זה טוב גם לי וגם לצד השני.

השיקול הוא, שאני בטח מעדיף מים ולא מיץ (ואני לא רוצה להיות בלי מים)

ולצד השני יהיה נחמד להביא מיץ אבל אולי גם היא תהיה צמאה ולא אוהבת מיץ

אז נביא את שניהם וזהו

לפעמים בגלל זה אני משאיר את אחד מהאפשרויות למקום הפגישה

שאם נרצה נקנה במקום.. 

כי אם הולכים הרבה אפשר להתייבש ח"ו.

דג מלוח
אבל מי אוהב דג מלוח בדייט

אוי זה קונספט ענק!

אולי באמת חבל להביא סתם

אני בכלל בקושי שותה מיצים למיניהם. 

אז תגידי לי את בשם הבחורות אם זה מועיל במשהו בפגישה כלשהי

לפני הפגישה אם להביא מיץ או לא להביא, ואיזה להביא...

מה אני שליח של תן ביס?  אני מעריך וזהו

אבל סתם שואל אם בכלל יש עניין להביא מיץ אולי אף אחת לא רוצה בכלל.

סקרנות כזאת... אל תהיי כבדה הפי.

אבל את יודעת מה, כשאני אצא איתך אני מבטיח לשאול 

פשוט זה בדיוק מה שהסברתי שם...
הנתינה כשהיא קיימת מהצד הנשי היא ברמת ה"להיות מוכנה לקבל ממנו". ופחות אקטיבית.
אבל זה לא הנושא כאן, נכון? .

זה לא 'סתם' טובה. כשאנחנו עושים טובה ספונטנית אז אנחנו לא מחשבנים מה השני יחשוב על זה בעקבות כך ואנחנו לא פותחים שרשור על מה לעשות, אנחנו פשוט עושים מה שנראה לנו בבטחון! במיוחד שמדובר באקט שהוא כל כך מינימלי... (גוועלד אם לא יקרה מה צריך לקרות!) אם היה מדובר רק ברצון לפרגן לא נראה לי שהיה צריך את השרשור הזה (גם עכשיו אני לא בעד עצם השיח הזה אבל ניחה).

אתה לא רוצה לפרגן לה? אתה רוצה לפרגן לה? לא הבנתי..

זה עונה על צורך, לא צורך טכני. צורך שאיננו טכני. זה מה שהבעתי בתגובות הקודמות וזאת היתה כוונתי. הכוונה היתה לצורך ריגשי.

זה שיח שמתבלגן עקב חוסר הבנה וקשה לעמוד על מה בכלל לא הסכמנו

בכל אופן, זאת חפירה לשמה. ממש לשם החפירה.

גם כשאני חופר אני משתדל לכתוב דברים נכונים.

חושב שהתעכבת על נקודה שולית בדברי מההודעה הזאת - קשה להתעלם מזה שמדובר בנורמה ספציפית - לקראת נישואין וזוגיות וזה גם לכל החפירה. העניין אם יש צורך או אין צורך זה עניין של טרימינולוגיה

סימן שיש פה צורך, אחרת לא היה צריך למלא שום דבר. אתה לא מכיר בזה שקיים צורך ריגשי? 

לי יש צורך שיפרגנו לי ויש לי צורך לפרגן - אני לא רוצה לעשות דברים מצורך של נורמה כי זה לא בא מהלב אלא מתכתיבים חברתיים. אני לא רוצה למלא צורך אישי שלי בלהיות בסדר על פי הנורמות אלא למלא צורך רגישי של מי שמולי - "לפרגן".

לא התכוונתי "אל תפרגנו ותצמדו לנורמות"

אני נגד השיח של שרשורים כמו זה

אם כבר המסר שהייתי רוצה להעביר - אל תשימו על נורמות ותפרגנו איך שמרגיש לכם!

עכשיו זה פחות מתבכיין?

ולמה בכלל צריך נורמות?!?!?

כדי לפרגן צריך נורמה?!?!?

זה בדיוק הפוך, פרגון הוא עניין יצירתי.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.