מעייף להיות נשואהבוגרת קטנה
כ'כ רציתי בית משלי
אבל זה המון המון התעסקות ואין לי כח
ובעלי לא מזיז כלום, עסוק בבעיות של עצמו (לפחות מטפל בהם, כן?)
אבל הכל נופל עליי
ניהול שואף של הבית כולל הכל, בישול, כביסה, סדר, להזמין חשמלאי, קניות, טיולים עם הכלבה
זה לא שהוא לא עוזר בכלל, עוזר מה שהוא יכול אבל זה לא מספיק ולא באלי להגיד לו את זה כי הוא מתוק ומשתדל
ואפילו עוד אין לנו ילדים
תגידו, אנשים עם ילדים
אתם מרגישים שאתם חיים בכלל או שרק שורדים?
תהני ממה שאת עושההגיבן מנוטרדהם
החיים משעממים אם לא מוצאים בהם את האור.
בלי קשר תורידי ממך עומסים שאת לא חייבת.

אני נהניתבוגרת קטנה
וגם משתדלת לא לעשות מה שאני לא נהנית
אבל הבית נראה בהתאם
חצי שורדים חצי חיים.די שרוט
מה נעשה. אלא אם כן קוראים לך ג'ף בזוס, אנחנו צריכים לחיות ככה.
החוכמה היא להינות גם בתוך כך הבוג'ארס של החיים.
כדאי לבדוק את מה אפשר להוריד, משניכםהסטורי
להיות אחראי על בית, זה מאמץ, אבל לא אמור להרגיש ככה.
הערה נוספת:הסטורי
אם אתם מרגישים ככה - אולי כדאי לפנות לאיזשהו יעוץ. לא יודע אם יעוץ זוגי רגיל, אולי יותר 'יעוץ ארגוני', כלומר יעוץ על איך מארגנים את המשימות והכוחות נכון.
יש ליזוזיק העכבר
ב"ה הרבה ילדים, יש חיים והם פשוט מאד אינטנסיביים
ואתם מרגישים שמחים?בוגרת קטנה
בגדול - מאדזוזיק העכבר
ברור שזה מאתגר , במיוחד בזמנים שיש קשיים מעבר לאינטנסיביות כמו פרנסה וכו'
כנ"ל אוהבת את המרוץ המשוגע הזה ...עד הקריסה הבאהאור123456
5 ילדים משרה תובענית מאד
הכל עלי בבית בשוטף

בירוקרטיה עליו

ומנסה לא לחשוב על זה כי לא יעזור...כל פעם שאני מעלה את זה ..התשובה שלו זה תורידי סטנדרטים...לא רוצה
כמה מוכרשואל כדי ללמוד
המירוץ המטורף הזה
כולל הקריסה

החיים ממש
האמת דיי שורדיםיהודה224
עובדים קשה עד שעות מאוחרות בלי כח בסוף כל יום
טירוף מוחלט
ככל שיש יותר מחוייבויותשוקולד פרה.

ככה מספיקים יותר.

גם אני חשבתי איך עושים את זה עם ילדים?

אבל גיליתי שאפשר להתאים את עצמנו לכל מציאות.

זה גם נכוןבוגרת קטנה
השאלה מה עם השמחה?
החיים מלאים באתגריםשואל כדי ללמוד
העומס בהחלט אחד מהם.
אז יש קשיים, והתמודדויות ומטלות
אבל בסוף יש חיים... זה זה החיים.
והשרידות היא חלק מהם.
צריך לדעת ולזכור לפעמים לקחת פסק זמן, רגעים לעצמך לנשום או לעשות משהו שטוב לך.
ובעניין בינכם, אולי לעשות איזו חלוקת עבודה מסויימת... מן הסתם יש דברים שאחד אוהב/מסתדר/זורם יותר מהשני והפוך.

נשמע שאתם בתחילת הדרך אז זה יתקדם לאט לאט אבל כדאי להתחיל לבנות את זה.
תקשורת זה החשוב
האמתהמקורית
התחושה שלך לגיטימית בתור נשואה טרייה (כך נשמע מדברייך)
המעבר מרווקות לניהול בית מגיע עם מטלות ואחריות ומשימות לבצע, ועם זאת נשמע שאת מתוסכלת ומתעייפת מדברים שאולי העומק שלהם הוא אחר ונוגע בתחושה של חוסר שמחה.
לא יודעת אם אני נוגעת בנקודה, אבל לפחות על עצמי שמתי לב שכשאני מרגישה טוב, מסופקת, שמחה - המוטיבציה שלי לעשייה היא אחרת. ואם לומר את האמת, פידבקים חיוביים מבעלי של הערכה לעשייה שלי וראייה של הטוב והעשייה שלנו אחד כלפי השני לגמרי מדרבנים אותי ואז אין הרגשה ככ מתסכלת של עול שלא נגמר או הרגשה שהכל עליי.
האם היחסים ביניכם טובים?
את מרגישה מוערכת? שלעשייה שלך יש משמעות?
את שמחה במציאות שלך, מבחינת הזוגיות, עבודה, שגרת יום, מצב חברתי?

** אם את מונעת הורמונלית - זה גם יכול להעצים ואף לגרןם תחושות כאלה של עייפות מהחיים.
תודה, אענה לעצמיבוגרת קטנה
אצלי זה הפוךצפוני צפוני
אני עושה כמעט הכל ועם ילדים.
מקווה שבעליך ילמד לקחת חלק בבית, כי בשלב מסויים זה ממש מתסכל
הי יקרהתהילה 3>
החוייה של לחיות או לשרוד תלויה הרבה בחויית הבחירה שלנו.

אנחנו יכולים לעשות משהו ולהרגיש עול וכורח שלא לומר ניצול ומרמור, ולעשות את אותו הדבר ולהרגיש סיפוק, הצלחה, ואושר.

ההבדל העיקרי הוא בחוייה שלי האם אני בוחרת בזה, ואז זה משהו שאני *רוצה* ומשקיעה בו, ושמחה בתוצאות,
או האם אני חווה שאני נאלצת לעשות את זה, מכריחים אותי, נופלים עלי דברים שאחרים אמורים לעשות, ואז התחושות בהתאם יהיו קשות.


אני יכולה לומר לך שיש נשים עם חיים עמוסים מאד מבחירה בבעל משפחה וילדים שמרגישות סיפוק ושמחה (וכן, מותר גם להיות מבואסים לפרקים, זה לגיטימי, אבל החוייה הכללית היא אושר)
ויש נשים שהן באמת בחוויה של השרדות מיום ליום ומזמן לזמן.

נשמע שאת מרגישה מצד אחד שיש הרבה דבקים שצריך לעשות כמו הרשימה שנתת
ומצד שני שזה נופל עלייך ואין לך כאן בחירה אמיתית
ובעיקר יש בך כעס ומרמור מול ההתנהלות של בעלך.

מציעה לך ללכת לשורש, להבין איפה זה כואב לו ולשתף אותו בחוויה ובוקשי שלך.
במקביל, לחשוב מה מכל הדברים שאת עושה את יכולה ורוצה לעשות, ומה אפשר לוותר או להוריד מעצמך.


ולסיום מקדישה לך את המשפט שלי שבחתימה
תדאגי שיהיה לך טוב!
איזה יופי את נגמרו לי השמות


תודה יקרה😍תהילה 3>
לא יודעת איך אצל כולםעדינה אבל בשטח
אבל כמה שזה מעייף, אצלי עשייה מביאה שמחה, כשאני מתבטלת, אני אמנם נהנית, אבל בסוף היום קולטת שאני בדיכאון בלי סיבה , אם ברווקות החיים מלאים ונוחים, בנישואים ובעיקר כשיש ילדים, החיים אינטנסיביים אבל נהיים מלאי משמעות ושמחה אמיתית, אחרי שנולד לי הבכור (ומן הסתם הייתי עסוקה יותר) לא הבנתי מה עשיתי עד עכשיו, במה מילאתי את היום ועל מה חשבתי .. אלו חיים אחרים שכשתגיעי אליהם בעז"ה, תביני , שהם מאתגרים, מעייפים, גורמים לרצות חופש כל היום, אבל הם החיים האמיתיים והם השמחה האמיתית..
וזו דעתי שלי, יכול להיות שאחרים יחשבו אחרת..

ופרקטית? תורידי מעצמך , לא חייב הכל כל היום כל יום, בטח אם עדיין אין ילדים ברקע , הכל יחכה ,הכל טוב..
מסכימה לגמריאור123456
אין סיבה שזה יהיה המצבהמאור הקטן

אתם כולה זוג, ועם כל הכבוד לבעיות של בעלך. הוא בהחלט יכול להיות קצת יותר מעורב.

לקחת אותו לשיחה ולהסביר לו יפה שאת צריכה ממנו קצת יותר שותפות במשימות הבית, וגם אם יש לו קשיים ובעיות בטוח חלק מסוים הוא יכול לבצע.

סליחה, לא נראה לי שבמקרה הזה דבריך במקוםהסטורי
היא כתבה בפירוש:
"זה לא שהוא לא עוזר בכלל, עוזר מה שהוא יכול אבל זה לא מספיק ולא באלי להגיד לו את זה כי הוא מתוק ומשתדל".

אם זה המצב, דבריך אינם רלוונטיים ורק עלולים לפגוע בקשר ביניהם. כן המלצתי למעלה על ייעוץ, לשניהם, אבל לא מעמדה ביקורתית כלפי מישהו מהם.
תבחרי להוסיף כמה שיותר דברים שעושים לך טובאורה שחורה
אני מוסיפהבוגרת קטנה
התחלתי יוגה
מנסה להבין למה את כ"כ עמוסהספיר לבן
זוכרת את עצמי בתור נשואה טרייה.
הייתי צריכה לתחזק בית, אבל זה היה בית קטן. פחות משליש מהגודל של הבית שיש לי עכשיו. ניקיתי אותו בקלות בשעתיים.
כביסה? הייתה מכונה אחת לשבוע.
בישולים? אחת לכמה ימים. רק אוכל לזוג.
ובמקביל עבדתי ועשיתי תואר שני.
מה גורם לכך שאת עד כדי כך עמוסה?
זה בראשבוגרת קטנה
יתכן שלפני הנישואין גרת בבית הורייךספיר לבן
ולא היו לך שום תפקידים בתחזוקת בית? ככה זה נשמע.
דווקא זוכרת את עצמי מאוד עמוסה במטלות הביתנתחילמחדש
לפני הילדים, ובאמת הבית בסוף היה נקי ומסודר, ובכל יום ארוחה טריה חמה.
היום עם הילדים פשוט לא כל יום ארוחה חמה (מבשלים לכמה ימים) והבית.... תוהו ובוהו

מזדהה ממששואל כדי ללמוד
רק אנחנו כבעלי ניסיון יותר ממנה, יודעים שהעומס היום הוא גדול יותר (לכן כתבת את המציאות שיש לך כיום... גם אצלנו)
זה עומס אחר, זה מקום אחר בחיים.
אני רק מגיבה לגבי העניין הזוגי..באר מרים
שימי לב האם אתם בונים זוגיות שמבוססת על שותפות בנשיאה בעול (לא משנה איך בדיוק התפקידים מתחלקים, אלא שבבסיס שניכם מרגישים אחראים על הבית ומה שהוא דורש) או זוגיות שבה את אחראית על הבית והוא "עוזר לך" כמו שילד עוזר להורים..

המשפט:"לא בא לי להגיד לו את זה כי הוא מתוק ומשתדל" נשמע מאוד מתוק ורומנטי אבל עשוי להיות בעייתי בעתיד - כי כרגע את רואה הודו כ "מתוק ומשתדל" אבל בעתיד כשתצטרכי אותו יותר סביב הריונות, לידות ועומס של גידול ילדים זה לא יספיק להיות "מתוק ומשתדל". אז הייתי מציעה כבר עכשיו לנצל את המציקות והרומנטיקה של ההתחלה ולדבר על זה וליצור של תמיכה ושותפות הדדית.
במיוחד שנשמע שלא טוב לל עם המציאות שהכל נופל עליך..
זה לא חייב להיות ככה.

אתם שני ילדים שהתחתנתם. ואם כרווקים כמעט לא היה עול של בית על שניכם, עכשיו הזמן ששניכם תיכנסו תחת העול.
צורת החלוקה עשויה להשתנות. ובהחלט ייתכן שאחד יקח את עיקר עול הפרנסה והשני את עיקר עול הניהול השוטף של הבית - אבל מתוך תחושת שותפות ההדדית ושיח ביניכם

חשוב שלא יווצר מצב שאחד הופך להיות "המבוגר האחראי" שנושא לבדו בעול וקורס תחת הנטל בזמן שהשני נשאר ילד קטן ש"עסוק בבעיות של עצמו" ומגיע הביתה כאורח שמטפלים בו, ומקסימום עוזר קצת ומוותרים לו הוא "מתוק ומשתדל"...
זוגיות ובניית בית אומרת ששניכם אחראים עם הבית שהקמתם ומנהלים כל הזמן שיח ביניכם על האופן שבו כל אחד תורם את חלקו לבית המשותף

ייתכנו תמיד תקופות שאחד פחות מתפקד בבית ועיקר העול נופל על השני (עומס בלימודים/עבודה, משבר נפשי, הריון/לידה וכו..) אבל כשהבסיס הוא השותפות אז ברור שבן/בת הזוג מתגייסים לעסור. זה לא אמור להיות אופן ההתנהלות הבסיסי בבית.
תודה על התגובהבוגרת קטנה


תודהבוגרת קטנה
האמת מאז שכתבתי פה השתפר קצת
יש מצבבוגרת קטנהאחרונה
ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופהאחרונה

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

🙏🏻🙏🏻לאחדשה

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

מדד טל לוריא לחינוךאריק מהדרום

מדד לוריא לחינוך

ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?

אי אפשר לחולל את השינוי (המוצדק להבנתי)מי האיש? הח"ח!

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

קידום יפה למפלגת אל-הדגלנקדימון

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

הוא שקוף לחלוטיןאריק מהדרום

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

זה חלוםמשהאחרונה

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.

טוב, אחרי שעזרתם לי בשאלת הבריכה, יש לי עוד שאלהשמשית123

איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?

אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.

אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).

נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.

כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.

לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.

עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.

התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.

לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.

מה הייתם מייעצים?

טוב לא בקי עד כדי כך. לא ידעתי שהם מספיק דרומייםהסטורי

אולי יעניין אותך