תרבות ההאשמה העצמית בלנ"ו ומאמניםמדרשיסטית20

הי שלום, מלא זמן לא הייתי כאן(: כיף לקפוץ לביקור!

כתבתי משהו בפורום בנות שממש בוער בי, והרגשתי צורך לכתוב אותו גם כאן, כי אני חושבת שזה חשוב, וחשוב להעלות את זה לשיח. אז מעתיקה את זה לכאן, וזה מנוסח בלשון נקבה אבל לגמרי פונה לשני המינים.

 

אני כאן כדי לאזן, ולהתעצבן על הגישה הנוראית הזאת שאומרת שאם לא התחתנת זה אומר שאת בהכרח חסומה או שיש בך בעיה אחרת כל שהיא שאת רק צריכה שהמאמנת המהוללת תושיע אותך מהבור.

זה טריק שיווקי שהפך להיות תפיסה רחבה רקובה ומפרקת בעיני.

האם יש דבר כזה אנשים שיש להם חסימות מסוימות שמונעות מהם להתחתן? אכן.

האם זה שאת רווקה אומר בהכרח שאת בעייתית ובהכרח חסומה? ממש ממש לא.

גם במהלך הדרך וגם במבט לאחור, יכולתי להגיד שנטו הייתי צריכה פשוט לפגוש אותו. זה הכל.

כולנו אנשים משתלמים, שצריכים לעבור המון תהליכים, גם אחרי החתונה. תהיי בטוחה שכנראה יש אנשים נשואים שיש להם הרבה יותר שריטות וחסימות ממך. זו עבודת חיים. 

ואת בסדר גמור! את טובה גם כמו שאת! תגיעי עם ביטחון לעולם הזה! זה הכי הכי חשוב!

את היחידה שיכולה להעיד על עצמך אם את מרגישה שמשהו חוסם אותך מלהגיע ליעד, אל תתני לאף טריק שיווקי לבלבל אותך!

(אפילו אותי זה בלבל וגרם לי למשוך הרבה יותר מידי קשר שלא היה לי טוב🙄)

 

נ.ב שלא יהיה ספק- אני בעד טיפול ואימון אצל מישהי באמת מוסמכת וטובה, ואני בעצמי הלכתי למאמנת למפגש אחד למשהו נקודתי. זה כלי חשוב ויעיל אם צריך אותו. אבל אני חושבת שאת היחידה שיכולה להעיד האם את צריכה את זה או לא (כמובן תוך ענווה, כנות והתבוננות פנימית).

 

-עד כאן הציטוט-

ולמה אני מעלה את זה? כי אני חושבת שהשיח הרקוב שנוצר בעקבות גל המאמנים שבאו לעולם, לא רק מייאש וכואב, אלא גם יכול לגרום הפוך על הפוך ולעכב אנשים מסוימים מלהתחתן. למה? כי משדרים להם כל היום שהסיבה שהם לא נשואים זה כי הם דפוקים וחסומים ואז עם מה בדיוק הם מגיעים לדייט??

עם הרבה פחות ביטחון ושמחה בעצמם! שזה כל כך כל כך כל כך חשוב בעולם הדייטים!!!

נורא נורא קשה להיפגש ולהתחתן עם מישהו עם ביטחון עצמי ירוד, שלא שמח בעצמו ויודע שיש לו מה לתת לבן/בת זוג ולעולם. 

אז זהו, היה לי חשוב להניח את זה כאן ולשלוח בזה את חיזוקיי המרובים לכל הגיבורים והגיבורות שכאן.

עד כאן להיום, שלום(:

התחלת יפהחדשכאן
ואז קפצת למסקנות לא ברורות

לא בטוח שהיא טובה כמו שהיא (במובן שמדובר כאן)
ולא בטוח שהיא בכלל יכולה להצביע אם היא תקועה בגלל משהו

זה המקום שאימון יכול לעזור

חזרה להתחלה.. יתכן והיא במצב שאימון לא יעזור

לכן כתבתי שזה תוך ענווה, כנות, והתבוננות פנימית.מדרשיסטית20

אני בעיקר באה לצאת נגד המשוואה:

רווק=חסום/דפוק/דורש עבודה פנימית, או איך שלא תקרא לזה.

מסכיםחדשכאן
בדיוק אתמול חשבתי על זה
לדעתימבקש אמונה

זה לא בהכרח נכון אצל נשים

(כי יש מקרים כמו שר' נחמן כתב שגבר שהסתכל בנשים אחרות מרחיק גורם לאשה שאמורה להיות הזיווג שלו רצון אחר ממנו. משמע היא לא אשמה בזה)

 

אבל אצל גברים לדעתי זה בהכרח נכון מהגיל שהם אמורים להתחתן

 

וואי אשרייךחושבת בלב

בגדול את צודקת, מסכימה.
ובכלל אני חושבת שזה שעל כל שטות/קונפליקט
מפנים לגורם מקצועי.
זה עושה את הקשרים מאולצים
כל הקטע של זוגיות זה שזה זוגי.

אפשר להשתמש פעם ב..ביעוץ, בתור כלי.
אבל זה כבר נהיה מוגזם.

תודה. יפה מאוד.עברי אנכי

מזל שהחלטת לשתף גם אותנו בזה

נמנעה פה הדרת גברים

 

לענייננו, זה נכון. ביטחון עצמי זה בכלל סוגיא קשה.

היחס בין הרצוי למצוי אצלי, ואצל מי שאני נפגש איתה

 

זה לא נובע רק מתוך הקושי של למה אנשים לא נשואים. זה מתוך קשיים בכללי.

 

תודה

וואלה לא מסכימה איתךט2
לא חושבת שחייב מאמנת אבל חייב שינוי תפיסתי
ויש בעיה מאוד קשה עם התפיסה הזאת של אני פשוט לא פגשתי תאחד - אין אחד כפרה ! כנראה שיש 500 אנשים לפחות שיכלו להיות בני הזוג שלך לכל החיים
וכן אני מכירה בחורות שנפשות שנים
מה שאומר שהם ראו עשרות רבות של בחורים ואני אומרת לעצמי
אין מצב בעולם שמכל המאה בחורים שהיא פגשה לא היה אחד טוב ! .
אין מצב !
יש כאן איזה טעות בתפיסה
וחייבת להיות הבנה שזוגיות זה פשוט עבודת מידות
אם את בקטע של לעבוד
והבחור גם, שתיכם שואפים לאותו המקום בדיוק אז וואלה לכי על זה
אם תלכי לכל ישיבה חצי מהבחורים שם יכולים להיות בעלך
אבל אני מכירה יותר מידי בנות שפוסלות על שטויות
הצעתי לחברה בחור מאוד מאוד מאוד איכותי ודוס
והיא פסלה כי הוא היה בעבר בבני עקיבא וזה מעורב
עכשיו בואי
אני נגד בני עקיבא (סליחה אם פגעתי)
אבל לא פוסלים על זה בחור אפילו בלי לפגוש!
וכן בחורה כזו למשל צריכה שינוי תפיסתי מחשבתי
לא אכפת לי איפה ואיך הוא יקרה
על ידי רב אמא חברה או מאמנת אבל צריך לפנות לזה זמן ואנרגיה ולעשות תהילה
והחברה הזאת שלי לא חריגה ונדירה
לצערי אני מכירה הרבה יותר כמותה והרבה פחות כמוני
בתור אחת שנפגשת שניםאנונימי בלנ"ו

ועם עשרות בחורים,

היו אנשים שחשבתי שהם טובים ומתאימים.

הבעייה היא שהם לא חשבו את זה עליי, ולחתונה צריך שניים.

 

אני מסכימה איתך שיכולים להיות הרבה התאמות,

אבל ההאשמה שלך מאוד כוללנית וחסרת ביסוס.

 

יש אנשים שפוסלים על דברים פחות חשובים או פחות עקרוניים לזוגיות.

יש אנשים שיכולים להיתרם מאימון\טיפול.

יש אנשים ששינוי תפיסתי יעזור להם להתחתן.

 

אבל כן, יש מצב שיש אנשים שנפגשו עם הרבה אנשים אחרים, שלא פוסלים על שטויות, ובכל זאת זה לא הולך (כולל מי שהלך לאימון).

תראיהפי
אני מכירה גם משוגעות שהחשיבה שלהן שחור או לבן והן התחתנו .. האם הן היו צריכות שינוי תפיסתי? בוודאי
משוגעות יש בכל מקום
יופי נתת דוג' שממש מלמדת 🙄חדשכאן
יש בתגובה שלך כמה משפטים שברור שהם לא נכונים

אלא אם כן כל מה שחשוב זה לעשות ✔️ על חתונה
מי זאתתראשיתך
אני מנסה שנים להסביר את זה כאן, אבל תראי..כלי פשוט
אנשים לא מעוניינים לשמוע.
אני יודע שאת אומרת את זה ממקום טוב וכואב,
אבל לצערי אנשים לא מספיק בשלים לוותר על הדמיונות האלה שיש את האחד או האחת.
זה עצוב מאוד.

מסכים איתך במאה אחוז.
ולקח לי זמן להגיע להבנה הזאת,
שמוסכמת גם על התורה (מרשה למאמנים ולתלמידיהם לחלוק עלי..)
....תות"ח!
לא נכון.
יש לפי הזוהר את ה"אחת". אמנם, יש מה שנקרא זיווג ראשון וזיווג שני, ואם האדם יתחתן ה' יגרום לאיחוד הנשמות (לא שאני מבין מה אמרתי...) של הזוג. לכן, העובדה שיש את ה"אחת" שייך בעיקר לדברים גבוהים שאין לנו השגה בהם, האדם צריך לעשות את ההשתדלות שלו ולהתתתן עם ימי שנראית לו מתאימה (מכל הבחינות...), והעניין הזה שיש את ה"אחת", זה קשור לעניין שמצידו יתברך", והשגחה הא-לוקית. אבל, בהחלט ניתן להחמיא לאשתך שהיא האחת ולנסות לחשוב בעצמך שזה הזיווג משמים, גם אם זה לא נכון, כי אין עניין להתבאס ולראות שזה לא מגולגל, אם כבר התחתנת, תראה בזה את רצון ה'. כמובן, לא להקצין ובגלל זה לא להתגרש אם לא מתאים כי היא האחת"....
אני כמובן מסכים איתךכלי פשוט


ברור שאת צודקתהפי
זה כמו מאפרות שנותנות טיפים ועושות בעצמם את כל הטעויות..
איך מתאפרים נכון לדייט? מה לא עשית עד היום?די מאמי שחררי אותי ..לכי תסתכלי במראה אולי תצילי את עצמך , זה שזה עבד על בעלך לא אומר שהוא מבין משהו

וגיבורות יש בכל מקום גם אצל הנשואות(;
😂😂חדשכאן
התגובה הכי טובה כאןultracrepidam


את האמת לא ניסיתי להצחיקהפי
אבל תודה אני מניחה
😂😂😂השתדלות !
מסכים מאוד! ואוסיף עוד משהו - גם אם יש בעיה אמיתיתכלי פשוט
הסיכוי שהפיתרון נמצא אצל המאמן הוא לא 100%. אני חושב שגם לא 75
תכלסהפי
הפתרון בנו תמיד
נכוןחדשכאן
זה לא אומר שאין מצבים שעזרה חיצונית תוכל לחשוף את זה.
ולפעמים העזרה הזו נחוצה
ולפעמים היא דורסניתהפי
בטח במצב כל-כך פגיע
בכל מקרה עזרה נכונה היא אחת כזאת שהולכת בד בבד עם הרגש הנכון שלך
לגמרי!חדשכאן

צריך לשים לב

צריך ללכת למטפל מתאים. שיש עליו המלצות ושאתהכלי פשוט
מתחבר אליו
לא לזה התכוונתי.. לפעמים את צודקת, אך לפעמים עדיףכלי פשוט
לשקול ייעוץ יותר *מקצועי*. גם זה לא מושלם, אבל צריך להבין מה המגרש הביתי של האימון, של פסיכולוג, של עובד סוציאלי, פסיכיאטר אנד סו און.
מסכים לגמריאוויל מחריש
הרבהמ המאמנים שצצו לאחרונה עשו מכל מיני תיאוריות פסיכולוגיות מוכרות מכונת כסף.
אני חושב שהיתרון המרכזי של כל השיעורים האלה הוא להזכיר דברים ברורים כדי שאולי יגע בך משהו רלוונטי. אי אפשר להיות מושלמים לפני שמתחתנים, אך חשוב לציין שיש מאמנים שדווקא כן חזקים את האמירה הזו.
מסכימה מאודבהשתדלותי
אני קוראת את עצמי של לפני כמה שנים
ממש מה שהרגשתי והייתי אומרת..
פעם גם כתבתי מייל חוזר לאחד המכונים של אימונים לחחונה, אחרי המייל העשרים שלהם בנושא המחסומים של הרווקים...
(יאמר לזכותם שהם לקחו ברצינות את הביקורת והתייחסו)
כתבת יפה ונכוןultracrepidam

ותמיד כדאי להשתמש בגישה חיובית:

אם תמצא את האדם הנכון, תתחתן בקלות כמו כלום.

אבל עבודה ושיפור עצמי יכולים להניע אותך בכיוון לאדם הנכון וכך לקצר את הדרך, או לפתור מחסום שירחיב בשבילך את מבחר האנשים הנכונים.

 

מעניין.. לי אישית הרגשתיטיפה של אור

שזה פשוט מתסבך אותי, וכל מאמנת אומרת משהו אחר ודרך אחרת להתחתן, ואני נפגשת עם בחור ומבולבלת כהר.. מה אני אמורה להרגיש, מה אמור להיות.. מתי נכון לחתוך מתי זה פחד.. 

 

קיצר, מוסיפה שמתן יותר מידי דגש לדבריהם או לקרוא וללמוד מהרבה מאמנים, זה לא בהכרח טוב ואף להפך.. 

אמרת בסוף שאחד הדברים הכי חשובים בדיייטיםלכאורה
זה ביטחון עצמי

דווקא זה דבר שלמי שחסר מאמנים יכולים הרבה מאוד לעזור

מהחוויה שלי כל יעוץ גם בנושאים אחרים דווקא הגביר אצלי את הביטחון העצמי וגרם למ להבין שהבעיות שלי לא כ"כ גדולות ואפילו די פתירות
יש לי תשובה קצת יותר מורכבת מזהמשה

הראשון הוא שיש לכולנו חסימות ועבודה וכל זה.

הדבר השני זה שלכל בן אנוש יש כאלה. כלומר זה שיש חסימות זה לא "בעיה". זה חלק מהעבודה שצריך לעשות בעולם כבני אדם.  זה לא האשמה. 

כתבת יפה מאודארץ השוקולד
ואני מסכים.

שבוע מבורך
אני גם חשבתי על זה לאחרונה,השתדלות !
יצא לי לדבר עם מאמנת, והיא כל הזמן ניסתה לחתור ל'חסימה שלי'. זה היה קצת מוזר,
כי אני רואה את עצמי יותר אדם פרקטי, כאילו, בואי נתקדם הלאה... איך אני מוצאת את מה שאני רוצה?

התמקדנו הרבה על פשוט להאמין שסגנון הבחורים שאני רוצה קיים, בשלב מסויים זה היה קצת לטחון מים אז לא הועיל יותר מדי...

ברור שיש אנשים שצריכים את זה באמת, וזה עוזר להם, אבל כן... זה באמת קצת קטע שיווקי- אתה חסר, אתה צריך אותי. אתה לא מספיק טוב, צריכים לעזור לך...
כי זה לא תחום 'מקצועי'..כלי פשוט
כל עולם האימון הוא תחום חדש, אין לו משנה סדורה. הוא התחיל לפני קצת יותר מ50 שנה,
אז שלא לדבר על עולם האימון לדייטים.

זה בעצם תערובת של כלים מעולמות שונים, שרובם כלים תפיסתיים (כמו אמונות מגבילות, והרבה תפיסות שמאמנים אוהבים לדבר עליהן), ואם המאמן מתעלה על עצמו אז גם מתחום השפת גוף.

מילא היו מעבירים את החומר של "גברים מנוגה נשים ממאדים", אחד המקורות האהובים על המאמנים (בעיני - ספר נחמד וגם קצת מלמד, אבל לא מושלם.. הרע במיעוטו; אגב, גם בעיני פסיכולוגים חשובים שודאי שמעתם עליהם ממאמנים בתחום הלנ"ו...) אבל גם את זה לא עושים..
אני יוצא מנקודת מבט הפוכה. אני רואה כל חסימה אוחסדי הים
אתגר בחיים כהזדמנות להתפתחות אישית.
אפשר לעשות שינויים לבד, אבל הם בד"כ בדפוס קבוע. קשה לצאת מחוץ לקופסה.
לכן עדיף שיהיו אנשים שיעזרו וייעצו לך איך להתקדם, "ותשועה ב'רב יועץ".
הוחופשיה לנפשי
המשפט האהוב עליי: אם לא התחתנת זה כנראה כי אתה לא רוצה את זה מספיק

לא יודעת אני לא רציתי את זה בכלל ותראו איפה אני היום
ת'כלס, מישהו חושב שצריך לרצות כדי לחיות?תל אורות

חיה בלי לחשוב אם בא לי או לא. תנו להקב"ה את הקרדיט שלו בנושא..

....תות"ח!
אעיר: יש הבדל בין לחשוב, שזה באופן מודע, לבין לרצות. התורה אוסרת שוחד כדי שהשופט לא יהיה משוחד וינטה לטובת מישהו, ואפילו אם השופט צדיק, "כי השוחד יעווא עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים", מכיוון שזה משהו פנימי, והאדם בלי לשים לב מוטה. האדם הרבה פעמים לא מודע לרצונות שלו, אך ברגעים נדירים הוא מגלה אותם, ובמיוחד כשאותם דברים נלקחים ממנו, אז הוא מבין בערכם באופן מודע ומבין שרצה אותם כל הזמן. כשהאדם מזדקן ומת, ברגע הזה הוא לומד להעריך את החיים.
הרבה פעמים אנשים מגיעים לכל מיני מצבים קשים ועגומים, שלא ברור רציונלית למה הם ממשיכים לחיות, הם רק סובלים. זו נק' הרצון הפנימית, הרצון הטבעי שלנו, שורש כל הרצונות, שהוא אהבת החיים שה' טבע בנו וזה מה שגורם לנו להמשיך לקום בבוקר למרות הקשיים.

ה' טבע בכולם את הרצון להתחתן, וגם אם לא כולם מודעים לאותו רצון, הוא קיים בהם, וגם אם כאלו שהתחתנו לא מודעים לכך שאותו רצון הוא שדחף אותם להתחתן, הרצון הזה קיים בתוכם, הרצון לצאת מעצמי, ובכך להיוולד מחדש ולהופיע חיים חדשים....
אני ממש נגד מאמנותלב אוהב

לא משהו אישי, 

אבל קשה לי עם צורת השיווק, ועם סיסמאות, ועם הבטחות.

וקשה לי שלוקחים קושי והופכים אותו לאיזה טיפול קלישאתי.

 

אם צריך טיפול אז זה בלי קשר למציאת זיווג.

יש חסימות שהן באות לידי ביטוי במציאת הזיווג וביציאה לעולם

אבל מומלץ לעבוד על זה בלי כל קשר.

 

ומטפלת טובה זה מטפלת שיכולה לגעת בשורש הדברים, 

וצריך ללמוד את השיטות האלו שנוגעות יותר עמוק

ולא לעבוד רק עם המודע או השכל. זה פשוט לא מספיק יעיל.

 

מטפלת שלמדה רק קורס אימון כלשהו או קואוצינג אז חבל על הכסף והזמן

מסכימה עם כל מילה!!תל אורות

לא כל ההורים בדור הקודם התחתנו בני עשרים והפלא ופלא, אף אחד לא אמר להם שזה בגלל שהם דפוקים, בעייתיים, מפחדים מקשר וכו כו'. פשוט הבינו שכנראה לא מצאו זיווג ואשכרה שידכו במקום להוריד מעצמם את העול ב"הצעתי להם מאמן, איזה אדם טוב אני..". 

חח איזו תגובה יפהראשיתך
איזה כיף שקפצת לפהחציליםאחרונה
מסכים מאד עם מה שאת כותבת ושמח לשמוע את זה כדעה שהיא לא רק של עצמי
תודה שבאת להאיר!
ב"ה ביום שני אני מתחתן אני הנני כאינני

ומשהו מרגיש לי קצת מוזר... אני מרגיש שאני לא מעכל את זה, לא שמח בזה בשלימות, לא מספיק מתרגש. איך מגיעים בשמחה? בהתרגשות?

מקסים!חתול זמני

תראה אמנם התמונה שכולם אוהבים לצייר (או בימינו לצלם) היא של פרחים ופרפרים וזיקוקים אבל מתחת לזה ברור שהחלטה כל־כך רצינית וגורלית כרוכה גם בכל־מיני ספקות / בלבולים / מחשבות / עייפות. יכול להיות זה למה משתדלים לעשות חתונה שמחה ושבע ברכות והורים מלווים כו' כדי לתת מעין תמיכה למשהו שמצד אחד הוא גדול ומשמח ומצד שני גם מלחיץ.

 

זה מאוד נורמלי לא לעכל סיטואציות רגשיות במהירות, אל תתן לזה לבאס אותך מעבר למה שזה. אמנם קצת קלישאתי אבל פשוט תנסה לזרום ולהיות נוכח בהווה, זה מה שאני חושב. אתה לא "חייב" להרגיש ככה או אחרת בסוף זאת החתונה שלך לא של מישהו אחר.

 

כך או כך אל תיעלם לנו מפרוזה וכתיבה חופשית

מאה אחוז נכון.נחלת
אני תמיד צודק חתול זמני
מזל טוב ! משה

תן לגוף שלך לחוות את הכל. מותר הכל.

מזל טוב! ענבי הגפן בענבי הגפןנקדימון
מזל טוב!!! advfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ה' בתמוז תשפ"ו 23:24

זאת סיטואציה שלא הייתה בה והגיוני שהיא תראה אחרת ממה שדמיינת אותה או הסתכלת עליה מבחוץ על אחרים (ויש מצב שגם לא ראית לתוך נבכי נפשם)

בטוח שכל חתן מרגיש ומעכל את זה שונה.

 

איך להתרגש ולשמוח? אמממ אולי תגיד תודה לכל מי שאפשרי, כמובן לקב"ה

שמחה באה בהבנה שמה שקורה הוא לא מובן מאליו, אמירת תודה מחזקת את ההכרה הזאת

הכי הגיוני בעולםפצל"פ

אני גם הייתי ככה לפני החתונה

הרבה פעמים אתה פשוט טובע בהכנות ומרגיש שאין מספיק מקום להתרגשות

או שאולי במקביל לשמחה יש גם קשיים פוחדים


פשוט תנסה להיות קשוב לעצמך

יכול להיות שפשוט זה יגיע היום של החתונה או שאתה צריך לתת לפני מקום גם לדברים שיושבים עליך


בכל מקרה מזל טוב גדול

באמת?הפי
כן, זה נכון (כי עסוקים מאוד בהתארגנויות והכנותזמירותאחרונה

לוגיסטיות רבות לקראת החתונה ובעיקר בארגון הבית בו נגור אחרי החתונה - צריך להכשיר דירה למגורים, עם כל התכולות שיש בבית, יש הרבה הוצאות וכאב ראש בדרך בכל האחריות הנלוות לדברים האלו)

מזל טוב!זמירות

עצה פרקטית פשוטה, שכרגע עשויה להצטייר הזויה…

כנראה כמעט ולא יהיה לכם זמן לאכול כמו שצריך… מקווה שיחכה לכם כיבוד קל בחדר הייחוד, ואחרי זה לא תשבו בנחת וברוגע לאורך כל החתונה ותהיו כל הזמן בתנועה…


תכינו דברים טעימים בדירה / חדר במלון אליו תגיעו בלילה הראשון כזוג טרי 🙂 

וואו מזל טוב!זיויק
מרגש, וחוסר התרגשות יכול להיות מ1000 סיבות, צריך להכיר אותך בשביל זה ולא נראה לי שתשובות כאן יהיו מעשה אחראי
יאאאאאאאאאאאא מזל טובבבבב איזה יופיייייי!!נפש חיה.
מגיעים בנחת  בשלווה בטוב!  ועם הקב"ה.   השמחה האמיתית נבנית לאט לאט.  שלווה פנימית, רוגע, הרגשה טובה בלב..... שמחה לא חייבת להתבטא חיצונית (ריקודים, שירים בקול וכו) יש הרבה דרכים לבטא שמחה .    מה שחשוב הוא - שאתה נכנס לחופה בלב שלם ושמח בכלתך.        בע"ה בניין עדי עד והרבה שמחה ונחת תמיד!


מזל טוב ידידיימח שם עראפת
משמח!נחלת

קראתי אתמול מישהי שכתבה שתמיד יש ספיקות לפני אירושין, נישואין, וזה נורמלי וטבעי לחלוטין.

יש מן הסתם גם חששות - להקים בית, לא להיות לבד יותר (לטוב ולמוטב) - כל זה כנראה פוגם

קצת בשמחה שצריכה להיות (כך אנחנו מצפים). ולא לשכוח את אדון יצר הרע שלעולם לעולם

לא ישן ורק ממתין למשהו טוב ושווה כדי "להתלבש" עליו.

 

זהו. אגב, ספיקות יכולים להיות מדי פעם גם אחר כך....וגם זה טבעי. לא להתרגש מזה.

 

המון מזל טוב. היו מאושרים!

 

"

אני לא התרגשתי בחתונה שלי.אריק מהדרום

ולא התרגשתי בלידות של אף אחד מחמשת ילדיי.

לא יודע, כנראה שאפשר בלי.

איך להפרד אחרי חודשיים בלי לפגוע?ארץ חדשה
הצילו 🙄
למה לפגוע?משה

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

 

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

לזכור שככול שאת ממשיכה זה יהיה יותר קשהראומה1

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.


תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

בפגישה? לא עדיף בטלפון?ארץ חדשה
עדיף בפגישה, שקטה רגועה בלי הוצאות כספיות גדולותראומה1
ואפשר גם לשתף לפני שאת מתלבטת על כמה דברים לגביי מה שראית אצלו ושחשוב לך לדבר איתו על זה. זה יכין את השטח ...

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.


כנראה שעדיף בפגישהארץ השוקולד

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

כן. מסכימה.נחלת

 

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

 

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

 

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

 

בהצלחה!

 

שאלה מקסימהadvfb

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

באיבחת חרבמי האיש? הח"ח!

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הגזמת קצת....נחלת

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

 

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

 

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

 

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

 

לא נשמע לי כזה...

אני ממש אוהב את סגנון הכתיבה שלך.חתול זמני
אתה בעד "לברוח"advfb

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

>>ברוקולי

 

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

 

בהצלחה! 

דעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית:חתול זמני

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

 

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

 

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

 

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

 

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

 

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

 

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ייסורים הם ייסורים כאשר מרגישים את המרירות שלהםadvfb

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

נכון, אין לי תלונות לגבי זה.חתול זמני
אולי במכתב רגישזיויקאחרונה
פסקה מעולת ראיה שמזכירה לי את הקשר האחרון שהיה ליadvfb

התפלה מבקשת מהנשמה את תפקידה.

כשעברו ימים ושנים בלא תפלה בכונה, מתקבצים בלב אבני־נגף רבים, שמרגישים על ידם כבדות־רוח פנימית. 

וכשרוח הטוב חוזר, ומתנת התפלה נתנת ממרומים, הולכים בכל תפלה ומתפנים אותם המכשולים, 

והסיכורים הרבים, אשר נקבצו בנחל הנובע של נשמת החיים העליונה, הולכים וסרים. 

ועם אותה העליה הנשמתית, שהיא עולה בכל תפלה ביחש לערך זמנה, אחוזים ידועים באים בתור מרפא את חסרון העבר; 

אמנם לא בבת אחת נמנה החסרון, אבל הולך הוא ומתמלא,

והצוהר של התפלה הולך ומגלה את אורותיו.

 

(עניני תפילה, התפילה המתמדת של הנשמה, ג')

יש פה אנשים דוסים במיוחד?פתית שלג

איך אתם מרגישים עם מיזמים כאלה? חדש מבית פרויקט 252: טיולי פו"פ בימי שישי

ועם שיעורים משותפים? סדנאות? ספידייטים? זום ספידייטים? (כבר שאלתי על זה פעם מזווית אחרת)

 

אני מרגיש שזאת יכולה להיות הזדמנות מטורפת להכיר בצורה בלתי אמצעית וחבל לפספס, אבל זה בכלל לא מדבר את השפה שלי, ואולי קצת נוגד את אורח החיים שלי.

 

ערבבת הרבה דבריםבחור עצובאחרונה

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

חוסר נשיותיובללל

אשמח לשאלה שקצת לא נעים לי לשאול.

אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש. הולך אחלה סה"כ, אחלה שיחות, יש צחוקים כימיה ודיבור זורם יחסית.

אבל יש משהו שממש מפריע לי וזה שיש בינינו איזשהו פער באסתטיקה/היגיינה. אני אחד שממש שם לב לדברים וממש רוצה שאישתי תהיה "מטופחת". והיא לא אחת שמתאפרת בכלל, לא לדבר על לק וכל זה.. וגם לבוש דיי פשוט. ואפילו (וממש לא נעים לי להגיד) לא תמיד שמה לב לשערות בפנים…

השאלה מה לעשות עם דבר כזה? אני לא יכול להתעלם מזה.. ברור שגם לי יש עבודה לעשות אבל בסוף יש איזו רמה שאני מצפה ממנה..

שייך בכלל לדבר על זה איתה??

תודה. 

חחח חלאס לרדת עלי😂😂😂Lavender
חשש גנטיאחד האם שומע

שלום לכולם.

אצלנו במשפחה כולם ממש גבוהים. באיזור 190, והבנות יחסית בממוצע. כל חיי גדלתי כגבוה ותמיד קיבלתי על זה מחמאות, לכן אצלי במוח זה נתפס כדבר מאוד מהותי. 
העניין הוא שאתמול יצאתי לדייט עם בחורה מתוקה ממש, אבל גם ממש נמוכה. ויותר מזה, המשפחה שלה גם ככה פחות או יותר. אחרי שהבנתי את זה פתאום התחיל להפחיד אותי העניין הגנטי (ברור שגובה זו לא מחלה ח"ו והבעיה היא בתפיסה שלי! אבל ככה גדלתי וכרגע קשה לי להשתחרר מזה. ומבקש מראש סליחה אם זה פוגע במישהו). 

השאלה שלי היא האם יצא לכם לחשוב על משהו כזה פעם? מה יהיה הגובה של הילדים? איך אפשר לברר גנטית מה באמת ההשלכות של זה? מכירים משפחות שיש פער גובה מטורף כזה? מה הגובה באמת של הילדים?

חבר'ה, באמת כל פיסת מידע שיש לכם כאן תעזור לי, זו לא פעם ראשונה שאני מתלבט על זה. תודה

אם חשוב לך גנטיקהחושבת בקופסא
תבדוק מחלות גנטיות שמשפיעות על החיים הרבה יותר מכמה סנטימטרים לפה או לשם.
כמו שאמרתיאחד האם שומע

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אני יכול להגיד לך שאני חושב על זה לצד השניל המשוגע היחידי

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

קודםאחד האם שומע

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

 

בשמחה, השאלה שלך טובה,ל המשוגע היחידי

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

השאלה בסדר גמור. לא להרגיש אשמה רבותינחלת

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

 

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

 

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

 

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

 

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

 

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

 

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

 

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

 

בהצלחה רבה!

 

הגובה שלי 156 ס"מshaulreznik

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

תודה על השיתוף!אחד האם שומע

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

ראה את המחשבוןshaulreznik
זה עניין אישי ותלוי בטעם שלך, לדעתינקדימון

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.


אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.


עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

מעניין מאוד.אחד האם שומע

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

במקרה קפץ לי השרשור ורוצה להגיבבארץ אהבתי

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

 

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).


 

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

 

חוץ מהחשש לילדיםShandy

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)


 

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט


 

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל


 

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך


 

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180


 

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

תודה!אחד האם שומע

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

מסכימה; איך זה מרגיש אצלך, לא הילדים כרגע.נחלת
בעלי גבוה ואני נמוכהמתואמת

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

יש לי דוד 1.98 ודודה שלי 1.65 בערך,Lavender

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

נכון, אבל לא בהכרח.נחלת

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

 

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

 

 

 

יכול להיות שגם אצלך זו איזו תסמונת גנטיתמרגול

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.


כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)


בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?


אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח


אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

אשכרהאחד האם שומע

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

אם אפשר לשאולשלומית.

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

את צודקתאחד האם שומע

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אבל אם גובה מאוד מאוד חשוב בעיניךמרגול

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.


אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

ברוראחד האם שומע

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

רק אם תתחתן עם מישהי גובהintuscrepidam
תהיה סבירות גבוהה יותר, לא וודאות, שהילדים שלך יהיו גבוהים. וזה תחת הנחה שכל הדורות לפניך גבוהים ככה שיש לכם נטייה להיות גבוהים.
מבחינה גנטיתלגיטימי?

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

 

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

 

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

כדי לאזן, לדעתי רוב האנשים לא חושבים שלהיות גבוהנוגע, לא נוגע

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

אבל זה כל הקטעחתול זמניאחרונה

הגמרא אומרת שגוץ לא יישא גוצה וגבוה לא יישא גבוהה

למהזית שמן ודבש

כמעט כל הדייטים שעברתי מסתיימים כעבור פגישה אחת?

הקב"ה חוסך לך זמן על בנות לא רציניותintuscrepidam
זה פתרון קל. בכל זאת, כדאי לבדוק למהנחלת
אנא המתן לתגובות כאן. יש כאן תובנות ועצות טובותנחלת
בן כמה אתהadvfb

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

כיווניםיהודי שואף לטוב

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?


אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.


כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.


זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.


זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.


(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)


אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

נכון מאוד.נחלת
מזכיר לי אותיsubb16

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

אתה יכול לתת לי טלפון שלהם?זית שמן ודבשאחרונה

תודה

שיר חדשכולנו הביתה

אני ניק שהיה פעיל פה אבל מעדיף לא להחשף

חשבתי לשתף שיר שיצרתי לאחרונה עם AI

לדעתי זה יגע בעולמם של חברי הפורום

 

יום טוב

אולי יעניין אותך