יודעת שלא אהיה מובנת...בכל זאת.. רק פורקתאמא כפול שלוש
פתחתי ניק חדש..
אין לי כוח לספר את הסיפור ולפרט,
אבל אני כלכך עצובה ומתוסכלת..
הבטיחו לי כולם ואפילו אתן שהלב מתרחב, שאוהבים במידה שווה, שזה יקרה בוודאות באופן טבעי, שאוהב אותה כמו את הראשון, והנה שנתיים וחצי אחריי וזה לא קורה.. כנראה שאני סוג של מפלצת.. כל כך עצובה.. מרגישה שצריכה כל כך להתאמץ כדי להרגיש אליה משהו.. היא כל כך קשה ומתישה, מרגישה לצערי אפילו שבאיזה מקום מרגישה אליה גם רגשות שליליים שממש בלתי נסבלת, מעיקה ממש סליחה ששופכת את רגשותי באופן כל כך חשוף אבל לצערי אלה רגשותיי, בעלי גם מחפש אותי על קטנות איתה שלא עושה הפליות וזה עוד יותר גורם לי להתרחק ממנה,
מותשת.. התעייפתי מרגשות האשם.. ומה עם השלישי שעוד רגע צריך להיוולד ואמא שלו לא יודעת אפילו מה זה לאהוב יותר מילד אחד?
פליז אל תציעו טיפול לא יכולה ללכת לטיפול אין כסף וגם בעלי ממש אנטי הדברים האלו.. הלוואי שלמישהי מכן יש נחמה או משהו חכם לומר.. בבקשה אל תשפטו.. מי שרוצה לומר משהו רע אשמח שעדיף שלא תגיב כי אני במילא במצב רגיש מידיי..
חיבוק ענקבימבה אדומה
מציעה טיפול כי זה נראה לי חובה כדי שלא תרגישי את התסכול המטורף הזה.
לא יודעת לגבי הכסף אבל סליחה, מה זה בעלך נגד? ואם הוא לא אוהב מלפפון אז גם לך אסור כי הוא לא אוהב?
אוי. איזה תחושה קשה יעל מהדרום
לק"י

אצלך המצב נשמע קצת קיצוני, אבל לא חושבת שזה תמיד נכון שאוהבים את כל הילדים אותו הדבר, לפעמים הקשר שונה/ יותר קשורים למישהו/ האהבה אחרת.
לא יודעת איך בכלל מודדים רמת אהבה.
קודם כל את לא מפלצתאני זה א
את בסכה בנאדם ואני בטוחה שאת אמא טובה.
יכול להיות שאת מנסה להשוות בין ראשון לשניה ומצפה שהכל יהיה בדיוק אותו הדבר עם שניהם?
ואולי לא חייבים שהכל יהיה בול אותו דבר הרי וודאי שאת אוהבת ונראה לי להשות את מי יותר ומי פחות זה לא רלוונטי.
יש ילדים יוצר מאתגרים ויש פחות וזה לא בהכרח קשור לכמה הם אהובים ודוקא אלו שהכי מעוררים בנו לפעמים הכי הרבה אמוציות הם אלו שהכי קשורים אליהם.
אהבה אי אפשר למדוד בעיני.
יכול להיות ששתיכן בלופ שהיא מרגעשה את הרגישות שלך וכתוצאה מכך מאתגרת יותר ואת מגיבה ואז זה גלגל אולי אם תנסי לרגע לא לשפוט את עצמך ולתת לה מ שכל אמא יודעת לתת לילדים שלה בלי למדוד כל הזמן כמה הגדולה קיבלה וכמה היא אולי משם תגיע הרגיעה וההרגשה הטובה..
נשמה יקרהאורוש3
את מתארת משהו שהוא יותר מורכב מאשר עצות טובות בפורום. וזה כן מחייב ממש טיפול מקצועי של מטפלת טובה פסיכולוגית או עו''סית קלינית. ולא סתם ייעוץ.
המצב הזה כמו שאת ממש יודעת פוגע בך ובה בנפש. ואין קשר למה שהבעל חושב. ואגב, אין קשר לילד הבא. כנראה משהו שלא פתור מולה. וכן היו לך תקופות יותר טובות איתה גם לאורך הדרך אם אני זוכרת נכון ומקשרת סיפורים. תנסי להיזכר מה הרגשת אז ולהחיות בתוכך את הרגש הזה. וגם- תלבישי אותה יפה. תקני לה סיכות וקשקושים. משהו עם ריח שאת אוהבת. תצלמי אותה. תחייכי אליה. תעשי מחברת וכל יום תכתבי משהו מתוק שהיא עשתה. זה נשמע מאולץ אבל בסוף זה כן משפיע והופך להרגל ולטבע ומעורר את הלב.
מוסיפהאמא כפול שלוש
קוראת תגובות תודה על המילים שעוזרות מבטיחה שאגיב מחר בבוקר אני פשוט סחוטה..
רק ממש היה לי חשוב להוסיף
שהרבה פעמים כן מנסה לתת לה אהבה ורגישות במידה שווה לבכור אבל טעות הכי קטנה ישר בעלי ״תופס״ אותי ומעיר לי,(למשל שאמרתי לו לילה טוב אמא אוהבת אותך, ולה אמרתי רק ״לילה טוב״) וההרגשה שאני במבחן מולו עלייה כלכך גורם לי להתרחק ממנה.. מרגישה שזה נובע איכשהו ממנו.. הוא נותן לה אקסטרה אהבה כאילו שהיא מסכנה וזה כלכך מרחיק אותי..
אוף... אולי תסבירי לו את זה?אותהגברתבשינוי
אז פה צריך שיח מולואורוש3
וממש לתאר לו איך בסוף התגובות שלו אליך מחמירות את המצב. שינסה לשחרר מכן. שייתן לה אהבה כמה שהוא מרגיש לנכון. וישחרר אותך.
לא צריך לספור בפינצטה מילים טובות ולהשוות אהבה. עם כל ילד הקשר הוא אחר. וזה דווקא בסדר גמור.
ועוד הוספה אחרונה..אמא כפול שלוש
אני כן מרגישה בגדול שאוהבת אותה, היא בשר מבשרי, יש לה לב זהב, היא אחות כל כך טובה, גם כלכך יפה חיצונית ברמה שפנו אליי סוכניות דוגמנות שרוצים אותה.., (לא אשקר שהיופי החיצוני קצת מושך את הלב..) היא מתוקה ממש,
אבל ברמה של לאהוב כי היא הבת שלי וזהו. לא אהבה וחיבור כמו לבכור.. ומהנקודה הזאת מרגישה את כל התסכול..
האמת?אורוש3
התיאור הזה נשמע יותר טוב. את אוהבת אותה.
פשוט בדרך שונה מהבכור. וזה בסדר.
בעיני את צריכה בעיקר לספר לעצמך על האהבה הזאת. לתאר את זה. כמו במילים המתוקות שאמרת עליה פה. לכתוב לעצמך כמה נקודות טובות עליה. זה נשמע טיפשי אבל זה באמת מועיל. לבנות את הקשר מולה בלי ההשוואה לקשר של הבכור. הוא בא לך בטוב ובאהבה. והשניה הגיעה בקושי רב ובתחושה שההריון הקשה על חשבון הבכור. הייתה תינוקת יותר קשה. זה הגיוני שיותר מורכב לך. אבל את בעצם אחראית לקשר הזה. לא היא. העבודה הפנימית היא שלך.
בעיני המחשבות וההשוואות והדאגות לא מקדמים אותך אלא מורידים לך.
תתמקדי בחיובי. את יכולה באותה מחברת לכתוב מה עשית בשבילה היום. להאיר את הנתינה ואת ההשקעה שלך בה. נתינה מולידה אהבה.
תודה על המילים האלה❤️המקורית
גם אני הייתי צריכה לקרוא אותם
באהבהאורוש3
כל מילה שכתבת זהברקלתשוהנ
תודה יקרהאורוש3
אבל את לא צריכה לאהוב אותה כמו את הבכוריעל מהדרום
לק"י

אין צורך בהשוואות.
אולי זה מה שגורם לך לכל הלחץ הזה....
זה מצוין! את אוהבת אותה כי היא הבת שלך!מתואמת
זו האהבה הכי נקייה שיש...
אמא שמתחילה לפרט למה בדיוק היא אוהבת את הילד שלה - זה דווקא עלול להעיד שהאהבה שלה תלויה בדבר...
וכן, מול כל ילד האהבה היא שונה.
וכן, יש ילדים שמאתגר לנו איתם יותר.
וכן, זה אפילו משפיע על רגשות האהבה המתפרצים שלנו אליהם.
וזה נורמלי, וזה הגיוני...

מה שפחות נורמלי והגיוני פה, לדעתי, אלה התגובות של בעלך לעניין, וזה שהוא "מחפש" אותך כל הזמן...
אם יש אפשרות - הכי טוב שתשבו לדבר על זה. תסבירי לו שאת אוהבת אותה, גם אם זה בצורה אחרת. ושבבקשה לא יעיר לך בנושא הזה, כי זה רק גורם לך להתרחק יותר ממנה...


ומוסיפה עוד:
זה דבר שיכול להשתנות לפי תקופות... יכול להיות שבעתיד, כשתהיה פחות מאתגרת בשבילך, האהבה שלך אליה תצליח להתפרץ בלי מחסומים...

ובינתיים, מצטרפת לעצה שעלתה פה:
תאספי לך רגעים טובים איתה, רגעים שבהם את מרגישה את האהבה שלך אליה. נקודות שהופכות אותה בעינייך למתוקה ולאהובה. תרשמי את כל אלה, וברגעים קשים יותר תוכלי לחזור אליהם ולהיזכר ולעורר את האהבה...
מעולה שנותן לה אהבהYaelL
וזה בסדר גמור שיהיה לך קשר יותר קרוב עם הבכור ולו עם הקטנה. מבינה את הצורך של בעלך "לנחם" את הקטנה, זה כמו שאני מרגישה צורך לחבק את הקטן שלי ולנחם אותו אחרי שאבא שלו כעס עליו. אבל חשוב שתסבירי לו איזו הרגשה זה נותן לך. ובאמת קשה יותר להתחבר לילד שמאתגר אותנו יותר, זו הרגשה נורמלית ומובנת.
בעינייoo
לא צריך לתקשר עם כל הילדים באותו אופן ולא צריך לערוך השוואה, אלא להסתכל על כל קשר בפני עצמו.

כדאי להסביר לבעלך את התחושה שהוא נותן לך. זה מפריע לך לקשר עם הילדה וגם עלול לפגוע בזוגיות.
וואי איזה תחושה קשהאני10
והתגובה של בעלך נשמעת כל כך מתסכלת.
אבל נראה לי ששניכם מסתכלים בצורה קצת מוטעית על הענין, סליחה על השיפוטיות. אתם חושבים שלאהוב את כל הילדים זה אומר בול אותו דבר, וזה ממש חא נכון. כל ילד הוא אחר, עם אופי אחר וצרכים אחרים, ולכל ילד יש הורים אחרים, לראשון יש הורים צעירים ומרוגשים וחסרי נסיון ולפעמים מלאי אידיאולוגיות, ולשני הורים יותר בשלים ולאחרון הרבה פעמים הורים טיפה יותר מבוגרים ומרוככים אחרי שלמדו מטעויות עבר. וההבדלים האלה גם בכם וגם בילדים גורמים לקשר ממש שונה של ההורים עם כל ילד גם ברגשות וגם בהתנהלות ונשמע מההודעה שלך יותר למטב שאת אוהבת אותה פשוט בצורה אחרת מהבכור! וזה טבעי ונורמלי ובריא והכל בסדר!! ודווקא הלחץ הזה שהכל יהיה שווה זה מה שהורס לכם. תחשבי שתנסו להתנהג באמת שווה ותחתלו את הגדולים כשאתם מחתלים את התינוק שתיכף יוולד. זה לא הגיוני, נכון? כי יש לו צרכים שונים משלהם, הוא בן חודש והם בני 3 ו4 למשל. אז ברור שהוא צריך דברים אחרים. וזה ככה גם ברגש וגם בקשר ביניכם. את נורמלית ממש שהתחושות שלך אחרות, וגם הלחץ הזה על לומר אותו דבר ולהתנהג אותו דבר רק יכול לגרום לבעיות בין האחים שיקלטו את זה בתת מודע ויתחילו השוואות מולכם ותחרות.. תשחררו את הפחד של ה"אפליה" והכל יהיה יותר טוב.
ערכתי, את מהממת והכל בסדר וכתבו לך כאן יפהאוהבת את השבת
עבר עריכה על ידי אוהבת את השבת בתאריך כ"א בכסלו תשפ"ג 09:40
אז מיותר מה שכתבתי..
אני חושבת שיש פה התנהלות שמזינה את עצמהרוממה
את צריכה להגיד לעצמך שאת אוהבת את הילדה השנייה ואת ההערות של בעלך לדפדף. ההערות האלה לא במקום ונוגעות בנקודת תורפה שלך ומעצימות אותה.

את מטפלת בילדה? מלבישה מקלחת ומסרקת? דואגת לכל צרכה? מה זה מה אם לא אהבה?

כנראה שבעלך מצפה לראות אהבה רק בצורה מסוימת או חווה משהו בילדות שלו ומשליך את זה על מה שקורה בבית.

וזה מאוד הגיוני שיש ילדים שלוקח זמן להתחבר לכל ילד ואת מדברת לכל ילד בשפתו. תהיי מודעת לזה כי כשיגדלו כן יהיו דברים שיהיו צריכים להיות שווים ביחס.
יקרה! ודאי שאת מובנת ואת לא צריכה להתנצל!!מקסיקנית

אלו הרגשות שלך וזה לגיטימי להרגיש...

אני אישית עברתי משהו דומה, לא כ''כ קיצוני אמנם, הגדול ילד הכי נוח והקטנה ממש סבלתי איתה בהתחלה, והיה קשה להיקשר אליה. בעלי פשוט לא תפס וזה גרם לעוד יותר קושי

עלו לי כמה דברים, אני מקווה שיעזור לך:

1. לא להסתכל כל הזמן כמה את אוהבת כל אחד ומה את מרגישה.... לא למדוד את זה. בעז''ה הקושי יעבור ותתגלה האהבה העצומה שיש בינכן, אבל לא להקדים את זה

2. לא לשתף את הבעל כי כרגע הוא לא יכול לתמוך כי הוא לא מבין, תמצאי מקור תמיכה אחר. לבקש ממנו שירפה ואת כרגע עוברת תהליך ושלא יזכיר לך את זה כל רגע

3. אם טיפול לא מתאפשר, אולי שיחה עם מישהי שמבינה בזנ ותוכל לכוון אותך? אולי איזה ספר בעניין?

4. והכי חשוב: בלי רגשות אשמה!!!! זה רגש, וכל הרגשות בסדר, כל הכבוד שאת עירנית ודואגת שלא ימשיך כך!

חיבוק ענק!!!חיבוק

בראייה שלי, כמי שחווה מצב דומההמקורית
שמגיע לפעמים לקשייים לא נורמלים כמו היום נגיד 🥴-
הגעתי למסקנה שהיא באה להוציא אותי מאזור הנוחות.
הבכור יותר נח, ההריון שלו יותר זרם, והיא - רוח סערה שתהיה בריאה
אז קודם כל, קיבלתי את זה בלי להיבהל. מה שנח לנו יותר קל לנו להתחבר אליו
ועם זאת, אני משתדלת לא לחשוב על המקום שלי מולה אלא על הצורך שלה ממני. ולפעמים אני 'קצת מתחפשת' דווקא כשבא לי להתפוצץ כדי לספק לה את הצורך שלה. אני לא רוצה שיווצר מצב שהיא תרגיש פחות,חלילה.. כי זה לא אשמתה ואני לא צריכה להעמיד אותה במצב של תחרות על האהבה לי כאמא. זה מאוד לא בריא בעיניי.
דבר שני, אני משתדלת מאוד לא להגיע למצבים שמטריגים אותי מולה. נניח שיש מצב שאנחנו בבית והיא צריכה מיליון צומי ורוצה להיות צמודה אליי ממש וקשה לי - יוצאת איתה החוצה לסיבוב באוטו ועושה לנו זמן כיף מחוץ לבית. זה הרבה יותר קל לי מאשר להתמודד איתה בתוך הבית. והיא מבחינצה צוברת חוויה עם אמא, מבקשת הפתעה קטנה ומאושרת ממנה. זה באמת מאוד עוזר
דבר שלישי, עוזר לי מאוד לראות תמונות שלה וסרטונים אחרי השכבה מתישה או יום קצת קשוח. לדברר עליה עם בעלי בשיחת סוף יום בשיח חיובי ולאו דווקא על הקושי. מדברים גם על הקושי, ברור, אבל אני משתדלת שזה לא יהיה השיח העיקרי עליה. וזה צורב לי חוויות יוצר טובות וחיוביות מולה.
דבר רביעי, לגבי הבעל - אני חושבת שיש פה אישיו שצריך ללבן ביניכם. אני במקומך הייתי שמה על השולחן ואומרת - תשמע בעלי היקר, יותר קשה לי רגשית מולה. אני לא עיוורת, ולא צריכה שתשים את זה לנגד עיניי כל רגע. תירתם לעזרתי ולא להיפך. תקל עליי. תרעיף עליה גם אתה אהבה. תפסיק לבקר אותי, אתה זורה לי מלח על הפצעים. תהיה פה בשבילי ותתמוך.
החזית הזו שפתוחה ביניכם כרגע מחלישה אותך. כי את גם מתמודדת איתה ועם עצמך, ועכשיו גם צריכה להדוף אותו במקום לשאוב ממנו תמיכה וחיזוק.

באמת שזה קשה מאוד, אני מאוד מבינה אותך. וזה נורמלי, מסתבר.
חיבוק ענק מאחותך לצרה ❤️ ובאמת, אחותי, אנחנו לפני חנוכה. ימים מסוגלים של ניסים. לא יודעת מה איתך, אני הולכת לקרוע על זה את השמיים. שאצליח לעמוד בניסיון בלי רגשות אשמה ומצפון והלקאה עצמית מצדי, ומצדה - שלא תרגיש את הניסיון שלי. אתפלל עליה ועליי ואם תרצי גם עלייך.
תלכי אליה עכשיו כשהיא ישנהרינת 23
תשבי לידה ותסתכלי עליה כמה דקות.
תתפללי עליה ותאחלי לה כמה ברכות מהלב...

איך את מרגישה עכשיו?

תנסי לעשות ככה כל לילה בשבוע הקרוב
אני חושבת שנכנסת ללופ אינסופימקרמה
ציפית למשהו מוכר כמו שיש לך עם הבכור
והגיעה אהבה אחרת, היא שם, אבל לא אותו דבר
ואז נכנסת ללופ של השוואות
ומלא ביקורת עצמית
וגם בעלך נכנס ללופ
וזה רק מרחיק ומפחיד ומעלה עוד ועוד ביקורת עצמית

לפעמים ביקורת עצמית זה טוב. זה גורם לנו לעשות בחינה עצמית
אבל אצלך היא כבר הרסנית.

את אמא טובה.
אחרת לא היית רושמת הודעה כזו.
אתם שניכם צריכים לצאת מהלופ

הייתי מתחילה משיחה עם הבן זוג
ומסבירה לו מה ביקורת מצדו והשוואות עושות לך

ואולי בהמשך לשלב יעוץ
בהצלחה אהובה
עוד נקודה למחשבהאמא_טריה_ל-2
בנות מפעילות אצל האמהות הרבה יותר רגשות מורכבים, כיוון שאנחנו רואים בהם את עצמנו.

כל הדברים שמכעיסים אותך אצלה, הם דברים שאת לא אוהבת בעצמך או שנוגעים לך בנקודות רגישות מהילדות שלך.

הילדות שלנו משקפות לנו את כל הקשיים שלנו מול עצמנו, ויש בזה הזדמנות גדולה לצמיחה.

לזהות מה מפעיל אותי, לנסות להבין למה, זה לא תמיד ימנע את הרגשות השליליים שלי, אבל זאת דרך לפתח מודעות עצמית.
ברגע שאת מזהה רגע כזה שאת נורא מופעלת ממנה, תנסי לקחת צעד אחורה, פיזית, לנשום, להתכנס בעצמך, ולבחור יותר איך להגיב מתוך מקום של שליטה בעוצמת הרגש.

והסיפור עם בעלך - שיוציא את האף שלו מהקשר שלכן. לדעתי.
מסכימה ממש על העניין הזה של הבנותגברת מכנרת123
יש משהו בבת הבכורה שיכול להוציא הרבה התנגדויות , מרגישה את זה מאוד אצלי .
נראה לי הדבר הכי חשוב זה שתדעי שזה לגמרי תקין והגיוני וככ ככ לא אומר עליך שום דבר !
מה שכן אומר עליך זה זה שככ אכפת לך מזה ואת מוטרדת מזה... ומכאן יש לך הזדמנות אמיתית לשינוי משמח ...
והצעה לתמיכה שלא עולה כסף שמאוד מאוד עזרה לי בנושא הזה זה הפודקאסט של עינת נתן יש שם איזה פרק או שניים שמדברת ממש על זה .
יש לך קישור לפודאקסט הזה?מחכה עד מאוד
זה נראלי אמא אמא בספוטיפייאוהבת את השבת
אפשר הסבר יותר מפורט?🤭מחכה עד מאוד
זה אפליקציה?
איך מורידים מה עושים
רק ערוץ 7 בערך יש לי חח
חח כן זה אפליקציה את יכולה לעשות גוגלאוהבת את השבתאחרונה
עינת נתן פודקאסט לראות אם יש בעוד פלפורמות
עם כל ילד יש מערכת יחסים שונהסופי123
מעצם היותו אדם אחר. וכן, יש ילדים שהכל זורם ונעים איתם והלב תמיד פתוח אליהם ויש כאלה שזאת עבודה, לפעמים מתישה.
בהלה ורגשות אשמה לרוב לא מצמיחות דברים חיוביים, אז תנשמי עמוק ותניחי אותן בצד, ותחשבי איך את מטיבה את המערכת יחסים שלך עם הילדה הזאת, בלי שום השוואה לאח שלה.
מה שאת חווה אני מאמינה שכמעט כל אמא חווה.
יכולה לומר לך בפרספקטיבה של אמהות לילדים גדולים יותר, שדברים משתנים ומתפתחים בכיוונים מפתיעים. ב"ה, ילד זה לכל החיים.
אני בטוחה שאת אוהבת אותה מתחת לכל השכבותעדינה אבל בשטח
את בהריון עכשיו, וקשה לך, ההורמונים משנים אותנו, אין מה לעשות, כל התחושות מועצמות, ואם היא גורמת לך לכעס , תסכול , מאמץ, זה הגיוני שתרגישי רגשות שליליים אליה, אנחנו לא מלאכים. ובטוחה שהעין הבוחנת של בעלך רק מעצימה את זה , כי את כל הזמן בודקת את עצמך מולה, וזה קשה. וזה מוציא מהטבעיות, וזה גורם לכיסוי רגשות אמיתיים. ונשארת רק עם התסכול.. תניחי לעצמך, תסיימי את ההריון בידיים מלאות בעז"ה ואם תראי שגם אחריו עדיין קשה לך איתה, לכי לטפל בזה, נכון לעכשיו תרפי ותותרי לעצמך , את לא אמא מתעללת, את לא מכה, את פשוט אמא ואת בן-אדם עם תקופות שקשה לו עכשיו
ואווו..אמא כפול שלוש
ואוו כמה אתן חכמות.. איזה דברים חכמים אמרתן לי.. ממש עשיתן לי סדר במחשבות וגרמתן לי להבין הרבה הרבה יותר ממקודם
אפרט אחה״צ שאהיה לי שעה פנויה.. ❤️תודה בנתיים על כל מילה שרשמתן מעריכה מאוד
הי יקרהתהילה 3>
אני רק אגיד שאת לא מ9לצת.
להיפך. את מנסה כל כך לאהוב אותה ומתאמצת ולא מצליחה.
תדעי שזה קורה לא מעט. הסקאלה נעה בין ילד שיש איזשהי קושי רתיעה או מניעה מולו לילד שיש קושי לאהוב אותו ממש,
אבל זה עניין רגשי, וזה עניין פתיר.
לא בחרת בזה ואת ודאי לא אשמה בזה.
יש לך אחריות ובחירה רק על ההתמודדות שלך עם המציאות שה' הביא לפתחך.

כשתהיה לך אפשרות תשקיעי בטיפול שיאפשר לך לפתור את זה.
ובינתיים כפלסתר מציעה לטפח אותה כשיש לך חשק, להלביש בבגדים יפים מושקעים ומחמיאים לה
לנסות לזהות מה הסיטואציות שקשות לך איתה ולבקש מבעלך לקחת אחריות שם.


את אמא מקסימה שרוצה לתת לבת שלה רק טוב
ומאחלת לך שתמצאי את הדרך שתתאים לך לפתוח את לבך אליה❤️
יש ילדים יותר קלים ויש ילדים יותר קשיםים...
זה גם משפיע על היכולת לתת להם...
אולי עוד שנה כשתגדל קצת ותהיה יותר קלה הרגשות ישתנו.
מניחה שבעוד מספר שנים כשהילדים יגדלו תראי את הנחת מכל אחד ותודי על זה שהם שם.
ואולי אחרי הילד הזה כדאי לקחת הפסקה, עד שתרגישי מוכנות לילד נוסף.
ולמה שהוספת- אם אני לא טועה כתוב על זה במקורות- האמא יותר קשורה לבנים והאבא לבנות.
עונה לכן..אמא כפול שלוש
אז קראתי את כל התגובות של כולכן באמת באמת תודה על כל הדברים החכמים שאמרתן שסידרו לי את המחשבות.. ממש קלעתן בול בנקודות הבעייתיות אצלי.
בזכותכן הבנתי הרבה מעבר.
אני אוהבת אותה וזה בטוח. אבל כל כך ציפיתי(עוד בהריון איתה)שארגיש אלייה בדיוק כמו עם הבכור, כל כך ציפיתי להגשים את כל מה שאמרו לי שהלב מתרחב ואוהבים במידה שווה את כל הילדים, כל מי שיש לה מעל ילד אחד יצא לי לשמוע אותה אומרת שבאמת אוהבים במידה שווה.. וזה כל כך צבט לי שאצלי זה לא ככה.
בזכותכן הבנתי שזה בסדר לאהוב כל ילד אהבה שונה.
אני אוהבת את שתיהם, לגדול מחוברת יותר ויותר קל לי להרגיש אליו רגשות חיוביים. ובזכותכן הבנתי שזה בסדר ואין צורך להתקע ולהסתבך על זה.
לא ידעתי שקיים אופציה כזאת שאמא לא תאהב את כל הילדים שלה במידה שווה.. חשבתי שזה שייך רק למפלצות.. שזה בושה להגיד..
והאמת שלפני מעט זמן יצא לי לדבר על זה עם בעלי והוא בעצמו הלחיץ אותי ואמר שהוא חושב שאמא צריכה לאהוב את כל ילדייה במידה שווה וזה לא נראלי הגיוני שאפשר לאהוב אחד יותר והמצפון הוא שלי, כי הוא אוהב את שתיהם באותה מידה.. מאז השיחה איתו ממש הרגשתי רע וזה גרם לי עוד יותר להתרחק מהקטנה.. הרגשתי שאני בעצם מפלצת שעושה אפליות..
אני משקיעה בקטנה הרבה, תשומת לב, אהבה, מטפחת אותה מאוד, פשוט לגדול מרגישה חיבור כל כך עצום שאיתה אין לי וזה מה שמצער אותי..איתה זה רק מרגיש לי חיים של מלחמות בכי ומלחמות התשה מאוד מאוד קשה לי איתה. ברמה שמפחדת לצאת איתה מהבית. אפילו לבעלי קשה איתה ברמה של תסכול יומיומי. ועם הגדול כל כך קל, כל כך פשוט..
בכל מקרה, תודה שבזכותכן הבנתי שאפשר ומותר לאהוב כל ילד בדרך שונה, פשוט שומעת תמיד מכולן כמה הם אוהבות את כל הילדים באותה מידה וכמה הלב מסוגל להתרחב.. וזה נגע בי במקומות כואבים.
תודה רבה !! מעריכה אותכן מאוד
וממש מצטערת שלאאמא כפול שלוש
ממש מצטערת שלא עונה לכל אחת באופן אישי
אבל באמת שקראתי את כולכן וכל תגובה האירה בי תובנה חשובה.. באמת תודה לכל אחת שהגיבה ועזרה!!
שוב מסתבכת עם עצמיאמא כפול שלוש
שוב מסתבכת עם עצמי בדבר קטן..
הבנתי שאת שניהם אני אוהבת,
אבל לאחד מרגישה בלב אהבה יותר עצומה ולשניה מעט פחות,
יצא לי חס וחלילה לדמיין אם יקרה משהו לגדול מספיק אפילו שריטה של דם, או חולי, איך אני ירגיש צער וכאב מתוכי, ואילו לקטנה יודעת שלא ארגיש כאב וצער מתוכי, מפחדת לומר שאולי אפילו אהיה אדישה ונטו יטפל כמו רובוט
וזה נקודה שמפחידה אותי וגורמת לי להרגיש מפלצת איומה, ורעה, ואמא מזעזעת,
הנקודה שהאהבה בעוצמה פחותה אליה תגרום לי לא להרגיש את הכאב שלה, את הבעיות שלה בעתיד, את העצב שלה,
איך מתמודדים עם זה?
רק טיפול מקצועי?
בואי ננסה לקרוא לזה אחרתתיתי2
האם בגלל שהאהבה "פחותה" את לא מרגישה צער כשהיא מצטערת?
או, אולי, בגלל שהיא מציפה רגשית - את לא מסוגלת להתחבר כי זה מציף אותך גם, ואת אוטומטית נהיית אדישה כדי להגן על עצמך?

חושבת שאמא כפול שלוש
חושבת שזה מגיע ממקום של לא מרגישה עדיין אהבה וחיבור כל כך חזקים שיגרמו לי לכאב מתי שכואב לה.. לצערי הרב.. הלוואי ויכולתי לשנות את זה..
כשאת הולכת לגינהתיתי2
ורואה ילד של מישהו אחר מקבל מכה ובוכה,
את מרגישה משהו?

או שאת מרגישה אך ורק כשמדובר בבן שלך, וכל שאר מקרי הצער שסביבך לא משפיעים עלייך רגשית?


לא נראה לי שהעניין הוא חוסר חיבור לבת שלך.
אממאמא כפול שלוש
לפעמים ממש מרגישה צער ורחמים אפילו שזה ילד זר..
אז את מרגישה צער גם כלפי ילד זרתיתי2
שאין לך שום חיבור אליו

ולכן "חוסר חיבור" הוא לא הסיבה לכך שאת לא מרגישה רגש כלפי ביתך כשהיא עצובה...

יש משהו אחר שמביא אותך לאדישות. לא חוסר חיבור, לא חוסר אהבה, לא.
אולי תסכול/עייפות/לב גדוש מדי שאין לו כוח לעוד הרגשה...

כן, צריך לעשות עם זה משהו
אפשר לעשות עם זה משהו
אבל קודם כל לשחרר מהמחשבה שאת לא אוהבת אותה מספיק
כי זה לא העניין
את אוהבת אותה כמו שרק אמא יכולה לאהוב.
משהו אחר מאתגר אותך, מאתגר גם את בעלך
כנראה הבכי שלה, חוסר שביעות הרצון, הצורך שלה במענה ממך כל הזמן באופן שמתיש אותך כרגע
ולזה צריך למצוא דרך ופתרון
לאתגר הספציפי הזה, שהוא כל כך שגרתי, ונפוץ, וכל אמא מכירה אותו בשלב מסויים
ולשחרר
לשחרר
מחשבות על "האם אני אוהבת מספיק"
כי זה לא שם.
וואוו כתבת חכםעדינה אבל בשטח
יש ילדיםתיתי2
שאנחנו עוברים איתם דרך ותהליך עד לקשר עמוק ופתיחת הלב.
זה לא כי הם פחות טובים
לא כי אנחנו ההורים פחות טובים, או אשמים
זו המציאות
ילדים מפגישים אותנו עם כל מיני חלקים פנימיים שלנו, שלא היינו מודעים להם ואולי גם לא נהיה מודעים, לפעמים התחושה במהלך הגידול היא מעיקה או מתישה וזה משפיע על הקשר.
זה קורה לכולם.
לא חושבת שקיים הורה שלא מבין על מה מדובר.
על אף זאת, בדרך כלל, הורים אוהבים בצורה שווה את ילדיהם. הכוונה היא שהאהבה קיימת, באופנים שונים, כי כל קשר הוא ייחודי (ומי שיגיד לך שהכל אותו דבר בדיוק, כנראה האהבה שלו שטחית...).
אצלך, נראה שהסביבה מייצרת לך מתח עצום סביב השאלה "האם את אוהבת אותו דבר" וכך מפריעה להתפתחות הטבעית של האהבה והקשר.
מוסיפה לך מועקה ולחץ
שמפריעים מאוד.
את לא אמורה כל הזמן לבחון ולהשוות, זה רק הורס את העדינות של הקשר. את הייחודיות שלו.
איך אפשר בכלל להשוות.

כל קשר הוא מסע שלנו ההורים אל תוך הלב שלנו, ומשם אל הלב של הילד
וכל ילד שולח אותנו למסע מיוחד ומאתגר, שברובו קשור אלינו ובכלל לא אליו.
קשור לילדות שלנו, לקבלה העצמית שלנו, לעבודת המידות שלנו, לבחירות שלנו בחיים, ולזוגיות שלנו כמובן.
נשמע שזה המקום שלך מול הבת שלך.
היא מציבה לך אתגר, אתגר שכרגע הוא מתיש אותך, כי עוד לא מצאת את הדרך להתמודד איתו.

ההצעה שלי היא לפנות להדרכת הורים טובה.
ואם זה לא יספיק, להמשיך לטיפול אישי או זוגי.
ממליצה לכולן לפתוח קופת חסכון (פקמ) ולהפריש כל חודש סכום לטובת טיפולים מקצועיים. כמו שהולכים לרופא לבצע ניתוח כשצריך, כך הולכים לרופאי נפשות כדי לשמור ולבנות את היחסים הכי יקרים וחשובים לנו בחיים - הזוגיות, הילדים.
את יכולה בינתיים, או במקביל, לחפש לעצמך מקורות השראה להורות. דרכים להתמודד עם הבת שלך. להתחיל לבחון מה נכון לך ומדבר אלייך, יש כל כך הרבה דרכים וסגנונות ואפשר להתחיל להתנסות - יש הרבה ידע חינמי באינטרנט ב"ה.
אפשר לקחת את זה כפרויקט זוגי משותף.
לא נולדנו הורים, אנחנו לא אמורים לדעת איך להיות הורים, ההורות כל הזמן שולחת אותנו ללמוד ולהתפתח, לבחור ולהתנסות, ללכת יד ביד עם הילד במסלול חייו הייחודי. כך האהבה מתעצמת והקשר נבנה.

בהצלחה!
הכל יהיה בסדר, לכולנו יש רגעים קשים שמהם צומחים ומגיעים למקומות חדשים וטובים
תודה ששיתפת - תודה שהסכמת לנו לקרוא את האמת שלך. מקווה שגילית שאת לא מפלצת - את אחת משלנו... כולנו איתך.
אני רוצה לשתףעוד מעט פסח
השנייה שלי היתה ילדה קשה שבמשך השנה וחצי הראשונות לחייה רק בכתה.
אחרי שעם הגדול היה לי קשר כ''כ טוב, ואהבה כזו חזקה, הייתי בהלם ולא הבנתי מה לעזאזל אני עושה איתה. אני ממש זוכרת איך בכיתי לבעלי שלעולם לא אצליח לאהוב את הילדה הזאת.

היום, כששניהם כבר מתבגרים, המצב הפוך. הגדול קשה ומאתגר לאהוב אותה, וכל פעם שאני רואה את השניה הלב פשוט מתרחב מעצמו.

אז קחי נשימה עמוקה. הכל יכול להשתנות.
אצלי אותו דברקדם
הגדול היה עם הרבה קשיים ואפילו היתה תקופה שביקשתי מבעלי להביע הרבה אהבה וחום כלפיו כי אני לא מסוגלת, והשניה היתה קלה מאוד בכל התחומים. ועכשיו בגיל ההתבגרות ממש להפך...
פתחתי ניק כדי להגיב לךקשרלילד
אחותי שאלה אותי השבוע אם אני אוהבת את הילדים שלי אותו דבר והתביישתי לענות.
לא.
בשום צורה.
יש לי ילד אחד מאתגר ברמות. ההפך ממני באופי. אני פרפקציוניסטית, ocd של סדר, המבחנים לא מתחת ל99, מחברות שנראות כמו מוזאון.. והוא עם בעיות התארגנות קשות, מורח את הזמן, הכל אצלו נראה כאילו עברה שם סופת טורנדו, כתב חרטומים, המיטה נראת כמו דיר, הארון בגדים הפוך, בקיצור- ההפך.. וגם יש לו מורכבויות רפואיות, וגם חברתית הוא לא חזק.
ואחריו יש לי ילד ההפך הגמור, מסודר, נקי, אחראי, זריז, מתקתק דברים.. ובאופי- אמפתי, רגיש, חולק כל דבר, דואג לזולת..
ילד שכל מקום שאני הולכת (חמסה!!!!!) נמסים ממנו. הגננת הייתה אומרת לי להודות כל יום לה' שזכיתי בכזה אוצר ומתפללת שיהיה לה ילד כמוהו, היום המורה שלו אמרה לי "ילד לשכפל". באמת שאני מתפללת כל יום שה' ישמור עליו. הוא באמת חריג ואני מודה לה' שאני זוכה לגדל את הנשמה הגדולה הזאת.
ויש עוד ילדה שהיא רגילה..
הגדול מרגיש שהוא לא אהוב כמו האמצעי. הוא עם דימוי עצמי ברצפה, אולי גם בגלל איך שאני רואה אותו. ואין לי ממש הרבה מקום בשבילו בלב. באמת. קשה לי איתו.
לא בחרתי את הילדים שלי. אז אני דואגת ברמה הטכנית לכולם, אבל ברגש זה שונה.
והיו תקופות שהרגשתי גרוע עם עצמי.. אבל בסוף הבנתי שכל ילד מפעיל אצלנו משהו אחר. והגיוני לא לאהוב את כולם אותו דבר. ובטח כשהילד קשה.. וזה אנושי ונורמלי. ומותר להרגיש גם רגשות שליליים. וכדי לנרמל- גם אני לפעמים לא סובלת אותו. ואפילו שונאת.
אל תלקי את עצמך.
אם את מפלצת אני אמא של המפלצות.
והלכנו לטיפול, וניסינו גם דיאדי, ומשהו קצת עזר, אבל בסוף בבסיס קשה לי לומר שיש שינוי מהותי.
עדיין זה צף ועולה.
ואת אישה גיבורה ואמיצה שאת מעזה לומר בקול מה שהרבה מרגישות בלב.
בא לי לתת לך חיבוק גדול ולומר שאת מלכה.
את מלכה 😍🥺עדינה אבל בשטח
ואוו תודה רבה על התגובה הזואמא כפול שלוש
פתאום מבינה שיש עוד כמוני.. ובטח לכל אחת מסתתר בלב רגשות כאלו קצת דומים שמפחדת להביע בסביבה..
ממש עם האמצעי המוצלח הזכרת לי את הבכור שלי, בכל מקום ובגן אומרים לי כמה שהוא גאון ברמה יוצאת דופן..שהוא חלום של כל הורה.. כלכך חכם, אינטלגט מוצלח, מבין כמו מבוגר, רגיש ,בוגר, אינטלגנציה רגשית גבוהה, עוד מאז שהוא תינוק היה כזה מוצלח, גם ילד כל כך יפה ומושך, כל כך קל לי להתחבר אליו ולהקשר אליו כשהשנייה מרגישה שהחוכמה שלה תגיע בשלב הרבה יותר מאוחר ממנו.. שקיבלה גנים פחות מוצלחים.. ושלכולם קשה איתה מאוד,
אוטוטו היא נכנסת לגן ואני באמת מפחדת שיתעללו בה מרוב שהאופי שלה קשה וקרוב לבלתי נסבל.. ממש בפחדים על זה,
בכל אופן התחברתי מאוד למה שרשמת
תודה שחשפת את זה, ושגרמת לי להרגיש מעט יותר שפוייה, מעריכה מאוד
בעה מתפללת החנוכה הזה שיזכו תמיד להרגיש אהובים ומוערכים, ושהפחדים והמחשבות השליליות בנושא ילכו וידעכו.. מאחלת גם לך❤️
אני כל כך מבינה את התחושות שלךדובדובה
אהובה ויקרה. כאשר ילדתי את בתי השלישית. הרגשתי בדיוק אותו דבר לגבי בתי השניה. לא יכולתי לסבול אותה. ממש ככה. היא גמרה אותי . היתה עקשנית כל כך. אני נזכרת בזכותך בתקופה הזו ועולות לי דמעות.... ממש סבלתי כאמא. להרגיש ככה כלפי הילד שלך .. לא היה לי פשוט. אני זוכרת שבעלי ראה את הצער שלי ואמר לי יום אחד "ממש קשה לי לראות שאתן ככה כל הזמן." ואני נצרבתי בלבי עוד יותר.... והמשפט שלו מלווה אותי עד היום ....לא עשיתי עם זה כלום. לא רציתי להתמודד עם התחושות שאני לא אוהבת ומחוברת לבת הזאת. המשכתי כרגיל, הדחקתי. למזלי היא היתה ילדה ממש חזקה בנפשה (ככה היא נולדה)
לא תאמיני אבל עדיין הילדה רצתה את קירבתי ונדבקה אלי ....למרות הכל .. כי עדיין דאגתי לה כי אני כן אמא טובה לא שלטתי בתחושות שלי...
לאט לאט דברים התחילו להסתדר והיא התבגרה. היום היא ממש בוגרת. ילדה לתפארת ומתוקה. בוגרת לגילה עדינה . יפהייפיה.
וכן אני בוכה על התקופה הזאת. כאמא אני מרגישה שהייתי קטסטרופית.. אבל אני לא בטוחה שהיא הרגישה אותו דבר. עצם הצער שלי שהרגשתי ככה מראה כמה היה אכפת לי ממנה וכמה אני כן אוהבת אותה.
רגשות זה משהו דינאמי. זה משתנה. עובר. יכול לקרות לי שהיום בעלי כל כך יעצבן אותי ואני ארגיש כאילו שנאה אליו(אבל אני לא באמת שונאת. זה מעצבים) אבל בגדול בסוף אירגע ואני שוב ירגיש אהבה עצומה. אז עכשיו את באיזשהי תקופה שהרגש מתעתע בך. נותן לך להרגיש כלפיה רק רגשות שלילים. אבל הרגש זה לא האמתת את כל כך בצער מזה אז את כן אוהבת אותה את אמא מדהימהה וצדיקה ..
שהיא נולדה ישר הרגשת כלפיה שלילי? היו גם תקופות יותר טובות?
אל תשכחי שאת עכשיו בהיריון הכל כל כך קיצוני בתחושות תמחלי לך תסלחי לך . תנשמי... הרגשות משקרים לך. זה לא את.
את אמא מהממת! הכל יעבור כלא היה ...
בעזרת ה' זה יגמר.
הילדה תגדל הרגשות יום אחד יתהפכו לך לגמרי.
את תראי ..
עד אז. תמחלי לעצמך. כי רגשותה אשם הורסים אותך יותר וזה כמו גלגל נוראי.. שוב את כועסת עליה שוב רגשות אשם.

הטיפ שלי שאני היום כן הייתי עושה בדיעבד זה להילחם בתחושות האלה.. לא בקטע של להגיד לעצמי די היא חמודה. די אני אוהבת אותה. יותר במעשין להעניק לה בלי סוף כי ההענקה תגרום לך לאהוב אותה כל כך. מניסיון.
לשחק איתה למרחת שאת לא מסיגלת לסבול אותה או להיות איתה. תנסי אפילו משהו קטן.. לשחק עם כדור. אולי. לבנות עם מגנטים.
גם לי אין כח לפעמים להשקיע בילדים. אני עייפה אבל שאני משיקעה פתאם יש לי שמחה עצומה שלא היתה קודם ואז מדי יום אני מחכה לרגעים האלה איתם.

בהצלחה בהצלחה בהצלחה
את תותחית. ולא היחידה בעולם שמרגישה ככה. מאמינה שיש עוד רבות שמתביישות להזדהות
כתבת מהמם❤️ חיבוקאמא לאוצר❤
לדעתי כדאי לקחת את הנושא צעד קדימהאמאשוני
דווקא עכשיו לפני הלידה ללכת לפגישת ייעוץ אישית ולפרק את החבילה הזאת. יכול להיות שפגישה אחת תספיק.
יועצת תתן לך כלים איך להתמודד עם המצב בעצמך וגם תתן לך כלים מה לעשות מול הבעל שבמקום לעזור התגובה שלו רק מקבעת את המצב.
אבל את לא יכולה לשנות אותו אלא רק לפעול בעצמך ועם הדרכה נכונה את בהחלט יכולה לשנות את כל הדינמיקה הפנימית במשפחה שלכם.
לדעתי זאת בכלל לא בעיה של חיבור ואהבה לילדה, אלא התקבעות על מקומות במשפחה וצריך לתת לכל אחד לשנות משהו במקום הקבוע שלו.
במיוחד עכשיו לפני הלידה.
כשהמקומות של כל אחד במשפחה יהיה מאוזנים יותר, גם הילד השלישי יוכל לקבל מקום טוב ולא "מנוגד" לאחרים.
אם בכל זאת עדיין מרגישה חסומה מול הילדה כדי לקחת טיפול יותר משמעותי יכול להיות שמשהו בהריון ולידה שלה, או השינוי במשפחה אחרי הלידה שלה, גרם לך לאיזשהי חסימה.
את בוודאי לא אשמה ולא אמא רעה חס וחלילה, אבל את כן אמא שסובלת מהמצב ומגיעה לך הורות שלמה ונקייה יותר.
אגב, מאוד ייתכן שהבת בכלל לא מודעת למצב, מבחינתה את אמא אוהבת מושלמת, אבל עדיין בשבילך כדאי לטפל בזה.

בהצלחה ולידה קלה ובידיים מלאות!
לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

מחזקת טותך ורוצה להמליץ לךמקרמה

שלהבא תתחילו עם השאלות ותיאור המקרה לרב "בעיר האחרת"

פסיקה בנושא טהרת המשפחה לא מבוססת רק על דיני מראות

יש עוד הרבה 'ראיות' מסביב כמו עדות האישה, הרגשה, מיקום הכתם, צבע הבד וכו..


ורק אם הגעתם למצב שנדרש רב שיפסוק על סמך מראה תחליטו אם אתם חוזרים לרב הראשון...


(רמז... אני נשואה קרוב ל10 שנים ויכולה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שיצא לי לצאר לרב מה ראיתי... אפעם לא נדרשתי להביאמלו את העד...)


אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

זה מרגשמתואמת

הלוואי עליי לא להזדקק לאף אחד בעת זקנתי... (תכל'ס זה לא נעים להיעזר בילדים כאשר מוגבלים...)

האמת שבסופו של דבר במקרה כזה זה לא משנה כמה ילדים יש...

מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואיייאחרונה
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
איזה קשה זה לבחור גן חנ"מ לילד 😔shiran30005

גיל 3 וחצי עולה לגן שפתי ממעון. מהעירייה נתנו לנו אופציה במקום x שהוא מרוחק יחסית מהבית וגם אין לשם תחב"צ , לא בטוח שיש צהרון בתוך הגן יכולים לקחת אותו לצהרון בגן ליד (לפעמים גם בהסעה לצהרון) חוצמזה הגן מושלם, צוות מדהים והכל.

או

גן קרוב אלי יחסית גן רב גילאי (גילאי 3+ חובה) האמהות שם מרוצות ממש מהצוות אבל המקום נראה מסריח ברמות קשות, שבור  עכברים בחוץ, מבולגן ברמה פסיכית, זה המצב (הייתי שם הבוקר והזדעזעתי) אבל, יש שצהרון בתוך הגן וההורים ממש מרוצים מהצוות. יש ימים שאין גן בכלל כמו אסרו חג ולג בעומר.


לי נושא הצהרון קריטי

לא מסוגלת לשים אותו בהסעה לגן מרוחק יותר וגם ענעין הצהרון בסימן שאלה גדול. מצד שני הגן ליד הבית מסריח ומוזנח קשות אבל מרוצים מהצוות והפרא רפואי , אבל שם יש ימים שאין מסגרת כמו אסרו חג וחג בעומר , מה שכן יש בגן השני


בקיצור הלכתי לאיבוד...מה הייתן עושות?

נ.ב. אני לא ניידת אז זה שיקול רציני כי הכל נופל על הבעל ויש ימים שהוא לא יכול. יש לי עוד בת במעון והיא גם בקצה השני של העיר יחסית קרוב לעבודה שלי אז היא בסדר

עונהנויה12345

עונה בתור צוות פרא רפואי בגן עיכוב התפתחותי(כבר לא קוראים לגנים גן שפתי)

קודם כל יפה שהעירייה נותנת אופציה בדרך כלל פשוט משבצים.

אם אתם גרים רחוק אתם זכאים להסעה לגן ככה שלהסיע לא תצטרכו..

בקשר לחופשות, זה לפי משרד החינוך ובשניהם לא אמור להיות גן בלג בעומר וכו'..(אלא אם את רושמת לצהרון ..)

אם בגן הרחוק יש צוות טוב כמו שאמרת עדיף שם.

גן שיש בו עכברים בחוץ והכל מוזנח אני אישית לא הייתי שולחת. כדאי להתלונן לעירייה אסור לילדים להיות במקום כזה שבור והרוס. 

דוקא עכשיו יש לימודים בל"ג בעומר ובאיסרו חגיעל מהדרום

לק"י


זה התחיל לפני שנתיים- שלוש.

השנה ושנה שעברה היה חופש בל"ג בעומר בגלל ההסכם עם המורים. אבל משנה הבאה אמורים להיות שוב לימודים.


(יש חופש בין יום כיפור לסוכות).

אוף הקרוב נשמע מגעיל. איזה הזויאורוש3
נראה לי שאם יש צהרון בגן ליד ויש לך איך לקחת אז את הרחוק. 
זהו שאני לא ניידת ולא יכולהshiran30005

להסתמך על בעלי. יש לו הרבה ימי עבודה מחוץ לעיר וזה בעייתי להסתמך עליו מה גם שיש לי עוד קטנה לשים במעון בצד השני של העיר

אין לנו עזרה מאף אחד זה רק אני ובעלי בסיפור פה

אז נשמע שאין שאלה בתכלס...אורוש3
בטח שיש שאלהshiran30005

א. אני צריכה לשחרר ממש ולא יקרה כלום אם הוא ילך בהסעה

ב. זה ידרוש ממני עוד עומס ולחץ בנוסף למה שקיים עליי אבל מנגד יתן לי שקט נפשי שהוא במקום טוב 

ומה יקרה ביום שתפספסי את ההסעה?יעל...
אוף שאלה קשה...אורוש3
עונהshiran30005

לגן המרוחק אני יהיה זכאית להסעה אבל לא מסוגלת נפשית לשלוח אותו ככה. ההסעות של החנ"מ פה בעיר כמו שוק, המלווה מזרזת את הילדים תמיד וילדים קטנים כמו גיל 3 קשה לעמוד בקצב שלה (רואה את זה כל בוקר איך מתנהל) תהרגי אותי לא מסוגלת..


בגן הקרוב יותר יש צהרון שאני ירשום אבל עדיין באסרו חג ולג בעומר (אולי עוד ימים) אין גן בכלל. בגני עירייה אחרים כן יש בימים האלה.


הגן הקרוב הוא אומנם של עירייה אבל זה של בעלות פרטית (חרדית) ולכן זה נראה ככה אבל לצוות לא מעניין קצת לסדר את הגן/חצר משהו? מטריף אותי, מצד שני כולם מרוצים מהצוות שם ויש צוות פרא רפואי מלא מה שאין בכל הגנים


ושוב, בגן המרוחק לא בטוח שיהיה צהרון בתוך הגן ואז לוקחים אותו לגן אחר ומאוד חוששת מזה


ומפה אני לא יודעת להחליט.


בעלי עובד עירייה אז יש לנו פרוטקציה שם חחח

אולי שאלה טפשיתפילה
אבל מה אם להזמין מדביר וכמה בחורים לסדר את החצר בגן הקרוב , אפילו על חשבון הורים?
זה לא העניין, גם בתוך הגן מבולגן ממשshiran30005

מי שלא רואה בעיניים לא מבין

איך לא מפריע למטפלות ולצוות לא יודעת

נוטה לחשוב שלגן השני, ממש יקל על החייםשיפור
מבאס שמוזנח שם. אולי אפשר לנסות לדבר עם העירייה על העניין, אבל אם ההורים מרוצים זה לא שיקול מכריע מבחינתי
אולי הקרוב מגעיל כי עכשיו מנקים לשנה הבאה?יעל...

הרבה פעמים אם תלכי בקיץ לגנים את תראי בלאגן.. זה השלב.

כדאי לשמוע מהורים איך זה במהלך השנה

כל הזמן זה המצב שם לצעריshiran30005

מדובר בגן חרדי שלא שייך לרשות ובגלל זה המקום נראה ככה

הגן המרוחק יותר זה ממלכתי דתי עם מבנה כמו שצריך

קצת מטריד אותי מבחינת מחלות גם. הוא רגיש...אורוש3
איך גן שפה לא שייך לרשות? הילדים שלי בגן חרדי והםרקלתשוהנ

עדיין גני עירייה

אז איך גן שפה, שהוא חינוך מיוחד, לא שייך לכלום?

 

מבינה שזה הראש שלהם אבל לא נשמע הגיוני שזה המציאות בפועל

ואז אול אפשר להתלונן

זה גן עירייה אבל שייך לעמותהshiran30005

כמו שיש בתי ספר של בית יעקב ששייך לאגודת ישראל, ויש ביה"ס של ש"ס ככה הגן הזה שייך לאגודת ישראל או משהו מהם לא יודעת

לכן העירייה אומרת תפנו למנהלים שלכם שהם ישפצו ויסדרו את המקום. הבעלים אומרים יש רישום ולכן זה לא מעניין אותם


בגן השני כן יש הסעה אבל לא יודעת עד כמה אפשר להיות רגועים בהזעה הזאת. רואה כל בוקר את המלווה מפצירה בילדים ללכת בקצב שלה וזה קורע לי את הלב, הבן שלי הולך כמו צב ונופל הרבה הוא יהיה מסכן, אני יודעת , כנ"ל צהרון לא מתחייבים לפתוח באותו גן זה תלוי רישום


מצד שני הגן הקרוב הוא מזעזע, אין לי מושג איך מקבלים אישור על זה, בחיי

כדי לקבל רישיון כל שנה הם צריכים לעמוד בתקניםרקלתשוהנ

אפשר להתקשר למשרד הבריאות שיבואו לעשות להם ביקורת פתע

זה מה שהייתי עושה בתור הורה, אבל את לא שם עכשיו...

 

מניחה שאפשר בתור הורים ללחוץ יותר, מוזר מאד שזה לא מזיז להורים הקיימים

 

 

מה זה מוזנח?נעומית

יש הבדל בין גן קטן, מתקנים לא עדכניים, הרבה ציוד אבל ילדים יכולים להתפתח וללמוד בו

לעומת גן שבו יש חוסר תקינות בטיחותית,

עכברים זה מפגע בריאותי, חפצים שלא מתאימים לילדים ונגישים אליהם, רהיטים שבורים שעלולים לסכן אותם וכו'


לענ''ד אפשר לברר מאיפה בדיוק נובעת המוזנחות אצל הורים ששלחו לשם. 

למרוחקאמאשוני

תנסי לסדר הסעות.

אם לא מסתדר הסעות הייתי שוקלת אפילו מעבר דירה.

תחשבי על השנים הבאות גם.

איפה הוא יקבל מענה יותר מסודר? והילדה?

הייתי שוקלת לעבור למקום עם יותר שירותים שהם יקבלו.

או מתניידת במוניות.

לגבי הצהרון זה ממש ברוך, מקווה שיסתדר צהרון בתוך הגן ולא טרטורים כל יום.

מצטרפת לגבי המוניות- אני נוסעת במוניות כמה פעמיםיעל מהדרום

לק"י

 

השבוע כדי לפזר ולאסוף בזמן.

 

בהצלחה בהחלטה!

וזה בריא שיעבור מהגן לצהרון אחרshiran30005

כל יום? בהסעה כמובן

יהיה לי קשוח לעקוב כל יום שהוא הגיע לצהרון והכל בסדר

פה בגן ליד יש צהרון בתוך הגן


וואי איזה תסכול 

לא יודעת. גם לי היה קשה עם זה כנראהיעל מהדרום
לק"י

אין צהרון בגן צמוד?


אצלינו בגנים, במשך הרבה זמן היה צהרון משותף. ובצהריים העבירו את הילדים לגן הצמוד.

לא, זה צהרון בגן של מרחק הליכהshiran30005
ובגלל שמדובר בילדי חנ"מ כל אחד והצרכים שלו הם מועברים בהסעה 
אויש ממש מבינה את הקטע של ההזנחהעל הנס

אבל אם הצוות טוב ויש יותר פלוס בגן הזה ממינןס

כדאי לך לשקול את זה


בכל מקרה עבודת חיינו בתור אימהות זה לשחרר,

לא הכל יכול להיות בשליטה שלנו כל הזמן,הלוואי וזה היה כך.

אז זה או לשחרר את הגן הרחוק והפלןסים והמינוסים שלו

או לשחרר את הגן הקרוב והפלוסים והמינוסים שלו.

אבל וזה אבל גדול עד כמה שהבנתי הילד שלך רגיש יחסית.בגן נקי ומסודר סביר להניח שיהיו פחות הדבקות,

זה קריטי בחורף לא לעכשיו,

אולי שווה לך לקחת את זה בחשבון.

ההורים שמרוצים מהצוותרקאני

לא מפריע להם ההזנחה?

זה נשמע הזנחה קצת קיצונית

מתואמת

אין הסעות? ואין אפשרות לוודא אם יש צהרון או לא?

לא יודעת, התיאור שכתבת על הגן הקרוב לא עושה חשק בכלל... (ותכל'ס מוזר שקיים גן ברמה חיצונית קשה כזו... ועוד גן מיוחד...)


אנחנו שולחים כבר פעם רביעית לגן מיוחד (ילד אחד היה בשלושה גנים), ותמיד המקום היה מדהים גם מבחינת הסביבה החיצונית, ותמיד היו הסעות. גם צהרון היה - את התאומים בחרנו לא להשאיר בצהרון, את הילדונת אנחנו משאירים (זה גם ממש חלק מסדר היום בגן שלה).

ב"ה מרוצים מאוד מכל הבחינות!


מקווה שתמצאו את המקום הטוב ביותר בשבילו❤️

צהרון זה בתנאי שיש מספיק רישוםshiran30005

ואת זה יודעים רק בהמשך או ממש סמוך לתחילת שנה.

ברגע שאין מספיק ילדים אז מחברים גנים ולוקחים אותם בהסעה לצהרון

או שמביאים את הילדים האחרים לגן שלנו, אבל לא תלוי בבחירה שלי ואין עם מי לדבר שם

אוף, זה באמת קשה להחליט ככהמתואמת

נשמע מאוד מוזר שאף אחד לא מטפל בהזנחה שבגן שקרוב אליכם...

אצלנו אגב הילדים בגנים חרדיים, והם מטופחים לגמרי, כך שנשמע שזה קשור לעמותה המסוימת או לעירייה המסוימת שלכם...

האמת שאם זה המצב בעיר שלכם הייתי שוקלת לעבור דירה אבל לא יודעת אם זה מעשי לכם...

תודה לכולכן!shiran30005אחרונה
לא רלוןנטי לעבור דירה

אחרי התגובות שלכן כנראה שנרשום אותו לגן הרחוק יותר. עם הנסיעות נתמודד כנ"ל לגבי צהרון

פתאום ביטוח לאומי החליט שאני חייבת לו 14 אלף ש"ח.אמא טובה---דיה!

התקשרתי אליהם, והם אמרו שאם אני רוצה להבין את החישוב אני חייבת לבוא אליהם לסניף.

 

זה הון בשבילי.

 

זו ההכנסה שלי של בערך שלושה חודשים בתור עצמאית.

 

אין לי כוח לזה

וואו איזה הזיהההדיאן ד.

מה כתוב במכתב? על מה החוב?

 

האם חלק מהחוב זה ריבית והצמדה?

 

תיכנסי לאתר שלהם ותנסי להבין כמה שיותר מידע

בלי שום ריבית!אמא טובה---דיה!

ממש הזיה.

זה מבאס אותי כל כך.

 

אני מפרנסת יחידה (בעלי אברך), מרוויחה סכום כל כך נמוך, ופתאום כזה מכתב הזוי

 

ואני משלמת להם כל חודש את דמי הביטוח!

 

המכתב ממש מבולגן, לא הבנתי ממנו כלום חוץ מהשורה התחתונה.

והפקידה אמרה שאפשר להסביר לי רק אם אגיע פיזית לסניף.

 

אוף אוף אוף.

יכול להיות שלא דיווחתם כמו שצריך?דיאן ד.

את עצמאית או שכירה?

 

לדעתי אל תילחצי,

בעיניי ככל הנראה מדובר בבעיה של חוסר דיווח

ואם תסדירו כמו שצריך את הדיווחים הסכום יקטן משמעותית/ ייבטל

 

תסדירי נשימה,

עבור מי המכתב? את או בעלך?

 

מי שהמכתב ממוען לו, תיכנסי לאזור האישי בביטוח לאומי ותבדקי חודש חודש מה רשום הסטטוס בביטוח לאומי

 

אני גם עצמאית וגם שכירה.אמא טובה---דיה!
אבל עם הכנסות נמוכות יחסית.
אז יכול להיות שהדיווח שלך חסרכורסא ירוקה.
תפני לרוח ותנסי להבין מה בדיוק חסר
איזה סרט😯איזמרגד1
אולי תנסי לשלוח ציטוט של המכתב לבינה מלאכותית, או למישהו שיותר מבין בזה שינסו להבין מה כתוב שם? שגם אם תגיעי לסניף לפחות תגיעי יותר מבינה על מה מדובר ותדעי אם יש סיכוי לשנות את זה....
יש לך רו"ח?טארקו
לי רו"ח עזרה להבין מכתבים מוזרים מבט"ל
הוא אמר שהוא לא מצליח להבין.אמא טובה---דיה!
הם שלחו לי מלא מכתבים, שכל אחד מהם סותר את השני.
אז שיחפש עם מי להתייעץ אולי?טארקו

זה מה שהרו"ח שלי עשתה.

אבל הסיפור אצלי היה קצת אחר..

אם יש לך רו"ח הוא אמור לעזור לך בזהלומדת כעת

לכן את משלמת לו...

שירים אליהם טלפון וינסה להבין מה הסיפור

מה זה אומר לא מצליח להבין?טריה

אני גם רו"ח ואין מצב שאני נותנת תשובה כזו ללקוח.

ביטוח לאומי זה באמת מורכב איתם וקשה לפעמים להבין אבל בסוף יש כללים ואפשר לבדוק מה שהם אמרו.

אם את משלמת לו הוא אמור לפתור לך את זה.

כמה דברים.לומדת כעת

1. עוד לא לשלם! כי על ריביות הם מוותרים בד"כ אם משלמים את החוב מידי.

2. תרימי שיחת טלפון לרו"ח שלך/למנהל חשבונות שאת בקשר איתו. אישית חושבת שגם אם אין לך רו"ח, תנסי להרים טלפון למישהו מהמקצוע תנסי להבין, יש להם נסיון עם זה בד"כ.

3. תבדקי אם הם נותנים לשלם את זה בתשלומים

מההההההה הזוי!!!!אוהבת את השבת
אמאל'ה. תנסי לבקש לפרוס... אוףאורוש3
קרה לנו גם פעםקטנה67

ועם סכום כפול

זה היה מלחיץ ממש

אבל אז ערערנו וזה בוטל, הכל

ההבדל הוא ששנינו שכירים אז לא באמת היתה סיבה שיהיה לנו פתאום חוב כזה וכנראה בגלל זה זה היה די פשוט.

בכל מקרה, באמת אל תשלומי עדיין, תבדקי איך ניתן לערער

יש לך רואה חשבון?המקורית
אם התשלום הוא בגין חוב מקדמות על תקופה ארוכה זה הגיוני וקורה ללא מעט עצמאיים שמשלמים תשלום קבוע בלי קשר להכנסה. בסוף כל תקןפה היטוח לאומי עושה חישוב כמה הכנסת ומחשב כמה צריך לשלם להם ודורש הפרשים. אבל צריך לוודא שזה תקין. אפשר גם לפרוס תשלום
בינתיים נראה שזו הסיבה. מבאס.אמא טובה---דיה!
אולי זה הפרשי שומהאמ פי 5

צריכה לבדוק איך את מוגדרת בביטוח לאומי גם בתור עצמאית ואיך את משלמת להם מקדמות

 

דבר שני יתכן שהעלו אחוז מקדמות במקום 6 ל7.7 ואז מכאן החוב למרות ששולם

 

אולי גם דיווחי משהו בטעות מהמקום שאת שכירה?

כמו לדוגמא לא דווח שם שאת שכירה למרות שיורד לך בתלוש ואז פשוט צריך לשלוח תלושים

 

את יכולה להכנס לביטוח לאומי אזור אישי עם כניסה חד פעמים ולראות שם את כל הנתונים לגביך...

 

 

בהצלחה!

 

אבל אמורים כל שנה לתת לך חוב. 14000 זה על שנהאחת??ביו
זה באמת מוזר ממש, כי אני מרוויחה ממש קצת יחסית...אמא טובה---דיה!

צריכה לבדוק את זה...

תקשיבי זה הזוי ממש!מדברה כעדן.
בתור נשואה לא משלמים ביטוח לאומי! ואמור להיות פירוט באיזור האישי שלך... 
מי שעובדת כן משלמת.. מתוך השכרכורסא ירוקה.
בטח שמשלמים רק אם את לא עובדת את לא משלמתעדיין טרייה
כן פספסתימדברה כעדן.
זה כנראה כי היא עצמאית איזה מתסכל... (ההנחתה משומקום...) 
תשמעי רק רואה חשבון טובצלולה

עדיף לשלם יקר לרואה חשבון,

זה חסך לנו בעבר כמעט 10,000₪ על מקרה דומה.

מקווה ממש שיסתדר מהר. זה קשוח על הלב❤️

אני יכולה לנסות לעזוראשת בעליאחרונה
תפני אלי בפרטי אם את רוצה
איזה חשקים היו לכן בהריונות? והם היו שונים בכל הרימעיין34
הריון?
לא היה לנ כלוםPandi99
דרימי H12 proעוד מעט פסח

מוכרים השבוע במשנת ב-500 ש''ח.

מה יכולות לספר עליו?

זה הזמן לקנות?

מוסיפה שאלה ברשותך. האם מתאים לשימוש לאישה מבוגרתביו

או שזה כבד מידי.

 

 

כבד יחסית, לשירותך..אמא לאוצר❤
למה לא רובוטי?אמאשוני
אפשר כל יום לתת לו לעשות סיבוב על הבית טככה לא מצטבר אבק ויצא ממש נקי.
לאמא שלי יש את דגם 14, ולא כבד להשושנושי
אולי להוציא ולהכניס למתקן יכול להיות כבדאוזן הפיל

לא מאד,  אבל אם זה מישהו שלא יכול לסחוב או להרים, זאת יכולה היות בעיה.

צודקת, לא חשבתי על זה.שושנושיאחרונה

אמא שלי מתניידת עם הליכון, ב"ה עם הדרימי היא מסתדרת. 

בזכותך רצתי לבדוק את הנושאאוזן הפיל

יש לי את ה14 והוא גוסס. נכנס למנוע מים ואין אפשרות לתקן.

אשמח לשמוע גם כן מבעלות ניסיון לגבי הדגם הספציפי.

ג'ימיני מאד התרגש מהמחיר ואמר לי לרוץ לקנות😅

המחיר מעולה, זה בטוחעוד מעט פסח
אבל גם 500 ש''ח זה סכום יפה שלא בא לי להוציא על משהו מעפן.
צודקת, לכן רצתי לברר, עוד לא הזמנתיאוזן הפיל

מה שחשוב לי שבאמת ינקה טוב וצמוד לקיר.

לפי הצ'אט השינויים הם בעיקר בחלק של הניקוי העצמי שהוא לא במים חמים וכל מיני פרטים ששיפרו אותם ב14.

וגם שהוא לא יורד ב180 מעלות עד למטה. שזה פחות קריטי לי.

ואני מחכה לשמוע ממישהי שהתנסתה

כי מרגע שמתרגלים אי אפשר לחזור אחורה

לא צריך להתלהב כי כנראה המלאי נמוך. ויגמר מהרביו
בינתיים הזמנתיעוד מעט פסח
ומקסימום אבטל אם אחליט שלא כדאי (אני עושה ככה הרבה, מזמינה בחמישי בערב כולל כל מה ש'אולי', ולפני שההזננות נסגרות עוברת שוב על הרשימה ומורידה מוצרים)
תודה שכתבת! מחכה גם לשמוע אם מישי מכירה..אוהבת את השבת
אני חושבת שזה מכשיר ששווה לקנות אותו רק בזולפרח חדש

לא מבינה איך משקיעים בזה אלפי שקלים

שמעתי כל כך הרבה אנשים שאחרי כמה זמן המכשיר מתחיל לעשות בעיות (כל הדגמים והחברות)

בכזה מחיר זה שווה גם אם יחזיק רק חצי שנה ותדעי אם זה משהו שעוזר לך בבית או להיפך..


תבדקי אם יש לו ניקוי עצמיאמאשוני

אם אין לו, לא שווה.

זה ממש משמעותי הניקוי עצמי.

חיזוק מיתוסים לגבי מין העובר- זרמו איתי חחחחמעיין34

אז מהניסיון שלי


הריונות עם בנות-

* חשק למתוק ולשטויות,

* הקאות בהריון,

* שיער צומח לאט אם בכלל


הריונות עם בנים-

* בחילות בקטנה, נסבל

* חשק לאוכל אמתי

* שיער צומח מהר, שיער שחור ועבה, וצומח שיער במקומות שלא היה קודם כמו בשביל החלב או הבטן (זה נגיד המיתוס הכי חזק שאני הכי מאמינה בו כי הוא מאוד קיצוני אצלי חחח)


לגבי צורת בטן לא ראיתי הבדל

חצקונים היו לי בשניהם בקטנה


וזהו;)


דווקא בהריון של הבן שלי היה לי האטה בצמיחת השיערזוית חדשה
אההמרקאני

ההבדל היחיד שראיתי זה אצל הבן היו לי בחילות וחוסר תיאבון

אצל הבת כמעט ולא, ממש בקטנה

אף אחד מהדברים שלך לא עבד לי😂😂😂😂חמדמדה

שתי בנות- אחת חשק למתוק אחת נגעלת ממתוק אמאלה רק אוכל מבושל וטוב

בן- כנל

שיער- אין הבדל, תקופות בהריון של צמיחה ותקופות שלא בכל השלושה

והבטן נראת אותו דבר (זה ניראלי אולי קשור יותר למבנה של הבטן של אישה לא?)

הפתעתןןןמעיין34
אצלי לא עבדיעל...
איזה מהם?מעיין34
הריונות רק עם בניםמחי

חלק עם הקאות חלק בלי

בחלק חשקים למתוק ובחלק לאוכל מבושל. זה גם משתנה כמה פעמים באותו הריון או באותו יום 🤭

צורת בטן שונה, תלוי במספר ההריון ובכושר של שרירי הבטן 

ומה לגבי צמיחת שיער? הכי מעניין אותימעיין34
היו לי בנים ובנות ובכל ההריונות היה בערך אותו דבראוזן הפיל
לא ממש השתנה משהו, חוץ מהקו שיער שהופיע בחזה, ואז קבוע כל לידה חימצנתי את האיזור
אני בהריון רביעילב המעיין

בהריונות הקודמים סבלתי ממש מהקאות ברמה שלא יכלתי לאכול ולשתות כלום

ועכשיו אני ברוך השם מתפקדת ואוכלת 

לא נעים לי אבל אני לא מרגישה שאני בהריון

התרגלתי לסבל מטורף…..לצערי

אה ומה ששכחתי לציין שיש לי רק בנותתתתתתת

אז יש סיכוי שיש לי הפעם בןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

אהה אז במקרה שלך את מחזקת מיתוס אחדמעיין34
יש לי בן ובת, ההריונות היו דיי דומיםטארקו
ולא היה בהם אף אחד מהדברים שכתבת🤷‍♀️😅
די נווו.. אולי את עם לייזר? ח אצלי השיערות זה קיצומעיין34
ממ לא🤷‍♀️טארקו
בעצמך כתבת שזה מיתוסים....יעל מהדרום
לק"י

אצל כל אחת זה עובד אחרת.

שום דבר מזה לא היה אצליהשם שליאחרונה

בשום הריון לא היו לי ממש חשקים.

תמיד אני אשמח לנשנושים מתוקים, אבל לא משהו שונה בהריון ולא היה הבדל בין בנים לבנות.


בהריון עם הגדולה היו קצת הקאות, ההריונות הבאים לא היו בכלל, גם בנים וגם בנות.


הכללי אני לא שעירה, ולא מורידה בכלל, אז אני גם לא עוקבת אחרי הצמיחה. אבל לא שמתי לב להבדלים.

אולי יעניין אותך