לא מבין את אלו שחוגגים בחנוכה...הסטורי
על מה אתם חוגגים בכלל, ניצחון במלחמות? הגבורה שלנו אינה גבורה של גוף!

בכלל, מי הרשה להם למרוד ביוונים, שהיו מקיימים מצוות בסתר ומחכים למשיח, לא מרצונך תצא מהגלות!

אם כבר מרדו, מילא, אבל לכהנים אסור למלוך, הרמב"ן אומר שעל זה נהרגו. אז על המלכות הזאת אתם אומרים הלל? ועוד מברכים עליו?!

ואיזה נרות הם הדליקו?! בפמוטים מבדיל? טוב בדיעבד אולי כשר, אבל לחגוג?! אנחנו רוצים רק גאולה שלמה עכשיו!

בכלל, מה אכפת לי ששני הדורות הראשונים היו חסידי עליון, הרי מהדור השלישי הם נהיו צדוקים ובהמשך בכלל עבדים השתלטו עליהם. "כל האומר מבית חשמונאי אני, עבד הוא!". את זה ראוי לחגוג שמשפחת כהנים הפכו לעבדים?!

הזכרנו צדוקים, אבל מילא צדוקים, פעמיים בזמן קצר, המלכים החשמונאים רצחו בדם קר את כל חכמי ישראל. התורה כמעט נשכחה לחלוטין.

הם גם ניהלו מלחמות אחים עקובות מדם ובמסגרתם העלו חזיר למקדש ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה...

כל מי שירא שמיים, כל מי ש'לכתחילא אוייבער', כל מי שמחכה למשיח בן דוד ולא מוכן להסתפק בדמיונות חלקיים - מתנער מהחג הלא לגיטימי הזה. אנחנו לא נפסיק באמצע סדר צהריים, נשאיר לחילונים לאכול גושי בצק נוטפי שמן ולסובב משחקי מזל...






























(כמובן, אני חוגג את חנוכה, בהלל והודאה, כהוראת חז"ל וכמסורת ישראל. אבל כל מה שכתוב ברשימה הזאת:
1. נכון עובדתית.
2. מתכתב היטב עם שלל טענות שהוזכרו בפורום נגד הודאה לד' ביום העצמאות ויום ירושלים...)
מעניין.. מבינה את הכיווןרחל יהודייה בדם
אבל אתה באמת חושב שאפשר להשוות?
זה ממש לא אותו דבר
בוודאי, הקב"ה מביא גאולה, לא מושלמתהסטורי
לנו יש בחירה איך להתנהל איתה. אם היו זוכים - החשמונאים היו מוסרים את השלטון למשיח.

חז"ל ידעו על כל החסרונות שציינתי ובכל זאת תיקנו לנו שמונת ימי הלל והודאה.
...רחל יהודייה בדם
אני חושבת שזה לא אותו דבר.
שם זה היה הניצחון על אלה שרצו שהיהודים יפסיקו לקיים תורה ומצוות, לא משנה אם בסתר או בגלוי (אני טועה?)
יום העצמאות זה לא זה.
ובכל זאת הגמרא מציינת "כשגברה מלכות בית חשמונאי"הסטורי
והרמב"ם כשמסביר את סיבות החג: "וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה...".
המנהיגים שלנו צדיקים הרבה יותרארץ השוקולד
כמה פעמים לחצת ENTER? אפשר להכניס פינגווין לרווחדי שרוט
הזה
בוא נעשה סדרפונקציה
הניצחון הוא הכי רחוק מניצחון הגוף. הניצחון היה ניצחון היהודים שהיו מתי מעט, חלשים, בעלי אמצעים דלים שניצחו את היוונים הרבים והגיבורים.

למה הם נלחמו?
מה הם ביקשו?

אז היו שני דברים:
1. גזרות היוונים שגזרו לא לקיים מצוות שקשורות לקשר בין ה' לעם ישראל, הם רצו להפוך את עם הנצח לעם ככל העמים. היוונים לא ביקשו להרוג את גוף היהודי אלא את נפשו, להכרית את הקשר שלו עם הקב''ה.

2. המתיוונים, אלו שרצו לערבב בין אור לחושך ובין קודש לחול.

המכבים נלחמו בשתי הזירות האלה מתוך כוונה להגן על פך השמן הטהור, מתוך כוונה לשמור על מהותו של עם הנצח ולהתנגד לעירבוב עם שאר העמים תוך איבוד ייחודיות העם.

המכבים נלחמו על הקשר של עם ישראל עם הקב''ה ולכן הם יצאו לאותה מלחמה של מעטים מול רבים.

החשמונאים שזכו לנס חנוכה לא ייחסו את הנס לעצמם, היה להם ברור שזאת יד ה' שהובילה את כל המהלך הזה.

על זה אנחנו חוגגים את החג, על המלחמה והניצחון של אור היהדות על חושך היוונים.

אגב, אפשר לראות את זה בכך שאחרי שחרור בית המקדש המכבים חיפשו דווקא שמן טהור ולא הסתפקו בשמן טמא על אף שבמצב כזה מותר להדליק את המנורה גם כך. המכבים חיפשו שנצחון הקדושה והטהרה יהיה שלם גם כשהיה אפשר להתפשר וה' היה בעזרם וכד השמן הקטן הספיק עד שייצרו שמן טהור והביאו אותו לבית המקדש.


לגבי יום העצמאות ויום ירושלים:

מלחמת השחרור וכן מלחמת ששת הימים אכן היו רצופות בניסים גלויים ורחמי שמיים על עם ישראל.
אז למה רבים לא אומרים בהם הלל?
אני אביא את דבריו של הרבי מליובאוויטש לגבי יום ירושלים שאמר שלא מתקנים יום טוב במאורעות שארעו בזמן האחרון והוסיף שהיום הזה צריך להיות יום של התעוררות והתחזקות שבזה מתבטאת ההודאה.
את רק לא למדת את הגמרא והרמב"ם...הסטורי
הגמרא מדגישה את *מלכות* בית חשמונאי. הרמב"ם לא מסביר שפך השמן הוא הסיבה להלל והודאה, אלא "חזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה"...

המלכות הזאת היתה בעבירה מההתחלה, כדברי הרמב"ן בויחי על 'לא יסור שבט מיהודה'. ומהדור השלישי היתה צדוקית ורודפת תורה ולומדיה.

אגב, מהדור החמישי הם סתם המשיכו להקרא 'מלכי יהודה', באמת הם היו ווסלים של הרומאים. עדיין שם 'מלכות יהודה' אצל רשעים גמורים ובהמשך עבדים/גרים אדומיים שאסורים לבוא בקהל, מספיק כדי שהרמב"ם יראה בזה את השלמת הנס, שעליה קבעו שמונה ימי הלל והודאה.
אכן, לא למדתי גמרא ורמב"םפונקציה
בכל זאת התייחסתי לעניין הזה בסוף שכתבתי שבדורות האחרונים לא מתקנים יום טוב ולכן לא אומרים הלל, מה שלא סותר את ההודאה על הנסים שה' עשה לנו באופן התעוררות והתחזקות.
הלוואי שההתנגדות הייתה רק לקביעת יו"ט בדורותנוהָיוֹ הָיָה
ולא משלל שיקולים שמתכתבים אחד לאחד עם מה שכתב @הסטורי


(ולא נדון כעת בשאלה ממתי הדורות נהיים "אחרונים"... כי משום מה לפני כולה מאתיים שנה קבעו יום טוב והפכו אותו ללא פחות מ"ראש השנה", בגלל אדמו"ר חשוב שיצא מהכלא...)
ממתי אומרים הלל בי"ט כסלו?פונקציה
יש כללים הלכתיים לקביעת הללהסטורי
הגמרא שואלת על פורים, אם מעבדות לחירות אמרו, ממוות לחיים לא כל שכן.
ועונה שלוש תשובות:
1. קריאת (של המגילה) זו הללה.
2. לא אומרים על נס שבחוץ לארץ.
3. כשתיקנו ביציאת מצריים, יכלו להגיד "הללו עבדי ד'" ולא עבדי פרעה. כעת, עדיין אנחנו עבדי אחשוורש.

במקבילה בתלמוד ירושלמי, מוזכרות רק שתי הסיבות האחרונות ולא הראשונה.

בניגוד למה שטענת למעלה, כן תיקנו ימים טובים במשך הגלות - קראו לזה "פורים של עיר פלונית", ימים שבמקום שנעשה בן נס, לא אמרו תחנון ועשו סעודות הודיה. נכון, זה תמיד היה מקומי, כי בגלות אנחנו "מפוזר ומפורד", רק כשהגזירה היתה על כל המדינות, זה נגע לכולן.

אבל כשניסים נעשים לכלל ישראל ונמסרים רבים ביד מעטים וכו' - צריך להודות לד' על כך.

גם בראש השנה לא אומרים הלל. הוא לא יום טוב?הָיוֹ הָיָה
וגםפונקציה
כמובן שיש עניינים נוספים, אבל דיברתי לעניין הניסים שעם ישראל חווה שאיך מציינים אותם בתקופתנו
שלחו ליsimple man
מאמר מערכת יתד נאמן "ניצחון החשמונאים" יום שלישי כז כסליו ג' תקצ"ח

שנה שעברה נכנסו להיכל כמה אינשי דלא מעלי המתיימרים לקרוא לעצמם אנשי שלומנו, בעקבות הפעולה האלימה של התגרות באומות שאין דעת גדולים נוחה הימנה, מה שגורם לאחינו בית ישראל בכל תפוצותיו ובמיוחד לקהילה היהודית הגדולה והמשגשגת באלכסנדריה שנהנתה עד כה מחופש יחסי לצרות גדולות והצרת צעדיהם, ולאחר כל זאת ההינו אותם אנשים להיכנס להיכל ה' "מתחם הכרת" כשהם טמאים טומאת מת רח"ל, וטימאו ההיכל הקדוש בדורסנות אין קץ תוך חילול השם חמור.
והוסיפו פשע על פשעם כשהכניסו כלי חדש למערכת "כלי הקודש והמקדש" כעין מנורה של עץ והם קוראים לה תחליף ל"מנורה הטהורה" עפ"ל.
ועכשיו בלא בושה לאחר שלקחו את המלוכה ממלכי בית דוד, שעליו התנבא כבר שמואל הרמתי " ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם", והם מכפישים את שם משפחתם משמרת יהויריב כשהם לוקחים המלוכה בכוח הזרוע ואז חותמים הסכמים עם המלך הסלווקי ומשמשים כנציביו.
והזדעזענו לשמוע שביום ראשון האחרון (יום השנה למעשה הנפשע), החליטו אותם פוחזים שהפעולה הנפשעת שלהם בשנה שעברה הינה לא פחות מאשר "נס משמים", ברצותם לבסס את מלכותם השקרית כאילו היא רצון שמיים, ובל נחשוב חלילה שמעניין אותם כביכול רצון השם בעולם, אלא שהם יודעים שלא יוכלו להטעות את יראי השם, אם לא שיישאו את שם השם לשווא ויאמרו שמאת השם הייתה זאת, ומוכיחים הם זאת על ידי סיפור מפוברק שמוכיח כמה חסרי הבנה הם, כשהם טוענים שעל אף שטימאו היוונים את כל כדי השמן מצאו הם פך שמן טהור, וכל מי ששכל בקדקודו יכול לראות את הסתירה המגוחכת בדבריהם, שעל אף שהם נכנסים בטומאה להיכל בכל אופן חשוב להם שההדלקה (שאינה עבודה כלל שהרי אינם מדליקים במנורת הקודש) תעשה בשמן טהור.

