זקוקה ממש ממש לעזרה- דיקלקטיןיפיפי
הי.
בה לאחר מסע יסורים מפרך של מצב מסכן חיים ממש. הצלחתי להשיג דיקלקטין ובקטע של הקאות, בחילות כמעט עבר לחלוטין.
אממה
אני סובלת מעייפות כמעט בלתי נסבלת ,ישנה המון המון. אחרי שיחה ארוכה עם בעלי. הוא האיר את עייני בכך שאני לא מצליחה לחשוב יותר מדקה. ובאמת שמתי לב שכל דבר שדורש חשיבה של צעד או שתיים קדימה ,מכניס אותי לחרדה ענקית ממש. אםילו מה להכין לארוחת ערב לילדים מתקשרת אליו. עכשיו , זה הפוך ממני לגמרי, אני אישה שהכי מחליטה דברים, עצמאית, שמחה, זורמת ופתאום הכל נתקע לי. כל פעולה הכי קטנה נראית לי כמו הר ענק. אני אשכרה חיה ממש בפחדים מכל דבר .משהו בחשיבה שלי לא אותו הדבר מאז הכדורים האלה. חיה בתוך ענן ענקקק. מאישה פעילה ומלאת שמחה, בוחרת להיות רק בבית כי הרבה אנשים גורמים לי לבלבול עוד יותר.
גם סובלת הרבה מכאבי ראש כמו סינוסים. ( אולי זה כבר מגיע מרגשי בגלל הבעיה שיש לי עם החשיבה והשקול דעת שנפגע)
בקיצור
זקוקה לעזרה אם משהו חוותה דבר כזה
להפסיק עם הכדורים אין מצב ,אני אחרי אשפוז ארוך ונסתי את כל הכדורים שיש בארץ.

ממש זועקת הצילו תודה רבה לכן
את מתכוונת לבונג'סטה או לגרסה של דיקלקטין שהפסיקוחצילוש
לייצר? בגדול נשמע לא תקין. רופאת נשים אמרה לי בדיוק שנשים שמרגישות אפופות או מנומנמות ולא מרוכזות עם הבונג'סטה/דיקלקטין (אותו חומר פעיל) אז מנסים אלטרנטיבות אחרות כמו פרמין ואם לא אז זופרן.. תקבעי בהקדם תור לרופא ותגידי את התופעות.. לא אמור להיות ככה. ניסית ממש הכל הכל? גם פרמין וגם זופרן? אם כן אז באסה ממש! מבואסת ממש איתך. תרגישי טוב!!
הי. תודה על ההשתתפותיפיפי
עבר עריכה על ידי יפיפי בתאריך ג' בכסלו תשפ"ג 15:53
נסתי הכל, פרמין, בונגסטה, זופרן. הייתי מאושפזת כמה פעמים בשביל זה, שחררו אותי רק בתנאי שאני מתחילה עם דיקלקטין שאספנו מנשים שנשאר להם מכל רחבי הארץ...ידעתי שרק זה מה שעוזר לי מהריונות קודמים.
תופעות לוואי כאלה ממש לא זכורות לי,ועודמלא, לא כתבתי את הכל😥
נסתי לקבוע אבל התורים ממש רחוקים, אנסה מחר בבוקר לדבר עם המזכירה.
וואי קשה ממש!!! אין לי עצה!! הלוואי שתרגישי טובחצילוש
בקרוב ממש!!💗💗
חיבוק ענקאודה לה'
נשמע קשההההה😢
חיבוק גדול. נשמע סיוט. גיבורהאורוש3אחרונה
למהה אין מסגרות בימים האלה??לב לבן

מישהו מצליח להבין אץ הראש של משרד החינוך?

אני מחורפנת לחלוטין

זקוקה לימי נחת ןלא חירפון

הפתרון בכלל אמור להיות הורדת יוקר מחייהראשונית

יש מקומות בעולם שבשביל להתקיים מספיקה משכורת אחת לזוג

אין את השיעבוד הזה שיש בארץ

איך קונים מלטונין בהכשר מהודר ובזול?מתואמת

הרופא נתן לנו מרשם לאחד הילדים, אבל אמר שאי אפשר לקנות בקופה. הלכנו לבית מרקחת פרטי, והם אמרו שזה עולה הון ושכדאי לנו להזמין מחו"ל.

אשמח להסבר איך לעשות את זה...

תודה!

יש בIHerbפאף

אבל אני לא יודעת בדיוק מה הכשרות...

תודה! אשמח לשמוע ממי שיודעת...מתואמת

באתר שלהם אפשר לראותהריון ולידה

את הכיתוב על המוצר

אפשר לראות כמו צילום כזה מכל הכיוונים

תבדקי אם יש כשרות

מניחה שבד''כ זה יהיה ou

גם אני מכירה באיי הרב, יש שם כאלה עם כשרותקופצת רגע

של המשלוש k רלב"ג, שלא נראה לי שהיא מהודרת...

לא יודעת אם יש שם עוד כשרויות, יכול להיות המגוון שם מאוד רחב. אולי תשאלי איזו בינה מלאכותית.

בכל מקרה, הייתי בודקת עם פוסק שמקובל עליכם לגבי מוצר ספציפי, כי בתוספי מזון לפעמים מקלים, והרבה מהמוצרים האלה הם גם צמחוניים/טבעוניים כך שאין בעיה של ג'לטין מהחי למשל.

אני מכירה מנסיון את המוצר הזה, הכשרות של המשלוש כאמור, והוא גם טבעוני

Now Foods‏, מלטונין, 1 מ"ג, 100 טבליות

תודה לשתיכן! נבדוק...מתואמת

אגב, אנחנו צריכים סירופ ולא כדורים...

בסירופ זה כבר יותר בעיה ממה שאני יודעתהמקורית

בתוספי מזון אבל זה מאוד תלוי ברכיבים ובסוג המוצר

יצא לי להתייעץ עם הרב זריצקי בעניין. מציעה גם לך האמת

התייעצנו איתו כמה פעמים על כשרות של תרופותמתואמת

הוא סובר שכל דבר בלי טעם - לא משנה מה הוא מכיל, זה בסדר לקחת אותו.

בעלי קצת חלוק על זה, אז רק במקרים נצרכים מאוד אנחנו הולכים לפיו.

אז צריך להחליט אם גם פה זה מקרה נצרך מאוד...

טוב, אומר לבעלי.

תודה רבה!

אם זה סירופהשם שלי

אז כנראה שיש טעם.

הבנתי מרוקח קליני שרוב הכדורים לא כשריםמרגול

מבחינת רכיבים. מכילים רכיבים מהחי בשביל הסגירה של הכדור או משהו כזה.

אבל רכיבים מהחי…

אז אם כבר חולקים על הדעה, לדעתי הסיפור הוא יותר האם זו תרופה נצרכת או תוסף תזונה וכו.

אם מתכוונת ספציפית למלטונין?המקורית

כי באייהרב יש הרבה מוצרים שגם הקפסולה לא מרכיבים מן החי והם טבעוניים לחלוטין

באייהרב ממש כתוב בפירוש אם יש או אין רכיבים מהחיטארקו

יש סוכריות ג'לי של מלטונין בiherbמדברה כעדן.

תודה! ואת יודעת מה ההכשר?מתואמת

אי אפשר אולי לרסק את הכדור?חילזון 123

אנחנו קונים כשר ב אייהרבהבוקר יעלה

לא הצלחתי לצרף קישור אבל תחפשי באתר melatonin bluebonnet

ושם את יכולה לבחור כמה מג את צריכה, אז תוודאי מול הרופא.

אני לא יודעת אם זה כשרות מהודרת, מהתחקיר שעשיתי בזמנו, זה היה היחידי שכשר שם. ואין מצב שאשלם את המחיר בארץ, רצו על בקבוק סירופ משהו כמו 400₪

באייהרב יש עם כשרותטארקו

לא יודעת לגבי מהודר... אבל זה כדורים בלי טעם/עם טעם מר, אתם פוסקים שצריך הכשר מהודר דווקא גם לזה?

רןאה שהכוונה לסירופטארקו

יש סירופ ויש סוכריות גומי

ואני מנחשת שמדובר אם ככה בילד שהוא מתחת גיל מצוות ואולי אפילו גיל חינוך?

הייתי מתייעצת עם רב על המקרה הספציפי.

מצאתי לך סוכריות גומי עם כשרותטארקו
גם איזו כשרות לא מסובך לראותחילזון 123

בוחרים באופציה של 360מעלות ואפשר להגדיל את התמונה ולראות

ממש ממש תודה! עזרת לי!מתואמתאחרונה

ילודה וזמן לעצמכןאובדת חצות
עבר עריכה על ידי אובדת חצות בתאריך י"ב בתשרי תשפ"ז 14:49

עבר עריכה על ידי אובדת חצות בתאריך י"ב בתשרי תשפ"ז 14:44

עבר עריכה על ידי אובדת חצות בתאריך י"ב בתשרי תשפ"ז 14:42

עוד ידיד שלי נולד לו ילד 3, כל חברותיי בנות ה-40 פלוס אפילו מביאות שלשה, ב"ה, איזו שמחה.

למה רק לי זה נראה שאני מרגישה שאם אפשר היה לשלם על שעות נוספות ביממה הייתי עושה זאת?

אני הולכת לישון נורא מאוחר כי הכל חשוב לי, שהחדרים יהיו מסודרים, הכביסות מקופלות, שאלבום לופה יהיה מוכן עבורם-, לכתוב חוברת ולסכם דגשים שאני קוראת, מאזינה ולומדת על הורות על איך לשפר ולעשות רשימת רעיונות לבילויים וזמן איכות או פודקאסט על גבולות, אתמול ישבתי עד 1 בלילה להכין אלבום לופה מהמם ומיוחד לסכם תקופת זמן עד כיתה א'.

חשוב לי לקפוץ איתם להגיד שלום לצהרון של הגן עכשיו שהם בכיתה א', חשוב חוגים ועוד ועוד ועוד.

אני לא מצליחה לעשות עבודות בית איתם כי משקיעה בזמן איכות, ללמד, להביא חבר, לשבת איתם על המחשב ואז הכל נדחה ללילה. ועד שאני לוקחת אותם מהקייטנה של הביצפר אני מנסה להספיק מליון דברים שאני יכולה לסיים כדי להתפנות להיות איתם באמת. אז רוצה לקחת אותם ברגע האחרון אבל לוקחת לפני כדי שיהיה להם נעים.

לכל אחד מהם שהוא עולם ומלואו יש את הדברים שלו, והקייטנה שלו, ומה שצריך אצלו ואני לא מבינה איך מסנכרנים בין שלי לשלהם, כלומר משקיעה בהם ואז אוטומטית הזוגיות נדחקת או שאני שוכחת סידורים שלי, זה מה שקורה. אז איך עם שלשה ילדים ומעלה (אני בעד ורוצה לשמוע איך עושים זאת) אנשים מסתדרים עם סנכרון ובעיקר לא להזניח את עצמם?

אני פשוט מרגישה שאני חרדתית ופרפקציוניסטית ופחות "זורמת" כמו כל מי שמביא ופחות חושב על הכל, ואני כן רוצה להביא עוד ילד רק שאפילו המחשבות מכבידות עלי.

סתם למשל לכאורה אני עכשיו מורה בחופש שזה מדהים ויש זמן! אבל אלבום לופה דורש שעות וימים, הבית דורש תחזוקה יומיומית של שעות מצטברות, להכיןו דברים לעבודה זה לא זבנג וגמרנו (נניח שבדקתי הכתבות, הידד אבל אני יכולה לכאורה לנצל זמן להכין מבחנים מראש, הכתבות נוספות, להכין את השנה)-כל דבר כזה דורש שעותתתתת ארוכות אם לא ימים.

וכל פעם יש דברים אחרים, חגים ושבתות שדורשים דברים משל עצמם, בישולים וסידורים לי ולכולם וזמן משפחתי משותף ומשפחה והתייחסות- וזה לכאורה "מפריע" בשגרה וגם דורש את שלו.

בקיצור- אין עוד נשים שפחות טובות בלשלב הכל, או לחוצות כמוני או חוששות מפחות זמן אישי? מצטערת שתמיד יוצא לי לא אידיאליסטי כמו כולן פה, אלא אנוכי וילדותי אבל זה מה יש זו אני.

פשוט מרגישה שאני לא יעילה ולא עושה כלום שלי בזמן שאני איתם.

את נשמעת אמא משקיעה מאודנעמי28

+אמא עובדת + תחזוקת בית ברמה גבוהה כמו שאת מתארת + תאומים

האמת שאי אפשר הכל מהכל, זאת האמת הפשוטה.

מציעה לעשות לעצמך רשימה מסודרת ומתוכה לבחור במודע, על מה לוותר, מה חשוב לך ולכם, ומה מהדברים הם לחץ חברתי / דפוסים מהבית שכבר לא משרתים אותך / דברים שיכולים להידחות למועד אחר כשיש זמן (לופה למשל?)

להתחיל לשלוט על החיים וחלק גדול הוא דווקא לשחרר שליטה.

ולא רק למען ילד נוסף, למען חיים מאוזנים יותר שיש בתוכם מקום לעצמך ולזוגיות.

לא כל אמא שולחת לחוגים, והילדים גדלים נפלא.

אני שולחת, והנסיעות וההחזרות מתישות נורא, אני שוקלת לוותר. לזמן איכות רגוע בבית יש יתרונות לא פחות מחוג.

שימי לב מה מוציא לך את רוב האנרגיה והאם זה משתלם.

אני למשל גם לא עובדת הרבה (ביחס לכוחות שלי לא אכפת לי מה נחשב הרבה לסביבה)

אני גם לוקחת עזרה באופן קבוע, אפילו מבחורה לקיפול כביסה, אי אפשר הכל מהכל.

וגם מרגיש לי שעם ההורותאובדת חצות

אני פחות זורמת ונהנית, כל הזמן מסתכלת מפריזמה של הספק משימות ומרגישה במירוץ שליחים, במקום להביט על כמה טוב אני עושה ומה כן מספיקה איכשהו המבט מופנה על מה עוד יש וזה מלחיץ ומכביד. אשמח לנסות לשנות את זה ולאמץ מבט מיטיב ומרגיע. במקור אני טיפוס שמתנהל בנחת וברוגע אבל מרב להיות מנהלת ומתכללת נהייתי משימתית מדי.

אני באה לכל דבר כולל ההורות ברצינות כזו, ורק ללמוד את זה כמו שאני אוהבת לעשות זה זמן ומשאבים ולהיות מוצפת בזה רגשית כמו שאני גם זה גם דורש ממני. וההסתכלות החוצה מה אחרים עושים ומה עוד יש לעשות זה ממש מכלה את הכוחות. רוצה להנות כמו ילדה אבל אחריות זה משקל מבחינתי.

מאוד עזרתקומה

לי להבין שאין דבר כזה 100% בהכל. ואם אני אנסה אני אקרוס

עוד תובנה שעזרה לי, זה להבין שיש לי בחירה ואני יכולה לתעדף את הדברים לפי החשיבות שלהם עבורי.

כשחייתי בתחושה שהכל חשוב, ולכן אין לי ברירה אלא להספיק הכל, זה גרם לי להרגיש במרדף אין סופי. חסרת אונים מול קצב החיים שאני יצרתי לעצמי.

רק כשהסכמתי לערער על הנחות המוצא שלי, להבין שגם הדברים החשובים הם בחירה, ויש מחיר לניסיון להחזיק את כולם, הצלחתי להתחיל גם להנות ולנשום.

זה לא אומר שלא עמוס

אבל הרבה יותר קל כשהדברים הם בחירה מודעת

שלא מרגישים שאנחנו קורבן של המציאות

קשה לחיות בתודעת "אין ברירה ולכן אני נחנקת"

מציעה לך בחום, לעשות עצור ולחשוב עם עצמך.

אני חושבת שאת חיה לפי המון הנחות ואקסיומות שלא משאירות הרבה מרחב תמרון, ואז באמת את נחנקת.

אם תצליחי לעצור רגע ולחשוב מה את באמת רוצה, להתאים את קצב החיים למסוגלות ולא למה שאמור להיות, זה יכול מאוד להקל.

אני חושבתשלומית.

שלא הכל כ"כ חשוב.

למעשה, רוב הדברים הם לא קריטיים ואפשר לוותר או להגמיש אותם, ולהחליט מה סדרי העדיפויות שלך.

ברור שאי אפשר הכל, זה לא אנושי...

לי למשל מאוד חשוב פעם בשבוע לצאת לבד לבית קפה.

ואני עושה את זה גם אם הבית מבולגן/ יש כביסה וכו' וכו'. וגם אני עובדת פחות ימים בשביל לאפשר את זה לעצמי. מצד שני, גם העיקרון הזה הוא לא ברזל, ולמשל בחופשות אני מוותרת עליו לפעמים.

קיצור, הרעיון הוא להבין שהכל טוב, רוב הדברים בחיים לא קריטיים, וככה יש מרחב בחירה יותר גדול ויותר אמיתי שלא מושפע מלחצים מוגזמים

התשובה היא פשוט שלא מספיקים הכלהשקט הזה

אין לילדים שלי אלבומים בכלל

הבית שלי לא מסודר כל יום

ואני גם לא הכי משקיעה בבניית שיעורים וכו'.

יש את הדברים שהם חובה-

שיהיו כליפ לאכול בהם

שתהיה כביסה נקייה (היא לא חייבת להיות מקופלת או בארון)

שיהיה מה לאכול

ובעיני חובה גם זמן מוגדר לזמן זוגי כי זה הבסיס להכל.

ובפן של העבודה-

בדיקת מבחנים, שאני אדע את החומר לשיעור.

כל דבר אחר- בעיני הוא מעבר.

אם יש לי זמן לקפל כביסה ולהכניס לארון, מצויין

אם יש לי זמן לסדר איזו פינה או להקדיש כמה דק' לפרוייקט, אחלה.

וכן הלאה.

אי אפשר להיות כל הזמן 100% בהכל.

גם בעבודה שלי, אני אישית מעדיפה שיעור שהוא לא משוייף עד הסוף, בתמורה לזה שהלכתי לישון בשעה שפויה, שאני אמא סבלנית יותר, שאני מחנכת סבלנית יותר. בסוף הבנות לא יזכרו את החומר אלא איך הייתי איתן (זה נכון גפ לבנות הפרטיות שלי וגם לתלמידות שלי)

וספציפית לגבי שיעורים- יש היום ים חומרים וכלי עזר של אינטרנט ובינה שפשוט אין סיבה לעבוד יותר מידי קשה סביב זה.

נראה לי שהפרפקציוניזם הוא מה שמקשה עלייך...מתואמת

אי אפשר להיות מושלמת בכול. גם אישה רווקה בלי עול של עבודה תובענית לא יכולה להיות מושלמת.

אז הצעד הראשון שנראה לי שכדאי לך לעשות - הוא עבודה על הפרפקציוניזם. כנראה שעדיף בליווי אישי טיפולי.

הצעד השני הוא למפות את הצרכים שיש בחיים שלך, ולהחליט באמת מה הכי חשוב ומה פחות. (למשל, לשבת עם הילדים ולעשות איתם דברים - חשוב מאוד. לעשות אלבום לופה - פחות... יכולה לומר לך שאני אמא כבר כמעט 19 שנים, ויש לנו רק אלבום כיסים אחד של שני הגדולים, שגם הוא כבר קרוע... לפני כמה שנים התחלתי לעצב בעצמי אלבום לכל הילדים יחד, וזה נזנח מחוסר זמן... זה בסדר, הילדים גדלים טוב גם ככה)

והצעד השלישי - הוא לעשות לך רשימה של כל הדברים שאת אוהבת לעשות, ולהתחיל להכניס אותם בלו"ז השבועי והחודשי שלך. (זו בעיה ידועה אצל נשים, שהן אפילו לא יודעות לומר מה עושה להן טוב... אבל הקלישה של "כשטוב לאמא טוב למשפחה שלה" היא בהחלט נכונה❤️ יכול להיות שגם זה דבר שטוב לעשות בליווי טיפולי)

והאמת - עצם זה שאת מוצאת זמן לכתוב בפורום, כבר אומר שיש לך זמן לעצמך אז תוכלי לנצל אותו לעוד דברים שעושים לך טוב!

