אני בעיקר באה לצאת נגד המשוואה:

רווק=חסום/דפוק/דורש עבודה פנימית, או איך שלא תקרא לזה.

זה לא בהכרח נכון אצל נשים

(כי יש מקרים כמו שר' נחמן כתב שגבר שהסתכל בנשים אחרות מרחיק גורם לאשה שאמורה להיות הזיווג שלו רצון אחר ממנו. משמע היא לא אשמה בזה)

אבל אצל גברים לדעתי זה בהכרח נכון מהגיל שהם אמורים להתחתן

בגדול את צודקת, מסכימה.
ובכלל אני חושבת שזה שעל כל שטות/קונפליקט
מפנים לגורם מקצועי.
זה עושה את הקשרים מאולצים
כל הקטע של זוגיות זה שזה זוגי.

אפשר להשתמש פעם ב..ביעוץ, בתור כלי.
אבל זה כבר נהיה מוגזם.

מזל שהחלטת לשתף גם אותנו בזה

נמנעה פה הדרת גברים

לענייננו, זה נכון. ביטחון עצמי זה בכלל סוגיא קשה.

היחס בין הרצוי למצוי אצלי, ואצל מי שאני נפגש איתה

זה לא נובע רק מתוך הקושי של למה אנשים לא נשואים. זה מתוך קשיים בכללי.

תודה

ועם עשרות בחורים,

היו אנשים שחשבתי שהם טובים ומתאימים.

הבעייה היא שהם לא חשבו את זה עליי, ולחתונה צריך שניים.

אני מסכימה איתך שיכולים להיות הרבה התאמות,

אבל ההאשמה שלך מאוד כוללנית וחסרת ביסוס.

יש אנשים שפוסלים על דברים פחות חשובים או פחות עקרוניים לזוגיות.

יש אנשים שיכולים להיתרם מאימון\טיפול.

יש אנשים ששינוי תפיסתי יעזור להם להתחתן.

אבל כן, יש מצב שיש אנשים שנפגשו עם הרבה אנשים אחרים, שלא פוסלים על שטויות, ובכל זאת זה לא הולך (כולל מי שהלך לאימון).

צריך לשים לב

ותמיד כדאי להשתמש בגישה חיובית:

אם תמצא את האדם הנכון, תתחתן בקלות כמו כלום.

אבל עבודה ושיפור עצמי יכולים להניע אותך בכיוון לאדם הנכון וכך לקצר את הדרך, או לפתור מחסום שירחיב בשבילך את מבחר האנשים הנכונים.

שזה פשוט מתסבך אותי, וכל מאמנת אומרת משהו אחר ודרך אחרת להתחתן, ואני נפגשת עם בחור ומבולבלת כהר.. מה אני אמורה להרגיש, מה אמור להיות.. מתי נכון לחתוך מתי זה פחד.. 

קיצר, מוסיפה שמתן יותר מידי דגש לדבריהם או לקרוא וללמוד מהרבה מאמנים, זה לא בהכרח טוב ואף להפך.. 

הראשון הוא שיש לכולנו חסימות ועבודה וכל זה.

הדבר השני זה שלכל בן אנוש יש כאלה. כלומר זה שיש חסימות זה לא "בעיה". זה חלק מהעבודה שצריך לעשות בעולם כבני אדם.  זה לא האשמה. 

חיה בלי לחשוב אם בא לי או לא. תנו להקב"ה את הקרדיט שלו בנושא..

לא משהו אישי, 

אבל קשה לי עם צורת השיווק, ועם סיסמאות, ועם הבטחות.

וקשה לי שלוקחים קושי והופכים אותו לאיזה טיפול קלישאתי.

אם צריך טיפול אז זה בלי קשר למציאת זיווג.

יש חסימות שהן באות לידי ביטוי במציאת הזיווג וביציאה לעולם

אבל מומלץ לעבוד על זה בלי כל קשר.

ומטפלת טובה זה מטפלת שיכולה לגעת בשורש הדברים, 

וצריך ללמוד את השיטות האלו שנוגעות יותר עמוק

ולא לעבוד רק עם המודע או השכל. זה פשוט לא מספיק יעיל.

מטפלת שלמדה רק קורס אימון כלשהו או קואוצינג אז חבל על הכסף והזמן

לא כל ההורים בדור הקודם התחתנו בני עשרים והפלא ופלא, אף אחד לא אמר להם שזה בגלל שהם דפוקים, בעייתיים, מפחדים מקשר וכו כו'. פשוט הבינו שכנראה לא מצאו זיווג ואשכרה שידכו במקום להוריד מעצמם את העול ב"הצעתי להם מאמן, איזה אדם טוב אני..". 

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

/forum/f76

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

ולכן דיברתי על זה ולא על בוגרות. 

הוא כתב שהתחיל לצאת לדייטים לפני חצי שנה. מי ישמע כמה גדול הוא יכול להיות... לא בקטע רע, אבל לכן אמרתי גם על בחורות יותר גדולות. בדרך כלל זה גורם להיות יותר בשלים.

בוגרות ובשלות בהחלט

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!