הי
אני ואישתי נשואים 8 שנים עם 3 ילדים.
אישתי כבר שנים בחוסר תפקוד מוחלט בבית, לא כביסות, לא כלים, לא אוכל, למעט תפקוד של הילדים- מקלחות, להלביש אותם וכו, היא לא עושה כלום. אני הרגשתי לא מעט פעמים שאני ממש קורס, ובקשתי שקצת תעזור לי, בהתחלה היא הגיבה בהבנה למציאות אבל לא תפקדה, ובהמשך התחילה להתעצבן מזה ולא היה אפשר לדבר איתה על כך.
היו גם עניינים של חוסר אמון
עזבתי לכמה ימים וחשבתי כל הזמן איך היא מסתדרת? קשה לה? וחזרתי לאחר יומים.
כשחזרתי היא פשוט הייתה נעלמת לי לשעות, גם כשהייתי צריך לצאת מהבית, אמרתי לה "תעשי מה שאת רוצה בחיים שלך, אבל תפסיקי להעלם כשאני צריך אותך".
שבת אחת היא אמרה שהולכת לחצי שעה, (היא לא שומרת שבת, אני כן) ולאחר 6 שעות שלא חזרה דאגתי והתקשרתי ולא ענתה, התקשרתי למשטרה ובדיוק היא חזרה ואמרה לי שהייתה במיון בבית חולים, עשיתי ביום ראשון מס ברורים והבנתי שהיא לא הייתה במיון ואמרתי לה את זה, בתגובה היא ענתה לי שלא מאמינה שבדקתי את זה-
והיו לנו עוד סיפורים של בעיות אמון וחשש לקשר מחוץ לנישואים בצורה קשה.
אמרתי לה שאנחנו מתגרשים סופית, והיא ישבה וביקשה שניתן עוד הזדמנות, ושזה רק "פיקציה" אבל אמרתי לה שאין לי אמון בה בכלל וזה סופי.
הדבר היחיד שמדאיג אותי הוא הילדים....איך הם יעברו את זה? איך נעשה שלא יפגעו? יש דבר כזה?
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה