בעיה ושמה כיסוי ראשMee
אני דתיה, לא חפיפניקית, ואני כבר בשלב שנראה לי שמתאים להתחיל לחפש חתן.
אבל אני מאוד לא רוצה לשים כיסוי ראש, אני שונאת את איך שזה נראה ואני לא מתחברת לזה בשום צורה. נהיה לי ממש רע מהמחשבה של הפרידה מהשיער, שאני אצטרך לכלוא אותו בתוך כיסוי ראש בכל פעם שאני אצא מהבית ולהרוס אותו ולהיראות מישהי שאני לא.
אוף.
לא יודעת מה לעשות.
נשמע קשהadvfb
מול מי עיקר הבעיה..
מול עצמך? מול הקב"ה? מול בעלך לעתיד?
נראה כדאי לפרק לגורמים ולחשוב על זה. יש לך זמן לחשוב על זה עד שתגיעי להכרעה/השלמה עם העניין, נצלי אותו.
זה ביני לבין ה’Mee
אני חושבת על זה כבר הרבה זמן והרתיעה שלי מהעניין רק מתחזקת 🙁
בתור גבר אין לי סיכוי באופן ספציפי להצביע על...advfb
נקודות סלידה או חיבור ביחס לעניין.

אמנם, כמו כל נושא ריגשי, אני מניח שגם בעניין הזה אפשר לזהוצ כל מיני דרכי פרשנויות שונים שיש לך בלב ולראות אם יש דרכי פרשנויות נוספים. אם יש כאלה שכן מתחברות לכך, מה היחס בין הגישה הריגשית שלך לשלהן וכולי וכולי.
גם אם לא בטוח שאפשר לשנות על את הרגש על ידי חשיבה, נראה לי שווה לנסות.
לדעתילב אוהב
מתחילים לחשוב על רעיונות יצירתיים
איך להתחבר לכל מה שקשור לכיסוי ראש.
אין ברירה אחרת. 🤷‍♀️
לא כי את דוסית או חפיפניקית אלא כי את יהודיה.
וליהודיה יש את הכוחות להתגבר על הקשיים
פשוט תמצאי אותם בדרך שלך.
הרבה זמן לא היית כאןחדשכאן
חנוכה שמח!
נראה לי שיהיה מועיל לפתוח את זה בנשוטחדשכאן
לא פוסלת אבל גם זה לא באמת כמו השיערMee
ואז זה עדיין מדכאMee
השפע הרוחני והגשמי שזוכים לוראשיתך
בזכות זה לא מדכא בכלל

וההפך כן.
אני דווקא חושבת שזה מהמםהפי
שהייתי קטנה אמרתי לאמא שלי שאני גם רוצה כתר כזה
אני חלמתי על שיער ארוךMee
ואכן גידלתי כזה. אבל ההלכה דורשת ממני להיפרד ממנו
אני מאוד מבין אותךסבכי החשתי
זאת תחושה קשה מאוד, אבל שימי לב שזה לא כל כך מדויק מה שאת אומרת...
חלמת על שיער ארוך ויפה וכך הוא ישאר, לעיניך ולעיני בעלך בלבד. אולי זה הסוויץ' שאת צריכה.. כי כשכיסוי ראש מבחינתך אומר להיות עם קרחת, אז מובן למה את נרתעת, לגיטימי לגמרי.
זה מזכיר לי קצת את עצת הנחש "וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הָ֣אִשָּׁ֔ה אַ֚ף כִּֽי־אָמַ֣ר אֱלֹהִ֔ים לֹ֣א תֹֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל עֵ֥ץ הַגָּֽן", סליחה? מכל עץ הגן? אז מה הם יאכלו ענפים? לא היה ולא נברא ציווי כזה בכלל, וכך היא אמרה לו "ותאמר האישה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל, ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון" את עוסקת במה שאסור, אבל לא שמה דגש מספיק על מה שמותר, ואז יוצא שיש רק אסור. אסור פה אסור שם. אסור אסור אסור. לפעמים כלכך מתעסקים באסור ואז מרגישים שההלכה חונקת, ומפספסים את המקום בו היא גם משחררת.. והיא משחררת דווקא במקום הכי חשוב - במערכת היחסים הזוגית בינך לבין בעלך. ואז יוצא שההלכה ממש לא מבקשת ממך להפרד ממנו, להיפך דווקא.

אני חושב שזה הסוויץ' בגדול, זה לוקח זמן לסובב אותו. אז אם זה שכנע אותך לפחות ברמה ההתחלתית, תחשבי על זה..

בהצלחה😌

שמעתי מהרבה נשים נשואות שכיסוי ראש הורס את השיערMee
ובאמת, אם השיער שלי כל היום יהיה מעוך בתוך כיסוי הצורה שלו תיהרס, הוא יתכהה והגוונים הטבעיים שלו יעלמו כי הוא לא יראה אור שמש, והרבה אומרות שזה גרם להן לנשירה...
ואם אני אשים פאה, איך אני אכניס את כולו בפנים?
השיער שלי נראהעדיין טרייה
אותו דבר ואני כבר 11 שנים עם כיסוי מלא. בבית אני לא שמה כיסוי אז השיער מתאוורר. כן אין קצוות שרופים והשיער לא בהיר מהשמש אבל זה דווקא בריא יותר וזה הצבע האמיתי שלו (כשהוא לא חשוף לשמש).
כל שינוי משמעותי הוא קשה (המעבר הזה היה לי מאוד קשה כי השיער שלי היה סוג של סימן ההיכר שלי הייתי הולכת רק פזור עם תלתלים ממש יפים) אבל ברגע שעושים את המעבר הזה זה כבר הרבה יותר קל ולהפך עכשיו לעשות שינוי כמו הורדת כיסוי ראש זה קשה כי גם את וגם הסביבה כבר מתרגלת למשהו מסויים.
אגב כששמים כיסוי ראש יש פתאום דגש יותר גדול על התווי פנים וזה יפה ממש.
אני לא יכולה לדמיין את עצמי הולכת עם מטפחתMee
ושזה יהפוך להיות סימן ההיכר החדש שלי במקום השיער ואני אהפוך להיות מזוהה כל כך עם משהו שאני מתעבת...
השיער נותן לי מסגרת יפה לפנים, וכיסוי ראש לא.
יש מלא סוגים של כיסוייםעדיין טרייה
זה לא חייב להיות מטפחת לי בכל מקרה זה היה ברור שאני מכסה עם כל הקושי ואת הפתרונות מוצאים כך שזה גם יהיה יפה בעיני (למשל בהתחלה שמתי רק כובעי חורף יפים עד שמצאתי שיטת קשירה שמחמיאה לי ובשביל המסגרת לפנים אני כן מוציאה קצת שיער מקדימה) אם הקושי ממש גדול אפשר ללכת על פאה יש היום פאות שנראות אחד לאחד שיער אמיתי.
הינה דוגמא לפאות סתם שתביני מה הרמה שהגיעו היוםעדיין טרייה
אני מכירה פאות לייס ועדיין זה פשוט לא אותו דבר.Mee
וגם איך השיער שלי יכנס בפנים?
לא יצא לי לשים פאהעדיין טרייה
אז אני לא כל כך יודעת איך מסדרים את השיער בפנים.
בכל מקרה בסופו של דבר זאת החלטה שלך אני מבינה אותך שזה קשה אבל יש משהו יפה בזה שאני לא צריכה להציג את כל היופי שלי כלפי חוץ לא רוצה למשוך את כל התשומת לב בחוץ אני כן משקיעה במראה שלי כדי להיות שמחה עם איך שאני נראה אבל מספיק לי שבעלי רואה את כל פוטנציאל היופי שלי.
חשוב להדגיש שזה רק פוטנציאלבנות רבות עלי
תכלס כיסוי ראש זה דבר יפההפי
גם בנות שלא חשבתי שהן יפות פתאום יש להן אור על הפנים ..
לא יודעת להסביר
השיער שלי עדיין סבבה לגמריחופשיה לנפשי
בבית אני משחררת אותו בדרך כלל(יש לי כובעים למקרי חירום של דפיקה על הדלת) ובאופן כללי אני משתדלת לרופף את הקוקס שלו

אגב: חשיפה לשמש בקביעות הרבה יותר הורסת את השיער, זה מייבש אותו וגורם לו להישבר
השיער כן פחות בריא במטפחתהפי
אבל היי אנחנו עושות מצווה וה' ישמור עליו
🤷🏻‍♀️חופשיה לנפשי
השיער שלי בדיוק אותו דבר אחרי שנה

עקרונית אני מניחה שהשיער נדפק אם הוא כל הזמן אסוף ומכוסה אבל אלא אם את ממש מקפידה לכסות *כל* הזמן הוא לא אמור לההרס
מז"א חלמת ? לא הבנתי כל-כךהפי
לצאת עם בגדים לא גורם לך להיראות מישהי שאת לאחדשכאן
נראה לי שזה קשור להרגלadvfb
אם זה רק עניין של הרגל, מעולהחדשכאן
זה לא רק הרגלMee
אני מרגישה שנגזל ממני משהו חשוב, משהו שאני כל כך אוהבת ושעוזר לי להרגיש טוב עם עצמי.
אי אפשר להשוות את זה לבגדים
לא רק, סליחהadvfb
זאת תפיסהadvfb
ממש מתארת עניין שנגזל ממך... זה משהו שאפשר לפתוח אות? לא פה.. אלא באופן כללי
אולי. אני ממש קשורה לשיער שלי.Mee
באמת זה מאוד מאוד קשהחצילוש
אני אישית יצאתי מנקודת הנחה שאין שום אופציה אחרת ולא נותר אלא לקבל באהבה ולהפיק את המירב, להשקיע בכיסויי ראש יפים שיחמיאו לי (כן, מוציאה על זה לא מעט, ונשואה לאברך.. שווה לי באיך שזה גורם לי להרגיש) ועוד דבר, השיער זה משהו שהייתי מקבלת עליו המון מחמאות, שיער ארוך חלק גולש ומלא, פשוט החלטתי שאני עושה עם זה משהו טוב. תרמתי לפני החתונה פעמיים לזכרון מנחם ואחרי החתונה עוד פעמיים (ב"ה השיער בריא מאוד גם מתחת לכיסוי ואורך מהר. אני נשואה סך הכל 3 שנים), ובגדול החלטתי שכל עוד מתאפשר לי אני מאריכה ותורמת.. (כל תרומה אחת שלי זה לפחות 2 צמות ארוכות ועבות לפאה שממש תשמח את מי שבאמת צריכה אותה) לי זה מאוד עוזר ונותן משמעות. מקווה שזרקתי לך כיוון. בהצלחה!
כל הכבוד לךnes


איזה יופי!חדשכאן
אשרייך
כן זאת מצווה קשה ומבאסתחופשיה לנפשי
וואי אני כל כך מזדהה!מבולבלת מאדדדד
לי זה גם אחד הדברים שהכי קשים לי במחשבה על חתונה. הבנתי שזה שונה מבגדים, בעיקר בגלל שלזה התרגלנו מגיל 0. אבל לכסות את השיער זה חדש... בבום... היום אפשר ללכת עם השיער שכולם יראו ומחר לא. אבל בתכלס זה בשביל לשמור אותו רק לך ולבעלך. ומותר לאישה להוציא 3 אצבעות(או טפח. לא זוכרת) של שיער מהכיסוי ראש. אולי יעשה לך טוב דווקא כן להשקיע בשיער ולהוציא קצת החוצה בצורה יפה, אולי לצבוע את השיער אם זה יפה בעינייך? שיעשה לך חשק...
ותשקיעי בכיסויי ראש. שתרגישי עם כתר על הראש ולא עם בד שמסתיר את היופי שלך, אלא דווקא מעצים אותו. כמו תכשיט.
בהצלחה!
אני מרגישהMee
שהשיער שלי הוא הכתר שלי. לא חתיכת בד שמכערת אותי ☹️
ואני יודעת שמותר להוציא קצת, אבל זה כל כך קצת...
אני לא התלבשתי צנוע כל החיים, ואין מה להשוות את הקושי במעבר לבגדים צנועים לקושי בלכסות את השיער. אז זה לא רק עניין של הרגל.
וואי באמת אין לי מה לומר לךמבולבלת מאדדדד
חוץ מזה שאני פשוט כל כך מזדהה איתך!! זה באמת קושי מאד גדול. וכשהחתונה שלי התבטלה- אחד הדברים הראשונים שהיו לי בראש, זה יישמע מגוחך, אבל חשבתי על זה שיש לי עוד זמן להנות מהשיער שלי...

רק אגיד לך שכשאני דיברתי על כיסוי ראש עם מי שיצאתי איתו, הוא ממש לא הבין את הקושי שלי... וגם לא כל כך ניסה להבין... וזה לא קשור שאין לו לו הניסיון הזה. זה סוג של אנשים. אולי כדאי לך לשים לב לדבר על זה עם מי שתפגשי איתו. לראות מה הוא חושב, כמה הוא מזדהה איתך, כמה הוא תומך בך, מכיל את הקושי... את בודקת בכל כך הרבה דברים אם הוא מתאים לך או לא- תבדקי גם את זה. זה מעיד ממש על בן אדם. אם בכלל הוא מכיל אותך, קשוב לך...
2 אצבעותחופשיה לנפשי
וזה באמת עוזר קצת
עד 2 אצבעות*נפש חיה.
ואני ראיתי כאלה שהכיסוי ראש בגודל 2 אצבעותnes

ומה איתך?

כובע או מטפחת או פאה?

אני?נפש חיה.
ברוך ה' זכיתי
ולאט לאט התהליך שלי עבר השלמה ושמחה עם הכיסוי המלא.

מטפחות.
זה 2 אצבעות לכל האורךחדשכאן
כך שיוצא טפח.
זה בעיקרון החשבון
כיסוי ראש זה לא כלא, כמו ששמירת עיניים זה לא כלאנוגע, לא נוגע
(אם כבר, הם גדר הפרדה.. וגם זה רק בהתחלה, כדי להגיע בבטחה לבית מלון שם יהיה כיף).

מאחל לך שבעז"ה בקרוב תמצאי מישהו מתאים שיהיה ביניכם קשר עמוק ואהבה גדולה, ושתרגישי אז שאת רוצה לשים כיסוי ראש כשאת בחוץ, לא רק כי זה חובה. ושהוא ירצה לשמור עיניים מבנות אחרות לא רק כי זה חובה.

מצוות הם לא רק עול עלינו, הם גם מתאימות לטבע המוסרי הגבוה הפוטנציאלי שטמון בכל אחד מאיתנו, שצריך לעבוד כדי לממש אותו ואז הוא הופך לחלק מאיתנו.
ועם הטבע הזה- האנרגיות הנפשיות הרגשיות והגופניות שנמצאות בנו לא מתפזרות לכל העולם וגם לא מודחקות בגלל פרישות מפוחדת- אלא מכוונות נכון. ואז חיים חיים מלאים ולא זקוקים ליותר מדי פידבקים חיוביים מהסביבה ולא צריכים לבנות כל מיני עולמות מדומים במוח.

לא צריך להילחם עם הנטיות הפשוטות שלנו. צריך לנתב אותן למקום הנכון.

אגב, מבחינה מחשבתית, הטרמינולוגיה פה לא מתאימה כי היא מדגישה את האסור ואת הדרך ולא את המותר ואת המטרה.
את לא שמה כיסוי ראש- את מגלה את הראש. לבעלך.
אתה לא שומר עיניים- אתה מסתכל. על אשתך.


זו כמובן עבודה, וזה לא קל, אבל זה אמיתי וזה רצון ה' וזה משתלם.
ואווnes

איזו תגובה

באמת נשמע מציק, יש היום הרבה סוגים של כיסוי ראשהפי
(התכוונתי למטפחות) בטוח יש חלק שמאוד יחמיאו לך .
(יש גם פאה .. / כובע .)
אולי תלכי לפורום של נשואים טריייםnes


עכשיו פרסמתי שםMee
nes

בהצלחה

מבינה אותך מאודלגיטימי?

בחירה לשמור על ההלכה כוללת הקרבות.

אני לא מקיימת מצוות כי אני מתחברת אליהם, אלא כי ככה ההלכה מחייבת אותי.

וזה לא פשוט בכלל.

אני לא חושבת שיש פתרון קסם שיגרום לך פתאום להתאהב ברעיון, אני גם לא חושבת שהוא בא באופן טבעי, אלא יותר כהשתייכות חברתית (ולא לכולם טוב עם התיוג הזה, במיוחד אם את מסתובבת בציבור הכללי).

 

איפה שאני גרה ומסתובבתMee
כמעט ואין נשים שמכסות את הראש
שוב, היום אין בעיה למצוא גבר שפחות אכפת לוshaulreznik

יש כל מיני מחוזות של "דתיים ליברליים", גבעת שמואל, בית כנסת הרמב"ן בקטמון (והקטמון כולה) ועוד ועוד.

עכשיו כשאת כותבת את זה, זה כן מסביר כמה דבריםחצילוש
שהמראה שאישה נשואה אוטומטית שמה כיסוי ראש לא בהכרח טבעי לך, ולכן קשה לך מאוד לתפוס למה לעשות את זה.. הרי יש כ"כ הרבה שלא עושות את זה.. בעיני כן יש משהו שורשי של לנסות להתחבר לרעיון של המצווה הזאת ויותר לייקר אותה בעינייך.. ברור שלא תשתכנעי עכשיו שזה יותר יפה, אבל אם ערך המצווה יגבר ויתיקר יותר בעינייך, זה ישפוך לך אור אחר על הדברים. כמו שהפי פה כתבה שהכיסוי בעיניה מחמיא להרבה נשים ונותן אור בפנים, סביר שמי שרחוק מזה לחלוטין לא יראה את זה, וזה יראה לו נטו כלא לשיער הטבעי, אבל מי שמחובר לרעיון גם מהצד היותר ערכי-רוחני שלו, גם יחווה בפועל את הדברים אחרת.. מקווה שהובנתי
היום לא חסרים דתיים מכל הסוגיםshaulreznik

כולל ה"לא־חפיפניקים" שנושא כיסוי ראש פחות חשוב להם (מודרן אורתודוקס ומקביליהם הישראליים בואכה הקיבוצים הדתיים ובוגרי הר עציון).

לא נכנסת לעמקם של דברים כי ההרגשהכנה שנטעה

של כל בחורה בנוגע לכיסוי ראש היא מאד אישית, אני חושבת..

רק רציתי למחות על הכותרת של השרשור - בעיה ושמה כיסוי ראש, כיסוי ראש זו מצווה ולכן לא יכולה להיות בעיה. לא מגדירים מצוות כבעיות, גם אם נתקלים בקושי לקיים אותן...

חס וחלילה לא ממקום שיפוטי, וברור שלכולם יש דברים שקשה יותר לקיים ולהתחבר אליהם, אבל ההגדרה של בעיה היא בעייתית. המצוות הן לא בעיה שצריך לפתור - אלו הדברים הכי טובים ונכונים. ואם קשה לנו לעשות אותם אז יש לנו עבודה לתקן את עצמנו ולהרגיל את הלב והשכל לקיים מאהבה.

אמרתי את דבריי

 

מקווה שתמצאי פיתרון טוב עבורך לנושא הזה, בהצלחה!..

הייהשתדלות !אחרונה
כותבת מנקודת המבט שלי, מקווה שלא מרגיש מרוחק מדי ויעזור אפילו קצת במשהו...

אני חושבת שמצוות כיסוי הראש היא מהממת. היא מסמלת את המחויבות שלי לבעלי, את האינטימיות שתהיה ביננו- שיש דברים שהם רק של שנינו, בלי לערב את כל העולם בחוץ.
היא מסמלת שאני קודם כל ולפני הכול שליחה של הקב"ה בעולם, שהגוף שלי- הוא ברא, כדי לקיים את התורה. וזו זכות שלפעמים היא ממש בלתי נתפסת.
אם הוא ברא אותי והוא אמר לי ככה- מי אני שאומר אחרת?

אבל... זה לא סתם דופק אותך- קחי, תסתדרי.
יש לך המון מרחב בתוך המצווה הזאת. המון דרכים לקיים, למצוא את הדרך שלך בתוכה.
אם זה במטפחת- מלא סוגי קשירות (היום זה ממש תופס ולדעתי מהמם בטירוף), בסוגי בדים, בכובעים נוחים (גם סרוגים ממש תופסים היום), גם פאות...

את לא צריכה להרגיש מכוערת כדי לקיים את התורה, ההיפך הגמור!!! תחפשי את הסגנון שלך, את הדרך שלך בתוך המצווה, בתוך התורה.
אם הקב"ה נתן לנו את המצווה הזאת- סימן שיש לנו גם דרך להתחבר אליה ולמצוא איך לאהוב אותה יותר, כדי לקיים אותה באהבה ובשמחה. נשאר לנו רק להשקיע ולהתאמץ ולחפש ולמצוא.

אולי גם בלימוד החשיבות של המצווה, ובכלל באמונה שכל חיינו בעולם הם בשביל הקדוש ברוך הוא.
הוא סבבה והכלרקשאלה12

אבל פחות חכם ממני, 

אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד.

לגבי נושאי שיחה את יכולה להרגיש בפגישותתפוחית 1

איך זה

וגם לגבי תחביבים ןתחומי עניין

המלצות או דיס המלצות על אולמותארץ השוקולד

אלגריה,

הרמוניה בגן,

נסיה,

ארץ.

(לחורף)


כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?

מושלם!!!!!!הפי

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

ארץ זה גן אירועים (יש אולם בפנים, ישיבה בחוץ)נפש חיה.

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.


בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

אם זה גן אירועים זה אומר שאין אפשרות של בפנים?ארץ השוקולד
תודה
אני לא זוכרת איך החלוקה וכמה מקום יש בפניםנפש חיה.

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

תודה, אשאלארץ השוקולד
קיוויתי שיש אנשים עם ניסיון גם ולא רק כאלה שמנסים למכור.
אז שאלתי, עושים שם חתונות חורףנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:58

האולם קטן, 400 - 350 איש.

תודה רבהארץ השוקולד

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

מה באמת יש אופציההפי

שלא יהיה אופציה בפנים?

למה לא?ארץ השוקולד

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

כי הרבה פעמים פתאום גשםהפי
אנשים סומכים עליהם .. 
ולכן מוודאים שיש אפשרות מתאימה בפניםארץ השוקולדאחרונה

ונבחר באותו יום או יום לפני

אחי התחתן בנסיה.ענבל

בס"ד

 

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

 

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

תודהארץ השוקולד

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות

אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.

 

אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.

 

הנה דוגמאות:

 

 

 

 

למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).

אני מפספס פה משהו?

 

אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.

 

 

הדרדרות?ארץ השוקולד

היום הרבה יותר סביר שיש חוק וסדר ופחות יקרה משהו.

עוד פעםטבע, אמת

האמת,שקצת נמאס לי

אני יוצאת כבר תקופה, בת 22

ודי נמאס לי.

אין לי כח עוד פעם,שניים -שלוש דייטים

ואז זה לא מתאים,

כי החלומות שונים

כי סגנונות התקשורת לא מתאימים

סתם כי זה פשוט היה מוזר.

בסדר, כל קשר מדייק אותי. וזה אמיתי,

אבל נמאס לי לקבל דיוקים, אני פשוט רוצה למצוא את האיש שלי, את הדרך שאני עושה לבד, לעשות עם עוד משהו

נמאס לי לצעוד לבד בדרך, לפעמים אני מרגישה שגם הקב"ה איתי. אבל לא מעבר לזה,

ונמאס לי לשמוע עצות, ביקורת, תנסי לראות את..., מה הבעיה שלך עם..., אני רוצה משהו שיחלום חלום דומה לשלי, שהבית שלנו ילך לאותו מקום, בסדר. יש לי קצת חלומות לא קונבנציונלים, אבל יש לי חלום, ונמאס לי לחלום אותו לבד.

קיצר, אחרי הפריקה והתסכול - איך ממשיכים לשמוע עוד הצעות? לא רוצה לצאת לעוד הפסקה בין דייטים, אבל אין לי כח לעוד קשר שיגמר.

קודם כל - חיבוק ענק!רק נשמהאחרונה

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

סגנון על פי מקום לימודיםאביעד מילוא

כמה מקום הלימודים במהלך השנים לדעתכם משפיע על האישיות ,רמה התורנית, וההשתייכות החברתית בתוך הציבור כיום?

ואם כן אז האם ראוי לומר לשדכן שאני רוצה להכיר בחורה שלמדה במוסד הספציפי הזה או לפנות לאותו מוסד ולשאול על בוגרות שבאזור הגיל שלי פחות או יותר?

(לא רק מדרשות נכללות כאן אלא גם אולפנות)

ובכלל מה מגדיר סגנון של השקפה בציבור שלנו?

לדעתי כן,חתול זמניאחרונה

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

מה עושים עם הלחץ שמשתלט לי על הגוףלחוצת חתונה

לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים

אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.

והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.

בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.

תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.

קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.

אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.



מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?

בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי

תודה רבה!!(:אני:)))))

לא יודעהפתק

בן עשרים.
ש"ב.
רוצה להקים בית. מרגיש מוכן. 
עם מי אני מדבר? מה אני עושה?

לךא ספק זה מרחץ את הזמן.יהודי שואף לטוב

לא נשאר הרבה זמן ביום אחרי זה😬

הצעותהתלמיד העייף

בטוח שיש כאן כאלה שהתמודדו עם התקופה שאני מתמודד בה חוסר הצעות במשך תקופה ארוכה נרשמים לשדכן ממלאים פרטים עושים שיחה ואז? דממה אין מי לדבר מחכים ומחכים בזמן הזה מתפללים עושים חשבון נפש סגולות ומה לא? אבל ההצעה מרגישה רחוקה מלהגיע מה אתם עשיתם בתקופות האלו זה פשוט מגיע באמצע ללא הכנה מראש יוצאים תקופה ארוכה יש הצעות זורמות ואז ביום בהיר אין שום דבר מחכים מחכים כבר חודש חודשיים וכלום כמובן זה לא מרכז היום יושבים לומדים הראש בתורה אבל הלב מצטמק שהסדר מסתיים שהיום מסתיים והצעה מניין? הרצון להתחתן להקים בית כל כך גדול שזה כבר מצער לחיות ככה שאפילו את ההתחלה את הנסיון אין, והייאוש בפתח כי ניסת לפנות לכל שדכן מתאים חברים עם פוטנציאל אברכים בישיבה ואין כלום

מה אתם עשיתם?

זה מגיע בגליםפתית שלג

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

 

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

מסכימה. שדכנים, שגרירים, קבוצות וכותפוחית 1
אמרת שבזמן שנפגשת הגיעו הצעות. תחזור למציעיםיהודי שואף לטוב

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

שאלה אישיתמאור אדרי
עבר עריכה על ידי מאור אדרי בתאריך א' באב תשפ"ו 17:10

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

מעולם לא שמעתי שבציונות הדתית זה שיקולהסטורי
טוב, לא ממש מעולם, פגשתי כמה טפשים, אגב מכל העדות, שהנושאים הללו הטרידו אותם. אבל כמעט כל חבריי ממש לא הוטרדו משאלת העדה של מי שמציעים להם.
מנותק מאד. ודאי שקורה.יהודי שואף לטוב
גם אשכנזים לא בראש של אנשים כל הזמן, גם אחריהם לא תמיד רודפים.
זה נכון - יש חבר'ה שחובים יבוש מכל הכיווניםהסטורי
אבל (כמעט) מעולם לא שמעתי שעדה זו שיקול בציבור הציוני דתי.
במחילה, שטויותשלומית.

להרבה אנשים יש תקופות יובש בהצעות מכל שיוך עדתי ומגזרי.

ייתכן שיש יותר ופחות אבל כנראה שסתם לא יצא לך לשמוע

גר/ חוזר בתשובה הם לא עדהאשר ברא

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.


בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (:

תה בבונג (קמומיל) מרגיע וגם בריאאורין
אולי זה נשמע מוזרהפי

אבל להאמין גם בלב וגם בשכל

שה' אחראי לזה מההתחלה ועד הסוף

ברגע שתשליך על ה' באמת תרגיש את זה יותר

אפילו תגיד תודה על זה שאני רווק אבא תודה על זה שאני רווק . 

בטוח זה לא ידבר עליך, אבל חשוב לומר את זהhodayabאחרונה

להתנהג בנעימות ובנימוס למי שמציע!

לפעמים שדכן (או סתם אדם שמנסה לעזור) מציע, ומקבל כתף קרח:

או שלוקח המון זמן עד שהרווק/ה מתייחס/ת אליו בכלל

או שהרווק/ה כועס/ת על עצם ההצעה הלא קשורה (יכול להיות שהיא באמת לא קשורה לדעת המשודך, אבל היו פה מחשבה ומאמץ!)

או שלוקח מלא זמן עד שהרווק/ה מחזיר/ה תשובה

או שהקשר נגמר, והרווק/ה אפילו לא טורח/ת לעדכן או לומר תודה!

זה מוריד מוטיבציה לשדך גם לאותו אדם וגם לאחרים. חבל.

אולי יעניין אותך