והם מוסיפים ומספרים ש"השמן הטהור" כביכול שהיה אמור להספיק ליום אחד הספיק לשמונה ימים, תוך שימוש ציני במספר שמונה שהוא מעל הטבע כידוע ליודעי ח"ן, ואין נפשם בוחלת בכל טריק שעולה על דעתם על מנת לזרוע ספק ובלבול בקרב אנ"ש.

והשנה הם תיקנו להם "חג", מה שלא יעלה על הדעת שנתקן בדורנו אנו כשכבר אין שכינה שורה, ואנו שרויים ב"גלות יוון" גלות החושך שהיא מהגלויות הקשות כידוע לכל בן תורה, ולא סתם חג אלא חג שמונה ימים, שהמוטיבים שלו מגיעים ממקורות בעייתיים ירחם השם, הדלקת נרות סיבוב סביבונים ועוד שאר מנהגים שאוי לנו אם רק נדע מה מקורם.

ולכן בקריאה נרגשת לכל עובדי השם "חזקו ונתחזקה", שלא לטעות חס ושלום אחרי אותם מתעים ומבלבלים, וייתן ה' שנשאר חזקים ואיתנים באמונתנו הטהורה, וכמובן שאין לנו שום שיתוף פעולה לא איתם ולא עם שכמותיהם, וכל שכן לא להשתתף בימי אידיהם וחגותיהם חס ושלום.

י. נ.
מזוייף מתוכו. מנין ליתד נאמן מה ניבא שמואל הרמתי?הָיוֹ הָיָה
וכי הם מזרוחניקים שלומדים תנ"ך רח"ל?
זה עבר במסורת כנראהsimple man
...רחל יהודייה בדם
מה זאת אומרת?
יש עניין כזה שרק אתם לומדים תנ"ך?
הממסד הליטאי מתנגד ללימוד תנ"ך בישיבות וכדומההָיוֹ הָיָה
...רחל יהודייה בדם
וביסודי גם?


ובמגזר שלכם לומדים תנ"ך בישיבות?
האמת שאף ישיבה לא לומדת מספיק לפי השלחן ערוךארץ השוקולד
"חייב אדם לשלש למודו שליש בתורה שבכתב דהיינו הארבעה ועשרים שליש במשנה דהיינו תורה שבעל פה ופי' תורה שבכתב בכלל זה שליש בתלמוד דהיינו שיבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מתוך דבר וידמה דבר לדבר וידון במדות שהתורה נדרשת בהם עד שידע היאך עיקר המצות והיאך יוצא האסור והמותר וכיוצא בזה דברים שלמד מפי השמועה כיצד היה בעל אומנות ועוסק במלאכתו ג' שעות ביום וט' בתורה קורא ג' מהם בתורה שבכתב ובג' תורה שבעל פה ובג' יבין דבר מתוך דבר במה דברים אמורים בתחילת לימודו של אדם אבל כשיגדיל בתורה ולא יהא צריך ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי תורה שבעל פה כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה ויפנה כל ימיו לתלמוד בלבד לפי רוחב לבו וישוב דעתו:

הגה: (מכאן והלאה דברי הרמ"א, א.ש.) ויש אומרים שבתלמוד בבלי שהוא בלול במקרא במשנה וגמרא אדם יוצא ידי חובתו בשביל הכל (טור בשם ר"ת וע"פ ע"ל סי' רמ"ה ס"ו) ואין לאדם ללמוד כי אם מקרא משנה וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם ובזה יקנה העולם הזה והעוה"ב אבל לא בלמוד שאר החכמות (ריב"ש סי' מ"ה ותלמידי רשב"א) ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות ובלבד שלא יהיו ספרי מינים וזהו נקרא בין החכמים טיול בפרדס ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות (רמב"ם סוף מדע ס"פ ד' מהל' יסודי התורה):"
(שלחן ערוך והגהת הרמ"א, טור יורה דעה סימן רמו סעיף ד)
הבאת בעצמך את הרמ"אהָיוֹ הָיָה
ולכן זה אומר שלומדים מספיק לפי השלחן ערוך?ארץ השוקולד
או אומר שיש על מי לסמוך?

לא אמרתי שאין על מי לסמוך, הרמ"א אכן מצטט את בעלי התוספות בנושא והם פוסקים חשובים שניתן לסמוך עליהם וכל הישיבות סומכים כיום עליהם בזה. אבל עדיין לדעת השלחן ערוך זה לא מספיק.
(אני פועל לפי הדרך שקיבלתי במסורת הן מהמשפחה והן מהישיבות, אבל מבין שלא כל מה שאני עושה הוא בהכרח אידיאלי ויש מה שטעון שיפור בדרכי ולכן הערתי זאת כדי שלא נשלה את עצמנו שמוסכם שהדרך שלנו הכי טובה.)

בכל מקרה, רצית להשיב לרחל על שאלתה על מה שמקובל?
אני חושב שביסודי כן לומדים כמות מסויימתהָיוֹ הָיָה
תלוי באיזה סוג בדיוק


במגזר שלנו לומדים ב"ה. אבל עיקר ההבדל לדעתי הוא לא רק במה שלומדים רשמית אלא ביחס שנותנים ללימוד ולנושא הזה.
@ארץ השוקולד תודה על התזכורת לענות לה
...רחל יהודייה בדם
וואלה?אצלכם בכל הישיבות לומדים תנ"ך?
חבל ועצובאני77

אם מי שכתב את זה מנסה למחות כנגד יתד נאמן כי הוא חושב שזה עיתון של מחזיקי במחלוקת ועוסקים בגנות אחרים, אז אני חושב שמה שהוא עושה פה זה בדיוק אותו דבר.

(כשעל הדרך הוא גם מזלזל בכבודם של החשמונאים. כך לפחות אני מרגיש כשאני קורא את זה.)

מי שכתב את זה פשוט חיקה אותם בצורה מדוייקתהָיוֹ הָיָה
(כן, כולל חיקוי של הזלזול שלהם...)
זה לא עונה על מה שכתבתיאני77


אתה מתכוון לומר שזה עונה על מה שאתה חושב שהתכוונתיאני77

אבל לא למה שאני באמת התכוונתי?

 

נשמע קצת מוזר...

 

 

ואולי אני אבהיר נקודה מסויימת- החיקוי הזה יכול לכל היותר לשכנע את המשוכנעים. ולכן כוח ההשפעה שלו על עולם התודעה מסתכם בלגרום לאנשים שלא אוהבים את יתד נאמן, לשנוא אותו יותר במקרה הטוב, ולהנות מללעוג ליריביהם במקרה הרע. אין לחיקוי הזה כח אמיתי, כח ליישר ולתקן.

חשפת מה נקודת ההנחה שלך, אני חולק עליההָיוֹ הָיָה
זה הרבה יותר מלשכנע את המשוכנעים
זו אכן אחת ההנחות שליאני77

ואציין הנחה נוספת שלי, לא פחות חשובה, שיש דרכים טובות ומועילות יותר לתקן.

 

 

אני זוכר לפני כמה שנים שדיברתי עם בחור צעיר אחד מקבוצה קנאית כלשהי, וניסיתי להבין למה הם משתמשים בשיטות כוחניות בזמן שזה יותר גורם להם נזק מאשר תועלת. ואז הוא הסביר לי בהתלהבות על זה שאני צריך להבין שרק ככה אנשים מבינים דברים.

וזו לדעתי אחת הטעות היסודיות של הקבוצות האלה. אפילו הדעות הקיצוניות כשלעצמן הן הרבה פעמים רק סימפטום של הנטיה הנפשית להפוך את הדיון (ובאופן דומה גם את שיטות החינוך וצורת החשיבה) לשטחי ומתלהם במקום לגעת בלב שלו.

זה קצת מצחיק 😊הָיוֹ הָיָה
כי הפרודיה הזו לועגת ליתר נאמן בדיוק על שיטת העבודה המסויימת שלהם. ואז אתה גוער במי שכתב אותה ומנמק את עצמך בבעיה שבשיטה הכוחנית והמתלהמת.

ולכן כתבתי לך שהוא פשוט חיקה אותם במדוייק. כי אם באמת מפריע לך גרירת דיון למקום שטחי, כוחני ומתלהם, אז אתה צריך הרבה יותר לכעוס ולבוז ליתד נאמן מאשר למי שעוקץ אותם בדיוק על זה.

והיות שהרבה אנשים נופלים באחיזת עיניים הזו, כי ההתלהמות הליטאית שלועגת לכל מה שלא מתאים להם נתפסת כלהט קדוש וצודק, פרומקייט בלע"ז. כשאדם רואה שאת אותו "פרומקייט" אפשר להפנות גם כנגד כל הקדוש והיקר, הוא תופס את עצמו ומגלה שכנראה עשו לו תרגיל שהשתיק את החלק הלוגי שבו לטובת השפעה מניפולטיבית. לכן אני חושב שזה הרבה יותר מלשכנע את המשוכנעים.
לא אמרתי שאני אוהב את יתד נאמןאני77

אבל כמו שאני לא אוהב את הגישה של קבוצות חרדיות כאלה ואחרות, ככה אני לא אוהב את החיקוי הזה.

(במילה 'כמו'- ההשוואה היא שהם על אותו הציר. לא באתי להגיד מי יותר גרוע. אני גם לא יודע וזה גם לא כל כך מטריד אותי. אני לא אומר את זה כדי לומר שמי שכתב את זה הוא גרוע. אם זו היתה כוונתי אז אולי היה מקום לדון בשאלה כמה הוא גרוע ומי יותר גרוע. אני מדבר נגד המעשה ולא נגד העושה, ולכן לא אכפת לי מי גרוע יותר.)

אפשר להישאר תמיד הנחמד, רק תיזהר לא להיות הפראיירהָיוֹ הָיָה
דווקא משאר התגובות שלך בשרשור נראה שזה כן הגיע אצלך לפראייריות.
אם אני רוצה שיהיו פחות אנשים שיתרגשו מההבלים המניפולטיביים של יתד (כדוגמה) ויגיעו למסקנות כמוך, אני ארצה שאנשים יקראו את הטור הציני הזה כי זה יגרום להם להבחין בגיחוך.
אתה עושה מזה עסק יותר מידי גדול וזו בעיה שלך בלבד. (ואולי זה גם נובע באמת מעמדתך בסוגיה...)
אני יודע יפה מאד להביע את דעתיאני77

וגם להביע את דעתי בנחרצות, וגם למחות כנגד דברים שנראים לי שליליים.

לא רואה איפה אני יוצא פראייר.

 

אני כן אציין שהשיטה הפחות כוחנית ופחות שטחית, כשיטה אסטרטגית, היא פחות טובה לטווח הקצר ויותר טובה לטווח הארוך. לפעמים זה נראה שאתה יוצא פראייר, בזמן שבעצם אתה פשוט מחכה בסבלנות ולא דוחק את השעה.

אתה טוען שאין שום משמעות לפרודיות וציניות, בסדר.הָיוֹ הָיָה
אני מבין למה זה נשמע יותר נאור יפה, אבל זה לא אומר שזה מבוסס.
המציאות היא שזה כן משפיע. כשאלתרמן כתב את השירים הלעגניים שלו הוא השפיע, מזל שהוא לא חשב על זה שזה לא מנומס ולא יעיל... ועל זה שצריך "לחכות בסבלנות ולא לדחוק את השעה".
זה קצת "אתה לשיטתך", כי באותה גישה שלך לגבי הדיון בשרשור, אתה מעדיף הרגשות ואינטואציות שנשמעות טוב יותר מאשר שיקולים וראיות.
אתה חושב שהשיקולים והראיות הם לטובתךאני77

ושאני בוחר את העמדה שלי על פי רגשות ואינטואיציות.

 

אני חושב להיפך.

 

אז מה, תעשה לי את הקטע של "פשט זה מה שאני אומר ודרש זה מה שאתה אומר"?

אני לא אעשה לך שום קטעהָיוֹ הָיָה
אני פשוט אקרא את השרשור ואראה שמי שציטט גמרות ופוסקים היה מי שחולק עליך, ומי שדיבר על "הפשטות היא" ו"זכור לי מפעם ש... " היה אתה.
ברור שהוא זה שציטטאני77

הוא ניסה לבסס משהו על המקורות, ואני טענתי שאי אפשר להסיק את זה מהמקורות שהוא מביא.

יש כאן דיון בשאלה איך ללמוד את המקורות. לא בשאלה איזה מקורות קיימים.

אני גם לא טענתי שיש מקורות שמהם מוכח שיום העצמאות לא יכול להיחשב יום חג. רק השבתי שהראיות שלו אינן ראיות.

 

עכשיו השאלה היא איזה פרשנות למקורות היא "פשט" ואיזה פרשנות היא "דרש"... וזה כבר ענין שנתון לשיקול הדעת.

(ההודעה נשלחה פעמים. לא יודע למה. ערכתי)אני77


וזה הגיוני גם לאור העובדה שהוא היה הצד התוקףאני77

אז חובת ההוכחה עליו.

הוא זה שטען שיש הוכחות חד משמעיות לצד אחד, ושאין היגיון בצד השני.

כל מה שהייתי צריך זה להראות שההוכחות שלו רחוקות מלהיות חד משמעיות.

 

טוב, אני אפרוש.הָיוֹ הָיָה
נגררתי יותר מידי לפסים אישיים וזה לא משהו שאני רוצה. מתנצל אם פגעתי בך בדבריי, ומעדיף לא להמשיך.
סבבה. אשריךאני77

אם נפגעתי אני לא זוכר את זה אז כנראה זה לא היה נורא, אבל מקבל את ההתנצלות...

צריך לחלק בין עצם עצמאות שלטון ישראל שזה מבורך,חסדי הים
לאנשים שממלאים את תפקידי השלטון, שזה לא תמיד חיובי בלשון המעטה.
בוודאי, עדיין אף אחד מהם לא מגיע לרמת הרצחנות שלהסטורי
ינאי והורדוס. זה לא מונע מהרמב"ם לתאר שקבעו שמונה ימים בהלל והודאה על כך "... וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנה וכו'".
ברור שצריך להודות.חסדי הים
אם כי חנוכה יש בו יותר מרכיבים, כמו חנוכת המזבח, טיהור המקדש ונס פך השמן.
ועדיין זה מקדש לא אידיאליהסטורי
חמישה דברים שמסמלים את השראת השכינה חסרו מתחילתו כשבראשם - ארון הברית איננו. כשהחשמונאים טיהרו, אפילו מנורה כדינה לא היתה להם (בשונה ממה שמלמדים בגנים...).

אפשר להתפלפל על פרטים. עדיין מי שלא מודה לקב"ה על חזרת ישראל לארצם ושחרורם מעול גויים, כי המנהיגות חילונית (טענה שנשמעת כאן בפורום), או על ניסי ששת הימים, שבראשם שחרור ירושלים, כי עדיין לא נבנה המקדש - לא שונה מהזקנים שבזו ליום קטנות בבניין בית שני, או ממי שלא מודה על מלכות החשמונאים כי היתה בעבירה והיו בהם רוצחים שטבחו בחכמי ישראל.
לא בא לתפוס צד אבל מרגיש לי שיש חילוקמבקש אמונה

כי קודם כל, אלו שלא אומרים הלל וכו' לא טוענים שלא נלחמים על שמירת מצוות

להפך אתה רואה שהפגנות לא חסר.

 

אבל חוץ מזה, כל התלונה היא על כך שהמלכות החטיאה את ישראל 

לא על זה שאסור שיהיה לנו מלכות או שהשלטון חוטא לעצמו

יש הרבה חילוקיםאני77

באופן כללי השוואות שבאות לקנטר הן בדרך כלל השוואות פגומות.

יש הרבה חילוקים, הם לא רלוונטיים. מי שרוצה לדוןהסטורי
לגופם של דברים כדרכה של תורה - מוזמן בכבוד.

כיוון שכל מה שכתבתי, מתכתב עם טענות שונות ומשונות שהופיעו בפורום לאורך השנים - ההשוואה מאוד רלוונטית.
האמת שהטענות נראות לי כל כך לא קשורות לחנוכהאני77

שמלכתחילה התלבטתי אם בכלל להגיב.

אבל מכיון שהבנתי שאתה חושב שהטענות כן קשורות וזה לא סתם קינטור טיפשי לחלוטין, אז אנסה לענות לגופו של ענין. (אם אתה רוצה להתייחס גם ליום העצמאות, זה לדעתי דיון אחר לחלוטין, ואפשר לדון עליו בנפרד. ואני לא נגד לחגוג, אבל בהחלט מבין את מי שלא חוגג.)

 

 

יצא לי ארוך, אבל אם אנחנו רוצים לדון 'כדרכה של תורה', אז לא תמיד היא מסתכמת בשלושה משפטים. ועניתי ספציפית על חנוכה למה לדעתי הטענות לא רלוונטיות. אם אתה רוצה לדון על יום העצמאות ולהסביר למה למרות שהטענות שכתבת לא רלוונטיות לחנוכה, הם כן רלוונטיות (בשינויים כאלה ואחרים) להשוואה בין חנוכה ליום העצמאות- זה כבר דיון אחר, שכמו שאמרתי מצידי אפשר לעשות אותו בנפרד.

 

א'- אתה מניח משום מה שאנחנו חוגגים את הניצחון הגשמי ואת השבת השלטון לישראל. אני חולק על כך בנחרצות.

אנחנו חוגגים את ניצחון האור הטהור על החושך והטומאה. אנחנו חוגגים את עצמאותנו הרוחנית. החגיגה היא שבכוחות רוחניים ניצחנו את הכוחות הגשמיים.

 

(ואם הבאת את הרעיון הזה מהרמב"ם, אז לדעתי זוהי הבנה שגויה ברמב"ם. מכיר את הז'אנר של סיפורי חוזרים בתשובה שמסתיימים ב"והיום הוא ראש כולל בבני ברק"? מה אם הם היו מסתיימים ב"והיום הוא נהג אוטובוס, משתדל לכוף את יצרו ולקיים את המצוות ולקבוע עיתים לתורה למרות המניעות הרבות"?

אגב, יש לציין שכאשר תיקנו את חג החנוכה, לא רק שמלכות ישראל לא חזרה עדין למאתיים שנה, אלא יתכן שהיא עדין לא חזרה בכלל. הם רק טיהרו את המקדש בשלב הזה.

אגב, אפילו אם הרמב"ם כן היה מתכוון לזה, אני לא חייב לחגוג מהסיבות שכתב הרמב"ם, וזה לגיטימי, כמו שאני מעוניין בהקרבת קורבנות ולא מהסיבות שכתב הרמב"ם.)

 

ב'- אני חושב שהסיבה שחוגגים את חנוכה זה לא סתם בתור חג על הניצחון, ואפילו לא סתם חג על הנס. ה' עשה לישראל הרבה ניסים, בהרבה מלחמות, ולא נקבע על כך חג. אני חושב שבחנוכה היה חידוש מסויים שהתחדש בעולם, והחג הוא שמחה על אותו החידוש, וזכרון עבור החידוש הזה.

זו היתה פעם ראשונה שעם ישראל יצא למלחמה שכל מהותה עמידה על חייו הרוחניים, וזו היתה גם הפעם הראשונה שעם ישראל יצא למלחמה בלי נביא או מנהיג מלמעלה.

 

ואני אנסה להסביר קצת יותר בביאור איך אני רואה את הדברים:

בחנוכה היוונים ניסו לנתק אותנו מה' - זה בא לידי ביטוי במפורש בגזירה לכתוב על קרן השור שאין לנו חלק בא-להי ישראל, אבל זה גם בולט מאד בכמה מהמצוות האחרות: חודש- זה לוח השנה היהודי, שבת- "אות היא ביני וביניכם כי אני ה' מקדשכם", מילה- אות ברית של ה' על כל יהודי. 

קומץ של כהנים הרים את נס המרד, וה' נתן גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים- רשעים ביד צדיקים וטמאים ביד טהורים.

 

ולדעתי הנס של פך השמן הוא מסמל את הנס הכללי של חנוכה:

היוונים (שמשולים גם לחושך- "חושך זה מלכות יוון") ניסו לדרוס את ישראל ולנתק אותם מה'. זה היה קצת אחרי שפסקה הנבואה (מלכות שמים- בחינת אור השמש), וגם מלכות ישראל (שהיא בחינת אור הירח) ירדה. בשלב הזה, כשליהודים אין שום הנהגה, היוונים ביקשו להשכיחם את תורת ה'. היוונים חיללו וטימאו את הכל, אבל נותר פך קטן של שמן (חתום בחותמו של כהן גדול!)- קומץ של מורדים שנלחמו בשביל להאיר לישראל, להחזיר הנהגה ותורה לישראל, והם היו מעטים ולא היה בהם כח להאיר, אבל ה' עשה להם נס והם האירו עד שהחושך עבר.

היוונים רצו לטעון שכשאין אור מהשמים, כשאין מנהיג חזק בחסד עליון- אז החומר ניצח את הרוח, וח"ו כאילו אין לנו חלק בא-להי ישראל. אבל אנחנו הארנו את האור מלמטה, כדברי המדרש על המנורה: "לא שאני צריך להם אלא שתאירו לי כשם שהארתי לכם, למה כדי להעלות אתכם בפני כל האומות שיהיו אומרים ישראל מאירים למי שמאיר לכל". אנחנו, עם ישראל, בני האדם- הארנו את אור ה' בארץ.

ונס חנוכה הוא בזה שה' הראה לנו שהשמן הטהור שלנו, למרות שהוא משל בני אדם- הוא שמן א-להי, והוא דלק שמונה ימים למרות שלא היה בו כח אלא ליום אחד - גיבורים נפלו ביד חלשים ורבים ביד מעטים.

 

אגב, חנוכה הוא בתקופה הכי חשוכה בשנה, הימים קצרים, ומדובר בדיוק בסוף החודש כך שהירח מתמעט ונעלם.

 

 

ג'- לגבי טענת מי הרשה להם למרוד ביוונים, טענה מגוחכת. הם לא ניסו לדחוק את הקץ ולא ניסו לעשות מהלך פוליטי או לאומי. הם רק ביקשו שיאפשרו להם לקיים מצוות. (לא שאני אומר שיש בעיה למרוד בגויים, זה בכלל טענה של סאטמר, והחבר'ה שאני מכיר שלא חוגגים את יום העצמאות הם דוקא מאד בקטע של למרוד בגויים...)

 

ד'- לאור מה שאמרתי בסעיפים הראשונים, אני מקוה שמובן למה מה שקרה עם משפחת חשמונאי אחר כך פשוט לא רלוונטי. אנחנו חוגגים את הניצחון הרוחני של עם ישראל, ולא את ההצלחה הפוליטית של בית מתתיהו.

 

ה'- ולגבי ה"להשכיחם תורתך", טענה לא קשורה, כיון שיש הבדל בין דבר שהוא במקרה לדבר שהוא בעצם, היוונים ניסו להשכיחם תורתך בעצם, הורדוס וינאי לא ניסו להשכיחם תורתך (וגם לא גזרו נגד קיום מצוות, או מנעו מאנשים ללמוד תורה), הם רק ניסו לנטרל אפשרות להתנגדות פוליטית- ולכן הם הרגו את האנשים המשמעותיים, אבל לא יותר. 

חוץ מזה שזה כמו שפסח הוא רמז לגאולות העתידות, ככה חנוכה הוא רמז לניצחון בסופו של דבר על כל מי שינסה להשכיחם תורתך. (הטענה הזו קשורה לטענה שלי שמה שמיוחד בחנוכה זה לא סתם שנעשה נס, אלא שהתחדשה הארה מסויימת בעולם)

 

הרמב"ם לא מספר צ'זבטיםהסטורי
וגדולי התורה שאני למדתי אצלהם, תמיד דייקו בכל אריכות לשון מיותרת שלו.

אם העיקר היו הניסים באותה שנה - לא היה צריך לכתוב בכלל "וחזרה מלכות לישראל". אם הוא היה רוצה שלא נכלול את ינאי (הוא הכיר את הגמרא בקידושין), או את הורדוס (הוא הכיר את הגמרא בבבא בתרא) הוא לא היה מאריך לכתוב "יתר על מאתיים שנה עד חורבן וכו'".

נכון שביסוס השלטון לקח זמן, כמו שאנחנו יודעים מספרי החשמונאים ופלביוס - אבל הגמרא דייקה בלשונה. ציינה כבר על הנצחון, לפני מציאת פך השמן "מלכות בית חשמונאי", יכלה לכתוב סתם בית חשמונאי. היא גם מדייקת "לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט".

דרשת דרשות ארוכות ויפות על חנוכה, אבל בהלכה קובעים הלל על יציאה ממוות לחיים ומעבדות לחירות.
מה הקשר צ'יזבטים?אני77
עבר עריכה על ידי אני77 בתאריך כ"ה בכסלו תשפ"ג 12:54

ברור שכמה שההצלחה היתה יותר גדולה ומשמעותית ככה זה יותר משמח.

(וזה הופך את ההצלחה למשמעותית לא רק מבחינת ההשלכות שלה בטווח הרחוק אלא מצד עצמה, זה אומר שבאמת החשמונאים הצליחו להשיג יציבות שלטונית ישראלית בארץ, לא איזה 'המדינה של אלי אביבי' למשך חודשיים עד שהגיע איזה נציב תורן והפיל אותם.)

גם אם לא היתה מכת צפרדע במצרים היינו חוגגים את פסח. אבל כיון שהיתה- אז נזכיר אותה בפסח.

אותו דבר לגבי הקמת המלכות והתמשכותה למאתיים שנה.

העיקר באמת היה מה שהיה באותם שנים ולא מה שקרה אחר כך.

 

לגבי הדיוק מהגמרא מ"מלכות בית חשמונאי", הדיוק ממש לא מוכרח (ולענ"ד חסר כל בסיס). אפשר בהחלט שהגמרא כותבת לשעבר, והכינוי "מלכות" הוא פשוט על ההנהגה שאחר כך הפכה למלכות.

לשנה אחרת- יכול להיות לשנה הבאה. וגם אם זה כמה שנים אחר כך- עדין היו בשלטון אנשים צדיקים, ויתכן שלא היה מי שיחליף אותם בהנהגה באותה התקופה.

(ואגב, לדבריך שמכל דבר ברמב"ם צריך לדייק שזה דבר טוב שאנחנו חוגגים עליו, אז אנחנו חוגגים על הקמת  מלך מהכהנים, וזה נגד דברי הרמב"ן שמלך מהכהנים זה רע. (ואגב, את הטענה הזו שמעתי כבר בילדותי מפי רבנים, שהרמב"ם והרמב"ן פליגי בזה.))

 

ובין כך ובין כך- אחזור על האמירה הפשוטה והברורה שעיקר נס חנוכה היה שניצחנו את אלה שניסו למנוע מאיתנו לשמור על ברית מילה, שבת, לימוד תורה, טהרת המשפחה, מזוזה ולוח השנה היהודי. ובמלחמה על הדברים האלה- נעשה לנו נס גדול, המעטים ניצחו את הרבים וחלשים את הגיבורים. גם ברמב"ם עצמו הדברים האלה, שהם העיקר, מוזכרים קודם, ובסוף כתוב גם עד היכן הגיעו הדברים, אבל זה רק ה"עד עצם היום הזה" של חנוכה, זה לא עיקר הנס.

 

(ואגב, הצעת בפתיחת השרשור שהחילונים יחגגו את חנוכה ואנחנו לא. האמת היא שהחילונים באמת חוגגים בחנוכה ממש את החג שאתה מתאר כאן- ניצחון המכבים על היוונים והחזרת המלכות. אבל אצל דתיים מעולם לא שמעתי שזה עיקר החג. שמעתי את הטענה שאפשר ללמוד מהרמב"ם הנ"ל שחזרת המלכות היא דבר חשוב ומשמח גם אם המלכות אחר כך היא מלכות רעה, אבל מעולם לא שמעתי את הטענה שזוהי מהות חנוכה)

 

ומי אמר שקובעים הלל רק על ממוות לחיים או מעבדות לחירות? וכי ידועים לך כל הכללים על מה קובעים הלל? אז נכון שמפסח למדו מקל וחומר שאם מעבדות לחרות אומרים הלל, כל שכן ממוות לחיים, אבל זה לא אומר שאין עוד אפשרויות. חוץ מזה ששמד רוחני הוא לא בהכרח טוב יותר מעבדות (או ממוות).

ומתוך קריאה של תגובות נוספות שלךאני77

אני חושש שלא הבנתי נכון את דבריך בדיוק מהמילה "מלכות", אני לתומי חשבתי שאתה מנסה לדייק דיוק לא מוכרח שבזמן תיקון החג החשמונאים כבר היו מלכות.

אבל אם ניסית לומר שזה אומר שהגמרא ראתה חשיבות בעובדה שהם היו מלכות ולכן טורחת להדגיש את זה, אני לא רואה את זה מתחיל אפילו. זה פשוט התיאור ההיסטורי של מה שקרה, אין כאן שום הדגשה. אם הגמרא רצתה לכתוב שהחג הוא על המלכות, היא יכלה לכתוב את זה בצורה ברורה יותר, ולא בהבלעה בתוך סיפור על בית המקדש. הסיפור שאני רואה בגמרא סובב סביב הניצחון על היוונים וסביב בית המקדש, טיהורו, והדלקת המנורה בלבד.

וזה גם מה שאנחנו מזכירים בעל הניסים. לא מזכירים שם שום מלכות. כן מזכירים שם רשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך.

 

(וכי מה, עוד מעט תגיד לי שלגמרא היה חשוב שזה היה "בית חשמונאי", ולא סתם "חשמונאים"? או שבכלל החג הוא על זה שהחשמונאים ניצחו ולא חס וחלילה משמרת בית יהויריב או כמה אנשים משבט בנימין??)

זה מה שכתוב בגמרא, בשום מקום לא כתוב שקובעים הללהסטורי
(של הודאה, לא של המועדים) על היכולת לקיים מצוות.
לא כתוב אינה ראיהאני77

זה לא שיש גמרא שאומרת את הכללים לאמירת הלל, ואז דנה למה בפורים לא אומרים הלל.

הנושא של הגמרא הוא פורים בלבד, והיא דנה רק בכללים שרלוונטיים לפורים.

יתכן בהחלט ששמד רוחני הוא דבר משמעותי לא פחות מעבדות, ואפילו משמד גשמי - שהרי גדול המחטיאו יותר מן ההורגו.

הגמ' מסבירה שכל עוד שאנחנו עבדי אחשוורש, לא שייךהסטורי
לקבוע הלל. אפשר להגיד "הללו עבדי ד'" רק כשיצאנו מרשות הגויים.

ממילא ברור שאם היינו נשארים עבדי אנטיוכוס, כמה שהגזירות היו מתבטלות, לא היה שייך לקבוע הלל.

ממילא ברור שזה מהותי. אבל הרמב"ם יכל להסתפק ב"חזרה מלכות לישראל" מאריכות לשונו שהזכרתי ברור שהוא בא להוציא מדעת מי שיטען שאנחנו מודים רק על שני הדורות הראשונים שהיו חסידי עליון. אלא מודים גם על ההמשך, למרות שהיו רשעים, רצחניים, רודפי תלמידי חכמים.
אני מתקשה לראות איפה יש כאן טענות שלא דנו בהן כבראני77
עבר עריכה על ידי אני77 בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ג 15:53
עבר עריכה על ידי אני77 בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ג 15:53

ו/או שלא עניתי עליהן כבר.

 

אולי נקודה אחת שלא אמרתי, לפחות לא בפירוש- עבדי אנטיוכוס הפסקנו להיות אחרי מרד החשמונאים. לכל היותר היינו עבדי יהודה המכבי. ואני חושב שקל להבחין בין זה לבין עבדי אחשוורוש.

ואפילו אם תימצי לומר שאם הוא רשע (שחס וחלילה לומר דבר כזה, אפילו לדעת הרמב"ן. לא כל חוטא הוא רשע) אז לא, אז זה חלק מהדיון שבתגובות בלמטה של השרשור.

 

(וכדי לאפוקי ממה שאפשר להבין מדבריי- אני גם לא חושב שיהודה המכבי חטא, ואפילו לדעת הרמב"ן. אני מבין שלדעת הרמב"ן הם היו צריכים למסור את המלכות ליהודה רק אחרי התייצבות השלטון. אף אחד לא מצפה ממצביא ליצור שליט בובה באמצע מרד כדי ש"לא יסור שבט מיהודה".)

זה בדיוק הענייןארץ השוקולד
אם מלכות חשמונאי הייתה בסדר לומר עליה הלל,
המלכות שלנו שמסודרת יותר ופחות מושחתת ראויה אף היא לא פחות לומר הלל.
(ופחות כפופה למעצמות זרות)

כמו שאתה לא מצפה מיהודה המכבי להעביר את שלטונו (אגב, שמעון היה השליט כי יהודה נהרג בקרב) כך אין ציפייה מהשלטון כאן להעביר את שלטונו כי הוא הקים את המדינה ומיסד את השלטון כתלויה בבחירות.
רגע, יש לך ראיה לכך שאומרים הלל על הצלהארץ השוקולד
משמד רוחני?
ואם יש, מתי אומרים הלל על קריסת ברית המועצות, דבר שאיפשר ליהודי ברית המועצות לחזור ליהדות בלי חשש ק.ג.ב.?

כי על הצלה פיזית ראינו גמרא שאומרת לומר הלל עם קיום תנאים מסויימים שמתקיימים בחנוכה.
אתה מציע פה הצעה נוספת שאולי בגללה קבעו הלל בחנוכה, אבל האם יש מקור להצעה הזו?
אין לי ראיה מוחלטת על זה.אני77
עבר עריכה על ידי אני77 בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ג 15:49
עבר עריכה על ידי אני77 בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ג 15:47

אבל אין לו ראיה שלא.

 

ובכל מקרה לא ברור שקריסת ברית המועצות נחשבת. אתה תחשיב את קריסת גרמניה הנאצית כיציאה ממוות לחיים?

 

ואני אוסיף כאן משהו חשוב.

מי שפתח את השרשור הזה עם חידוש, זה לא אני. אלא מי שהחליט שחנוכה היא על חזרת המלכות (תוך זלזול בוטה וציני באנשים שלדעתו לא מסוגלים כנראה להצדיק את חגיגת חנוכה).

הפשט הוא שחנוכה הוא על הניצחון הרוחני- ביטול גזירות היוונים וטיהור המקדש.

גם היום שבו קבעו את חנוכה, הוא ממש לא יום פוליטי משמעותי וגם לא יום של ניצחון באחת המלחמות, אלא יום חנוכת המקדש מחדש. מה שמעיד על מהות החג.

ואחרי שהסברתי את הדברים הפשוטים הללו, הוא התחיל להסביר שלא היה אפשר לומר הלל אם היינו עבדי אנטיוכוס, כי ככה הוא מדמה מילתא למילתא מתירוץ אחד מתוך שלושה בגמרא במגילה, והוא הסיק שאם מלכות החשמונאים לא היתה של צדיקים אז עדין היינו עבדי אנטיוכוס, שזו טענה ממש לא ברורה. כי עבדי אנטיוכוס לא היינו בכל מקרה, לכל היותר היה לנו מלך יהודי חוטא (וחוטא אינו בהכרח רשע, ואפילו אם היה רשע, כל עוד זה בפן האישי לא ברור שזה כמו עבדי אנטיוכוס), וגם אילו נחשיב זאת כ'עבדי אחשוורוש' יש סיבות אחרות למה זה לא ראיה.

הצעת הצעה מחודשת לומר בגללה הללארץ השוקולד
אז אתה צריך להביא ראיה.
וגם אם כן, זה עדיין לא אומר לא לומר הלל על ניצחון במלחמה שיצאו ממיתה לחיים כאשר אנחנו כבר לא עבדי מלכות אחרת והנס היה בארץ ואין בה קריאת מגילה.

לכאורה היה ראוי לומר הלל ביום קריסת גרמניה הנאצית, לדעתי לא עשו זאת כי סוף סוף זה ציון של אסון שנגמר.

איפה הגמרא מנמקת שחוגגים את חנוכה כי היה ניצחון רוחני?
הגמרא בשבת הדנה בהדלקת נרות עוסקת בנס פך השמן, ובאופן לא מפתיע זה נמצא בפרק "במה מדליקין" אבל היא לא עוסקת בהלל.

לא היו עבדי אנטיוכוס?
למדת היסטוריה?
ברור שהיו כפופים למלכות יוון, לא היה שום שלטון יהודי בארץ בימי בית שני עד אחרי המרד החשמונאי.

בחירת היום, בחרו יום שמסמל, כמו שאת יום העצמאות לא בחרו ביום ניצחון של קרב זה או אחר אלא ביום שמסמל את העצמאות.
טוב שפעם באלף דיונים אני יכול להזדהות עם עמדתך הָיוֹ הָיָה
רק הערה אחת, כי אני חושב שהבהרתי את עמדתיהסטורי
מה שעשיתי בשרשור, זה לא לדון על חנוכה. פשוט וברור שחז"ל קבעו את חנוכה.

מטרת השרשור היה שיקוף של טענות מזלזלות וציניות, שבשמן מגיבים בפורום פטרו את עצמם וזלזלו בקביעת מרי דערא ישראל, להודות לד' על ניסי תקומת ישראל בדורות האחרונים.
...רחל יהודייה בדם
גם אני אף פעם לא שמעתי שזו המהות של חנוכה.
לא יודעת אם כתבת או לא, אבל אם כתבת אני אבקש בכל זאת שתכתוב שוב מקור מדויק לעניין.
כי הטענה שלך היא ממש משמעותית
הבהרה לכל אלו שמתעקשים לא להביןהסטורי
ברור שהיה מכלול של ניסים. אבל, לולי חזרת שלטון ישראל, לא היו מתקנים הלל, כי "אכתי עבדי אחשוורש (כלומר במקרה הזה: אנטיוכוס) אנן" כמו שכותבת הגמרא על פורים. הרמב"ם מאריך לציין יתר על מאתים שנה - למרות שהיה שלטון פסול הלכתית מראשיתו ורשע מרושע ברוב שנותיו.

לא נכנסתי בהודעה הפותחת לכל הסוגיא של על מה קובעים חג, לא חושב שזו הבמה המתאימה.

רק באתי להציג, עד כמה הטענות של כל מיני 'בזים ליום קטנות' בפורום, נגד קביעת רבותינו מרי דארעא ישראל, את יום העצמאות ויום ירושלים - מופרכות כשרואים את קביעת חנוכה.
..רחל יהודייה בדם
שוב, כנראה שאני מפספסת אבל שוב ,לא הבנתי
לפי מה כתבת את זה "לולי חזרת שלטון ישראל, לא היו מתקנים הלל"

ואני דווקא כן רוצה להבין
הוא כותב את זה על פי הגמרא שהוא הביא:אני77

יש כללים הלכתיים לקביעת הלל

 

אבל ההוכחה שלו משם אינה הוכחה, כפי שכתבתי בתגובות אחרות.

 

לא כתוב אינה ראיה

לפי מה שאתה אומר כאן המלכות היא רק היכי תימצי

לפי מה שאתה אומר כאן המלכות היא רק היכי תימציאני77

היא בכלל לא הסיבה להלל. ולומר עבדי מתתיהו כהן גדול זה ודאי לא קשור.

ועקרונית בזמן הקמת המלכות היא כן היתה של צדיקים, ואם כל הענין זה היכי תימצי אז ודאי שזה מספיק.

וכל זה רק אליבא דחד תירוץ בגמרא. כי חנוכה כן היה בארץ ישראל, ולא כתבו על חנוכה מגילה.

(חוץ מזה שאפשר למצוא חילוקים גם אליבא דהתירוץ הזה ולומר שניסי חנוכה שונים מניסי פורים (שהרי גדול המחטיאו יותר מן ההורגו) אבל אם אני אעשה את זה אתה בטח תגיד שזה מאולץ)

 

ושוב- זה שהשלטון היה פסול הלכתית מראשיתו זו דעת הרמב"ן, אבל לא בהכרח שכולם מסכימים איתו.

והנה מצאתי בשם הרב נבנצל, שמהטענות שלך גופא הוא לומד שדעת הרמב"ם החשמונאים עשו טוב וכדין בכך שלקחו את המלכות ולא כדברי הרמב"ן...

וגם שהמליכו עבדים אדומיים רצחניים היה טוב?!הסטורי
שים לב שהוא מביא זאת בלשון 'אפשר' ומייד מקשה על זה.
א'- המלכת הרדוס לא היתה מיד אלא לאחר זמןאני77

ב'- מי שדוחה זאת זה לא הרב נבנצאל, אלא "העולם מקשים על זה".

ג'-לקח לי זמן להיזכר איפה למדתי על זה, אבל אני זוכר מלימודי התנ"ך בתיכון שהמורה שלימד אותנו לימד את זה כמחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן. ואותו מורה היה יהודי ירא שמים עם ידע תורני רחב, ואני מניח שהוא גם לא המציא את זה בעצמו. זה לכל הפחות לא סברא שאתה יכול להתעלם ממנה ולומר שאין אפשרות להבין אחרת ממך.

ד'- ניסוח בלשון אפשר לא מוריד מערך הדברים. כמו 'לעניות דעתי'. בטח כשהלשון נכתבת על ידי כותב המאמר שיש לו קושיות על זה.

ה'- גם הקושיה על זה היא בלשון 'נראה', היא לא הכרחית. איננו יודעים חשבונות שמים. זה לכל היותר חיזוק לדעת הרמב"ן (שהוא מצידו לא חייב לקבל את דברי הרמב"ם שחזרת המלכות על ידי החשמונאים היא דבר טוב. ולגבי הבעיה של עבדי אנטיוכוס, כל עוד נשלטים על ידי יהודים צדיקים, גם אם הם עושים זאת באיסור, הטענה של עבדי אנטיוכוס לא קיימת. וכן, גם מלכים צדיקים עשו דברים שאסור. מפורש בתנ"ך (ואם אתה רוצה לקחת מזה לדיון על יום העצמאות- כבר אמרתי שאני מוכן אבל בדיון נפרד)).

ו'- הטענה שלי על מחלוקת בין הרמב"ם והרמב"ן היתה רק אחת מתוך סט של טענות.

 

אתה ניסית לחדש שחנוכה תלוי בענין של המלכות, ולהוכיח מכך שגם מלכות של יהודים רשעים היא טובה בעינינו וסיבה לומר הלל.

את החידוש הזה תקפתי על יותר מהיסק אחד שעשית או טענה שהצגת. (וגם אם חלק מהקושיות שלי הם לא הכרחיות אלא רק מציגות פרשנות אלטרנטיבית לשלך, זה מספיק כדי שהדברים שלך לא ישמשו כהוכחה. אם כי אני עדין חושב שההבנה שלך לגבי ייסוד חג החנוכה היא מוזרה ביותר.)

לא הבנתי, הרמב"ם מדבר על 'יתר על מאתיים שנה'הסטורי
כחלק מהגדרת הנס שעליו אומרים הלל. הוא כולל שם את כל מה שהיה עד החורבן כולל הורדוס.
מה הכוונה בלא כתבו על חנוכה מגילה?ארץ השוקולד
קבעו הלל.
ומה זה מלמד ביחס לקביעת היום?

וביחס להוספת קורותיהם לתנ"ך, יש סיבה שמגילת אסתר נכנסה לתנ"ך אבל זה לא אומר שהצלות בעתיד ייכנסו לתנ"ך.
הכוונה היא שהוא רוצה להשוות לפורים,אני77

ולומר שכמו שבפורים בגלל שהיינו עבדי אחשוורוש אין הלל, אז כאן אם המלכות לא היתה נחשבת לטובה, אז לא היה הלל. כתבתי לו שיש עוד אפשרויות למה אין הלל בפורים, כמו האפשרות שהגמרא כותבת שזה בגלל שקריאת המגילה משמשת במקום הלל. (ולפי זה, כמו שיכול להיות הלל בפורים למרות שעבדי אחשוורוש אנן, יכול להיות הלל בחנוכה למרות שהמלכות לא טובה, או עבדי אנטיוכוס אנן או מה שלא תגיד)

 

 

קריאת המגילה במקום ההלל אומרת שבעצם יש הללארץ השוקולד
אבל הוא באופן אחר
מניין לך שלא אומרים הלל כשהמלכות לא טובה?ארץ השוקולד
ואם זה המצב, אז מדוע הרמב"ם שאמר על חנוכה על חזרת מלכות ישראל יתר על מאתיים שנה לא התייחס רק לחמישים+- השנים הראשונות בהם הייתה מלכות טובה?
למה להכליל את ינאי והורדוס בטווח שעליו מודים?
הירושלמי מזכיר רק את שתי הסברות האחרותהסטורי
ואם קריאתה זו הללה, אדרבה, זו רק עוד הוכחה, שגם כשגאולה רחוקה מלהיות שלמה - אומרים עליה הלל...
...חושבת בלב
@אני77
תודה על התגובות בשירשור הזה והסיכום היפה בבהירות על מה מודים וחוגגים
בשמחהאני77

ותודה.

משמח לראות שמישהו מבין אותי ונהנה מהדברים בזמן שאני מנהל פה מערכה רבת חזיתות...

לגמרי תודה לךחושבת בלב
לאנשים קשה להיפתח לדעה שהם לא מכירים, למרות שיש בה הגיון ולדעתי גם מקורות וביסוסים,
אני זוכרת שלמדתי פעם, שעיקר הניצחון היה רוחני ושאת זה חוגגים, את טהרת המקדש שהיה אומנם אבל היה מחולל, שזה גם מה שקרה בשמונת הימים האלו
כולל הנס של פך השמן והחזרת הדלקת המנורה,
ואת נצחון הטהרה על הטומאה בכללי.
מה שכתבת...

בכל מקרה ספק אם יש לך טעם לנסות להסביר
אם אין פה אנשים שמעוניינים לשמוע ולקבל😑
למה את אומרת שהצד השני לא מוכן לשמוע ולקבל?הָיוֹ הָיָה
אולי הוא זה שלא מוכן לשמוע ולקבל?

@הסטורי הוא ת"ח גדול, אני לא מכיר פה את כולם, ובכלל לא את @אני77, אבל סטטיסטית הוא כנראה הרבה יותר ת"ח מאחרים, ובפער.
הוא לא כתב שטויות ולא "הרגשות" אלא נימוקים הלכתיים מסודרים. בצורה שלומדים סוגיה ומסיקים ממנה מסקנות. כמו שעושים במסכת שבת ובמסכת עירובין וכמו שעושים כשמגיעה שאלה של בשר וחלב.
דבריו הם כמובן לא המצאות שלו, אלא על פי דברי גדולים וטובים. גם אם זה היה מדעתו האישית היינו צריכים להתייחס לטיעון ולא לטוען, אבל קל וחומר כשזה גם צינור לגדולי תורה.

מצד שני, גם את וגם @אני77, נסמכים על "בפשטות ככה וככה" ו"פעם למדתי שכך וכך" ועוד טענות מהסוג הזה. את מאשימה את הסטורי שהוא "לא מעוניין לשמוע וללמוד" ממי שמביא לו טענות כאלו כדי לסתור ניתוח הלכתי ענייני?
עם כל הכבוד, מי שצריך פה "לשמוע ולקבל" זה לא הסטורי, אלא מי שמתווכח איתו.



(לא הייתי כותב את התגובה הזו בלי המשפט האחרון שלך. כל מה שכתבת לפני זה זכותך לכתוב למרות שכאמור זה רק זכרונות והרגשות ולא טיעון הלכתי, אבל לא הייתי מגיב. מה שהקפיץ אותי היה העוז באמירה שלא רוצים ללמוד...
(ובעצם גם בתחילת התגובה שלך, ש"לאנשים קשה להיפתח לדעה שהם לא מכירים", זה כבר בכלל הזיה. אם יש צד בויכוח הזה שעמדתו נובעת מחוסר היכרות וחוסר יכולת להיפתח, זה לא הצד הציוני דתי... )
אפשר לשאול אם את אומרת הלל ביום העצמאות?הָיוֹ הָיָה
אני לא יגיד מה אני עושה בפועלחושבת בלב
אני רק יגיד שזה סוגיה שכל שנה מחדש מעסיקה אותי ביום הזה
ואני יודעת שיש רבנים שחושבים כך ויש רבנים שחושבים אחרת

בכל מקרה היחס שלי לחנוכה שונה בתכלית מהיחס ליום העצמאות.
אין השוואה בכלל
אבהיר שוב, לכל מי שמתעקש לא להבין את כוונתי...הסטורי
אפשר לדון הרבה על הסיבות לכל קביעת חג. בין בגדרי עצם קביעת היום, איסור מספד ותענית, קביעת הלל, קביעת סעודות (בחנוכה חז"ל בפירוש לא קבעו, עדיין זה מאוד מקובל גם אצל יראים ושלמים!), ההשלכה של בטלה מגילת תענית ועוד ועוד. על כל אחד מהנקודות שנזכרו, אפשר לתת שיעור וגם סדרת שיעורים (את חלקם גם נתתי בעבר בסיטואציות שונות), לא נראה לי שהפורום הוא הבמה המתאימה לכך.

משום מה, בכל שנה ושנה מחדש, מתפתחים בפורום 'דיוני יום העצמאות ויום ירושלים' בלופים שחוזרים על עצמם, עם שלל טענות שלא מתחילות להיות טענות הלכתיות.

כל מה שבאתי להראות בשרשור הזה (גם אם בתגובות כן נסחפתי חלקית למו"מ ההלכתי), שהטענות שמוזכרות בפורום נגד קביעת ימי ההודאה בדורותנו, יכולות באותה מידה ממש להטען לגבי חנוכה (ואגב, בשינויים קטנים גם לגבי פורים) ועדיין אין ספק שחז"ל קבעו לנו ימים טובים בהלל והודאה.
אני רואה שהדיון מתפצלאני77

ושאני מתבקש לענות שוב ושוב על אותם טענות.

 

אנסה לרכז כאן את הטענות והמענות (ואני מתלבט כמה עוד אמשיך את הדיון, דיון שמתחיל להיות חזרתי הוא מתיש):

 

עשיתי מאמץ רציני לסדר את הדיון ולנסות להקיף את הטענות. מבקש מחילה אם לדעתכם לא הצגתי את עמדתכם וטענותיכם באופן הנכון או החסרתי דברים חשובים מדי. אתם כמובן מוזמנים להעיר.

 

הטענות של @הסטורי@הסטורי  ו@ארץ השוקולד:

א'- למה חוגגים את חנוכה? לפי הטענה בפתיחת השרשור חנוכה הוא הוכחה שניצחון גשמי של עם ישראל, הוא סיבה לתקן חג.

ב'- המלכות של החשמונאים- בחטא יסודה. על פי הרמב"ן. 

ג'- סופה של מלכות החשמונאים- בדברים חמורים בהרבה.

ד'- הרמב"ם מציין את מלכותם (למאתיים שנה, שכוללת את ינאי והורדוס) כסיבה לקביעת החג.

ה'- קביעת הלל היא רק על הצלה מעבדות לחירות או ממוות לחיים. ואם אני רוצה לטעון שיש עוד סיבה אני צריך להוכיח את זה.

ו'- אי אפשר לקבוע הלל בלי מלכות. ולכן כנראה שהעיקר זה שהמלכות היא של ישראל ולא משנה אם הם צדיקים.

ז'- מחנוכה מוכח שגם על גאולה לא שלמה אפשר לקבוע חג והלל. 

 

תשובות על הדברים:

א'- החג הוא לא על הניצחון הגשמי. החג הוא על הניצחון הרוחני.

מלכתחילה הסיבה לפתוח במרד היתה הגזירות נגד המצוות וחילול המקדש.

היום שבו נקבע החג הוא היום של טיהור המקדש. לא יום שמסמל אירוע פוליטי או התרחשות גשמית כלשהי.

גם תפילת על הניסים, אמנם מזכירה "גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים", אבל היא לא מזכירה את עלייתם של החשמונאים לשלטון כמשהו משמעותי. המשפט שלפני גיבורים ביד חלשים - הוא "כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך...", והמשפט שאחרי הוא "טמאים ביד טהורים, רשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך". והשיא של התיאור הוא טיהור המקדש והדלקת הנרות.

גם הנס שחז"ל מזכירים בגמרא, נס פך השמן, הוא נס שקשור למקדש וכל כולו מציין דברים שקשורים לטהרה ולמקדש. אם עיקר ההודאה היא על הניצחון הגשמי, אז הנס הזה כלל לא מייצג את האירוע האמיתי.

כמו כן, כמו שאמרתי בתגובות אחרות, אני חושב שחלק מהסיבה לקביעת החג (ובמיוחד לקביעת מצוה מיוחדת) זה לא סתם שקרה נס ולכן יש סיבה למסיבה, אלא שבנס הזה יש שני חידושים ביחס להיסטוריה של עם ישראל עד אז- שהנס נעשה על ידי איתערותא דלתתא של עם ישראל שיצאו למסור את נפשם במלחמה על הקשר שלהם עם ה'. (זה עצמו שני דברים - גם שה' התערב באיתערותא דלתתא, וגם שיש כאן מסר שמי שנלחם על הקדושה מנצח, אפילו כשזה גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים.)

(אגב, גם בפורים יש חידושים שהופכים אותו למיוחד: היבט מסוים של מלחמת עמלק שהתחדש, הדור קיבלוה, הצלה שהיא בתוך הגלות ולמרות שנראה כאילו ה' עזב אותנו ("ישנו עם אחד"...). יש קשר כמובן בין המרכיבים הללו, ואכמ"ל.)

תמיד היה ברור לי שאלה דברים פשוטים. הופתעתי שאני בכלל צריך להסביר ולבסס אותם.

ב'- ראשית, כיון שעיקר הנס, וכן החג עצמו, בכלל לא קשור למלכות, אז אופיה של המלכות לא רלוונטי. העיקר שגזירות היוונים בטלו והמקדש טוהר. (לרמב"ם אתייחס בהמשך. כמו שאתה יכול לראות בטענות למעלה- הקדשתי לו סעיף)

ולגופו של ענין- כמו שהבאתי בשם הרב נבנצאל, זה לא ברור שדעת הרמב"ן מוסכמת.

(וכל שכן אם אתה מדייק מכל פרט שהרמב"ם מוסיף ויכל שלא לכתוב- שמדובר במשהו טוב, אז הרמב"ם אומר במפורש "והעמידו מלך מהכהנים", ואז יוצא שהוא חולק על הרמב"ן.)

וגם אליבא דהרמב"ן- זה שהחשמונאים חטאו לא אומר שהם היו רשעים.

וזה גם לא ברור (אפילו אליבא דהרמב"ן) שיסודו של השלטון היה בחטא. יתכן שבתקופה הראשונה- תוך כדי המלחמה- לא היה אפשרי להעביר את ההנהגה, ורק אחרי שהמלכות התייצבה, אז הם היו צריכים להעביר את המלכות. והחטא לא היה בייסוד השלטון, אלא בכך שלא העבירו אותו בהמשך.

ג'- כמו שכבר כתבתי בסעיף הקודם - עיקר הנס ועיקר החג לא קשורים למלכות, ולכן מה קרה עם המלכות בהמשך לא רלוונטי. כמו כן- הדבר העיקרי- גזירות נגד התורה, לא חזר על עצמו. ואתייחס לזה עוד בהמשך, בהקשר לדברי הרמב"ם.

ביחס לב' וג'- אני אוסיף עוד שאם נקבל את ההשערה שהצעתי (שלדעתי היא נכונה) שחלק מהסיבה לקביעת חנוכה זה החידושים שיש בו, אז ודאי שהעובדה שאחר כך היו דברים אחרים זה לא כל כך קשור, כמו שכתבתי שפסח, גם בעומק הגלות, מאיר את אור הגאולה העתידה. ככה חנוכה מאיר גם למשל בתוך מחנות סיביר- את אור הניצחון נגד "להשכיחם תורתך".

ד'- הרמב"ם. אז בואו קודם נצטט את הרמב"ם המלא:

"בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטמאו הטהרות; וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול. עד שריחם עליהם אלהי אבותינו, והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים, עד החורבן השני.

וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בכ"ה בחדש כסליו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור."

ועכשיו אלך צעד אחר צעד.

בכל הסיפור הארוך הזה, יש משפט אחד שמדבר על המלכות. ככה שקשה ללמוד מכאן שהמלכות היא הענין הגדול של חנוכה. ובודאי שאי אפשר לומר שמי שיגיד שזה פרט שולי לא הבין את הרמב"ם. מי שיגיד כך פשוט נותן משקל אחר לחלקים שונים בדברי הרמב"ם.

אילו הם לא היו מקימים מלכות, או אילו היא לא היתה מחזיקה מאתיים שנה, האם לא היו מתקנים את החג על עצם הצלחת המרד בביטול גזירות היוונים הקשות וטיהור המקדש?

(לצורך הענין, כדי לנטרל את טענת 'עבדי אחשוורוש', בא נניח שהם היו מגיעים למצב כמו ימי השופטים- "בימים ההם אין מלך בישראל", לא גוי ולא יהודי.)

לגבי עצם הטענה שרואים מכאן שהרמב"ם מחשיב את מלכותם כדבר טוב למרות הבעיות שלה, זה עדין לא אומר שזה דבר שראוי לקבוע עליו חג ולומר עליו הלל. זה רק אומר שבאופן כללי זה דבר טוב וזה חלק משמחת חנוכה.

והאמת שלדעתי קשה להוכיח מכאן אפילו את הטענה שהמלכות הזו היא דבר טוב, ויכול להיות שכל מה שהרמב"ם רצה זה להראות שההישג של החשמונאים היה יציב ולא עראי. זה מאדיר את הניצחון הזמני. בנוסף, בדומה למלכות בית דוד שהיו בה מלכים צדיקים ומלכים רשעים, כך היא דרכה של מלכות שחלק מהמלכים טובים וחלק פחות, אבל כל עוד הקו הכללי של המלכות הוא כזה המחויב לישראל ולחכמיהם- אז בסך הכל זה טוב.

והמחוייבות לחכמי ישראל היתה כל כך ברורה וחזקה, עד כדי כך שינאי המלך שהיה צדוקי, והורדוס שתפס את השלטון שלא כהלכה, נאלצו להרוג את חכמי ישראל כדי לשמור על כוחם הפוליטי.

זה אמנם אירוני- שההרג של חכמי ישראל על ידי השלטון מעיד על כוחם השלטוני, אבל זה עדין נכון.

(אולי כדי להמחיש את הענין, ההבדל בין השלטון אז לשלטון היום הוא קצת כמו ההבדל בין דתי שעובר עבירות לבין חילוני. בימים ההם בפשטות שלטון ישראל היה דתי. גם אם יתכן שהיו פזילות, וגם אם עברו עבירות חמורות. היום השלטון באופן רשמי הוא חילוני (או אולי מדוייק יותר לומר- חילוני מסורתי), ואינו מחויב לתורה.)

ה'- אילו הדין שהלל הוא על הצלה ממוות לחיים או מעבדות לחירות, היה דין שמופיע במקורות בצורה עצמאית כדין מדיני הלל, אז היה חידוש באמירה שיש דברים נוספים שאפשר לקבוע עליהם הלל. (ועדין זה לא היה שולל אותה בהכרח.)

אבל אין זה כך. אין לנו לצערנו אף מקור שמסכם את דיני הלל. יש לנו רק מקור שמובא בדרך אגב על דיני פורים, שם הגמרא מנסה ללמוד מקל וחומר מפסח לפורים שבפורים יגידו הלל.

לאמיתו של דבר, הלל אומרים גם בחגים האחרים, ולכן בהכרח שיסודו של ההלל אינו דוקא בהצלה כזו או אחרת. ולכן תיאורטית יתכן פשוט שחכמי ישראל החליטו שחנוכה הוא מספיק מיוחד.

אבל אפילו לשיטתכם, אפשר לומר שכן יש כאן הצלה, הצלה משמד רוחני- ושהיא נחשבת כמו ממוות לחיים- גדול המחטיאו יותר מן ההורגו, ולכל הפחות היא כמו הצלה משעבוד.

ו'- נניח שאני חייב להסתדר גם עם התירוץ בגמרא שמחייב שלא נהיה עבדי אחשוורוש.

עדין אפשר לקבוע הלל גם בלי מלכות, העיקר זה שאנחנו עבדי ה' ולא עבדי מישהו אחר, ועל ידי מרד החשמונאים הפסקנו להיות עבדי אנטיוכוס. ולומר שהחשמונאים הם כמו אנטיוכוס, זה נראה לי גם הרמב"ן לא העלה על דעתו לומר. כמו שכתבתי, לא כל מלך שחטא הוא מלך רשע. ובפשטות מספיק שהחירות תהיה זמנית כדי לקבוע את החג, שהרי גם היציאה ממצרים לא היתה הגאולה האחרונה.

ז'- אני לא אגיד שזה לא נכון, רק שתי הסתייגויות: א'- לא רואה קשר למילה 'גאולה'. גם על ישועה לא מושלמת אפשר לומר הלל ולקבוע חג, נכון בהחלט. ב'- לדבר קטגורית על "ישועה לא מושלמת" זה קצת קשה, כי ברור שלא על כל דבר נקבע חג, והשאלה היא על מה כן ועל מה לא. וזו כבר שאלה הרבה יותר קשה, ואני חושב שמחנוכה קשה להוכיח לתחום של יום העצמאות.

כתבת נורא מסודר, אגיב רק על חלקארץ השוקולד
א ב, וג. וורטים חמודים, אבל ביסוס כלשהו לעניין?
כשהגמרא מדברת על נס פך השמן היא עוסקת בענייני נרות חנוכה ולא בחובת ההודאה בחג.

ד. חוסר היכרות היסטורית עם מלכות חשמונאי, מציע לך ללמוד קצת היסטוריה, הורדוס וינאי היו בהגזמה, אבל רובם המוחלט של המלכות הזו שעליה מדבר הרמב"ם היו שליטים רעים.

ה.
1. אבל זה הדין בגמרא: "ת"ר ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל ולא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה חוץ ממקרא מגילה מאי דרוש אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה ומה מעבדות לחירות אמרי' שירה ממיתה לחיים לא כל שכן אי הכי הלל נמי נימא לפי שאין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ יציאת מצרים דנס שבחוצה לארץ היכי אמרינן שירה כדתניא עד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל ארצות לומר שירה משנכנסו ישראל לארץ לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה רב נחמן אמר קרייתא זו הלילא רבא אמר בשלמא התם (תהלים קיג, א) הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה אלא הכא הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש אכתי עבדי אחשורוש אנן" (מגילה דף יד עמוד א), מדוע אתה מתקשה לקבל גמרא מפורשת?
2. קל וחומר מעניין, אבל תרצה להציע פוסק שהלך כדבריך וטען כך?
ואפילו אם כן, מדוע זה סותר את החיוב להודות על ההצלה הפיזית.
3. החגים האחרים שאומרים לא מוכיחים שלא אומרים הלל מסיבה אחרת, כי לומדים משירת ההלל בליל פסח על אמירת ההלל על נס הצלת חיים.
והאמת היא שיש גמרא שגנה בשאלה מתי ולמה אומרים הלל, אבל היא בערכין ולכן כנראה לא הכרת אותה:
"מאי שנא הני הואיל ויחיד גומר בהן את ההלל דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל שמונה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ויום טוב הראשון של פסח ויום טוב (הראשון) של עצרת ובגולה עשרים ואחד תשעה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ושני ימים טובים של פסח ושני ימים טובים של עצרת מאי שנא בחג דאמרי' כל יומא ומאי שנא בפסח דלא אמרינן



מתוך: ערכין י ב (עריכה)

כל יומא דחג חלוקין בקרבנותיהן דפסח אין חלוקין בקרבנותיהן שבת דחלוקה בקרבנותיה לימא לא איקרי מועד ראש חודש דאיקרי מועד לימא לא איקדיש בעשיית מלאכה דכתיב (ישעיהו ל, כט) השיר יהיה לכם כליל התקדש חג לילה המקודש לחג טעון שירה ושאין מקודש לחג אין טעון שירה ראש השנה ויום הכיפורים דאיקרו מועד ואיקדוש בעשיית מלאכה לימא משום דר' אבהו דאמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר"ה וביום הכפורים אמר להן אפשר מלך יושב על כסא הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה לפני והא חנוכה דלא הכי ולא הכי וקאמר משום ניסא פורים דאיכא ניסא לימא אמר רבי יצחק לפי שאין אומרים שירה על נס שבחוצה לארץ מתקיף לה רב נחמן בר יצחק והרי יציאת מצרים דנס שבחוצה לארץ הוא ואמרינן הלל כדתניא עד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל הארצות לומר שירה משנכנסו לארץ לא הוכשרו כל ארצות לומר שירה רב נחמן אמר קרייתה זו היא הלילא רבא אמר בשלמא התם הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה הכא הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש אכתי עבדי אחשורוש אנן ולר"נ דאמר קרייתה זו היא הלילא התניא משנכנסו לארץ לא הוכשרו כל ארצות לומר שירה כיון שגלו חזרו להיתירן הראשון:" (מסכת ערכין דף י עמודים א-ב)


ו, ז.
אכן, אין סיבה לא להודות, העניין הוא שהסיבות הללו תקפות גם לימינו.

ח. הגמרא אומרת שחזקיה לא זכה להיות משיח כי הוא לא אמר שירה על נס ההצלה שהיה בזמנו עם סנחריב, ולכן ראוי להחמיר ולהודות.
משל לילד שאומר תודה על מתנה, עדיף שיגיד תודה על מתנה קטנה גם אם היא לא מושלמת.
~~~~~~אני77

א,ב,ג:

הרמב"ם כותב סיפור שלם שענין המלכות הוא חלק קטן מאד ממנו.

היום שנבחר לחגוג בו הוא יום עם ערך רוחני שקשור למקדש ולטוהר.

בעל הניסים אין שום הדגשה על חזרת השלטון. אמנם מוזכרת המלחמה, אבל היא מוזכרת בתור מלחמת הצדיקים ברשעים, לא בתור מלחמת ישראל עם הגוים, ולכן זה ראיה לטובתי, וגם אם לא תקבל שזה ראיה לטובתי- זה לא ראיה לאף צד. ואם היו רוצים יכלו להדגיש קצת יותר את הענין הלאומי ואת ענין השלטון.

האם יש לך ביסוס לזה שחנוכה הוא כן דווקא על הענין של חזרת השלטון? אם אתה מבקש להוכיח משהו, אז אתה זה שצריך לבסס את המקורות שלך.

(הרמב"ם הוא לא ראיה, כי כפי שאמרתי, לא קשה לומר ברמב"ם שהשלטון הוא פרט שולי בסיפור)

ואשאל שוב מה ששאלתי שם - אם היו מנצחים את היוונים, מבטלים את כל הגזירות, ומטהרים את המקדש, אבל לא היה קם שלטון, האם לדעתך לא היינו חוגגים?

 

ד'- אני נוטה להאמין שהנקודה היא פחות הכרת ההיסטוריה ויותר להחליט מה המשמעות של זה. באופן רשמי, כמו שכתבתי, הממלכה היתה יהודית דתית. גם אם היו שחיתויות שלטוניות, וגם אם עברו עבירות חמורות.

(ובכל מקרה לא טענתי שאי אפשר להביא מהרמב"ם ראיה לכך שמדובר במלכות שאנו שמחים בה, רק שזה לא מוכרח, ושגם אם זה נכון, אין שום ראיה שעל זה לבד קובעים חג והלל)

 

ה'- צר לי לומר, אבל דבריך לא כל כך ברורים.

לא הבנתי מה כל כך מפורש לך בגמרא שהבאת ב1.

2. לא אמרתי שלא מודים על הצלה פיזית. ובשביל זה אתה לא צריך את חנוכה כראיה, יש לך את פורים. השאלה היא על איזה הצלה. ובכל מקרה זה לא קשור לשלטון כזה או אחר.

אין שום מקור לזה שעל הקמת מלכות בישראל אומרים הלל. אז אני לא מבין מה הטענה, הטענה היא שבחנוכה היתה הצלה פיזית ועל זה ההודאה? זה ממש מפוקפק לומר, כי היוונים לא ניסו להרוג אותנו אלא רק לנתק אותנו מה'. (ולכן לכאורה חנוכה עצמו הוא ראיה שאומרים הלל על הצלה משמד רוחני...)

והקל וחומר הזה הוא לא כל כך חידוש. זה דבר ידוע שגדול המחטיאו יותר מן ההורגו.

3. הטענה שלך לא ברורה בעליל. והגמרא הזו לא באמת יכולה ללמד אותך את הכללים, שהרי מפסח אנחנו עושים קל וחומר לפורים למרות שפורים לא איקרי מועד, וזה אומר שההיגיון של קביעת ההלל הוא קצת יותר מורכב ממה שיש שם בגמרא.

 

ו,ז. לא הבנתי מה אתה טוען.

 

ח. זה לא קשור לחנוכה בשום צורה. מה שאני טוען זה שההצגה של הדברים כאילו חנוכה ויום העצמאות הם אותו דבר. לא טענתי דבר על יום העצמאות.

 

אנסה להשיב כעת בקצרהארץ השוקולד
א,ב,ג.
יש כמה מישורים של חגיגה, ראוי לציין את היום, אבל בהלל מצאנו שיש עניין של שלטון יהודי ונס בארץ כ"מתיר", למרות שההלל נקבע על נס ההצלה.
ולכן היינו חוגגים בוודאי, אבל לא יודע אם הייני אומרים הלל (האם הגמרא שנותנת סיבות לא לומר הלל בפורים אומרת אותם כ"או" או כ"וגם"?

ד. אז לא, כדאי ללמוד היסטוריה על מלכות בית חשמונאי.

ה, ו, ז. בלי נדר אנסה להסביר בהמשך.

ח. נכון, אבל רק מלמד מה ההימור הבטוח יותר
~~~~אני77אחרונה

לגבי א,ב,ג- לא מצאנו שחייבים שלטון. העיקר שלא נהיה עבדי אחשוורוש והדומים לו, ונוכל לומר בפה מלא- "הללו עבדי ה' ". אין פה שום קשר לשלטון. אם נהיה חסרי שלטון כמו בימי השופטים, בהחלט מתקיים בנו עבדי ה' ולא עבדים לעבדים.

(ובכל מקרה זה רק תנאי הכרחי לאמירת ההלל, אבל אף אחד לא אמר שזה תנאי מספיק. דבר שאני חוזר עליו כבר כמה פעמים)

 

ד. אני מכיר את ההיסטוריה בגדול, זה לא שאני בור בתחום. אבל לא למדתי קורס בהיסטוריה. אם יש לך משהו לחדש לי- אתה מוזמן לכתוב פה בראשי פרקים. ממה שאני מכיר, היו מלכים רבים מושחתים, והיו מאבקים רבים נגד הצדוקים. אך היה ברור לכולם שעם ישראל הוא דתי (לא כל כך היה מושג אחר בכלל), והיה ברור לרוב ככל העם שהפרושים הם המייצגים הרשמיים של הדת. הצדוקים אולי תפסו עמדות בכירות ועשו הרבה רעש, אבל לא יותר מזה. זוהי גם הסיבה שינאי והורדוס שרצו ללכת נגד חכמי ישראל נאלצו להרוג אותם. כוחם של החכמים אכן היה כל כך גדול. (אגב, גם הסיפור שרגמוהו כל העם באתרוגיהם, מלמד אותך עד כמה היה כוחם של הפרושים הכוח החזק בעם)

 

ח. אגיד בכנות, זה מפריע לי מאד שאתה ממשיך את הדיון על זה. מבחינתי זה סוג של דמגוגיה. הבהרתי היטב שאיני בא לומר האם צריך ו/או נכון לומר הלל ביום העצמאות. הבהרתי שהדיון הוא האם מחנוכה אפשר ללמוד על יום העצמאות, ושאם רוצים לדון בשאלה אחרת- אפשר לעשות זאת בנפרד. מבחינתי, ניסיון להביא ראיות לטובת יום העצמאות שאינן קשורות לחנוכה הן שימוש במניפולציה שכביכול מחזקת את הצד שלכם בדיון, בזמן שהדיון הוא בכלל סביב שאלה אחרת. וזה גם מתיש אותי בטענות לא רלוונטיות.

צר לי מאד שאתה לא מכבד את בקשתי המפורשת שלא לעסוק בזה בדיון הנוכחי.

(את הטענה שאני לא יכול לבקש לא לדון על יום העצמאות, קיבלתי. אבל הדיון עדיין מתמקד בהשוואה בין חנוכה ליום העצמאות. טענות על יום העצמאות שאינן קשורות לחנוכה- רק מפריעות לדיון. וכמובן, טענות מהתבנית- בחנוכה קרו דברים טובים ולכן אומרים הלל, וגם ביום העצמאות קרו דברים טובים ולכן צריך לומר הלל, הן לא טענות קבילות בלי הוכחה שההשוואה הזו היא הכרחית.)

לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב

אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?

אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.

כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.

ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.

לפחות בכלליתמשה

לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.

בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.

לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד

אם איחרת ביותר מרבע שעה

אבל מזהה אם הקדמתמשה

וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.

שווה להביא ספר\לעבוד בזמן שאתה מחכהפתית שלגאחרונה

מאשר לאחר מראש

עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר

המלצה למטריותרועישםטוב

מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.

סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם

כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)

זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא

כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.

המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).

אל תתקמצנו על מטריות.

הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוגאחרונה

אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח

החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.

סודות בחוות?צמר-ארד

סתם מעלה פה נושא..

תגידו יש פה עוד מישהו

שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות

עם בעלי חיים וגילה סודות?

למשל עם כבשים..

איך החייה הזו מתפקדת

ומתנהגת כחלק מעדר

כל מיני תכניקות וטריקים?

תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר

כבר כמה שנים טובות

אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.

הכל נמצא בויקיפדיהרקאני

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

ממה להתפלא?רקאני

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר

איפה מחביאים את המפתחותעיונית

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

חחח גדולצמר-ארד

נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר

ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר

חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר

כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד

זה לא סודותנפשי תערוג

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אז אתה אומר...צמר-ארד

שצריך לשמור מהם דיסטנס?

שלא ייתפסו אומץ?

דיסטאנס ממי?נפשי תערוג

מהכבשים?

סודות.. חח...נתקה

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

וואללה מסכים איתך..נתקה

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

שמע צמר...נתקה

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כן חח עוד נראה..צמר-ארד

כולם פה חאפרים

פפפפחסום לשעבר

קשוט עצמך תחילה ירקרק

האמתצאצא

אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....

אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,

אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,

אז לאט לאט לומדים את הסודות

זה כל עדר והסוד שלו,

כל עדר ואיך שרועים אותו

אין נוסחה

עד שאתה הופך להיות חלק מעדר

נסיון זה תמיד טובצמר-ארד

אני חושב אבל

שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב

ואפשר לעשות יותר טוב

ככה גם בעבודה הזו

יכול להיות רועה שכל הזמן

ינסה ליצור "שליטה"

והוא לא טפס את הנקודה של

שליטה מתוך רוגע

ברורצאצא

זה בדיוק מה שבאתי לומר.

אתה לומד לשלוט בנחת

אתה לומד אותם

הם לומדות אותך

שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר

שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה

אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע

וואוו כמה תשובותצמר-ארד

עוד משונתקהאחרונה

שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...

אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות

לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע

ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..

בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל

והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל

כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר

בהצלחה

מבקשת עזרתכםנחלת

היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות

שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,

קשה לי לעצור את עצמי.

אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.

תודה רבה לכם!

לבנות - מותר.

אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

בהצלחהארץ השוקולד

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

לא ניתן לדעתנפשי תערוג

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

תודה רבה!נחלתאחרונה

מה עושיםפצל"פ

עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈

צא להליכה ולגינת כושרמשה

בטח, כשהכל רטוב מבולבלת מאדדדד

את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

זה נכוןמשה

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

פחותפצל"פ

זה נראה לי רק יגביר לי

למה דיכאוןזיויק

כמאמר השירפצל"פ

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק

תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר

הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1

בערב

משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה

אתם חיים את החלום?ניגון🌿

אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום

אז אפשר לומר שכן.

איך בדיוק?כְּקֶדֶם

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

מסכים חלקית.קעלעברימבאר

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

כרגע לא.קעלעברימבאר

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

אמןניגון🌿

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

את היעדניגון🌿

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

החלום = היעד?ט'

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

כן,טאבי

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

זה גם טוב(;ניגון🌿

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

ב"ה כןLavender

ב"ה כןהמקורית

כן, ב"ה 🙂אלישבע999

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

ואו כיף לשמועניגון🌿

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אגבניגון🌿

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

בגדול כןזיויק

שואף ליותר בע"ה

הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

זה נכוןמשה

סדר הבחירות:קעלעברימבאר

שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"

שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.

מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :

אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.

נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.

והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.

בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.

וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.

היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.

והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.

בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.

משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.

אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!

אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!

טרף בקלפי ושלשל מעטפה.

ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.

אמת מה נהדר היה בוחר גדול.

אשרי העם שככה לו.

חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

ברור שזה השניארץ השוקולד

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר

עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?

אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.

ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס

אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיעארץ השוקולד

ב. איך 1,050 שנה?

תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.

מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)

מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.

אנחנו בשנה ה79 למדינה.

סך הכל 630 שנה.

העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר

אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.

צדקיהו מלך בממלכה יהודית

תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד

והיא לא עצמאות.

כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.

הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר

ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.

מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.

ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.

ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"

א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד

ב. על מגילת תענית שמעת?

היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.

ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.

ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?

ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 13:16

ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)

ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"

ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".

א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים

אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד

ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים

ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.

איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר

א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון

ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.

מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.

מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.

מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.

לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה

ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.

בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)

חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד

בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון

חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר

הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.

אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד

מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,

ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?

אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר

מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.

אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).

כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.

ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.

איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים

אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד

לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה

אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר

על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.

כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.

בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.

העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם

אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה

ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.

חוץ מזה שכחתי לומר תודה קעלעברימבאר

האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת

בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?

כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה

לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם

לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....

בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו

כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם

כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות

רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה

ומתוסכלת.

דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם

אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....

זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי

אבל משהו, משהו....בכל זאת.

היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.

לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

נמצא!!נחלת

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.

תודה רבה על העדכון המשמח

ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת

מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..

תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

סוריקטה?יעל מהדרוםאחרונה