קיבלתי מחזור מעט לפני חנוכה, יצא שכל החג היינו אסורים אחרי תקופה ארוכה יחסית שלא נפל על חגים.
חיכיתי לחג ברמות. עברתי תקופת עומס רצינית בעבודה וקיבלתי חופש לחג, הוא עובד הוראה אז בנינו על שבוע בשביל עצמנו, להתרענן ולהנות.
תכלס, לא מילא אותי החג, הבייבי לא הרגיש טוב, ואנחנו כאילו היינו הרבה זמן ביחד אבל על ריק כזה..
בעלי בנאדם מאד מעשי ואף פעם אין שיח בשמיים. אבל כשקרובים פיזית כן מצליחה לפעמים לדבר קצת יותר לעומק.
יוצאת מאד מתוסכלת. גם מהחופש שהתפספס, וגם עם סימני שאלה על עצם הקשר. אני בנאדם מאד מדבר, בהרבה רבדים של שיח, מולו זה פחות יוצא משום מה. ובעיני הרבה מקשר ומקרבה זה שיח וזמנים של ביחד...
הוא בנאדם מדהים ואני אוהבת אותו מאד מאד אבל האם הקשר יהיה קרוב רק כשאפשר לגעת, ולבטא קשר בצור. טכנית? האם חצי מהחיים אנחנו שותפים נטו?
איך אפשר ליצור קירבה ריגשית בלבד? אני קצת קיצונית בהתנסחות כי חושבת מתסכול, כמובן שעדיין יש הרבה אהבה ואכפתיות, אבל לא פחות יש מתח ובלבול...
אולי אני פשוט חיה בסרט וזהו?
יצא מבולבל קצת, אבל אשמח לשמוע תובנות....
הוא חזק כי אתם נשואים ואוהבים. 