חלק מהדברים שאת מציינתפרח חדש

קשורים לפרפקציוניזם. את יכולה להחליט שזה מה שאת צריכה וזה מה שעושה לך טוב ולמצוא את הדרך לשמר את הפרפקציוניזם הזה.

אבל, את מבינה בעצמך שאלו דברים שבאים על חשבון דברים אחרים.

עכשיו השאלה מה יותר חשוב לך? כי אי אפשר את הכל. אין לנו יותר מ24 שעות ביממה

וגם הכוחות שלנו מוגבלים.

אם את שואלת אותי, יש דברים שחשובים לך ואני מכבדת את זה

אבל אני במקומך מעדיפה להזניח אותם בשלב הזה של החיים עם הילדים הקטנים כדי להספיק דברים אחרים שאחכ כבר מאוחר מידי..

כמו למשל

הבחירה להביא יותר ילדים. הלחץ שלך והיום העמוס לא מאפשר לחשוב על האופציה בכלל כי איך תכניסי עוד ילד למשוואה?? אני מעדיפה להוריד פרופיל בעבודה, מעגלת פינות בחלק מעבודות הבית ויש לי חשק לעוד ילדים וגם מסוגלות.

אני מעדיפה להיות פחות עייפה וככה יותר פנויה ובכיף עם הילדים. לנקות הרבה ולסדר ולקחת ולהחזיר מחוגים מאוד מעייפים. אז אני בוחרת לנקות פחות או מביאה עוזרת וחוגים רק לילדים שהולכים כבר לבד..

אני מעדיפה להיות פחות לחוצה ביום יום. זה שהכל צריך להיות מאוד מסודר ומדויק ומחושב מכניס הרבה לחץ אז אני כאמור פחות מדייקת איפה שזה מכניס אותי ללחץ.. רק מה שבא בקלות ובכיף

זה לא גזרת הגורל, יש פה נקודות רבות של בחירה ותיעדוף

וזה משהו שרק את יכולה להחליט עבורך, ואם צריך גם לעשות את השינוי הנצרך לצורך העניין

את לא אנוכית וילדותית בכללהמקורית

את פשוט חיה בקצב אחר

לי יש שני ילדים לצורך העניין ואלבום חתונה עדיין אין לי😅

גם אני לא מבינה איך עושים את החיים נוחים עם יותר ילדים, וגם אני way behind מבחינת קצב ילודה לעומת שאר החברים שלנו. אני כבר אדישה לתפילות ולאיחולים מכל הלב כי בטוחים שיש לנו בעיה

התשובה שלי לכל זה - אנשים מתעדפים דברים על פני דברים אחרים. בדיוק כמו שאני ואת עושות

נראה שאת כל הזמן ב-doing, ולא מצליחה להנותד' הוא האלוקים

מה- being. תהני רגע ממה שהספקת, את כל הזמן במרדף אחרי מה שעוד לא עשית...

כשזה נוסף לפרפקציוניזם באמת אין מקום לשום דבר נוסף..

דבר ראשון הייתי מציעה לשחרר בנפש, (וזה חתיכת עבודה)

לא לחפש כל הזמן מה עוד לא עשית, או מה עוד לא מושלם, וללמוד להנות מהרגע.

אחרי זה יהיה לך גם מקום לחשוב על עוד ילדים.

אגלה לך סודשוקולד פרה.

שממש כדאי להפנים אותו- את אף פעם לא יודעת מה באמת קורה אצל אחרים.

גם כאלה שנראים לך הכי משקיעים בעולם.

חברה סיפרה לי שאמא שלה הייתה מכינה להם כקיים סופק מושקעים לבית הספק, שכולם ידעו ויראו כמה היא אמ משקיעה

אבל...

ברגע שהם חזרו הבייתה

ואחד מהם פת"ח דלת של מקרר בלי רשות

אסור היה עליו לאכול כלום באותו יום. כלום.

שתביני כמה מראית עין היא עניין מתעתע.

אוי ואבוי ריבוזום

אמאלה. לבכות שימושית

את ברמה גבוהה מאודממתקית

בתחילת דרכי כאם גם הייתי ככה, הכל תקתקתי, כפית לא הייתה בכיור, גרב לא הייתה בודדה אי שם. הכל נקי ומבריק ולי היה זמן וכו

עם ילדים שנוספו תודה לה'- הסטנדרט שלי ירד בהרבה. ערימות כלים בכיור בסוף יום, כביסות, בלאגן, סיוט. לא אוהבת, אין ברירה

אבל את אני מבינה צעירה עם תאומים (הבנתי נכון?) תורידי ציפיות תהני מהם ותהני מהרגע.

תביאי בייביסיטר ותיצאי לוולות עם בעלך, תהנו מהחיים.

מה זה אלבום לופה? לא הבנתי...חחחח

אני גם חולמת על ריכוז תמונות לכולם באופן מסודר- אולי אגיע לזה בפנסיה, לגדולים שלי- יש אלבומים מסודרים עם כיתוב.

זה מראה כמה הורדתי ציפיות עם השנים, לצערי, אין מה לעשות.

להשקיע בעצמי ובזוגיות תוך כדי אימהותשיפור

זאת ממש עבודת חיי כרגע. זה באמת לא פשוט בכלל.

אבל אני רק אגיד שאני עושה הרבה פחות ממך. החדרים אצלי לרוב לא לגמרי מסודרים. הכביסה מחכה כמה ימים להתקפל. בחיים לא הכנתי אלבום לילדים. אני לא תמיד נוכחת מאה אחוז עם הילדים כשאני איתם. אף פעם לא לקחתי ילד לבקר גן של שנה שעברה. וכן הלאה...

וזה בסדר. לא נורא אם לא תמיד מספיקים הכל.

אבל אני יכולה להבין את המקום שלך. גם לי לפעמים יש מין תמונה בראש של המושלמות המתוקתקת שהייתי רוצה. ולפעמים אני מתבאסת שאני לא מצליחה לעמוד בה.

אין כזה דבר מושלםהבוקר יעלה

יש תיעדוף.

אני לדוגמה נכנסתי עכשיו למיטה והבית במצב לא משהו בלשון המעטה. כביסות על הספה, נעליים מפוזרות, אבק והבלאגן מבורך ב"ה.

אלבומים לא עיצבתי כבר חמש שנים. דוחה ודוחה..

חוגים שולחת מינימום.

כן משתדלת להוציא מוקדם ממסגרות

לא משקיעה כמוך בזמן על כל ילד שזה מהמם ומבורך, וזה דבר ששווה עולם..

אני גם מורה, ומבחנים לדוגמה גם עוד לא בדקתי. מבחנים מכינה רק לפני כשאני יודעת את החומר המדויק. שיעורים זורמת עם החומר, בכל זאת מורה ותיקה.

בישולים משתדל להתחיל חמישי בלילה.

כמובן בהכל בעלי איתי לגמרי.

תראי, כשמצטרף עוד ילד למשפחה זה מטלטל בהתחלה אבל לאט לאט לומדים להסתדר.

השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך האם את רוצה עוד ילד?

אם כן, לומדים לשחות עם הזרם.

אם זה בגלל שאחרים מביאים ואת מרגישה מאחור, ובכן, לא מביאים בגלל לחץ חברתי..

אשתףבשורות משמחות
עבר עריכה על ידי בשורות משמחות בתאריך י"ג בתשרי תשפ"ז 8:14

שזה בא בגלים התחושות האלו וזה קשור אליי אני מבינה שעכשיו חייב להיות בכאן ועכשיו

פה נבחרתי להיות וזה התפקיד שיועד לי להיות אמא ולחוות את החווייה במלואה אז כל המסביב לא קיים עכשיוכל המשימות יורדות מסדר העדיפויות ואני איתם למשל אני מקפידה על ארוחות ביתיות והכל אבל אם תכננתי איתם פעילות ולהכין גםמארוחת זה כבד עליי ויגרום לפעילות איתם להתפקשש אז אני אעדיף להזמין אוכל מוכן אבל בפעילות אני איתם!

וגם אי אפשר כל הזמן להיות איתם מצד שני לכן הם גם יודעים להעסיד את עצמם רוב הזמן ואני יכולה להתפנות לשאר המשימות היומיומיות שלי

זה הכל עניין של תכנון וסדר עדיפויות ותלוי ציפייה

אני גם לא מהססת להביא בייביסיטר בעת הצורך כדי לצאת לסידורים שלי/זוגיות

למשל אני בהחלט יכןלה לתכנן שנצא לטיול ותגיע בייביסיטר לאסוף ולישון איתם ולפזר למסגרות ואנחנו אוספים איתם למחרת מהחזרה מהטיול

למה? כי זוגיותמזה חשוב מאוד הורים רגועים ושמחים נותנים ביטחון ומאים דוגמא לילדיםמאיך להתנהל בטוב

לתקתק משימות בעיני זה מאוד תלוי עד כמה זה נצרך שאהיה בה 100 אחוז כרגע ואם לא אז אני לא אקפיד בה מעדיפה שיהיה לי הכוח להיות ולהנות מהרגע ולא להספיק ולהספיק ובסוף להרגיש שאולי עשיתי המון אבל בסוף לא הספתי כלום... אז מה כל זה היה שווה??

אני חושבת שלא הכל צריך להיות מושלם כדי להרגיש שהכל מושלם

הרבה אנשיםoo

מתעדפים את הזמן העצמי שלהם ברמה מאד נמוכה

ולא מגיעים אליו בתדירות ראויה

לחוסר השקעה עצמית

יש מחיר

עכשווי ועתידי

שכדאי לקחת אותו בחשבון

לי אישית הזמן העצמי

חשוב יותר מכל דבר אחר

כששמתי אותו בתיעדוף הנכון

החיים הפכו למשהו הרבה יותר טוב נכון ומדויק

יכולה להרחיב?אובדת חצות

על מה ממה שכתבתי?oo

איך את שמה את הזמן שלך בתיעדוף נכון?אובדת חצות

מה השיטה?

אני מתחילה ממנוoo

הלוז שלי מסודר

קודם כל עם זמן לעצמי

אחכ כל השאר

לכולנו יש 24 שעות ביממה

כולנו מתכננים אותם

עם שימת לב או בלי שימת לב

מבחינתי אם לופה לא משאיר בי טעם של סיפוקאמאשוניאחרונה

אז זה לא יקרה.

יש לי ב"ה 4 ילדים

עברנו ב"ה בר מצווה ובת מצווה ויש לי התקן עם התמונות

אבל אין לנו אלבום מסודר אחד.

הבית לא מתוקתק כל יום, בטח לא כשהיו קטנים.

אז אולי אני אמא מזניחה במובן של הדברים החיצוניים, אבל אני אמא מאושרת. והילדים שלי מאושרים ב"ה!

מה שלא חשוב להתפתחות שלהם, הוא לא הכרח.

אם את לא מרגישה תחושת סיפוק מכל ההספקים שלך. תשאלי את עצמך למה את עושה את זה,

יכול להיות שיש פה הנחה שגויה (אולי אפילו לא מודעת) שאמא טובה= בית מתוקתק, לקחת לחוגים ולהכין אלבום לופה. ואז לא נשאר לך זמן לעצמך.

אם אכן כך, את זה עוד שעות ביממה לא יפתרו.

פתאום תרצי לעצב את החדר, ולהכין עוד קישוט לסוכה, ועוד קינוח לחג. אין לזה סוף אף פעם.

את צריכה לבנות את הלוז ולתעדף משימות באופן שיתן לך באמת תחושת סיפוק ומשמעות וערך עצמי.

לגבי מספר הילדים את לא בתחרות עם אף אחד.

עש המזון-הסיוט הגדולמולהבולה

מה עושים עם הדבר המזעזע הזה????

היה לי פעם באחד האחרונותהמקורית

מסתבר שבגלל אוכל שהשאירו פתוח

זרקתי הכל ניקיתי עם אקונומיקה נזפתי במי שצריך וקניתי שקיות זיפלוק למה שנשאר פתוח ולא נכנס לי בצנצנות האחסון. מאז שקט ב"ה

זה כבר ממש בכל הביתמולהבולה

לזרוק את כל היבשים למרות שהם סגורים?

תסתכלי בתחתית שלהםהמקורית

אם יש כמו אבקה כזה אז כן

תתחילי מלפנות את כל הארונות לדעתי. ארון ארון אבל שלא יווצר לך הר של בלאגן

תתחילי ממה שפתוח. הכל להעיף כי הם בטוח הגיעו לשם

תחזירי דבר דבר תרססי את העש בספריי ניקוי כחול הוא לא עומד בזה😅

משם תמשיכי הלאה גם לסגורים

זה מה שאני הייתי עושה

לא רוצה לבאסאפונה

אבל שקיות ניילון חדירות גם אם הן זיפלוק,

אין באמת הבדל בין שקיות פתוחות לסגורות.

אצלי כנראה שיש😅 לא יודעת, זה עובד🤷המקורית

אם כי באמת ממש מעט משתמש בהן. יש לי אולי 2-3 לא יותר

זה עובד כי ניקית את המקוראפונה

אצלי ממש יש הבדל!יעל...

אכן מזעזע124816

לזרוק את כל מה שפתוח, מה שסגור לבדוק פעמיים שבאמת סגור ואין חורים קטנים, לנקות מסביב ולהקפיד שהכל סגור.

בנוסף מלכודת דבק מיוחדות לעש המזון, ושיהיו תמיד, להחליף פעם בחודשיים שלושה,

המלכודת לא עוזרת בינתייםמולהבולה

אולי כי לא ניקינו כמו שצריך 🥵

למי יש זמן לזה עכשיוווו

לוקח לזה זמן124816

תסתכלי אם יש לכודים במלכודת, אם כן היא עובדת, לוקח זמן עד למיגור האוכלוסיה...

אצלי לקח כשבוע פלוס עד שראו פחות מסתובבים, אח"כ עדיין מדי פעם היו בודדים שנלכדו במלכודת ואם שכחתי להחליף מלכודות אז אחרי כחודשיים הם התחילו להתרבות, עכשו (כשנתיים פלוס אחרי שהיתה כמות גדולה) פעם בכמה שבועות אני רואה אחד מתעופף ונלכד במלכודת, אבל אין כמויות.

לזרוק את כל האוכל במזווה, חוץ משימוריםנופנופ

לקופסת שימורים הם לא יכולים להכנס

לשקיות ניילון הם מצליחים להכנס

ולנקות טוב עם הרבה אקונימיקה

ממש בכל הסדקים בארונות

לשים הרבה מלכודות

זורקים הכלללטארקו

כל מה שבניילונים וכל מה שבקופסאות לא אטומות.

גם מה שלכאורה סגור

הם עושים חור קטנטן ומטילים ביצים וככה ממשיכים להתרבות

לנקות קןפסאות קשיחות ושימורים מבחוץ

לנקות היטב את הארונות

את החדשים לשמור במקרר או בקופסאות אטומות עד שבטוחים שמיגרו הכל

ולבכות מלא...

😭😭😭😭מולהבולה

איך אני עושה עכשיו ניקיון פסח כזה

אני יכולה לזרוק הכל הכל אבל מה אעשה עם שאר המוצרים היבשים?

הדבר ההזוי שבחנייה שלנו יש כמויות הזויות

בחנייה..?המקורית

כן תת קרקעית ורק שלנו מלאה זוועהמולהבולה

ובטוח שזה עש המזון?טארקו

האמת לדבר כזה הייתי מביאה מדביר...

וואי הייתי בודקת מזוזות.ממתקית

וכמו שכתבתי פה בתהגובה אחרת- שאיבה טובה ויסודית בכל המטבח, מגירות וכו, זה שואב את הבצים וכל מה שלא תראי.

בחניה- אם זה ממש הרבה, תתיעצי עם מדביר לא?

איך הגיעו לחניה? יש שם מחסן למזון או משהו?

בדיוק היום זה עלה פהרקאני
כל המוצרים הפתוחים- לפח בלי רחמים!!ממתקית

להעביר שואב אבק במגירות וארונות המטבח- בכולם!!! בכל מקום גם איפה שאין, השואב שואב הכל וגם את הבצים וכל דבר קטן שלא היית יודעת על קיומו. שאיבה- ממש הכרחית.

מוצרים סגורים- לא זרקתי כשהיה אצלי, כן בדקתי טוב יותר מכל פעם אחרת לפני בישול...

להעביר מטלית עם אקונומיקה לחיטוי כל המטבח.

ככה עשיתי כשהיה לנו

בינתיים טיפסתי לארונות למעלה זרקתי הכלמולהבולה

מצאתי מקור אחד ממש קריטי ודוחה וניקיתי

יש סיכוי שזה יעזור?

אם לא זרקת את כל האוכל הפתוח אז לא בטוחהמקורית

לא הייתי לוקחת סיכון לכל הבלאגן הזה שוב

בטח שיעזורממתקית

אבל לדעתי אין מנוס מלהעביר שאיבה יסודית במגירות ומקומות נסתרים שלא מגיעים אליהם.

כשקרה לי זרקתי הכל הכל, גם קטניות וקמחים סגורים.אמהלה

וזה ב"ה לא חזר על עצמו שוב

אבל

מאז אני מקפידה כל המוצרים הפתוחים לשמור במקפיא. וזה כולל כל סוגי הקטניות והקמחים.

לפני שבועיים פתחתי את דלת המזווהעדינה אבל בשטח

ואני רואה תולעת ארוכה ומעט שמנמנה זוחלת לה לאורך הדלת בכיף שלה, נחרדתי ממש , וכבר הרצתי תסריטים בראש של מה אני עושה ומה אני זורקת וכו', ניסי ניסים שבדיוק בישלתי והייתי צריכה שומשום ששעה לפני כן הגיע במשלוח מאיזו חנות, אני פותחת אותו וכבר קולטת חוטים מגעילים כאלו , ויתורים, ופתאום קולטת חור בשקית, אז הבנתי שהחצופה הזו פשוט זחלה לה ויצאה לבדוק את הדירה החדשה וב"ה זה לא היה איזה נגע פושה , אבל שתדעי שאת לא לבד...

🤦‍♀️מולהבולה

אני כבר ממש העצבות מהדבר הזה

אין לי זמן להוציא עכשיו את כל המטבח ולשאוב

זרקתי הכל ונראה לי אקנה ואשים הכל במקפיא בינתיים

ממש מדכא אותי הגועל הזה

לגמרי מבינה אותךעדינה אבל בשטחאחרונה

זה דוחה ועושה הרגשה שפלשו לך למרחב האישי.. מקווה שמה שעשית יספיק והכל ייעלם

התייעצות הנקהכנה שנטעה

בת חמישה ימים מתוקה. יונקת כמה דק', נרדמת ואחרי כמה דק' מתעוררת ורוצה עוד, זה יכול לקחת שעות ככה רצוף. אם נותנת מבקבוק היא אוכלת כמות ואז ישנה כמה שעות.

איך אני יכולה לשמר סדר הגיוני גם בהנקה? שהיא תאכל רצוף את הכמות שצריכה ואז תוכל גם לישון רצוף ולקום לארוחה הבאה ולא אחרי חמש דק'?

ואיך יודעים שהיא שבעה אחרי הנקה? היא תמיד רוצה עוד

להחליף חיתול בין הצדדיםדרקונית ירוקה

להניק בלי חלק תחתון ולדגדג ברגליים

יודעים שזה הספיק כשהתינוק לא רוצה עוד

מזל טוב!עלמא22

גם הבת שלי הייתה ככה ולא עלתה מספיק במשקל כי ההנקה לא הייתה יעילה.

כל פעם שהיא הייתה נרדמת הייתי מעירה אותה (למשל ע"י דגדוגים) וממשיכה להניק. בין צד לצד הייתי מחליפה לה חיתול וזה גם מעיר. הייתי מפסיקה כשהייתי מעירה והיא ישר חזרה לישון בלי לאכול (כשהייתי מעירה אותה היא הייתה ישר ממשיכה לינוק, כשהיא הייתה מתעוררת וישר ממשיכה לישון הייתי יודעת שזהו)

מוכרקל"ת

היא נולדה קטנה יחסית?

קרה לי בעיקר עם הבת שנולדה קטנה, הם מתעייפים מההנקה ונרדמים. יועצת הנקה בפגייה המליצה לי להניק לכעשר דקות כל צד ולא יותר כדי שלא תתעייף.

(ובתדירןת יותר גבוהה)

מזל טוב! להעיר כל הזמן תוך כדי הנקה שלא תירדם חזקשיפור

לדגדג, לנדנד בעדינות, ללחוץ בעדינות את הראש לכיוון הדד, לסחוט טיפה חלב לתוך הפה. אם נרדמת חזק אז להוריד מכנסיים, להחליף טיטול. שתהיה הנקה מכובדת מכל צד.

ואז אם אחרי 5 דקות נראה שרוצה לינוק, אז אפשר לנסות דברים אחרים לראות אם מרגיע-מוצץ, עיטוף, נדנוד, לבדוק את הטיטול-גם טיטול רטוב יכול להציק. וכשמשהו מציק הם הרבה פעמים רוצים הנקה כדי להרגע. אם לא נרגעת אפשר להניק שוב. לפעמים לוקח זמן עד שיש סדר בהנקה.

מה שאמרו- ומוסיפהשנהב

הבן שלי בן חודשיים גם היה ככה בהתחלה, והיה לא רגוע- צורח כל החלפת טיטול, רוצה הרבה ידיים.

ברגע שהתחלתי להעיר אותו אם נרדם, באופן שיאכל במצטבר לפחות עשרים דק של הנקה פעילה בטווח של בערך 40 דק', נהיה הרבה יותר רגוע.

גם לי זה עזר- ברגע שידעתי שהוא אכל מספיק לא ניסיתי להציע לו הנקה על כל בכי..

תודה לכולן! אנסה להעיר אותהכנה שנטעה

לפעמים היא ישנה כל-כך חזק שאני לא מצליחה ומוותרת ואז היא רוצה שוב כשקמה אחרי רבע שעה, משהו כזה. אנסה למצוא דרך טובה שתתעורר

תעזרי לה קצתאפונה

עם עיסוי וסחיטה של השד תוך כדי הנקה.

ותיזהרי עם הבקבוק, במיווחד שהיא עוד לא פיקס עם הנקה זה יכול ממש להחמיר את המצב.

למה זה יכול להחמיר?כנה שנטעהאחרונה

ואם אסחט תוך כדי שהיא יונקת אין חשש שהיא לא תסתדר עם הכמות בפה? כי זה לא בקצב שלה בעצם, לא?

התייעצות על גמילה של בן 2.8פה לקצת
עבר עריכה על ידי פה לקצת בתאריך י"ב בתשרי תשפ"ז 14:02

היום הורדנו את הטיטול באופן יזום, לא בא ממנו והוא מבחינתו להישאר עם הטיטול.

כשהיה עם טיטול, לא הפריע לו להישאר עם הגדולים עד שהיה חייב לשבת (לדוגמא כשעולים לאוטו).

בכללי, לא הפריע לו טיטול מלא.

אני יודעת שאןמרים שאחד הסימנים שילד מוכן לגמילה זה שמפריע לו שהטיטול מלא אבל זה לא קורה והוא סובל מהטיטול, גם באזור המותניים נהיה לו אדום וגם בישבן מזה שלא אומר שצריך להחליף ולפעמים מפספסים.

בעקבות זה החלטתי לגמול אותו.

מהבוקר פספס כבר 3 פעמים קטנים ופעם אחת גדולים.

הוא יושב בשירותים, אומר שיש לו, אבל בפועל לא יוצא לו ואחרי כמה דקות שקם מהשירותים הוא מפספס ואז אןמר.

יודעת שזה תקין.

השאלה שלי היא איך אפשר לעזור לו להעז לשחרר בשירותים.

ניסינו מפריח בלונים, ניסינו הסחות דעת של סיפור/תמונות בטלפון.

יש עוד איך לעזור לו או לתת לזמן לעשות את שלו?

אני בסדר עם הפספוסים פשוט רוצה שיהיו לו גם חוויות של הצלחה.

עורכת:

לקחת אותו יזום לשירותים?

אם כן, כל כמה זמן?

אני יוזמת הליכה לשירותים.יעל מהדרום

לק"י

לא יודעת כל כמה זמן. אבל אולי כל שעה-שעתיים. אם עשה, אז אפשר אחר יותר זמן.

אם לא עשה- אז להציע מהר יותר.

בהצלחה!

לדעתי לחכות ולתת לו את הזמןיראת גאולה

לחוויית הצלחה, אומרים לתת לשתות הרבה ואז ללכת לשירותים אחרי עשרים דקות.

גמלתי את הבן שלי בגיל הזה לפני חודשהשם שלי

בהתחלה גם הוא היה הולך לשירותים ולא יצא לו כלום, ואחר כך היה מפספס.

אבל אחרי כמה ימים הוא התחיל לקלוט את העניין.

כיום הוא יודע להגיד כשיש לו, וללכת לשירותים בלי פספוסים.

עדיין יש פספוסים לפעמים, בעיקר כשהוא עייף, ובלילה הוא עוד ישן עם טיטול.

אבל בסך הכל הוא גמול יפה.

אני לוקחת אותו באופן יזום בעיקר לפני שיוצאים מהבית. גם בגן מזכירים להם ללכת לשירותים לפני פעילות.

חוץ מזה, אם נראה לי שהוא צריך, או אחרי שהוא שותה הרבה, אני יכולה לשאול אותו אם הוא צריך.

מנצלשת.פצלשהריון

חמוד בן שנתיים וחצי. התחלנו גמילה לפני חודש +.

קטנים בדכ מצליח. אבל גדולים מזהה שצריך, יושב ולא מצליח לשחרר. גם כשיושב מלא זמן. עושה בועות וכו... לא מצליח וכמה דק אחרי שהולך מהשירותים בורח לו! וגם איך לא לקחת את זה קשה? ממש קשה לי כל פעם שבורח לו גדולים!

עם החזרה למסגרות הייתה רגרסיה רצינית. וגם עם החגים.

ובשבועיים האחרונים מבקש לשים טיטול ולעשות בטיטול.

מתלבטת מה לעשות עכשיו. איך לגרום לו לחזור להיות בלי טיטול? ואיך עוזרים לעשות גדולים בשירותים?

לפעמים יש פחד לשחרר בשירותיםנופנופ

(זה גורם לילד לפחד שזה נופל למים, זה עושה לו הרגשה כאילו הוא יכול ליפול)

לכן כדאי להתחיל את הגמילה בסיר

אצליאיזמרגד1

הילדה מאוד פחדה לעשות בשירותים גדולים, אז היא הייתה מבקשת טיטול עושה בטיטול תקופה עד שעבר לה הפחד... זה יותר קל מפספוסים

ראיתי רעיון של אמה הבארדשיפור

לתת לילד לעשות בטיטול כשהוא יושב על האסלה. ואחרי שמתרגל- לגזור חור בטיטול לפני שעושה ולתת לו לעשות ככה שיפול לתוך האסלה, ואחרי שמתרגל-להוריד את הטיטול.

עשיתם לו הכנה מראש לכך שהוא עומד להיגמל?מתואמת

בימים הראשונים לתת לו ללמוד את הגוף שלונופנופ

כן הוא יפספס

וכן יהיה לך שלוליות בבית

לקנות 30 סמרטוטים וכל פעם לנגב

בלילה לעשות מכונה שלהם

אחרי יום-יומיים הוא ילמד את ההרגשה שיש צורך לעשות צרכים

ומכאן זה תלוי בילד, יש כאלה שאחרי יום יגמלו ויש כאלה שיקח להם גם כמה חודשים

בדרך כלל אחרי שבוע שבועיים יורדים דרמטית הפספוסים

תודה לכולכן!פה לקצת

כל היום הוא פספס אבל לא באמת מפריע לי, הסתובב עם חולצה ותחתון וכל פעם שפספס החלפנו ונגבתי עם סמרטוט.

אבל היה קצת מאתגר כי כל ישיבה בשירותים אני איתו אבל אין לו בעיה גם לשבת רבע שעה בלי לעשות כלום, לקום לחמש דקות ולחזור לעוד רבע שעה.

מצאתי את עצמי מבלה כל רוב היום בשירותים 😅

מקווה שמחר יהיה טוב יותר בעז"ה

@מתואמת דיברנו על זה שאחרי סוכות נוריד, כבר תקופה זה בשיח.

אבל אתמול בערב הוא ממש בכה שכואב לו אז אמרתי לו שבבוקר נוריד טיטול ונשים תחצון וככה לא יכאב לו. הראתי לו שזה כואב לו בדיוק באיזור של בטיטול.

ובבוקר לא הייתה התנגדות אז זרמנו.

אני חושבת שאם נציע לו טיטול הוא לא יתנגד אבל אנסה עוד כמה ימים ונראה איך יילך.

הבעיה היחידה שלי היא היציאות בחול המועד שבטח יהיה סיוט עם פספוסים.

@השם שלי שמתי לישון בלי טיטול גם צהריים וגם ללילה.

מקווה שלא אתחרט על זה אבל תמיד כשאני גומלת זה מיום ולילה יחד.

אני בתחילת הגמילה שמתי טיטול לנסיעות/יציאות ארוכותיעל מהדרום

כשאני גומלת אני לא שמה טיטול גם לא לרגעפה לקצת

מקווה שלא אצטרך לשנות ממנהגי הפעם

תמיד יש לי את החשש שאחכ לא ירצה להוריד או שילמד לנצל את הזמן של הטיטול להתפנות

הבנתי. אצלינו לא נתקלתי בבעיה עם זהיעל מהדרום

לק"י

בהצלחה!!

גם אני, לא יצר בעיות ברוך ה'שיפוראחרונה

מה לגבי סיר בסלון?אפונה

למרות שאני לא בעד ישיבות ממושכות. אבל סתם שיהיה לו זמין בלי לנטרל אותך.

לא אוהבת את ההתעסקות בסירפה לקצת

וגם לא בטוחה שאני רוצה שיתחיל להתפשט בכל מקום

אני ראיתי על הילדים שלישיפור

שבהתחלה יותר קל להם לזהות את הצורך כשהם בלי תחתון.

אני פחות אוהבת שמסתובבים בלי תחתון בכללפה לקצת

גם להיות רק עם תחתון ובלי מכנס זאת פעם ראשונה שאני מאפשרת

אני מבינה, לי זה שווהשיפור

פשוט בפער יותר קל להם לזהות.

איך עושים את זה?ניקזמני

ערב חג עם אורחים

כל הילדים בבית

עומס מטורף

בעלי חולה, אתמול ושלשום עוד די תפקד אבל אתמול בלילה היתה התקפה והוא לא יכל לישון כל הלילה

את התוצאות אני יודעת מראש - עכשיו הוא ישן והכל עלי ולא יעזור כלום

עכשיו זה לא הוא, זה המחלה הארורה הזאת אבל קשה לי גם לא לכעוס כאילו זה יעזור משהו

וזה סוכות! זה החג שהסוכה והארבעת המינים עליו, אין לי איך לטפל בזה - והוא כנראה יגיע לזה מתישהו

אבל זה יהיה על חשבוני כי המתישהו הזה יהיה מתי שאני צריכה אותו כמו בלקלח ילדים וקניות

רציתי שישמור על הילדים הבוקר כדי שאני יוכל לעשות קניות נחוצות לחג.. זה לא יקרה

יהיה עוד יום מבוזבז ואז כל העומס ייפול עלינו בבת אחת

ה' שלח לו רפואה שלימה

את מתכוונת שעשית הפסק, וביום שאחריו עשיתקופצת רגע

בדיקה אחת?

כי זה מה שצריך בשביל להתחיל שבעה נקיים.

איך אתן עם סוכות?אובדת חצות

מחשבות, רגשות, תכננונים?

עמוס...שיפור

בעלי לחוץ לסיים את כל המטלות בעבודה לפני החג. ובינתיים לא בנה סוכה. אז מתלבטים אם להתארח כל החג. וברוך ה' חמי וחמותי שמחים לארח אותנו כל החג, אבל זה אומר לארוז לכולם לשבוע. ומתלבטת אם באמת יהיה לנו נוח ואם זה לא יחרפן את הילדים.

מניסיון אישי,אין כמו להיות בביתמולהבולה

זה לא כמו פסח,זה רק לבנות סוכה

אני מעדיפה את זה על פני לארוז לשבוע ולהיות תלויה לשבוע באחרים

בגדול אוהבת את סוכות.יעל מהדרום

לק"י

אבל יצא לי עמוס, ורציתי להספיק עוד דברים...

לרוב זה חגoo

שחביב עלי

השנה הוא מגיע בתקופה מורכבת בשבילי

אז בעיקר לעבור אותו בשלום

יש לי בלו"ז תורנויות בעבודה

וביקור משפחתי אם יתחשק לי

ובטח אני אצא לטייל בספונטניות בקטנה

קשה לי קצת עם הירידה לסוכה, מודההמקורית

אם היא הייתה במרפסת זה היה נראה אחרת כנראה

מכל מקום בדרכ עובר בסדר למרות..

השנה אני חייבת לעבוד בחול המועד שלא כהרגלי אבל זה בסדר מבחינתי כי זה מהבית

וגם - השנה ערב החג לא נאכל בסוכה שלנו אלא נלך לחמתי ואצלה זה בגינה וזה אחרת

לא מתכוונת לטייל את עצמי לדעת כי אני עובדת כאמור ואני דווקא בסדר עם זה. בעלי יהיה עם הילדים רוב הזמן

עמוס מאד!!!!!!!!!!ניק חדש2אחרונה

אין אוויר כבר

אולי יעניין אותך