"למה לא הולך לי" 

זאת אומרת שאת מחפשת לעשות יותר, וממאנת לשחרר .

ההשתדלות הנדרשת נקבעת לפי האם היא מספיקה כדי להביא את התוצאה שצריך - לא לפי הכוחות שלנו

"כי אדם אף על פי שקצו ומדת ימיו קשורים בגזרת הבורא יתברך יש על האדם להתגלגל לסבות החיים במאכל ובמשתה ומלבוש ובמעון כפי צרכו"  (חובות הלבבות שער הביטחון)

לגבי פרנסה זה יותר קל לקבוע - שאדם צריך לעבוד לפי מה שיביא לו את צרכו

אבל לגבי זיווג אני לא יודע לענות מה הוא "כפי צרכו" כנראה נתון לשיקול דעת

אני לא יודע איך קובעים בזוגיות.. באמת שאין לי מושג.

אתה יכול לתת דוגמא?

אבל אני לא רואה סיבה לדוגמא שאתר ומפגש פו"פ יהיה צינור לשפע יותר משדכנית

לכאורה הקב"ה לא יכול לשלוח רק דרך שדכנית? או רק דרך פו"פ? וכו'

אם אתה רשום אצל עשר שדכניות שמתעסקות עם בנות בגיל שלך

או הולך למפגשי פו"פ שיש שם בנות מהסוג שאתה מחפש

או אתר שזה בכלל מלא בבנות (אם כי לדעתי זה רעיון גרוע אבל לא משנה )

יש לך יופי של סיכויים לקבל הצעה כל שבוע או שבועיים

מה יש להתרוצץ עוד לעוד אפיקים.. מה הבעיה לקב"ה לסדר לך מהצינור שבחרת

לעניות דעתי זה מספיק.  

שתרגיש שפתחת צינור שהוא מספיק לקבל את הזיווג שגזרו משמים 

אין לי מושג כמה זה.

אבל אני חושב שאם אדם הולך לפי ההרגשה שהכל זה רק צינור הוא כבר ירגיש מתי הוא מגזים וסומך על ההשתדלות.

אגב, אני לא חושב שזה מזיק אם טעינו ועשינו יותר.. פשוט סתם התאמצנו לחינם והפסדנו אמונה

זאת אומרת שאם יש לי כוח לעבוד שעות נוספות אבל אני מרוויח מצויין בלי זה

אין עניין השתדלות שאשאר בעבודה כי יש לי כוחות.

או אם יש לי כוח להתקשר לאלף שדכנים כל יום זה לא אומר שזה ההשתדלות הרצויה

לזה התכוונתי

אני זוכר שלמדתי שם שאם מצאת עבודה שמתאימה לכוחות שלך ובכל זאת הפרנסה שלך בדוחק

אין לך מה להחליף עבודה תבין שזה מה שנגזר.

וואלה צריך לעבור שוב על הספר.

טוב בכל אופן אמרתי מה שאני זוכר אל תפילו עלי להיות מגיד שיעור בעניין ביטחון 

וקטני אמונה תמיד בחיפוש, ורצון למימוש מידי.

לעומת זאת אם היינו מאמינים יותר היינו מבינים שלכל דבר יש לו זמן משלו.

לכל מעשיו של השם יש תכנונים משלהם.

ומה שבעינינו נראה כ"צריך" ללכת ככה .

 (הצריך הזה נובע ממקום של התסכלות אל המסביב, ובכך יוצרים "חוקים "כביכול).
לא בהכרח תקף למקרה אחר. מה שמביא אותנו לתסכול .

אז בואי נעשה את מה שהשם מבקש...השתדלות.
תשי את שלך ושחררי , לכי אחריו בעניים עצומות.
כי הוא מכיר אותנו הכי טוב.
וחפץ להוביל אותנו אל הטוב.

ומה שהוא יותר מההשתדלות, לא תהיה לנו גישה אליו...

זה קצת להכתיב ...

אבל בתאכלס מה עשינו עד עכשיו? פשוט עשינו , והשם מכוון אותנו לעשייה הנכונה.
ומה שהוא יותר הדרך חסומה...
זאת באמת שאלה חשובה

מונע ממנו להגיע לשם- לאין סוף בעשייה.

להגיד לך שאני בטוחה בזה? לא.

כי בתאכלס אנחנו צריכים לבחור בלסמוך על השם ,

ולא לבנות רבדים של חסימות בכדי להגיע לאמונה ובטחון בהשם.

וכאן השאלה הלא פתורה- איפה נגמרת ההשתדלות.

במציאות העכשווית אנחנו עושים- וכל מקרה לגופו הקדוש ברוך הוא מכוון אל ההשתדלות הנצרכת.

ברגע שהוא ייחסם "יקבל לא"- לא יקבל את מה שהוא חפץ.
אז הוא יחזור אחורה.יבין שזה מעבר לצורך של השתדלות.
סוג של לבדוק גבולות.
אבל שוב השאלה עדיין עומדת .
כי אנחנו חפצים בלכתחילה לעשות את ההשתדלות במידה הנכונה.

מקווה שאני אוחזת..

לא בהכרח שהחסימה היא אמירה של " לא, הגזמת" , אלא ייתכן שהיא כחלק מההשתדלות ועוד לא הגענו אל המקסימום בה.
ממקומי האישי, החסימה מגיעה יחד עם הרגשה, הנותנת בהירות, מכלול של דברים היוצרים דעה ברורה, שהחסימה היא אכן הברזה אל מעבר להשתדלות.

(מרגיש לי שהתגובות שלך מובילות אותי בתהליך של "הבהרה עצמית" יש לך יד בזה?🤔)

הרי אנחנו בחיפוש מהי הנקודה שבה ההשתדלות מספיקה. נכון?
אז אני אומרת פשוט לעשות...

אים הגעת לקצת יותר מהנקודה שבה זה נקרא " מעבר אל ההשתדלות".
אז השם " חוסם "אותך וכביכול מרמז: הגזמת... זה לא לך.

הרי מהי המטרה שלנו במציאת נקודת ההשתדלות? היא לכוון אל רצון השם-
וברגע שהולכים עם זה יד ביד . אז כבר השם מוליך  אותנו אל הנקודה הנכונה
 

זה לא כל כך תחושות רגילות כמו" תחושות בטן".
זה משהו יותר עמוק ועובדתי.
כשתחווה תבין🤦‍♀️.

אגב, דווקא לגבי שידוכים אני זוכר שקראתי פעם בשם הגאון מוילנא 

שבזה אמורים לעשות הכי פחות השתדלות משאר הדברים 

לא בקיא בכל הדעות,

אבל הרי דווקא על זיווג חז"ל אמרו שלמדנו שמה' אשה לאיש. ולא אמרו על פרנסה שגם היא משמים

משמע באמת שכאן יש השגחה מיוחדת

אבל ככה קראתי שכתב הגאון מוילנא שזה מצריך פחות השתדלות  (לא בכלל לא להשתדל)

(כמדומני הרב עובדיה זצ"ל הביא את זה בספר הלכות של נישואים)

אני מוסיף מעצמי שזה גם נשמע לי ככה מדברי חז"ל

אבל אפשר לדון בינינו..

אני מבין ככה כי

למה חז"ל צריכים לצאת בהכרזה כזאת שלמדנו גם מהתורה, גם מהנביאים, גם מהכתובים שמה' אשה לאיש.  הרי לכאורה גם פרנסה משמים ולא ראינו הכרזות כאלה.

מה גם שראינו שרוב הצדיקים בתנ"ך מצאו את זיווגם בלי מאמץ יחסית

שבעניין הזה תדע שאין צורך לרוץ כמו לפרנסה וכו'

מועד קטן יח ב – ויקיטקסט

"אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש מן התורה דכתיב (בראשית כד, נ) ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר מן הנביאים דכתיב (שופטים יד, ד) ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא מן הכתובים דכתיב (משלי יט, יד) בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת"

ה' מכוון את המקרים על פי השתדלותנו 

זה חידוש גדול שצריך להגיד דווקא בזיווג..? 

אני לא אמרתי שזה נוגד את העשייה, רק שלא צריך להשתדל כמו פרנסה לדוגמא - אלא פחות

לא כי אסור אלא כי אין טעם.

אם אני מבין נכון הפסוקים באים להגיד ככה:

הרי גם ככה אין לך מושג מי האשה שהקב"ה ייעד לך והיא אחת ממיליונים, הקב"ה הוא זה שמביא אותך אליה זה לא תלוי כמה תחפש...

ככה שאתה רק צריך לעשות סיבה שהקב"ה ישלח אותה בדרך הטבע אבל לרוץ לחפש - אתה סתם מתאמץ לחינם

בכל אופן אשמח אם תמצא לי פירוש אחר לדיבור הזה של הגמרא- מה הוא בא לומר

אולי אני טועה וסתם שיגעתי אותך 

שכל הנושא של כמה להשתדל מאד אינדוודואלי ותלוי ברמת הביטחון של כל אחד

זה לא משהו שהוא שווה לכל נפש

 

(כותרת מפוצצת, נכון? אנסה להסביר למה אני מתכוונת. אין לי הרבה זמן כרגע, לא בטוחה אם מישהו כאן הלך בכיוון הזה, אז תסלחו לי אם אני חוזרת על משהו שנאמר. הציטוטים שאני מביאה לקוחים מהמאמר הזה.)

החסידות מאוד הדגישה את העניין של השגחה פרטית, ש"אין שום מקרה בעולם בכלל, וכל אירוע הוא יד ההשגחה העליונה, קטן ושולי ככל שיהיה." יש חסידויות שלוקחים את זה למקום מאוד קיצוני, שבו לא עושים שום השתדלות בכלל.

אבל מה לעשות, זה לא משהו שכל רבותינו יחתמו עליו. לא כולם יסכימו שזה מה' (במובן שהוא ייעד וכיוון את המצב הזה אלייך).

לפי הרמב"ם למשל, "לא כל בני האדם מושגחים מלמעלה; רק הצדיקים זוכים להשגחה פרטית צמודה, ואילו הרשעים מופקרים ליד המקרה."

לפי הר"ן: "העולם נוהג על פי חוקי הטבע הכלליים, "מערכת הכוכבים", ורק עובדי ה' ברמה עליונה זוכים להשגחה פרטית, המבטלת את השפעת חוקי הטבע. מי שאינו ברמה זו, ייתכן שייפגע ברעה טבעית, אף שאין הוא חייב בעונש משמים."

אז אם את לא אוחזת בתיאולוגיה חסידית,

אפשר לומר בצורה מאוד פשוטה - הקב"ה שם אותנו בעולם שמתנהל לפי הטבע - ויש בו גם טוב וגם רע; אני לא עובדת ה' ברמה העליונה, ולכן אין עליי השגחה פרטית; ולכן אני לא יכולה 'לזרוק אחריות' לקב"ה שהוא יסדר את העניינים, אלא עליי לעמול לשם כך.

למה פחות מאמץ לנשים אמור לגרום לכך שיתחילו איתן יותר?

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי