שלפני יום היינו חברים טובים
שחלקנו אחד עם השני את החיים
הפשוטים, הרגעים הקטנים של היומיום
הקשבנו,שיתפנו,
תרמנו,אפשרנו, פשוט היינו שם
עד הסוף, עם כל הלב ויותר מזה
לדעת חבר זה לא לחשוב שאני מכיר אותו ולדעת להגדיר בדיוק
מה הוא ומי הוא/ מה האופי שלו/מה הוא אוהב ושונא
לדעת חבר זה לדעת שאני פוגש משהו שלעולם לא אכיר
זה להתחבר לאינסוף שלו
להתחבר לנשמה שלו
להתחבר לחלק שאני פוגש כל פעם מחדש
אבל לעולם לא אפגוש.
שתמיד ישאר לי בו ה"חידוש" שהוא
לחלק שלעולם לא אמצה.
הרגע שחושבים ש'יודעים'
שמה נגמרת החברות. שמה הוא הופך להגדרה, לא לחבר
לא יודעת איך אתה מתמודד עם זה
אבל אצלי זה היה ככה.
היית חבר.
ופתאום, מיש לאין(או כמו שכתוב בפסקה למעלה מאין ליש)
פתאום כלום. אין קשר
ולאט לאט גם נכנסת ההבנה ללב
שכנראה שלא יהיה קשר, לעולם.
קשה, שבדייטים חוץ מזה שמנסים ובודקים התאמה זוגית
גם מתחברים ונהיים חברים
וכשנגמר קשר נגמרת גם החברות
קשה ומוזר להכניס אנשים לחיים
שהסיכוי אחד חלקי כל הבנים בעולם
שישאר איתי באמת לכל החיים
קשה ומוזר להתחבר לנשמה
ולאבד אותה אחרי זמן ככ קצר.
(גם אם אני גרמתי לפירוד)
קשה ומוזר להיות מחוברים לאינסוף
וביחד עם זה להצטמצם להלכה וקדושה
וגבולות ועקרונות ושכל ודעת
ועם כל התהיות והספקות, עולם כמנהגו נוהג.
אתהשירת אדמה
-נערך-עברי אנכי
וואו. תודה על השיתוףאם רק נאמין
תודה לכולם על התגובותשירת אדמהאחרונה
לפחות נפגשתם לרגע מהחייםekselion
זה אמנם עצוב
אבל זה גם יפה
ואי מהמםהפי
עמוק ויפה מאודנוגע, לא נוגע
(אבל חייב גם להוסיף שלענ"ד יש פה תפיסה לא נכונה לגמרי לגבי האינסוף ולגבי איך שמיושם הכח הזה בנפש בפועל)
אמנם אני לא פותחת השרשורחושבת בלב
אבל מעניין למה אתה מתכוון בסוגריים, רוצה לפרט?
זה נושא כמעט אינסופי אבל ננסה קצת..נוגע, לא נוגע
קשה ומוזר להיות מחוברים לאינסוף
וביחד עם זה להצטמצם להלכה וקדושה
וגבולות ועקרונות ושכל ודעת
בעומק, זה להיפך לדעתי. הרי איך אינסוף יכול בכלל להצטמצם? הוא אינסוף.
לכן חייבים לומר שאו שהאינסוף הוא לא באמת אינסוף או שהצמצום לא באמת מצמצם אלא להיפך, מגלה.
במקרה שלא התאים בסוף- האינסוף הזה (הקשר עם אותו אדם) הוא לא באמת אינסוף (למישהו אחר הוא כמובן כן יהיה אינסוף), כמו ששירת אדמה כתבה בעצמה. ולכן ממילא הצמצום גרם לאינסוף האמיתי (הזיווג המתאים) להיות קרוב יותר להופעה.
ואם זה במקרה שהתאים בסוף והזוג התחתן-
אם האינסוף היה מדלג על "הגבולות והעקרונות והשכל והדעת", הוא בעצם לא היה מתגלה בהם.
לכן, דווקא הגבולות הם אלה שמביאים לידי ביטוי את האינסוף. הוא מופיע גם בשכל וגם בדעת. ברגש העמוק האינסופי אבל גם בהחלטה השכלית הקרה שזה מתאים וצריך להתחתן. בשמירה מנגיעה כי האינסוף שלנו הוא גם בשמירת הלכה משותפת, בשמירה מנגיעה לפני שהתחייבנו זה לזו, באי התאחדות גופנית לפני שיש התאחדות רוחנית בחופה. אם הגבולות היו קבועים הם באמת היו מצמצמים את האינסוף מלהתבטא בשלמות, אבל הם זמניים.
לא כל כך הבנתיחושבת בלב
דווקא בגבולות של הקדושה?
לא יודעת למה היא התכוונה
אבל אני כן חושבת שלא תמיד האינסוף מתגלה בדעת
ובשכל ובעקרונות. לא כי הוא מדלג עליהם
כי הם פשוט לא מסוגלים לתפוס אותו/לאחוז בו.
הם מוגבלים ומגבילים
אבל אולי באמת הקטע של האינסוף שבגלל שהוא אינסוף
הוא גם יכול להצטמצם לגבולות של הסוף. אבל זה מצד האינסוף
ההגבלות לא יכולים באמת להכיל את האינסוף
הוא יכול להצטמצם אליהם אבל לא להפך.
.
ונראה לי היא התכוונה שכל אדם שפוגשים
מרגישים(ולא מרגשים) בו את האינסוף.
לא רק הזיווג,
בנאדם זה נשמה, זה מהות.
וכשנשמה פוגשת נשמה זה לא משנה אם היא הזיווג או לא
כמו מה שכתבת בחצי השני של הפסקה השניהנוגע, לא נוגע
לגבי ההתחלה- הגבולות של הקדושה אינם גבולות שמטרתם צמצום אלא הרחבה. אם מדוייטים לא שמרו נגיעה, גם אם הם התחתנו בסוף, הם לא הופיעו את מימד טרום הנישואין שבקשר ביניהם בשלמות (מהסיבות שצויינו בהודעה הקודמת ועוד) וממילא מיעטו את גילוי האינסופיות של הקשר.
לגבי הסוף, היא קישרה את זה לזיווג ועל זה כתבתי.
הבנתי אותך נראה ליחושבת בלב
סוגיה סבוכה ואינסופית באמת
בכל מקרה מעניין, איפה ראית שהיא קישרה לזיווג?
כל ההתפעלות שלי ממה שכתבה זה דווקא מזה שזה עם כל מפגש עם נשמה ולאו דווקא עם המיועד
היא כתבה את זה בכללי ואז קישרה למדוייטיםנוגע, לא נוגע
אני לא חושב שהיא התייחסה לאינסוף לא נכוןסבכי החשתי
לא אמרתי שזו התייחסות לא נכונה וזו באמת תהיה טובהנוגע, לא נוגע
וואוחושבת בלב
כמה לב ורוח,
כמה חיים.
שאלה זה גם מלשון משאלה
אולי כשיגמרו לנו השאלות
יגמרו לנו גם התקוות והחלומות והרצונות.
נגעת בי, תודה.
אמהות חד הוריות שבחרו ללדת לבד יש כאן?ראומה1
כדאי לך לשאול בפורום אימהות או בפורום הריון ולידהאריק מהדרום
תודה, אבל הפוסט חשוב שיפורסם גם כאןראומה1
היות ויש נשים רווקות דתיות שבוחרות ללדת היות ולא מצאו זיווג.
אבל אופי הפורום הזה הוא פורום חברתי סביב כל מהזמירות
שמטריד ומעניין ונחוץ לציבור הדת"ל והדת"ל חרדי לפני נישואין.
מחשבות, פריקות, שיתופים, התייעצויות סביב הריון ולידה לאישה רווקה דת"ל - תכנים כאלו לא נמצאים בפורום הזה.
מניח שכן תוכלי למצוא אוזן קשבת ואולי, אני מקווה בשבילך, שיתופים בפורומים הנשיים המובהקים, ובפרט בפורומים הסגורים בפני גברים, אלו שהם רק לנשים.
אם היא נכנסה להיריון סימן שמצאה זיווגשנונימיאחרונה
אני שמעתי כמה סיפורים -
שאנשים הגיעו לצדיק אמיתי ושאלו אם זה זיווג טוב,
והצדיק אמר שלא יהיה להם ילד ושלא יתחתנו.
ובאמת כל אחד בחר זיווג אחר והולידו.
הזיווג היא הולדה.
גם ה"תענוג" סופו הולדה.
לא טוב היות לבדו - משפחה זה ביחד.
היא לא רווקה בכלל,
יש אבא לתינוק וקוראים לזה משפחה.
ומה אחר כך?
תוליד שוב מגבר אחר?
לא עדיף שתוליד מאותו האבא? אם הוא עדיין חי...
יש מיילדת ללידה ביתית,
גם בית חולים זה בסדר.
וכל מי שחושב אחרת יכול לעשות כרצונו.
אני לא יודע מי זה האבא של התינוק,
אם הוא אדם רגיל ונורמלי - אז אין סיבה לחיות לבד.
לפעמים סתם בגלל כעס או אי הבנה מפרקים בית ומשאירים ילדים לגדול בלי אבא.
מה אמורים לעשות?אשר ברא
לפני תקופה יצאתי עם בחור שהרגשתי שיש התאמה ממש טובה, אני ממש רציתי להמשיך. הוא לא.
סיים את זה בבחירת מילים גרועה שפגעה בי מאוד ומאז זה יושב עליי.. יצאתי מאז עם כמה בחורים, שעל הנייר לא הכי התאימו אבל הרגשתי הרבה יותר משוחררת איתם ולא "לחוצה" כמו שהייתי איתו.
יכול להיות שאותו ניסיתי יותר להרשים ואותם לא, אבל בעומק ובדיעבד הרגשתי שהוא מאוד בוחן אותי.
בכל מקרה, מרגישה שהלב שלי נחסם קצת ועדיין חושבת עליו (לא ממקום של רצון לחזור אליו) אלא בכללי על הדמות.. הוא ממש ענה על כל הקריטריונים שחיפשתי (שזה דיי נדיר בסגנון שלי) ועכשיו שוב חזרתי לצאת עם כאלה שהם חצי עונים, שזה מבאס כי מרגישה שעדיין מורידה על אותם דברים עד לרמה שעכשיו לא מוכנה לשמוע אפילו אם יש שוב את 2 הנקודות שזה תמיד נופל עליהם. [נראה לי לגיטימי].
וזה לא שהבחורים האלה לא טובים, להפך הרבה יותר אמפתים ורגישים והיה לי כיף איתם- אבל הם פשוט לא התאימו.
ובא לי להרגיש.. אבל מצד שני מפחיד להרגיש. [יכול להיות שכל זה בכלל קשור לתקופה עמוסה ומושלך על השידוכים].
והתעייפתי מהחיפוש הזה שזה יתאים וגם יזרום, מה הבעיה שזה יגיע ביחד?!
גם מרגישה שהסביבה לא הכי מצליחה להבין מה יש לי, למרות שאני מסבירה. וזה עוד יותר מקשה!
ונסיים בנקודה טובה,
שבאמת התחדדו לי הנקודות שאני מתעקשת עליהן כמה הן קריטיות לי.. וכמה מגיע לי טוב. בעזרת ה'!
וואו. חיבוק.שבורת,לב
חוץ מהקריטריונים היבשים, אחד הקריטריונים החשובים זה איך הוא גורם לי להרגיש.
אם הוא גורם לי להרגיש במבחן, ולחוצה, שצריכה להוכיח שאני טובה ושווה, אז זה נשמע מישהו שלא טוב לי איתו וכזה אני לא רוצה.
לחשוב על חיים שלמים עם אדם שגורם לי להרגיש ככה נשמע סיוט.
ולעומת זאת, כדאי לחפש מישהו שנותן לי הרגשה שאני נינוחה ומרגישה בבית ותחושת בטחון ושלווה ורצויה.
ורק תחשבי מה ירגישו ילדים של אבא ביקורתי וגאוותן.
