קודם כל,
מה הלב שלך אומר.
אני מרגישה שהלב שלך יודע הרבה יותר ממה שאת מרשה לו לומר לך.
ואולי לאינטואיציה שלך צריך להיות יותר מקום.
תסתכלי לבת שלך בעיניים
תשחררי רגע את "מה שנכון לעשות" את מה שאמרו לך
תרגישי אותה
תרגישי אותך, את התסכול שלך, את סימני השאלה,
תנסי להרגיש מה הבת שלך מרגישה.
ומה היית רוצה לתת לה במקום הזה.
עזבי רגע פרקטיקה. מה היית רוצה להעניק לה?
להעניק לעצמך? להעניק לקשר ביניכם?
הבת שלך בתהליך בירור לגבי השמה בשנה הבאה. יש לה התמודדות. חלק מההתמודדות היא רגרסיה בגמילה. היא יודעת להיות גמולה, אבל היא מספרת לך משהו דרך הפספוס.
היא רוצה שתקשיבי לה, שתהיי איתה שם, שתגעי בלכלוך ובבלאגן שהיא עושה, ועדיין תאהבי אותה ותמצאי בתוכך סבלנות להקשיב למה שהיא מספרת דרך זה
על הקושי שלה, על הכאב, על הכישלונות, על ההתמודדות שיש לה בחייה.
וככל שאת מחזירה אליה את האחריות, ומתמלאת עוד בתסכול כי "זה לא עובד לפי הספר" ככה לבת יותר קשה להישאר לבד עם ההתמודדויות ולהצליח להתגבר בכל התחומים שמאתגרים אותה כרגע (והגמילה היא רק סימפטום).
היא מתוסכלת מעצמה יותר, היא לא מבינה עוד יותר מה קורה לה, אין לה מושג. היא בת 5 עם התמודדות.
והיא יכולה לקבל אותך כאמא, שאומרת לה -
מותק שלי,
אני איתך.
אני רואה שקשה לך. שאת לא מצליחה.
אנחנו נעזור לך. אנחנו נמצא פתרון.
לכל אחד יש התמודדות לפעמים בחיים, ובזכות ההתמודדות אנחנו גדלים, ומבינים יותר, ומצליחים יותר.
אני מאמינה בנו, בך ובי, שאנחנו נצליח גם עכשיו להתגבר
אנחנו מחפשות את המתכון ללב שלך.
ולפעמים מנסים וטועים, אבל ממשיכים לחפש
עד שנמצא
ואת תראי איך נצליח ביחד, ואת תרגישי את הכוחות שלך ואת היכולות שלך! ותגלי כמה חזקה וגדולה את.
ממליצה לך, לעשות הכל הכל כדי להגיע לטיפול רגשי בהקדם.
הזמן שעובר, והניסיונות שנעשים ללא ההכוונה מקצועית (והמנחה בעיני לא מבינה את התמונה ואת גבולותיה בסיפור הזה), יש להם משמעות רבה
תתייחסו לטיפול רגשי והדרכת הורים של המטפלת הרגשית כאל טיפול רפואי הכרחי.
לא מדובר כאן בבעיה רגשית חמורה. בתהליך טוב אתם תעלו על דרך המלך. אבל בהחלט כדאי לקבל מענה מקצועי כדי לחסוך תסכולים, כאבי לב, מתח, וחוויות כשלון (לך ולה).
ובינתיים, הייתי ממש ממש משתדלת לשחרר מהנושא של הפספוס. כמו ילד בן שנתיים שנגמל, פשוט לתת לה ולזרום.
להכניס את כולם למקלחת בצהריים (אחלה פעילות בשבילם)
לקפל שטיחים
לקנות מגבונים חיטוי ונייר סופג ולתקתק את השלוליות, רק בערב לטרוח לנקות רציני יותר (או שלא ..).
לשים סדין לפספוסים על הספה, ומגבות, שלא להיות בלחץ על הספה
פשוט לשחרר את זה.
עד שיהיה לך כיוון שמתחבר לך, שמרגיש לך, או מלווה על ידי איש מקצוע שאת מרגישה כלפיו אמון, שהוא מבין את הסיטואציה ומרגיש את הילדה ונותן לך כיוון שמתחבר לך.
)