רצון(?) להריון צמוד... מניעה חברתית וכו’🫥אנונימית בהו"ל

מוכרת פה ממש, פשוט מתביישת...

 

אז יש לי תינוקת בת עוד מעט 5 חודשים.

בלי עין הרע חמסה ילדה מדהימה מדהימה! ה’ ישמור לי עליה🥰

 

אני מונעת בינתיים 3 חודשים.

וכילו משו בתוכי מרגיש לי שממש באלי שוב הריון...

אז למה אנו מונעת? כמה דברים:

1. סוג של פחד... מלחיץ אותי צמודים

2. וזה מאוד גדול- חברתית. אני בסביבה שבה עם כל זה שחרדים וזה וזה למנוע זה יעני סטייל, אני צריכה זמן לעצמי, אני לא אישה רק בשביל להביא ילדים, אין לי זמן לטפל בעוד תינוק וכל מיני כאלה. אז כילו אני מתביישת להגיד שאני רוצה שוב או בעזרת ה’ להגיד שאני בהריון כשיש לי פיצית בבית

3. זה קצת מטופש אבל עדיין- את ההריון הזה סיימתי בשיא הקיץ והיה לי ממש קשה החום. אני רוצה תינוק חורף פעם הבאה 🫣 וגם עוד משו מטופש ממש ממש מששששש באלי תאומים ממשששש

 

ועכשיו אני מבולבלת....

בעלי בגישה שאנחנו לא צריכים להפריע לה’. אם את כבר חזקה מהלידה- תפסיקי למנוע וה’ ישלח לנו את הילד הבא בזמן שנכון לנו.

לי זה קצת קשה כי אם לא אקלט מהר אני אלחץ. למרות שלא הפסקתי על דעת שאני רוצה עכשיו עוד הריון...

 

יצא מבולגן...

תודה למי שקראה...

קראתי אותךציפיפיצי

האמת זו החלטה שלך ושל בעלך וממש לא מה שהסביבה אומרת

ואגב, לא תמיד נקלטים כל כך מהר כמו שרוצים או חושבים

אבל אם מרגישה שלא מסוגלת זה משהו אחר לגמרי

 

ורק שאלה, מה סטייל בלקחת מניעה? (באמת מנסה להבין)

 

מבחינת בעלי זו החלטה שליאנונימית בהו"ל

כי הוא בראש שלא מונעים וסומכים על ה’.

אבל הוא מאוד תומך בי. לא משנה מה אחליט

 

וסטייל במניעה?... מה אני אגיד לך...

זה כי כילו את שמה את עצמך לפני הילדים שזה כילו ממש סטייל היום😅 ואת לא הופכת ל’מכונת ילדים’ את מביאה אותם מתי שאת מחליטה🙄 

לא יודעת היום זה כילו גאווה להחצין קושי כולן מסכנות אומללות ועפות על זה... 

לגבי העניין החברתיזברה ירוקה
כל דבר שתעשי-
יהיה לחברה מה לומר
יש לי צפופים ממש בדיוק שנה בינהם, ושמעתי מלאאאא תגובות מהסביבה שמשום מה חשבו שתפקידם לתת לי חוות דעת על זה. והתגובות היו גם לחיוב וגםמלשלילה. גם כאלה שאמרו- כל הכבוד שאת מתקתקת אחכ תנוחי. וגם כאלה שאמרו- איזה סיוט בטח יצא לך בטעות... ו
ועוד טווח ענק בינהם..
ואחרי כמה ילדים שישלדתי בהפרש של 3 שנים, גם שם שמעתי בלי סוף הערות לחיוב ולשלילה, מהערות על הפרש מוגזם יכמה זמן מנעתי וכזה ושבטח חיכיתי מלא להכנס להריון וכו.... ועד כאלב שחשבו ש3 שנים זה מינימום הפרש...

בקיצור...
לא אכתוב לך את כל ההערות ששמעתי
אבל שמעתי הרבה
ויש לי רק מסקנה אחת מזה....
תעשו מה שטוב לכם.
החברה הנחמדה תסתדר

אנחנו לא צריכים למסור דין וחשבון לאף אחד חוץ מלרבונו של עולם.
ואם יש כוחות ורצון- אז למה לא להביא עוד נשמה לעולם? כי לשכנות יהיה מה לומר? (כמובן מדברת על מצב שרוצים בזה. אם לא כמובן יש מקום למניעה וכו עם התיעצות עם רב(
ורק מוסיפה עןד משהוזברה ירוקה
גם אחרי קמפסיקים למנוע- אי אפשר לדעת מתי הקב"ה ישלח.
אולי תוך שבועיים אבל לא בטוח...
שבסוף להפסיק למנוע זה פןתח מצידנו, והקב"ה ישלח בזמן הנכון והטוב
מסכימה איתך לגבי הכל אבל זה מזה כילו קשה ליאנונימית בהו"ל

אני אדם נורא מרצה

אז גם בנושא הזה מרגיש לי כילו ’לא בסדר’ לרצות צפופים

ומצד שני, אני באמת מתפללת שכשאפסיק את המניעה ה’ יביא מהר, ולא אצטרך להתחיל להילחץ ולפחד

מה זה כילוביבוש
כאילו בקיצור🤣אנונימית בהו"ל


ומוסיפהלמה לא123

אנשים מדברים

יום יומיים, שבוע שבועיים ועובר להם, אנשים כ"כ שקועים בחיים שלהם שזה לא באמת מעניין אותם

ואת נשארת עם תינוק חמוד בידיים

קראתי מחי
את מניקה? כי אם כן, זה עצמו יכול למנוע לך כמה זמן גם במצב שתרצי לנסות. זאת אומרת, גם אם תנסי לא בטוח שזה יבוא בדיוק מתי שתרצי.
אני בגישה שאם שניכם רוצים ומרגישים מוכנים, אז הייתי סומכת על ה' ומשאירה את זה בידיים שלו שישלח בזמן הכי מתאים.
החברה ממש לא שיקול בעיניי, כמו שאמרו מה שלא תעשי תמיד יהיה מי שיעיר, אז ממש חבל לקחת אותם בחשבון, תעשי מה שטוב לך (ואם את לא בטוחה עדיין מה טוב לך אז תדברי אם בעלך ותשקלו שוב, אבל בלי השיקול של לחץ חברתי )
לגבי הרצון לתאומים, באמת שאין לך שום דרך לשלוט על זה אז לא ממש הבנתי את הקשר או שזה פשוט היה הבעת משאלה 😅
בכל אופן מאחלת לך החלטות קלות ותהני מהתינוקת!
תודה לך❣️אנונימית בהו"ל

רק בלילה פעם אחת... לא יעיל

 

משו אחד אני לא מבינה בגישה הזו של ’סומכים על ה’’ הרי אם את לא מונעת, בעקרון הגוף יכול להיקלט.

אז אם נניח לא נקלט כמה חודשים, נכון, אולי זה לא הזמן, אבל לא מלחיץ אותך כבר? כילו, למה לא?? 

יש בזה משהו מלחיץמחי
אבל צריך לזכור שכל חודש זה רק סיכוי של 20% ומאוד נורמלי לא להיקלט גם אם עוברים כמה חודשים בלי מניעה. ואם זו מניעה הורמונלית אז עוד יותר, יכול לקחת לגוף חצי שנה לחזור לעצמו.
ולגבי ההנקה, יש כאלה שאפילו הנקה פעם ביום (במיוחד אם זה בלילה) מונעת, וגם אם את מקבלת מחזור זה יכול לשבש את הביוץ.
סתם נקודות למחשבה, שלא תיכנסי ללחץ אם לא נקלטים בשניהם שמנסים יש הרבה סיבות שיכולות להיות
מזדהה עם הרבה מהתחושותחצי שני
רק שאני אחרי לידת צפופים ועוד רוצה עוד.
בעלי מעדיף מרווח יותר וגם אני מבינה שזה יכול לעשות טוב אולי.
אבל ממש מרגישה לפעמים את הצורך ''להתנצל'' שילדתי צפוף. אפילו הכתיבה פה בפורום שישר מזהירה מצפופים וכולי.
ואני באמת ממש גאה בזה, ואוהבת אותם, וקשה לי, ורוצה עוד, ולא יודעת האם זה נכון כרגע או שזה סתם רצון להיות בהריון וללדת -כי אחרי זה קשה לי יותר
כן מזה אנו מפחדת... שרק רוצה הריון וללדתאנונימית בהו"ל

ואחר כך אני אהיה בבעיה כי יש גם תינוק חדש🤐

אני חושבת שאת צריכה רגע לנסות לנקות רעשי רקעהשקט הזה
ולחשוב על עצמך. האם את מסוגלת נפשית ופיזית להריון עכשיו ולילד שיבוא אחריו.
זהו. זה כל מה שצריך להיות לך בראש בעיני.

