*היה את זה שמבחינתו אישה משמחת את בעלה ע"י זה שהיא מכינה לו אוכל , וע"י מגע פיזי...
*היה את זה שבפועל לא הרגיש צורך לדבר איתי יותר מפעמיים בשבוע ונפגש איתי רק כי ידע שזה חשוב לי..
שלושת הקשרים היו קשרים ארוכים שהבחורים רצו לסגור חתונה איתי, והקשר נפל רק בגלל ציפיות שונות מהקשר.
אני חיה בסרט שאני מחפשת בחור שמחפש קירבה רגשית?
שעושה לו טוב לדבר עם בת הזוג? שמחפש לשתף אותה, להיות איתה, שמתגעגע אליה, שחושב עליה, שרוצה שהיא תכיר אותו לעומק, שמעוניין לחשוף גם רגשות וחוויות, וחשוב לו לדבר ולפרוק? שטוב לו להקשיב לה, ונעים לו השיח איתה, שהוא בעצמו מרגיש צורך בזה- ולא עושה את זה רק בשביל לרצות אותה?
זה ככ הזוי לחפש בן זוג שיהיה גם חבר נפש?
איפה מוצאים אתכם? אתם קיימים בכלל? ואיך אפשר לברר את זה בתחילת הקשר ולחסוך את הכאב שבנפילת קשר ארוך?
אשמח לתגובות, המלצות, פילוסופיות והסברים על המוח והצורך הגברי, או שיתופים איך זה עובד אצלכם
כל תגובה תתקבל בשמחה!!!

