חשבתי עכשיו לעצמי, מה הפירוש של הפסוק והשבות אל לבבך
תמיד אומרים שזה עניין של להפנים (לא שאני חולק על עצם העניין)
אבל עלתה לי השאלה, הרי "להשיב" אומרים על משהו שהתרחק מהמקום שלו.
כשאנחנו לומדים אמונה היא מתרחקת מהלב שאנחנו צריכים להשיב אותה?
לא כתוב "והכנסת אל לבבך" או מילה אחרת כגון זו?
אז עלה בדעתי מה שכתב ר' נחמן - תורה קעא.
"רַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם (דָּנִיֵּאל י"ב) עַל יְדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר שֵׂכֶל חָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת ה מַה שֶּׁלּא הָיָה נוֹדָע עַד עַתָּה עַל יְדֵי זֶה "רַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ" אַך "אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם" כִּי "צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם" (הוֹשֵׁעַ י"ד) שֶׁעוֹבְדִין עִם זֶה הַשֵּׂכֶל אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך "וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם", שֶׁאֵינָם עוֹבְדִין בָּזֶה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך רַק שֶׁעַל יְדֵי זֶה הֵם מְבַזִּין וּמְחָרְפִין אֶת הָעוֹלָם עַל שֶׁהֵם יוֹדְעִין מִזֶּה הַשֵּׂכֶל הֶחָדָשׁ, וְהָעוֹלָם אֵינָם יוֹדְעִין מִזֶּה וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי לַחֲרָפוֹת וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם הַיְנוּ לְחָרֵף וּלְבַזּוֹת הָעוֹלָם כִּי אֵינָם מִשְׁתַּמְּשִׁין עִם זֶה הַשֵּׂכֶל הֶחָדָשׁ רַק לְבַזּוֹת וּלְחָרֵף הָעוֹלָם עַל יְדֵי שֶׁהֵם יוֹדְעִים מִזֶּה וְהָעוֹלָם הֵם רֵיקִים וַחֲסֵרִים מִזֶּה"
יש יצר הרע שמנסה לגרום לאדם שהרגע הוסיף בעצמו ידיעה לחשוב כמה אחרים חסרים באותו דבר, במקום לחשוב על עצמו.
(אוהו כמה שהוא מנסה לעשות לי את זה
)
אם כך, בהתחלה היצר באמת מרחיק מאיתנו את הדברים, והתפקיד שלנו הוא להיזכר ולהשיב את זה על עצמנו-
להתפלל לה' שנזכה לקיים, להפנים, לחפש מה נוכל לקיים ממה שלמדנו.
לכן כתוב "והשבות".
אשמח לתגובותיכם 
