הרגשתי צורך לכתוב כאן ולא בפורום השני בגלל הגיל..
אני מרגישה ששם כולם בשנות ה20 הממש מוקדמות ושזה פחות קשור לכתוב שם.. גם פה זה לא קשור.. אבל אולי לא יודעת..
בכל אופן היום אני חוגגת 29..
ואני במחשבות של אולי אני צריכה לקבל את זה שאף פעם לא תהיה לי זוגיות..אני מרגישה שיא הזקנה…
אולי זה ישמע מטומטם אבל אני מרגישה שדי יצאתי מהשוק..
הייתה לי זוכיות ארוכה שהסתיימה ובזבזה לי מלא זמן.. ( גם זמן אחר כך כמובן לצאת מזה ולשקם את עצמי)ואני מרגישה שכל הגברים הדתיים פלוס מינוס בגילי כבר מזמן נשואים עם ילדים..
אני בדכ לא ממש חןשבת על זה.. ודי זורמת עם החיים.. אבל פתאום היומולדת הפכה ליום עצוב שבו אני שוב מרגישה שעוד שנה עברה ועדיין ״נכשלתי״ במשימה החופרת הזאת למישהו בן זוג…וואלה אני אחת שאין שבוע שעובר ולא אומרים לי איך זה הגיוני שלא מצאת.. באמת יש בי המון דברים, אבל זה פשוט לא קורה;(
למישהו יש משהו להגיד לי?
