אצלנו ברכת המזון כן הצלחנו יחסית להכניס לסדר קבוע. הילדים מברכים לבד, ואנחנו מזכירים להם. כל אחד לפי יכולתו. (לקטן שבגן לרוב אין כוח להגיד ברכה כמו שאומרים בגן, אז אני מציעה לו לברך במילים שלו, בדרך כלל הוא אומר משהו כמו - 'תודה לה' על האוכל הטעים ועל ארץ ישראל', כי לימדתי אותו שבברכת המזון מודים לה' גם על הארץ).
אבל דווקא עם הברכות האחרות (מעין שלוש, בורא נפשות, ועם חלק מהילדים גם ברכות ראשונות על האוכל) וגם ברכת אשר יצר אחרי שירותים היה לנו יותר קושי להכניס להרגל. אז לאחרונה עשינו 'מבצע ברכות'.
דיברנו על החשיבות של הברכות, החלטנו שאנחנו רוצים להתרגל למשהו חדש, וכדי לעזור לנו להתרגל אז עושים מבצע שיזכיר לנו ויעודד אותנו להקפיד יותר.
עשינו טבלה על הדלת, שהילדים עזרו לקשט, הדבקנו לידה דף של מדבקות, וכל ילד שבירך ברכה שהוא עוד לא רגיל לברך הוסיף מדבקה. כשממלאים את כל הטבלה עושים משהו מיוחד לכולם (בדיוק השבוע סיימנו, ואמרנו להם שנלך ביחד ל'קצפת' לכבוד סיום המבצע. אולי נלמד שם ביחד משהו על ברכות, עוד לא תכננתי מה בדיוק).
בנוסף גם הדבקנו מול השירותים דף יפה עם ברכת אשר יצר, וליד השולחן במטבח את ברכת מעין שלוש ובורא נפשות, כדי שיהיה יותר קל לברך, וגם יזכיר להם ויזואלית. (ברכת המזון אי אפשר להדביק על הקיר, אבל כן אפשר להוציא ברכונים לכולם בסוף הארוחה, אולי יש ילדים שזה יעזור להם).
בדרך כלל אני לא חושבת שנכון לחנך על ידי פרסים. אבל אני חושבת שאם מדגישים את החשיבות של הברכות עצמן, ומדגישים שזה כדי לעזור לנו להתרגל לברך ולא לשכוח, וכמובן שממשיכים לברך גם אחרי המבצע, ולא מברכים רק בשביל הפרס של סיום המבצע, אז זה כן כלי טוב ללימוד של משהו ממוקד ולשינוי הרגלים.
