הקטנטנה בת 3 שבועות והחלטתי לכתוב את סיפור הלידה שלי פה (מאנונימי שמא יזהו)...
שבוע 40+4 הריון שלישי הקטנטנה לא רוצה לצאת.. מגיעה למעקב הריון עודף בקופה אחרי מוניטור הרופא טוען שהיא ישנונית מידי (לא היו מספיק האצות דופק) ורושם מכתב למיון ליילד אני נכנסת ללחץ ממש לא רוצה שום זירוזים רגילה ללדת טבעי מתקשרת לבעלי שיצא מהעבודה ויוצאים למיון אני מצליחה יחסית להירגע בדרך מתפללת שיצא מוניטור תקין וישחררו אותנו. בדרך שותה אייס קפה כדי לעורר את הקטנה. מגיעים למיון יולדות המוניטור תקין לגמרי היא קופצת מלא (תזכורת לא לעשות מוניטור בבוקר לפני שאוכלים משהו). מחכים לרופאה כמעט 3 שעות (עומס מטורף) לבנתיים מתלבטת אם לבקש סטריפינג או לא (מצד אחד ממש רוצה שיתחיל לגמרי טבעי מצד שני מפחדת להגיע שוב למצב חירום שכבר לא יחכו להשפעה של הסטריפינג) מחליטה שכן. הרופאה מסתכלת על המוניטור תקין לגמרי ואומרת שגם המוניטור של הבוקר תקין היא פשוט ישנה והיו צריכים להמשיך עם המוניטור. אני נרגעת הרופאה מציעה לבדוק פתיחה ולעשות סטריפינג אם אני רוצה ואני מסכימה. יש פתיחה של 3-4 הרופאה מציעה להישאר בקירבת מקום כי זה כנראה יתפתח בקרוב ללידה ומשחררת אותנו. אנחנו מתלבטים מה לעשות הולכים לאכול בקניון עושים סיבוב בבית חולים נראה שיש צירים חלשים כל רבע שעה ככה אבל לא נראה שזה קרוב ללידה. מחליטים לנסוע חזרה הביתה נוסעים לחמותי מרדימים שם את הילדים ונוסעים לבית (מעדיפים שילדים ישארו שם למקרה שיתפתח משהו באמצע הלילה) עולים לישון ב5 בבוקר אני מתעוררת מציר (לידה ראשונה שאין לי בכלל צירי גב רק לחץ למטה והתקשות של הבטן) מתחילה לתזמן על כדור פיזו נראה שזה מגיע כל 5 דקות בגלל שידעתי שיש פתיחה טובה אני מחליטה לתזמן בדיוק שעה של צירים ולצאת לבית חולים אחרי חצי שעה של צירים מעירה את בעלי ואומרת לו להתחיל להתארגן אנחנו מתלבשים אני נעזרת בכדור טניס בלחיצות כדי להקל על הצירים (המלצה שקיבלתי מרפלקסולוגית שהייתי אצלה וזה דווקא ממש עוזר). אנחנו יוצאים אני מחשבת שבחצי שעה נסיעה יהיו לי כנראה במקסימום 6 צירים מצליחה לעבור את הצירים יחסית סביר ברכב (כמובן שהרבה פחות נוח מאשר על כדור פיזו) מגיעים לבית חולים אני נעצרת כמה פעמים בדרך ומתיישבת על הכדור פיזו (קצת מפדח) מגיעים למיון. אני מבקשת ללדת בלידה מים בחדר הטבעי. בודקים אותי אני בפתיחה 6 הפתיחה המושלמת ללידת מים (פחות מזה לא מכניסים עדיין למים יותר מזה כבר היה סיכוי שלא אספיק) אני מאושרת מכניסים אותי לחדר הטבעי. המיילדת מציעה חוקן אף פעם לא לקחתי אבל בגלל שזאת לידת מים אז נראה לי שעדיף החוקן ממש סבבה. אני נכנסת למים המים ממש נעימים בעלי מפעיל מוזיקה מרגיעה האורות עמומים סופר פסטורלי. בגלל שזאת לידת מים המיילדת צריכה להיות איתי כל הזמן בחדר ואליה מתלווה מילדת מתלמדת. המים מקלים על הכאב ויש תחושה של הרפיה די ארוכה בין ציר לציר אחרי כחצי שעה המיילדת מחברת אותי למוניטור בתוך המים המוניטור לא מורגש ובכלל לא מפריע. אני נעזרת בדוש תוך כדי הצירים (בפעם היחידה שביקשתי מבעלי לפתוח את הדוש בתחילת ציר הוא פתח על מים קפואים 😣 מאז מבקשת להשאיר את הדוש פתוח קבוע והמיילדות מרוקנות קצת את הגקוזי כל פעם שהמים ישארו באותו מפלס) בשלב מסויים הלחץ מתחיל להתגבר בצירים המיילדת אומרת שאני יעשה מה שמרגיש לי נכון אף אחד לא בודק פתיחה ולא אומר לי להתחיל ללחוץ אני פשוט מתחילה ללחוץ בערך בלחיצה השניה המים פוקעים המיילדות פשוט עומדות ומסתכלות ותוך כדי מדברות תראי איזה יופי איך רואים את הפקק הרירי יוצא תראי איך המים בקעו כמה וורניקס צף מרגישה קצת כמו סרט טבע שכולם מסביבי עומדים וצופים חחחחחחח. בין צירי הלחץ מרגישה הרפיה מלאה כנראה מהמים בלחיצה הבאה המיילדת אומר שכנראה בציר הבא הראש יוצא אני לא מאמינה הייתי בטוחה שרק התחלתי בלחיצות ואכן עוד 2 צירים והראש בחוץ ציר נוסף כל הגוף יוצא. פה היה רגע קצת מלחיץ חבל הטבור מלופף סביב הצוואר 3 פעמים ויצא מקוניום שמקשה על המיילדת לראות היא צועקת להדליק את האור ומשחררת את החבל אחרי 2 שניות של לחץ התינוקת המהממת מונחת עלי עם בכי גדול והיא פשוט הדבר הכי מהמם שיש. לא מחכים הרבה עם חבל הטבור כי את השליה צריך ללדת מחוץ לג'קוזי (על פי הנהלים של בית החולים) אני עוברת למיטה מניקה אותה ואחרי כמה רגעים השליה יוצאת בלחיצה אחת שלמה ברוך ה'. בודקים אותי יש קרע אחד פנימי קטן קצת מתבאסת אבל בכל לידה זה היה אז זה כנראה הגוף שלי. אחרי כשעה של הנקה ומגע עור לעור נכנסת להתקלח ועולה למחלקת אפס הפרדה עם הקטנטנה 🥰.

מה משמח יותר? בגד לתינוק או משחק לילדים גדולים?

מניחה שיש הבדלים, אבל אשמח לשמוע טיעונים לכאן או לכאן

(וכן, יודעת שהכי משמח ארוחה / עזרה, אין לי אפשרות אבל לצערי)

לחברת הפורום היקרה @רוני_רון להולדת הבייבי

התאוששות קלה ומלא מלא נחת מכל הילדים

מחכה לסיפור לידה בדחיפות!!!

יצאנו לנסיעה דיי ארוכה עם כמה עצירות, האחרונה היתה אמורה להיות לתדלק, ושכחנו (שיואו כמה שזה לא אופייני לבעלי!! זה ההפך!)

באמתע כביש שש רואים שנשאר חמש קמ

התחנה הכי קרובה 15 קמ מאיתנו

מזמור לתודה

דברי תורה

חסדי ה' הגענו לתחנהה

זהו אמרתי שאפרסם 😂

תודה לה'

שבת שלום❤️❤️

ועכשיו שוב,