לסביבה תמיד יהיה מה להגיד. אם יהיו לך צפופים יגידו וואי למה צפופים, מכונת ילודה וכו'. אם יהיה לך רווח, יתחילו כבר להסתכל אחרי שנה על הבטן שלך ולעקוב..

אני אגיד לך שאני לא מנעתי בכלל.. ההנקה מנעה לי בערך חצי שנה (וכן "הסתמכתי" על זה פשוט כי בגלל כל מיני סיבות יכלתי למנוע רק עם משולבות ולא רציתי לפגוע בהנקה) ואח"כ עברו להם עוד כמה חודשים שבהם פשוט לא נכנסתי להריון. .

ובעז"ה ההפרש הולך להיות כמעט שנתיים- כשהייתי בטוחה שיהיו לי צמודים יותר. אבל מודה לקב"ה על הזמן שבו אני מגדלת את הילדה שלי ונהנת ממנה גם כשהיא לבד.
א-ב-ל, אני אומרת את זה לא כדי לשכנע אותך לסמוך על הקב"ה ולשחרר את המניעה אלא בדיוק הפוך.
לקב"ה יש את התוכניות שלו שאנחנו לא מודעים אליהם. אני לא מנעתי ובכ"ז יש הפרש יותר גדול ממה שחשבתי. אבל לא מנעתי, לא מתוך מחשבה שהקב"ה ישלח בזמן הנכון, אלא מתוך מחשבה ש"אני מוכנה כרגע להריון וילד נוסף. עכשיו זה כבר של הקב"ה".

כל התכנונים האלה של ההפרש, וכן יהין תאומים או לא הם לא רלוונטיים כי הם באמת לא בשליטה שלנו.

ב"ה אנחנו בדור שבו יש לנו את היכולת למנוע אם יש צורך. ואם כרגע את לא מסוגלת נפשית לעוד הריון וילד אז תני לעצמך את הזמן.

ואם את בסדר עם המחשבה שאולי עוד חןדש תהיי כבר בהריון- אז לכי על זה ותני לקב"ה להחליט מתי נכון לך.

מקווה שהובנתי כי מרגישה שניסחתי קצת עילג
אופ זה מפחיד להחליט כאלו החלטות!!אנונימית בהו"ל

אני לא יודעת באמת...

 

דיברתי עם בעלי הוא אומר בואי נחכה את החצי שנה שקיבלנו היתר למנוע ונראה מה קורה אז...

לפעמים אחרי חצי שנה דברים נראים אחרת לגמריהשקט הזה
לכאן או לכאן
ולפעמים אפילו אחרי 2-3 חודשים זה נראה אחרת...אמא ל4 + פצפון
לדעתי פשוט תזרמי… כשתהיי בטוחה את תדעי בלי להסס!!anonimit48
זה לפחות מה שהיה אצלי
אם את ובעלך באמת רוצים תשקרו במצח נחושהדיאט ספרייט
זה מה שאני עשיתי
אחרי הילד השני קיבלתי מלא ביקורת על למה לא מנעתי, אז בילד השלישי אמרתי מראש לכולן- וואי, נכנסתי עם מניעה. מאז שקט
🤣מחי
😂😂😂😂אמא לאוצר❤
קורעת.
עצוב שצריך לשקר בשביל לגדל את הילדים שלנו בשקט....מקסיקניתאחרונה

אני סובלת את ההריון

אני יולדת

אני מניקה

אני מגדלת

 

על מה הביקורת ולמה??????

זה כ''כ מקומם אותי.......

לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

ממליצה ממש ממש מכון פועהשמעונה
קודם כל יעשו לך סדר, מה מותר ומה אסור. אולי גם יסבירו לך על ההיתר של ראשון, שלישי, שביעי, בלי קשר להראות להם עד. יש להם כתפיים רחבות מאוג והם אפילו ידועים כמחמירים, וכבר שנים התירו לי ראשון, שביעי ולא אמרו לי מעולםללכת לבודקת. גם דברו איתי בעניין כתמים והתירו
אז איך מתכוננים לצום?אהבה.

די מלחיץ אותי,

שבוע 19 ובכללי מאד עייפה רב הזמן 

קוואקר, דבש, הרבה שתיה.מוריה
לתגבר שתיה לא מהרגע האחרון. 3-4 ימים מראשכתבתנו
סיוט ללכת לשירותים הרבה אבל משפר מאוד את ההרגשה במהלך הצום
הרבה פירות נותן אנרגניה שמתפרקת לאט ולאורך זמןילדה של אבא
לדעתי לפני הכנות פיזיות לצוםמסע של החייםאחרונה

מבררים עם הרב מראש באיזה מצבים בהריון צריך לשבור את הצום, שלא תצטרכי להתעסק עם זה בצום אם חלילה לא תרגישי טוב..

אחרי שיודעים מתי צריך לצום ומתי צריך לא לצום- אז להתחיל לאכול טוב דברים שיזינו אותך לאורך זמן כמו שכתבו אחרות.

העמסת סוכר מאההבוקר יעלה

תמיד שוכחת את ההנחיות. יש צום לפני, ואחרי צריך לאכול משהו מתוק נכון?

ואם אני שותה את התמיסה המוכנה.. אפשר לימון?

כי האחיות אומרות שלא והרופא אומר שכן 🙊

אשמח לטיפים.. כל פעם מחדש שוכחת..

אה וגם האם צריך להוריד בתזונה באותו שבוע? אני חושדת שהריון שעבר היה לי סכרת כי ערב לפני יצאתי למסעדה.. 

לא מניסיוןהשקט הזה

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.


אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

יש תמיסה בטעם הדרים ויש בטעם אפרסקיעל מהדרום
תשובהPandi99

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

מגיעים בצוםיראת גאולהאחרונה

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

אחרי שבת מאתגרת, מתייעצת בקשר לבן שליאנונימית בהו"ל

הוא בן 6,

ילד מאוד שמח וגם מאוד אנרגטי.

אנחנו חושבים לקחת אותו לאיבחון אבל לא יודעים אם לקשב וריכוז, היפראקטיביות או אוטיזם.

הוא פחות נראה לי עם אוטיזם כי יש לו אחות עם אוטיזם וההתנהגות שלה ממש אחרת.

אצלו זה בעיקר מתבטא בתיסכול,

כשהוא ממש מתוסכל והיום זה קרה הוא התחיל לבכות והיה על הרצפה ולא נרגע,יכול להיות גם שזה היה בגלל שהסתובב בחוץ הרבה והיה לו חם.

הוא הרבה מציק לאחים שלו, כולל התינוקת שלפעמים הוא יושב עליה, היום כמעט הפיל את העגלה כשהיא היתה בה.

הוא מבקש דברים עכשו וקשה לו לחכות בסבלנות,

הוא לפעמים גם עושה דברים לא צנועים, כמו מוריד את הבגדים ונשאר עם תחתונים או אפילו ערום לגמרי וכשאני אומרת לו שזה לא צנוע, הוא צוחק.

אבל מצד שני יש בו גם תכונות מאוד טובות,

היום אמרתי לבעלי שהוא חזר מאוד שמח מהלימוד איתו בבית כנסת וזה הכניס בו מרץ,

ביקשתי ממנו לאסוף משחקים והוא סידר את כל הסלון שהיה ממש מבולגן לגמרי לבד וממש החמאתי לו על זה.

הוא שמר לאחותו שלא היתה בבית בשבת ממתקים שהוא קיבל,

הוא הלך עם אחות אחרת לשחק מחוץ לבית ולא הפריע לנו לישון בצהריים, בערך שעתיים..


אז מה אומרות יש לכן כיוון מה זה?

מצד אחד הוא יכול להיות מאוד שובב ועם המון אנרגיה שזה מתיש אותנו מצד שני הוא ילד טוב.

רעיון לכיווןמתיכון ועד מעון

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אתם בהדרכת הורים כלשהי? (בעקבות הילדה על הרצף)מתואמת

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

תודה רבה ♥️אנונימית בהו"לאחרונה

כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.

מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.

אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

אני חושבתעוד מעט פסח

שה'הורות הליקופטר' שתיארת היא לא תוצאה של משפחות קטנות.

היא עוד תופעה שנפוצה באותו המגזר שמביא מעט ילדים.

או שמי שמאוד חרד על הילדים יביא פחות כי הוא מפחד שלא יצליח לשמור ולפקח מספיק על יותר ילדים.

אבל זה ממש לא סיבה ואת ותוצאה. ואני לגמרי יכולה לדמיין את המקורית מגדלת ילדים לתפארת גם בשלב של גיל ההתבגרות.


וגם, מהצד השני, יכולה להגיד לך שלי אישית היה ממש קשה השלב של מתבגרים + תינוק בבית. הרגשתי שאני לא מספיק סבלנית למתבגרים כי לא ישנתי טוב בלילה. או שלא הצלחתי להיות ערה בשעות שבהן הם מסתובבים בבית, כי קרסתי לישון מוקדם. והתקשיתי להיות פנויה לסיפורים שלהם, לבוא להופעות, טקסים וכו'. כל בחירה בה יש יתרונות וחסרונות.


