מישהי פה לייעץ לי?אנונימית באהב"ה
על ילדה בת 9,
לרוב מתוקה מאוד
אבל לפעמים ממש ממש מאתגרת.

היום היה יום ממש נחמד,
עשינו הרבה כיף ביחד.
ארוחת ערב עוד היתה באווירה טובה ממש.
נשאר רק שהיא תתקלח ותלך לישון.
אבל אז אבא שלה ביקש
שהיא תסדר את הדברים שהוציאה קצת לפני הארוחה
והיא קצת שיחקה ולא התייחסה
והוא כעס מאוד
ומשם זה הידרדר מאוד מהר
לכעס גדול של שני הצדדים.
וגם אני הצטרפתי בשלב מסויים
כשניסיתי לדבר איתה ולעזור לה להתאפס
והיא התעלמה לגמרי
והתחילה תוך כדי לדבר עם אח שלה
וזה ממש הכעיס אותי.

אני לא אפרט פה את כל המהלך.
ניסיתי חלק מהזמן גם לבוא לקראתה
אבל היא לא קלטה את זה,
והייתי צריכה עוד כמה פעמים להיות תקיפה מולה
כדי שהיא לא תהרוס את ההשכבה של האחים שלה,
מה שהגביר את הכעס שלה.
חשבתי שהיא תצא רגועה אחרי המקלחת
אבל זה ממש לא עזר.

אחרי שהיא יצאה מהמקלחת סוערת
שלחתי אותה לקרוא משהו לפני שהיא באה לישון
כדי שהיא לא תהרוס את ההשכבה של האחים שלה.
היא בחרה לכתוב לי במקום.
סתם ככה אני שמחה כשהיא בוחרת לכתוב לי,
ובאמת לפני שהיא הלכה לישון היא אמרה לי
שהיא שמה לי את מה שכתבה על הכרית שלי
ושהיא רוצה שאני אענה לה עד מחר
ושמחתי מזה שהיא בחרה לכתוב.

אבל עכשיו ראיתי מה היא כתבה
ואני מתלבטת מאוד איך נכון להגיב.

היא עשתה לי מעין 'דף עבודה'
עם שאלות ומקום לתשובות.
והיא שואלת שם שאלות מאוד קנטרניות -
'למה חשוב לך להרוס לxx (השם שלה) את הלילה?'
'למה את הכי כועסת על xx?'
וכו'
והיא כותבת שם שאם אני שוב אהרוס לה את הלילה
היא תעניש אותי בעונש קשה וגם תיתן לי עוד דף עבודה.
והיא גם מזמינה אותי לשיחה איתה מחר
שבה נדבר ואולי היא תסכים לשנות ממה שהיא אמרה
(שאולי לא תיתן לי 'עונשים')
והיא גם נתנה לי בצד השני מקום לכתוב באופן חופשי
אם יש לי עוד מה להגיד.
אבל מתחת לכל הדורות היא הוסיפה -
'אני לא רוצה שתכתבי את כל זה!!!'
ובסוף עוד מקום לחתימה
עם דרישה שהחתימה תהיה בשם שלי ולא 'אמא'.

בקיצור,
ברור לי שאני לא הולכת לענות לה בתוך הדף.
וברור לי שאני כן צריכה להגיב באיזשהו אופן
(נראה לי שבמכתב בדף נפרד,
וכמובן גם בשיחה - אבל לא זו שהיא יזמה
אלא שיחה שאני מזמינה אותה).

אבל אני באמת עוד בתהיות מה ואיך להגיב
היא כל פעם מפתיעה ומאתגרת מחדש
עם רמת הכעס שהיא מגיעה אליה
והדברים שזה מוביל אותה אליהם.

אשמח אם למישהי יש כיווני מחשבה
על מה כדאי לכתוב לה,
על איך כדאי לדבר מחר,
או בכלל מחשבות נוספות.

וגם חיבוק לא יזיק.
בעלי מותש אחרי שעבד קשה על הסוכה
והלך לישון מוקדם
ואני לבד פה...

כמה תיוגים, בתקווה שתהיו פה לענות...
@תיתי2
@קמה ש.
@מתואמת
@בת 30
@באר מרים
וכמובן כל מי שיש לה מה להוסיף...
זה נראה כאילו היא מנסה ל"חנך" ובעצם מחקה את ה"גדולLonely
גדולים. זה יפה שיש לה שיח ובדף היא מבטאת את מה שמפריע לה.
אני אישית לא היתי עונה לה בדף אלא לוקחת אותה לשיחה. מציינת בפניה שאני שמחה שהיא מרגישה /יודעת לבטא את מה שמפריע לה ואולי מהדהדת לה את התחושות שהעלתה :"אני מבינה שאת מרגישה שכועסים עלייך ו.....)מה שהיא העלתה במכתב" ומתייחסת לזה ומפתחת שיחה על זה.
כן הייתי מתייחסת למכתב ואומרת שהדף והפנייה לאמא לא נעשתה בצורה מכבדת ואפילו בחוצפה. ושכך לא פונים לאמא )לי אישית זה היה מפריע, לא יודעת אם גם לך" ( ושלאמא לא נותנים הוראות. אפשר ללמד,אותה איך כן לכתוב- אולי רק את הרגשות והיא יכולה להוסיף בקשה אלייך בפנייה מכבדת ונעימה.
גם בלי קשר, לאו דווקא ליחסי הורים ילדים, היא צריכה ללמוד איך להעביר את הרגשות שלה בצורה נעימה ולא כוחנית ודברים כאלה לדעתי מגיל צעיר צריך לטפטף להם.
כל הכבוד לך שלא הגבת מתוך כעס ולהט הרגע, אשרייך ממש!
הרבה הצלחה בס"ד🙏
תודה על התגובהאנונימית באהב"ה
ברור שצורת הפנייה שלה
היא לגמרי לא מכובדת ובהחלט גם חצופה.
וברור שזה מפריע לי.
מזל שזה במכתב
אז יש לי זמן לחשוב לפני שאני מגיבה.
כשהיא מתייחסת ככה בע"פ
זה הרבה פעמים גורם לי להרבה כעס עליה
ואני לא תמיד חושבת על איך נכון להגיב
ומגיבה בעיקר מהבטן.

אבל עכשיו כשזה בכתב
ויש לי זמן לחשוב לפני שאני עונה,
אני מרגישה שעכשיו היא עוד פגועה מאוד
והיא הגיעה לזה מתוך הרבה כעס,
ואם אני אכתוב לה שצורת הפניה שלה היא לא בסדר,
זה עוד יותר ירחיק אותה ויכעיס אותה.
ואני רוצה קודם כל לקרב אותה
לעזור לה להרגיש שהיא אהובה
ורק אחר כך, אחרי שאנחנו שוב מרגישות קרובות
(מקווה שזה יקרה בקרוב)
אז לדבר גם על איך פונים כשכועסים.
(וזה עדיין היה הרבה יותר טוב
מאשר להתעקש לבוא לחדר להפריע לנו,
מה שקרה לפעמים בזמנים אחרים.
לפחות היא הוציאה הכל רק בכתב הפעם).

בכל מקרה,
ברור שאני לא עונה לה בדף שהיא הכינה לי.
אני באמצע לכתוב לה עכשיו בדף נפרד.
לא על כל מה שקרה.
נראה לי שאת רוב הדיון נעשה בע"פ.
אבל רק מנסה להחזיר את ההובלה אלי.
שהשיחה שלנו מחר לא תהיה כי היא הזמינה אותי
אלא כי אני הזמנתי אותה.
ושהיא תבוא אליה מתוך הרגשה
שאנחנו אוהבים אותה ורוצים לפתור את הקושי ביחד
ולא שאנחנו במלחמה מולה.

עדיין לא יודעת איך תהיה השיחה איתה.
לפעמים יש לנו שיחות ממש טובות,
ולפעמים הכל מתפוצץ
כשהיא כל הזמן גוררת את השיח לכיוון של האשמה
ומאשימה אותנו בכל מה שקרה
וממציאה פרטים לא נכונים
כדי להסביר למה הכל באשמתינו
ואז אני מנסה לתקן אותה
והיא כועסת שאני קוטעת אותה ולא מקשיבה
וזה נהיה גרוע יותר ויותר...
מתפללת שהפעם זה יהיה טוב
ושיהיו לי המילים הנכונות
והסבלנות איפה שצריך,
ושהיא תהיה מוכנה לדבר באמת
וגם לשמוע ולהקשיב.
בכנותבת 30

מצד אחד זה נשמע ממש מורכב ועדין

מצד שני הדף שהיא כתבה לך ממש הצחיק אותי...

כלומר, אני מניחה שאפשר להסתכל על זה כאל חוצפה או חוסר כבוד או התנהגות לא מתאימה, ויש בזה אמת, כמובן. אבל אני חושבת שבגלל שהיא רק ילדה בת תשע יש בזה גם משהו מצחיק...או לפחות משעשע. שילדונת כזאת תכתוב לאמא שלה שהיא תעניש אותה ותתן לה עוד דף עבודה.

את מצליחה לראות את המצחיק שבזה?

אם כן, אולי דרך זה אפשר להגיע אליה בשיחה? 

יש מצב שהיא תצחק קצת על הדף שהיא בעצמה כתבה?

תודה על המבט הזהאנונימית באהב"ה
היא באמת קצת מצחיקה.
אני בטוחה שכשניזכר בזה עוד כמה שנים
זה בהחלט יהיה מצחיק להיזכר בזה.
אולי אני באמת אצליח להפוך את זה למשהו מצחיק
כבר בשלב הזה כשנדבר.
אני רק מקווה שהיא לא תרגיש שאני צוחקת ממנה,
אלא שזה יהיה בדיחה משותפת ביחד.
זה דווקא נשמע לי כיוון שיכול לעבוד
אם היא תהיה במצב רוח מתאים
שבאמת אפשר לדבר שיחה אמיתית.
הלוואי שזה יהיה ככה...
גם אותי זה הצחיק. היא יצירתית כל כך!יראת גאולה
לפותחת, חשבתי אולי אפשר כן לענות לה בתוך הדף, אבל בצורה של בדיחה, שתהפוך את הכל לחיוך,
אולי לתת לעצמך ציון, או אולי להדביק מדבקות של 'יפה מאוד', או לא יודעת מה, אבל להפוך את זה לבדיחה.
לדעתי לא כדאי כרגע 'לנזוף' בה על זה שהיא מזמינה אותך לשיחה, אלא לדבר על מה שהיה, ובדרך אגב בסוף, אחרי שיושרו ההדורים - לומר במשפט אחד שהיא צריכה לזכור שאמא היא אמא ותפקידה לחנך ולהיות אחראית על הילדים, וילדה לא יכולה לחנך את אמא. וזהו. לדעתי זה מספיק 🤷
וואו הלוואי ותצליחו ללבן ולרפא את הכאבLonely
אני באופן אישי היתי ילדה שלא ממש שמעו אותה ולא עשיתי בלאגנים וכו' אבל עכשיו בגילי 30 פלוס, אני מרגישה בכל פעם את כל ההיעלבויות עולות ואין לי את מי לשתף.
כי לא רוצה שיראו אותי קטנה ועלובה והרבה דברים שליליים אחרים.
אני פשוט בונקר.
ונשארת עם כל הכאב והקושי והגועל עם עצמי.
גם כי אצלנו במשפחה לא יודעים להתמודד ולפתוח.
אז אני מאחלת לך שתמשיכו לפתוח ולעבד ובע"ה שתצליחו גם לרפא ולאחד!
חיבוק על מה שעברתאנונימית באהב"ה
תודה על החיזוק. הלוואי שבאמת אני אצליח...
וברור , לא התכוונתי שתכתבי לה שהפניה שלה לא מכבדתLonely
אלא אחרי שתלבני איתה ותפתחו את הלב, תדברי איתה על איך נעים לפנות או מכבד לפנות לאמא/אבא..
ואשרייך, באמת צריך להעביר לה הרבה אהבה!! גם כשהיא מתנהגת כך.. מאמינה שהיא תזכור את האהבה שאינה תלויה בדבר.
תודה! כתבת יפה, הלוואי שהיא באמת תבין את זה...אנונימית באהב"ה
לא חושבת שהזמו להעביר לה אהבה זה כשהיאצהוב

היתה לא בסדר.

היא צריכה לדעת שהיא הרסה לעצמה את הערב.

האמת שאני אשמח לדעת מתוך מה את כותבתאנונימית באהב"ה
מתוך האינטואיציה שלך?
מתוך ניסיון?
מתוך ידע מקצועי?
כי על פי הגישות החינוכיות שאני לומדת מהן, וגם על פי האינטואיציה שלי, היא ממש זקוקה לאהבה הזו דווקא עכשיו.
כמובן שאהבה לא אומרת שאני מקבלת את ההתנהגות שלה. אבל אותה אני מקבלת ואוהבת בכל מצב...
ניסית בשיחות כאלהאיזמרגד1
להקשיב לה עד הסוף בלי לקטוע אותה, אחרי זה לשקף לה מה היא אמרה- בחוויה שלך עשינו ככה ואת הרגשת ככה, ואחרי זה להסביר מה קרה בחוויה שלך ומהצד שלך ובעצם לתקן את הפרטים שהיא המציאה? נראה לי שבדרך הזאת יכול להיות שהיא גם תרגיש שאת מקשיבה לה ואכפת לך וגם את מתקנת אותה בסוף על הפרטים שנראים לך שגויים...
את צודקת שזה מה שצריך לעשותאנונימית באהב"ה
זה ממש קשה לי.
לרוב אני קוטעת אותה רק כדי לתקן
ושם זה נגמר.
(לא שהשיחה נגמרת
אלא שהמוכנות לדבר באמת ולהקשיב באמת
נגמרת ברגע הזה.
משם זה הופך לשיחה של האשמות וכעסים).

אני צריכה לעבוד על זה.
מקווה מאוד לזכור מחר
ולהצליח להקשיב לה באמת.
לפעמים היא יכולה לדבר המון (גם 10 דקות ברצף)
ולחזור על עצמה שוב ושוב מכל הכיוונים
וכל השיחה היא על פרטים לא נכונים
שמטים את כל האשמה אלינו
כאילו היא איזו שיה תמימה שלא עשתה כלום
וזה יכול לשגע אותי להקשיב לה ככה
עד שהיא מואילה בטובה לסיים.
נראה איך יהיה מחר.
אבל אני אנסה באמת לזכור ולהזכיר לעצמי
לתת לה לדבר עד הסוף
ולשקף בסוף את הצד שלה
גם אם זה באמת לא תואם את האמת.
אולי אם אני אהיה מכווננת לזה
ואזכור שאם אני קוטעת אותה אני הורסת הכל,
אז זה בכל זאת יצליח לי.
הלוואי...
וואי בהצלחה🙂איזמרגד1
עוד משהו שעלה לי- לא מחייב שכל מה שהיא אומרת (גם השאלות בדף וגם הפרטים הלא נכונים שהיא מעלה בשיחות) הם כדי לקנטר... יכול להיות שאלו באמת התחושות שלה ואיך שהיא חווה את הדברים
אולי זה יעזור כשאת באה להקשיב לה, לחשוב שלא דווקא שהיא ממציאה אלא שהיא אומרת את האמת המאוד סובייקטיבית שלה...
צודקת, אני אנסה לראות את זה ככה...אנונימית באהב"ה
אני אתמקד בקטעoo
׳אבל אז אבא שלה ביקש שהיא תסדר את הדברים שהוציאה קצת לפני הארוחה
והיא קצת שיחקה ולא התייחסה
והוא כעס מאוד׳

כשדורשים/ מתעקשים עם ילד לסדר משהו (או כל דבר אחר שאינו קריטי) עלולים להגיע לקצרים בתקשורת שעלולים ליצור בעיות בקשר הורה- ילד. לרוב המחיר של ההתעקשות לא שווה אותה.

אז תגידי מה עם לחנך את הילד?
כשדורשים מילד, מחנכים אותו לציית.
בחינוך כזה הילד לומד לרַצות אחרים.

אני מסתכלת על ילד כמבוגר קטן, שצריך ללמוד הרגלים טובים ולהמנע מרעים.
לכן אני לא רוצה ללמד אותו לרַצות, אלא לבחור נכון, לתקשר נכון ולציית כשיש צורך.

כשמבקשים/ מציעים לילד לסדר, מאפשרים לו לבחור, האם יש לו כוח פיזי/ נפשי לסדר (גם מבוגרים שאין להם כוח, לרוב לא יסדרו) מתקשרים איתו נכון- מלמדים אותו לא להתעקש על כל דבר, לא לדרוש דברים אלא לבקש, לכבד את השני בכך שנותנים לו אפשרות בחירה.

כשהתקשורת עם הילד טובה ורגועה באופן כללי, קל להסביר לילד על קווים אדומים ואז קל לו לציית להם וככה הוא לומד לציית בעת הצורך.

אז תגידי מה עם כיבוד הורים?
כשמלמדים ילד תקשורת מכבדת, הוא באופן טבעי מכבד יותר את כולם וגם את ההורים.
ממש לא מסכימה. ילדה צריכה לעשות מה שאבא שלה מבקשצהוב

גם אם היא לא אוהבת את הסגנון

בגדול אני מסכימה איתךאנונימית באהב"ה
ספציפית בסיטואציה הזו לדעתי לא היה נכון
לדרוש ממנה לסדר.
ובטוח לא לכעוס עליה כשלא הקשיבה מיד.
היא היתה עייפה
והיא היתה באמצע להתלהב ממשהו ששיחקה בו
ובהחלט היה יותר נחמד אם היתה מקשיבה ומסדרת
אבל לא היה נכון לפתוח על זה חזית מולה.

ולכן זה יותר מתסכל אותי.
כי אם הייתי יכולה הייתי מתערבת לפני שזה התפוצץ.
אבל בדיוק לא יכולתי להגיב
ובעלי היה עייף
ופעל קצת מהבטן
וכשהצטרפתי לסיפור זה כבר היה מאוחר מידי.

והאמת שהחיכוכים האלו קורים מידי פעם ביניהם
ואני לא בטוחה שאני באמת יודעת איך להתערב נכון.
כי בעלי מרגיש שאני פוגעת בסמכות שלו
כשאני מנסה להתערב.
ואני לא ממש יודעת איך לעשות את זה בצורה נכונה.
צריכה לחשוב גם על זה
(אבל הפעם זה בכל מקרה לא היה רלוונטי).

בכל מקרה,
תודה שכתבת את הדברים.
לדעתי מאוד חשוב שלא תתערבי בינה ובין האבאמיקי מאוס
הסמכות והמעמד של האבא חשובים הרבה הרבה יותר. ולהכנס בינהם רק ייצר עוד ועוד מתחים כי יתווסף פה עוד מאבק כח מול האבא
ולמרות שחשוב להיות מסונכרנים מול הילדים עדיין לכל אחד מכם יש את הערוץ שלו וזה טוב ובריא

כמובן מעולה לשוחח ביניכם אחר כך או תוך כדי אבל הרחק מהילדים ולנסות להגיע להבנה ודרך פעולה מתואמת אבל גם אם יש אי הסכמות או אי הבנות - זה בסדר.
כשהוא מבקש הוא יבקש איך שהוא רואה לנכון וגם יסיים את הסיטואציה איך שהוא בוחר
וכשאת מבקשת תעשי את זה בדרך שלך

ברור לי שקשה לפעמים להתאפק, גם אני הרבה פעמים מתערבת אבל תמיד מתחרטת על זה אחר כך...

לגבי התגובה אין לי משהו חכם לומר,הילדים שלי עוד לא בגיל לכאלה תחכומים אבל כבר מדמיינת אותם עושים את זה ויוצא לי קרניים.
מה שכן היא באמת ילדה חכמה וחדה
את צודקת, אני צריכה לעבוד על זהאנונימית באהב"ה
זו נקודה שממש קשה לי
בעיקר כשהוא עושה דברים
שברור לי שיעשו נזק.
אני קוראת המון על חינוך
הוא הרבה פחות
בזמנים שמדברים ביחד הוא תמיד אומר
כמה הוא מעריך את הגישות החינוכיות שלי,
אבל בזמן אמת לפעמים הוא פועל מתוך הבטן
ולא בצורה שנכונה לסיטואציה
ואני לא באמת מצליחה לדעת מה נכון לעשות.
ולרוב אני לא מצליחה לעצור את עצמי מלהתערב.
לפעמים ההתערבות כן מועילה
ולפעמים רק משבשת עוד יותר.
התערבות כן יכולה להועילoo
כשהיא נעשת בצורה מכבדת וכשיש הבנה זוגית: שהתערבות היא לא הפרעה אלא עזרה, שבעיות לא פותרים בכוח אלא בנעימות ועדיף לחכות עם פתרון הבעיה, מאשר לפתור בכוח.

לגבי סמכות ומעמד הורי- כשהורה כועס מאד, זה יותר חוסר אונים ואיבוד שליטה, מאשר סמכות ומעמד. לכן עדיף להתערב ולעצור את הסיטואציה. כמובן שחשוב בצורה כמה שיותר מכבדת.
תודה שכתבת את זהאנונימית באהב"ה
כרגע זה לא נעשה בצורה נכונה אצלנו.
אני לא מצליחה לעשות את זה בצורה מכבדת
ובעלי לא מוכן לקבל
(אולי בגלל הדרך שאני מתערבת).
אבל באמת הרגשתי שאני לא שלמה
עם לוותר על זה לגמרי.
ומסכימה מאוד על מה שכתבת
שכעס הוא לרוב חוסר אונים ואיבוד שליטה
ולא באמת סמכות הורית.
אבל אני אצטרך ללמוד איך לעשות את זה נכון
ולדבר עם בעלי שיראה את זה כעזרה.
אני עדיין חושבת שהתערבות לא תועילמיקי מאוס
אבל זה כנראה גישה שונה פשוט...

בעיני לכל הורה יש אחריות על הקשר שלו עם הילדים. והרבה יותר חשוב האוטונומיה שלו מאשר מה בדיוק הוא אומר לילדים ואיך, מכל דבר הם לומדים וצומחים לא רק מהתנהלות מדויקת ו"צמר גפן" (לא שלכתחילה אני בעד להתעצבן עליהם או לכעוס חלילה אבל זה חלק מהיותנו אנושיים וגם לזה יש מקום אם זה יצא ככה)
ולא צריך להתערב ולא לחנך את בן הזוג בטח לא ליד הילדים

בוודאי שכדאי ללמוד יחד ולחוד איך להתנהל עם הילדים בנועם
ורצוי לדבר על זה יחד לא ליד הילדים
ואפשר לעזור אחד לשני אם השני מעוניין בזה אבל רק אם זה מה שהוא מבקש ומעוניין
אפשרoo
להתערב בלי לחנך. זה יכול לעבוד נהדר, מניסיון.
זה לא מסיר את האחריות מההורה על הקשר עם הילד, זה פשוט עוזר.

ילדים לא רק לומדים וצומחים, לפעמים הם נפגעים ומקבלים מודל גרוע לחיקוי.

אף אחד לא מתנהל בצורה מדויקת, כי כולנו בני אדם. לכן מאד חשוב לעשות השתדלות לתקשר בצורה נכונה, עד כמה שניתן.
את יכולה לתת דוגמא איך זה מתנהל כשזה כן מוצלח?אנונימית באהב"ה
אולי זה יוכל לעזור לי להבין
איך יהיה נכון לעשות את זה אצלנו.
אנחנו כבר שנים מדברים על זה
ובזמן השיחות בעלי מסכים
שלפעמים הוא צריך עזרה
ואני מסכימה שאני צריכה לעשות את זה
בצורה מכבדת
אבל כשזה מגיע למעשה
זה המון פעמים לא עובד בצורה טובה.
קודם כלoo
צריכה להיות הסכמה על איך פותרים בעיות. כי אם אין הסכמה כזו, אז כל התערבות עלולה להפוך לויכוח.

אנחנו באותו ראש שלא פותרים בעיות בכוח. גם מידי פעם אנחנו מדברים על האופן שבו פתרנו בעיות בעבר ועל אופנים אפשריים לבעיות פתוחות.

בעת צורך להתערבות, השני בא להתערב בגישה של עזרה, לא בכעס. אם אני מרגישה כועסת מהתנהלות של בעלי, אני אנסה להרגע מהכעס ולא אנסה להתערב.

התערבות מכבדת יכולה להיות:

להגיד לשני בשקט ׳תתעלם׳ כשהילד עושה סצנה וההורה נגרר בתגובה אחריו.

כשהילד ׳משגע׳ את ההורה והוא נהיה חסר סבלנות, השני קורא לילד וממשיך טיפול איתו.

כשהורה עצבני על ילד שהשאיר לכלוך או בלגן, השני אומר מילות הרגעה מכובדות להורה העצבני ואומר לילד שיעזור לו לנקות/ לסדר, ועוזר לו או עושה את רוב העבודה (אם לילד אין כוח)
גם אנחנו עושים את זההמקורית
זה לא לסתור את ההורה השני, זה לרכך את המסר מול הילד שלא יהיה נוקשה מדי. וגם, לפעמים, מוציא את ההורה הכועס מהלופ.
נכון וגםoo
זה נותן דוגמא חיה לילד, איך פותרים בעיות בשיתוף פעולה, בנעימות ובכבוד.
תודה לשתיכן. זה באמת נשמע טוב ככהאנונימית באהב"ה
הלוואי שנצליח להגיע לזה גם אצלנו.
אני לא הייתי משוחחת איתהצהוב

הייתי אומרת משהו בסגנון של"אני מבינה שהיתה לך איזו טעות והבאת לי משהו שלא התכוונת כי זה לא היה כתוב בצורה שבה מדברים לאמא. אם תביאי לי מכתב מתוקן ומכובד אסכים לדון איתך על העניין"

אבל אני רוצה לדבר איתהאנונימית באהב"ה
לא על מה שהיא כתבה.
על מה שהיה.
מקווה שתהיה שיחה טובה...
אחרי שיהיה לה דרך ארץ אפשר לדבר איתהצהוב


אם היא תצטרך קודם לתקן משהו לפני השיחהצהוב

היא תוכל לבוא מעמדה יותר קשובה.

וכמובן את לא ברוגז איתה ולא אומרת בכעס רק שאת פשוט לא יכולה לשוחח איתה לפני שהיא תטפל בפשלה הזו.

כרגע לא נראה לי שיעבודאנונימית באהב"ה
אם אני אשרוד ממנה משהו בשביל לדבר איתי
זה יהפוך את זה לעוד יותר מלחמה ביננו.
ובכל מקרה כבר הזמנתי אותה לשיחה
אבל אני מרגישה שזה יותר נכון לנו כרגע.
אנסה...קמה ש.

ה' שפתי תפתח

 

 

הי אנונימית יקרה,

 

 

דבר ראשון, תודה רבה על התיוג!

 

שנית, התחברתי לכמה דברים שכבר נכתבו כאן (סליחה שלא מזכירה כל פעם עם תיוגים):

 

* שאת מהממת שאת לוקחת את הזמן כדי להגיב לסיפור הזה בצורה הכי טובה שאפשר, שאת מתייעצת ושאת שוקלת את צעדייך. אני בטוחה שזה הרבה יותר מוצלח מאשר להגיב מהקישקע, כשהכל סוער בתוכנו. אשרייך ואשרי הילדים שלך שיש להן אמא כזאת ❤. בכלל מכל ההודעות שלך ממש ניכר כמה את אמא טובה, וגם רעייה טובה, שעושה את המיטב כדי לענות בצורה הטובה ביותר לצרכים של בני הבית! גם רואים את הכנות שלך, איך את מספרת את כל החלקים השונים של האירוע שהיה, כולל החלקים שאתם אולי לא פעלתם בצורה הכי אופטימלית. ממש שומעים את המודעות הגדולה שלך ואת היכולת להסתכל על כל הצדדים השונים של התמונה.

 

* הפרגון על האישיות של הבת שלך 🙂- היא נשמעת ילדה עם אופי, פלפלית קטנה וחכמה כזאת. אני בטוחה שזה לא קל כל הזמן, אבל יש לזה גם המון צדדים מעולים. וככל שהיא תגדל, היא בע''ה תלמד לנתב את התכונות האלה רק למקומות טובים.

 

* אהבתי את מה שכתבתן - שיום אחד עוד תצחקו מכל זה. לגמרי-לגמרי 😅! זה ממש עוזר להסתכל על זה ככה. זה מוריד מהדרמטיות של הרגע ומאפשר להסתכל על הדברים בצורה יותר אוביקטיבית ושקולה.

 

* שזה טוב שהיא כתבה את הדברים והביעה אותם! אומנם הדרך הייתה לא הכי מותאמת, אנחנו מסכימות. אבל הייתה כאן תקשורת! או לפחות ניסיון להיות בתקשורת. זה גם אומר שהיא מרגישה מספיק ביטחון בקשר ביניכן כדי לפתוח את התחושות המאד כואבות שהיא חוותה אתמול, כמו ש@Lonely כתבה. 

 

***

 

לגבי העובדה שזה נעשה בצורה לא מותאמת, לא מכבדת, לא כמו שמדברים לאבא ואמא - הכל נכון. אבל בסופו של דבר, ילד לומד מתוך זה שהוא מנסה דברים. הוא מנסה סוגי התנהגות, ואז תפקידנו הוא להסביר לו מה נכון ומה לא. אני מניחה שהיא ידעה שהיא כותבת בצורה תוקפנית ולא הכי מכבדת. אבל האם היא באמת קלטה עד כמה זה לא קשור לדבר ככה לאמא? לא בטוח. 

 

בעבר, הייתי ממש מזדעזעת אם ילד היה אומר לי משהו מאד לא מכבד. היום אני לרוב מצליחה לזכור שמה שקרה עכשיו זה שהוא ניסה סוג דיבור מסוים. ומה שעלי לעשות, זה להסביר לו שזה דבר שלא עושים. אני גם מוצאת שככל שאני מצליחה להסביר את זה בצורה רגועה יותר (עדיף

 לא תוך כדי האירוע עצמו, אלא כשהילד פנוי להקשיב וללמוד משהו חדש), כך המסר נקלט טוב יותר.

 

בכללי, כמו ש-@oo כתבה לא פעם, חשוב להשאיר לילד מרחב גדול יותר לטעויות. הוא רק ילד, והתפקיד שלנו הוא להוביל אותו לאט-לאט אל הדרך הנכונה.

 

***

 

לעניות דעתי, כדאי להתעכב גם על התוכן של המכתב. הילדה שלך כותבת דברים מאד נוקבים, כי היא כנראה מרגישה דברים מאד נוקבים. יכול להיות שהייתה שם הצטברות של כל מיני פעמים - שהתפרצה אתמול בלילה דרך 'דף העבודה' הזה. 

 

במילים אחרות, אולי המכתב הזה היה מעבר לאירוע הנקודתי שקרה אתמול? אולי היא ניסתה להעביר לך איזשהו מסר לגבי איך היא מרגישה בפנים הרבה פעמים בכל מיני סיטואציות דומות? אולי יש שם איזשהו כאב שדורש התייחסות יותר מעמיקה? 

 

מנסה כיוון מסוים (כמובן שתדייקי-תתקני אותי אם זה מרגיש לך לא קשור!) - היא שואלת למה את הכי כועסת עליה. בין אם זה נכון אוביקטיבית ובין אם לא, היא מרגישה שיש הרבה כעס שמופנה כלפיה דווקא. הייתי מנחשת שתחושה כזאת מלווה בתחושה שפחות מקבלים או אוהבים אותה. עכשיו, אני בטוחה שאת הכי אוהבת אותה בעולם!!!!! אבל לפעמים ילדים מפרשים תגובות שלנו בצורה מאד מסוימת (מדברת מתוך דברים שיכולים לקרות גם אצלנו) ולקחת את הדברים למקומות שהם פחות אהובים או רצויים. 

 

בהקשר הזה מעניין שהיא כותבת לך באותו מטבע לשון שאת כתבת לנו. היא כותבת לך ''למה חשוב לך להרוס לxx את הלילה''. ואת הזכרת לנו שהיה לך חשוב שהיא לא תהרוס את ההשכבה של האחים (הכי מובן! אין דבר מעצבן כמו ילד שמפריע להשכבה של אחיו 😖). 

 

בין אם השתמשת במילה 'להרוס' כשדיברת אליה ובין אם לא, יכול להיות קלטה תדר כזה? ואם כן, שזה ישב לה על איזשהו עצב רגיש, איזושהי תחושה שהיא 'גורם מפריע' ח''ו? לפעמים ילד יכול להרגיש שאין לו מספיק מקום בתוך המארג המשפחתי, מכל מיני סיבות. ברור שהוא חשוב לנו הכי בעולם, ואהוב לנו הכי בעולם, אבל בגלל כל מיני דברים, הוא מרגיש אחרת. 

 

ואם יש אמת במה שכתבתי, אולי היא כתבה את מה שהיא כתבה מתוך מקום של הגנה. משהו כמו ''אני לא זאת שהורסת. אתם אלה שהורסים!''.

 

אם הכיוון הזה מדבר אלייך, אולי אפשר לחשוב מה ניתן לעשות כדי לעזור לה להשתחרר מהתחושה הזאת. יכול להיות שזה עניין פשוט של סמנטיקה. במקום להגיד ''זה מפריע לי בהשכבת האחים שלך'' לנסות לסגל משפט חיובי כמו ''ממש חשוב לי שיהיה שקט ורוגע ושאוכל להרדים אותם. אני ממש סומכת עלייך שאת יכולה לשתף איתי פעולה, ילדה גדולה ובוגרת שלי''.

 

ויכול להיות שזה ידרוש עוד שינויים ועוד דיוקים בעוד תחומים של ההוואי ביחד, מעבר לעניין של ההשכבה.

 

***

 

לגבי השיחה עצמה - אהבתי את ההצעה של @איזמרגד1 לשקף לה את מה שהיא מרגישה לפני שאת מגיבה ומציגה את זווית הראייה שלך. אני מבינה את מה שכתבת לגבי זה שאם תתני לה, היא תוכל לדבר ברצף גם 10 דקות ואני לגמרי יכולה להסכים שזה יכול להיות מתיש (מניסיון עם ילד אחד שיכול לעשות את זה גם). 

 

לכן נראה לי חשוב מאד שתקיימי איתה את השיחה הזאת (אם עוד לא קיימת אותה) כשאת תהיי עם כוחות ופניות אמיתיים. כי זאת שיחה חשובה... עובדה שהקדשת לכל זה שרשור ❤

 

בנוסף, מכיוון שהיא כבר כתבה לך (!), יש לך אולי דרך לקצר את הדברים. במקום להתחיל מ''את רוצה לספר לי איך הרגשת אתמול?'', את אולי יכולה להגיד ''קראתי את מה שכתבת לי אתמול, ומתוך מה שקראתי, הבנתי ממך שהרגשת כך וכך''. אפשר שזה יעניק לה את התחושה שראית ושמעת אותה, ושמכאן היא אכן תהיה פנויה יותר לשמוע גם את הצד שלך.

 

***

 

זה מה שעולה לי כרגע,

מקווה שמשהו מכל זה יעזור...

המון הצלחה יקרה!!!!!!❤❤❤

 

איך אני שמחה שהספקתי לקרוא אותך לפני שדיברתי איתהאנונימית באהב"ה
ממש עכשיו אנחנו אמורות לדבר
אבל רציתי רגע להתכונן עם עצמי לפני
וגם בדקתי אם יש עוד דברים שכתבו לי פה.
והדברים שכתבת ממש קולעים.
עזרת לי מאוד בחשיבה על מה ואיך לדבר איתה.
ומה שכתבת על הסמנטיקה של 'להרוס'
זו נקודה חשובה שלא שמתי לב אליה.
ובאמת אנחנו לפעמים משתמשים בביטוי הזה
ואת צודקת שזה שדר לא נכון שצריך לשנות אותו.
נתת לי הרבה כיווני מחשבה טובים.
ותודה גם על כל הדברים הטובים שפתחת איתם,
למרות שכל הדברים כבר נכתבו פה,
ממש עזרת לי כשאיגדת הכל ונתת לי הרגשה טובה
על כל הטוב שעוד יש פה, למרות מה שהיה.

הולכת עכשיו לדבר איתה,
מתפללת שיהיה מוצלח.
(ב"ה היא במצב רוח טוב.
כשאמרתי לה שנדבר עוד מעט
היא אמרה שהיא כבר בכלל לא זוכרת מה היה
אבל אני חושבת שבכל זאת השיחה הזו חשובה.
ושמחה שהיא לא מגיעה אליה מתוך כעס).
בהצלחה!באר מרים
מה שלומך? איך היה?יעל...
תודה! אני חושבת שהיה בסדראנונימית באהב"ה
בהתחלה היא לא ממש רצתה לדבר
וטענה שהיא כבר שכחה ואיך טעם לדבר על זה שוב.
אבל בכל זאת רציתי כן להתייחס לדברים
וניסיתי לדבר איתה
מתוך שיקוף של מה שהיא הרגישה
וגם הסבר על מה לא היה מתאים בתגובה שלה.
והרגשתי שהיא לא ממש איתי
וזה לא היה כמו שבאמת רציתי שיהיה.
אבל בהמשך איכשהו הצלחתי לשנות את הכיוון
והרגשתי שהתקרבנו יותר.
מקווה שזה באמת היה נכון.
❤️ איזו מהממתקמה ש.
בס״ד

שככה התכוננת לשיחה הזאת איתה!

אני בטוחה שזאת הייתה אבן דרך חשובה, גם אם ההקשבה והנוכחות שלה לא היו 100%. כל-כך התכווננת אליה, אין מצב שזה לא הגיע ללב שלה איכשהו.

וזה שבסוף הרגשת שהתקרבתן יותר, זה מאד משמעותי!

לגבי זה שאת מקווה שזה היה נכון - הדבר הטוב בהורות זה שזה תהליך אינסופי, שאפשר לדייק, לשפר ולתקן כל הזמן. לכן, גם אם היה רק חצי מוצלח או חצי נכון, זה בסדר גמור כי זה רק עוד תנועה אחת באינסוף שמרכיב את הקשר ביניכן ואת החינוך שלכם אותה.

אני באמת באמת ממש מעריכה אותך על כל מה שכתבת לאורך כל השרשור. באמת שיש לה המון מזל שאת אמא שלה 💗
תודה על כל החיזוקים!אנונימית באהב"ה
אין לי זמן אבל היה לי חשוב להתייחס בקצרצרהתיתי2
ממש מזכירה את הבת שלי האהובה שלי.
שצריכה המון המון חום ואהבה ובטחון פנימי שאוהבים אותה, גם כשהיא טועה, גם כשאנחנו עייפים ומגיבים בכעס לטעויות שלה.
יש לה עולם פנימי חי ותוסס ועשיר, והמון רגשות עדינים ועוצמתיים (ביחד) ובגיל הילדות עוד אין מודעות ויכולת לנהל את הרגשות, ואת ההתנהגות המאתגרת שבאה בעקבות הרגשות.
היא רוצה להיות הכי טובה בעולם, הכי אהובה, הכי בסדר, ולא מצליח לה.
וזה כואב לה מאוד, ועוד יותר כואב לה כשהיא מרגישה שהסביבה לא מרוצה ממנה
ומשם זה כדור שלג.
גם אנחנו באותה מידה, עייפים, טרודים, עמוסים, מרגישים לא מספיק אהובים רצויים ומוערכים, ומגיבים מהבטן. אז מה לנו להלין עליה...
כשהבת שלי מתחילה עם רגשות תסכול, רגשות קיפוח, ותוקפנות, אני יודעת שהיא הכי צריכה את הלב שלי.
ואם אני לא יכולה באותו רגע (כי גם אני עייפה ועמוסה), אז אמצא הזדמנות אחרת לזמן משותף מקרב לבבות.
שיחות חינוכיות לא יועילו, רק ירחיקו... תאמיני בלב הטוב שלה שרוצה להיות טוב, ולא מצליח לו למרות הרצון העמוק.
תאמיני בלב הטוב שלך, שרוצה להיות הכי טוב עבורה, ולא תמיד מצליח, לא תמיד יכול להיות פנוי. מחילה לעצמך ומחילה לה...
יש כאן עוד נושא שעולה, הוא נושא ההובלה ההורית, שהיא מזמינה אותך להוביל אותה דווקא בדרך שבה היא מתריסה על ההובלה שלך.
לרותי דריאל יש הרצאה חינמית על הובלה הורית, אולי גם בפודקאסט, מאוד כדאי להקשיב. אין לי זמן להרחיב כרגע.

המון מחילה לעצמך, הורות היא ריצה למרחקים ארוכים, וכולנו עייפות, מותשות, טרודות... ולא תמיד מצליחות להיות עם לב פתוח וסבלנות. אלה החיים. העיקר ההתפתחות, הלמידה, החוויה של הילדה שיש חשיבה והשקעה בקשר.
תודה על מה שכתבתאנונימית באהב"ה
עזרת לי להבין אותה יותר.
אשתדל לחפש עוד על ההובלה ההורית.
אני בהחלט מרגישה שיש פה עניין שצריך לעבוד עליו.
ותודה שהתייחס למרות שלא היה לך הרבה זמן...
סליחה שלא עניתי בזמן אמת... מתואמת
לא קראתי את כל התגובות, אבל נראה שענו לך פה תשובות חכמות.
אני רק רוצה להגיד שהבת שלך נשמעת חכמה ופלפלית ממש, וכמה שזה קשה עכשיו - יכול להיות שבעתיד הפלפליות הזו תעזור לה בחיים בצורה נהדרת.
ובינתיים - היא צריכה ניווט בתוך הפלפליות הזו, ואתם הורים מדהימים שמצליחים לתמוך בה יפה...
מקווה שהצלחת לדבר איתה עכשיו על הסיטואציה הנוכחית...
תודה, זה מחזק לקרוא את נקודת המבט הזואנונימית באהב"האחרונה
מקווה שזה פורום מתאים, אבל אני קרובה מידי למאה.שימושית

וזה לא מאה שמח כי זה מאה קילו

אז חשבתי אולי לפתוח שרשור דיאטה יעזור לי, ובשרשור הזה נשתף-

שעשינו פעילות גופנית

שאכלנו בהתאם לרצוי

נשתף/ נבקש רעיונות לפתירת אתגרים שעומדים בדרכינו

וניתן כח ועידוד להתמיד בשינוי ולהפוך את הדיאטה לאורח חיים.

משתדלתשימושית

מה איתך היום?

טקס בת מצווהגלי מטר

שלום לכן!

אנחנו לקראת בת מצווה ראשונה ב"ה ואשמח לשמוע רעיונות לתוכן משמעותי. הכוונה היא לא הפעלה אלא טקס מרגש שבו יש תוכן משמעותי שעוסק במהות היום.

עלה לי רעיון לבקש מהדודים שכל אחד יבחר איזו מצווה ויכתוב עליה קטע קצר שבו הוא מסביר מה מיוחד בעיניו במצווה הזו ומברך את בת המצווה שתתחבר אליה ותזכה לעסוק בה. ואולי יתן איזו מתנה סמלית שקשורה לעניין.

הרעיון מוצא חן בעיניי אבל אני לא בטוחה שזה יעבוד טוב כי ב"ה יש 9 דודים ועוד סבא וסבתא משני הצדדים, זה יוצא כבר 11 אנשים שידברו וזה נשמע לי כבד וארוך מדי, ומצד שני אי אפשר להזמין רק חלק מהדודים לברך.

אני מציינת שבמסיבה יהיו משפחה וחברות.

אם יש לכם רעיונות איך לשכלל את הקונספט הזה ולהתאים אותו או שיש לכן רעיונות אחרים לטקס משמעותי ומעניין אני ממש אשמח לשמוע.

אני מרגישה בצורך בטקס כזה כי לא יהיו ריקודים, הילדה לא רוצה. תהיה יצירה בהתחלה שמיועדת לכולם, אז חשוב לי שחוץ מזה ומאוכל יהיה משהו משמעותי מורגש.

תודה מראש!

אולי לפי אותיות השם?מאוהבת בילדי

למשל שרה-

ש- שלום

ר- ראיית הטוב

ה- התמדה

ואז לקרוא לדודים להקריא ברכה ולתת מתנה.

ובטח שאת יכולה לקרוא רק לחלק מהדודים.- נגיד את הדוד הגדול או נציג מכל צד, אולי רק סבא וסבתא.

תלוי כמה אותיות או רעיונות יש לך

אהבתי את ההצעה שלך 👍שימושית

זה רעיון נחמד אבל קצר לנו מדיגלי מטר

יש לה רק 3 אותיות בשם ורציתי שהחלק הזה יהיה יותר מ5 דקות. אז אפשר את זה ועוד משהו בנוסף, או ללכת לכיוון אחר...

תודה על ההצעה!

אשמח לשמוע עוד רעיונות

אפשר עם שם המשפחה..טארקו

הייתי בבת מצוה שהיה קליפ יפהפהשימושית

שהסריטו את נערת בת המצוה ב'מסע גילוי' איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את ה'

לא זוכרת מה בדיוק היה בסרטון, אבל היה שיחה של הבת עם סבים- סבתות שלה, המורה בבית ספר, חברה, דודים אחים

וכן הסרטה שלה אורזת מצרכים בארגון חסד, ועורכת שולחן שבת, זה היה מיוחד.

כיוון מעניין, תודה!גלי מטר

לחשוב איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את השם. הבת שלי ממש תתפדח אם נרצה לעשות לה סרטון כזה, היא לא תשתף פעולה, אבל אפשר אולי לכתוב ברכות ולתת מתנה סמלית לפי כל תכונה.

אני חושבת יחד אתכן, אולי להכין מצגת ולחפש סרטון קצרצר או תוכן אחר לפי כל תכונה ואז להסביר איך זה מחבר אותה למצוות

היא תתפדח מהרעיון שהיא מסורטת או מהתוכן?שימושית

עם התוכן היא תסתדרגלי מטר

היא פשוט לא תרצה להסריט את עצמה. אבל אולי אפשר להסריט את הדודים שידברו על מצווה מסויימת ויחברו אותה אליה, בסרטון נוכל לעשות את זה קליל וככה כל הדודים יוכלו לקחת חלק. נשמע שאפשר לפתח את הכיוון הזה

אולי אפשרעוד מעט פסח

שהיא רק תקריא טקסט, ושבסרטון עצמו יראו דברים אחרים (שקשורים לטקסט, אבל לא רוצה עצמה)?

עוד רעיון של סרטון שעשינו לשבע ברכותשימושית

אבל יכול להתאים גם לבת מצוה, הסרטנו דודים ובני דודים שנזרק אליהם אליהם דף מכווצץ לכדור, וכשהם פותחים את זה יש הודעה שאיקס- וואי מתחתנים (להמיר את זה שלאיקסית יש בת מצוה)

ואז הם מאחלים משהו בצורה חמודה (נניח אחד רץ מהר הביתה לקרוא לאשתו ולילדים, והקריא בצורה דרמטית את ההודעה ואז כולם הסתכלו אחד על השני כאילו הם ממש בשוק ואמרו במקהלה- זה סופי? אז נשאר לנו רק לאחל מזל טוב ושהבית שתבנו יחד יהיה מלא בצחוק, בחום ואהבה!)

איזה מושקעגלי מטר

נשמע מאוד חמוד, תודה

עשו לנו משהו כזה לקראת החתונהחושבת בקופסא

אבל בלי הודעה שמתחתנים. כל קרוב משפחה טפס בסרטון נייר מקומט, פתח אותו, והיה כתוב שם מילה או משפט עם גימטריה שזהה לשם שלנו ולפיה היה צריך לברך. בסוף הברכה המברך קימט של הדף וזרק לצד השני, ככה שבסרטון הבא נראה כאילו הם תפסו את אותו הדף מהמברך הקודם.

זה היה ממש חמוד, והגימטריות היו מעניינות וחלקן הזויות.

דווקא לבת מצווה נראה לי שטקס ארוך ומיגע עם דבר תורה ארוך מכל הדודים יכול לא להתאים לקהל של הבנות. אולי באמת אם משלבים את זה בקלילות והומור בלי לאבד את התוכן?

מסכימהגלי מטר

בזכות הרעיונות שלכן הבנתי שלהכין סרטון ערכי מהדודים זה הרבה יותר מתאים

אולי ליצור מזה סרטון?יעל...

כלומר, שלא בכל פעם יקום דוד וידבר. אלא להסריט מראש. לערוך את זה באופן יפה וכייפי. ככה גם מקצרים ומדייקים את הנאמר.. אפשר להוסיף תמונות שלה או סרטון שקשור למצווה שנאמרה..

נשמע מגניב, גם אני בדיוק חשבתי על זהגלי מטר

באמת יש כאן הרבה אפשרויות כשהופכים את זה לסרטון. אני מחפשת איך לעשות את זה קליל ולהוסיף אולי גם הומור וקטעים מיוחדים.

איזה כיף שאתם עוזרות לי, כל הצעה נוספת בכיוון תתקבל בברכה!

מה שאנחנו עשינופלספנית

בעזהי"ת

בסרטון.

עשינו בסגנון 'סליחה על השאלה': כתבנו מראש כמה שאלות- חלקן נוגעות לילדה (מה אתם מאחלים לה, איזה תכונה טובה אתם רואים בה, מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם חושבים עליה) וחלקן נוגעות בתוכן של האירוע (למשל אם זה על חסד- איפה החסד פוגש אותך ביומיום, אם זה על הודיה- על מה אתה מודה בחיים שלך, אם זה על שמחה- מה הדבר שמשמח אותך, אם זה על תפילה- לאיזה חלק בתפילה אתה הכי מחובר.. כאלה).

את הסבים והסבתות הסרטתי בעצמי עונים על כל 6 השאלות. מהדודים ביקשתי שמי שרוצה ישלח סרטון קצר שבו הם עונים על שאלה אחת או שתיים מתוך הרשימה, לבחירתם, והזמנתי גם לצלם בני דודים/אחיינים עונים על שאלה אחת, אפשר גם בזוגות.

בגלל האופי של הסרטון הזה, יש לך שליטה על האורך והטקסט. למשל אם מישהו ענה תשובה ארוכה, את יכולה לחתוך רק קטע קצר.. ככה בסופו של דבר יצא סרטון של נגיד 7 דקות (לשש שאלות), אבל משתתפים בו 6 סבים וסבתות באופן משמעותי, ועוד 4 דודים, ועוד 3 אחים של ילדת בת המצווה, ועוד 16 בני דודים משתי הצדדים, וגם נתתי אופציה לכוווווווווולם פשוט לא כולם ניצלו את ההזדמנות. אבל אין פה עניין של להעלב כי בסוף כולם קיבלו הזדמנות.

רעיון ממש מיוחד, תודה!גלי מטר

אנחנו נתנו למשפחה ערכיםמתיכון ועד מעון

כל אחד בחר ערך ונתן עליו מתנה קטנה והסבר קצר, היה יפה לטעמי

בבר מצווה שהייתיעוד מעט פסח

ביקשו מכל דוד לתת מתנה סביב ערך מסוים שההורים רצו.

ואז בשבת כל אחד הביא את המתנה והסבירו איך היא מתקשרת.

אבל בגלל שזה היה שבת, פיצלו את זה ל-3 חלקים. כי באמת יש אנשים שלא יודעים לקצר ומטריחים את הציבור...

הייתי מציעה רק לסבא ולסבתארינת 24אחרונה

4 זה מספר מעולה.

והרעיון הזה מקסים!!!

(אם בכל זאת את רוצה גם דודים את יכולה לרשום בוואטסאפ המשפחתי שאת מחפשת 2-3 מתנדבים ואז זה לא יוצא "לא נעים" שלא הזמנת מישהו)

מקווה וילדים גדוליםשימושית

שלום,

אני מתחילה את שלב ההתבגרות של הילדים (לא גדולים ממש אבל 8-10) וזה ממש מאתגר אותי ביום של המקוה.

השינה המאוחרת, הנוכחות שלהם כל הזמן שאני מתארגנת והשאלות למה אני יוצאת וכו'

בהתחלה עניתי שאני הולכת לסידורים, אבל זה רק מסקרן אותם יותר (והם רוצים לבוא איתי, ותלכי בדרך לפה ולשם...) ויוצר לי מתח פנימי ועצבנות.

אשמח לעצות איך מתנהלים נכון איתם ועם זמנים שצריך פרטיות ומרחב אישי גם בלי להינעל בחדר.

(אין לנו יחידת הורים אז כל ההכנות אני מרגישה שיש לי שותפים ועוקבים)

תודה.

הרגלתי אותם שלפעמים אני יוצאת בערבפרח חדש

לסידורים אישיים שלי

לפעמים זה ארוע

לפעמים התעמלות

לפעמים קניות

ולפעמים מקווה

ואני לא מרחיבה כל פעם לאן בדיוק יצאתי

שאלה חרושה- יום בירושליםמתיכון ועד מעון

נהיה שבוע הבא באחד הימים בירושלים, רק אנחנו ו4 הקטנים (12-4)

אחה"צ נהיה אצל חברים, אבל רציתי להגיע בבוקר מאוחר או צהריים מוקדם, להספיק להגיע לכותל.

כמה עמוס בצהריים התחילת אלול בכותל, הקטנה שלנו פחות אוהבת המון (והגדול ביותר מרחף ברמות ...)?

ומה עוד כדאי לעשות או באיזור הרובע או במקום אחר עם חנייה נגישה ללא עלות או בעלות נמוכה/ הנחות אשמורת?

אנחנו היינו שבוע שעבר בירושלים עם בני 4-11 ותינוקמותק 27

והלכנו בערב המאוחר לכותל....

אמנם לפני אלול, לא היה כזה מפוצץ..

היינו במופע הללויה אש ומים בעיר דוד ולאחר מכן לכותל... היה נחמד.

לפני זה עשינו איתם סיבוב בשוק מחניודה וקצת בעיר...

למחרת נסענו איתם למוזיאון המדע, גם נחמד ממש. ובערב טיילנו איתם בגאולה

לגבי חניה- לנו היה הכי מוצלח לחנות בחניון נחל צופיטארקו

ומשם לקחת רכבת

לכותל ירדנו ברגל, בחזור לקחנו אוטובוס לרכבת כי כבר היו עייפים(וזה גם ככה עם המעבר)

מבחינת עומס לדעתי יהיה מלא רגיל אבל לא עמוס מאוד.. סיורי סליחות וכאלה הם בדכ בערב ויותר סמוך לר"ה.

בעיקרון בשעות הצהריים לא עמוס כל כךמתואמת

אפשר לטייל סתם בעיר העתיקה. אנחנו עשינו לפני כשבועיים מסלול חווייתי ואתגרי עם משימות בדרך. אם תרצי, אשלח לך את הדפים שהכנו בשביל זה.

אני אשמח! יתאים גם לסוכות?רחללי

כן, יכול להתאים (איכשהו פספסתי את ההודעה שלך)מתואמת

שולחת לך באישי. (תצטרכו לעשות בו התאמות למשפחה שלכם, כי זה מיועד למשפחה עם שמונה ילדים שיודעים לדבר)

מתאים גם למשפחות קטנות? (3 ילדים מדברים)שימושית

אפשר לנסות להתאים את זהמתואמת

הרעיון שבנינו הוא שעוברים בשמונה תחנות, ובכל תחנה אנחנו לוחשים לאחד הילדים מילה מתוך פסוק. בסיום מחברים בין המילים ויוצרים יחד את הפסוק השלם.

אז אפשר ללחוש לכל ילד כמה מילים מהפסוק, ואפשר גם לבחור פסוק או משפט אחר שקשור לירושלים וללחוש את המילים שלו רק בחלק מהתחנות.

מקווה שמובן...

נשמע רעיון יפה!שימושית

המילים שלחשתם כל אחד זכר עד התחנה האחרונה? ואני אשמח לשמוע על התחנות

כן, הם זכרו יפה, אפילו בת הארבעמתואמת

כמובן, הבאנו לה מילה קלה...

התחנות: כיכר ספרא, מגדל דוד, הקארדו, בית כנסת החורבה, החומה הרחבה, כיכר בתי מחסה, גן בית השלום, הכותל.

אפשר אולי, באותו רעיון, לתת פתקיראת גאולה

נכון (אף שזה רק למי שיודע לקרוא)מתואמת

זה גם אתגר - לשמור את הפתק בשלמותו עד הסוף

(ואולי זה דווקא טוב שהם לא יסתכלו בפתק כשמקבלים אותו - אצלנו הבן הגדול ניחש די מהר את הפסוק הסופי רק בעזרת המילה שקיבל...)

רעיון ממש מוצלחשימושית

אפשר גם להחביא בכל תחנה את הפתק והילדים צריכים למצוא ולהכניס למעטפה.

בסוכות אנחנו אוהבים ללכת לכותל ועם התחנות האלה זה יוצא טיול מושלם

נשמע מקסים!אר

אשמח גם אם מתאים לך

שולחת לך.מתואמתאחרונה

גם אני אשמחguest

תודה

שולחת לך.מתואמת

באלול העומס מתחיל רק בערברקאני

מהבחינה הזאת תהיי רגועה

האמת לא כדאי להגיע לשם עם רכב

אם כן אז חניון בתשלום קרתא או ממילא

יש גם את הר ציון אבל קשה למצוא שם חניות

אבל הכי טוב כמו שטארקו אמרה

לחנות בנחל צופים ולקחת רכבת

מכון המקדש או עיר דוד (נקבת השילוח)שוקולד לבן

לא רכבאנוני.מית

להשאיר את האוטו בשולי הרכבת הקלה (יש כמה חניונים שהם בחינם) ומשם ברק"ל. אם הילדים שלכם אוהבים רכבת זה אטרקציה בפני עצמה.

שנים לא הייתי פה...מחפשת רעיונות למתנות...בת 30

הגדולה יוצאת לשנת שירות, השניה יוצאת לחווה, בא לי לתת להן משהו קטן , לא יקר, אבל שימושי ושיתן תחושה של אבא ואמא אוהבים אותך

אשמח לרעיונות!

תודה לכן

איזה שלב מרגש!יראת גאולה

אולי משהו רקום, מגבת או חלוק מגבת, כרית / ציפית עם הדפס של תמונה וכיתוב,

בחנויות של הדפסות ומתנות יש הרבה דברים כאלו, החל מדובי, שעון, מעמד למכשירי כתיבה, או חריטה על נגן, עט ...

איזה מרגשנברשת

בקבוק חם (הכי כיף עם כיסוי פרוותי)

כרבולית מפנקת אפשר עם שרוולים וכובע

חלוק מגבת

קפוצון עם הדפסה של משפט וציור שקשור למשפחה.

תלוי באופי של הילדה וההרגלים.

אם מתאים לה אז יומן ועט לכתוב חוויות

או כוסות קפה (טבולות!) עם מלא שוקולדים לשעות הקטנות של הלילה עם החברות

או סט כלים למטבח אם היא מחובבות הבישול

בלוק עץ עם תמונה משפחתיתחילזון 123

שקית כביסה עם תמונה

קופסא לעוגיות מהבית עם משפט כלשהו

כל דבר שימושי כמו מצעים, מגבת, חלוק, בקבוק חם וכו'

אני עשיתי לבת שלימתיכון ועד מעון

קולאז של תמונות מהמשפחה, יצא ממש יפה.

עשיתי אותו דבר לבת קודמת שיצאה

הי לך 🙂oo

טוב לראות אותך

אני אוהבת לקנות חפצים שימושיים

כי זה כיף להשתמש במתנה באופן יומיומי

לבנים קניתי ארנק/ מזוודה/ מצעים

לבנות אפשר גם

או תכשיט / תיק

היי, ברוכה השבה!מתואמת

אצלי השנה (לראשונה!) יוצאים שלושה ילדים מהבית (אחת למדרשה ושניים לישיבה קטנה), והאמת שלא ממש חשבתי על הרעיון של צ'ופר כזה🙈

ברגע האחרון, ביום שבו התאומים שלי יצאו לישיבה (זה היה אתמול, אבל כבר נראה לפני נצח), קניתי להם חבילת עטים סמלית והדבקתי פתק: "עת לחבוק ועט לרחוק מחבק - שתזכה להרגיש את חיבוקה של התורה, וגם את חיבוקם של אבא ואמא".

אבל אולי באמת לבת שלי (שנוסעת בעוד כשבועיים) כדאי שאשקיע יותר... אז אעקוב פה אחר הרעיונות...

יופי, תודה לכן!!בת 30

שק כביסה זה רעיון נחמד מאוד! וגם עוד דברים פה נתנו לי כיוון. תודה יקירותי!! (ניפגש עוד כמה שנים...)

משהו עם הדפסתהילה 3>אחרונה

כרית, מנורת לילה, בקבוק שווה, תחשבי מה יהיה להן שימושי. לי עזר בזמנו להסתכל באתר של מוצרים להדפסה שהיה נגיש לי ולבחור משהו

הי, אשמח לתמונות של שולחן בת מצווה מי שהכינהמותק 27

מתכוונת לשולחן קינוחים,

לא שולחן ממתקים..

תודה מראש

מקפיצה לך. אולי בגוגל יש רעיונות?יעל מהדרום

בפרוג יש הרבה רעיונותבית פרטיאחרונה

מתכונים ותמונות

חפשי 'בר מתוקים בר/בת מצווה פרוג' ויהיו לך הרבה תוצאות

מזל טוב ובהצלחה!

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (או גם פחות קטנים) ושימושיים (חשוב) לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

שלום, לפי הכרטיס אתה גבר, וזה פורום אמהותיעל מהדרום

לק"י

אז נבקש שלא תכתוב פה בבקשה.

ואם טעיתי וזה ניק של שני בני זוג או משהו, אז תכתבו לי באישי ואשחרר את ההודעה.

מזל טוב!

מנסהטארקואחרונה

בגדול כל דבר אפשר לקשר אז מציעה לקפוץ לסטוק עם תקציב מסוים ולזרום עם זה..

אבל בכל זאת כמה רעיונות-

כלי לסבון

ספלים

מחבת

תבנית, אפשר בצורות ולקשר לצורה

סמרטוט מגב דלי וכו

מגבות, מצעים

שלט שאפשר לעשות לדלת

צידנית קטנה

מחצלת

משחקי קופסא

צריכה עזרה, המלצה לקניית צלחות וסכום חדפ לבת מצווהמותק 27

מאזור ירושלים

אשמח להמלצות למקומות זולים אבל מעוצבים יפה

מזל טוב!! ומלא בהצלחה באירגונים(:ניגון🌿

יש את "זול פעמי" בתלפיות זכור לי שיש שם מלא מבחר, ודברים יפים(:

אה והייתי שם לפני כמה שניםניגון🌿

אז אולי השתנה שם..

תודהההמותק 27

באושר עדיראת גאולה

זה לא מגוון ואפשרויות של חנויות חד פעמי,

אבל יש שם כמה אפשרויות יפות.

תודההמותק 27

יש בכנפי נשריםמאוהבת בילדי

חנות ל חד פעמי, זולה ומגוונת.

יש גם בגאולה ברחוב הישיבה

יש מאחורי מרכז כלל את גינדי- אבל לא הייתי אומרת שהיא הכי זולה

תודהמותק 27

מכירה אולי חנויות בגדים מומלצות במלכי ישראל?

בגדים למי?מאוהבת בילדי

כשאני הולכת אני נכנסת לכל החנויות...

יש ברחוב בית הדפוסשלומית.

את "שגעון של שולחן" חנות מעולה

בירושלים?מותק 27

אם יש לך זמןעוד מעט פסח

ב'משנת' יש לפני החגים דברים יפים בזול.

אם מעניין אותך, אז תדעי שיש גם גמ''חים שנותנים כלים רב פעמיים במחירים יותר נמוכים מחד פעמי שווה (אנחנו באירוע אחד לקחנו מגמ''ח חינמי לגמרי. באירוע אחר שילמנו 5 ש''ח לסועד (צלחת+סכו''ם+כוס. וכלי הגשה קיבלנו תוספת חינם).

אה,עוד מעט פסח

ויש גם אופציה לקנות מחו''ל.

אני הזמנתי מפיות ממש יפות משיין, בשליש מכמה שהיה עולה בארץ.

לא יודעת על חד''פ כי כאמור השתמשתי ברב פעמי.

הזמנתי משיין מפיות ועוד כלמיני דברים ספציפייםמותק 27

אבל כלי ארוחה חיפשתי פה בארץ

יפההמותק 27

בגאולה ישרקאני

חנות עם מלא מבחר וזולה

ליד מרכז האלקטרוניקה

מעדכנת, רכשתי בסוף בירושלים בחנות ברחוב יפו.מותק 27

נראלי קוראים לה גאולה...

סכום מוזהב, צלחות שקופות עם פס זהב, כוסות באותו עיטור

כלי הגשה לקינוחים שאכין בעז"ה

קונפטי לפזר על השולחנות,

שלט גדול של בת מצווה 12

ואולי כוד כמה פריטים ששכחתי.. יצא לי קרוב ל300 שח

חנות שקוראים לה גאולה ברחוב יפו?שמה לב

את מתכוונת אולי לג'ינה? מתחת מאפה נאמן?

וכמה קנית מכל דבר? כמה צלחות/ כוסות וכו?

יש שם באמת חנות חד"פ שממליצים עליהמתואמת

ליד הדווידקה. לא זוכרת איך קוראים לה... יורדים אליה במדרגות אם אני זוכרת נכון.

נכון. יורדים אליה במדרגותמותק 27

איך סחבת הכול?מתואמת

אף פעם לא קניתי שם, כי החנות לא נגישה לרכב, וקשה לסחוב ברכבת כמות כזו של דברים...

היינו לילה במלון בירושלים, הגענו עם מזודהמותק 27

ועוד תיק צידנית אוכל יחסית גדול, דאגנו לרוקן אותו ואז היה תיק ריק לאחסון וגם במזוודה התפנה מקום

אה, יפה! (בעצם אפשר גם עם עגלה, כחושבים על זה)מתואמת

כן, תלינו גם על העגלהמותק 27

נכון. זה סניף של החנות שיש גם בגאולהמאוהבת בילדי

אם אני זוכרת נכון, קוראים לה גאולה.מותק 27

לא ג'ינה.. ולא קרוב למאפה נאמן, ממול, בצד השנימותק 27

קניתי נראלי 8 מארזים של צלחות (צלחת גדולה וקטנה) וסכו"ם - מזלגות וסכינים מוזהבים.

כוסות חדפ

עוד מפיות של 12

שלט גדול של בת מצווה 12

מוזהבים לפזר על השולחנות

וכל מיני כלי הגשה לקינוחים שעתידה להכין בעזרת ה'

רק מפות לא קניתי..

הי אשמח לשמוע איפה בדיוק החנות ממוקמתשמה לב

בעיקרון ממש ליד תחנת הרכבת של הדווידקה.מתואמתאחרונה

אולי יעניין אותך