היי בנות, שאלה בקשר לכיבוד הורים.
לפני כ-10 חודשים ההורים של בעלי נקלעו לקושי כלכלי וביקשו מאיתנו הלוואה של 50,000 כדי שיוכלו להתניע חזרה את העסק. הבאנו להם, ובאמת אחרי איזה שבועיים הם החזירו לנו 25,000. חשבתי אולי הם יתחילו להחזיר איזה 1,000 בחודש או משהו כזה, אבל כלום, לא ראינו מאז את שארית הכסף.
עכשיו בסדר, עם זה אין לי בעיה, כי יצאתי מנקודת הנחה שאת הכסף הזה אני לא הולכת לקבל ואמרתי תודה שבכלל החזירו חצי מהסכום.
נקודה חשובה, לדעתי לפחות, שאני מרגישה שחמי וחמותי אנשים שחיים באורח חיים פזרני. באמת, קונים מלא מותרות, מלא אוכל ש-90% ממנו נזרק (למקרה ולמישהו יתחשק x, והם רק שניהם גרים בבית), הייתה להם דירה אבל הם מכרו אותה ועכשיו הם גרים בשכירות בדירה חדישה של 6 חדרים עם שכירות של בערך 15,000 (לאן נעלם הכסף מהדירה? חלק לא שולם ע'י הקונה, חלק הושקע בעסק והופסד בו) ועוד היד נטויה. חסכונות לא ברור אם יש להם כי הם חיים על המשכורת, אם יש כסף אז אפשר להוציא.
חוץ מזה זו גם תכונה טובה שהם תורמים המון לאדמו"ר מסויים (שברגע שהפסיקו לתרום בגלל המצב הכלכלי כבר לא מתייחס אליהם בכלל, ובעבר התייחס אליהם כעסקנים נדיבים ומכובדים), מלווים לבן שלהם שעושה צרות ומשוקע בחובות.
עכשיו, היום חמותי מתקשרת ומבקשת מבעלי עוד הלוואה של 50,000 (הבנק כנראה לא רוצה להלוות להם), כי הם בחוב בגלל החובות של הבן ההוא (אח חורג של בעלי, הוא הבן המאומץ של חמי שהוא האבא החורג של בעלי). הפעם זה אפילו לא בגלל העסק, שאז אמרו שהכסף יחזיר את עצמו, פה זה נטו בשביל חוב של מישהו אחר שלא יחזור.
לא יודעת מה לעשות, כרגע אמרתי לבעלי שלא יעביר להם. אנחנו מתכננים לקנות דירה בקרוב וזה לא כסף מיותר שיש לנו. הם ביקשו כבר מאחים אחרים, אבל לכולם כמובן יש משכנתאות על הראש אז איך יעזרו... לנו עוד אין משכנתא אז יש לנו הרבה כסף שאפשר לבקש מאיתנו...
מה אתן אומרות?
מצד אחד זה כיבוד הורים וממש לא רוצה לצאת מגעילה, מצד שני... הסיכוי שנראה את הכסף חזרה שואף ל-0% ובקצב הזה שום דבר לא ימנע מהם לבקש מאיתנו עוד וחלום הדירה רק הולך ומתרחק...
לפני כ-10 חודשים ההורים של בעלי נקלעו לקושי כלכלי וביקשו מאיתנו הלוואה של 50,000 כדי שיוכלו להתניע חזרה את העסק. הבאנו להם, ובאמת אחרי איזה שבועיים הם החזירו לנו 25,000. חשבתי אולי הם יתחילו להחזיר איזה 1,000 בחודש או משהו כזה, אבל כלום, לא ראינו מאז את שארית הכסף.
עכשיו בסדר, עם זה אין לי בעיה, כי יצאתי מנקודת הנחה שאת הכסף הזה אני לא הולכת לקבל ואמרתי תודה שבכלל החזירו חצי מהסכום.
נקודה חשובה, לדעתי לפחות, שאני מרגישה שחמי וחמותי אנשים שחיים באורח חיים פזרני. באמת, קונים מלא מותרות, מלא אוכל ש-90% ממנו נזרק (למקרה ולמישהו יתחשק x, והם רק שניהם גרים בבית), הייתה להם דירה אבל הם מכרו אותה ועכשיו הם גרים בשכירות בדירה חדישה של 6 חדרים עם שכירות של בערך 15,000 (לאן נעלם הכסף מהדירה? חלק לא שולם ע'י הקונה, חלק הושקע בעסק והופסד בו) ועוד היד נטויה. חסכונות לא ברור אם יש להם כי הם חיים על המשכורת, אם יש כסף אז אפשר להוציא.
חוץ מזה זו גם תכונה טובה שהם תורמים המון לאדמו"ר מסויים (שברגע שהפסיקו לתרום בגלל המצב הכלכלי כבר לא מתייחס אליהם בכלל, ובעבר התייחס אליהם כעסקנים נדיבים ומכובדים), מלווים לבן שלהם שעושה צרות ומשוקע בחובות.
עכשיו, היום חמותי מתקשרת ומבקשת מבעלי עוד הלוואה של 50,000 (הבנק כנראה לא רוצה להלוות להם), כי הם בחוב בגלל החובות של הבן ההוא (אח חורג של בעלי, הוא הבן המאומץ של חמי שהוא האבא החורג של בעלי). הפעם זה אפילו לא בגלל העסק, שאז אמרו שהכסף יחזיר את עצמו, פה זה נטו בשביל חוב של מישהו אחר שלא יחזור.
לא יודעת מה לעשות, כרגע אמרתי לבעלי שלא יעביר להם. אנחנו מתכננים לקנות דירה בקרוב וזה לא כסף מיותר שיש לנו. הם ביקשו כבר מאחים אחרים, אבל לכולם כמובן יש משכנתאות על הראש אז איך יעזרו... לנו עוד אין משכנתא אז יש לנו הרבה כסף שאפשר לבקש מאיתנו...
מה אתן אומרות?
מצד אחד זה כיבוד הורים וממש לא רוצה לצאת מגעילה, מצד שני... הסיכוי שנראה את הכסף חזרה שואף ל-0% ובקצב הזה שום דבר לא ימנע מהם לבקש מאיתנו עוד וחלום הדירה רק הולך ומתרחק...
