אני שבורה!!!!יעלללל
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך י"ב בכסלו תשפ"ג 07:18
אז גם אליי זה הגיע....
הלב שלי שבור לרסיסים וכלך לא רציתי להאמין

אני שבורה, כאובה ולא מאמינה
לא מאמינה שמי שחשבתי שהוא בעלי
שהוא נאמן לי צופה בזימה
הידיים שלי פשוט רועדות, אני מרגישה נבגדת ממש
לאורך כל הנישואים שלנו הוא תמיד הדגיש שזה בחיים לא העסיק אותו ואין לי מה לחשוב בכלל
תמיד חברים שלו ראו (בתור בחורים) ואותו זה אף פעם לא עניין.
ואז אני מגלה שהוא צופה סדרתי

ועוד בהתחלה ניסה להכחיש ולדרוש ממני לבקש ממנו סליחה שאני חושדת

ה' למה אתה מעמיד אותי בכזה ניסיון זה ברור לך שאני לא עומדת בו נכון?
תמיד חשבתי שהזוהמה הזו שייכת לאנשים אחרים
לא לבית שלי, ולא לאיש שהיה בעלי

הגרון שלי יבש ואני בקושי מצליחה להסדיר נשימה
איך זה שבזמן שהוא הולך לכדורגל הוא צופה בזה?
איך הוא צופה כשאני בבית?
למה?
למה הייתי כל כך טיפשה?
או שהוא היה חכם מספיק להסתיר את זה.
הלב שלי מרוסק, איך ממשיכים מכאן?
אני לא מסוגלת להסתכל עליו

לא מסוגלת להמשיך יחד -מרגישה ששברו לי את הלב
לא הצלחתי לישון כל הלילה, רק דמיינתי נה הוא רואה
יאיך הוא מחכה שאני יצא מהבית כדי לצפות
ושהיחסים שלנו היה פשוט חיקוי עלוב של מה שראה

ואני לא מצילחה להתקדם, בחיים לא נפגעתי כך
ואני יודעת שתגידו עכשיו שזה לא קשור אליי ואני לא מקבלת את זה
באלי לשבור את הכלים!
לברוח
לא לראות אותו שוב לעולם

ואין לי יותר אמון ולא יהיה לי
למה הוא הרס נישואים עם ילדים בשביל זוהמה שכזאת?

לא נתפס לי שבזמן שהוא איתי הוא צופה בנשים אחרות
שהוא בוגד באמון שנתתי בו

את החיים הקרבתי לנישואים ,לילדים... ובסוף אני מרגישה שהכל היה אחיזת עיניים שאני לא מספיקה
אני פשוט ריקה!!!!
ריקה

איך יכול להיות שהבנאדם שבטחתי בו ואמר שהוא אוהב אותי שבר לי את הלב לרסיסים?????
😭😭😭😭
באמת שובר לרסיסיםהסטורי
ואין טעם להגיד לך עכשיו כל מיני דברים.

רק שתי בקשות, בשבילך ובשביל הילדים שלך:
1. תיזהרי מאוד מכל מיני מציעי עזרה בפרטי.
2. אל תעשי צעדים קריטיים בלי להתייעץ עם אנשי מקצוע.

בהצלחה רבה
אני לא מזלזל בתחושות שלך. באמת שלא.די שרוט
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך י"ב בכסלו תשפ"ג 07:19
אבל אני חושב שמאוד יקל עליך אם תשימי את הדברים בפרופורציה הנכונה שלהם. אחרי הכל, בחיים הכל שאלה של איזונים.

לרוב, גבר או אישה שצופים בזימה, זה לא מתקשר בשום צורה באופן אישי לבן או בת זוג שלהם.

זה לא נובע ממקום של בגידה. ולא ממקום של רוע. גם לא ממקום של חוסר איכפתיות.
זה נובע מאיזה שהוא תהליך ביולוגי כזה שגורם לאנשים לרצות להפיק מהמוח שלהם הורמון בשם דופמין.
מכאן נובע היצר.

אז חוסר השליטה הזה במקרה הגרוע ביותר סוג של "נפילה רוחנית" כמו שדתיים מגדירים. נפילה רוחנית כמו נפילה רוחנית שיכולה לבוא בצורה של לא לקום לתפילה. או לפספס תפילין. או אי הקפדה על שבת.

אני יודע שקשה לך לקבל את זה כרגע בשעת מעשה ובעידנא דריתחא, אבל תאמיני לי, זה לא קשור באופן אישי אליך.
כבר 10 דקות שאני מתלבט האם ואיך להגיב לדבריהפשוט אני..

מצד אחד בוודאי שאתה צודק, ובאמת צפייה מיועדת להנאה רגעית בלבד ולא כתחליף לבן/ת הזוג, והיא לא מעידה על חוסר משיכה/אהבה וכו'.

 

מצד שני חששתי מכך שאולי התגובה תהיה לא רגישה, כי באמת עכשיו כואב לה ומי אנחנו שנגיד לה אם הכאב שלה מוצדק או לא.

 

ואז ראיתי את התגובה שלך - והבנתי שבאמת אפשר גם וגם.

 

אפשר להבין את הכאב, להציע חיבוק וירטואלי כי זה באמת באמת פוגע לדעת שבן הזוג הסתיר ושיקר ורימה ועשה מעשים כאלו, וביחד עם זה להגיד בקול ברור וצלול שמומלץ להבין באמת באמת מה המשמעות של הצפייה הזאת וכו' לפני שמגיעים להחלטות או למסקנות לגבי האיש שעד היום היא העריכה.

 

מה שנקרא עשיתי לי חשק לקרוא את התגובהנחשון מהרחברון

שדיברת עליה אבל היא מחוקה

ברוך שובך!פשוט אני..

איזו תגובה נמחקה?

עומס... ''הנחשון מהרחברון
התגובה שהגבת לה
אולי יש לך רימון או חסימה אחרת? התגובה עודנה קיימתפשוט אני..


טוב זה הזוינחשון מהרחברון

יש רימון אז בהתראות אני רואה את זה

אבל התגוה הזו גם ריקה...

שלח בוואצאפ אם אתה חושב שזה חשוב

 

אוף מעצבן

גם אצלי בפל' זה מופיע ככה לפעמיםברגוע


מעניין שאת השירשור הראשי לא.. או שכן?בסדר גמור
ואני אוסיףלמה לא123

ברור שבעל יסתיר את הדבר הזה מאשתו, כשהוא יודע מה תהיה תגובתה

וככל שהתגובה שלה תהיה חריפה יותר, הוא יסתיר את זה טוב יותר בפעם הבאה

זה לא סותר את ההלם והקושי שלה, היא צריכה זמן לעכל ולהבין את החיים שלה,

 

אבל את צריכה לפעול כרגע מהשכל! בכדי לא להרוס את החיים שלך

נקודה מעניינת. זה בעצם כמו בהורות...פשוט אני..

כמה שנפחיד יותר את הילדים שלנו, נכעס עליהם יותר כשהם עושים מעשה אסור וכו' - כך יפחת הסיכוי שהם יבואו לספר לנו בפעם הבאה.

 

צריך למצוא את האיזון בין שני מצבי קיצון (להתעלם מצד אחד ולהתפוצץ מכעס מהצד השני), כדי שהילדים יבינו מצד אחד שזה לא בסדר ותהיה לכך תגובה, ומצד שני עדיין ירגישו חופשי לבוא לספר.

 

ועכשיו חידדת לי את זה שהדברים יפים גם ביחס שבין בני זוג.

 

שכוייח!

בבקשהלמה לא123

התגובה החכמה לדעתי צריכה להיות כזו

קודם כל לעכל את הדברים, להסביר לבעל כמה זה גדול עלייך כרגע ואת צריכה זמן לעכל הכל.

לתת יום יומיים, אולי אפילו יותר לרגשות להרגע

ואז לפתוח את הכל עם הבעל, לשתף מה את מרגישה, לתת לו לשתף מה הוא מרגיש ולחשוב יחד איך פותרים את זה

ולהבין שגם כשיהיה פתרון, ייתכן ויהיו נפילות, וזה בסדר, הוא אנושי 

 

ועוד דבר, ה' לא עושה לנו רע, זה ניסיון שאם תעמדי פה, הזוגיות שלך יכולה לעלות בכמה רמות למעלה.

זה נשמע מוזר ומעצבן, אבל זה ככה ואת לא תראי את זה עכשיו בזמן הניסיון, אבל בעוד כמה חודשים תצליחי לראות את זה

השאלה כמובן אם תטפלו בזה בצורה חכמה, או שתשברו את הכלים

בפעם הבאה אל תכתוב את המילה פ....פשוט אני..
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך י"ב בכסלו תשפ"ג 07:22

זה גורם לחברינו עם אינטרנט רימון להתהלך כעיוורים באפילה


אה אופס. סורי.די שרוט
Technology is too good
אני ככ לא מצליחה להבין את מה שרשמתםיעלללל
עבר עריכה על ידי בסדר גמור בתאריך י"ב בכסלו תשפ"ג 07:23
ואני באמת מנסה
זה לא תפילין ולא שבת...
זה להנות מנשים אחרות, עירומות
אלוקים אני לא מצליחה לדמיין אפילו איך אפשר לעבור מזה ליחסים עם אשתך אחר כך

זה פשוט גומר עלי
אני מרגישה שהוא פשוט רמס בגסות את הכבוד של שתינו
וכל כך כואב לי כי יש לנו 5 ילדים ותמיד אמרתי שלפחות זה הוא לא עושה

אבל קיבלתי אתמול סכין בלב
ולא רק שהוא לא התנצל אלא ניסה להגיד לי שבגלל שאני כועסת עליו זו התוצאה של המעשים שלו
ואם אני לא נוגעת בו אז הוא בורח לשם

באלי לצרוח שהעולם הזה פשוט לא פייר
פשוט לא פייר
זה בסדר לכעוס עכשיו. תכעסי. תיפגעי.די שרוט
תני לעצמך את הזמן הזה לשלב הזה.
אחר כך, כשקצת תתקררי, שבי עם עצמך ותנסי לקרוא שוב את מה שכתבנו לך.

כי מדברים איתך כאן די מניסיון 🙂
אולי זה לא הזמן והמקום, אבל אני ממש ממליץ לך לשמועפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"א בכסלו תשפ"ג 12:03
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"א בכסלו תשפ"ג 11:45
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"א בכסלו תשפ"ג 11:43

את הפרק הזה (על שני חלקיו):

 

פרק 48 – שז"ל בזוגיות – חלק א'

פרק 49 – שז"ל בזוגיות – חלק ב'

 

יש שם שיח בין ד"ר מיכל פרינס לבין הרב ד"ר אילעאי עופרן, בדיוק סביב הנושא הזה.

 

(אני הכרתי את הפודקאסט הזה דרך מישהי כאן בפורום שכתבה על פרק 50, ומאז התמכרתי... הוא כל כך מלמד ועוזר להבין דברים בזוגיות ובכלל!)

 

 

לגבי זה שהוא האשים אותך:

ההגנה הטובה ביותר היא התקפה... כמובן שזה לא חכם ולא צודק ולא הוגן, אבל לפעמים כשאנשים מרגישים אבודים ואשמים הם עוברים להתקפה בניסיון להוריד קצת מהאשמה שלהם. 

כלומר זה שהוא אמר לך שזאת אשמתך - לא מעיד שהוא בהכרח חושב כך באמת.

 

 

מחילה, זה לא שז"ל. אולי זו מחלת הדור, אבל ברורהסטורי
שהיא פגועה מאוד וברור שמשז"ל היתה פגועה הרבה פחות, אם בכלל.

את התגובות מהסוג שלכם, אפשר להגיב מחרתיים. כרגע היא כתבה שהיא יודעת שתגידו אבל וכו'. היא לא מסוגלת עכשיו לשמוע את זה.

נ.ב. לא רוצה לנצל"ש, מקווה שעם ההקשר הדברים נשמעים אחרת. מזעזע שרב יגיד את מה שאתה מצטט.
זאת לא הנקודה היחידה או העיקריתפשוט אני..

הנקודה היא שלפעמים אנשים עושים דברים מתוך בעירה פנימית לספק את היצר, דברים שהם לא גאים בהם ואפילו לחבר הטוב ביותר הם לא יספרו לעולם. האמת היא שגם לעצמם הם לא מספרים את זה מרוב בושה.

כך שזה בהחלט רלוונטי גם למקרה דנן.

 

וכמו שכתבתי בהתחלה, באמת התלבטתי אם לכתוב עכשיו. בסוף די שרוט שכנע אותי שכן כדאי לכתוב זאת, אפילו אם זה לא הזמן בשביל  יעל היקרה לקרוא ולהפנים.

חשוב שאחרי שהדמעות ייפסקו והכעס מעט ישכך, תהיה לה האפשרות לעבד את זה בפרופורציות מסוימות.

 

ובאמת ששום דבר שאני כותב לא מגיע כדי להגיד "הכאב שלך מוגזם", חלילה. זה בכלל לא הכיוון.

אבל אני חושב שעם ידיעה נכונה על הסיבות שבגללן זה קורה - יש סיכוי טוב יותר שהיא, הזוגיות שלה והילדים שלה יעברו את המשבר הזה במצב טוב יותר.

מחקתי את דברי הרב שהגבת עליהםפשוט אני..

באמת לא הזמן

מתחברת לפסקה האחרונהקדם
מניסיון. התמודדנו עם דברים כאלה... עם כל המורכבות והכאב, מה שעזר והיה חשוב זה להאמין לו שהוא אוהב אותי ולהאמין בו, בטוב שבו, ברצונות האמיתיים שלו, מה באמת חשוב לו ומה מגיע ממקום של חולשה ונפילה.
אהבה עוזרת להתמודד. ריחוק והאשמות גורמים לריחוק והאשמות. למרות שזה כל כך כל כך קשה ושובר בשבילך. שולחת לך חיבוק גדול...
תודה על החיבוקיעלללל
כרגע לא מצליחה לראות את האופק ולא בטוח שאצליח

מבחינתי זו ממש בגידה
בגידה באמון
בגידה בקשר של הנישואין
בגידה לכל דבר
אוף. כל כך קשה לי לשמוע.קדם
עבר עריכה על ידי קדם בתאריך י"א בכסלו תשפ"ג 12:23
הלוואי שתצליחי. זה אפשרי... למרות שכמובן זה תהליך ולוקח זמן והרבה מחשבות וכוחות נפש ובירורים זוגיים. אולי כשיעבור עוד זמן- תנסי לחשוב על זה לא כבגידה אלא ברחמים, כנפילה שגוררת מבחינתו הרבה צער ותסכול...
הכאב נשאר ותחושות הפגיעה וחוסר ההבנה נשארות, הלב לא עשוי מאבן, רק לומדים איך להתמודד איתם. ושאפשר לאהוב גם איתם.
בהצלחה רבה רבה.
רוצה רק לשלוח לך חיבוקחדקרן
אחד כזה גדול ומוחץ
הכאב והעלבון שלך מורגשים מכל מילה
הכעס פשוט זועק מהשורות שכתבת
וזה כלכך מובן שאת מרגישה ככה.
אז קחי חיבוק, ועוד אחד, ומקווה שתצליחו להתגבר על זה בע"ה
תודה על החיבוקיעלללל
אני באמת צריכה אחד כזה😔
וידוי אישי קטן.יהודה224
אני לא מכור ברוך ה.
יש לי פלאפון עם חסימה.
וגם אני נפלתי בזה וסיפרתי לאשתי.
היא לא נפגעה לא צעקה לא התמרמרה ורק הסתכלה לי בעיניים ואמרה לי אני בטוחה שאתה טוב מזה ותתעלה על זה וכמה שזה מרגש ומסמם את המח אני מאמינה בך שאתה יכול להתגבר.
לך תעשה תשובה ותתפלל לה שיתן לך כח.
מאז גם יכלתי ליפול מאד קשה לי. קשה לי לאכזב אותה רק בגלל ההבנה וההכלה שהיא הכילה אותי ואת המצב שלי.
בעלך מסכן זה קשה לו וזה גדול עליו אם תאמיני בו ותאהבי אותו ותכילי אותו יהיה לו קשה פי מליון לחזור לזה רק כדי לא לאכזב אותך. תאמיני לי
מניסיון.
💓פשוט אני..
ריגשת רבי יהודה, אשריכם!
אשריך!חצילוש
ואשרי אשתך היקרה

יש רק הבדל פה, בין סיטואציה שבאת ושיתפת ואתה לא מכור, לבין סיטואציה של מכור של שנים שהכחיש כל קשר והיא לא העלתה על דעתה. כך או כך, אין פה אשמים, ודאי שיש לו אחריות לטפל בעצמו וכך צריך וודאי שמותר לה לכאוב את החוויה..
אני לא חושב שהסיטואציה היא שבעלה מכורדי שרוט
הוא צופה בתכנים האלה אבל לא חושב שהוא מכור.
לפי הניסוח שלה נשמע בכל אופן שכןחצילוש
ברמה כזו או אחרת. שהוא צופה בקביעות ברמה יום יומית במשך שנים.. בתרבויות מסויימות אולי לא יגדירו אותו כממש מכור אם זה לא פוגע לו לחלוטין בתפקוד חייו, אבל כאדם שמאמין שזה לא טוב (עובדה ששיקר כל השנים) הוא ככל הנראה רוצה להפסיק ולא מצליח. אבל בכל מקרה, נראה לי שיש כאן שוני. וזה בסדר, כי אנשים שונים שמגיעים מצורות חשיבה שונות וחוויות שונות גם יגיבו אחרת. אשתו של יהודה מקסימה, וגם הבחורה כאן מקסימה. וכשהיא תתגבר על הסערה בע"ה הם יעלו על מסלול טוב.. רק כן חשוב לא ליפול לכך שעושים דה לגיטימציה לרגשות שלה (כמו מעט מגיבים שהיו כאן) חשוב כן לתת מקום. זה חלק מהתהליך הנפשי. היא לא תישאר המומה ומתאבלת לעולם ועד..
לא אמרתי שאסור לכאוביהודה224
אבל ברגע שהיא תבין שבעלה קורבן וזה אשכרה כמו סמים.
שנגעת נפלת..
והוא מתבייש מעצמו בעצמו ומתבייש ממנה עוד יותר ואם היה יכול היה קובר את עצמו בחיים ואני לא מגזים..
וזה באמיתי לא קשור אליה זה לא קשור זה באמת משפיע על המח.
תודה על התגובהיעלללל
מעריכה את אשתך
לא מצליחה להבין איך לא להפגע מזה

לא מפסיק לעבור לי בראש מה שראה ושזה ילווה אותו המראות האלה,
איך זה מרגיש לדעת שבעלך ראה עוד נשים עירומות חוץ ממך?
אותי זה שובר ,לא היית נפגע אם היה קורה ההיפך?
אני מנסה להבים האם אני חריגה

הוא התנצל אתמול ואמר שיחליף לטלפון כשר אבל אני מרגישה שכבר מאוחר מידי, האמון שלי לעולם לא יחזור ואני ככ לא רוצה לחיות בחשדות ובפחדים אולי שוב יחזור לזה?
למה אני צריכה רת זה בחיים שלי-זה ממש גורם לי לסלידה ממנו עד כדי כך שאני ממש מוכנה לוותר עליו לכמרי
תרשי לעצמך להרגיש את כל קשת הרגשות האלהruthi
תני לנפש שלך להתפרק
לא כדי לפרק את הבית, אלא כדי ללמוד לצמוח מהמשבר הזה

יש לכם ילדים, יש לכם אהבה.
ויש לכם משבר אמון מאד קשה עכשיו.
מותר לך להתרחק לזמן מה.
מותר לך לבחון אותו ואת האהבה שלו אלייך.
את לא 'צריכה את זה' בחיים שלך
אבל זאת ההתמודדות שנפלה לפתחך.
השאלה היא האם תפלי לתהום הזאת, ותמשכי אחריך את המשפחה שלך
או שתפני לאיש או אשת מקצוע, טיפול זוגי,
(נל''י נהדרת במה שהיא עושה)
כדי להבין איך למנוע מהשבר הזה לרסק אותך יותר.
מגיע לך טוב. מגיע לך רוגע ושלווה.
זה יבוא, גם אם בדרך תהיה מהמורה.
תודה רבה יקרה 🙏נגמרו לי השמות
את לא חריגה אבל.יהודה224
בדרך שאשתי פעלה היא יצרה מצב הפוך.
כלומר אני ממש מרגיש שאסור לי לפגוע באמונה שלה שאני יכול לעצור את עצמי.
והמראות האלו לא ילוו אותו בכלל לחיים במקסימום יום, גג יומיים.
את צריכה להבין שהוא מתבייש ממך ומרגיש רע עם עצמו אלפית שניה אחרי שהוא סוגר את המסך ברמות שאת לא מבינה בכלל...
הוא מרגיש רע כלפייך.
הוא מרגיש רע עם הזוהמא הזו
הוא מרגיש רע מאד עם ה יתברך.
זה לא משהו רגיל זה ממש כמו סמים ואפילו יותר מזה כי זה מנצל את היצר הכי חזק של האדם שזהו יצר החיים באמת תביני שמי שלא מכיר את העולם המפתה הזה ונחשף לזה אין לו כלים אמיתיים להלחם בזה.
תאמיני לי בלאהוב ולהבין אותו עם כל הקושי את תרוויחי הרבה יותר
והוא יעריך אותך הרבה יותר.
מסכימה ממש ומוסיפהכפויית טובה
לא הייתי אומרת "להבין" אותו כי זה מקום מאוד קשה,
שאני נגיד הגעתי אליו, אבל אחרי שנים של ידע והתמודדות יחד.
אולי זה פשוט להיות איתו. לחבק אם יבכה. ולא לכעוס חזרה כדי שלא ייסגר אלא יספר וישתף.
הכעס קיים ולגיטימי, אבל הכוונה שלא לכעוס זה רק כדי שייפתח אלייך.
והכי מבורך זה ללא אינטרנט דרך חברת הטלפון עצמה!
זה נכוןתהילה 3>אחרונה

אם זה המקום שהיא נמצאת בו, כלומר קודם כל באמת מאמינה

(נשמע מקום שהפותחת לא נמצאת בו, וגם לא בן זוגה.

אצלכם אתה באת ושיתפת שזה צעד של אמון, אצלם הוא אמר דברים שונים והיא גילתה ששיקר)

ושנית אם היא במקום שמסוגל להיות בקרבה ולהסתכל לו בעיניים כרגע- גם נשמע שלא.

 

כדי להגיע למקום כזה אם בכלל

(ואני הכי בעד שגברים יתגברו, ושאישה תתן בגבר שלה אמון לגבי היכולות שלו),

נשמע שמהמקום שבו הם נמצאים יש לה עוד דרך ארוכה לעבור.

קודם כל בינה לבין עצמה, של אבל ועיכול המצב, ומשם לראות מה יהיה הצעד הזוגי שנכון *לה*.

אני לא הייתיoo
נפגעת.

לבעלי יש פלאפון לא מסונן ובלי סיסמת כניסה. מעולם לא בדקתי הסטורית גלישה. אני לא מוטרדת ואפילו לא מסוקרנת לגבי התכנים שהוא צורך או לא.

אם ראה או לא נשים ערומות, זה לא קשור לקשר שלנו. זה סרטון בלבד, שהוא בחר או לא לצפות בו. הזוגיות שלנו לא נפגעת מסרטון כזה או אחר.

אני לא חושבת שאת חריגה, כי עושים מזה אישו מאד גדול בעיקר בציבור הדתי. בעיניי זה אישו לא נכון ומיותר.
אתם מקסימים, איזה נחת לקרוא אתכם!נגמרו לי השמות
פשוט מרגש הקשר הקרוב ביניכם
אשתך מדהימה ואיזו זכות להרגיש כך מבפנים את האהבה אליה ואת הרצון והמחשבה עליה ועל האהבה ביניכם כל הזמן, גם בינך לבין עצמך.
תמשיכו ככה, אלופים 👑
האמת שזה פחות הקשר הקרוביהודה224
לדעתי יותר חוכמה שלה...
איך שאתה מתייחס אליה ואל החוכמה שלהנגמרו לי השמות
זה בדיוק מה שמרגש
כל מה שכתבת על כמה אתה מעריך אותה, את החוכמה הזו שלה ואותה כאדם ושעצם זה גורם לך להתרחק עוד יותר מהנפילה
זה מבטא הרבה מאוד הערכה וקירבה גדולה בעיניי (מצד שניכם אחד אל השנייה) ולכן זה ריגש אותי מאוד
תודה רבה.יהודה224
ה ישמרכם.
ברשותך וברשות נל"ה, אני מקשר לדברים שהיא כתבה בעברפשוט אני..
רק רוצה לכתוב לך דבר קטן. מה שיש לכם הוא לא חיקוירקלתשוהנ

להיפך

מה שהוא ראה זה חיקוי עלוב מאד מאד של הדבר האמיתי

חיקוי של צד אחד, פיזי בלבד, אגואיסטי בלבד, של הדבר המלא והשלם והמורכב והיפייפה הזה שיש בין בני זוג בחיים האמיתיים.

משהו שמספק צד אחד , אחד ויחיד. פיזי בלבד, אגואיסטי בלבד. זה לא משקף באמת את מכלול הרגשות והתחושות שקיימים במציאות, זה לא יכול כי אין שם קשר, אין שם אהבה, אין שם נתינה!!!

 

זה כמו להסתכל על ציור של פרח ולהגיד שהוא יותר יפה מהפרח.

אבל הוא לא פרח, הוא מת, הוא רק צבעוני. הוא לא נושם, גדל, מגיב. 

זה רק שטויות שלא יכולות לקרות בין אנשים אמיתיים

 

*את הדבר האמיתי*

אתם הדבר האמיתי

כל השאר שקר, שקר מוחלט ועלוב מאד.

 

 

וואו!! חיבוק גדול על הכאב העוצמתי שאת חווה כעת.קופצת
יש לי הרבה מה להגיד לך.
אבל מנסיון עבר - רק כשאת מוכנה לקבל ולשמוע, אחרי סערת הרגשות שאת נמצאת בה כעת..

אז רק אם יבוא לך ויהיה מתאים - מוזמנת לפנות כשתרגישי מוכנה.

עד אז - הרבה הרבה כוחות🙏🙏
כאב לב עצוםאורה שחורה
תזכרי שיש כאן אנשים עם השקפות שונות ולא כולם פה יכולים או רוצים להבין אותך או להבין את תחושת הבגידה.
ברור שזה לא "שלו"
ברור שיש קשר ונזק ופגיעה השלכות לזוגיות
בעלך בעצמו אמר שיש קשר למריבות למגע בינכם.

חיבוק גדול גדול
כשאומרים "שלו", הכוונה היא מבחינה דתית / רוחנית.קופצת
השפעה על הזוגיות ודאי שיש.
גם בעל כעסן / קמצן / מרחף / אגואיסטי - משפיע על הזוגיות.
אבל במקרה כזה - האישה לא מרגישה נבגדת, במצב הרע - כועסת ונגררת לריבים.
במצב הטוב - מנסה ללמוד ולבחון איך מסתדרים עם המצב הקיים.

אותו דבר כאן. מנסיון.
חח אבל הבטחתי שאני לא מסבירה את "משנתי"קופצת
אם פותחת השרשור לא בקשה לשמוע מבטים נוספים על המצב.


לא מזלזלת או מורידה לשניה מעוצמת הקושי והשפעתו על חיי הנישואין.
מבינה טוב, מכירה את הנרטיבים האלהאורה שחורה
היא לא מדברת על הקשר שלו עם שמייא
מה שהוא חייב או לא מול ה' זה שלו והיא לא מודדת את הצדיקות שלו.
לא סתם היא פגועה כמו אשה נבגדת, זה השכל והלב הישרים שלה.
אף אחד לא אמר שזו לא פגיעהפשוט אני..
אבל האמת הישרה, וזה לא ''נרטיב'' אלא אמת מוחלטת, היא שמי שצופה בזה לא עושה זאת כתחליף לאשתו או בגלל שהוא לא אוהב אותה או לא נמשך אליה.

הוא עושה זאת בגלל יצרים שאיתם הוא מתמודד, ושבהם הוא צריך להיאבק ולא תמיד מצליח.

לכן גם כתבתי בכמה הזדמנויות פה בפורום:
מי שחושב שאחרי החתונה ההתמודדות עם היצר הזה תיפסק, אין לו מושג ממה היצר נובע. וחוסר ידיעה זה דבר רע, לא משנה אם הוא מצד הרבנים או מצד הזוג עצמו.

אגב, מדברים על זה גם בפודקאסט שקישרתי אליו קודם.



מי שחושב שחתונה תעזור לו להתגבר על התמכרות, טועה - נשואים טריים
ויז אול דו פודקאסט זה לא אורים ותומיםאורה שחורה
נכון יש לגבר יצרים (גם לאשה אגב)
והוא צריך להתמודד ולא תמיד מצליח. הכל נכון.
וכשהוא לא מצליח לא צריך להרוג אותו, רק לאהוב ולחמול ולתמוך. נכון.
יחד עם זה, כל מערכת יחסים מלאה עליות ומורדות, כשהקשר הרגשי והגופני בירידה, ההתמודדות שלו קשה הרבה הרבה יותר.
יש פה אספקט זוגי וקשר ישיר.
אני מסכים על כל מילה שכתבת עכשיופשוט אני..
יש קשר לזוגיות,
אני רק בא להגיד שהקשר הוא לא ''אני לא אוהב אותך''.
ושגם אם הזוגיות מושלמת זה יכול לעזור אבל לא בהכרח למנוע.
נכוןקדם
איך האב ליב יידיש!די שרוט
איך האב אויח ליב ידישאורה שחורה
אבל...
With all due respect
זה לא ידיש
"הנרטיב" הזה בשבילי הוא דרך חיים.קופצת
מקבלת שלא מתאים לכל אחת.
אבל אולי דווקא כן יתאים במקרה לפותחת - ואז אשמח לעזור ולהשמיע.

בכל מקרה גם הגישה שלך ראויה וטובה בהחלט.
זה כנראה תלוי אופי.

נ.ב. שכל ולב ישר גם לי יש, אע"פ הנרטיב 😅

אני לא לא מסכימה איתךאורה שחורה
העולם הזה כ"כ מסבך את החיים.
בהקשר הזוגי אולי אנחנו קצת חלוקות
ברור שיש לך שכל ולב❤!!!
ההקשר הזוגי באמת באמת מורכב.קופצת
אבל דווקא המורכבות הזו יכולה להצמיח זוגיות חזקה וחברות עוצמתית הרבה יותר מהרגיל.
( כמו כל קושי שיודעים איך להתנהל ולגדול ממנו)
מצטרפת מאוד. גם מניסיון.קדם
הואורה שחורה
אנחנו מסכימות
תלמידות חכמים מרבות שלום בעולםפשוט אני..
וכן למראורה שחורה
מאז שהסכמת איתי שפודקאסטים זה לא אגרוייסע מציעא נהיית הרבה יותר מכיל
אני לא לוקח שום דבר בתור אורים ותומיםפשוט אני..
בטח לא את הפודקאסט המדובר.

אני אפילו שולח לד''ר פרינס הערות 🫣

כדברי כולםהעני ממעש
הוא לא הראשון ולא האחרון עם זה

האם תוכלי לפנות למדריכת כלות או מישהי דמות אחרת, שתתרגם לך 'בשפת נשים ' את התאווה שיש לגברים? משמע שלא קיבלת כזו הדרכה

ג. באחת התגובות את רושמת, מילא משהו אחר, אבל זה?
תוכלי לפרט? איזה עבירה 'כן היית מסכימה או מוחלת ?'
הכליעלללל
חוץ מבגידה
מבחינתי בגידה באמון עונה להגדרת בגידה
אני מרגישה שלא משנה מה יקרה לעולם זה ישאר לי בזכרון שהוא צפה בנשים עירומות ובמעשי תועבה
וזה פשוט מזעזע אותי

אני מנסה מהבוקר להסיח את דעתי ופשוט לא מצליחה
אין לי כלים להתמודד עם זה רק לברוח
אז תפתחי עם מישהי שאת סומכתהעני ממעש
יהיו לך כלים
לאחר שיהיה מובן מה שקרה כאן

אין לי מה לומר לך חוץ מ...סוסה אדומה
חיבוק גדול, שאני מבינה את התחושות שלך ושכל תחושה שלך לגיטימית ופרופורציונלית ושאף אחד לא יגיד לך איך להרגיש ומה נכון שתחשבי.
מותר לך הכל ומותר לך לבחור מה שאת רוצה ולבכות ולהישבר וכל דבר שמרגיש לך שעושה לך טוב או שהוא טבעי לך.
אני שוב אומרת, כל תגובה שלך תהיה פרופורציונלית, תרגישי בנח להרגיש את מה שעובר עליך. תהי שם בשביל להבין את עצמך, מה בדיוק מפריע לך, במה בדיוק זה פוגע, מה את חושבת שאת ראויה לו, מה את רוצה לעשות מכאן.
הכל מותר.
כולנו מתמודדים עם חולשותצפוני צפוני
אני ממש ממש מבין לליבך, אבל ויש כאן אבל גדול..
פורנו וכל עניין המסכים זה בעיית הדור, הדור שלנו מתמודד עם קשיים ומורכביות שלא היו מעולם, ואנשים (כולל בעלך כמובן) רוצים להיות טובים, רוצים להיות בשליטה עצמית כל הזמן, אבל לא תמיד מצליחים. ממחקרי עומק בנושא, מעל 90 אחוזים מהגברים צופים בפורנו ולכן מומלץ מאוד למצוא חסמים חיצוניים.

שמעתי פעם פסיכולוג שאמר שלאכול מעבר למה שהגוף צריך זה כמו לראות פורנו, "לצרוך לשם הנאה גם אם זה מזיק", לעשן, זה כמו לראות פורנו, להתעצבן זה כמו פורנו...כולנו נופלים בנקודות כאלו ואחרות, ולמרות שאני מאוד מבין אותך, שווה להסתכל על המציאות כמו שהיא.
כולנו היינו רוצים בן זוג מושלם עם שליטה עצמית מלאה, אבל גם כולנו לא שם, כל אחד נופל במקומות שלו.
תדברו על הנושא, תמצאו פיתרון טכני שמאוד פשוט היום.
יכולים להיות לכם חיים מאושרים!!! מנפילות קמים חזקים, ומוכנים יותר לאתגרים.
המון בהצלחה!!!
תתאבלי יקרה, זה באמת שובר. חיבוק גדולכתבתנו
באמת שעכשיו אין לי מילים לנחם אותך
💔
את מגזימהאיש השקים
הוא לא בוגד בך ולא הרס לך את הנשואים זה נשמע שאת עלולה לעשות את זה מרוב הסטריה
אולי בגלל זה הוא לא העז לשתף אותך
תרגעי..
זה לא נעים אבל זה שלו ולא נגדך
וואו. יש לך את זה ביותר חסר טאקט?חצילוש
מבחינתה עולמה כרגע התנפץ לרסיסים. וזה מובן. וזו זכותה לבכות ולהתאבל על התמימות שלה, על הדמות של בעלה שהתנפצה לה. על כך ששיקר לה. מי שצריך להירגע זה אתה. היא לא הפנתה אצבע מאשימה כלפיך או כלפי קהל הגברים הבינלאומי, היא שטחה פה את רגשותיה בעת משבר גדולה מאוד.

ולפותחת היקרה, מותר לך לכאוב, להתאבל, לזעוק את השבר הכל כך פנימי הזה. רק אישה תבין על איזה נקודות פנימיות זה יושב, על הערך שלך בתור אישה ובת זוג, על הביטחון שלך בעצמך, בנשיות שלך, בזוגיות שלך. אבל לאחר מכן, באמת באמת חשוב שתחזרי ותשנני לעצמך. זה לא את. זה לא בגללך. זה לא קשור אלייך. זו מחלה קשה קשה של הדור הזה, אין קורלציה או קשר אפילו בקמצוץ בין התמכרות לתכנים שכאלה לבין הקשר שבעלך מנהל איתך במציאות וכמה הוא אוהב אותך (כמובן שזה פוגע בו, בתפקוד שלו, באיכות הקשר. אבל הוא לא אוהב אותך פחות או נמשך פחות. הוא מכור. זו כמו התמכרות לסמים, לא פחות ולעיתים אף יותר) ויש חטא גדול שלנו כחברה שאנחנו לא מספיק מציפים את המכה הקשה הזאת, ומי שעובד עם נוער ומעורה יותר בחברת צעירים מכיר כבר תולדות קשות בהרבה יותר של התופעה. חזקי ואמצי. ה' איתך, את טובה, את שלימה, את אישה מדהימה ועולם מלא, ובעלך אוהב אותך, והוא סובל!! סובל כל כך, אבל הוא חולה. ויש תעשייה ששופכת מיליארדים כדי להשאיר אותו חולה. ההכחשות שלו באו ממקום שהוא בעצמו לא מכיר ולא רוצה במקום שהוא נמצא. הוא אבוד. אבל מזה שאת יודעת עכשיו, תתחיל לצמוח הישועה ויתחיל הריפוי. ממליצה לך להרים טלפון לרבנית נעמי שפירא ושבעלך יתקשר לבעלה הרב יהושע. הם מדהימים ועוסקים בזה שנים רבות. חיבוק גדול, תהיי חזקה ומאחלת לך ולכם ולבית שלכם רק טוב מטוב בע"ה
חוסר טאקט זה להעצים את ההסטריהאיש השקים
אף אחד לא העצים פה את ההיסטריהחצילוש
אבל התגובה שלך פשוט לא הייתה במקום.
^^^ פרופורציה שלוםראשיתך
חוסר רגישות שלוםחצילוש


אין לה מה להפגע, זה לא נגדהראשיתך
מצד שני, המקומות שהיא לוקחת את הסיפור הזה והפרשנות השגויה שהיא נותנת לו, פשוט יכול להרוס לה, למשפחה שלה ולילדים שלה את החיים, וזה מסוכן!
תודה על התגובהיעלללל
הייתי צריכה את זה
וואו כואב לי איתך ממש 💔המקורית
נשמע שאת ממש עוברת משבר גדול עם העניין.
אבדן התמימות אם ניתן לקרוא לזה כך.
התחושות שלך מאוד לגיטימיות וצריכות לקבל מקןם. צריך לעבד את הדברים ולתת לרגש לשקוע. את פגועה מאוד ומוצפת בהמון רגשות שליליים ואבדן אמון וזה באמת מובן.
ועם זאת, אני חושבת שכדאי להבין שאחוז הצופים בתכנים הללו גבוה מאוד. ושאין קשר בין ה'עסק הצדדי' הזה של בעלך לקשר שלכם בהכרח. וזה לא מובן כשקוראים את זה בתוך הכאב, ואפילו מעצבן, אבל הדבר היחיד שאת יכולה לעשות כדי להגיע למצב יותר טוב זה ליצור לעצמך ולעבוד על ערך עצמי גבוה.
היחסים ביניכם הם לא חיקוי עלוב של מה שהוא ראה, זה מעשה של אהבה. קרבה. אינטימיות ביניכם.
המקום שלך ביחס לדברים הללו אחר לגמרי מאיך שאת תופסת את זה, וככל שתביני את מקומך בזוגיות הזו, יהיה לך יותר קל.
ולגבי המשפט האחרון של 'הקרבתי את החיים..' אני מציעה לך לנצל את ההזדמנות הזו לעשות חושבים על ההתנהלות שלך ועל המקום שלך בחיים.
אל תוותרי על עצמך. נישואין וילדים הם כר נח לאיבוד הזהות שלנו כאינדיווידואליות בעלות ערך נפרד מהנל. ואם זו התחושה שלך, אז ברור לי גם למה השבר ככ עמוק.

חיבוק ❤️

הי יקרהתהילה 3>
שולחת לך קודם כל חיבוק גדול גדול.
על השבר העמוק והבגידה ובכאב הרבים שאת מרגישה❤️

ועוד יותר כשהוא אמר לך מפורשות שהוא לא שם, וסמכת עליו
והאמנת לו וגילית שזה מה שקורה.
אין ספק שזה כואב וקשה ושובר עד מאד מאד.

קחי את הזמן יקרה. להצטער, לכאוב, לבכות, להתאבל.
עכשיו זה הזמן שלך לתת מקום לעצמך ולתחושות שלך ולא לעסוק בהצדקות סטטיסטיות ואחרות למעשים שלו.

אחרי שתרגישי שכלו המים ואת מרימה את הראש, רק אז תנסי לחשוב מה יהיה הדבר שנכון לך לעשות בצעד הבא, עד אז פשוט תעזבי את ההצדקות והמחשבות איך לקום כי כנראה עוד לא הגיעה העת לקום..

❤️❤️❤️
כרגיל מדוייק!עולו
ממש ממש כואב
בעיני את לא מגזימה ובע"ה יגיעה העת להשליט את המוח ללב אבל לא עכשיו.

גם בעצב ובאבל ובבכי רק תזכרי שראשית הכל אמונה! וגם הצרה הזאת באה בהשגחה מדוייקת מאת בורא העולם בדיוק הזמן הזה ובמקום הזה ובצורה הזאת. בע"ה רק תתעלו ותתעצמו מזה
חיבוק גדול גדולנגמרו לי השמות

יקרה,

זה באמת שבר גדול וכואב.

התחושה הזו שהכל מתנפץ. בבת אחת.

כואב כואב

תני לעמך את כל הזמן שאת זקוקה לו כדי לכאוב ולבכות.

ולחבק את עצמך חזק חזק

 

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות עיקריות בהודעתך -

הראשונה היא באמת הנגיעה בכאב הגדול גדול,

והשנייה היא לראות איך דווקא מתוך הכאב והשבר הזה אפשר אולי לצמוח.

 

בכאב:

עכשיו קשה לך מאוד, את ממש בעיצומו של הקושי,

בתוך המקום הכואב והשחור הזה - קשה מאוד לראות מעבר.

 

אבל זה ב"ה מצב זמני.

את לא תמיד תהיי בחושך הגדול הזה.

גם אם כרגע זה נראה שכן - זה באמת באמת לא.

 

כתבת הרבה דברים, בסוג של מוצפות רגשית מאוד גבוהה

וענו לך כאן בחוכמה רבה 

גם אני הקטנה מצטרפת לדברים שנאמרו -

גם להבין עם *עצמך* איפה הייתה כאן הפרת האמון מבחינתך,

מה זה אומר מבחינתך,

ואח"כ מבחינת בעלך

ואח"כ מבחינה זוגית.

 

בנוסף, צריך באמת להבדיל בין ההרגשה שלך והתפיסה שלך, שבצדק היא קשה מאוד, פגועה מאוד, נגעלת מאוד

לבין המציאות עצמה שלצערנו כוללת בתוכה כמעט 99% של צפייה לפחות פעם אחת בפורנו בעבר/הווה/עתיד של כל גבר באשר הוא גבר...

זו מציאות עגומה, אני יודעת - אבל היא כבר בגדר נורמה...

 

כן, גם גבר חרדי, דתי, חילוני, רווק, נשוי - כולם כולם.

האחוזים ממש זהים ודומים אצל כולם לצערנו.

הקב"ה אכן ברא את האנשים בעולמו עם יצר מין חזק מאוד, כדי בעיקר לפרות ולרבותף יצר ההישרדות, ואכן אצל גברים (בהכללה, יש גם אחוזים מטורפים של נשים שצפו/צופות) - היצר יותר חזק.

 

ולתכונה הטבועה והבלתי נפרדת הזו באנושות - נוספה הקידמה, והזמינות הבלתי נתפסית.

 

העולם השתנה, הזמינות השתנתה - זה כמעט בלתי אפשרי שאדם יעבור חיים שלמים בלי ליפול לדבר הזה אפילו פעם אחת...

ויצרני התעשייה הזו משקיעים מיליונים ומילארדים כדי לגרום לאנשים להתמכר, להקליק שוב ושוב ושוב,

זה כמעט חזק מהם!

 

זה לא אומר בשום צורה שזה בגללך או שזה קשור אלייך - זה לא!

אולי חלק מתחושת הנבגדות, משבר האמון, הגועל והסלידה שאת חשה כרגע נעוץ בעובדה שאת מרגישה שזה קשור גם אלייך, שהוא בגד בך אישית כשהוא צפה בפורנו,

שאת לא מספיקה עבורו או מספקת אותו, שאת לא מספיק יפה בעיניו, ובגדול שאת לא *מספיק*.

זו הרגשה מאוד קשה להיות בה.

ומאוד חשוב להבהיר - צפייה בפורנו *לא* אמורה להתקיים בגללך.

זה שני דברים שונים לגמרי - כמו שני קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו - זה שלו. בלי בדל קשר אלייך.

את טובה. כן, גם בעיניו.

את יפה ומושכת, כן גם בעיניו

הוא לא מחפש להחליף אותך

הוא אוהב אותך והוא רוצה בך וחושק בך.

 

הוא ממש לא משווה חלילה *אותך*, לאותן זוועות שהולכות שם, 

זה בכלל לא בר השוואה,

זה לא שהוא "רואה בנות ומלא עירום" ובא אלייך ומשווה וזה כאילו "עוד בת, עוד עירום" - זה פשוט לבל אחר לגמרי!

כמו שכתבתי - כמו שני קווים מקבילים שלא יםגשו לעולם. 

שם זה לא אמת, זה רק רק פנטזיה מכוערת ומלאכותית ודוחה ובריחה מהמציאות לשנייה,

בלי שום קשר לאהבה עמוקה שלו אלייך

לתשוקה האמיתית והגדולה שלו אלייך,

ליופי האמיתי והענק שהוא רואה בך, פנימי וחיצוני!!!

 

אז מה הוא כן?

[זה *ממש לא* נשמע המצב כאן, אך אם יש מצב בו הוא מכור - אז במקרה כזה כמו בכל התמכרות - צריך לטפל]

 

ואם הוא לא

אולי הוא סקרן, והכל זמין וחינמי ואנונימי עד להכעיס

 

זה גם לא נכון שגברים לאחר הנישואין מפסיקים לצפות בכך - יש אנשים שאחרי החתונה המשיכה שלהם לפורנו רק הולכת וגדלה.

 

אם מבינים את השורש למה אנשים צופים בזה - מבינים שזה כלל לא קשור לנשוי או לא.

 

בפורנוגרפיה יש עולם שלם של פנטזיה - ולפעמים יש רצון לברוח לעולם מושלם ובלי התמודדויות כפי שיש בחיים האמיתיים,

 

בפורנוגרפיה גם המין ללא משמעות, ללא מאמץ - הוא לא צריך להתחשב בעוד אדם, לא צריך זמן ועבודה מנטלית/פיזית

 

ובנוסף אין שום משמעות - לעיתים דווקא במין נטול משמעות יש משהו יצרי שיכול למשוך גברים (ונשים),

 

בפורנוגרפיה יש גם הרבה מאוד גיוון,

והיצר והסקרנות, בשילוב עם הזמינות הבלתי נסבלת שזה פשוט בכל מקום - יוצר לך את התוצאה העצובה מאוד ואת האחוזים העצובים מאוד...

 

עוד דבר חשוב -

 

זה לא אומר בשום צורה שזה טוב ושצריך "להחליק" את זה בגרון ואין ברירה - כמובן שצריך להילחם כל יום מחדש! להתקין סינון ראוי וחזק, לעבוד על עצמנו, על המידות, על היצר, על הנפילות.

 

וכמובן לשים לב לנשק הכי חזק של הנפילות - היאוש.

 

ישנו מעגל מאוד מתסכל של אדם שצופה בפורנו ומלקה את עצמו על כך-

הוא צופה-

הוא מתוסכל מעצמו ומתבייש בעצמו ובמעשיו -

היאוש הזה מחליש אצלו את האנרגיות הטובות לבחור בשינוי ולעלות מעלה-

ואז שוב הוא צופה - וחוזר חלילה.

 

צריך לשבור את המעגל הזה,

ודבר ראשון צריך לטלפל ביאוש!

זה שבעלך לא מיואש ומוכן לעבוד קשה - זה מבורך.

 

 

אסור לוותר וצריך להילחם - ולי זה נשמע שבעלך זועק לעזרה ורוצה להילחם 

ואולי עםפ עצמו הוא כבר נלחם אלף פעמים

אבל זו ממש בגדר מלחמת התשה

והוא פשוט מותש.

ואולי אין לו כלים,

ואולי הוא פשוט זועק לקבל את הכלים הללו.

אם הוא אכן מכור - יש בעלי מקצוע שזו בדיוק ההתמחות שלהם - התמכרויות.

אפשר לפנות אליהם.

 

התקווה המאוד גדולה כאן - שבעלך מוכן להשתנות!

מוכן להילחם!

מוכן לעבוד קשה!

כי זו באמת עבודה מאוד קשה.

 

וזה הרבה. הרבה מאוד.

יש גם הרבה כאלה שלא היו מוכנים לעשות עבודה עצמית, והיו אומרים "הכל בסדר אצלי. תשתני את".

אז זה כבר אומר שיש בו ענווה, ולב נכון, ורצון מאוד טוב.

 

אל תראי אותו, את כל המהות שלו כשחורה וכרשעה וכחוטאת, הוא אדם שלם, עם טוב שלם שאת מכירה ויודעת והכרת כל השנים והכרת לפני שהתחתנת - הוא נשאר שם. הוא האמיתי. הוא לא השתנה.

אותו אדם טוב, בתור היותו אנושי ומועד לטעויות ולנפילות ("אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"), אכן חטא. אכן נפל.

עכשיו הוא רוצה לקום. הוא רוצה לחזור בתשובה.

הקב"ה רוצה ומוכן לחכות עד יום המיתה לתשובה. את מוכנה? יש בך את הכוח?

אם יש - גייסי את כולו.

נסי להפריד בין האדם עצמו לבין החטא והנפילה.

ההפרדה הזו קיימת.

נסי לראות את בעלך ללא הנפילות. איזה אדם הוא?

מה טוב בו?

איפה הוא עזר ונתן לך בחיים?

על מה את כן יכולה להוקיר לו תודה?

איפה הוא תמך בך בחייכם המשותפים שאת היית למטה והיה לך קשה?

מה זה עשה לך?

איפה כן כיף וטוב לכם ביחד (גם אם לא עכשיו - בעבר?)

 

 

- ולגבי הקימה, התשובה:

"במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד"!

 

ואם הקב"ה סולח לנו ביום הכיפורים ובכל יום על דברים יותר חמורים שעשינו מי אנחנו שלא ניתן לאדם פתח של תשובה?

 

גם גדולי וענקי עולם חטאו!

אין אדם שלא חטא. אין. רק הקב"ה לבדו מושלם.

 

יהודה הצדיק שהודה - עם תמר.

דוד המלך

משה רבינו!

 

הסיפור בגמרא על האמורא שצעק "אש בבית אש בבית!" כי רצה לטפס בסולם ולעשות עבירה עם אישה,

ועוד שלל סיפורים על צדיקי עולם, שאחד מהם אפילו הלך לכל זונה בעולם כדי לחטוא ובסוף בכה וחזר בתשובה ונקרא רבי ומוזמן לחיי העולם הבא!

 

חז"ל רצו לבטל בעבר את יצר הרע מרוב כל מה שהוא גרם לחטוא

ואז באמת ביטלו

וראו שהעולם לא מתקיים. אין התרבות אפילו של תרנגול ותרנגולת. ממש פחדו שהעולם יחרב! אז החזירו את היצר.

זה יצר כ"כ כ"כ בסיסי! צר החיים, יצר ההמשכיות.

נכון. הוא חזק מאוד מאוד

אבל כמו כל דבר חזק ועצום - יש לו גם את הכוח הניגודי שלו.

כדי שתהיה לנו יכולת בחירה.

 

"ראה נתתי לפניך את הטוב ואת הרע 

ובחרת בחיים!"

 

אם הטוב היה יותר מהרע בעוצמה - איפה כאן הייתה הבחירה? לא הייתה.

אז זה באותה עוצמה.

אותו כוח חיים בדיוק טומן בחובו גם את פוטנציאל ההרס והחטא הכי גדול - כדי שתהיה לאדם בחירה.

 

אז בעלך הצדיק נפל. נכון.

אבל הוא קם!

הוא עשה תשובה!

ומאהבה ולא מיראה!

אז הוא אפילו במדרגה שהעוונות נהפכו לו לזכויות!!!

 

ואם הוא יפול שוב? יכול להיות. הוא בנאדם יקרה.

הוא יכול הכי לרצות בעולם לא ליפול -אבל פעם, מתישהו, שהיצר יתחזק, והוא יהיה מדוכדך וחלש ועצוב - הוא יכול ליפול. כי הוא אדם.

כמו כל גברי העולם. באמת האחוזים הם מטורפים - 99%!!!

וכמו כל נשי העולם - שאולי לא בזה, אבל בדברים אחרים. כל אדם וההתמודדות שלו.

אפשר להבין שזו המציאות, להבין שזה טבע האדם,

שהקב"ה ברא אותו כך. 

שהוא לא מצפה ממנו להיות מושלם כי אין מושלם - אלא להיות *בהשתלמות*, ואם נפל -לקום

שבע יפול צדיק וקם!

 

על ההתרוממות הזו

על הקימה מתוך הנפילה

על התשובה

על זה העולם עומד!

 

כי אנחנו בני אדם לא מלאכים ובטח ובטח שלא הקב"ה!!!

כל העולם הזה הוא התמודדות אחת גדולה. זה טבע האדם.

אם מבינים את זה יותר קל להבין גם כאן את התהליך בנפילה הזו ספציפית.

 

דבר נוסף-

באמת באמת יקרה שזה לא קשור בטיפה אלייך ולגוף המדהים שלך בעיניו!

זה באמת שני דברים אחרים לגמרי, שני דברים מקבילים שלעולם לא יפגשו.

 

לפעמים צריך גם לתת גם לזמן לעשות את שלו.

 

כרגע את בתוך ההלם והשוק והכאב הכי גדול.

כרגע חווית אובדן של החלום כפי שראית אותו.

באמת ובתמים חשבת וחלמת שלך זה לא יקרה.

היה לך חלום כזה.

וכאשר זה התנפץ זה ממש כמו אובדן - אובדן החלום שהיה,

ובסליחה שלך את בעצם "מוותרת" על עבר טוב יותר בעצם הסליחה. ואת הרי לא מוכנה שהעבר הזה יקרה כי את לא רוצה בו - אז זה ממש מעגל שמזין את עצמו וגורם לכל הרגשות הקשים והכואבים הללו לצוץ.

כמו בכל אובדן, יש אבל.

ושלבי האבל כוללים

הכחשה

מיקוח

כעס

צער ועצב גדול

ורק אח"כ השלמה וחזרה לחיים.

 

נשמע שאת עדיין בתוך תהליך האבל - וזה ממש טבעי ולוקח זמן לדברים להתעכל ולעבד את הדברים.

 

בתוך כל זה, 

ואחרי שנותנים לדברים קצת להירגע, וזמן לעצמך לעכל ולהרגיש את כל מה שאת מרגישה, כן חשוב לזכור שהיחס לכל הדבר הזה אצל בעלך היקר הוא ממש ממש *לא* במקום הזה של מישהי שהיא "ברת השגה" ובוא נראה אותה בלבוש מינימלי ונשווה אותה לאשתי או ננסה לעשות משהו בעניין או משהו בסגנון,

וגם הצפייה/הנפילה *לא* מגיעה אצלו מתוך השוואות או חוסר אהבה/תשוקה אלייך אשתו האהובה והיחידה,

אלא לרוב ממקום של יצר, סקרנות, אי-שימת לב לשבריר שנייה, טבע שיותר קשה לגברים להתגבר, והמציאות של כל המדיה וכל מה שקורה בעולם - הופכים את ההתמודדות הזו שלהם (גם של נשים, אגב) לכמעט בלתי אפשרית. הם יכולים לנסות מאה פעמים, ולהצליח 99, והם גיבורים! והפעם הזו שנפלו? לקום, להתגבר. מאוד מאוד מאוד קשה לעבור חיים שלמים בלי לעולם לא להתבונן אפילו במראה לא צנוע, בטח בעולם כמו שלנו...

 

שולחת לך המון כוחות ותמיכה,

ומתפללת יחד איתך שתצאו מזה מחוזקים ב"ה!

זה לא יפה שאת מעתיקה ממניפשוט אני..
😂 אוי פיספסתי את זהנגמרו לי השמות

תודה רבה על שיתוף ההודעה!

משום מה לא הייתה לי התראה שראיתי בכרטיס על כך

 

(אגב זו הודעה יותר ישנה בינתיים הספקתי קצת לשפצ'ר אותה 😅)

אהיה לא רגיש ואולי חסר טקט ואגיד שאת טיפוס דרמטיהמאור הקטן

תשימי את הדברים בפרופורציות הנכונות. מחקרים מראים ששיעור הצפייה בתכנים מהסוג הזה עומד על למעלה מ 90%. לא מצדיק, אבל גם לא צריך להיות נאיבי ולחשוב שדווקה הבן זוג שלך יהיה מל"ו הצדיקים שלא נופלים בזה.

עם כל ההבנה לכאב שלך, בעלך לא בגד בך, ויותר מזה כנראה שזה לא קשור אליך בכלל או לנשים אחרות, אלא לצורך בריגוש זמין.  

 

בהצלחה!

זה לא גזירת גורל. ויש הרבה אנשים שכנראה לא מל"וחצילוש
צדיקים, שהצליחו לצאת מהמעגל הזה. גם כאלה שהיו מכורים מאוד בהגדרה הקלינית. 90% אולי שצפו אי פעם בחייהם, או בתדירות מסויימת פה ושם. לא 90% שצופים בקביעות או שמכורים. במיוחד במגזר הדתי והחרדי.. אל תייאש אותה. ועצוב שהיא זאת שדרמטית בעיניך, מה שנוראי זה המציאות העגומה, לא המחשבה הבריאה שלה. אפשר גם להרגיע בדרך אחרת ולא לרדת על הרגשות שלה. זה בעלה. ברור שהיא תחוש תחושות קשות. שים לב שגם מי שנתן מקום לרגשותיה כאן לא אמר שבעלה אשם או שכלו כל הקיצין, וכן ניסו להסביר ולהרגיע. לא חייב להגיב בחוסר רגישות כדי להבהיר את הנקודה..
מעניין אם כך היית עונהיעלללל
אם אשתך היתה זו שצופה...
אני מבינה שהיית מקבל בשלוות נפש כי כולן כאלה?
האמת היא שבפורום של הגברים הנשואים זה באמת עולהפשוט אני..
כלומר גברים שמגלים שהאשה צופה ו/או נוגעת וכו'.

התגובות ברובן זהות למה שהגיבו לך: זה עניין שלה.
יש פורום לגברים? איך מצטרפים אליו?אופטימיות?

.

צריך שמישהו יאמת את היותך גבר נשויפשוט אני..
ואז המנהלים יכניסו אותך.
למשל @אלעד
תודה, איך מאמתים? עם צילום תעודת זהות?אופטימיות?


האמת שלא יודע במה אשתי צופההמאור הקטן

אני לא מחטט לה בפלאפון או עוקב אחרי ההיסטוריית צפיות שלה.

ואם היא צופה אז זה לגמרי עניין שלה.

מה שמפחיד בכל הסיפור הזהראשיתך
זה החוסר פרופורציה שאת לוקחת את הסיפור הזה, מפחיד לאן את יכולה לקחת דבר כזה. בשבילך תכנסי ל9רופורציות, ואם לא בשבילך, אז בשביל הילדים שלך.
אני חושבת שהיא יודעת שזה מזיקסודית
רק רצתה לקבל חיבוק ונחמה כי הזעזוע היה גדול
והצורה שהפותחת רואה את המצב יוצרת אצלה מצוקה איומה ורצון לברוח.
ככה היא גדלה, חונכה, נשארה תמימה, משבצות זהב לבושה ופתאום נופל עליה כאב וצער ופחד ובושה אז רק צריכה חיבוק של נחמה...
בא נקווה שזה אכן כךראשיתך
כי לפי ההגזמות של מה שהיא כתבה לא היה נראה שהיא רק שם. רמת תמימות מסוכנת
אני דווקא ממש יכולה להבין את זהכפויית טובה
כשמגלים את זה פעם ראשונה זה מרגיש ב ד י ו ק ככה
גם אם את לא כלכך תמימה.
ואם מישהי הגיבה אחרת, כניראה קדמו לזה כמה דברים.
האמת לדעתייהודה224
פה בדיוק נמצא ההבדל בין נשים לגברים.
כי המיניות הנשית היא ברובד הרבה יותר נפשי מהמיניות הגברית שהיא מאד מאד תאוותנית
זא גבר מאד מחובר לפיזיות שבאינטימיות
ואישה ברוב הפעמים מתחברת לזה כשיא של אהבה וחיבור נפשי שבתוכו מוחל גם כביכול ההתמסרות הפיזית בסוף.
ובתור אישה לראות כזה דבר זה לא מובן בשכל כי זה ממש מנותק מההקשר של איך שהיא רואה את זה.
ואז התפיסה של המציאות הזו היא תפיסה של התבהמות מוחלטת ותחושה של בעל שלא שולט ביצריו בצורה קיצונית.
מובן ביותר.
לפי החלוקה שלך זה אונר שכשאישהבוריס
רואה דברים כאלה זה נובע ממקום יותר עמוק ואז אולי גברים לא מבינים את חומרת הארוע???
אני חושבתכפויית טובה
שזה גם יצרי וחלול ומנותק ונפילה של הדור, גם אצל אישה
לפי החלוקה שלו לעניות דעתי -אחת פשוטה
בגידה ממשית שקורת אצל האישה היא יותר חמורה מאשר אם היא קורת אצל גבר.
רואים את זה גם הלכתית, היחס לאישה בוגדת יותר חמור מהיחס לגבר בוגד.

כשהגבר בוגד הרבה פעמים זה נובע כמו שיהודה אמר מתאווה ותשוקה פיזית, בשביל שאישה תבגוד לרוב המוחלט זה נובע מהתאהבות ומרגשות לגבר אחר, שזה אכן כבר יותר חמור ויכול למוטט את הבית מאשר אצל הגבר.

לגבי צפייה זה מורכב, אישה לרוב לעניות דעתי לא עושה את זה מחוסר רגשות לבעלה, לדעתי זה יותר נובע מיצר הסקרנות נטו, אולי קצת ריגוש, לאוו דווקא מהגברים על המסך אלא מהאיטנמיות שיוצרת המפגש בין הגבר לאישה.
לכן לעניות דעתי אצל גברים צפייה היא יותר חמורה מאשר אצל האישה בשונה מבגידה ממשית.
זה לא מדוייקסוסה אדומה
עבר עריכה על ידי סוסה אדומה בתאריך ט"ו בכסלו תשפ"ג 15:37
הלכתית אכן אצל אישה זה יותר חמור, אבל לרוב גם נובע מחוסרים משמעותיים בבית. (לא שזה עוזר לה ברמה ההלכתית, אבל זה כן מובן יותר ברמה המהותית)

מהותית, כתוב על גבר שבוגד באישתו וגורם לה להוזיל דמעות שה' שונא אותו. על אישה לא כתוב כך.

לא נכנסת לזה, אבל חשוב לי לומר את זה.
שזה גם לא מדוייקסוס פרא חופשי
כי כתוב שה׳ אוהב את השונא הכי גדול שלו יותר ממה שאנחנו אוהבים את ההכי אהוב שלנו!!

ה׳ לא שונא אף יהודי אלא את מעשיו!

את צודקת מאוד שמי שמצער את אשתו זה יותר חמור מאשה שמצערת גבר! אשה דמעתה מצויה!

זה מה שכתובסוסה אדומה
אולי הפרשנות שלך למה שכתבתי לא מדוייקת.
לא המצאתי שזה מה שכתוב, כתוב שונא.
מה זה שונא, זה כבר נושא שצריך ללמוד אותו.

בכל אופן כאישה שיודעת מה אישה נבגדת מרגישה, לגמרי מתקבל על הדעת מבחינתי שהוא אשכרה שונא אותו.
אי אפשר שלא לשנוא אדם שגורם לאישה סבל כזה.

ולא אמרתי את הדברים שכתבת שאני צודקת לגביהם
אני לא חושבת שהסיבה לזה שזה חמור יותר זה כי דמעתה מצויה.
אלא כי זה פשוט חמור נקודה.
גם מה שאני כתבתי זה מה שכתובסוס פרא חופשי

כל היהדות גם בנויה על זה של שנאת החטא ולא את האדם!

ברור שבעניים שלנו זה הגיוני לשנוא כזה אדם כי אנחנו בני אדם

אבל הקב"ה רוצה את כולם! ה' ה' אל רחום וחנון=קודם החטא וגם אחר החטא!

 

בעל שבוגד ואשה שבוגדת חמור בענייך אותה חומרה בקטע של הפגיעה בזולת?

לא יודעת על מה היהדות בנויהסוסה אדומה
זה כבר הגות.
יודעת מה כתוב, שה' שונא את מי שבוגד באישתו (דיבור מאוד חריג שכמעט ולא מוזכר בשום סיטואציה אחרת)
מה שאני מנסה לומר, שאומנם הלכתית ההכרעה שונה בין גבר לאישה, אבל מהותית זה חמור ביותר.

אתה נכנס כאן לסעיפי סעיפים לא רלוונטים.
אולי אתה מנסה לפנות לליבם של הבוגדים ולומר להם שיש להם תקנה,
זה לא הנושא.

הנושא הוא שידע כל גבר בישראל, שזה שהוא יהיה מותר על אישתו זה לא הופך את זה למותר, ה' שונא!!! אותו. נקודה.

אל תנסה לייפות את דבר ה'. ככה הוא אמר את זה והוא לא צריך את העזרה שלך ביפויי דבריו.

לכל דבר יש עת.
ומי שלא חוזר בתשובה הוא בחזקת שנוא בעיניי ה', זאת האמת בנושא הזה.

אני לא מסוגל להתאפק מלשאול, ובכנותהָיוֹ הָיָה
זה לא שרשור שאני אמור להתערב בו, למרות שבכללי אני כן מתערב בפורום הזה... אבל התגובה שלך שסגרה את הקיפול של השרשור הכריחה אותי לשאול, באמת בכנות: אם נצטט לך על חטא אחר שכתוב שהקב"ה שונא את מי שעובר עליו, תכתבי גם על אותו חטא בדיוק כמו שכתבת עכשיו?
ואם את באמת דוגרית: מה יהיה אם נצטט לך את זה לדוגמה על מי שחוטא ביחסים חד מיניים?
לא מבינה למה אתה יוצא מנקודת הנחה שלאסוסה אדומה
ולמה זה רלוונטי בכלל.

גבר שבוגד באישתו - ה' שונא אותו.
זה קשור באופן ישיר לדברים שנכתבו פה.
על דבר אחר לא רלוונטי לפה ומעניין מה הדחף לקשר בין הדברים.

ולשאלתך, דבר ה' לא מאיים עלי.
אני אוהבת את דבר ה'.
אם אני שונאת משהו, זה את השקרים שמעוותים את דבריו.

ואני אכתוב על מה שמעניין אותי ומה שנראה לי נכון ולא רק כי מישהו ציטט לי.
יחסים חד מיניים ממש לא מעסיקים אותי ואני לא מרגישה צורך להתנצל על זה.

שכל אחד יתעסק ויכתוב את האמת בנושאים שמעסיקים אותו.

אותי מעניין לדבר על ולגברים "דתיים" שבוגדים בנשים הצדיקות שלהם.
מפריע למישהו? שישאל את עצמו למה.
לא כתבתי שום נקודת הנחההָיוֹ הָיָה
וגם לא אמרתי שזה רלוונטי. זה פשוט מסקרן אותי.

אמנם העליה שלך למתקפה (דבר ה' לא מאיים עלי... אנח אכתוב מה שבאלי...) רק מגדילה את הסקרנות...

אז בואי ננסה שוב. לא מפריע לי שתכתבי מה שבא לך, לא התנגדתי פה לשום דבר שכתבת, לא כתבתי שדבר ה' מאיים עלייך ולא ביקשתי שתתנצלי.
רק שאלתי שאלה פשוטה, האם את אותה עמדה נחרצת על מה שה' שונא תביעי גם על דברים אחרים שכתוב עליהם שהוא שונא. אני אשמח לתשובה כנה, לא מתגוננת ולא מתקיפה.

תודה
פייייי מי זה הניק הזה שפעם היה מגיב בארס בחזרה??די שרוט
אה? התחלת להתבגר ילד, זה מהמם 😁😁

כל הכבוד. ידעתי שזה יגיע מתישהו.

השלב הבא, לחזור בשאלה
יא חתיכת מיץ של הזבל אינעל אבוכ איך אתה מעיז!הָיוֹ הָיָה
😁


אתה יותר מצחיק מאשר מרגיז, נזרום איתך
לא היתה פה שום התקפהסוסה אדומה
פשוט לא מבינה מה זה שייך למה שכתבתי.

לשאלתך כמו שכבר עניתי קודם, אם הנושא הזה ידבר אלי, כן, אגיד בדיוק באותה הנחרצות את האמת על דבר ה'. חשבתי שהייתי מספיק מובנת גם קודם.

לא מבינה למה בכלל קיימת אצלך השאלה הזאת. זאת התקפה מבחינתך?
אני אמורה להגיד לך כל הכבוד על זה שלא הגבת לי באותה המטבע כאילו?

פשש..
חייב להגיד שמאוד קשה לי עם "ה' שונא"פשוט אני..

אדם שמרגיש ש-ה' שונא אותו - ישקע בדיכאון וייאוש וכלל לא ינסה לצאת מהמצב שהוביל אותו לכך מלכתחילה, שהרי ממילא ה' שונא אותו אז מה הטעם.

 

זה שקשה לי לא אומר כמובן שזה לא נכון, אבל השימוש בזה נראה לי מאוד מאוד מייאש, אלא אם כן מיד מוסיפים את האפשרות של התשובה והכוח שהיא נותנת. אני מדמיין רב אומר לתלמידו "ה' שונא אותך!", ולא מצליח לדמיין את התלמיד נשאר בישיבה (ובעולם הדתי או בעולם בכלל...).

בדיעבד באמת אין עניין להשתמש בביטוי הזהסוסה אדומה
כי זה מחליש. אבל מלכתחילה, כל גבר דתי שמספר לעצמו סיפורים של יצר הרע שמותר לו לבגוד כי לכאורה לגבר מותר לשאת יותר מאישה אחת וכי זה לא כזה חמור כי הנה עובדה שהוא מותר על אישתו -------- חייב לדעת את האמת - ה' שונא אותו.
והאמת היא, שהרבה יותר מכל דבר אחר, שם באמת באמת אני לגמרי יכולה להבין את ה'.
באמת מה יותר מגעיל מאדם שגורם לבת של ה' לשבר לב כזה.
על זה נאמר כברסוס פרא חופשי
כל האומר אחטא ואשוב…!

יש לי תשובה בשבילך בשו״ת של אב בית דין של ירושלים הרב אליהו אברג’יל שפוסק שגבר שבגד באשתו יוצא בגט כפוי אם האשה רוצה כיוון שהוא מסכן אותה במחלות!
ויצא לי לראות מישו דתי לכאורה שהדביק את אשתו באיידס כי בגד בה!

אין לי כח לחפור ומקווה שבאמת הבנת את השיטה והגישה שאני מאמין בה
יראת ה' שנאת רע, אוהבי ה' שנאו רעאבא בחופשה +
שש הנה שנא ה' ו7 תועבת נפשו,
הלא משנאיך ה' אשנא, ואת עשו שנאתי, ואוהב את יעקב
באתי להגיד שיש פסוקים שכתוב שה' שונא ומתעב התנהגויות מסוימות/ אנשים מסויימים (עשו)
זה לא הגות אלא הפירושסוס פרא חופשי

מי שנצמד לפסוקים בלי הפירוש של רבותינו נקרא קראי
אני לא מיפה את דברי ה׳ הם יפים מאין כמותם
אני נסמך על הבנת הדברים לפי רבותיי ואת תסמכי על מי שחפץ ליבך!
גם מי שלא חוזר בתשובה הוא בן אהוב שבע״ה יעבור זיכוך אם צריך בעולם הבא!
כמו שאומר הרב יהושוע שפירא: גהינם מומלץ בחום!

וכמובן שכמו שאני אוהב את החוטאים ושונא את החטאים שלהם אני אוהב ומחבק יותר את הנשמות הפגועות ואת כל שבורי הלב ומאחל להם שה׳ ירפא את ליבם! קרוב ה׳ לנשברי לב!

אני מאמין שגם את שונאת את הרע שבהם אבל לא אותם וההוכחה לכך שאם הם יעשו תשובה אמיתית את כבר לא תשנאי אותם(ה׳ בטוח לא ישנא גם להבנתך ושיטתך)
בהחלטיהודה224
אכן כן
זאת לא בגידהסודית
לאשה אהובה יש מבט עיניים, חיוך, שיער,
צחוק, כישרונות, תבנית הליכה.
יש זיק משותף בעיניים, יש מחשבות שמשתפים. הבנה בסיסית שטוב ביחד, ואז יש קרבה.

וזה שונה מאד מהסבל והפחד וההתמכרות לתשוקה שיש לו בנייד.
ולכן את לא ריקה, ואת לגמרי מספיקה, פשוט התחתנת עם בן אדם ולא עם מלאך. ויש לו חולשה.

הבעיה יותר הצורך בהסתרה, הפחד מהתגובה שלך, הפחד לאבד אותך, הידיעה שתהיה שיפוטית וכועסת כל כך, שיוצרת בינכם מרחק.
תהיי בטוחה בעצמך. את מספיקה לגמרי ויש לו קושי ענק שהוא התמודד איתו ולא הצליח.

אם הייתה אשה בשר ודם הייתי מבינה אותך, אבל על דמיונות לפרק משפחה? אלו תמונות רעות, אבל הן לא מציאות של ממש...

אולי הוא לא בדרגה הגבוהה שחשבת אבל יש לו תכונות טובות ובנית איתו בית. תמצאי מישהי טובה שתעזור לך לא צריך לפרק את החיים שהשקעת, גלי חמלה. ❤
מבינה, אבל את חיבת להבין גם.shirs

תשמחי שאתם בריאים ומאושרים, ותביני שמה שהוא עושה זה בסך הכל התמכרות. 

אני לא חושבת שזה אומר שאת לא טובה או שבגדו בך, אני חושבת שהוא מתבייש בעצמו שהוא עושה את ה, אבל זה חזק ממנו. צריך להבין ממה זה נובע, ושלמוח שזה בסרטונים ולא בבגידה ממשית שבה הוא מקיים יחסים עם מישהי אשכרה.

אתם חייבים לדבר, ואת חייבת להפסיק לחשוב שנפל העולם על ראשך. 

 

מה איתך?המקורית
מצטרפתשירה_11

אמנם לא הגבתי פה, אבל אני ממש עוקבת 

מחכה לקרוא שאת בסדר יותר

תודה על התשובות וההתעניינותיעלללל
האם אני בסדר? לא!
כי אני מבינה שכבר לא יהיה אותו הדבר מבחינתי
התמימות נעלמה
המחשבה שרק אני מעסיקה אותו כבר לא קיימת
אני מנסה להמשיך כרגיל
אבל האמת, הזוגיות איבדה את הטוהר ואת האמון

הוא ממשיך להגיד שזה לא קשור אלי, וזו נפילה שהוא יקום ממנה
אבל בלב שלי איבדתי את האמון לאיש שהיה הכי יקר לי
לא יודעת מה יהיה הלאה....
מקווה לטוב
דיברתם על זה?שירה_11
פתחתם את הנושא?
בטחיעלללל
הוא ביקש סליחה וטען שזו נפילה חד פעמית
אז מצד אחד אני מרחמת עליו כי הטא אומר שהוא אוהב אותי ובאמת עשה חסימה לטלפון
מצד שני הלב אומר שאם הסתיר את זה מי יודע מה הוא עוד מסתיר ויסתיר בעתיד....
את גורמת לו להתגונן מפנייך, במקום להקצות את משאביוראשיתך
להתמודדות.
אני כרגע לא עסוקה בלעזור לויעלללל
אלא עסוקה בלעזור לעצמי
סליחה שאני חריגה בנוף אבל לי זה מוטט את הזוגיות
את האמונה והאמון
ואני גם כועסת על זה, ועל המצב שהוא הביא אותי אליו

הכי מובן בעולם לא מבינה מה חריג פהשירה_11
כי כל התגובות פהיעלללל
מנרמלות את מה שעשה
ואני לא מצליחה להשלים עם זה שהייתי תמימה מידי
מאמינה מידי
חשבתי שהאהבה שלנו מיוחדת, שהוא נאמן רק חי
ואז אני מבינה שכל הגברים אותו הדבר
וזה השבר
אני לא חושבת שזה נרמול יקרההמקורית
השבר שלך מאוד מובן
והיטבת לתאר - זה אבדן התמימות.
אבל האמת היא, שאין פה לגיטימציה. בדיוק היה על זה דיון בפורום השני אתמול.
ההלם שלך מובן, אבל האמת היא שגבר עם אינטרנט לא חסום - כמעט בוודאות יגיע לזה.
אז התפכחת.
אבל בעיניי, זה לא קשור לאהבה המיוחדת שלכם אלא לזה שהוא לא עמד בניסיון.
יש שיחלקו עליי, אני יודעת, ועם הרגשה סובייקטיבית אי אפשר להתווכח. ועם זאת, זו המסקנה שלי ודרך החשיבה שלי בנוגע לעניין. זה לא קשור אלייך, זה ניסיון שלו.
יש פה עבודה לעשות על שיקום האמון שלך בו ועל בנייה מחודשת. זה יכול לקחת זמן, וודאי. אבל צפייה בסרטונים כאלה לא יכולה להתחרות בחיים שלמים שבניתם. ובמשמעות ובחשיבות שלך בעיניו.
שולחת לך הרבה כח ❤️
אני ממליץ בחום, לכולם, להקשיב לפרק הזה:פשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"ט בכסלו תשפ"ג 14:11

פרק 33 – שיח על פורנוגרפיה עם נערים.

 

אמנם הכותרת מדברת על נוער, אבל הפרק עוסק גם במבוגרים.

 

החלק הרלוונטי לשרשור הזה:

 

אנשים מצפים לדבר אחד ממערכת היחסים הזוגית שלהם, ולדבר אחר לגמרי מהצפייה באינטרנט. מערכת היחסים והצפייה נותנות כל אחת מהן משהו אחר לנפש, והן כלל לא מתחרות זו בזו.

 

כלומר הצפייה לא באה להשלים חוסרים מהזוגיות והיא לא באה על חשבון הזוגיות, אלא היא באה לתת אדרנלין ודופמין, לשחרר אמוציות מיניות ולתת דרור לפנטזיות לא אפשריות וכו' (כל מקרה לגופו).

 

המסקנה היא לא שהצפייה סבבה וצריך להשלים איתה, אלא שאין לראות בה לכשעצמה כמעידה על הזוגיות או על האהבה לבת/ן הזוג. ההתמודדות עם הצפייה היא התמודדות עצמונית, החתונה והקשר הזוגי כמעט ולא עוזרות פשוט כי הן כלל לא מתחרות על אותן הדברים.

 

ולגבי זה שהסתיר ממך -  כדי לעודד את בן/ת הזוג לספר (כמו גם את הילדים), צריך שיהיה בבית שיח פתוח ורגיש ו(כמעט) נטול האשמה. מי שמפחד על עתיד משפחתו לא יספר לעולם.

וכפי שכבר נאמר:

ואני אוסיף - נשואים טריים

החלק האחרוןהמקורית
זה ממש אגרוף בבטן הרכה.
חריף קצת לטעמי..
אני מאוד מאמינה בזה אגב, שאמון ופתיחות זה דבר שחייב להתקיים, אבל זה היה לי ישיר ומאשים מדי. היא בסיטואציה מאוד רגישה. ולא נראה לי שיש בכלל הרבה גברים שמשתפים את נשותיהם בכך, אלא אולי יותר הבנה שבשתיקה או נשים שמחפשות ומוצאות.
נראה לי שנדרשת קצת יותר אמפתיה והעברת מסרים מרוככת.
תודה, ערכתי בהתאם פשוט אני..


אשריך! איזו רגישותהמקורית
ועם זאת, שאלה לי
גם על בגידה אתה חושב כך? בגידה ממשית? י
מה, באמת נראה לגבר שהוא יכול לשתף על בגידה בלי לחשוש על עתיד משפחתו?
חושבת לעצמי איפה עובר גבול השיתוף..מעבר לחברות, הכלה ואמפתיה וחוסר שיפוטיות, יש בינינו חוזה כתוב ובלתי כתוב של מחויבות שצריך לעמוד בה הרי, לא? אז בנאדם עושה דברים נבזיים, ומרגיש בנח כדי לספר, ו..? כאילו מה הקטע?
שאלה יפהפשוט אני..

אני חושב שכל אדם צריך לדעת מה הקווים האדומים שלו שעליהם הוא לעולם לא יוכל למחול,

וכל דבר שלא עובר את אותם קווים אדומים (אפילו אם הוא מתקרב אליהם ומאוד מאוד מכעיס ומעליב וכו') - צריך שיהיה לגביו שיח פתוח וכן ושהצד השני יידע שהוא תמיד יכול לבוא ולספר.

 

לכן,

אם אני יודע שאני אוהב את הילד שלי ולא אנטוש אותו ויהי מה, אני תמיד אגיד לו שהוא יכול לספר לי כל דבר שעשה - אפילו דברים חמורים מאוד - כי אני תמיד אוהב אותו ואני רוצה לדעת רק בשביל לעזור לו (גם אם לפעמים העזרה תהיה ללמד אותו לקח על ידי כעס/עונש וכו').

 

אם אני יודע שאני אוהב את אשתי אפילו אם היא תעשה א' ב' ג', אז אותו דבר - אני צריך שהיא תדע שהיא תמיד יכולה לספר לי אם זה קורה, ושאני אשמח לדבר על זה ולעבוד על זה ביחד אם צריך וכו'.

 

אם יש משהו שאני לעולם לא אוכל להבליג עליו (נניח אם אשתי תרצח מישהו...), אני בהחלט לא אגיד לה לגביו שהיא יכולה לספר לי הכל ונעבור את זה ביחד.

אבל זה העניין בדיוקהמקורית
שאני לא חושבת שאדם יושב עם אשתו ועורכים רשימת מכולת של - עד פה.

במקרה של הפותחת למשל, בחברה ממנה היא באה, זה דבר שכביכול לא צריך להגדיר אותו כגבול כי זה ברור מאליו כביכול (אם כי גבולי מאוד בעיניי במקרה של אינטרנט פרוץ). אז איפה הציפייה לפתיחות פה?


גבר שנופל בשמירת העיניים, בדרך כלל, זה לא קו אדוםפשוט אני..

כלומר זה לא משהו שמפרקים עליו נישואין

לא דיברתי על שמירת עיניים האמתהמקורית
רק נתתי דוגמה לסייפא, שהרבה דברים לא מסכמים מראש כ'ייהרג ובל יעבור', ושזה לא מדויק מה שרשמת למרות שזה נקרא מצויין, ובכלל הורים זה לא בני זוג. אז איפה עובר הגבול.
שאלה לי אלייךשירה_11

האנטרנט חסום?

 

מה שרשמתי למעלה....

מאד טבעיתהילה 3>

וגם בריא בעיני. עברת דבר קשה ופגיעה באמון, זה הזמן שלך לראות איך לכאוב ולהתרפא.

האמירה שאני קוראת מדי פעם שמפנה נשים פגועות וכאובות עד עמקי נשמתן,

להתעלם מהכאב שלהן ולעזור לבעל שלהן להתמודד עם זה שהוא פגע בהן היא בעיני במחילה נוצרית ועקומה.

 

ואדרבה, בעל שעיניו בראשו יבין טוב יותר כמה הוא פוגע בבית שלו ובזוגיות שלו

כשיראה כמה באמת אשתו כאובה ופגועה, במקום בעל שעלול לטעות לחשוב

מתוך ההכלה וההבלגה של אשתו שזה דבר שהיא בסך הכל בולעת בטוב.

 

והפוך על הפוך, דווקא זה יכול לתת לו יותר כח להתגבר להבא, ההבנה של הצער הכאב והפגיעה שהוא עלול להביא.

 

 

מחשבות לגיטימיות מאודשירה_11
אבל תשאירי אותם לעצמך,
תשדרי לו מקסימום פתיחות ושאת שמחה ששיתף אותך ושאת איתו תמיד,
ואם ירגיש שוב קושי שלא יהסס לפנות אלייך לפני,
הכי נכון שיכול להיות,
ככה תתגברו הזוגיות תתחזק יותר והזמן יעשה את שלו,

מבינה אותך מאוד!!!!!!!!!!!!!!!!!
הוא לא שיתף אותייעלללל
ואם לא הייתי רואה בהיסטוריה זה היה סוד שלו
הבנתישירה_11
אני מתכוונת להבא...
אני מתארת לעצמי את השוק שלך והרגשות שעלו בעקבותיו
וואו... כמה כואבחדקרן
שוב שולחת לך חיבוק גדול.
זה קשה מאוד לאבד את התמימות.


ומוסיפה...
ביפן יש משהו שנקרא "קינצוגי", שזו אומנות של תיקון ושחזור כלי חרס שבורים.
הפילוסופיה מאחורי האומנות הזו אומרת, שאפשר לתקן גם דברים שנשברו. ואחרי התיקון, הם יכולים להיות אפילו יפים יותר ממה שהם היו בהתחלה....
כי במקום כלי חרס פשוט, עכשיו יש כלי חרס עם "עורקים" בצבע זהב וכסף במקומות שבהם איחו את הכלי.
וגם בחיים שלנו... יש משברים. גדולים מאוד אפילו.
אבל אם נשכיל, נוכל לאחות מחדש וליצור משהו יפה יותר, חזק יותר, טוב יותר.
כשתרגישי שיש לך יותר כוח, תחשבי על זה. אם צריך, תפני לעזרה בחיים האמיתיים. תלכו לטיפול זוגי. כדי לראות איך אתם צומחים מזה יחד ובונים זוגיות יפה יותר.
נכון, התמימות הלכה ולא תחזור.
אבל במקומה יהיה קשר אחר, קשר שבנוי על האמונה שדברים יכולים להישבר - אבל גם להתחבר מחדש.

בהצלחה גדולה לך
הלוואי שתמצאי את הכוח
מהמםשירה_11
❤❤חדקרן

איךתתעלמו ממני

עוזרים לבת/בן זוג שלא רוצים לעזור לעצמם?

קשה מאוד. כואב מאודהסטורי

לפעמים אפשר לזעזע, אבל הרבה פעמים המקסימום שאפשר לעשות - זה להיות נוכח כשצריך. שהיא/הוא ידעו שאם ירצו עזרה את/ה שם.

וכן, הבדידות במצב כזה היא נוראה, חשוב שגם לך תהיה תמיכה.

בהצלחה רבה

אי אפשר כל כך 😕נעמי28

משנים בעצמנו דינמיקות שתומכות בבעיה, הרבה פעמים יש כאלה

, ונותנים לו להרגיש שאנחנו איתו ושקיימת עזרה בחוץ.

הלוואי והייתי יודעתתעלמו ממני

מה אני יכול לשנות

לא בידיים שלנו בשום צורהמשה

אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. בצד שלנו. אם הם יצטרפו? מעולה. אם לא, לא בידיים שלנו.

אמoo

בנאדם מבוגר שלא רוצה עזרה

אי אפשר לתת לו אותה בכוח

ואולי הוא לא צריך את העזרה הספציפית שמציעים

אפשר לשאול אם אפשר לעזור בדרך כלשהי

ובעיקר לכבד את ההחלטה שלו

כי זה העזרה הראשונה שאנשים צריכים

הכלה

ואם יש מחיר להחלטות שלו

שישא אותו בעצמו

ולא יפיל על אחרים

היא רוצה עזרהתתעלמו ממני

אבל לא שום דבר ספיציפי

אנחנו נשואים

אני נושא בהשלכות גם אני ארצה וגם אם לא

היא רוצה עזרה.. אומשה

היא רוצה לרוקן אותך כדי שלא 'תפריע' לה לצנוח?

משפט מעניין, אתה חושב שיש כאלו ש"נופלים" על השנימתוך סקרנות

רק כדי לרוקן אותו?

יכול לחדד קצת?

זה לא נעשה בצורה מודעתנעמי28

למשל אדם עם דפוס קורבני שואב את האנרגיה והכוח שלו מה"אשמים".

ואני לא יודעת אם זה המצב, אבל אדם קורבני דוחה לפעמים כל עזרה בטענות שונות כי יותר נוח להישאר בעמדה הקורבנית שבה אין אחריות, רק הטחת אשמה, וכל האחריות בידי ה"אשם".

משה

והרבה פעמים בקשת עזרה זה שינוי רדיקלי בחיים.

רוצה עזרהתתעלמו ממני

שאלה אחת, שורה אחת, שטומנת בתוכה כ"כ כ"כ הרבה כאבנגמרו לי השמות

וגם השם של הניק ממש כואב

אז קודם כל - אנחנו לא מתעלמים ממך!

אנחנו רואים אותך ❤️

והכאב שלך נראה. וקיים. ונוכח.

גם הכאב אל מול בן/בת הזוג שחווים את הקושי

וגם הכאב שלך לאור כל ההשלכות של זה עלייך ועל המשפחה כולה.

זה אכן קשה מאוד מאוד.

כמו שכתבו בחוכמה לפניי, אדם צריך לרצות לעזור לעצמו בראש ובראשונה, שזה יבוא ממנו, וכל דבר אחר חיצוני לו פחות אפקטיבי.

אבל מה שכן אפשר לעשות מהצד שלך (כותבת בלשון נקבה כי לא יודעת אם את אישה או גבר, אז אם אתה איש פשוט להפוך את זה) - הוא להנכיח ולהניח את הצד שלך. את הכאב שלך. את הקושי שלך. ואת כל הלב שלך אל מול זה.

כן, ממש לומר את הגבול האנושי שלך. בצורה שמתמקדת בך ובמה שאת חווה. ובמה שאת צריכה שם, ובמה שלך כואב שם.

חשוב כן להציב את הצד הזה. לא להתעלם ממנו. כי הוא לא שקוף, כי את לא שקופה, וכי את עוברת הרבה.

ולהיפך, עצם ההנכחה הזו יכולה הרבה פעמים לתרום (אפילו אם רק חלקית) לכיוון הנעה של הגלגל קדימה אצל הצד המתמודד. כי הוא מבין ורואה וזה מונכח מה שעובר בן/בת הזוג האהוב/ה שלו. כי הוא מבין את ההשלכות. וכי זה יכול לתרום למוטיבציה גם לשינוי, גם אם בינו לבין עצמו אין כוח לזה, זה יכול לעזור למצוא את הכוח. אפילו בצורה התחלתית.

לכן הכיוון של כן לתת ניראות לכל מה שאת חווה

גם בינך לבין עצמך

וגם להנכיח לבעלך בצורה שמתמקדת בך היא חשובה.

מעבר לזה אפשר כמובן להתפלל, הכוח של התפילה הוא עצום.

אפשר גם למצוא קבוצת תמיכה של נשים למתמודדים (או גברים שנשואים למתמודדות) שקיימת ולקבל משם כוח.

אפשר גם לקבל ליווי ותמיכה מקצועית עבורך כדי לעבור את זה עם יותר כוחות ועיטוף וליווי והחזקה וכמובן לתת *מקום* לכל המתחולל בך.

אפשר גם להקל מעצמך בכל מה שקשור למיקור חוץ, הורדת הסטנדרטים, עזרה כלשהי בכל תחום שהוא, וכמה שיותר להתאוורר בעצמך.

ואפשר גם להגיד ש*לך* ו*עבורך* כן חשוב שהוא ילך לטיפול מותאם ומקצועי, רק כי כ"כ קשה לך בצורה הזו. זה כמובן תלוי בו אבל לפחות להניח ולהנכיח את זה.

שולחת חיבוק גדול גדול

ואומרת פרק תהילים לישועה שלמה ב"ה

(ואם תרצי שאצרף תגובה ארוכה שכתבתי בעבר על הנושא הזה שבו אחד מבני הזוג מתמודד עם בן/בת זוג שבקושי אישי - כתבי לי ואנסה לחפש אותה ב"ה ולצרף)

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏🌷

תודה על המיליםתתעלמו ממני

מעריך

אני גבר וכתבתי על אשתי

אממ הייתי שמח לשאול אותך על מה שכתבת

אבל פחות פה על גבי הפורום

ואני לא יודע אם זה בסדר לך לפנות אלייך במסר

אחרי השרשור שמעליךנגמרו לי השמות

וכל מה שהיה בו (השרשור עם הכותרת "חבוט") אני בכנות כבר לא יודעת מה לענות לך על השאלה ששאלת.

בדיוק הגבתי עכשיו לפותח השרשור ההוא, ואני עדיין עם כל הרושם של מה שעשה השרשור ההוא ומה שהוא פנה ככה בפרטי לעוד ועוד נשים,

אז חוששת פשוט לכתוב שכן אפשר.

אני כן אגיד, למקרה שאתה לא קשור אליו בכלל (זה פשוט שהמילים שלכם יצאו דומות. אולי במקרה. אבל גם הוא כתב תודה ומעריך וגם הוא היה במצוקה וגם הוא פנה בפרטי (ולא עניתי) אז כבר לא יודעת מה לחשוב.

עכשיו שיהיה ברור - אני לא אומרת שאתה והוא זה אותו אחד, בכלל לא.

אני כן אומרת שאחרי שנכווים שוב ושוב ושוב אז באמת "כל הנכווה ברותחין נזהר בצוננים".

וזה בדיוק מה שכתבתי לו בשרשור ההוא - שמה שמעשה כמו שעשה גורם זה לתת פחות אמון באחרים וזה פשוט לא פייר כלפי מי שבאמת זקוק לעזרה אמיתית, ולמי שכל כוונותיו טהורות, ולמי שבאמת כן צריך לתת בו או בה אמון. זה עושה להם עוול כי כבר יותר קל לחשוד, כבר נכוו, כבר יש פחות אמון מטבע הדברים, ופחות רצון להשקיע אנרגיה ומחשבה וכו' ובסוף מסתבר שזה למטרות רעות.

אז אם המטרה בפנייה במסר היא למשהו נקודתי וענייני שאני יכולה איכשהו לעזור בו - זה בסדר. וגם זה רק בגבולות הגזרה של מה שבהתמחותי וביכולתי ורק מה ששייך ומתאים ונכון ולא בכל התייעצות שהיא זה יהיה נכון כלל.

אבל כל דבר שהוא לא כזה, כל דבר שבא לפתח שיח כלשהו בפרטי, או כל דבר שאני בכלל לא כתובת לעזור בו, או כל דבר דומה לכל אלו - אז לא. ואומרת זאת מראש. אני לא עונה על הודעות כאלה, וגם כשכן כי עוד לא הבנתי ונתתי אמון בטוב של האדם באשר הוא אדם - אם יש איזושהי הרגשה של חשד שעולה בהמשך אני לא עונה יותר. ובכובע של המנהלת אם נשים נוספות כותבות לי בפרטי אני גם חוסמת או מעבירה הלאה או מה שאפשר לעשות. אז מראש כותבת את זה כאן גם לכל מי שקורא באופן כללי.

אז אם כל זה לא קשור אליך מתנצלת מראש שכל זה "נפל עליך", זה פשוט קורה בדיוק אחרי כל מה שהיה בשרשור ההוא. וכן כדאי להזכיר זאת באופן כללי, אז אל תיקח אישית אליך אם זה לא שייך לך, אלא רק כהזדמנות להזכיר זאת לכולנו.

ובכל מקרה שיהיו רק בשורות טובות והצלחה רבה בהכל.

הכל בסדרתתעלמו ממני

מובן

אפשר לעזורshindov

לקחת יעוץ לבד, היועץ יוכל לתת עזרה בנושא הזה. במקרה הצורך יפנה לטיפול.

מתפללים, אמפתיה והכלהשוקו.אחרונה

ומנסים להפעיל בעדינות מעגלי השפעה משפחה חברים וכו שיסייעו לו לפנות לטיפול ועזרה מקצועית בתחום הרלוונטי לו

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני. 

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של הבת שלי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לזוגיות שלי. וזמן לילדים שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. בזמן עם הילדים כשחוזרים מהמסגרות לפחות - אתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

המסך הוא מסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

נכון,נגמרו לי השמות

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה *על חשבון* דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

הייתה לי שיחה מעניינת על זה השבועמשה

לבחורה בצד שני של השיחה (אחות של שכן) יש ילד בגיל של הבן שלי. היא התחזקה וכתוצאה מזה מתעקשת שלבן שלה לא יהיה סמארטפון. מסיבות דתיות (לה עצמה יש).

אממה, הבחור חנון כבד. כמוני. לא מסתדר עם הכיתה שלו, לא מסתדר עם העולם. הפסיק ללכת לבית הספר כי ממש רע לו שם והמצב שלו התדרדר דרמטית.

סמארטפון עם רשת חברתית שמתאימה למצב שלו ועם חברים ברמה גבוהה היה משדרג לדעתי פלאים את החיים שלו. הוא לא היה צורך שם זבל בגלל תכונות הנפש שלו, הוא היה צורך שם תוכן שמעניין אותו וכל הקונפליקט עם בי"ס היה נעלם כשהיו לו חברים במקום אחר.

מבלי להתייחס למקרה הספציפי הזה,נגמרו לי השמות

(ורק כי אפשר לצלול שם לעוד המון עומקים ורבדים נוספים, מציאת איזונים, מציאת יתרונות נוספים, התאמה באמת לאותו ילד וכן הלאה),

זה בדיוק זה - ודאי שניתן להפיק גם הרבה מאוד טוב מהמרחב הזה. זה נתון ודאי ומאוד גדול ועוצמתי כמו שכתבת מבחינת התועלת שלו.

רק פשוט שנזכור (בכתיבה כאן כיוונתי לעצמי בראש ובראשונה, שאני אזכור) להגיע למציאות שאנחנו רואים את התמונה השלמה בבהירות, מבינים מה היתרונות וגם מה החסרונות של המרחב הזה, ומגיעים למצב שבו אנחנו מנהלים את זמן המסך ואת המסך עצמו ולא הוא אותנו. גם בכמה, גם במה, וגם באיך.

ובתוך זה כמובן דואגים שלא נפספס את החיים עצמם, את הערכים שלנו, את המשפחה שלנו, את הילדים, את עצמינו, את היצירתיות שלנו ולא רק הצרכנות וכן הלאה.

זה נכון כמובן גם לסמארטפון. להגיע לכך שנרוויח את התועלת מבלי להיפגע בדרך. לראות גם את המחירים, לעשות מה שניתן כדי להימנע מלשלם את המחירים (כמו סינון תוכן והגבלת זמן וכו') ואז בתוך מרחב בטוח אפשר יותר להינות גם מהתועלת שניתן להפיק.

רק שאם המרחב עצמו לא בטוח או גורם לי לגזל זמן או לפיספוס החיים עצמם - פעמים רבות יצא שכרי בהפסדי. וכדאי באמת לחתור ל"גם וגם" הזה - גם יצירת מרחב בטוח מכל הבחינות, גם יצירת מציאות שאני שולטת ומנהלת את הכמה והמה והאיך שלי, גם שהערכים שלי והחיים שלי עצמם לא מתפספסים, וגם שאני מגיעה לתועלת מהמסך.

וכאמור יש עוד הרבה מה להאריך

ועוד משהו על סמארטפוןמשה

מי שקורא את הפורום המקביל של הרגישים שמע אצלי ולא רק אצלי את המושג "הצפה".

במצב הצפה, הגוף סובל מאוד ממשהו ומוכן לעשות הכל כדי להפסיק את הסבל. הרבה מאוד פעמים "הכל" זה הסלולרי הזה.

כלומר, העניין זה בכלל לא הטלפון. הוא לא מעניין. הוא סתם. העניין זה שיש לי עכשיו הצפה ואני סובל. בשנות התשעים כשהיה לי רע בבי"ס הייתי מסתובב עם רדיו ושומע חדשות בהפסקה (כן החדשות של שנות אוסלו הארורות). אז המורה החרימה לי את הרדיו. זה לא פתר את הבעיה. הבעיה הייתה שהיה לי רע בהפסקה ושבכללי המקום הזה היה לי מקום לא בטוח. סביר להניח שאם הייתי היום ילד בבי"ס הייתי מסתובב עם סמארטפון גלוי או סמוי בשביל לברוח מאותה בעיה. ואז המורה הייתה מחרימה אותו. זה נחמד, זה לא היה פותר את הבעיה.

כמובן שמה שצריך לעשות במצב הזה (וזה במידה רבה המקצוע השני שלי) זה למצוא את שורש ההצפה. ולפרק אותה בעין אוהבת ולא ב"מלחמה עם המכשיר הנייד". הוא סתם מראה.

בעלי נהיה ירוק משוגעאנוני.מית

אנחנו משפחה רגילה לגמרי. זוג וכמה ילדים. בעלי לאחרונה נתפס לכל הסיפור הירוק והחליט שאוטו זה דבר מזהם ותופס מקום וכל זה. אמרתי לו שבשבילי זה קו אדום ואני זקוקה לרכב. אז הוא הפסיק ליסוע איתי.

בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם הילד אצל איש מקצוע.

הבעל החליט להגיע עם הילד באופניים. עד כאן מתוק וחמוד. הגיעו רכבו על הכביש (אני רועדת מפחד שיקרה להם משהו), קשרו את האופניים. הגיעו בזמן.

אני בינתיים חיפשתי חניה. לא מצאתי. חניתי בסוף בחניון רחוק והגעתי באיחור. מבטים של "אמרתי לכם" ו"מגיע לך" רגילים.

בדרך חזרה אני מגלה ששכחתי כרטיס אשראי ואי אפשר לצאת מהחניון הזה בלעדיו. אני כותבת לבעלי שיבוא להוציא אותי מהחניון והוא שלח אותי להסתדר לבד ולנסות לשלם עם הפלאפון ושזה בעיה שלי שבכלל יצאתי עם רכב למקום שלא צריך. טוב, ניסיתי וזה עבד בסוף. אבל הרגשתי כל כך רע עם הסיטואציה. הייתי שם לבד ואף אחד לא בא לעזור לי רק בגלל ש"העזתי" לצאת עם רכב לארוע.

מאז שהבעל נתפס לאופניים הוא והילד הבכור חוגגים על זה. זה ממש נחמד שאבא ובן רוכבים, אבל שאר הדברים שקורים. הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה.

אי אפשר לטייל כי צריך להביא את האופניים (אני לא יציבה וכבדה מכדי לרכב עליהן) ואחרת הם פשוט לא רוצים לבוא. אין לי כח להיסחב באוטובוסים או לחכות להם וללכת אליהם, פשוט לא רוצה.

אויש נשמע לא פשוט בכלל.קל"ת

מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.

זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.

ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?

בלי להכנס לסוגיות, זה מעבר לג.ג רגיליםהעני ממעש

ממה נובע

מה עד כעת התול של הבית

והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים

כדאי לעבוד בשני כיוונים:נגמרו לי השמות

הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.

לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.

כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.

עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.

והכל כמובן קשור להכל.

לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?

איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?

(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)

איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?

וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.

על הצרכים שלך כאן.

מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?

מהם כאן הערכים שלי?

מה כאן חשוב לי ויקר לי?

(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)

לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.

וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.

כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":

כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.

לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?

וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.

וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.

ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.

לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.

ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.

ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.

כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.

ב"הצלחה רבה יקרה

ומוסיפה דוגמא מהדברים שכתבתנגמרו לי השמות

לאיך זה יכול להיראות בפועל:

יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.

גם העניין עם החניון.

גם העניין עם המוסך.

גם העניין עם הטסט.

גם העניין עם הטיולים.

גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.

וגם העניין עם הנסיעות בכלל.

ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.

אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,

כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."

אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:

את:

רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.

ובעלך:

יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.

אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?

מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?

כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.

אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.

בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה

ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.

כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."

וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".

ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:

אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?

אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?

וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.

תודה על זה !אנוני.מית

עכשיו כשאני מתייחסת לזה שוב אני חושבת שאולי זה נושא שהוא נפגע בו עד שהוא שינה כיוון ונהיה ירוק. כתבתי פה למטה. סחבתי הריונות קשים וכאלה והייתי זקוקה לאוטו בשביל פשוט לחיות. מדי פעם הוא היה לוקח את האוטו לסידורים אבל המשמעות של זה הייתה שהייתי תקועה יום שלם בבית ואף אחד מאיתנו לא אהב את זה.

אני אכן בודדה במערכה. לפני כן הרגשתי שהוא תומך בי ומחזק אותי ועוזר לי בזה שהוא מוותר על האוטו ועכשיו בעצם הוא פשוט ויתר עליו סופית ואז אני לבד "עם הרכב הזה שלך".

בשמחה, ואכן כדאינגמרו לי השמות

תמיד לצלול יותר לעומק של הדברים, כי בד"כ ההתנהגות או האמירה שאנו פוגשים ופוגשות מבחוץ זה רק "קצה הקרחון" ורק המעל לפני השטח של סיפור יותר רחב ויותר עמוק שנמצא שם מתחת לפני השטח.

וכאשר מצליחים לראות אותו בבהירות ובהבנה עמוקה זה עוזר גם להבנה עצמה כמובן, אבל גם לקירבה ואפילו גם לפתרונות.

לכן גם כאן, כדאי מאוד לשוחח בנינוחות עם בעלך על כל המקום הזה גם אצלו. ממש מההתחלה כמו שכתבת. ואיך הוא הרגיש, ואיך הוא מרגיש בהווה, ובכלל כל מה שיש בתוכו בנושא הזה, והמבט הסקרן והמשקיב הזה יכול לפתוח המון. ממש המון. וכמובן גם את לו

תגובה מהממת!יעל...

התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת

ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.

בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..

תודה רבה 🙏נגמרו לי השמות

סליחה שאני אומרפשוט אני..

אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.

אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?

שמחה שיש קול שאומר את זהמישהי נשואה

יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:

תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....

ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?

בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?

ולא לא תמיד זה עניין של

בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות

חוץ מהילד הזהנפשי תערוג
עבר עריכה על ידי נפשי תערוג בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 2:14

איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?

כי גם אוטובוס מאוד מזהם.

או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.

להעביר טסט,

תני למוסך לעשות את השירות הזה.

יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.

ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.

הוא מכבס את הבגדים?

הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?

נכנס לשירותים? זה גם מזהם

גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.

אם ירוק, אז עד הסוף. לא?

מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור

עדיף ללכת ללקט עשבי בר.

אבל בתכלס,

כדי לא להתכנס רק בכעס עליו

תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?

רצון בחופש?

רצון לשמור על הכדור?

להיות מוסרי יותר?

חיסכון כספי?

רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,

תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם

יש לי שאלה מעניינת לפנימשה

לפני כל הסיפור הירוק הזה - איך היו היחסים בניכם?

כלומר, יש לכם רכב אחד. אני מבין. אתם שניים. יש לכם ילדים. איך הייתה הדינמיקה שלכם?

איך הדינמיקה עם הילד?

הרכב היה בעיקר אצליאנוני.מית

הוא היה רוצה ליסוע איתו לעבודה ואני הייתי צריכה אותו כדי להקפיץ ילדים למסגרות ולחוגים. אז הוא נסע באוטובוסים ודי קיטר על זה.

מתישהו הוא עבר לאופניים והאמת שטוב לו. יוצא מוקדם בבוקר בבגדי ספורט ומתקלח בעבודה. ממש גילה את האור .

בתרגום לעברית פשוטהמשה

הירוק הוא ככל הנראה (בהסתייגות, בלי להכיר אותו) קשקוש שהוא מספר לעצמו כדי לא להודות שאין לו כח להתעמת איתך או שהוא הבין בשכל שאת זקוקה לרכב יותר ממנו ואין לו כח להתמודד עם זה.

כלומר לא איתך - הוא לא יכול לקחת לך את האוטו כי את (כמו שכתבת בעצמך פה למעלה) בהריון וסובלת. אז הוא מבזבז זמן ומתעצבן ובסוף זה מגיע לידי אין לי כח לאוטו הזה בכלל. אידיאליזציה למצב שהוא בקונפליקט פנימי מולו.

  1. הוא לא יבקש ממך את הרכב כי כל מה שהסברת פה שאת זקוקה לו. הוא יודע את זה .

  2. אבל הוא ימשיך לכעוס. הוא לא ויתר בלב שלם. הוא בעצם נכנע

הוא פשוט כועס בשקט וזה מתבטא ביחס שלו לכל הסיטואציה.

הוא רצה את האוטו, לא קיבל, אז הוא מצא לעצמו פיתרון אחר נפלא (שעושה לו גם בריאות ואושר בחיים, שעה רכיבה בבוקר זה בריאות ממש, טוב, חוץ מאוגוסט) ועכשיו הוא חוזר בתשובה שגילה את האור ואומר שאף אחד לא צריך מכוניות רק כדי שהוא לא יצטרך להתעמת עם הצורך והרצון שלו שהוא בעצמו לא מעיז להעלות.

ועכשיו הוא יתחיל למצוא לעצמו אימוני כושר ותחרויות אופניים רחוקות כדי לעשות אידיאליזציה מהסיטואציה. וזה נפלא כי הוא יהיה גבר בריא ואולי גם הבן שלך יצטרף אליו לזה.

מה מצב השיח ביניכם?shindov

לענ"ד, תפנו לרב בעל השכלה במדעי הטבעshaulreznik
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 1:35

למשל רב שיודע דבר או שניים על פיזיקה, זיהום אוויר וכיו"ב. אולי הוא יצליח לרסן את בעלך ולעזור להגיע לעמק השווה.

מה עניין להכניס ולערב רב?זמירות

במסגרת לימודי ההסמכה הסטנדרטיים לרבנות לא לומדים כלים טיפוליים או מקצועיים לפתרון סכסוכים זוגיים

הם צריכים ייעוץ זוגי מקצועי - ואכן ניתנה כאן (לעיל) התייחסות של יועצת מקצועית מנוסה מאוד

נכון, אבל יש כאן היבטים מדעייםshaulreznik

נניח שמראים לבעל ה"ירוק" באותות, במופתים, במחקרים ובגרפים, שהמכונית המסכנה שלו לא בדיוק תמיט שואה על כדור הארץ, ושאם הוא רוצה להיות עקבי, עליו לוותר על שימוש בחשמל ובשאר הטכנולוגיות?

שוב, מה הקשר להיות האדם שמוכיח זאת בעל סמיכהזמירות

לרבנות ונושא בתואר רב?

איך רב קשור לעניין?נפשי תערוג

גם שאתה הולך למוסך אתה מחפש מוסכניק שהוא רב?

גם רופא שהוא רב?

למה לא רופא שהוא מוסכניק?

אוליקל"ת

רק בגלל שהרבה פעמים דוסים יותר מחזיקים מדמויות רבניות.

לא שאני מצדיקה את הגישה או חושבת שזה נכון..

יש כאן ממד דתיshaulreznik

בבחינת "דייך מה שאסרה עליך התורה".🙂

מי אמר שהוא עושה את זה בגלל סיבה דתית?נפשי תערוגאחרונה

קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן

איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?

>>שימושית

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

לא כל כך הבנתיפצלשן

החלטת להתחתן בידיעה שאולי לא תיהיה משיכה?

תפילות, מוכנות נפשית וחישוב סיכויים יכולים לעזור להתלבטות באופן כללי.

אבל אם יש נושא ספציפי שייתכן והוא חסר, איך הנ"ל עוזרים לפתור את ההתלבטות? צריך לתת לנושא מענה ספציפי..

היה ברור לי שתהיה משיכה,הברדיצ'בר

רק היה לי חשש שזו תהיה משיכה ברמה נמוכה, שאולי תהיה בבחינת 'פוחת והולך' עם הזמן.

ברוך ה' לא היה כך. אך אני מרגיש שהנכונות שלי להסתפק בפחות היתה מועילה לי במידה וחששותי היו מתממשים. אך חשוב לי להדגיש - אצלי זה לעולם לא הגיע למצב שהיה צריך לעמוד למבחן.

אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

איך זה קשורנעמי28

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

מאוד אינדבדואלישבורת,לב

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

סקרנת אותי, פניתי אליך באישי ברשותך.מתוך סקרנות

מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב

זאת שאלה לגבריםנעמי28

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

צודקת בהחלטהברדיצ'בר

משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

תכלס אתה לא מגנט והיא לא ברזל.שוקו.אחרונה

משיכה חזקה או חלשה היא בראש וחולפת. השאלה היא התאמה בסיסית ורצון לקשר ושותפות. במשך הזמן נבנית הערכה עמוקה האחד לשניה וממילא הרצון להתקרב.

אין הבטחות בתחום רק רצון אמיתי וכנה לעשות עבודה רצינית ולהשקיע בקשר עד גיל 99

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

אם יש יכולותשבורת,לב

אפשר לחזור אליהם,

זה מצב הרבה יותר טוב מאחד שאין לו יכולות.

יש זמנים כאלה של עייפות.

מותר להיות מותש ולנשום לרגע מהכל.

טוב שאתה מדבר על זה.

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindov

הרבה דברים קרונפש חבוטה

כרגע בעיקר דעיכה נפשית.

לפנות לנשים באישי לא יעזור לך לפתור את הבעיותיעל מהדרום

זה אפילו יותר מזהמשה

עזבי את זה שיש פה נשים שלא אוהבות שכותבים להן באישי.

זה מהלך של יאוש. וגם מהלך שלא עובד.

הוא מגיע עם נפש ריקה וחבוטה. למה שמישהי תרצה בכלל להתכתבות עם אדם שנמצא במצב של אנרגיה מרוקנת וחלולה. לא מספיק הוא מרוקן, הוא ירוקן גם אותה?

מי הייתה פה ששיתפה צילום מסך של מישהו שהתחיל איתה גרוע והמשיך לכתוב לה גם כשהתעלמה?

זה היה אניאנוני.מית

וגם @נפש חבוטה התחיל איתי גרוע ברמה שפאדיחה לשתף צילום מסך.

גם איתיחושבת בקופסא

לפחות אני אגיד שהוא עזב אותי ברגע שביקשתי (שזה היה מייד).

זה נכון במקרה של שני רווקיםיעל מהדרום

לק"י

אצל אנשים נשואים זה לא שייך, גם אם הוא מלא חיות ואנרגיות.

לא שייך זה דבר אחדמשה

אבל זה גם לא עובד. אדם מרוקן הוא מרוקן בכל מקום. גם בבית שלו וגם בחוץ (ובטח גם בעבודה).

זה כל כך לא נכון מכל כך הרבה פרמטריםשבורת,לב

זה כ"כ מכעיס וכ"כ מצערנגמרו לי השמות

זה פשוט לא יאומן הדבר הזה.

אנשים כותבים כאן מצוקה על גבי הפורום,

באים אנשים טובים ונשים טובות להגיב, להתייחס, לפנות זמן, אנרגיה, מחשבה, לב, עונים להם מכל הלב והרצון שיהיה טוב - ובסוף מה מסתבר?

שיש כוונות שליליות ורעות מאחורי זה.

זה כ"כ מכעיס אותי הדבר הזה.

שמסתבר שהנה, גם כאן, הפותח שלח לכ"כ הרבה נשים באישי (גם לי שלח מסר אחרי שהגבתי ע"ג הפורום, ולא עניתי בכלל למסר כי זה כבר היה לי חשוד.) ועכשיו להבין שזה עוד אחת ועוד ועוד.

באמת. @נפש חבוטה זה פשוט לא!

אח"כ אנשים שבאמת צריכים עזרה ובאמת במצוקה - כבר יש ישר חשדנות לגביהם, כבר יש פחות רצון לעזור ולכתוב, כבר יש פחות אנרגיה ופחות כוח מכל המסווה הזה, מכל הפעמים (האינסופיות!) האלה שמישהו פשוט ניצל את הטוב לב של אנשים!

למה? ובשביל מה?

זה כ"כ מעוות

כ"כ לא שייך

כ"כ רע.

אתה לא פונה לאישה בפרטי, בטח לא אישה נשואה, בטח לא כשאתה נשוי, לא משנה כמה המצוקה שלך גדולה, לא לא לא.

לא זו הדרך.

ואתה לא יכול, פשוט לא יכול שזה יבוא על חשבון מישהי אחרת!

כמה שאדם יהיה לו חוסר או רע, זה אף פעם לא יצדיק פגיעה באחר, זה אף פעם לא יצדיק ניצול של אחר, זה אף פעם לא יצדיק שום מעשה לא מוסרי ולא טוב בשום דרך ובשום צורה שהיא!

באמת איך אפשר ככה לסמוך,

אני אישית כבר תקופה בוחנת כל הודעה שנכתבת ורק אם מרגישה שיכולה לתרום איכשהו מגיבה, וכ"כ הרבה פעמים לא, לא רק להודעות שלא בטוחה אם יכולה לתרום בכלל, אלא גם להודעות שמראש עלולות להיות חשודות.

ואז הנה כאן שוב הגבתי, ועוד אחרות ואחרים. והנה שוב. להבין שזו בסך הכל הייתה במה לניצול הזה של החמלה והאמפתיה של אנשים כדי לפנות בפרטי?!

לעוד אחת ועוד אחת ועוד?! נשים נשואות?!

זה פשוט עצוב. ומכעיס. וחבל.

וההיפך ממה שאתה ספציפית צריך כדי שיעזור לך

וההיפך מכל מה שכל מי שרק רצה או רצתה לעזור לך כאן צריכים.

וזה פשוט גורם לכל אותם שבאמת צריכים עזרה להיפגע ישירות ולא רק בעקיפין. כי אח"כ כבר גם בהם חושדים, וגם להם כבר אין את האמון המלא שהם זקוקים לו.

זה פשוט עוול.

רק משפט אחדמשה

בסיטואציות כאלה הרבה פעמים הכותב לא חשוב כמו הקוראים הסמויים.

אל תיפול רוחך. גם אם הוא לא ראוי, בטוח קרא את זה מישהו ראוי שגם אין לו אומץ לכתוב.

אני באמת כותבת גם לקרואים הסמויים, לכולםנגמרו לי השמות

גם למי שזה מכוון אליו ישירות וגם לכל מי שיכול אי פעם להיות רלוונטי לו.

ואתה יודע מה?

אם יש כאן קורא שאפילו יקרא את הדבר הזה,

שאם הוא אי פעם ירצה או ינסה לפנות בפרטי לאישה נשואה

שרק יעצור רגע ויחשוב

איך הוא היה רוצה שיתייחסו ויפנו או לא יפנו לבת שלו, לאחות שלו, לאמא שלו, לאשתו (לאשתו כתבתי בסוף למרות שבעיניי צריך בהתחלה, רק בגלל שרוב אלה שפונים מסתבר שלא הכי טוב להם עם האישה שלהם עצמם, באופן כוללני וברור ברור שיש יוצאי דופן, אבל רק למקרה כזה שלא "אכפת לו" מאשתו, כתבתי זאת אחרי הבת והאחות והאמא)

אבל למען ה', שיחשוב קצת מעבר

ככה היה רוצה שיתייחסו לבת שלו?

שהיא נשואה וגבר זר פונה אליה, מנצל את הלב הטוב שלה, את החמלה, את הרצון לעזור, ואם חסר לו בבית חמלה או משהו אז הוא לוקח ממנה, מאישה נשואה?!

רוחי לא נופלת, אבל כן זה מאוד מכעיס ומצער אותי.

יש לכל אדם את הדברים ש"בוערים בו" מאז שנולד, שהם חלק ממנו,

במקרה שלי אישית מה שהקב"ה נתן לי וברא בי מאז שאני זוכרת את עצמי זה את זה, באמת כל מה שקשור לאיש ואשתו. והבלעדיות של איש ואשתו. נאמנות. אהבה. זוגיות. זה בדם שלי בנשמה שלי גם מה יכול להיות ועד כמה טוב אינסופי יכול להיות בין איש לאשתו כאשר זה בטוב, וגם בעירה פנימית למחות על כל מה שעלול לפגוע בקודש הקודשים הזה. ולכן כי זה נוגע בי אני מגיבה.

על הרבה דברים אחרים אני לא מגיבה, בטח לא בכזו "בעירה".

כאן כן. זה מכעיס ומצער אותי מאוד.

הרוח לא נופלת חלילה, אני עדיין מאמינה בטוב של האדם באשר הוא אדם, גם בכוח התשובה, והכי באהבה ובשלמות ובבלעדיות שבין איש לאישתו.

אבל כן היה חשוב לי להגיב.

מאישה נשואה.קופסא מכסף

כמו שאת כותבת על אישה נשואה, כביכול שהיא דבר קדוש.

היא מקודשת לאדם שקידשה. היא לא דבר קדוש. אפשר לדבר אליה, להתייעץ איתה, ולקבל ממנה אפילו יחס ואהבה.

הקיצוניות של קידוש האישה הנשואה לעיני כל מביא לבעיות כמו,

הטרדות במקווה.

גילוי עריות במשפחה.

מרחב נשימה בבקשה, גבר לא חייב לעשן כל היום כדי לשלוט במה שקורה במרשתת. יש אפשרות להבליג ולחכות רגע אחד ולראות שזה לא כזה "מיני" מה שהאדם רשם, הוא פשוט מגמגם.

עשרת הדברות כוללות גם את "לא תרצח".

מה עישנת?נעמי28

לא הבנתי מה כתבת

ומה הקשר בין הסוף להתחלה ולאמצע

ולהסקת המסקנות

ובסוף מתגלה שאתה אישה נשואה שהיא גבר גרוש🏳️‍🌈

והדבר היחידי שמביא להטרדות - זה אנשים שמטרידים.

מה עישנתי?קופסא מכסףאחרונה

מה לא עישנתי... זו השאלה.

📢📢📢 תזכורת חשובה בעקבות השרשור הזהנגמרו לי השמות

לאיך הודעה תמימה שמביעה מצוקה יכולה להיות בעצם במה מסוכנת מאוד לכל הנוגעים בדבר.

באיך כל מי שפותח שרשור, גם אם הלב יוצא אליו או אליה ומתוארת מצוקה קשה - יכולים בסוף לפנות בפרטי עם כוונות אחרות לגמרי!

תזכורת חשובה לכולנו. שוב.

על הסכנות כאן במרחב הזה.

לא משנה מי כותב.

לא משנה מה הותק שלו או שלה.

לא משנה אם מזדהה כאיש או כאישה.

לא משנה אם מתאר/ת מצוקה.

כל אלו הם לא ערובה שהכוונות והאמת אכן שם.

וכל אלו הם לא ערובה שאין מתחת לפני השטח כוונות אחרות.

לא לפותחי השרשור.

ולא למגיבים.

לא לכל מי שמנסה לראות מי יגיב (או תגיב לו) כאן

ואז לפנות אליה בפרטי

והכל במסווה של רצון לעזור ולהציל מהמצוקה

שכל מה שמתחת זה כוונה אחרת לגמרי!

ונשים טובות (ואנשים טובים במקרים אחרים) פשוט לא צריכות לחוות את העוול הזה שכל "חטאן" היה לב טוב ורצון לעזור או לחזק יהודי!

לא הן, ולא הפותח עצמו שזה ההיפך ממה שנכון לו, ולא אשתו של הפותח, ולא האיש של הנשים האלה, ולא הילדים של כולן, ולא מגיבים ומגיבות אחרים עתידיים שיתנו בהם פחות אמון מראש אפילו שבמקרה שלהם אין שום דבר פסול - פשוט כולם יוצאים נפסדים וזה עוול אחד גדול לכל הנוגעים בדבר!

אז בכוונה משאירה את ההודעה הזו

עם כל ההתפתחויות שלה

עם כל העדכונים של נשים באופן ישיר ומכלי ראשון על הפותח שפנה אליהן

ובכוונה לא מוחקת אף שנתבקשנו המנהלים ע"י פותח השרשור למחוק את ההודעה הזו.

אז לא.

לא רק לא למחוק אלא להדגיש מה יכול לצאת מדבר כזה.

למען יראו ויראו.

ולמען ידעו כולם כי סוף האמת לצאת לאור. תמיד! גם אם זה לוקח זמן.

אז ככה, באור, בשמש, בגלוי - להראות מה היה.

ולמען נישמר כולנו.

כן, גם רצון טוב רק לעזור יכול להוביל חלילה למקום לא טוב בכלל.

ושהקב"ה לא יביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...

בעיות שכניםggg

יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).

ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?

מן הסתם, לדבר איתו זה השלב הראשוןפשוט אני..

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אם הוא אדם טוב ונעיםמתואמת

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אם הוא מבוגרמתיכון ועד מעון

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

ננסה לדבר איתו. בטח אשלח את בעלי..ggg

השאלה היא כמה מבוגר..קל"ת

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

נראה לי מעל 80ggg

יש לנו שכנה מבוגרת ששרה עם הגברהחושבת בקופסא

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

כמורה לליקוי שמיעהחיוך2019אחרונה

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון