הייתי מסרב לקבל את זה, ומשלם גם בשבילה. אם הייתי מגזים הייתי מקבל את זה כעלבון.

בעיני המחווה שהגבר משלם על הבחורה זה לא בשלב התשלום אלא בעצם זה שהוא "מזמין" או "מארח" אותה. בחורה שמשלמת "כי אין סיכוי" בעצם אומרת "חבל בכלל שישבתי איתך לשיחה"

(ולהיפך - מישהי שמשלמת רק בגלל שהיא מתכוונת להמשיך, זה גם תחושה לא משהו.)

(מבחינת החשבון הכלכלי אני לגמרי מבין את ההגיון. אבל מבחינת ההגיון של עולם הדייטים זה לא נכון בעיני)

גם אם היא יודעת בוודאות שלא יהיה עוד דייט - אשמח שתיתן לי לשלם, זה לא קשור. אני לא קונה את הזכות לעוד דייט איתה כך שזה לא רלוונטי.

כתבת "הבחור מציע לשלם עליכן", והרבה בנות כתבו כאן שמבחינתן, זה האובייס, זה תפקידו של הבחור.

אז רגע לפני שאני עונה לשאלה שלך, אני רוצה לפרט איך הדברים נראים מבחינתי:

הנחות היסוד:

א. לא דומה דייט עם בייניש לדייט עם הייטקיסט. 

דייטים עם ביינשים לרוב יהיו יותר דייט ספסל ולא דייט בית קפה. אם אני יוצאת עם בייניש לבית קפה אתעקש קצת יותר לשלם, כי אני יוצאת מנקודת הנחה שלי יש משכורת ולו אין.

ב. לא דומה דייט עם ישראלי לדייט עם חוצניק.

מהניסיון שלי עם חוצניקים, הרבה פעמים האובייס שכתבתי עליו בהתחלה לא חל עליהם - הם יצאו מנקודת הנחה שמתחלקים.

באופן אישי, לא משנה מה היה בדייט, אציע להתחלק. אם הוא יסרב, לא אריב, אבל אציע לפחות לשלם את הטיפ. אין בכך שום אינדקציה לגבי איך הרגשתי בדייט או אם אני רוצה להמשיך.

ובשולי הדברים,

צריך להזכיר כאן את הדינימקה של המדויטים. נניח שמדובר בדייט שלישי, כשהבחור שילם בפעמיים הראשונות. אני מקווה שבשלב הזה הוא כבר מודע שיש לה התלבטויות, ושהם ניהלו שיח בעניין. אם נקודת התשלום 'יושבת עליך' - אפשר לדבר איתה על זה - מראש. נניח, "הי, אני יודע שאת מתלבטת. אבל אני אשמח אם נשב ונכיר אחד את השנייה קצת יותר טוב. את לא צריכה לדאוג, הכיבוד עליי ". כך אתה אומר לה שאתה מוכן להשקיע זמן וכסף בשביל הקשר הפוטנציאלי, כאשר היא מתחייבת רק על הזמן. כך אתה נמנע ממה שאתה מרמז כאן בין השורות - שזה לא מוסרי להנות מהאירוח כשאתה מתכוון לחתוך. אז בעיניי לרמז הזה אין מקום - שניכם באתם ממקום של לבדוק אפשרות, והרבה פעמים התשובה היא לא. זה לא שהיא מרמה אותך, מוציאה ממך כספים בצורה לא הוגנת. גם בוא, לא הלכתם לאכול במסעדת יוקרה.

שאחריות הגבר לשלם. יצא לי לשמוע את אחד מהדמויות בציבורינו שמעורב בעולם הזה של ההיכרויות, והוא אמר שבשום פנים ואופן שבחורה לא תשלם בדייטים ראשונים - נראה לי בקטע שזה פוגע בתפיסה העצמית של הבחור.

אני לא מסכימה עם הגישה הזו, ופירטתי למה. 

הפירוט היה כדי לענות לך על השאלה...

אני בהחלט יוצאת מנקודת הנחה שלי יש יותר יכולת כלכלית מאשר לבייניש. בד"כ אין לי שום ידע על הרקע הכלכלי ממנו הוא מגיע. אולי הוא הנכד של לב לבייב?

אבל בגלל התפיסה החברתית של הבייניש כמארח, אתן לו לבחור מקום - אגיד שדייט ספספל ודייט בית קפה שווים בעיניי, ושהוא יבחר מה שמתאים לו. המטרה היא לא להעמיד מישהו במקום שהוא לא בסדר עם זה. כי מבחינתי, אני באה להכיר את האדם, לא לשתות כוס קפה, ולכן לא מזיז לי לעשות את זה על ספסל.

אני לא חוששת שאם הוא ישלם על הדייט לא יהיה לו מה לאכול לארוחת צהריים\כסף לנסיעה באוטובוס. אבל כמרוויחת משכורת, ולא חיה על חסכונות הצבא\עבודות מזדמנות (בחירות וכו')\דמי כיס מההורים, אני מציעה לשלם.

מסכימה איתך שלהודות זה דבר חשוב (בדייטים ובכלל בחיים).

וזה עובד גם לצד השני - 

יש הרבה בנות עם תרבות חו"ל שלא יחלמו להוציא את הארנק (ואולי בכלל תבוא בלי ארנק לדייט...)

והן מצפות בדרך כלל לדייט מפרגן הרבה יותר (מבחינת ההוצאות..) מאשר דייט ספסל

אבל יש כל כך הרבה תרבויות שונות שזה יוצא כבר כל אדם לגופו

בין כאלה שגדלו בארץ לבין כאלה שגם עשו דייטים בחו"ל. שם (נראה לי...) הציפיות באמת מאוד שונות.

מצד שני, קח בחשבון שחוצניק שחי בחו"ל, והוא נניח בן 23 - נניח הוא הגיע אחרי י"ב שנתיים לישיבה בארץ, ואז הלך ללמוד תואר - בשלב הזה הוא כבר כנראה סטודנט בסוף תואר ראשון\תחילת שני, לעומת מישהו כזה בארץ שהוא כנראה בסוף הסדר (ואולי אפילו ממשיך לשיעור ו').

וזו נקודה שאולי נכון לדבר עליה - לרוב נפגשים עם אדם שהוא זר, שלא גדל באותה סביבה כמוני. גם אם מדובר בישראלי, יכול להיות שזה הבדל של פריפריה\מרכז, עיר\יישוב וכו'. ולכן מראש לתאם ציפיות...

כנראה לא יהיה דייט שני...

פגישה שנייה, יצאנו למסעדה והבחור התעקש לשלם, על אף שכבר הוצאתי את הכסף ובאתי לשלם למוכר.. אני ידעתי שזה לא ימשיך, אבל הבחור כלכך התעקש שלא הייתה לי ברירה.. 

תוציאי רשיון נשק

ואי ואי אם יהיה לי רשיון.. זה לא יהיה טוב 

אם לצטט אדם שפעם היה חכם:
החלק הראשון איננו נכון
והחלק השני- לא  יקרה.

ממ מה?!

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי