אשמח לטיפים סיפורי הצלחה או כיוון שעבד בענייני אכילה בררנית.
אקדים רק ואומר שלדעתי הנקודה המרכזית היא צורך בשליטה אבל לא יודעת איך להתנהל עם המצב הקיים.
הילדה בת 5 לא אוהבת לאכול בגן ומנצלת את הרעב לקבל ביסקוויטים עוגיית או מה שהיה בגן במקום הארוחה בוקר שהיה לה בקופסא.
אין בגן הזנה,
השנה עשינו שינוי בהתנהלות גם לפני היציאה לגן
(מאוד משקיעה בגיוון באוכל שאוהבת שלא תצא מהבית בלי לאכול ארוחה מסודרת)
בעבר היה מאבק יום יומיים מה תאכל, היום אני מזהה מה יש סיכוי שתאכל ופשוט מתחילה להכין ולא שואלת ולא מציעה הבעיה שלפעמים גם מה שמבקשת היא מפסיקה באמצע ואז אני חייבת להתעקש איתה שלא יוצאת בלי אוכל.
לגן היא לוקחת אוכל ולפעמים אוכלת לפעמים לא כל פעם שנראה שמצאנו אוכל שאוהבת אחרי כמה ימים זה חוזר כמו שזה.
לאחרונה התחילה לבקש כל מיני בקשות לחם עם שוקולד פיתה עם דבש
ואני ממש כבר לא יודעת מה לעשות היא בשלב שמחביאה בתיק חטיף לגן לפעמים משאירה את האוכל בבית.
היום היה השיא היא לקחה חטיף שלא ראיתי וביקשה משהו מסויים בפיתה אמרה שתאכל הצעתי לה לטעום לוודא שטעים לה התעקשה לא לטעום ואמרה שאוהבת. תכננתי לדים בייגלה שתאכל משהו אמרה שלא רוצה.
ואז קיבלתי טלפון מהגננת שהיא רעבה, והקופסא ריקה היא מצאה את הפיתה מוחבאת בסופו של דבר היא ליקקה את הממרח והכל חזר הביתה שלם והיא אכלה כמה ביסקוויטים.
ואני מנסה להבין האם ההענות לגחמות שלה היא בעייתית-? כשאני אומרת זה מה יש אל תאכלי היא פשוט לא אוכלת כשהיא מודיעה שלא תאכל ואשים בתיק זה יחזור שלם. היא תהיה מורעבת ולא תאכל
והתחושה שלי שהיא צריכה לשלוט בזה אבל איך? לתת לה פיתה לבנה בדבש כל יום? ואם יחזור שלם עדיין לתת לה להביא כל יום ולזרוק לפח? כואב לי הלב לטרוח להכין והכל נזרק.
ואז התגובה שלי בטח לא עוזרת לה כי אני ממש מתרגזת שהאוכל שטרחתי עליו לפי בקשתה נזרק.
לא יודעת איך נכון להתנהל איתה
אקדים רק ואומר שלדעתי הנקודה המרכזית היא צורך בשליטה אבל לא יודעת איך להתנהל עם המצב הקיים.
הילדה בת 5 לא אוהבת לאכול בגן ומנצלת את הרעב לקבל ביסקוויטים עוגיית או מה שהיה בגן במקום הארוחה בוקר שהיה לה בקופסא.
אין בגן הזנה,
השנה עשינו שינוי בהתנהלות גם לפני היציאה לגן
(מאוד משקיעה בגיוון באוכל שאוהבת שלא תצא מהבית בלי לאכול ארוחה מסודרת)
בעבר היה מאבק יום יומיים מה תאכל, היום אני מזהה מה יש סיכוי שתאכל ופשוט מתחילה להכין ולא שואלת ולא מציעה הבעיה שלפעמים גם מה שמבקשת היא מפסיקה באמצע ואז אני חייבת להתעקש איתה שלא יוצאת בלי אוכל.
לגן היא לוקחת אוכל ולפעמים אוכלת לפעמים לא כל פעם שנראה שמצאנו אוכל שאוהבת אחרי כמה ימים זה חוזר כמו שזה.
לאחרונה התחילה לבקש כל מיני בקשות לחם עם שוקולד פיתה עם דבש
ואני ממש כבר לא יודעת מה לעשות היא בשלב שמחביאה בתיק חטיף לגן לפעמים משאירה את האוכל בבית.
היום היה השיא היא לקחה חטיף שלא ראיתי וביקשה משהו מסויים בפיתה אמרה שתאכל הצעתי לה לטעום לוודא שטעים לה התעקשה לא לטעום ואמרה שאוהבת. תכננתי לדים בייגלה שתאכל משהו אמרה שלא רוצה.
ואז קיבלתי טלפון מהגננת שהיא רעבה, והקופסא ריקה היא מצאה את הפיתה מוחבאת בסופו של דבר היא ליקקה את הממרח והכל חזר הביתה שלם והיא אכלה כמה ביסקוויטים.
ואני מנסה להבין האם ההענות לגחמות שלה היא בעייתית-? כשאני אומרת זה מה יש אל תאכלי היא פשוט לא אוכלת כשהיא מודיעה שלא תאכל ואשים בתיק זה יחזור שלם. היא תהיה מורעבת ולא תאכל
והתחושה שלי שהיא צריכה לשלוט בזה אבל איך? לתת לה פיתה לבנה בדבש כל יום? ואם יחזור שלם עדיין לתת לה להביא כל יום ולזרוק לפח? כואב לי הלב לטרוח להכין והכל נזרק.
ואז התגובה שלי בטח לא עוזרת לה כי אני ממש מתרגזת שהאוכל שטרחתי עליו לפי בקשתה נזרק.
לא יודעת איך נכון להתנהל איתה
