פוסט חדשאם_שמחה_הללויה
אז איך התקרבת לדת? (חלק א')

כמו כולם בעולם הזה חיפשתי מקור כח. חיפשתי אהבה.
אז הייתי עושה ספורט וזה היה נותן כח ודרייב, אבל זה לא היה מספיק. עדיין הרגשתי חסרון. הסתובבתי עם חור בלב שלא בילויים, לא קשרים עם אנשים ואפילו ספורט וטבע שהם אהבת חיי לא יכלו למלא.

צבא. נרשמת לקורס נתיב. סתם כי יש שם הרבה רוסים, אוכל נורמלי, טיולים והזדמנות לנוח מהצבא. בהתחלה לא מקבלים אותי "כי אני כבר יהודיה". מתעקשת, כותבת מכתב, מתקבלת. הרבה צחוקים, פאן וגם קצת לומדים.
חברות לחדר רציניות, אבל רוצות לעשות את התהליך בעיקר כדי להתחתן.
אני נכנסת לאווירה ומתחילה להגיד "שמע ישראל" על המיטה. משהו שהרבה זמן לא עשיתי. חצי בצחוק חצי ברצינות. אחרי קורס  נתיב כמובן זה ישכח ממני.

אוניברסיטה. תקופה קצת מלחיצה של סטאג' בבית חולים. התחלתי כל מיני טכניקות של דמיון מודרך ומדיטציות שהיו נותנות לי מרגוע לנפש. בכיתה חלק מהבנות דתיות וחוזרת בתשובה אחת. החוזרת בתשובה מדברת בהתלהבות יתר על הדת. מצד אחד זה מעניין, מצד שני קצת מרתיע.
ויש אחת, שיש במבט שלה משהו מרגיע, מיושב כזה. היא מקבלת אותי החילוניה כמו שאני, אוהבת אותי. אני גם אוהבת אותה, כיף איתה, אוהבת את ההומור הקצת ציני שלה. היא בדיוק בתקופת שידוכים וזה מסקרן אותי "איך אצלם".
מסתבר, שהיא יוצאת לפגישות עם בנים(ככה קוראים לדייטים שלהם) והם מדברים.
אחרי 1-2 פגישות אפשר להבין את הלך רוח ואם זה מתאים. בלי למשוך יותר מדי, בלי להקשר רגשית וגופנית. משהו בדרך הזאת קוסם לי ומסקרן אותי, מרגיש לי בטוח כזה, בלי סיכונים מיותרים ששוברים את הלב.

מבצע צוק איתן. מישהי בעבודה אומרת לי : "זה טוב לקרוא פרק תהילים צ"א (גם אותן ראשי תיבות) לפני השינה ביחד עם "שמע ישראל", זה נותן הגנה". הלב באמת לא רגוע ואני מתחילה להגיד שוב "שמע ישראל" כמו אז בקורס "נתיב".

המשך יבוא....

מקסימהבתי 123
סיקרנתתת אחותייהמקורית
כל כמה זמן עולה פרק חדש? 😎
חחח כשתבוא המוזה וזמן פנויאם_שמחה_הללויה
מהממת. סיקרנת!מאוהבת בילדי


כן מזמן כבר רציתי לכתוב...אם_שמחה_הללויה
מרתק. תתייגי להמשךאורוש3
חח סבבה! ותודה!אם_שמחה_הללויה
וואו... השארת במתח!מתואמת
את כותבת כל כך חי ונוכח, כל כך מחבר... אין פלא שהתחברת בסוף לדרך היהדות!
מעריכה אותך כל כך...
תודה רבה! ריגשת!אם_שמחה_הללויה
גם מחכה לפרק בנעמי_


יהיה בעזרת השם♥︎אם_שמחה_הללויה
מחכה בקוצר רוח להמשך...מכחול
תודה רבה! ♥︎אם_שמחה_הללויה
איך התקרבתי לדת? פרק ב'אם_שמחה_הללויה
@מתואמת התקרבתי לדת? פרק ב'

אחרי ששנים הסתובבתי עם חוסר שלא יכולתי לבטא במילים,
חיפשתי זוגיות, שאולי תמלא את החוסר הזה , ונתקלתי בהרצאה על זוגיות.
מה גרם לי לראות את האיש הזה עם הזקן לבוש שחור לבן?
לסנן את התדמית שיצרתי לעצמי בראש על ״חרדים החשוכים האלה״?
זאת הייתה הרצאה של הרב פנגר, הוא דיבר על זוגיות בהומור שמאפיין אותו,
אבל אני במקום לצחוק,
התחלתי לבכות.
לבכות על זה שאף אחד לא סיפר לי (ואולי לא הקשבתי)
ולעוד הרבה נערות ,
כמה בטחון והגנה התורה נותנת לאישה,
שמירת נגיעה לפני החתונה,
טהרת המשפחה,
שמירת העיניים של הבעל,
הצניעות.
כל החוקים האלה נועדו להגן על כבוד האישה.

אולי זה היה הרגע שקוראים לו אורות. הדמעות פשוט זלגו ממני בלי סוף ואחר כך הרגשתי הקלה שלא הרגשתי בחיים.
ובאותו רגע אני מגיעה להחלטה שאני רוצה להתחתן. רוצה את זה טהור, אמיתי. יודעת שרוצה את כל הדברים שהרב דיבר עליהם בהרצאה, שראיתי אצל חברה הדתיה שלי. רוצה עכשיו ולא רוצה לבזבז יותר את הזמן שלי.

נרשמת לאתר הכרויות של דתיים "שליש גן עדן" (בעוד שנתיים אפגוש שם את בעלי לעתיד).
רק לא יודעת בדיוק מה אני. יש אופציה "מסורתית". סבבה, שיהיה.
(בעוד כמה זמן סטטוס ה"מסורתית" יהפוך ל"חוזרת בתשובה". וגם אוסיף בגאווה ש"שומרת נגיעה".)
יוצאת לדייטים (פגישות, יותר נכון) ובינתיים עם אף אחד זה לא זה.
אבל לא מתייאשת.
במקביל שמחה על התהליך שאני עוברת.
דבר ראשון הפסקתי ללבוש גופיות והתחלתי ללבוש חצאיות ושמלות. בינתיים את אלה שיש בארון (שאף אחת מהן לא מכסה את הברך). עשיתי את זה בלי הצהרות שחזרתי בתשובה.
אף אחד עוד לא יודע, אבל משהו זורם אצלי אחרת, מרגישה נשית יותר, בטוחה בעצמי יותר ואני אוהבת את זה.

המשך יבוא...
מתייגת את מי שזוכרת..@אורוש3
@רויטל. @קמה ש.@נעמי_ @המקורית@מתואמת@מכחול@אחתפלוס
כיף לקרא אותך ממש ממש. מחכה להמשךאורוש3
תודה מאמוש♥︎ יהיה בעזרת השם.אם_שמחה_הללויה
תודה על התיוג! איזה מרגש לקרוא אותך...מתואמת
שמחה שהתרגשת♥︎אם_שמחה_הללויה
מרגש!מכחול
מדהים! כיף לקרוא אותךמיוחדותאינסופית
מרגשת!! מחכה להמשךמאוהבת בילדי

את מתארת בצורה כל כך קולחת את מה שעברת... זה מדהים בעיני.

תודה אהובהאם_שמחה_הללויה
והרבה זמן רציתי לשתף. אתן נותנות כח!
וואווותהילה 3>
ממש העברת בי צמרמורת...מרגש
איזה כיף..תודה עח הפידבק!אם_שמחה_הללויה
מרגש לקרוא אותךבארץ אהבתי
תמיד זה מפליא אותי איך אנשים מסוגלים לעשות כזה שינוי עצום באורח החיים שלהם, בשביל לחיות את האמת.
וזה מרגש כל כך לקרוא איך הרגשת והתרגשת מהאמת שהיהדות. זו חוויה שמי שנולד לתוך זה לא יחווה באותו אופן, אז לפחות את נותנת לנו את הטעם הזה בסיפור שלך...
תודה אהובה.שמחה שהתרגשת איתי.אם_שמחה_הללויה
מהממת. איזה כיף לקרוא!המקורית
אוהבת סיפורי תשובה.
יש ככ הרבה עוצמות בשינוי הזה
אחד הדברים שהכי צרובים אצלי בתהליך ועזרו לי, היה פרט קטן וכביכול שולי בסיפור של מישהי מיוחדת מאוד שהשם זימן לי לשמוע.
תודה על השיתוף ❤️ מחכה להמשך יקרה
כן זה פשוט מדהים איך ה' מכוון את הדבריםאם_שמחה_הללויה
איך פוגשים אנשים שמדויקים לך ושומעים דברים שמדויקים לך.
וואו, מרגש ממש!אמא טובה---דיה!

איזה אומץ זה לשנות את כל החיים!!

את גורמת לי כ"כ לשמוח שנולדתי דתייה ושלא הייתי צריכה לעבור את המסע הזה...

תודה רבה! מחכה להמשך...

איזה כיף לי ששימחתי יהודיה♡אם_שמחה_הללויה
ואת באמת צריכה לשמוח בזה. אומנם הכל לטובה והכל מדויק ולחזור בתשובה זאת זכות, אבל אני שמחה שהבנות שלי נולדו לבית שומר תורה ומצוות!
מרגש ממש. מחכה להמשךיערת דבש


יגיע. תודה רבה!!אם_שמחה_הללויה
מעניין ממש❤️תהילה 3>
פרק ג'אם_שמחה_הללויה
ממה מתחילה התשובה שלי?

מהודיה. הודיה גדולה. הכרת טוב ענקיסטית לבורא עולם.
מפל מים טהורים שוטף אותי ממלא אותי בהודיה עמוקה.
פתאום שום דבר לא ברור מאליו.
בבוקר צריך להודות שקמתי,
לזכור לברך ולהודות לה' על התפוח שאכלתי,
אחרי סעודה לברך ברכה ארוכה שכולה הודיה אחת גדולה,
אחרי שמתפנה בשירותים להודות שהכל שם עובד כמו שצריך,
בחגים, שבתות להודות להלל ושוב פעם להודות,
וכמה אני צריכה להודות לאנשים הקרובים על כל מה שעושים עבורי.
פתאום הראייה שלי משתנה, מתבהרת, אני רואה המון טוב. רואה ורוד.

לפעמים גם היום ההרגשה הזאת קופצת לביקור.
אבל לרוב היא לא ספונטנית.
היום אני צריכה לעבוד קשה בשביל לייצר את ההכרת הטוב שבי, להזכיר לעצמי את כל הטוב שיש לי, היום לברך אפילו ברכה אחד בכוונה זה הישג גדול עבורי. אני יודעת שלראות את הטוב באנשים סביבי ובעיקר בי, בבעלי,  בילדים, צריכה להיות עבודת חיי, עבודה יומיומית.
בורא עולם נוכח כל רגע בחיי, גם בלי "אורות גבוהים", אני יודעת שהוא פשוט כאן. מלווה אותי, צופה מרחוק כמו אבא על ילדה שרק למדה ללכת.
רוצה שאתאמץ, אחפש, אבקש שהוא יתן לי עוד מרווח קטן לנשימה.

איזה מדהים זה!מתואמת
גם תחושת האור הסוחפת הזו שתיארת, וגם תחושת הנוכחות הפשוטה והיומיומית כיום...
שתיהן מיוחדות ונעלות, והלוואי שנזכה להן! (גם בלי סיפור חזרה בתשובה "אמיתי"...)
אמןן!לגמרי, אפילו בהסתרה הוא פשוט תמיד שם.אם_שמחה_הללויה
את אישיות מיוחדתלמה לא123

כולך אור

שתזכי תמיד לטוב מתוק

הוא כולו אור, אני רק מחכה שיאיר ליאם_שמחה_הללויה
אמן גם לך חיים טובים ומתוקים מלאי אמונה
וואוו. אין מילים!אחתפלוס
איזה סיפור מיוחד.
התרגשתי ממש!
תודה ששיתפת אותנו
תודה לך אהובה שקוראתאם_שמחה_הללויה
מדהימה!מכחול
תודה רבה ששיתפת!
באהבה♡תודה שקראת!אם_שמחה_הללויה
תודה על התיוג!נעמי_
מעניין מאד - ההרגשה של הכרת הטוב התחילה עוד לפני ההכרה במי שצריך להודות לו? מין הכרת טובה ליקום?
ההכרת הטוב חיזקה עוד יותר את האמונהאם_שמחה_הללויה
וגם עכשיו כשאני מרגישה רחוקה תמיד ההכרת הטוב מקרבת אותי
מיוחד!!!אם מאושרת
מדהים ההכרת הטוב שלך, והמודעות שלך לשוני בין ההתחלה לעכשיו והרצון להרגשה הזו.
את מיוחדת💞
תודה אהובה. שנזכה להיות בהכרת הטוב תמיד!אם_שמחה_הללויה
מהממת אחתאורוש3
פשוט מרגש.
תודה אורוש♡אם_שמחה_הללויה
וואו אהובה תודה על השיתוף הזה!!!💓💓אמא לאוצר❤
מהמם מרגש ונותן כוח
מחכה שתמשיכי..
ואשמח להצטרף לתיוגים♥️
בשמחה! תודה לך על התגובה!אם_שמחה_הללויה
סיפור תשובה (פרק ד')אם_שמחה_הללויה
נרשמתי לאתר הכרוית שליש גן עדן.
בעמוד שלי רשמתי שאני שומרת נגיעה. תקשיבו זה אחלה סלקציה שבעולם. כל מי שלא רציני לא מתקרב או ישר מתגלה כלא רציני.

פתחתי, סגרתי, הקפאתי את החשבון, אחרי הפסקה שוב פתחתי. הרגיש שכבר אני עוברת על אותם פרופילים. כל העניין של הדייטים שבהתחלה היה כיף התחיל להיות די מעיק.
בפנים לא התייאשתי, ידעתי שאני רוצה להכיר את בעלי ואני לא רואה דרך אחרת להכיר אותו.

עכשיו תשמעו קטע מצחיק, למאות שאז זה לא הצחיק אותי בכלל.יש לי אמא פולניה שתהיה בריאה. כל פגישה זה תחקיר, מי המיועד,בן כמה, במה הוא עובד ומה העדה שלו. עכשיו כשאני אמא ל3 בנות גם מובנת לי הדאגה, אבל אז זה לא היה פשוט בכלל, הרבה פעמים הייתי ממציאה תירוץ כדי להמנע מחקירות.

אומרים כשבן אדם מתייאש הוא מתחיל לדבר עם עצמו או יותר נכון לצעוק. משהו כמו: למה???" או " בשביל מההה??"
בן אדם באמת מדבר עם עצמו?
או שהוא מדבר עם החלק האלוקי שבו?
"כשאלוהים רוצה שמישהו יחפש אותו, הוא דוחה לו את השידוך. זה הכול." (אילן הייטנר)
זה מה שקרה גם לי.
מצאתי לי מקום קבוע ליד חורשת עצים שהייתי יושבת ושופכת את מה שעל ליבי.
גם הייתה לי שעה קבועה, שעת בין הערביים, כשהשמש נעלמת לה באופק. ואני מתבוננת בכל היופי הזה ומדברת איתו. הדיבור היה מרגיע אותי מאוד וגם ההתבוננות בטבע.
זה היה מיוחד מאוד, הזמן הזה. אחרי השעה הזאת של התבודדות הטבע היה נראה לי באור אחר.גם ההמתנה הייתה כבר נסבלת יותר. קיבלתי משהו שהולך איתי עד היום. עבודה פנימית. בטחון עצמי. ובעיקר ההבנה שכל נסיון שבעולם זה רק היקף עבודה פנימית שאנחנו צריכים לעשות.

אבל ללא ספק להסתובב בעולם בלי נשמה שתשלים זה אחד הנסיונות הקשים.
לפעמים באה לי בחלום ההרגשה הזאת שצריך להרשים, שצריך לחפש ולשאול את עצמך "אולי זה זה".... ואז אני מתעוררת ורואה אותו שוכב לצידי ושרק שני ראשים של הבנות המתוקות שלנו מפרידים בינינו. ואני מאושרת שאני כבר לא צריכה לחפש, כי יש לי את האחד שרק אותו אני רוצה להרשים ולהיות נאמנה לו.

המשך של סיפור תשובה ו*איך הכרנו?* בפרק הבא...
מתייגת את מי שזוכרת..@אורוש3
@רויטל. @קמה ש.@נעמי_ @המקורית@מתואמת@מכחול@אחתפלוס


איזה מרגשלמה לא123

את כותבת מדהים

מחכה בקוצר רוח להמשך.....

תודה מאמוש♡יגיע!!אם_שמחה_הללויה
מהממת! אני לומדת ממך הרבה!מכחול
באמת? תודה להשם. אני רק צינור שלו.אם_שמחה_הללויה
וואו, מדהימה...מתואמת
איך את כותבת מיוחד! וכמה תובנות מיוחדות את מעניקה לנו...
תודה!
שמחה שהתחברת ותודה לך על התגובהאם_שמחה_הללויה
מרגשת לגמריאחתפלוס
במיוחד סיפור ההתבודדות.
את משאירה אותנו במתח. חחח
תודה רבה♡אם_שמחה_הללויה
ועניין ההתבודדות זה כל כך אישי,אבל אני שמחה שאזרתי אומץ לשתף.
בוקר טוב! מרגשיהלומה..
מצד אחד גרמת לי לחשוב על אחותי שעוד לא התחתנה.. מתפללת בשבילה שה' ישלח לה את הזיווג שלה . זה כ"כ קשה ככה לבד...
ואיזה כיף להסתכל עליהם ישנים ולשמוח בחלקך! להיות באושר פנימי כזה שזה הוא.. זה שחיכית לו .. וזכית בו.. מוכר ממש🥰
אהבתי מאוד! מחכה לפרק הבא!!!
אמן שאחותך תזכה בקרוב לזיווג משורש נשמתה!אם_שמחה_הללויה
ההמתנה כל כך קשה! אבל הכל מדויק!
יפה מאדנעמי_
וואו איזה סיפר אם_שמחהבהשתדלותי
מרגש לשמוע איזה תהליך עברת...
וגורם שוב להתחבר לעולם המובן מאליו שגדלתי בו

תודה על השיתוף!
מחכה לפרקים הבאים
שמחה שזה גורם לך להעריך את המקום שבו גדלת!!אם_שמחה_הללויה
גם אני מעריכהלמה לא123

ויחד עם זאת קצת מקנאה בטוהר הזה בהתרגשות מכל דבר חדש

בכמיהה, בלראות את הכל לא כמובן מאליו

וואו, נראה לי מרגש ברמות

קשה לחוות את זה כשאת גדלה לתוך זה, זו עבודה בפני עצמה

מבינה את הנקודה שאת מדברת עליהאם_שמחה_הללויה
זאת באמת עבודה כשאת לא סחרת ונולדת לתוך זה.שה' יתן לכולנו התחדשות ושמחה בעבודת השם יומיום!
פרק ה'אם_שמחה_הללויה
אמא שלי מתחתנת! פרק ב' כדת משה וישראל.
כן, כן, עם חופה וכוס שתישבר. אפילו יקנו שתי כוסות כדי להתאמן קודם בבית שאכן זה נשבר.
שמח לי בלב ונראה לי אני מתלהבת אפילו יותר ממנה.
אשתחרר מוקדם יותר היום מלימודים בהדסה כי "אמא שלי מתחתנת!!!!!".

כמה ימים קודם לכן הסתובבנו לחפש לה שמלה למאורע. לא מצאנו, אבל לפחות זה קירב בינינו אחרי תקופה של ריחוק בגלל ה*חזרה בתשובה* שלי. בדרך ברכבת קלה בירושלים היא אמרה לי: "השתנה לך המבט".
שאלתי: "מה השתנה?"
והיא אמרה: "נהיה צלול יותר".
ופעם ראשונה שראיתי הערכה בעיניים שלה בכל התקופה המאתגרת הזאת בינינו.

הייתה חתונה קטנה ואינטימית ברבנות. צנועה כמו אמא שלי. אמא הייתה בשמלת אפור טורקיז מושלמת שהתאימה לעיניים הירוקות שלה. את השמלה הזאת היא תשים גם לחתונה שלי כמה חודשים אחרי.
בזמן החופה סבתא שלי לוחשת לי :"אני נותנת את הברכה שלי."
ואח"כ אמא שלי אחרי חופה שלה מברכת אותי : "שתזכי להתחתן עם בן אדם טוב".

****

ליאור, מה את אומרת עליו?
מראה לחברה שלי תמונה של מישהו מאתר הכרויות "שליש גן עדן". היא מדפדפת, רואה בחור שזוף עם עיניים ירוקות ומדי מכב"י נתניה בצהוב זוהר.
ליאור: יש לו עיניים טובות. לא בדיוק הסגנון שלך. אבל תנסי, מה אכפת לך.
נכון, באמת לא בדיוק הסגנון.
וגם גר רחוק.
אבל מצד שני,  כבר היית מוכנה לתת סיכוי למישהו מכפר סבא. מה זה כבר משנה בית שמש-כפר סבא או בית שמש-נתניה?
מקלידה את המספר שלי.
אנחנו מדברים בטלפון. מסתבר ששנינו לא אנשים של דיבורים, אלא של מעשים
. קובעים להפגש באמצע, בתל אביב.

מה אני מרגישה? מרגישה בעיקר באסה שצריך לנסוע כל כך רחוק. קבענו להפגש בערב ומסיימת לימודים בירושלים בצהריים, אחר כך נסיעה משם לבית שמש להתארגן ואז שוב נסיעה ברכבת לתל אביב. בטח גם לא אספיק לאכול, אבוא לדייט מורעבת.
אבל יאללה השתדלות.

המשך יבוא....

a href='/forum/user/150623'>@אורוש3
@רויטל. @קמה ש.@נעמי_ @המקורית@מתואמת@מכחול@אחתפלוס


כל פרק שלך שאני קוראתהמקורית
מחזיר אותי לסיפור האישי שלי.. ומזכיר לי בפרטי פרטים את קרבת השם שזכיתי אליה, ואני ב"ה זוכה להרגיש, עד היום.
בסטטוס הנוכחי כבר פחות יוצא לשמוע או לקרוא על סיפורי תשובה של אחרים, בטח לא לפרטי פרטים, וזה ככ מחזק.
תודה ❤️
מסקרנת..למה לא123


תודה יקרה ❤️המקורית
לא בטוחה שאוכל לכתוב פה מפאת האאןטינג המטורף אבל מאמינה שיבוא יום וזה ייצא איכשהו. לאנשהו.
אני מאוד מאמינה בזה שהסיפורים האלה ממלאים בתקווה ובאמונה ונותנים כח לאחרות. כך היה איתי בכל מקרה.
וללא התמונה השלמה - לא אוכל להעביר את רוח הדברים, את החוויות, התהפכות והטלטלות, הרגשות הסותרים, הנביעה, ההתלבטויות, הבחירה.. זה פשוט יהיה חסר
מבינה על מה את מדברתאם_שמחה_הללויה
גם אצלי יש דברים שאני בוחרת לא לשתף ולהשאיר לעצמי (אבל הכתיבה מרפאת ומרגשת אפילו אם כת כותבת רק לעצמך)
אני גם אוהבת במיוחד סיפורי תשובהאם_שמחה_הללויה
תמיד בעלון הידברות אם יש בעלי מלג כליהם ואני קוראת בשקיקה. וגם פעם היה לי ספר של נועה ירון דיין "מקימי" שזה סיפור תשובה , אבל הבאתי למישהי לקרוא ולא החזירה לי..
דווקא למקימי פחות התחברתיהמקורית
זה היה מעובד לי מדי
אני אוהבת לשמוע בגוף ראשון, לא מעובד, ובעיקר - בלייב אם ניתן 🙃
ההבעות הנזכרות, המספרות, חשובות לא פחות מהתוכן. אבל בעיקר הסיפור בגוף ראשון. אין לזה תחליף בעיניי.
אבל זה פחות בנמצא
את מתכוונת לסדרה או לספר?אם_שמחה_הללויה
לסדרה גם בכלל לא התחברתי.
גם וגם האמתהמקורית
יש עכשיו באתר הידברות סדרת ראיונות עם חוזרים בתשובאחתפלוס
וואו, את כותבת כל כך מדהים ומרתק!מתואמת
ואיך את מתארת בנגיעות רגישות כל כך את הקשרים, את הלבטים, את כל השינויים...
מרתקת ומדהימה שאת!
תודה אהובה !אם_שמחה_הללויה
התקופה אז הייתה מטורפת ועמוסה רגשית, איזה כיף שהרגשות עכשיו התאזנו ואפשר לכתוב הכל דרך מבט אחר.
כתיבה ממבט מרוחק היא באמת אחרת לגמרי...מתואמת
כותבת מהמםלמה לא123

ושוב מחכה להמשך....

תודה!! ויגיע בעזרת השםאם_שמחה_הללויה
תודה על התיוגאחתפלוס
איזה כיף לקרוא אותך.
אבל את משאירה אותנו במתח. חחח
חחחחח מתח זה טוב!!אם_שמחה_הללויה
תודה!מכחול
מחכה להמשך 😘
תודה לך!♡♡אם_שמחה_הללויה
עוד לא הגבתי לך אבל אני קוראת בשקיקה!!לפניו ברננה!
זה פשוט מדהים
ואת כותבת מהמם
ולא הוגן שאת משאירה ככה באמצע המתח 🥰
איזה כיף לי שאת קוראת!אם_שמחה_הללויה
וההמשך יגיע בקרוב בעזרת השם.
ריגשת!!!אם מאושרת

מחכה להמשך...

תודה ויגיע בעזרת ה'!אם_שמחה_הללויה
ממש כותבת מרתקתהילה 3>
איזה יופי 😌
איזה כיף! תודה לך!אם_שמחה_הללויה
איזה מרתק!!בתנועה מתמדת
איכשהו פספסתי את הפרקים הקודמים, מגיבה לי כדי לא לפספס את ההמשך. מחכה בקוצר רוח🥰
תודה רבה♡♡♡אם_שמחה_הללויה
יאא פספסתי אז היו לי שניים יחד. תודה על השיתוף יקראורוש3
ממש נעים בלב לקרא
תודה לך על זה שקראת!אם_שמחה_הללויה
פרק ו'אם_שמחה_הללויה
תמרה.

תמרה תמיד נמצאת שם עם הפיג'מה והכובע צמר גם בקיץ, מחייכת לכולם עם החיוך ללא שיניים שלה ומבקשת שיקנו לה אוכל.
בתור חילונית הייתי פשוט עוברת.
אבל עכשיו אני *חוזרת בתשובה*.
כשאת רק בתחילת תשובה אז אין לך איזונים.
הפעם, החסד השתלט על השכל ואני עומדת בתחנה ונותנת לה 50 שקלים אחרונים בארנק, כשיש לי עוד נסיעה ויום שלם מחוץ לבית ואני סטודנטית.
השכנה רואה אותי באה להביא לה ואומרת: "את רצינית? 50 שקלים?! זה המון!"
"אין לי כסף קטן, אולי היא תחזיר לי."
"באמת נראה לך שהיא תחזיר לך את העודף?
עזבי זאתי סתם עושה את עצמה מסכנה, בטח הארנק שלה מלא בשטרות."
כל הדיון הזה מתרחש מול עיניה של תמרה, כשהיד שלי מושטת אליה.
אני מחזירה את היד ובסוף לא נותנת לה. הלב שלי דופק חזק מול העיניים הגדולות שלה.
"מצטערת, זה הכסף האחרון שלי, אני צריכה אותו". אני שמה את הכסף בתיק.
תמרה הולכת לבקש ממישהו אחר ואני עולה על אוטובוס עם אבן בלב.
מאז ייסורי מצפון שלי לא עוזבים אותי.
יום שישי אני מחפשת אותה. שמחה למצוא אותה שוב, קניתי לה עוגה במיוחד.

מאז כל פעם פוגשת אותה. היא תופסת אותי כשאני בדיוק ממהרת.
לפעמים היא דווקא נמצאת במצב רוח טוב ושרה. הכי הרבה היא אוהבת לספר על הורים שלה שנהרגו בתאונה ואיך היא מתגעגעת אליהם ובטוחה שיום אחד הם יחזרו. אני מסתכלת עליה, ילדה בגוף שלא אישה מבוגרת. בעיניים העגולות שלה אני רואה שהיא באמת מאמינה לזה.
לפעמים היא סתם תופסת אותי לשיחה, לפעמים מבקשת ממני לקנות לה לאכול,
ויש לה מלא בקשות,
שיהיה רך (אין לה שיניים) ולא חריף (כואבת לה הבטן)
ולפעמים חסר לה משהו ואני צריכה לחזור לקחת לה.
באותו רגע בא לי פשוט להתעצבן עליה וללכת.
אבל אני מחליטה לעשות את החסד עד הסוף.
ואני מביאה לה בדיוק את מה שהיא צריכה, בלי לחכות לתודה ממנה.

