כדי שיהיה להם מודעות ריגשית.

נכון, גברים ונשים מבטאים רגשות בצורה שונה, אך משניהם נדרש להיות מודעים לעצמם.

קשר שבו בני הזוג לא מחליפים רגשות הוא קשר בין רובוטים ולא בין בני אדם.

לא נראה לי שאת חושבת אחרת אבל האמירה "לא בטוח שיהיה לו טוב לדבר על הרגשות שלו איתך" הקפיץ אותי.

אז אמרת את מה שאמרתי.

היא שואלת האם יש בחור שרוצה להיות קשור אליה ריגשית בקשרי חברות, חברות נפש.

לא נשמע שהיא מחפשת בחור שידבר איתה בצורה ריגשית כמו בת

זה מה שהיא כתבה

ורק רובוטים לא מרגישים אז באמת לא הבנתי כלום.

את יכולה לחדד את השאלה?

לוידעת למה זה הצחיק אותי נורא

מי שרוצה שיעיד על עצמו אם יש בו עומק או לא.

למרות ניסוחו המוגזם והמשעשע אני מבינה שהוא לא יכול להעיד על כל הגברים

רק שיצאתי עם בנות גיליתי שעמוק זה משהו שמתייחס לרגש.

הרבה פעמים עומק זה דווקא משהו שמתקשר למן הסתכלות שמצליחה להתעלות מעל הרגש.

בכל אופן, לעניינו - אפשר להסתכל על החולשות של כל אחד מהמינים בצורה צינית שמקטינה את בני/בנות המין. לא נראה לי שכדאי לאמץ תפיסה כזאת בצורה רצינית.

בהכללה גסה באמת גברים מחפשים את הדברים שהזכרת שזה חיצוניות וכאלה

אממה , תלוי גם כמה מקום הם נותנים לעניין הזה של העומק.

יכול להיות שיש אצלם שזה יהיה חצי חצי יש כאלה שזה יהיה פחות.. יש כאלה שמחפשים בעיקר את הפן הרגשי אבל נדמה לי שזה יותר נדיר. ויש כאלה שלא מחפשים את זה בכלל (כן הכרתי כאלה) אבל זה סתם אנשים רדודים וזה גם דיי נדיר. 

חלילה לא רוצה להביא לך ייאוש.. אבל כן צריך להכיר באמת. שגברים הם..גברים. 

עם זאת אסור להתייאש ואם זה ממש חשוב לך אני בטוח שהשם ייזמן לך בדיוק את אותו אחד שהוא כזה (והוא איי שם..) הוא יגיע בסוף

אלא רגיל לגמרי. יש לנו רגשות כדי שנדבר עליהם בין היתר.

אנחנו חיים בתרבות שמעודדת גברים לא להביע רגשות ובאמת צריך לדון בבעיה הזאת ולתת לנו לגיטמציה אישית וחברתית על לדבר רגשות.

ואתה לא יודע על מה היא דחתה גברים,

אלא אם כן אתה חושב שהיא לא מחזיקה בחזקת החפות ("יש בהחלט מצב ש...").

התשובה לדבריה והתשובה לכל מי שיש לו מצוקה ריגשית היא ברמת האינדוודואל . תיאוריות סוציולוגיות טובות לאקדמיה, לא להתייחסות אישית רצינית כלפי בפרט שנמצא במצורה מסויימת.

זה לא נעים להכליל אדם ולצפות מה יהיה ממפגש איתו בלי להכיר אותו. נראה לי כולנו חווינו במידה מסויימת את חוסר הנעימות הזה

בכל אופן מסתבר שמצוקה אישית נדרשת למענה אישי.

אני גם יכול להסכים עם תוכן דבריך (בלי קשר לסטטיסטיקה אלא לעקרון) אך זה לא מענה אישי.

טענתי שמצוקה אישית נדרשת למענה אישי.

לכן אני מסכים איתך, אתה לא הכללת. אך כן השתמשת בכלל כדי לעזור בצורה פרטית.

אין לי עניין להאשים אותך כמובן.

סליחה על הדברים

אך שאלה אליך, איך תפעלי בפעם הבאה שזה לא יקרה ככה?

גברים יש להם צרכים מסויימים שלבנות אין או יש פחות, אך אתם לא רובוטים.

הרגש שלך על הפגיעה וההשפלה הזאת צריך לקבל את האמפתיה שבעולם אך את לא צריכה לעטוף את זה באידיאולוגיה אנטי גברית.

יש אנשים מזעזעים ויש אנשים נפלאים גברים ונשים.

כל תשובה שתגיד לך "אבל גבר הוא ככה וככה" תתמעיט בערך הגברים ותמשיך לפתח אצל איזה מין הסבר על התופעה שזיהית בלי שהוא יעזור לך להתקדם יותר מדי.

אז אגיד לך משפט לסיום.

גברים עם בני אדם ויש להם את כל המאפיינים הבסיסיים שיש לבני אדם.

מתי שהדימיון הפורה של האדם לובש צורה שיכלית הוא יכול להסתכל על קשר זוגי כרשימה של פונקציות.

כאילו אם הבחורה היא צדיקה חכמה ויפה ואני גם צדיק חכם ויפה למה שלא נצליח להיות ביחד בקשר? ולכן גם אנשים יכולים להתלהב מכרטיס שידוכים גם בלי שהם ראו את הבנאדם בכלל. מוזר מאוד שזה הגיעה לרמה של קשר רציני אם רק הדימיון הזה קיים, אבל גם המקרים המוזרים הללו קורים. זוגות שחיים בדמיונות אחד על השני ופחות חיים את הדינמיקה בניהם, את הקשר כשלעצמו, ועל בסיס הדמיון הזה הם מפתחים רגש. זה קורה וזה מצער מאוד מאוד. במקרים כאלה מאוד אופייני ששומרים על הדימיון ולא פותרים קונפליקטים בכל מה שקשור להתנהלות של הקשר.

כדאי מאוד להתרחק מקשרים כאלו.

כשאני חושב על זוגיות זה מה שעולה לי בראש - הקירבה הרגשית..

המחמאות, השיחות נפש, תובנות על החיים, חוויות המשותפות.

חבל לי שנפלת על כאלה... אבל כמעט כולנו ממש לא ככה. לא היום. לפני מאות שנים באמת זה היה ככה (לכן יכלו לסגור שידוך בין האבות בלי שהזוג יכירו אחד את השני, כי לצורך מה שהייתה אז 'זוגיות' זה מספיק בהחלט), היום בפירוש לא, וגם בנים לחלוטין מחפשים חברה לחיים,  שותפה לדרך, מישהי שתחזיק אותם ותאהב אותם, ולא פחות וכנראה הרבה יותר מזה - מישהי שהם יוכלו לאהוב ולהרעיף עליה.

בלחיזם אצל בנים נובע מזה שיש בהם אהבה שהם רוצים לתת ולהרעיף, זה כמו קפיץ שנמתח ונמתח ונמתח, אנרגיה טהורה שרק מחפשת על מי להתפרץ. אז צר לי שנפלת על כאלו, אבל תנוח דעתך, רוב אחיי הגברים הם אחלה לגמרי.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.