מצד אחד זה נשמע ממש מורכב ועדין

מצד שני הדף שהיא כתבה לך ממש הצחיק אותי...

כלומר, אני מניחה שאפשר להסתכל על זה כאל חוצפה או חוסר כבוד או התנהגות לא מתאימה, ויש בזה אמת, כמובן. אבל אני חושבת שבגלל שהיא רק ילדה בת תשע יש בזה גם משהו מצחיק...או לפחות משעשע. שילדונת כזאת תכתוב לאמא שלה שהיא תעניש אותה ותתן לה עוד דף עבודה.

את מצליחה לראות את המצחיק שבזה?

אם כן, אולי דרך זה אפשר להגיע אליה בשיחה? 

יש מצב שהיא תצחק קצת על הדף שהיא בעצמה כתבה?

היתה לא בסדר.

היא צריכה לדעת שהיא הרסה לעצמה את הערב.

גם אם היא לא אוהבת את הסגנון

הייתי אומרת משהו בסגנון של"אני מבינה שהיתה לך איזו טעות והבאת לי משהו שלא התכוונת כי זה לא היה כתוב בצורה שבה מדברים לאמא. אם תביאי לי מכתב מתוקן ומכובד אסכים לדון איתך על העניין"

היא תוכל לבוא מעמדה יותר קשובה.

וכמובן את לא ברוגז איתה ולא אומרת בכעס רק שאת פשוט לא יכולה לשוחח איתה לפני שהיא תטפל בפשלה הזו.

ה' שפתי תפתח

הי אנונימית יקרה,

דבר ראשון, תודה רבה על התיוג!

שנית, התחברתי לכמה דברים שכבר נכתבו כאן (סליחה שלא מזכירה כל פעם עם תיוגים):

* שאת מהממת שאת לוקחת את הזמן כדי להגיב לסיפור הזה בצורה הכי טובה שאפשר, שאת מתייעצת ושאת שוקלת את צעדייך. אני בטוחה שזה הרבה יותר מוצלח מאשר להגיב מהקישקע, כשהכל סוער בתוכנו. אשרייך ואשרי הילדים שלך שיש להן אמא כזאת ❤. בכלל מכל ההודעות שלך ממש ניכר כמה את אמא טובה, וגם רעייה טובה, שעושה את המיטב כדי לענות בצורה הטובה ביותר לצרכים של בני הבית! גם רואים את הכנות שלך, איך את מספרת את כל החלקים השונים של האירוע שהיה, כולל החלקים שאתם אולי לא פעלתם בצורה הכי אופטימלית. ממש שומעים את המודעות הגדולה שלך ואת היכולת להסתכל על כל הצדדים השונים של התמונה.

* הפרגון על האישיות של הבת שלך 🙂- היא נשמעת ילדה עם אופי, פלפלית קטנה וחכמה כזאת. אני בטוחה שזה לא קל כל הזמן, אבל יש לזה גם המון צדדים מעולים. וככל שהיא תגדל, היא בע''ה תלמד לנתב את התכונות האלה רק למקומות טובים.

* אהבתי את מה שכתבתן - שיום אחד עוד תצחקו מכל זה. לגמרי-לגמרי 😅! זה ממש עוזר להסתכל על זה ככה. זה מוריד מהדרמטיות של הרגע ומאפשר להסתכל על הדברים בצורה יותר אוביקטיבית ושקולה.

* שזה טוב שהיא כתבה את הדברים והביעה אותם! אומנם הדרך הייתה לא הכי מותאמת, אנחנו מסכימות. אבל הייתה כאן תקשורת! או לפחות ניסיון להיות בתקשורת. זה גם אומר שהיא מרגישה מספיק ביטחון בקשר ביניכן כדי לפתוח את התחושות המאד כואבות שהיא חוותה אתמול, כמו ש@Lonely כתבה. 

***

לגבי העובדה שזה נעשה בצורה לא מותאמת, לא מכבדת, לא כמו שמדברים לאבא ואמא - הכל נכון. אבל בסופו של דבר, ילד לומד מתוך זה שהוא מנסה דברים. הוא מנסה סוגי התנהגות, ואז תפקידנו הוא להסביר לו מה נכון ומה לא. אני מניחה שהיא ידעה שהיא כותבת בצורה תוקפנית ולא הכי מכבדת. אבל האם היא באמת קלטה עד כמה זה לא קשור לדבר ככה לאמא? לא בטוח. 

בעבר, הייתי ממש מזדעזעת אם ילד היה אומר לי משהו מאד לא מכבד. היום אני לרוב מצליחה לזכור שמה שקרה עכשיו זה שהוא ניסה סוג דיבור מסוים. ומה שעלי לעשות, זה להסביר לו שזה דבר שלא עושים. אני גם מוצאת שככל שאני מצליחה להסביר את זה בצורה רגועה יותר (עדיף

 לא תוך כדי האירוע עצמו, אלא כשהילד פנוי להקשיב וללמוד משהו חדש), כך המסר נקלט טוב יותר.

בכללי, כמו ש-@oo כתבה לא פעם, חשוב להשאיר לילד מרחב גדול יותר לטעויות. הוא רק ילד, והתפקיד שלנו הוא להוביל אותו לאט-לאט אל הדרך הנכונה.

***

לעניות דעתי, כדאי להתעכב גם על התוכן של המכתב. הילדה שלך כותבת דברים מאד נוקבים, כי היא כנראה מרגישה דברים מאד נוקבים. יכול להיות שהייתה שם הצטברות של כל מיני פעמים - שהתפרצה אתמול בלילה דרך 'דף העבודה' הזה. 

במילים אחרות, אולי המכתב הזה היה מעבר לאירוע הנקודתי שקרה אתמול? אולי היא ניסתה להעביר לך איזשהו מסר לגבי איך היא מרגישה בפנים הרבה פעמים בכל מיני סיטואציות דומות? אולי יש שם איזשהו כאב שדורש התייחסות יותר מעמיקה? 

מנסה כיוון מסוים (כמובן שתדייקי-תתקני אותי אם זה מרגיש לך לא קשור!) - היא שואלת למה את הכי כועסת עליה. בין אם זה נכון אוביקטיבית ובין אם לא, היא מרגישה שיש הרבה כעס שמופנה כלפיה דווקא. הייתי מנחשת שתחושה כזאת מלווה בתחושה שפחות מקבלים או אוהבים אותה. עכשיו, אני בטוחה שאת הכי אוהבת אותה בעולם!!!!! אבל לפעמים ילדים מפרשים תגובות שלנו בצורה מאד מסוימת (מדברת מתוך דברים שיכולים לקרות גם אצלנו) ולקחת את הדברים למקומות שהם פחות אהובים או רצויים. 

בהקשר הזה מעניין שהיא כותבת לך באותו מטבע לשון שאת כתבת לנו. היא כותבת לך ''למה חשוב לך להרוס לxx את הלילה''. ואת הזכרת לנו שהיה לך חשוב שהיא לא תהרוס את ההשכבה של האחים (הכי מובן! אין דבר מעצבן כמו ילד שמפריע להשכבה של אחיו 😖). 

בין אם השתמשת במילה 'להרוס' כשדיברת אליה ובין אם לא, יכול להיות קלטה תדר כזה? ואם כן, שזה ישב לה על איזשהו עצב רגיש, איזושהי תחושה שהיא 'גורם מפריע' ח''ו? לפעמים ילד יכול להרגיש שאין לו מספיק מקום בתוך המארג המשפחתי, מכל מיני סיבות. ברור שהוא חשוב לנו הכי בעולם, ואהוב לנו הכי בעולם, אבל בגלל כל מיני דברים, הוא מרגיש אחרת. 

ואם יש אמת במה שכתבתי, אולי היא כתבה את מה שהיא כתבה מתוך מקום של הגנה. משהו כמו ''אני לא זאת שהורסת. אתם אלה שהורסים!''.

אם הכיוון הזה מדבר אלייך, אולי אפשר לחשוב מה ניתן לעשות כדי לעזור לה להשתחרר מהתחושה הזאת. יכול להיות שזה עניין פשוט של סמנטיקה. במקום להגיד ''זה מפריע לי בהשכבת האחים שלך'' לנסות לסגל משפט חיובי כמו ''ממש חשוב לי שיהיה שקט ורוגע ושאוכל להרדים אותם. אני ממש סומכת עלייך שאת יכולה לשתף איתי פעולה, ילדה גדולה ובוגרת שלי''.

ויכול להיות שזה ידרוש עוד שינויים ועוד דיוקים בעוד תחומים של ההוואי ביחד, מעבר לעניין של ההשכבה.

***

לגבי השיחה עצמה - אהבתי את ההצעה של @איזמרגד1 לשקף לה את מה שהיא מרגישה לפני שאת מגיבה ומציגה את זווית הראייה שלך. אני מבינה את מה שכתבת לגבי זה שאם תתני לה, היא תוכל לדבר ברצף גם 10 דקות ואני לגמרי יכולה להסכים שזה יכול להיות מתיש (מניסיון עם ילד אחד שיכול לעשות את זה גם). 

לכן נראה לי חשוב מאד שתקיימי איתה את השיחה הזאת (אם עוד לא קיימת אותה) כשאת תהיי עם כוחות ופניות אמיתיים. כי זאת שיחה חשובה... עובדה שהקדשת לכל זה שרשור ❤

בנוסף, מכיוון שהיא כבר כתבה לך (!), יש לך אולי דרך לקצר את הדברים. במקום להתחיל מ''את רוצה לספר לי איך הרגשת אתמול?'', את אולי יכולה להגיד ''קראתי את מה שכתבת לי אתמול, ומתוך מה שקראתי, הבנתי ממך שהרגשת כך וכך''. אפשר שזה יעניק לה את התחושה שראית ושמעת אותה, ושמכאן היא אכן תהיה פנויה יותר לשמוע גם את הצד שלך.

***

זה מה שעולה לי כרגע,

מקווה שמשהו מכל זה יעזור...

המון הצלחה יקרה!!!!!!❤❤❤

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.

שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.

לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  

מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.

אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פחות אטרקציה ללכת לשם

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)

את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?

אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש

רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון

נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל

וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

גם יפגע בה, גם רוב הסיכויים שלא ישתנה משהו בעקבות זה. מקסימום היא תאמר לבת שלך לחגור. זו לא אחריותנו לחנך אנשים . ממש מבינה אותך. גרה בעיר , אבל עיר קטנה , לא כבישים מהירים . ואין מצב ליסןע לא חגורים גם נסיעה של 2 דקות.