתיש... כך שאני מבינה את בעלך ומבינה גם אותך.

השנה אנחנו חושבים לצאת לקמפינג, גם מבחינת המחיר וגם כדי שלא נצטרך להתארגן על זה מראש יותר מדי. נקווה שיהיה טוב...

אני חושבת שיש בזה משהו שמאוד מאחד משפחתית, לצאת לנופש משותף. מצד שני, אפשר גם ליצור חוויות משפחתיות מאחדות אחרות, שכוללות לינה בבית... (אנחנו למשל כמה פעמים הפכנו את הבית לבית מלון, וזה היה כיף מאוד לילדים ומגבש)

הריון עם התקן ודימוםמותקקק

התקן ושני פסים 
 

אנימיודעת שצריך להוציא את ההתקן, כרגע הוא עדיין בפנים כי הרופאה לא הצליחה להוציא


 

השאלה שלי היא לגבי הדימום, יש טעם לפניה דחופה לרופאה או שגם ככה אין מה לעשות עם זה?

דימום בינוני

להתקשר למוקד ולשאול?פילה
חיבוק גדול!!התייעצות הריון
תודה בנותמותקקק
אני בהלם, מרגישה ככ מושפלתמותקקק
מסתבר שהבדיקה היתה מזוייפת, לא שמצי לב שהיה כתוב שזאת "מתיחה חיובית של בדיקת הריון מזוייפת"

ארבעה ימים של רגשות מעורבים וטלטלה שנבעו משטות של אנשים משועממים


ולחשוב שאם לא הייתי עולה על זה הייתי כל חיי חושבת שזאת היתה הפלה

אמלההה איפה קנית את הבדיקות האלו?פרח חדש

הזמנתי מטמומותקקק
וואי וואיפרח חדש

ועוד ניסית להוריד את ההתקן... 🙈

מה??? אין גבול לאנשים. חוצפהיעל מהדרום
דווקא לא רואה את זה ככהמותקקק
זכותם למכור דברים כאלה, רק הייתי שמחה אם היו יותר מדגישים את זה שזה בדיחה
האמת שבהתחלה חשבתי שקונים כאילו בדיקה רגילהיעל מהדרום

לק"י


ואז מגלים שזה לא.

ואז הבנתי שהם מוכרים את זה לאנשים שרוצים לעבוד על אחרים. אבל זה גם מגעיל... זכותם למכור, אבל זה ממש רעיון חסר גבולות באנושיות.

מה??????שלומית.

אני בשוק שדבר כזה קיים

הכי לא מצחיק שיש 

🫂💙 סליחה, בטעות מאנונימיאנונימית בהו"ל
חיבוק גדול על ההרגשה המזעזעת!!מתיכון ועד מעון
אני בשוק. מי ממציא דבר הזוי שכזה?????אמהלה

ד"א, למה בדקת הריון אם יש לך התקן?

כי היה לי איחורמותקקק
ואני אחת כזאת שישר נכנסת לסרטים וחייבת לדעת
חיפוש בגוגל מצא לי כמה אתרים שמוכרים את זה🤦‍♀️יעל מהדרוםאחרונה
לק"י

הזוי להשתמש בזה בתור בדיחה.

😱😱🫂🫂🫂רקאני
וואווו. הלם.באתי מפעם

איזה נס שלא הוצאת את ההתקן!!

חיבוק , איזה חוויה מטלטלת! 

לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

באהבהנפש חיה.

אולי יעניין אותך