זה על פי ה'ילקוט שמעוני' באיוב (מ): "אמר ר' לוי כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה אף הקב"ה מושיבו בסוכתו של לויתן לעתיד לבא שנאמר התמלא בשכות עורו וגו' ".
נבאר בשלוש דרכים פשוטות על אף שיש בזה עומק רב:
1. יש בחינה של סוכות שזה בלוייה. ה' ליוה אותנו במדבר על ידי ענני הכבוד שהסוכה כנגדם. לעתיד, יהיה לנו לוייה קבועה של השכינה על ידי עורו של 'לויתן' היצור שמלווה.
2. בתהלים (קד, כו): "לויתן זה יצרת לשחק בו"- הלוויתן הוא יצור שמשחק. סוכות זה "זמן שמחתינו" וזה מגיע לשיא ביום השביעי של סוכות שכנגד דוד שהוא "בדיחא דמלכא" (זוהר ב, קז ע"א). לכן אנחנו זוכים בזכות השמחה שמגיעה לבדיחות ושחוק בסוכות (לא של קלות ראש), לעור של לויתן שמסמל את השחור לעתיד לבוא.
3. לויתן הוא יצור שבא מהמים ושולט על המים כמו שמבואר בגמרא בבבא בתרא עד ע"ב: " 'ויברא אלהים את התנינים הגדולים' (בראשית א, כא)... ר' יוחנן אמר זה לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון". לכן בחג שאנחנו מתרכזים בריצוי למים לכל השנה על ידי ארבעת המינים והערבה והתפילות בכל יום וביתר בהושענא רבה, וניסוך המים, ולפי ר"ת הסכך חייב להיות שיוכל לחדור לה גשם וככה פוסקים להלכה, ונידונים בחג על המים, לכן אנחנו מצליחים להתגבר על יסוד המים וגם על היצור החזק בו וזוכים שזה יהיה סוכה לראשינו.


