היי לכולן,
אני מרגישה שכרגע עשינו בחירה מודעת שאני בתנופה בקריירה ובעלי תומך.
לפני שנה נכנסתי לבי"ס חדש, יוקרתי ודורש. ישר מוניתי ללמד בכיתות המצויינות של בח"ס מה שאומר עבודה כפולה, בנוסף יש השתלמות וגם קורס שאני צריכה לעשות באוניברסיטה (הוראת מחוננים) וגם נתנו לי להדריך ולחנוך סטודנטיות מתלמדות והכל בנוסף למשרה מלאה שגם לוקחים הביתה.
בעלי המקסים הוא בעל משרה במחשבים שהיא גמישה בשעות ויש לו ב"ה בוס מבין שגם הוא הורה צעיר וכך כל הצוות שלו.
איכשהו, אני מתמודדת עם כל העומס, לפעמים בטירוף, לפעמים בהצלחה.
העניין הוא שיש לנו תאומים בני שנתיים!!!
ויוצא שלמרות שאני ה"בוסית" בבית ובעלי מתייעץ בי ואני מחליטה ומנהלת, הוא בפועל זה שנוכח יותר איתם במלא מצבים. לארגן בבוקר (כי אני מורה והעבודה שלי מרחק שעה נסיעה ואאחר אם לא אצא בזמן)., להוציא מהמעון (אצלו הרבה יותר קל לצאת מהעבודה ולעבוד מהבית בעוד שבהוראה זה בעייתי)., לקחת אותם להוריו כשאני בלימודים או בודקת מבחנים ונתונה לעומסים (וזה הרבה) או יוצאת לספורט (שגם את זה אני צריכה) ומרגיש לי לפעמים שאני כמעט לא עם הילדים בזמנים מסוימים! בנוסף בגלל שאני עושה את הכביסות\עבודות הבית הוא איתם כדי שאני אוכל להעמיד מכונת כביסה\לבשל\לארגן וגם אז הוא איתם.
מיותר לציין שאני אמא מעורבת, אוהבת, משקיענית ומשתדלת לקרוא, להרחיב ידע, להתיעץ, לנווט, לקנות להם הכל ולדאוג וגם יש לי זמן איכות איתם כשאני מוציאה אותם אחה"צ, מציירת איתם ועושה להם משחקים יצירתיים.....אני מביאה את הרוך האימהי והחיבוקים. אבל בפועל אני כ"כ עסוקה או קורסת ויש גם פעמים שפשוט לא מרגישה טוב (וגם אז בעלי איתם). אני אפילו עושה שיעורים פרטיים (1-2) כדי שיהיה לנו לממן מנקה. בקיצור- אני עובדת קשהההההההההה.
אני זו שקונה להם בגדים, קובעת תורים, מארגנת תיקים, מקבלת החלטות, מארגנת את הבית וכביסות...
כרגע- א"א לשנות את המצב הנוכחי.
האם יש פה גם אמהות כאלו שעובדות קשה ואיך ואיפה יש לכן זמן איכות עם הילדים?
מה עושים עם כל הרגשות האלו?
לפעמים אני חושבת, הם כ"כ קטנים ....וכל מה שאני חושבת עליו זה איך לתמרן וגם כשהם חולים, איך אני לא אפסיד עבודה.
בקיצור, אנחנו ביחד בזה בעלי ואני, בשבת ובשאר הימים משתדלת להיות נוכחת ולתת את מה שיש לי (וזה הרבה) אבל הם גם קטנים ועוד לא מבקשים ודורשים ואני מרגישה נקרעת בין עבודה שלא נגמרת לבין המתוקים שלי. וליד אמהות אחרות שעושות יותר מהבעל מרגישה, לא נעים.....
אמא שלי אומרת שאני תותחית שאני עושה כ"כ הרבה ואיך גדלתי ממישהי מפונקת למישהי שמשקיעה הכל כדי שיהיו לנו אפשרויות ואני אמא מדהימה,אוהבת ורגישה שנותנת להם המון. אחותי אומרת שזה בסדר גמור וגם היא נעזרה בבעלה, רק צריך להקפיד שכן יהיו לי זמני איכות איתם שאני לגמרי עבורם.
מה אתן אומרות?
חושבות שהם מרגישים את זה?