כל זה קורה בתקופה שאני ממתינה לזיווג שלי ומרגישה די מסכנה בלי החצי שישלים איתי.
למען האמת, דאגה למישהו מסכן יותר ממך מגמדת את המסכנות שלך. אתה מחליף את מתג ה"דאגה" למתג ה"נתינה" וגם בדרך חוטף איזה כמה זכויות.
שמתי לב שבכלל כל דבר שיסיט את התשומת לב שלך מעצמך תמיד עוזר במצבים קשים בחיים.
אנשים הכי מסכנים, עצובים, אנשים שנשברו, הם אלה שהתרכזו רק בעצמם ובקושי שלהם.
אז דאגה לתמרה, ההתבודדות וחוג תפירה מחזיקים אותי על הגל.

לפני החתונה סיפרתי לה שהתארסתי.
אמרתי לה שבעלי לעתיד פרסי. הסתבר שגם היא פרסייה והיא שרה לי שיר בפרסית "אוי אנר אנר".
בשנים הראשונות שאהיה נשואה כל פעם שנגיע לבית הוריי אעיף מבט לראות אם תמרה שם.
אבל תעלומה, מאז שהתחתנתי לא ראיתי אותה במקום הרגיל שלה יותר.

המשך יבוא...



a href='/forum/user/150623'>@אורוש3
@רויטל. @קמה ש.@נעמי_ @המקורית@מתואמת@מכחול@אחתפלוס






וואו, נשמע ממש כמו סיפור ממיטב הספרים!מתואמת
מדהים שעברת את זה באמת!
ומדהים ששמת לב לזה - אליה, למסרים שלמדת, לסמליות שבזה...
ומדהים איך שכתבת את זה! את באמת כותבת מדהים!
מאחלת לך ולנו שתוציאי לאור בספר את סיפורך המדהים ♥️
תודה!! שימחת אותי♡אם_שמחה_הללויה
איך את תמיד מפרטת ומשקיעה בתגובות שלך!
♥️ הסיפורים שלך שווים השקעה בתגובות!מתואמת
מרתק!אורוש3
♥︎♥︎♥︎אם_שמחה_הללויה
בהחלט מעניין לקרוא =)נעמי_


תודה, איזה כיף!אם_שמחה_הללויה
מקסיםתהילה 3>
תודה שאת משתפת
בשמחה♡ תודה לך על התגובהאם_שמחה_הללויה
תודה רבה! את כל כך מיוחדת!מכחול
תודה מיכחולוש גם את נדירה!אם_שמחה_הללויה
וואוו. איזה תובנות. תודה עליהןאחתפלוס
הסיפור מרתק והכתיבה שלך מאלפת
תודה לך על הפידבק♡אם_שמחה_הללויה
פרק ז'. הדייט הראשון.אם_שמחה_הללויה
פרק ז'.
הדייט הראשון.

ערב קיצי אנחנו יושבים בבית קפה תל אביבי ואני מזמינה לאכול רביולי חם. אין לי איזה פרפרים מטורפים בבטן, אבל יש לי הרגשה של נינוחות ורוגע, הרגשה שהגעתי הביתה.
מדברים כמו חברים טובים.
מדברים על דברים שהכי חשובים לנו.
על זה שאישה צריכה להיות נשית וגבר גברי ואיך אנחנו רואים את זה בא לידי ביטוי ושהעולם איבד את זה.
מדברים על הרצונות שלנו להתחזק, הוא בלקבוע עתים לתורה ואני בצניעות.
"מה הכי חשוב לך בחיים?" אני שואלת אותו. באתי מוכנה עם השאלות.
הוא :" הדבר הכי חשוב לי זה משפחה שלי. אני אעשה הכל שלמשפחה שלי יהיה טוב."
סופסוף אני שומעת את המילים שרציתי לשמור מגבר. שיש לו רצון לקחת אחריות ולא רק התברבות במה הוא ובמה הוא עושה.

יושבים ומדברים, השיחה זורמת, עד שאני שמה לב לשעה.
"ואוו!!! הרכבת האחרונה שלי!!חייבת לזוז כדי להספיק לרכבת".
"אני אקח אותך לחתנת רכבת".
"בסדר."
טס בטיל עם הkia שלו, יש אוטו מקדימה שמעכב אותנו , ואז במפתיע הערס הנתנייתי יוצא ממנו: "מה קורה, יה' בויה??תתקדם!!"
בהמשך אכיר עוד מילים מהסלוגן הנתנייתי כמו דאווינים, סחאלה וכו'...ואכיר אותו, איך העדינות והאסרטיביות מעורבבות אצלו ויוצרות קוקטייל מגניב.
בסוף מגיעים לתחנת רכבת. איחרתי בדקה לרכבת האחרונה.
"אולי תיקח אותי לתחנה מרכזית, אסע באוטובוס?"
הגענו לתחנה מרכזית.
הוא מסתכל עליי.
"אני לא משחרר אותך, תראי איזה יצורים מסתובבים כאן. אני לוקח אותך עד בית שמש."

האם חשבתה באותו רגע שיהיו לך עוד הרבה נסיעות נתניה בית שמש נתניה?
שאחרי יום עבודה בהרצליה תצתרך להתקלח במקלחות של החוף כדי להגיע אליי רענן?
שתתחתן איתי ובמבצע 1+3 תקבל עוד 3 נשים קטנות?

מודה, גם אני לא חשבתי.

המשך יבוא ;)
href='/forum/user/150623'>@אורוש3
@רויטל. @קמה ש.@נעמי_ @המקורית@מתואמת@מכחול@אחתפלוס
איזה סיפור מתוק!מכחול
תודה♥︎♥︎אם_שמחה_הללויה
וואו וואו!!!!אמא לאוצר❤
מרתק
ומתוק
תודה שאת משתפת אותנו!!
❤️
תודה לך על התגובה♥︎אם_שמחה_הללויה
וואו וואו!!! קראתי עכשיו הכלנגמרו לי השמות
איזו מדהימה את @אם_שמחה_הללויה!!!

מרגשת
ונוגעת כ"כ
בכנות שלך, בפשטות ובטוהר הנפש והמידות שלך! פשוט וואו!
ואיזה כשרון כתיבה מקסים יש לך!!!
ממש התרחב הלב לקרוא אותך ולקרוא אתכם ואת הזוגיות והאהבה שלכם ככה מראשיתה.
איזה מרגש זה ❤️

תודה ששיתפת ❤️
תודה מאמוש חיממת את הלב עם התגובהאם_שמחה_הללויה
ותודה שאתן כאן איתי לשמוע אותי ולחיות את הסיפור מחדש
איזה כיף לקרוא פרקים ברצף!מיוחדותאינסופית
מדהים.
את מוכשרת וממש כיף לקרוא אותך
מחכה להמשך
איזה כיף שנהנית! תודה על התגובהאם_שמחה_הללויה
ותודה לה' הכל ממנו
איך את כותבת מדהים! (אני שוב ושוב אחזור על זה)מתואמת
אהבתי את הסיום של הפרק
כמו מישהו מלמעלה שמדבר אליו... כמו סופר יודע כול שפונה ישירות לגיבוריו...
תמיד אוהבת את התגובות שלךאם_שמחה_הללויה
יש לך יכולת נפלאה להרגיש את המסרים
יואוו איך פיספסתי את הסדרה המעולה הזוחובזה
אבל הרווחתי לקרוא הכל בבת אחת
כתבת מקסים ממש
ואיזה סיפור מרגש ומיוחד
אשמח גם לציוד בפרק הבא🙃🙃
מרגש!חדשהפה!
אהבתי את כל הפרקים ובמיוחד את האחרון!
מחכה כמובן לבאים
מעניין אותי אם בעלך קרא? מה דעתו?
חחח הוא צחק ואמר שאני מגלה סודות מדינהאם_שמחה_הללויה
ואמרתי שלא את כל הסודות אני מגלה חחח
אבל סך הכל מבסוט שאני כותבת כי יודע שזה עושה לי טוב
שמחה שאהבתאם_שמחה_הללויה
ובעזרת השם!
איזה כיף!!ורד הבר
את כותבת מהמם!
ואחרי כמה זמן שנעדרתי מכאן, הרווחתי את כל הפרקים ברצף...
תודה על השיתוף!
חחח איזה כיףאם_שמחה_הללויה
תודה לך על התגובה♡♡♡
מהמם 🥰מחי
מחכה להמשך!
תודה מאמוש♡יגיע בעזרת השםאם_שמחה_הללויה
את כותבת מהמם!!! כישרון ממש!אוהבת את השבת
מהממת ומחזקת!!!
תמשיכי אנחנו מחכות 🥰
תודה להשם . הכל ממנו יתברך♡אם_שמחה_הללויה
המשך יגיע בעזרת ה'♡
מדהימה!נוניש
תודה מאמוש♡אם_שמחה_הללויה
אויש זה נוגע ללב ומתוק. אוהבת את הכתיבה שלךאורוש3
תודה אורוש♡שמחה שאהבתאם_שמחה_הללויה
וואו!! את אישה מיוחדת!!ברכה 1
איזה סיפור! ואת כותבת כ"כ יפה!
בעדינות, באמיתיות, בחן..
תודה רבה על זה!!
מחכה ממש להמשך!
(עכשיו קראתי הכל ברצף...)
תודה לך על התגובהאם_שמחה_הללויה
ותודה לה' הכל ממנו♥︎
סיפור מיוחד ומתוק..♥️♥️פרח לשימוח🌷
תודה לך שקראת את הסיפור שלי♥︎אם_שמחה_הללויה
עכשיו קוראת ברצף...מאוהבת בילדי

ואיזה מזל שלא חיכיתי כל פעם.. 

את כותבת מרתק ומרגש!!

ואשמח אם תתייגי אותי...

 

אהבתי במיוחד את השורה בסוף.

תודה אהובהאם_שמחה_הללויה
בשמחה♡♡♡
מהמם!!! מחכה להמשך בקוצר רוח.אחתפלוס
תודה!אם_שמחה_הללויה
והמשך יגיע בעזרת השם;)
וואי מרתקת!!אביול
אין לי מושג איך פספסתי את זה עד עכשיו, אבל עכשיו קראתי הכל ביחד... מרתק ממש, אשרייך!
חח איזה כיף אם_שמחה_הללויה
אפילן אני לא קראתי את הכל ברצף חחח
פרק ח'אם_שמחה_הללויה
יש רגעים שבן אדם ממש רואה את הנשמה של הבן אדם שנמצא מולו.
אמא שרואה את התינוק שלה, שזה עתה נולד, רואה בו רק טוב, רואה את הנשמה שלו.
וזה נחרט בלב שלה לנצח ועוזר לה לסבול את כל התעלולים, כי היא יודעת, בפנים הילד הזה כולו טוב, גם אם הילד כבר בן 40.
אותו דבר קורה כשאנחנו מתאהבים.
אנחנו רואים את הבן אדם באור חיובי, רואים את כל הפוטנציטל הטמון בנשמה שלו.
וזה לא שקר, זו לא "אהבה עיוורת". באמת כל החלקים הטובים שאנחנו רואים בבן אדם קיימים בו.
רק אחר כך מתווסף לאהבה שלנו גם הרבה אינטרסים, אגו וכבר קשה לנו לראות את הטוב.
עם הזמן הטוב נהיה מעורפל יותר וכבר לא כל כך ברור כמו בהתחלה.

עם כל הרגישות שיש בי, אם תשאלו את חברותיי הקרובות הן יגידו: "מאשה (אני) בחורה שכלית". "תמיד היית השכל שבחבורה".
גם ההחלטה שלי להתחתן הייתה החלטה שכלית, ברורה. אולי גם בגלל ששמרנו נגיעה, הרגשתי שלמרות המציאת חן שהייתה,שום דבר לא "משחד" אותי, אני מצליחה לחשוב בבהירות.
שואלת אותו שאלות מהותיות,
מתבוננת על היחס שלו להורים שלו, להורים שלי, לאחים, לאחיות או אפילו למלצרים בבית קפה.
ואפילו כותבת לעצמי רשימה ובה את כל היתרונות שלו מול החסרונות.

אנחנו יושבים על הדשא ואני רואה איך השמש שוקעת דרך עיניו הירוקות.
אני מסתכלת בעיניים שלו ורואה את הטוב שבו.
באותו רגע אני מקבלת החלטה שאני בוחרת את הבן אדם הזה לבעלי, לאבא לילדים שלי. שגם אם יש חסרונות שידועים או חסרונות שיגלה, גם אם יהיו קשיים בדרך, אני בוחרת את הבן אדם הזה.
את היתרונות אני מחליטה להשאיר ואת החסרונות לקרוע מהדף.

זוגיות זאת עבודה יומיומית.
ויש ימים שמטרדות הזמן, קשה לאהוב.
ואז אני מכריחה את עצמי לכתוב תודה על  הדברים היומיומיים שבעלי עושה עבורי. יש לי אפילו תיקיית תודות.
ואז גם הרשימה של כל הטוב שראיתי, ברגעים שהתאהבתי, עולה...ואני מתאהבת מחדש באותו בחור עם עיניים ירוקות צוחקות.


/>href='/forum/user/150623'>@אורוש3
@רויטל. @קמה ש.@נעמי_ @המקורית@מתואמת@מכחול@אחתפלוס@ברכה 1
@אביול
סליחה אם שכחתח לתייג מישהי שביקשה
ישר כוח מהמם.רויטל.


תודה רויטל. תמיד כיף לשמוע ממך!!אם_שמחה_הללויה
וואו, איזו תובנה מדהימה כתבת בהתחלה!מתואמת
ותיארת כרגיל כל כך קסום את הקשר שלכם, ואת השילוב של העבר וההווה...
(באמת קוראים לך מאשה? 🤭🙈)
חחחח המשפחה שלי והחברות שלי קוראות לי ככהאם_שמחה_הללויה
יאללה כבר אין לי מה להסתיר. אתן יודעות עליי הכל!!
מתואמת
את מידת הנעליים שלך אנחנו עוד לא יודעות
36.זהו לא נשארו סודות.אם_שמחה_הללויה
😅מתואמת
(את קטנטונת!)
תובנה מיוחדת.תודה!!אחתפלוס
את מהממת וכותבת מדהים כרגיל
תודה אהובתי♡ ותודה להשםאם_שמחה_הללויה
איזה יופי של סיפור. מהממת!!המקורית
תודה מקוריתוש♡אם_שמחה_הללויה
אהבתי ממש את התקיית תודות💘פרח לשימוח🌷
כן, האמת, זה עוזר מאוד לראות את האור!!אם_שמחה_הללויה
מרגשתיערת דבש

יישר כוח

ובעלך זכה בך!

חחח מתוקה! תודה!אם_שמחה_הללויה
שה' תמיד יהיה איתנו ובינינו.
שתזכי תמיד לראות את בעלך בעיניים אלונעמי_
תזכורת לכולנו לאמץ את הראייה הזאת תמיד!
זה עבודה,לא פשוט לפעמים. הלוואי!!!!אם_שמחה_הללויה
וואו איזה יופי! ממש נחת רוח לקרוא אותך!נגמרו לי השמות

ממש חייכתי מבפנים

אשריכם ואשרייך, התיאור שלך את הקשר והחיבור הנשמתי והעמוק בינך לבין בעלך פשוט מרגש כ"כ כ"כ ומיוחד כ"כ כ"כ.

שתזכו רק לטוב תמיד ובמיוחד מתוך המקום הכה מיוחד הזה ביניכם

אמן ואמן!!לכל עם ישראל.אם_שמחה_הללויה
תמיד התגובות שלך מחממות את ליבי♡
מדהימה!!! מרגשת ממש.תודה על התובנה החשובה ❤️לפניו ברננה!
תודה לך! שמחה שהתחברת♥︎אם_שמחה_הללויה
וואו אהבתי ממש!!!♡אורי$
נהניתי מהכתיבה שלך😄יעל מהדרום
אני שמחה. תודה יעל!!אם_שמחה_הללויה
החופה. פרק אחרון חביב.אם_שמחה_הללויה
החופה. פרק אחרון חביב.

"אני לא מרגיש טוב" - אומר דוד שלי לבת דוד שלי.
"ואיי שלא תתאלף"- לחשה חברה הכי טובה שלי.

כל כך הרבה פעמים דמיינתי לעצמי איך אצעד בדרך לחופה, ידעתי ביוק איזה שיר יתנגן ברקע. אבל בסוף הדברים קורים מעבר לדמיון.
צעדתי בדרך לחופה מלווה באמא וחמותי ואוקיינוס של דמעות שטף אותי.
באותו רגע לא היה אכפת לי מה חושבים עליי ואיך אני נראית והאם האיפור שעבדו עליו שעות נמרח.
הרגשתי צורך לפרוק את המתח של כל התקופה ,האי הסכמות מהמשפחה שלי לגבי תאריך חתונה, הפחדים של אמא שלי לגבי הבדלי מנטליות של המשפחות שלנו ועוד כמה סיבות לדאגה (אמא, זאת אמא). זאת הייתה אחת התקופות המתוחות בחיים שלי. אח של אמא (הדוד האחד והיחיד שלי) עבר בזמן הזה משבר בנישואים ולא הגיע לחתונה וסבא וסבתא התבגרו תוך שנייה בתקופה הזאת מדאגה וגם אמא שלי דאגה לאח שלה והפנים שלה שידרו את זה. הקש ששבר את גב הגמל היה איזה קללה עסיסית שקרובת משפחה של בעלי פלטה דווקא עכשיו לאמא שלי ברוסית גם כי לא ידעה שזה קללה וגם כי "נכנס יין , יצא סוד", ברגע אחר הייתי צוחקת, אבל באותו רגע הכל צף וחנק בגרון.

האם נצליח בנישואים שלנו לגשר על כל הפערים שיש בין המשפחות שלנו?
האם אי פעם המחסום הזה שנוצר ביני לבין אמא עם הגיל ההתבגרות ושהתגבר עם חזרה בתשובה שלי, יישבר והקשר לא יהיה כל כך טעון ומכאיב בלב?

רגע חופה זה רגע קדוש שצריך לשמוח בו ואם כבר לבכות, אז לטובת הכלל ישראל.
ואני מחליטה לבכות על כל אלה שעוד לא זכו להתחתן וכל כך משתוקקים לזה, על חורבן הבית של המוני זוגות ועל חורבן בית מיקדשנו ועל צער השכינה ועל המחלוקת והפירוד שיש בעם שלנו, שגם אחרי כל מה שעברנו, אנחנו כל כך מפורדים. לבכות על הפירוד שבתוך המשפחות, על כל ההורים והילדים, החמות והכלות, שכל כך רחוקים אחד מהשני ואין ביניהם הבנה ושלום.
כשהייתי רווקה אמרתי לה'': "אני לא מצליחה לדמיין כמה צער הפירוד שלנו כעם עושה לך. ואני לא מצליחה להרגיש את הכאב על זה שאין בית המקדש והשכינה לא שורה בתוכנו והיא בגלות. אבל אני מרגישה צער על זה שאני רק חצי נשמה, תיקח את הצער הזה והתפילות האלה במקום, תיקח את הדמעות האלה כאילו אני בוכה על צער השכינה, שאנחנו לא מאוחדים.

עם עיניים מלאות דמעות אני מגיע ונעמדת ליד בעלי לעתיד. הוא משחק אותה cool, מחייך. מכסה את ההינומה. עוד לא מחזיקים בידיים, שומרים נגיעה.
אחרי הפורקן אני מרגישה לב רגוע ושמח.
מסתכלת על החיוך שלו והר גבוה יורד מכתפיי ואני מרגישה קלילות. הרגשה שלא משנה מה, הכל יהיה בסדר.
אני מרימה את הידיים לאות ניצחון.
מתחת לחופה אני עוצמת עיניים ומתענגת על אור נעים ומתוק של קדושה. תודה, תודה, תודה בורא עולם, בורא האדם.

****

מי אמר שלבני זוג צריך להיות הרבה במשותף?
אני ובעלי כל כך שונים.
המשפחות שלנו שונות,
הוא פרסי ואני רוסיה,
הילדות שונה לגמרי,
התחומי עניין שונים,
אני לא מבינה כלום בכדורגל
ובעלי לא מבין בדיוק מה כזה כיף בלרקוד.
אני לא הייתי שורדת יום בעבודה שלו וגם הוא כנראה בעבודה שלי.
הוא האש,
אני האדמה.
אני כמו נהר שזורם ללא הפסקה והוא כמו חומה שמגוננת עליי,
אני חסד ללא סוף והוא הדין לצד החסד.

אז מה בכל זאת יש לנו במשותף?
ששנינו דואגים אחד לשני.
אני דואגת לו והוא דואג לי. אני עושה בשבילו והוא עושה בשבילי.
וכל השאר כבר לא משנה.
אז אל תדאגי, אמא, "על כל הפשעים תכסה אהבה".
הרי הוא הגורל שלי, ואני הגורל שלו.
נכון, החיים מאתגרים לפעמים, יש עליות וירידות. אבל אין ייסורים ללא עוון. ומה שמגיע לי, מגיע לי, אבל איתו יותר בקלות.
החיים שלנו מאתגרים, אבל גם משעשעים.

הסוף.

@אורוש
@רויטל. @קמה ש.@נעמי_ @המקורית@מתואמת@מכחול@אחתפלוס@ברכה 1
@אביול
סליחה אם שכחתח לתייג מישהי שביקשה

מרגשת!!!!מאוהבת בילדי

היה שווה להכנס כדי לקרוא אותך!!

איזה צדיקה עם הכוונות שלך בחופה! אני ממש דומעת!!

 

שתמשיכו להיות אוהבים ונאהבים ותמשיכו לקדש שם שמיים!

תודה שקראת ואמן ואמן!!אם_שמחה_הללויה
וואו וואובית חדש
אם שמחה הללויה , תמיד אוהבת לקרוא אותך והפעם עלית על עצמך...

קראתי הכל ברצף. איזה אמונה איזה בטחון איזה מתיקות!!!

תודה רבה רבה!
תודה לך שקראתאם_שמחה_הללויה
ותודה לך על התגובה המתוקה שהשארת
מדהימהעוד תשובה
קראתי את כל הסיפור, את מתנסחת מדהים, אבל בעיקר כותבת כל כך עמוק ונוגע, מניחה זרקור בכזו עדינות על הרגשות שהיו ועל הקשר שלך עם בעלך ועם הקב"ה, וזה ממש נעים ומיוחד לקרוא.

תוגה רבה לך, יקרה
כל מילה^^^ריבוזום
תודה לכן שאתן כאן!אם_שמחה_הללויה
ואפשר לפתוח לכן ככה את הלב!♥︎
חיכיתי לפרק האחרון כדי להגיב 🙂קמה ש.
בס״ד

איזה מסלול מיוחד,
כמה חיפוש,
כמה השגחה פרטית,
כמה חיוביות, שמחה והודיה,
וכמה אומץ ומסירות נפש!!!

שתזכו תמיד להשכין שכינה בביתכם,
ושהאהבה שלכם רק תלך ותגדל תחיד 💕💕💕
אמן ואמןאם_שמחה_הללויה
קמוש יא' מרגשת!
💗💗💗קמה ש.
וואו! איזו מרגשת שאת!מתואמת
כתיבה כל כך סוחפת ונוגעת... ואיך הצלחת להפוך סיפור חתונה שהיה יכול להישמע מבאס ולא נעים - לכזה קדוש וטהור! מדהימה...
תודה שחלקת איתנו את חייך בכתיבתך המופלאה!
תודה לכן שקראתן והקשבתן לסיפור שליאם_שמחה_הללויה
ותודה לך על התגובה שחיממת את ליבי♥︎
יקרה ריגשת עד דמעותממשיכה לחלום
איזו נפש מיוחדת יש לך
שיהיו לכם חיים יפהפיים!
איזה איחול מהמם!אם_שמחה_הללויה
אמןן!! גם לכם!!
איזה מרגשת את!!לפניו ברננה!
איזה כוחות נפש נמצאים כאן
איזה אופטימיות וראיה של המציאות מלאה באמונה.
מזל טוב לכם!
אמנם זה קרה לפני כמה וכמה שנים. אבל את מתארת את זה כאילו זה היה הרגעוחוץ מזה אני מאחלת להמשך 🥰
כן אני ממש זוכרת את התחושותאם_שמחה_הללויה
וגם אוהבת להסתכל על התמונות. אלה היו רגעים מיוחדים.
וואו, מזל שקראתי רק עכשיולהתחיל מהתחלה
לא הייתי עומדת במתח
לא הייתי פה מלא זמן אז רק עכשיו נתקלתי בשרשור.
את כיתבת מדהים ומרתק והנקודה הסתכלות שלך על החיים כל כך מיוחדת.
תודה ששיתפת❤
תודה שקראת והקדשת מזמנך (זה היה ארוך)אם_שמחה_הללויה
ותודה שחיממת את הלב עם התגובה!
תודה תודה תודה תודהשלומית205
קראתי ככה הכל ברצף.
את מהממת ומרגשת ומחזקת.
תודה על זה!
תודה לך על התגובה!! שימחת אותי שחיזק אותך!אם_שמחה_הללויה
מקסים!מכחול
מאחלת לך שכל הפרקים הבאים בסיפור יהיו המשך הולם לפרקים המדהימים שכתבת לנו!
אמן!!!♥︎אם_שמחה_הללויה
ונכון, זה לא הסוף, זאת רק ההתחלה
איזה כיף היה לקרוא אותךמיוחדותאינסופית
את כותבת כל כך נוגע.
מאחלת לכם את כל הטוב.

אמן! ואיזה כיף שהסיפור שלי נגע בך!אם_שמחה_הללויה
מדהימה. תודה על השיתוף המדהים הזהאורוש3
תשמרי לך את הסיפור שלם. שווה.
תודה לכן על כל הפירגון והתמיכה,אם_שמחה_הללויה
בלעדיכן לא היה לי את האומץ לפרסם.
כיף לשמוע יקרהאורוש3
מהממת ומרגשת, וואואביול
תודה מאמוש♥︎אם_שמחה_הללויה
וואו! מדהימה!ברכה 1
את ממש שיעור לחיים מהלך!

איזו אמונה בה' יתברך ובטוב שהוא מתכנן לנו.
יש לך בריאות נפשית מדהימה. יחד עם אופטימיות ונכונות לקדם את הכל לטובה.

ובנוסף להכל- כותבת מהמם!!

♥️♥️
הלוואי עליי! תודה על המילים החמות!אם_שמחה_הללויה
איזה מרגש!תהילה 3>
חיים יפים ומאושרים שיהיו לכם יחד בע"ה
תודה יקרה!! אמן ואמן לכל הזוגות!!אם_שמחה_הללויה
מהמם. מרגש ביותר!! איזה כיף ששיתפת.המקורית
תודה, איזה כיף שקראת!אם_שמחה_הללויהאחרונה
כתבת יפה!פרצוף כרית
מרגש מאוד שאת משתפת
סיפור מענין
ואת כותבת בצורה זורמת רצה כזו שכיף לקרוא...
ולגבי ההקדמה - מענין - כי הדת לא דווקא מספקת כזה כח....לפעמים מרוקנת ויש גם אנשים דתיים שהמידות שלהם יותר גרועות מחילונים
תודה מאמוש, שמחה שאהבת!אם_שמחה_הללויה
ממ מעניין מה שכתבת..מה את מרגישה שמרוקן? הגבולות? המצוות?
ולגבי אנשים..יש כל מיני סוגי דתיים, בסוף זה אנשים עם יצרים ולא מלאכים, לכן צריך לעשות הפרדה בין דת לדתיים.
⁦❤️⁩פרצוף כרית
לשאלתך מה מרוקן , הסטיגמות שאנשים שמים זה על זה ''בשם היהדות''- לפעמים נדמה שככל שאתה יותר דתי כך יותר גאוותן ןמתנשא על אחרים שחושב שאתה יותר צדיק...
כמובן זה לא כולם, אבל תופעה נפוצה ומצערת שנפוצה יותר בדתיים מאשר חילונים,לדעתי האישית בלבד,אולי אני טועה,אך כך אני רואה את המצב
נראה לי פשוט גם לדתיים יש רמותאם_שמחה_הללויה
מי שרק מתחיל להתקרב לה' שם לב לקילקולם וריחוקם של כל מי שסביבו וחושב שהוא כבר יודעאת האמת,
והצדיקים רואים כמה שהם עדיין רחוקים וכמה עוד יש להם לתקן ובכל אחד ואחת רואים את מעלתם ואת קרבתם לה'.
ויש את אלה באמצע. שיתמתנו ומבינים שמה שיש להם, זה כי ה' זיכה אותם ואת אחרים עוד לא.
אולי ככה?

יכולה להגיד לךאם_שמחה_הללויה
שרוב מי שחוזר בתשובה, עושה "תשובה" על התשובה שלהם ומתמתן. ואני ביניהם חחחח.
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !