ב"ה ובחסדיו הרבים הנקתי הנקה מלאה עד גיל שנתיים וחודשיים

בתור שוחרת הנקה, לאורך כל ההריון דברנו על כך וסכמנו בינינו שלא מתאבדים על ההנקה הפעם. תמיד זה בא לי ממש בקלות ב"ה אבל הבנו שהפעם זה יהיה שונה והתכוננתי לכך נפשית....

וכאן מתחיל הסיפור-

עד גיל חודש שאבתי ונתתי בבקבוק כי היו קטנות מאד במשקל והיה להן קשה לינוק. (בתחילה בפגייה ואח"כ בבית)

באזור גיל חודש נשבר לי מהשאיבות כי זה היה אינסופי- עד שגמרתי לשאוב הייתי צריכה להאכיל וכל האכלה לקחה המון זמן מהסיבה הנ"ל. ופשוט לא עמדתי בשאיבה/האכלה/שטיפת בקבוקים.

לי באופן אישי היה מאד קשה להעזר באנשים אחרים. אני מאד אוהבת פרטיות והיה לי קשה שהסתובבו לי בין הרגליים אז מהר מאד העפתי את כל האנשים הטובים (הם באמת טובים אבל לא בשבילי...) ונשארתי לבד....

אז עברתי להנקה בלעדית. עד בערך גיל 4 חודשים הנקתי אחת אחרי השניה כל אחת צד אחד. ומגיל 4 חודשים למדתי להניק ביחד וזה היה פשוט תענוג. אין תחושה יותר ממיסה מהרגע שהייתי שמה את שתיהן עלי ואוטומטית הן היו נותנות ידיים. זה היה קסום!!! בעלי תמיד אמר שזו התמונה הכי יפה שחבל שא"א לצלם.

אז כמובן שהייתי צריכה להסתגר בחדר. הין היו אוכלות בערך כל שעתיים/שעתיים וחצי. בהתחלה הייתי מחליפה כל יום צד ואח"כ כל שבוע.

אני מאכילה מתי שהתינוק מבקש. בגלל שהן אכלו ביחד והן זהות.... הן תמיד היו מסונכרנות. רק בלילה האכלתי כל אחד מתי שהתעוררה, וזה בהחלט אומר שעד גיל שנתיים וחצי לא ישנתי יותר מחצי שעה ברצף (אני יודעת שלא כל אחת מסוגלת לזה. אני אכשהוא הצלחתי להשאר שפויה ואפילו לחזור לעבודה בגיל 9 חודשים ולתפקד טוב)

לא הרגשתי צורך לאכול יותר מתמיד. מה גם שלא תמיד הספקתי בכלל לאכול בשל טרוף המערכות מאז לידתן... ב"ה ב"ה מליון פעמים!!!!

מיותר לציין שהתפקוד שלי בבית שאף ל0... הייתי כל היום סביבן וב"ה יש עוד ארבעה לפניהן כך שהיו לנו אתגרים יום יום. למדתי לבדוק כל יום מחדש מה סדר העדיפויות לאותו היום.

למדתי שאפשר לחיות בבית גם אם הוא לא נשטף שבועיים...

למדתי שאני יכולה להמשיך לחיות גם אם המדפים בארון לא נראים כמו חיילים במסדר....

למדתי שהכי חשוב זה לחם לאכול ובגד ללבוש ובזה השתדלתי להתמיד. שתמיד יהיה אוכל חם ומזין והבגדים מכובסים....

השתדלתי כל הזמן להודות על המתנה המופלאה והנדירה הזו וב"ה  עד היום מודה ומודה ולא מפסיקה להתפעל מהפלא העצום הזה.

מלא הצלחה וסיעתא דשמייא

והכי חשוב- רק בבריאות ובשמחה

לצערי בכל הריון עליתי מידה כך שהחזיות הקודמות לא היו לבישות בכלל.

לא ראיתי שינוי בגודל בהריון של התאומות

כן ראיתי שתפוקת החלב עלתה בגלל שהביקוש עלה וזה עניין של הצע וביקוש....(כמות החלב ששאבתי בפגייה היתה עצומה... אני שאבתי מנות של 120 לכל אחת בארוחה והן היו אוכלות בימים הראשונים בקושי 20 כך שנוצר לי מלאי מטורף שמאד עזר לי כשחזרתי הביתה.)

נוגעת באוכל שמישהו אחר מכין והילדים מאד בררניים....

ההורים הצדיקים שלי במשך 4 חודשים בשלו לי ארוחות צהריים לכל המשפחה וכן שבתות.

כמובן שגם היו ימים של טבעול וצ'יפס....

אח"כ כבר נכנסנו לאיזה שהוא סדר והתאומות טיפה גדלו והצלחתי כבר להכנס למטבח.

בסדרי עדיפויות התכוונתי שבדקתי כל יום מה הכי דחוף לאותו היום- לימוד למבחן עם הגדולה, הכנת תחפושות ערב פורים, נקיון מינימלי של המינימלי לפסח. עשיתי רק את הדברים הכי דחופים בכל יום.

יכולה להגיד לך שלמרות האתגר, הילדים שלי מזמינים עוד זוג... (גם אני)

אני לאורך כל תקופת ההריון מאד חששתי שזה יפגע בילדים וב"ה כולנו רק גדלנו מהאתגר הזה

כי כשהנקתי את שתיהן זה עזר לי לייצב את עצמי ונתן לי שחרור לידיים

אני השתמשתי בכרית רגילה בצורת U של שילב. לא ייעודית לתאומים אבל ממש גדולה ונוחה.

רק בערך מגיל 4 חודשים התחלתי להניק ביחד- כשההנקה הייתה מאד מבוססת וקצת גדלו.

הסתכלתי הרבה בגוגל על כל מיני תנוחות והתנוחה שהייתה לי הכי נוחה ששתיהן היו שוכבות על האורך- אחת מול השניה. לפעמים עשיתי גם פוטבול שלתיהן אבל פחות התחברתי....

הייתי תמיד נמסה מהרגע שהנחתי את שתיהן עלי והן היו נותנות ידיים- רגע חלומי!!!!

מתייגת לך את @זהות כפולה שעברה את זה, ב"ה עם שני תינוקות בריאים בעיקרון. (זה לא הניק העיקרי שלה, אז מקווה שהיא תראה את התיוג)

אולי היא כתבה את הסיפור שלה בשרשור הנעוץ, תחפשי❤️

לק"י

או לשים שם קישור לשרשור הזה. שם פעיל יותר.

מתייגת בשבילך 2 אמהות לתאומים:

@אמהלה

@מתואמת

אז לא יודעת אם העגלה שקנינו אז עדיין קיימת, ואני גם לא זוכרת את שמה. רק זוכרת שהיא התקפלה גם באמצע (כלומר שני המושבים התקפלו זה על זה), וזה חסך מקום.

מציעה פשוט ללכת לחנות מוצרי תינוקות, ולבקש עגלה לפי הצרכים שלכם... (זה מה שאנחנו עשינו בזמנו)

לוקחים ברזל לפי רמת הצורך, לפי מה שרואים בבדיקת דם. במולטי ויטמין גם ככה אין מספיק ברזל למי שממש חסר...

אם זה מעודד אותך - דווקא בהיריון התאומים היה לי ברזל גבוה בהיריונות אחרים היה לי חסר ברזל, לפעמים הרבה מאוד...

היה להם עיכוב בדיבור, וההמלצה של גורמי המקצוע הייתה חד משמעית להפריד אותם בגן (בגנון הם היו ביחד).

תאומים אחרים שראיתי סביבי היו ביחד בגן, אולי רק בגן חובה הופרדו. לדעתי בגיל קטן התאומות שלהם נותנת להם כוח כשהם ביחד.

בכל אופן, התאומים שלנו כאמור היו בנפרד בגן. בשנה הראשונה שניהם היו בגן שפה - באותו מתחם אבל גנים נפרדים. בשנתיים אח"כ אחד מהם נכנס לגן רגיל ליד הבית והשני נשאר בגן שפה, וכמעט לא היו לו שם חברים מהשכונה. אבל למרות זאת יחסית הוא הסתדר חברתית, וגם כששניהם נכנסו לכיתה א' בבית הספר ליד הבית הוא השתלב מהר מאוד גם מהבחינה החברתית.

אבל מלכתחילה לא הייתי בוחרת לעשות כך ולבחור במודע שאחד מהם יהיה רחוק מהסביבה החברתית הטבעית שלנו...

החלטות טובות!

(וסליחה שרק עכשיו עונה - מזמן לא נכנסתי לפורום הזה...)

נותנת לי הרגשה טובה להשאיר כרגע יחד

שזה מה הלב שלי אומר נכון לעכשיו...

גם אצלנו הם שונים אחד מהשני, תחומי עניין שונים, הגננות גם לא ראו שאחד עולה על השני במשהו וזה לא פוגע בהם הביחד. הם כן נראים זהים אבל ילדי הגן למדו מהר מאד מי זה מי.. הציק לי לפעמים שהצוות התייחס אליהם כאל "התאומים", אבל לא נראה שזה פגע בהם.

את מכירה אותם לדעת אם אחד עולה על השני במשהו, או שאחד מהם חוסה בצל של אחיו באיזה שהוא תחום.

מעבר למרחק מהבית תוסיפי שיקולים של אירועים נפרדים בשני הגנים שצריך לנכוח בהם, פעילויות שונות שעלולות לעורר קנאה בינהם. 

גם אצלי תאומים בנים  מס 6,7 , הם בני עוד מעט 4

הם כרגע בגן שפה ביחד

שונים מאוד אחד מהשני גם באופי גם ביופי.

הגננת לטענתה לא מפריע להתפתחות שלהם שהם ביחד.

שנה הבאה בעז"ה הם אמורים לעבור לתלמוד תורה

אם יהיה 2 כיתות אני אפריד אבל רק בגלל הצוות שמעדיף...

יש לי גם תאומות גדולות יותר, הפרדתי בגן חובה כדי שלא יהיה להם משבר קשה בכיתה א ( אצלנו בבית ספר חד משמעית לא שמים תאומות באותה כיתה) , וצהרון השארתי יחד שיהיה להם בהדרגה זה היה חכם מאוד

הם מאוד שונות אחת מהשניה וכן חושבת שזה טוב שהם לא יחד.

אבל בנות זה מאוד מאוד שונה מבנים...

נכון שבהריון עם תאומים יש hcg גבוה יותר, אבל זה לכשעצמו לא מהווה אינדיקציה להריון עם תאומים.

אגב, ההבדל בין ההריון הקודם לנוכחי הוא בסך הכל של 5 ימים בערך, בהנחת הכפלה כל יומיים. כלומר באותו השבוע שתי התוצאות האלה בכלל לא מהוות גידול...