לפעמים משפט אחד של מישהו מצליח לערער מקומות מאוד עדינים בתוכנו וצריך זמן כדי שהלב יפסיק לרעוד.
יש גם תחושות של אבל, לא עליו באמת אבל על התקווה שהרגשת.
בע"ה ממש עוד מעט הלב יפסיק לרעוד ממה שהיה, ירגיש בטוח ויפתח.
נכון!אשר ברא
באמת בדיעבד זה הובן לי ככה, למרות שעדיין כן יש רגש כזה של פספוס שלא הצלחתי להביא את עצמי.
אבל לא הצלחתי להביא את עצמי כי הוא בחן אותי. אז כנראה שלא באמת הייתי מצליחה להביא את עצמי מתישהו כמו שצריך..
ואת ממש צודקת, זאת תקווה של "הנה מצאתי" ואז מסתבר שלא. ה' כל יכול. באמת מחזקת את עצמי שאני את המיטב שלי עושה.
זה לא מוריד מזה שנפגעתי, או שרציתי אותו.. אבל צריך לזכור את זה שאני באמת טובה.
ועצם זה שהמשכתי לצאת מרגישה שדווקא כן נפתח לי הלב, כי הייתי הרבה יותר חופשיה וזורמת בפגישות עם הבחורים האחרים..
ואולי הלב שלי רועד כי הרגשתי דחייה מהצד השני ויש את החשש שזה יקרה שוב..
כמה דבריםטבע, אמת
חיבוק ענק, זה נסיון קשוח
תביני מה הייתה הנקודה שהרגשת שהיא זו שמושכת אותך בו
תני לעצמך רגע מקום, רשמת שאת בעומס, פלוס האקסטרה הרגשית, קחי לך את הזמן ואת המקום שלך
תגידי לא להצעות שאת יודעת שזה לא מה שאת מחפשת, את ייודעת מה מתאים לך
המון בהצלחה בדרך הזו, ובאמת חיבוק ענקקק
תודה על החידוד של הנקודה השנייהאשר ברא
את צודקת.
נשמע שאת במקום טובadvfb
מותר לחשוב עליו מדי
פעם, לא קרה שום דבר
השאלה מה עושים לטווח ארוך ביחס למחשבות על דייטים.
חשוב מאוד לבנות דפוסי מחשבה טובים שעוזרים להתהליך
אני באמת מרגישה שאני במקום טובאשר ברא
יחסית כן יש לי דפוסי מחשבה טובים סביב זה, לא מרגישה שאני מגיעה עייפה לפגישות או בחוסר רצון.
להפך מרגישה שאני הרבה יותר מגיעה עם רצון להכיר ולהנות ולהביא את עצמי.. יכול להיות שזה באמת עומס כללי שאני משליכה על זה.
ולגבי הבחור ההוא, נכון. אולי אם אתן לעצמי להרגיש באמת את הנקודה הזאת שנפגעתי ממנו אצליח לשחרר יותר.
נכון מגיע לך לגמרי את מדהימה תקראי והלוואי ופגעתיהפי
קשה לך לשחרר אותו בין היתר כי הוא לא סיים את הקשר בצורה ראויה. כשפרידה מסתיימת בצורה שפוגעת, הרבה פעמים הדמיון ממשיך להיאחז במה שהיה יכול להיות, ולא במה שהיה באמת. אבל דווקא כאן חשוב לזכור את המציאות הוא בחר לסיים את הקשר, והוא בחר לעשות את זה בדרך שפגעה בך
אני חושבת שחשוב שתזכרי עוד משהו. מעבר לאמונה שהכול מושגח, ושמה ששלך יגיע אלייך בזמן הנכון ואף אחד לא יכול לקחת את הבן זוג העתידי שלך ממך גם הדרך שבה אדם בוחר להיפרד אומרת משהו עליו.
אם הוא סיים את הקשר במילים שפגעו בך כל כך, זה לא פרט שולי. זה מלמד משהו על היכולת שלו להיות רגיש ברגע משמעותי.
זה לא מבטל את כל המעלות שהיו בו, אבל זה כן מזכיר שלא מספיק לסמן וי על רשימת קריטריונים. מגיע לך גם מישהו שידע לשמור על הלב שלך, גם כשהוא בוחר אחרת.
לכן אל תתבלבלי מהמחשבה ש"אולי זה היה הכי טוב שהיה". יכול להיות שהוא התאים לך בהרבה דברים, אבל מגיע לך יותר מזה.
מגיע לך גבר שגם יהיה מתאים, גם יבחר בך, וגם יתייחס אלייך בכבוד, ברגישות ובעדינות. אלה לא דרישות מוגזמות אלה יסודות של בית
ואת יותר מהסיפור הזה. גם אם יום אחד הוא יתחתן וימשיך בחייו, זה לא אומר שה' שכח אותך. זה רק אומר שלכל אחד יש את הדרך המדויקת שלו ( הוא יקבל בחורה בהתאם לבחירת ההתנהגות שלו) גם אם שלך עדיין נכתבת.
את יכולה להצטער על קשר שלא הצליח ועל בחור שפגע בך כי זה לגיטימי וכמובן, אבל אל תישארי בתוך הפגיעה. אל תתני לה לשכנע אותך שזה הכי טוב שמגיע לך.. ( וגם היא לא כי היא נקטעה) מגיע לך מישהו שלא רק מתאים לך אלא גם יודע לבטא את הלב שלו וגם לשמור על הלב שלך, ולא מוותר עלייך אף פעם.
אל תצטערי על בחור שהולך שילך
תודה הפי!אשר ברא
מדוייק ממש.
באמת חשבתי על הנקודה של הרגישות.. זה ממש ככה.
חיזקת אותי
שיהיה לך רק טוב בעז"ה(:הפי
אם לא מרגישים שניתן להיות "משוחררת" בקשרארץ השוקולד
סימן שזה לא מתאים, כך שטוב שנפרדתם.
ביחס להרגשה, זה כואב ולא קל, אבל לעיתים פרידות ייגמרו בצורה פוגעת, לא כדאי לקחת ללב יותר מדי, זה קשה לשני הצדדים לרוב וכשכואב לנו לרוב קשה לנו לבחור מילים נכונות.
לא מסכימהאשר ברא
יש דרך גם להגיד שלא רוצים להמשיך..
מקווה שיש דרך, אבל זה סיטואציה קשהארץ השוקולד
וייתכן שיטעו בדרך
וואו מבין אותך לגמרימה כבר ביקשתי
חוויתי את זה גם (רק הפוך, אני רציתי להמשיך והבחורה חתכה) בדיוק כמו שתיארת...הציפיה, המחשבות, הפרפרים וה...לחץ. לא לחץ בריא ומעודן של התרגשות לקראת משהו גדול, אלא לחץ של תחושת מבחן, של "האם יצאתי בסדר", פחד לפני כל פגישה, והקלה בסוף הפגישה אחרי שלכאורה כלום לא השתבש...והייתי בטוח שזה זה, היא פשוט היתה סימון וי על *כל* ה"רשימת מכולת" שלי, אבל בסוף העיקר היה חסר. התחושה של השוויון וההדדיות בקשר, התחושה שיש לי מה לתת גם עם השריטות שלי, שאני מוערך בכל מקרה, זה פשוט לא היה קיים. וגם בסוף, היא חתכה בצורה כזו שגרמה לי להרגיש קטן ולא גבר. בקיצור, את לא לבד, וזה מאוד קשה להיזרק שוב לחוסר וודאות אחרי שכאילו כבר ראית את הסוף, אבל צריך להתחזק המון באמונה שהטוב שלך עוד יגיע, ושהקב"ה לא שלח לך את הבחור ההוא בשביל שזה יצליח אלא בשביל ללמוד על עצמך. וזה מאוד קשה לנתק את הקשר ההוא כשאין משהו אחר שמתקרב לזה, וההשוואות חוגגות בראש, אבל צריך פשוט לא להילחם ברגשות שצפים, לקבל אותם, ולהבין שיש להם מקום אבל הם לא יקבעו מה יהיה לך הלאה. היחידה שתקבע זו את, ולרגשות המבאסים האלה יש מקום חשוב בבנין האישיות שלך. פשוט להשתדל להתחזק באמונה, לברר עם עצמך מה את לוקחת מכאן הלאה, להבין מה באמת חשוב ועיקרי בשבילך ומה טפל, לא לשקוע רק בבאסה על מה שנגמר ולעוף קדימה. (יש גם שיר נחמד של מוטי וייס על כל הנושא הזה, קוראים לו נראה לי "אני לא יודע", שיר חביב סה"כ). בהצלחה גדולה!!
לשמוח לצחוק להנותשנונימי
להמשיך את החיים כרגיל...
והתחלתי איתך בפרטי
..שפלות רוחאחרונה
כמה אומץ צריך כדי לחשוף ולהיחשף ככה. אין לי עצה חכמה לתת, בתור אחד שמישהי ישבה לו בראש קרוב ל3 שנים לא ידעתי להתמודד כמוך או בכלל לדבר על זה. נשמע שאת יודעת לעשות עבודה פנימית מדהימה, עם כל הקושי שבדבר.
קראתי ועלה בי סוג של הערצה אולי קנאה קצת גם על הכנות הזאת, בטוח שהשם שמח בדרך שלך מלט בהצלחה
הבחור הרגישהרגיש האגדי
בנות אני מניח שאתם מחפשות מישהו שהוא גם רגיש מצד אחד ומצד שני גברי, אבל מישהו שיותר נוטה לרגיש המכיל המקשיב הנעים, מה אתן חושבות עליו ?
זה די תלויטבע, אמת
אם יש לך ביטחון עצמי זה בסדר גמור אפילו מדהים.
אם זה מגיע ממקום של חוסר ביטחון וזה לא מתכתב יחד עם גבריות זה או זה זה די מוריד.
לגבי גבר מכיל ונעים ומקשיב זה מעולה
זה אחלה בנאדם להיות איתו...
ובסוף בסוף בסוף
אתה צריך רק משהי אחת שתרצה אותך כמו שאתה....
אני חושב שזה גם תהליךהרגיש האגדי
תודה רבה !
אני גם חושב שלפעמים זה סוג של תהליך, להביא את עצמך בצורה המלאה לוקח קצת זמן וזה אני חושב לפעמים יכול להתפרש לא נכון ..
זה באמת תהליךטבע, אמת
לדעתי תביא את המקומות שאתה אוהב בעצמך וקל לך להביא אותם לדייטים, ולאט לאט תחשוף עוד ועוד נקודות
חחח לא כל-כך הבנתיהרגיש האגדי
מה הכוונה המקומות שאתה אוהב בעצמך ?
לכל אחד מאיתנו יש כמה צדדיםטבע, אמת
תביא את הצדדים (מקומות)/אופי וכו, שיותר קל לך להביא, ואתה אוהב אותם (בעיקר בדייטים ראשונים)
הבנתי תודה רבה !הרגיש האגדי
אח שלי אתה תותחadvfb
תמצא בעזרת ה' את אשתך ותהיה לכם זוגיות מעולה
זה הכי גברי בעולםהפי
אבל השאלה היא לא אם אתה רגיש. השאלה היא מה אתה עושה כשהאישה שמולך מביאה את הרגש שלה..
יש גברים שרגישים מאוד אבל ברגע שהבחורה משתפת שקשה לה או שהיה לה יום פחות טוב, הם נלחצים מתגוננים או מנסים להשתיק את התחושה בלי לשים לב שהם עושים את זה .
נניח אם היא תכתוב או תגיד היה לי יום לא נעים .. הוא יכתוב באסה , או פשוט ישתוק במקום להסתכל לה בעיניים ולהגיד מה יש מה את מרגישה שתפי אותי? בעדינות ברגישות
יש גברים שיש להם רגישות ביחד עם חוסן רגשי. הם יודעים להקשיב, להכיל, לא להיבהל ולא לקחת כל רגש באופן אישי.. ולתווך את הרגש שלהם החוצה שזה מדהים ..
לא מרגישים אשמה מסוימת ברגש של הבת זוג שלהם .. לא נלחצים רגישים לסיטואציה נממצאים בנוכחות בכאן ועכשיו יודעים מה לעשות..
בעיניי, זה הרבה יותר גברי מרק להיות רגיש לעצמך
וואלה חידוד חזקהרגיש האגדי
זה ממש ממש מעניין. לא יצא לי לחשוב על זה.חתול זמני
יש פה פורום שלם בנושא הזהמשה
תקרא קצת. זה הרבה מעבר ל'איך היא תגיב'. יותר חשוב שאתה תחיה בטוב עם עצמך.
בעיניי זה משהו שהוא מאוד טובאשר בראאחרונה
ופשוט צריך איזון, כמו כל דבר בחיים.
שדכנים.. :)
אשמח להמלצות לשדכנים מומלצים,
עדיף שלוקחים כסף על פגישת היכרות איתם או על הצעות רלוונטיות 
כאלו שנעים לתקשר איתם ולא צריך לרדוף אחריהם ולהזכיר את עצמך כל כמה זמן, ושרוצים לשמוע מה אני באמת מחפשת ולא רק סתם לשלוף הצעות רנדומליות..
תודה!!
אני מכיר אחת או שתיים שעושות פגישת היכרותאביעד מילוא
יש את צביה רחמין
ואת מרים לנדסברג
(אמור להיות לי איפה שהוא את המספר שלהן אחפש)
מרים לנדסברגאשר בראאחרונה
050-631-6853
האםנחלת
אינטואיציה חשובה בפגישה הראשונה והאם יש להתחשב בה?
הממ...בטוחים שאתם יודעים את התשובה?.....
אינטואיציה היא כלי מדהיםאביעד מילוא
לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד
יש לה משקלארץ השוקולד
בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.
תשתפי קישור לשם?
מאודהפי
זו פרסומת סמויה?ברוקולי
נראלי גלויה חחהפי
#שיווק ופרסוםאביעד מילוא
לא. אין לי שום נגיעות. פשוט רוצה לעזור.נחלתאחרונה
בירור בצניעותחצלה
היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.
ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.
אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.
חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.
מה אתם הייתם עושים?
בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?
תתקדם בקשרזיויק
ובהמשך אם יהיה רלוונטי תדבר על זה
יועץ/מאמןאיזו
מישהו היה אצל יועץ או מאמן לחתונה ויכול להמליץ עליו? כלומר, שהייעוץ/אימון אצלו עשה את העבודה בצורה טובה..
אני מכיר כמהאביעד מילוא
יש את אסף זולדן הוא תותח
ממליצה לך להבין למה אתה הולךברוקולי
ואז לקבל המלצות מגורמים שמכירים אותך במציאות
ברור לי למה אני הולךאיזו
אבל מי שמכיר אותי במציאות לא מכיר מאמנים/יועצים. וגם אלו שכן הכירו, ההמלצות שלהם לא היו הכי..
דווקא מי שמכוון לחתונה?advfb
רצוי. בסוף זו המטרה העיקריתאיזואחרונה
לרצות - זה דבר נפלאadvfb
למה, מה רע בלרצות?
לרצות - לגרום שהשני יהיה מרוצה.
זה דבר טוב, לא?
תאמת, שכן.
זה טוב, השאלה מה המניע לכך.
אם המוטיבציה היא להמנע מקונפליקט... אז וואלה יכולה להיות בעיה.
כי אם המטרה היא ששני הצדדים יהיו מרוצים,
מה זה עוזר אם אחד מרוצה על חשבון השני?
הבעיה בריצויoo
שהוא מעגלי
משאיר נזקים לאורך הדרך
והמטרה לא מושגת
המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו
המעשה יוצא עקום
כי עוגה עושים באהבה
המרוּצה לא באמת מרוצה
ואז המרַצה שוב נכנס לפעול
כמה השקעת?שנונימי
זה מתחיל במילה טובה,
ויכול להיות גם טירחה מאומצת,
נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.
האם הצד השני מכיר בזה?
"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?
או "המפייסו בדברים..."?
לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.
ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.
הראש והלב שלה במקום אחר.
מזדהה מאודadvfb
וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)
כשמדברים על המונח 'ריצוי' לא מדברים על נתינה.מדרשיסטית20
נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.
ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.
באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..
ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.
וזה יוצר שני אפקטים-
א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.
ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).
בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.
(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)
המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיףadvfb
התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"
זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.
אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.
ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.
אז מה ניסיתי לעשות פה?
לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.
התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.
ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.
בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.
תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.
בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.
למה אני בוחר לדבר ככה?
בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.
לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.
ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.
זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות
לא, לרצות זה לא לגרום שהשני יהיה מרוצהנעמי28
כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.
זה ה-הבדל.
אתה מרכז הסיפור, לא הוא.
זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.
אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,
כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש
אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.
לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.
מי אמר?advfb
לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,
נשמע לי מאוד אנושי.
מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.
אפשר לשאול את עצמך כמה שאלותנעמי28
כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה
מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?
זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה
השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.
ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.
את לוקחת את זה למקום אחרadvfb
לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.
ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.
אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.
בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.
ולמה אני מתעקש על זה?
כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.
זה מכוון גם אליך -
המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות
בריצוי באמת יש אלמנט של שליטהנעמי28
ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.
וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.
זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.
נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.
ככה נוהגים העולם להגדירadvfb
אבל המילה לרצות לא כוללת את השליטה בהכרח.
זה מניע אחד שיכול להיות לריצוי.
מה דעתך על המילה "סיפוק"?חתול זמני
לגרוםoo
לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה
זה אכן יכול להיות דבר טוב
אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע
נמצא בפרמטרים של התוצאה
האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה
ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע
אני עושה את הריצוי הטוב הרבה
סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד
נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)
אבל אני אוהבת את המעשים הללו
רואה בהם משחק פסיכולוגי
של עלות תועלת
ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי
ולא עושה את כל זה
אז החיים ממשיכים כרגיל
ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')
בריצוי רע
האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה
וביום שהוא מחליט להפסיק
הוא מקבל שפכטל
יפהadvfb
העיסוק בריצוי את השאלה - איך אני ביחס לרצון של בן/בת הזוג.
זיהוי הרצון של הזולת הוא דבר שאיננו מובן מאליו ונשמע דבר טוב ויעיל.
אממה, בסוף הרצון הוא עניין אישי, והעניין הזוגי הוא מפגש בין שני רצונות, לכן ביטול אחד מהם הוא בהחלט לא בריא.
בדיוק זה. קרבן של "משא ומתן" שהצד השני לא הסכים לואנוני.מית
אבל הוא כולו בראש שלי.
ואם ממשיכים לעסוק ברצוןadvfb
רצון זה דבר חשוב מאין כמותו. רצונו של האדם הוא כבודו (לכן נראה באנשים "מרצים" חסרי כבוד, ויתור על רצון מפורש כויתור על הכבוד).
אממה - הרצון הוא דבר דינמי, מי שיש לו מנה רוצה מאתיים.
לכן גם לרצונות של שני בני הזוג, כל אחד לבד והרצון המשותף, כבודו במקומו מונח - גם הוא מוגבל.
ככל שלאדם יש רצון גדול יותר והוא מפתח אותו, ככה הוא יודע להתחשב ברצון הזולת כמה שראוי.
רצון קטן גורם ל"ריצוי" שלא טוב.
ככלooאחרונה
שאדם מפתח יכולות
(בין השאר לזהות רצון ואופן פעולה של הזולת
ולבחור מה מהם מתאים לו לעשות/ לשתף פעולה)
הסטנדרטים שלו עולים
(הרצונות/ הציפיות שלו עולים)
במערכת יחסים זוגית
זה חייב לבוא משני הצדדים
פיתוח יכולת דומה
ואז הסטנדרטים דומים
אחרת זה עוד קונפליקט לאוסף