אֶת הַסָּפֵק
הַמְּיָאֵשׁ
לְהוֹצִיא
טִפָּה טִפָּה
לַחֲלֹב, לִמְצֹץ
אֶת לְשַׁד הָעֶצֶם
הַמְּאַיֶּמֶת לְהִתְמוֹטֵט בְּכָל רֶגַע
לוּ רַק אֶפְשָׁר הָיָה לְהַתִּיר
אֶת קִשְׁרֵי הַיֵּאוּשׁ
לְרוֹפֵף
מֵעֲבוֹתוֹת הָאַיִן
הַמְּסֻבָּכִים בְּלִבִּי
לְמַלֵּא אֶת הֶחָלָל
הַפָּנוּי
אַךְ גַּם לְהַפְסִיק
עִם טַעֲנוֹת הַיֻּמְרָה
הַמְּלֵאוֹת, הַבְּטוּחוֹת
הָרוֹאוֹת בַּכֹּל טִמְטוּם אֶחָד גָּדוֹל
וּלְהִתְכַּנֵּס בְּעֲנָוָה פְּנִימִית
בְּיֵאוּשׁ כֵּן
וּבְאַבְּסוּרְד שָׂמֵחַ.
וּמִתּוֹךְ אֱמוּנָה גְּדוֹלָה
לְהִתְיַצֵּב וְלוֹמַר:
הִנְנִי.
עוֹקְדֵנִי עַל הַמִּזְבֵּחַ הַיָּשָׁן.


גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.