אני שמחה בבחירה שלי (6 ילדים ב''ה, מרווחים על פני 16 שנה).

בעיני חלק מהאנשים זה מעט (במיוחד כי התחתנתי צעירה). בעיני אחרים זה המון ובלתי נתפס.


מה שחשוב שאני ובעלי נהיה שלמים בזה. ונהיה ההורים הכי טובים שאנחנו מצליחים בהתאם לנסיבות.

כל השאר- שיהיו בריאים ולא ידחפו את האף, תודה.


שאלת הנקה לנשים בלבדממשיכה לחלום

אז יש מתוקי בם כמעט שנה וחצי

הוא פוצע אותי בשיניים בזמן ההנקה. זה לא נשיכה, פשוט נהיה פצע.

יש לי פצע ממש כואב בצד אחד שלא מאפשר להניק

ופתאום ראיתי שהתחיל משהו בצד השני גם..


ההנקה היא יותר לצורך הרגשי, לפני השינה, להוריד את העוררות ולהירגע...

רציתי נורא להמשיך, יש דרך שהוא יפסיק לפצוע אותי?

כרגע אני לא יכולה להניק כי יש בצד אחד פצע ולא רוצה ךהניק כק מצד אחד בגלל חשש מחוסר סימטריה

מבינה אותך ממשיהלומה..

גם אני במצב דומה, בן שנה וחצי ואני מרגישה שהרבה יושב על רגשי ופחות על צורך ממשי של אוכל או שובע

אני מציעה שכשהוא נושך לעצור אותו ולהגיד לו לא! אסור לנשוך! אחרי מס פעמים מועטות- אני חושבת שהוא יפסיק לעשות את זה 

קרה לי וחשבתי שזה פצע מהשינייםיראת גאולהאחרונה
והסתבר שזו פטריה...
מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואייי
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
מידע מלפני 3 שניםמתיכון ועד מעון

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש

רק קחי בחשבון שהאשפוז ממש קצרממשיכה לחלוםאחרונה
ויש נשים שזה חשוב להן
לנשים בלבד: מניעה לא מבחירהחושבת בקופסא

אנחנו נשואים כמעט שנתיים ונמצאים בטיפולים. בקיצור רב, עכשיו הכיוון הוא IVF עם בררת עוברים בגלל עניין גנטי שעוד מבררים במשפחה. ובגלל שבעלי עשה תיקון יש סיכוי להריון טבעי, אז הרופאה רשמה לי מניעה גלולות זואלי.


חוץ מזה שזה הדבר האחרון שבא לי עכשיו, מפחידות אותי תופעות הלוואי. הרופאה טענה שהגלולה הזו עם הכי פחות תופעות, וכשלקחתי פרי מולונט נור סביב החתונה לא היו לי תופעות חריגות (חוץ מזה שהוא בקושי החזיק לשבוע) אז אני אמורה להיות בסדר.

עדיין מפחיד אותי דימומים לא סדירים, חוסר חשק, מצב רוח דכאוני, ובעיקר לבלגן את המערכת שגם ככה לא קלטה עד עכשיו הריון למרות שלכאורה הכל תקין.


גם יש עניין חיבור החפיסות. אנחנו רוצים לצאת לחופשה סביב החודש הבא בזמן שאני אמורה לקבל. הרופאה אמרה שאני יכולה לדלג על הכדורים הצהובים ולקחת לבנים מחפיסה חדשה, ואז כשמסתייימת החופשה לחזור לצהובים ולקבל מחזור. בעיקרון היא לא ממליצה לחבר חפיסות על הפעם הראשונה, אבל זה אפשרי אם אני רוצה.


ממש אשמח לטיפים ועצות איך להתנהל עם זה.

כמה מהר חוזרים לפוריות? מה תופעות הלוואי? איך מחברים חפיסות והאם זה לא גורם לאיזה נזק? הרופאה אמרה שאם אני אקבע תור מחר בבוקר למעבדות IVF כנראה שתור הפנוי יהיה באוקטובר. וזה רק פתיחת תיק ולא התחלת הטיפולים. זה המון זמן! 

אני ממש מבינה אותך לגבי החששות מלקיחתפרח חדשאחרונה

גלולות הורמונליות

תדעי אבל שזה לא פוגע בפוריות

זה נכון שלפעמים אחרי שמפסיקים יתכנו שיבושים

אבל זה לא מחייב בכלל

אולי יעניין אותך