1. לכל דבר בבית צריך להיות מקום מוגדר, מה שאין לו מקום מוגדר והוא לא רהיט, פריט נוי. לא קיים, להוציא.
מקום מוגדר הכוונה, מדף, שולחן, קופסא, ארון, מחוץ לבית.
ואני אסביר, המרחבים בבית צריכים להיות נקיים וחלקים כמו שחלק כבר כתבו כאן.
שיש, לי יש בשיש רק קומקום, מיקסר בצד אחד, מייבש סכום) אני אשים רק אחד יפה וקטן ולא משו גדול ושלא מוסיף גם מבחינה אסטתית). צד שני יש לי קופסת עוגיות וכלי לכפות כץ וכד, כנל מבחינתי יותר בגדר פריט נוי.
סלון יש רק רהיטים על בשולחן רק פריטי נוי.
צריכה מקום לכל מיני דברים קטנים כמן עפרונות עטים דפים הכל תמיד בתוך קופסאות גם אם במגירה או במדף תמיד גם בקופסא, יוצר סדר בעיניים, ובתוך ארון/מדף/מגירה.
אצלי כל דבר שנמצא במרחב הכללי שרואים הוא בתוך קופסא יפה, צנצנת או כל דבר שיוסיף גם יופי.
כנל טישוי ומגבונים בשירותים, פירות על השולחן, גומיות ומברשות שיער של הבנות במקלחת וכו.
מה שנמצא בתוך ארון/ מגירה נמצא בקופסאות.
בארונות בגדים אני כל תחילת סוף עונה ממיינת, מה ששומרת בשקיות ואקום ורשום מה הגיל, מין והעונה ומה שלא בטוחה שהחזיק או לא צריכה זורקת או מעבירה הלאה.
בחדר משחקים הכל הכל בתוך קופסאות במן כוורת/ארון/מדפים
יש באיקאה ארגוניות מצויינות, אני קניתי קופסאות גדולות עם סגירה של קליפיסים כאלה וגם לכל משחק וספר יש מקום מוגדר.
עוד אין לי ילדים גדולים אז אין לי ציוד בלי סוף, אבל הרעיון עדיין תקף לכל דבר יש מקום.
סתם רעיון שראיתי, ליד כל מיטה של ילד יש סלסלת קש/בד יפה שזה המקום לכל האוספים והחפצים האישיים שלו, ופעם בשבוע ממיינים. גם מוסיף יופי וגם מקום מוגדר.
אם יש צורך בעוד מקום אז מקצים מגירה או מדף, וגם פה חוזר הרעיון שאם זה נראה במרחב הכלללי אז מוצאים קופסא יפה.
במאקסטוקים וכד יש שפע בלי סוף.
סלסלות קש, קופסאות בד, קופסאןת פלסטיק אטומות בצבעים.
ואז משלבים אתזה בעיצוב של החדר.
מסכמת 3 עקרונות חשובים.
1. מקום מוגדר לכל דבר
2. כמעט כל דבר נמצא בקופסא בארון, מגירה, מדף
3. מה שבמרחב הכללי והוא לא רהיט נמצא בתוך כלי איסוף שיוסיף גם יופי.
עכשיו הבית שלי ממש לו מוזיאון, אבל מאוד קל לסדר כי תמיד יודעים מה לשים איפה, אגב גם מאוד מקל על החינוך לסדר ככה כי שילד יודע איפה לשים המשימה של לסדר הולכת לו מהר וכשאין לו מושג מה לעשות עם כל הבלאגן סביבו זה מייאש ובאמת לא יהיה לו כח.
בהצלחה
תודה על התגובה!