אני אמא לתאומים מתוקים ממש, בני כמעט 3,
מגדלת אותם בבית מהיום שנולדו ועד היום, בחינוך ביתי,
בעלי המפרנס היחידי של המשפחה שלנו, אין ככ עזרה מהמשפחות.
אני אישית לא מוציאה על עצמי כמעט ואף פעם כסף, תמיד זה רק לילדים,דברים הכרחיים, בגדים, משחקים, נעלים, אוכל וכו׳
יצא ופעם ראשונה מזה שנים רבות שהיתי צריכה החודש 2500₪ עבורי למשהו שמאוד מאוד חשוב לי. לא יכולה לפרט לכן.
בעלי מבין ויודע את החשיבות הרבה של זה, ופשוט נכנס ללחץ שאין לתאר, אמר שאני יקח בחשבון שהוא יאאלץ לעבוד שעות נוספות ולהעלם מהבית עד הערב.
מאוד נפגעתי, שנים שלא הוצאתי שקל על עצמי, אני זקוקה לסכום הזה במיידיי, בזמן אחר זה כבר לא יהיה רלוונטי לצערי,
הוא מנהל את ענייני הכספים בביית, בטוחה שאם קצת יפעיל את הראש מחוץ לקופסא הוא יוכל ״להרשות״ לי את הסכום הזה בלי שזה יצור לחץ כלכלי.
כלכך נפגעתי שאני צריכה להרגיש שאני ״מחכה לאישור״ ממנו כאילו שאני לא תורמת לפרנסת הביית,
אז אמרתי לו
אם אתה חושב שאני לא מביאה בבית כסף אתה טועה כי לגדל 2 ילדים בחינוך ביתי זה במקום שאתה תשלם,
למה?
באזור שאנחנו גרים פה גן עולה 3500, לתאומים יוצא 7000. מה עם ההוצאות מסביב,
נניח ואני יוצאת לעבוד אני לא יצליח לעקוף את ה5000, בטוחה שאני יצטרך להעדר מהעבודה ימים רבים עקב מחלת הילדים בשנה הראשונה בגן, ככה שאת ההפרש בין מה שארוויח לבין התשלום לגן הוא זה שיצטרך לשלם.
אז אמר לי שאני טועה, ושאני לא מכניסה שקל, ושהוא מרגיש שמדבר עם ״שולה״(מישהי שאנחנו מכירים שלא חכמה במיוחד..)
מרגישה דווקא שאני צודקת, אבל בכל זאת אולי הוא צודק? אשמח לשמוע את דעתכן בנות..


תודה על התגובה!