שהיא לא צריכה לפחד מזה שעוד לא יצא לה לחוש משיכה מינית עזה לבנים ורצון ל(...) והעובדה שהנושא מרתיע ומגעיל אותה לא אומר שהיא לסבית כמו שחברות שלה צוחקות עליה, ושזה נורמלי לחלוטין???
מזללל שדיברתי איתה על זה והלוואי שזה עזר
וואי אני פשוט בעצבים על ה"נאורים" המטומטמים האלה שהורסים לאנשים ובעיקר לנוער את החיים
משבשים לנו את כל הגדרות המוסר ואת השיח הציבורי
ופוגעים בדבר שהוא אחד היסודות שלנו- המשפחה היהודית והקשר בין איש לאישתו
ככל שמשהו יותר קדוש כך הסטרא האחרא נלחם עליו יותר...
וואי אוףףף עם זה
את חושבת שאין לי מושג על אני מדברת וזה שטויות? אני שואלת באמת כדי להבין.
היא לא נמשכת לבנות בכלל. כל הנושא של מיניות בכללי עדיין מגעיל אותה.
חברות שלה שהושפעו מהשיח הלהטב"י מכניסות לה לראש שאולי ואולי ואולי ועוד צוחקות עליה שהיא לסבית
זה מה שאמרתי לה
שלא תטריד את הראש במחשבות על הנושא בגיל הזה
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
